-
ש ר ד מ ת ה י בם י ר מ א מ ם ו י נ ש ם י י נ ט ם ק י ג ר ד ם מ ש
פ ל נ ד ע ו מ ע ו ל ל ה ק ו נ ב
ל א ר ש ל י כ ׳ ו ם י נ ו ם פ ה י ל ב א י ל ש נ ׳ א ם י נ י נ פ
ם יקרים מ י ג ו ש
: ם י נ ו ק ם ל ה ו ל נ נ ם׳ ה י נ עו ם ו י ר מ ו י א
י ש ר ש ד ח
ם יקרים י ס ו פ ד ד ו י י נ ת פ כ י ע״ ת כ ר ע י ו ת פ ס י א ת ב
ש ו בו ה
: ת א ז ה ה כ י ע מ ה
טד*ש לחנוכה נוכוזא ;׳ ; מנלת א:=יוכש כלש־ן א־ס: אכדתא דשמעו;
כיפא ניסהא כ• ונ׳ ; א;דתא דגני משד.! מעשה עש־ד. ד. וכ* מלכות נושיזא
ב וני ; ם=יקתא חיתא ; מי*ש פנדרת משד. •ע״ד. נו:הא נ ; קו;ד־יס
אזז־ין מנז־רש ילמ-נין ס־שי־ת מגיד־ש תנהומא כ*•; מד*ש אל יתהלל; 0״די
דששושא יבא וכד־י היכלות •, 0־ק י׳ יאשיהו; מלחמות מלן המשיח-,
מעשיות; שאלות ד׳ אליעזר, םעודת לויתן. סדר ;ן עדן״ ויוט
'הדין.
ד ו ב כ ש ל ר ו ד י ה נ ם א ש א ר י ב ת מ א ש ו ב א בם! מ ר ו ק
ץ ה רו ן י ע מ ל ו
ה ר ו ת ה
ק ע נ י ל ל ע ן י ר ה א
ש כיודא זצ״ל מיכי כפ־ א־ץ צכי יתו^טי צכיה על ר י י ה ב p וגנד
לד.-ב הגאון צ ש״ע אה״ע יושג ודורש כעדת ק־ית וויגא,
הועתק והוכנס לאינטרנטwww.hebrewbooks .org
ע"י היים תשס״טא נ י ו ו
כהוצאות ד^ליאלי של דאהיפ וויננזע״.
ייי• 0 ח ל ״ ל ר n ת : v
-*1
m i
http://www.hebrewbooks
-
Bet ha-Midrasch S a m m l u n g
Tdeinev Mldraschiin^und vermischter Abhandliingen aus der
(tttern jttdischen Literatur.
S c c h s t c r T h e i l .
enthalt: '
Chanuka-Midrasch I I I . Recension; Megillat Antiochos
aramaisch; Petrus-Legende I I . u. I I I . R . ; Hagada von Moses'
Nachkommen; Geschichte der zehn M s e r t y r e r l l . u . I I I .
R . ; neue Pesikta; Midrasch vom Ableben Moses 1 I I ;
Jelamdenu-Fragmente; Tanchuma-Fragmente; Midrasch al j i thal lel}
Dsemono- u. Angelologic; Capitel des R. Joschi ja; Messias• K r i e
g e ; Erzsehlungen; Hagada-Fragmente Uber Auferstehung, Liwjatan,
Paradies
und Weltgericht.
. Nach Handschriften und Druckwerken gesammelt und nebst
Einleitungen herausgegeben
von
D r A d . J e l l i n e k .
W i e n .
Filiale der BRUDER WINTER. 1877.
-
V O R W O R T .
A י , , ich im Vorworte zum V. Theile dieser Sammlung das
Erscheinen eines VI . ankiindigte, glaubte ich, fiir das mir zu
Gebote stehende hagadische Material . geniigenden Kaum in demselben
finden zu konnen. Allein im Laufe des Druckes, welcher durch Zeit-
und personliche Verh<nisse sicli in die Liinge zog und mit
Zwischenpausen fast zwei Jahre in Anspruch nahm, kam ich zur
Einsicht, dass mein Vorhaben nicht ausfiihrbar sei, sollte nicht
dieser V I . Thei l fast das Doppelte an Bogenzahl umfassen. Ich
werdc daher die ersten beiden Theilo dieses Werkes, die bereits
schwer zu eriangen sind, umarbeiten, verbessern und vermehren, und
die noch restirenden haudschriftlichen Midraschim und haga-dischen
Stiicke — unter diesen ׳/.. B. eine neue Recension des
Deuteronomium - Midrasch. deren Abschrift aus der Carmoly'schen
Bibliothek mir Herr Raphael Kirchheim iiber-Hess, und mehrere
BeitrJige zur Kenntniss der gaonaischen Mystik, die mir
Steinschneider zur Verlugung stellte — auf die»elbon vertheilan. E
i n Gleiches gilt von einem )iingern E i c u r s e iiber die
Bedeutung der kleinen Midraschim fflr die Geschichto des Judonthums
wio fiir das Verstiindniss der apokryphischan und apokalyptischen
Literatur.
Abschrifton fiir diesen Theil wnrden mir freundlich Ubar-lassen
von den Ilerren : Dr. A. Berliner und Salomon Buber und von meinem
alten Freunde Steinschneider, welcher, ein Gelehrten-Peabody, seine
reichen handschriftlichen Schiitze mit der grossten Libornlitat
austheilt. Zu besonderem Danka bin ich verpflichtet dem trefflichan
Vorsteher in Prag, Herrn GeorgFeig l , und dem Bibliothekar der
dortigen Gemeindebibli-othek Herrn Dr. Natan Griin, fiir die
Zusendung der wichtigen Rapaport'schen Handschrift, welche ich in
der Einleitung benutzen konnte, sowio dem Linguisten Herrn Dr.
Morits Griinwald fiir die zahlreichen Copien, welche er mir in
Leipzig und in Paris besorgte.
Ich habe nur noch einige Worte iiber die Widmung d i e s e s
Theiles hinzuzufiigen.
Den o r s t e n sehmiickte ich mit dem Namen des verehrten
Meisters Z u n z, dessen ,Gottesdienstliche Vortriige" vor 24
Jahren den ersten Anstoss zu dieser Sammlung gaben; den s e c h s t
e n dedicire ich dem Andenken E w a 1 d ' 8, durch dessen
״Jahrbiicher" und ״Abhandlungen" ich zum
1 *
-
Studium der jildischen und judenchristlichen apokalyptfschen
Literatur angeregt wurde, der mir, meinen literarischen B e
-strebungen und besonders diesem Betha-Midrasch freundlich gesinnt
war, ohne dasa ich je eine personliche Beriihrung mit ihm gehabt
hatte, und dem ich die aufrichtigste Verehrung stets
entgegenbrachte. E r hat die schonsten Seiten in der Wcltliteratur
iiber die jiidische Gottesidec und iiber den grossen Lehrer der
Menschheit, Moses, geschrieben, fiir die ihm die Judenheit ein
dankbares Andenken bewahren soil. K u r z n i ch soinem Ableben
hielt ich ihm einen Nachruf im Tempel der Wiener israelitischeo
Cultusgcmeiude, der nur bei Denjenigen Bsdenken erregen konnte,
welche grosse Pcrsonlichlieiten nach deren menschlichen Scbwachen
und Vorurtbeilen und nicht nach deren leuchtenden Vorzxigen und
nnsterblichen Verdionsten beurtheilen.
Dr. Ad. Jellinek.
B a d e n n&chst \ V i e n, am 19. August 1877.
-
E I N L E I T U M
I .
Chanuka-Midrasch. I I I . R e c e n s i o n .
(Hebrftischer Text S. 1—3.)
K e i n j t id isches Fest 1st so k a r g u n d k n a p p i n
der ta lmudischen H a g a d a u n d i m M i d r a s c h be-dacht
worden , w ie das grosse Befreiungsfest aus der Gewa l t des A n t
i o c l i u s Epiphanes i n den Chislew-T a g e n . W a h r e n d
die R e t t u n g der Juden d u r c h Es te r i m Ta lmud• T r . M
e g i l l a , i n zwei T a r g u m i m , i n grosseren u n d k le
ine ren M i d r a s c h i m gepriesen w i r d , ha t die •reiche M
i d r . - L i t e r a t u r k a u m nennens-wer the E r i n n e r u
n g e n an die g lo r re ichen K a m p f e der M a k k a b i i e r
aufbewahr t u n d das gescfaichtliche C o l o r i t der Chanukatage
fast g i iuz l i ch ve rwi sch t . D ie s d i i r f t e aus
folgenden z w e i M o t i v e n zu er-k l i i r e n s e in : Ers
tens fehlte es, i m Gegensatze z u m Pur imfes te , an einer A n l
e h n u n g an bibl ische T e x t e , da k e i n Makkabae rbuch dem
b i b l . K a n o n angefi igt worden war . Zweitens musste die Be
tonung der Makkabi ierepoche den A r g w o h n der rbmischeu
Machthab.er erregen ; daher sogar der Redacteur der M i s c h n a
dieses Fest gar n i c h t behandel t , wahrend er alien j i i d i s
chen Festen, m i t Ausnahme r o n Schebuot, eincn eigenen T r a c t
a t w i d m e t , w i e dies bereits i m V . T h . dieses W e r k e
s S. L V I hervorgehoben w u r d e . V i e l l e i c h t geschah es
auch aus R U c k s i c h t a u f R o m , dass k e i n M a k k a b a
e r b u c h
-
f, y — V I —
^ I i l ^ a n & e einea kanonisc l ien erhoben wurde,*) was,
ijjg p e diese Hypo these s ich best i i t igen soll te, -«eh e ' 8
d iencn k o n n t e , dass der b i b l . K a n o n
i^.. r s P i i t z u m Abschlusse gelangte. A l l e r d i n g s
' I j 0 ' 1 ? 1 ^ 6 a u c ^ ge l tend gemach t werden, daas die I B
j e ״ 8 2 e ^ u n t c r A i i t i o c h u s Epiphanes bereits i m v
Uche D a n i e l b ib l i sch behandel t ist , was . e i n bis
k * שפו ^י• 1 a u m beachtetes Zeugniss w i i r e , dass der ן
י, . ן e S i n n der le tz ten apokalypt iachen Cap i t e l von
aniel deu S c h r i f t k u n d i g e n i n a l te r Ze i t
bekann t • 9 8 dass m יי1׳ 0 a n es n i c h t mehr f i i r n o t h
i g erach-e*c, e ־ iu besonderes M a k k a b a e r b u c h dem K a
n o n e in-
^uver le iben , es aber unterliess, aus F u r c h t vo r R o m ,
״ c n apokalypt i schen Schleier v o n D a n i e l zu l i i f t e n
. _ A l l e i n die hagadische T r i e b k r a f t des j t i d i s
c h e n p i s t e s musste doch i n i rgend einer, wenn auch
: B ! c h t he rvor ragender Weise , auch be im Chanuka-feste
sich bewahren . D i e beiden i i l teren Pesikta 's
. v e r h e r r l i c h e n i n dem fur den Festsabbat bes t
immten
. V o r t r a g e das M o m e n t der Tempelweihe und des
1*eataurirten Opfercul tus i m AUgemeinen , w a h r e n d die, m a
n mochte sagen, nichtoff ic iel le H a g a d a
j the i l s an historische Ueber l i e fe rungen , thei ls a n
sagenhafte V e r q u i c k u n g e n anknupf te u n d i h r e n
•3toff i n maunigfachen Kedact ionen verarbei tc te , , j i s d ie
D i c h t e r sich dessen t'ur die Festsabbate !ueimicht igtei i m
i d ihn poetise)! gestal teten.
\ D e n zwei i m 1. T i i . des B h M . veroffe i i t l ichten
;;kleinen M i d r a s c h i m f i i r Chanuka r e i h t s ich h ier
e in f r i t t e r , nach cod. h . M u n c h e n 117, 4 u n d
einer
^popie des l l c r r n D r . A . Ber l ine r , an , die i ch f u
r •ilteste der dre i Bea rbe i tungen ha l te , da
^ 1 e 1. Recension I , 133 k u r z zusammenfasst, 2 )
' ,'V־- \ xi ״ י , , t r״ -a^i.Mlon Schammais una tiuiei a ver י
.Un a 1> , ׳ -י״» ,lot Hilchot Sofe rim, wUre eino vou , ' )
Nach Halachot Geao 101״1׳
. U e f f e n t l i c h k e i t enteogen worden. ־ - ״ M i c n n
e e ״ u » ״ B ״ f • b ״ e r e i t s v o r . ) Auch die Formel ו
רבנן west aut תנ
־ ^ d ח e n e Hagada bin, die b e ״ ״ ״ t w.«L
-
— V I I —
was bier aus f i ih r l i ch e rz i ih l t w i r d , unsere
Recension ferner an bibl ische Verse anlehnt . V i e r grausame E d
i c t e des Gr iechen t rafen naml ich die J u d e n : D i e W o h
n u n g e n mussten offen stehen, die Haua-th ie re den G o t t e r
n gewe ih t werden , d a m i t sie n i c h t gebraucht und genossen
w e r d e n d t i r f ten , die F r a u e n sol l ten n i ch t das
Re in igungsbad nehmen u n d die B r a u t e d u r c h das j u s pr
imaj noctis gesehandet w e r d e n . 3 ) D a r a n schliesst sich
die E r z a h l u n g v o n der schftnen B r a u t Hanna , der Toch
te r des Ma t i s -j a h u — i n der 1. Recension z w e i m a l ״ d
e s J o h a n n e s -
— deren bevorstehende Schaudung das S igna l z u m , Kampfe w i
d e r die Gr iechen w a r d . V e r g l . auch die E i n l e i t u
n g zu , M e g i l l a t A n t i o c h u s " . Dies© E r z a h l u
n g , die i n a l ien hagadischen Re la t ionen i i be r Chanuka
erscheint, muss einen his tor ischen K e r n i n sich bergen.
I I .
Megillat Antiochos, aramaisch. (Araniuisclier Text S. 4—8.)
D i e M e g i l l a t An t iochos ist e in jungeres l i t u r •
gisches P roduc t , bes t immt an C h a n u k a vorgeleaet za
werden , daher u r s p r i i n g l i c h i n aramaischor Sprache
abgefasst, u n d durchaus n i ch t ident iset m i t der a l ten ,
ve r lo ren gegangenen ״ M e g i l l a t Chaschmonaim" , wie es von
dem verstorbenen K a r i i e r A . F i r k o w i t s c h i n H a m
a g i d X V I I , 203 u n d von J . T o p r o w e r i n der zu M a
i n z erscheinen-den Ze i t s ch r i i t ן ו נ ב ל ד ה ו ב X כ , 21
behauptet w i r d . H i r e r Tendenz gemass, n a h m sie das B .
Eater u n d die Zusatze zu demselben z u m Mus te r . V r g l . M e
g . A n t . V . 1, 6—9, 56, 60 , .79 m i t Es ter I , 1 ; I I I ,
8. 9 ; I V , 1. 3 ; I X 20, 2 1 , 27 , 2 8 ; ferner die
") Vergl. Kaschi zu T r . Sabbat 23a.
-
^ebete V . 25 und 50 mit den Gebeten von Mor-
*IV ד ? U n d E 8 t e r i n B b M V ׳ > 1 - 1 1 1 1 ( 1 2 * S
t U c k • f 6 M r 8 e 3 7 ~ 4 6 6 6 — 6 verrathen die Benuteung ׳
2
j ^akkabaerbt ץ,) icher , und die Ansprache an die ^Hden in Vers
42 erinnert an eine Wendung , welche
v jon der Pes ikta Par . Sachor, 27a, dem A m a l e k *?d im T a
n c h u m a zu Ba lak , E n d e , den Tochtern
,^• 0 8 -b's 1 ) in den Mund gelegt wird. A u c h die Relation,
dass J u d a !suerst fallt und dann der greise Afattathias in den K
a m p f zieht, zeigt dasg unsere
eine jungere liturgische Arbe i t ist. V e r s 30 wird
berichtet, dass Johannes eine
*enksiiule errichtete, welche er ן ל תקיםי י ט מכבי קannte. A u
c h dies ist ein Beweis , dass ansere legi l la j u n g ist, da in
alien hebriiischen Notizen iber C h a n u k a nur von Hasmonanern,
nie von
Makkabaern die Rede ist. D e r Name פכבי an tfieser Stelle fehlt
in cod. h. P a r i s 716, in B a r t o -iocci's B ib l . R a b b i
n . I , 383, in Megill. Ant . B e r l i n 1766 , in der Londoner
Ausgabe 1851, in der
-Warschauer 1864 und im 1. T h . des B h M . ; ist Torhanden in
der jlldiach-deutschen Uebersetzung Ven. 1548, im deutschen Machsor
Ven. 1568, im spanischen Machsor ed. Salonichi und ed. W i e n
]820, in der Uebergetzung von Bajr F r e n k W i e n 1821,
;in dem Gebctbuche Abodat Israe l von S. Baer, Itodelheim 1868,
in der zusammen mit Megil l . T a a -l i t erschieneneu Ausgabe s.
1. e. a. (aber Konigs-lerg , ) in der Sammlung א ל ה ס ש ו von Jos
ע . S a b -la ta i F a r c h i , L ivorno 1870, in dem nach der
Leipziger Handschrift gemachten Abdrucke in ד כבוק נ ב ל X ה , 24 —
28 und in der p e r s i s c h e n Ueber-
') Josephus, Alterth. V I , 6 lUsst auch die Tochter Moab's ein•
Anred• an die jiidigcheD Jilnglinge halten, wie der Midr. tanchuma.
Ich vermuthe, dass es zur Zeit des Josephs• •in ״ B i 1 earn • B u
c h a gegeben hat, in welehem di« 00י "chicht* Bileara'8 mit
hagadischen Au88cbmiickungen behandelt wurde ; daher konnte der
Talmud Ton einem » B i l e a m - B u c h Sifro schol B) ״ i l .
oder Pinkest? schel S i i . ' reden.
-
Betzung i n cod. h . Pa r i s 130. D e r Ver s 3 0 lau te t d a
: י נ א ם אוי ובי כ א ד נ ב י א נ ו ת ן כיד ס א ד ב י א ן או ת ש
בבאז ג
. ן א ר א א זור ו ש י מכבי מ ו א נD i e E r z i i h l u n g v o
n der schonen Hasmonaer in
V e r s 4 7 — 5 0 fehl t i n al ien gedruck ten hebraischen u n
d a ram. Ausgaben — die Ma inze r ausgenommen — u n d i n den
meisten Handschr i f ten , auch i n der persischen Ueberse tzung.
Sie ist v i e l l e i ch t e in naeh dem Chanuka - Mid ra sch
spater eingeschobener Zusatz.
U n s e r T e x t fo lg t m e i n e r Handschr i f t , welche
eorrecter als die Londoner und L e i p z i g e r is t . <
T r o t z a l ler M i i h e , welche auf die (j(orrectur
verwendet wurde , s ind noch folgende E r r a t a zu
verbessern:
V f והוא .1 2 . t i r א ו ח ו א 10 ; י f סג a r א u הגי n d f
יהוד u r ד ו ס י ש 22 ; נ ש far א ו נ א ה 30 ; י ת ו ב ת מ fu ב r א
ת ו ב ת מ ב ה , נ f ב u r א נ ב ל , י ט fu ק r 46 ;קטל i s t ? zu u
t re ichen; 52 1. א ב ר א fiir ח י 55 ; הר ב נ f בעי i i r י ס נ א
; בב 58 ש ח ב fur ו ש ו ת 77 , ח ו ק ל ד א ת ; fur 84 ל ו ק ל א ד
לד f ע i i r י Ve . עד r s 50 fehl t i n meiner Handschr i f t von
ו א י תקנ bis Ende u ו n d ist der L e i p z i g e r en t -nommen.
•
D e r iilteste Zeuge f i i r das Vorhandense in u n -serer a
ram. M e g i l l a is t Saadja Gaon i n seinem handsch r i f t l י
. ו ל ר הג פ ס . V r g l . F i r k o w i t s c h i n ״ H a -m a g i
d * a. a. O .
I I I .
Petrus-Legende. I I I . u . I V . R e c e n s i o n .
(Hebraischer Text S. 9 — 14, 155 — 156.)
V o n der k l e i n e n Schr i f t ״ T o l e d o t J e schu a ,
an deren Schluss die j i i d . Pe t rus-Legende ih ren P la tz hat
, g i b t es v i e r B e a r b e i t u n g e n : 1. die v o n
Wagense i l i n den T e l a ignea Satana3, A l t d o r f 1681
-
•3• ^ c r o f f e 1 1 t l i c h t f c ל ; 2 . die von Joh . Jac.
H u l d r i c h , -1 ^Leiden 1705 bekanntgemachte ; 3. die un te r
dera
T ״ i t e l ד ע ו מ ם ו s. J. e. a ת . a ) , ohne P a g i n i r
u n g , a u f 16 B l . 8' , m i t k le ine r Quadratsehr i f t . 39
Zei len
* u f der •Seite, gedruck te ; 4. eine handaehrift l iche נ
nieineui Besitze, welche m ט i t der ו ש ה י ש ע i מ n c 0 d h. de
Rossi 96 i i be r e in s t immt , u n d wie aus den romanischen W o
r t e r n vescov ׳, batesimo und •Papa he rvorgeh t , i n I t a l i
e n r e d i g i r t wurde . Diese v ! e r Recensionen wo ichcn
sachlicl i und sprachl ich *on e inander ab, und daher auch die Pe
t rus -Le-gende, welche einen Bes tandthe i l derselben aus-*Bacht.
D i e altestc ist die v i e r t e, welcher un-ser T e x t en tuou
imei i , die j t i ngs t e die d r i t t e , welcher der Zusatz am
Ende dieses Thei 8גו* les cn t l ehn t is t . D i e J u g e u d der
l e t z t c rn schliesae i ch 8-U8 der Sprache. die s ich einer Scl
ionrednere i be-fleissigt u n d eine V o r l i e b e f i i r die
musivische A n -
- Wendung von b i b l . Phrascn u n d Versen u b e r a l l a u r
Schau t r i i g t , sowic aus der A b l e i t u u g des K a m e n s
Pc t ru s von dem taimudtschen W o r t e ר ט פ , entlaseen,
betreien — lauter Momcnte , die ein •patcres Ze i t a l t e r der
hebr. S t y l i s t i k ver ra then.
• W e r alle diese v i e r Bear 'beitungen ohne V o r -Ur the i
l l ics t , muss sich sagen, dass die H a u p t t c n -denz derst
lben n ich t d a r i n besteht das C h r i s t e n -*hum zu
schmiihen, sondern die Juden gegen die i m ^ a r n e n Jesu
veranlassten Bedr i i ckungen der K j r c h e 1Q Schutz zu nehmen.
8 0 l i isst unser T e x t Pet rus die Chr i s t en belehrcn, dass
Zwangtaufen ke inen 1 n n e r n W o r t h haben, dass man
Erwachsene erst Bach einer Probe von 30 T a g e n u n d K i n d e r
n i ch t 1 *l i ter 9 J a h r e u i n den Schoss der K i r c h e
aufneh-*Ben so i l . I n der 3. Recens. scharft er den AnJian-
') Wageustil's Text 11. Uebersetzung sind, mit einigen
un-I>«deutenden Anmerkiuigcn versehen, in Upsala Ton Edman (1857
in 40) edirt worden. • 2 » Nach einer Andetttung auf dem Titelbl. w
» r • •ia 1824 »nd nach den Typen zu urtheiUn in Breg'au
•richitwew. f־»• l . auoh Steinschneider, H. B. X I I . 50.
-
g e r n Jesu e in , n i c h t i n die j i i d . Bet - und ' L e
h r -hiiuser e inzud r ingeu , um die J u d e n zu storen u n d zu
beunruhigen . Dieser S imon-Pet rus soll te den Papsten, den
Naehfolgern den Apostels , als M u s t e r dienen u n d sie anei
tern , die Juden zu beschii tzen. D i e bedr i ing ten J u d e n
appe l l i r t en an die schcinen, l i ebevol len Ausspr i i che
des Evange l iums gegen die Chr i s ten selbst u n d wo l l t en
den Pi ips ten zeigen, w i e sie den Spuren des Apostels t'olgen
konnen . D i e e igent l iche Geschichte Jesu gehort daher einer
ande rn Ze i t und S t i m m u n g an als die Pet rus-Legende.
D e r N a m e Petrus k o i n m t auch bei den J u d e n vor ,
wahrend der des P a u 111 » n i ch t i n i h r e r M i t t e
erschcint . I n der Pes ik ta 158 ה ב ו a heisst שe in L e h r e r
Jose Sohn des Pet rus (ס ו טר י י ם oder פ ו ר ט פ ) . V r g l .
auch diese S a m m l u n g !8. 95. A n s t a t t Pe t rus aber
heisst es i n Menora t ha-Maor c 282 ס ח נ פ . Sol l te man v ie l
l e i ch t spiiter t 'iir Pe t rus den N a m e n des t rommeu
Eit'erers Pinchas subs t i t u i r t h a b e n ?
H e r v o r z u h e b e n ist noch, dass A b b a Saul-Paulus i n
der dri t teu : 1 ) u n d E l i j a -Pau lus i n der 4. Recens. als
geheimer F r e u n d und Beschi i tzer der J u d e n tigurirt, u n
d dass Pe t rus seine l i t u rg i s chen Poe-sien nach der d r i t
t e n an N a t a n h a - B a b l i u n d *nach der 4• an den Resch
Ga lu t a Ube ihaup t sendet.
D e r Besprechung der Pe t rus -Legende aus der , ,Toledot
Jeschu" schliesse i c h eine kurze E r o r t e -r u n g i ibe r a d
a s E v a n g e l i u m v o n d e r K i n d h e i t J e s u " an. E
8 ist i n a r a b i -8 c 11 e r Sprache abgefasst, i n Th i io ' s
Cod . Pseud. N . T . I . p . 66 ff. abgedruck t und ist m e r k w i
i r d i -gerweise i n die j i i d . L i t e r a t u r e
ingeschmuggel t worden , und zwar du rch Pseudo-Ben S i r a 4 ) . I
m 1.
-Der KarUr Juda liadassi in dem das Chrietentbum belian
׳*delnden Alphabet seines ״ E 8 c h k o l w — das in der pedruckten
Ausgabe ausgelassen ist, und in dem hnndschr. ״Eschkol״ der Wiener
Hofbibl. Nr. L I I I fol. 82 a sich findet, kenut dies© }l«cen*ion,
indent er von Abba Saul-Paulus rede',
4 ) Ueber den u n s t e r b l i c h e n Vogel מלהם (Ben Sira
-
>ahigk* ־tort ,
; ^ ׳ a P . unseres E v a n g . w i r d ' ber ich te t , dass
Jesus j jeredet babe, als e r noch i n der W i e g e l ag u n d
a h e zu seiner M u t t e r M a r i a gesagt : I c h , den d u |
e 0 0 r e hast, b ״ i n Jesus, der Sobn G o t t e s ; u n d
^ i r a k o m m t zur W e l t m i t Zahnen und der t e i t der
Rede, und belehr t seine M u t t e r so-
w e r er 8ei, woher er s tamme, w ie er heisse - ! . W a s e r v
o ^ h r i n g e n werde. I ra 4 8 . Cap. w i r d
s X r e r 1 C k * c t > dass Jesus als K i n d i n der Schule
die **amen, die F o r m und die Reihenfolge der hebr.
:C • Uchstaben dem erstaunten L e h r e r deutete') ; auch ; ? e
n . ^ I r a deutet in der JSchule das A lphabe t , • 0
J e ^ e r Bucbstabe den Ant 'ang eines Spruches 0 1 ' d e t ,
worQber der L e h r e r i m hochsten Grade ^ * , W u n d e r t ist
. D e r h i e r entfaltete W i t z u n d der }*Jaube, dass ein K i
n d gleieh nach der G e b u r t ? u reden i m Stande sei, is t
arabischen u n d . n ich t
; Jtidischen U r s p r u n g s . Spater wurde e in arab.
Jude
.to* a b, 28 b, '29 a b, ed. Steinscbn.) lieit man in dem
**Paport'wcbeu handschr. Midrasch Abscha. חיי שרה, wo 0לתם
, * ,?Matt ס ח ל : steht, Folgendes מכ הטעימו ^נירי• י ח א ה
מ!1ני כשאבלה חוה מן העץ ו ם העוף מפני פ ת ל מJ * ר הקב״ה * פ ו
למלתש העוף לא רצה לאכול א וכל הבריות כיון שנתנ
^ י , , ר ה עתידין ל ד ו ד ת היא ו ו ר ו ד לם להיות דוגמה ל
מעמידה לעוך הםיי*. א ^ ה ב נ ב ן תה היייף ז זכיתן של ישראל ולעתיד
לבא ועדין הוא כאו
• , ף שנים הם מתמעטין על שנע׳* ל א ומרין ורבין ככל הבריות
וכשמגיעין י כאפרוח ונתהרשיס כנשר ואינם מתיס לעולה• י
t>ia Betonung von ד ו ר ו של מלחם in Ben Sira findet hier
"ore BrklHrung und braucht nicht in ם ח ל ו של מ ע ר -emen ז*art tu
werden.
' B ) Nach Irenaeus adv, haer. 1 ,2) wurde in einer haoretischen
*thrift iiber die Kindbeit Jesu erzilhlt, dass Jesus als-
. * i n d in der Schulo die g r i e c h i 8 c h • n Buchstaben
erklSrt *,*be. Im ,Evang . Thomas des Israeliten" Cap. 6 wird da«•
•«lbe gleicbfalls vora p r i e c h i 8 c h e n' Alphabet berichtet;
** einem Fragmente desselben E v . aber bei Coteler und F a -
.bri«iua Cod. P-e1!
-
— X I I I —
durch den Umstand , dass B e n S i r a mit dem V o r -namen
Jesus oder Jeschua hiess, und als Verfa8-ser von Spri lchen bekannt
war, veranlasst, diese Geschichten aus unserem E v a n g . auf
Jeschua den Sohn S i r a zu iibertragen und in seiner W e i s e
urn-zuarbeiten. V r g l . auch meine Bemerkung in F r a n -k e l '
s Monatsschrift H , 4 3 0 .
Hingegen scheint die iiltere und ktirzere Recension des ,
,Alphabet-Midrasch" ' ( B h M . I l l , 50 ff.) auf einen spiitern
arab. Schriftsteller i n -fluirt zu haben. Derselbe erziihlt
niimlich, dass Jesus das in kleinere Gruppen eingetheilte arab.
Alphabet, wie ד ג ב u. s. w., so gedeutet habe הוז, א ; dass jeder
einzelne Buchstabe .den Anfang eines Satzes ausmachte, z. B ה
bedeute ד . ל ל ן א י -be ה« יdeute ה ל ל ה bedeute י, הו א ק ל י ה
ל ה ע ל ל ד א י .
V r g l . T h i l o a. a. O . p. 153 ff. D a s ist dieselbe
Methode, die wir im Alphabet-Midrasch treffen.
I V .
Hagada von Moses' Nachkommen. (Hebraischer Text S. 15—18.)
Obwohl die phantastischen Erzithlungen Eldad's von den zehn
Stammen und den Levit i schen Nach-kommen Moses' — die B e n i —
Musa bei Schahrastani I , 168 ed. Cureton — bereits in d r e
iRecens ionen in diesem B h M . — I I , 102—113, I I I , 6 — 1 1 ;
V , 17—21 — veroffentlicht worden aind, so wurde. auch der
vorliegenden Hagada, welche nach einer. Benutzung des E x i l - M i
d r . — B h M . V , 115 — die Relationen E l d a d s 1 )
reproducirt, ein Platz in diesem Thei le angewiesen, weil 8ie uns
in die Werkstatte de l j u n g e r n Midrasch einfiihrt.
') Nach einer brief!. Mittheilung Steinschneider's findet sich
in cod. h. Halberstamm Nr. 56 f. 295 b ein arab. Gut-achten iiber
die zehn oder die meisten jiid. StUmme א5באר) . פ (אלשבטי , worin
der Erzahlung Eldad's, seines Briefes, seiner Scblachtregeln und
seintr Fremdworter gedacht wird.
-
V 1,-1 D j e Stel le Gen . 30, 24 w i r d hier mid ra seh i i
ch
die p l י ^ v c ־ 1 # M i d r K ־ a b b a J 7 ׳ 3 ) u n d d u r
c h -YJiantasiegebilde Eldad's e r l i iu t e r t .
; p . Ulezr E r l a u t e r u n g w i r d m i t der
altklassischen I i e h m e ' o י נ י ת י ב י ר ר כ t א ' ingef t
thr t . W e r s ind d ie ie • i n ^ ^ d a d ! Dieser F a b u l i s
t w i r d hier zu
. £ e » m e h r w i i r d i g e n Senate von g laubenswt i rd
igen a 1 1 . / o r . n in I s r a e l ! W e r b i i r g t nun daf i
i r , dass s i ch t
i n auderen M i d r a s c h i m j i i n g e r e Stoffe eren A u
t o r i t i i t e n i n den M u n d gelegt werden?
B » a S e r 0 Hagada- 1) sleht in einer Rapaport 'scbcn • Ig u -
l l r i f t » w c l c h e t J ״ r c h Z u n x ( G V k ־ S 2 8 ־ 8 )
b e k " J r a 8 c I 1 * * a h l j a t * d e s i f o s e s h a - D a
r B c h a n a
q a ״ n * wurde und ist jetzt E i g e n t h u m der israel . i ־
n 6 ! ? e r n d e k ^ ' o t ' 1 e k in P r a g . Ueber dieselbc
wurde
e i
d e r W o c h e n s c h r i t t H a m a g i d 1874. S. 140 ff.
< die 12^י.u fc r e מי* י n d e r B e r i c h t veroffent l icht
. A u c h
. •*Notiz Rapapor*'s bei Zunz unterl i iss t es, uns Und ? e n a
r u e E ״ i n b l i c k in die Beschaffenheit D a • ^ l e ^1*
.n11nen8etzu11g derselben zu geben״der ח ־ 3 V ° " & r o 8 8 e
r W i c h t i g k e i t f'iir die Geschichte y •Uagada ist und sie
du rch die G i i t e des H e r r n D ° r 8 t r ^ e r s ^ e o r g
Feigl und des B ib l io theka r s H e r r n
. f 1ן- י ^ t a u G r i i n i n P r a g m i r j e t z t vor l
ieg t , 80 J .קןץ, c h 8ie be8chreiben, uin i h r A l t e r und i h
r en 2 1 festzustellen, die Momente , 'welche bereits bei
\ r • a ' a * ®' a ״ g e g*- ' ben f i n d , bei Seite lassend.
«clT ן G r v e r s c ^ i e d e n e Hande haben i n v ie r ver-
!edenen S c h i i f t z i i g e n an dieser Handschr i f t g e
-^ 0 e i t e t . D i e erste schrieb 8 , ׳ a B l . , die zwei te i
f * H L ~"* d a s z w e 1 t e ^ 1 a ^ b e B l . i s t leer — bis .
l t t e ח ל ש י an , ו fangend: ש ו ו ו ש ח ׳ א ד י ה שצ ע ש י ב ו
ד ד׳ ל מ א״ ח / ו ש י ש , die d r i t t e bis A b s c h n i t t ץ ק
מ , die v i e r t e
l a z u Ende . H a t t e n diese v ie r Copisten e i n
מ
, D i e Abaohrift verdanke ich d«r Giite des Herrn Salomon " * b
a r א . iQf % j 5 v u > m U B 8 n a c h איל noch אין oder ה מ
לr&anzt, S. !7 z. S v. o. muss das erste דן gestrichen und
oafUr ר מיקה geietzt Werden. 8. 18 •tebt in der Handschrift ג
oioKt ע . ק א כ .
-
_ X V —
O r i g i n a l vo r s i ch? U n d wie w a r es bescfiaffen? H i
n g es m i t dem ״ B e r e s c h i t R a b b a t i des R . Moses
ha-Darsehan* zusammen ? D i e A n t w o r t lesen w i r 6a bei dem
ersten Copisten. E r b e m c f k t n i i m l i c h nach der Hagada
i ibe r Schemchasai u n d Asae l ( B h M . I V , 127 ; v r g l . wa
i t e r zu N r . V I I I ) , Genes. 6, 2 ר : פ ס ך ה ו ת ר ב ד ס י
כ ת ב ת ר י ש א ר ב ב מ ו ת א כ צ מ נ ם ה ל ש נ. ץ ל ע ר ה פ ס י מ
פ ר ל ל החבו י כ נ ו י ל ג ב ב ו ת א כ צ מ נ ב ה ו ת כ ה א ת ע
ו
Das O r i g i n a l , welches diesem Copisten v o r l a g , wa r
demnach so beschaffcn; bis Genes. 6, 2 en th ie l t es for t
laufend den T e x t des Beresch i t Rabba t i , v o n da ab waren E
r k l i i r u n g e n an den R a n d e r n , wahr -scheinl ich i n
e inem E x e m p l a r der Genesis, ange-bracht , welche, wie aus
der Copie hervorgeht , sich auch au f die bereits commen t i r t en
ersten 5 Cap. der Genesis e rs t reckten . Dasselbe O r i g i n a 1
be• nu tz t en die Ubr igen C o p i s t e n ; denn der zwei te ,
welcher Genes. 1, 2 beg inn t 8 ) , w i e d e r h o l t die E r l i
i u t e r u n g e n des e r s t e n m i t W e g l a s s u n g der
grosseren eingeflochtenen H a g a d a » t U c k e , u n d r e p r o
d u c i r t sogar v ie le der R a n d g 1 o s s e 11, welche n a c
h der B e m e r k u n g des ersten Copis ten f iber d ie
Bescbaffenheit seines Codex folgen. D i e Ubr igen Copisten
schrieben for t laufend bis au E n d e . Z w e i Beweise , dass
alle v i e r Copis ten d a s s e l b e O r i g i n a l v o r sich
ba t t en , l i e fe rn ferner folgende U m s t a n d e : 8c I iest
man be im ersten Copis ten ת ו ח ו ל ת ה ש ר w , פ o r a u f dann
Berechnungen folgen, u n d i m A b 3 c h n i t t ך ך ל findet m ל a
n wieder v o r der A n g a b e r o n ים ת und רמז ו א י ר ט מ die W
ג o r t e : ת ו ח ו ל ב ה ת כ • D a n n stosat m a n i n den A b s
e h n i t t e n ח גu n d א צ י au ו f doppelte E r k l a r u n g e
n , d. h . so dass nach Schluss der ersten die zweite v o n v o r n
beg inn t w i e i m A b s c h n i t t ת י ש א ר b ב e i m ersten
Copis ten , was n u r dann ver8tandlich w i r d , wenn m a n sich e
r i n -ne r t , dass die Copis ten Randglossen abschrieben. V o n w
e m s ind die le tz teren ? V o n R . Moses ha-
*) Wahrsckeinlich begann er von vorn, weil die Scbrift das
•!•ten Copisten schwer zu lesen ist.
-
— X V I — .
• ^ e s e l K 1 4 1 1 1 A b 8 c b n i t t ! י ל findet man
namlich ל^ •־ • » d e n ־ ? ם מ י ז ט U י u d ת ו א י י ט מ ג s ׳ e
i c h e im Tanchuma ל י « ־ ' ת V U l c 3 e n wnd und diese ri i l
iren von R . Mogei
• ^ a r 8 c h a n h e r , d a d i e T a n c h u m a - A d d i t
. i h n kennen ת .7 • r » n * V e r S L A b s c t n i t t ו נ י ,zu
Deut. 32 האז
.dtirft 1 6 A a t o r 8 c b a f t d o s Closes h a ־ D a r s c h
a n «0Hp• 6 ^ ! 1 0 ^ d a r a u s ^ervorgehen, dass er den ihm
£ ein ו ״ ? , e n * > ש ד ש ת ר ד ת drei Mai in מ י ש א ר und
בlr\- *Jal in ך ך ל ^ bcnutzt.'•)
^ d « ~ ג S ז c b n i t t ח ל ש י t י a n d i c b d i e Hagada ״
P r c i • ? V W r 2 V a t < > r l i e b e a ( B h M . V ,
52—53) in einer ^ V e e ־ C n 1. • ^ • e c e n 8 i ° n » welche ich
ihrer Seltenheit י • e ׳ נ r 8 0 t 2 e :Sie lautet ־̂ ־ י p י ג ם
אט׳ י י ל בנ ב ע ם א ח ר ם הה״ד כ ה י נ פ א עבד ל ו ה ו
* י ה י י א מ כ ם א י ל ר כ מ א ' י ד מ ר P ת מ א ד ד ו ד ב ^ א
י ע י מ שי והוא נ ז עלייייז £ ט ח א אטייין ר ל ה ן ו י מאמהו פ בנוי
ט
, ^ ה לריח ״ א מרבי הי א ו ר נ ת היא מ בורא ו ן בעי מצטער׳
עליהוI » w ( , ת׳ דברי י יל ואחטי מה דברי ת אז ו א א אטד י אמר ק
ל
ג ?הזח ד ס ח ח כ ש א ל י א ר ש ם י ו ח ל ^ כ י ב ט א ע ט ש ו י ק
ט י א אJ ה י ׳ ד פרחי ג א א ב ק ח ו ד ן ב ה ׳״ב בנין וד״וה זן יתהו
י ו ל דהו
ל' ס ואז נ י י ם ה י נ נ י מ ה דיזבן ח י ם ל ל יומא, נ כ ח ב ר
ט.'",w 'א נזף ביי ו ה ע ה מ ד ש ך כ ל י ר בנין ד א ש ל ך ו ת ת נ א
ל ל
ה יתיי• י ת ? י כ ף ז י ס י כ י ד ׳ ע ם לי נ ה ז י ת ת א ל ל ז ׳
א י ליה א מ ח נ ש א א ל ל י כ י ט נ ל א ס ת ד א ה כ ^ נ ב י ה ד ' ד
י ר נ י י
, י ^ ת דיייז ° י ב ס י והכי ו ה הכ י ת ת ה א י ם ל ל מיניה , נ
א שא א יי. ל ל ו כ א א ל י ו ף סג י צ ע כן שרי ע מ דינרי׳׳ כד ש
י ו ־ י ן ° נ הו דינרי׳ ו ב הנ םי נ ם ו א, בצםרא ק י לי א לי ו ה
ה ב
־ - J 2 _ L 2 ? i א ^ ה י י ר ז נ ב ז י א ר כ ג ח ^ כ ש י א א ה
ד י ד ה מ י נ י ד
iat \ > ? " . S < S r T o b m i r *uerst in BhM. I l l
•eroffentKcbte 3Iidr. 16, w , e , t wei Mai sachgedruckt worden: 1.
s. a. e. 1. in״ *B t t C ]* j , c h * » o l i « h in Jobanniabarg;
2. Warachau 1875, 8 a Der B B c ! r t * c k e r hat die Ton mir
gemachten Abtheilnngen durch
n « U b e n w i ] I k t i r 1 i e h in Abf ahnitte (1רקים>)
verwandelt. &%r q1* u ° i ^ e r i a i i t t i f e b «
Sch8pfung»ge«chicht« im Anfang• J3d v M w ־ i r < * i a •n i
erar Handschr. bu einer AUegorie daf k ופיים e " v ° ™ «raten bi«
sum ltt ittn Verse. Z. B..ניכויו ־ ״1 מלה ס . י י ו ממימ לארץ ח*י א
ר ק נ ו ימראל ו י ה י ה * רבנין מתרין קריא בעיל ווג« ע « י"^ י 8 י
הקכ״ד, הס זבל צבאם «א*יי >שפהה «באדץ *" ל«נ
• »w , M i ' ג ה ע ד מ K ח n t r ' ^ ב ז * י נ ט 0 י י ' ? י י ם
* ^ י ב מ ע ' ז נ **'יי שו ^ ! ה ^ ת ל Auch in diesar
particularistiichan Umdautunjf כ
** w O e i , t d• ! B . M01•! ha-Danchan.
-
X V I I —
* ל ל י א ב ו א ו י ח ל כ ש א ד ד , ע ה י ל ל י ט ה ק ו ה ה ד י
נ י מ ק מ ש מ ו1 . י נ ל ט ק ו ת ך א ל י ט ק ו א י ברי א ת ל ר ד ה
א מ י ל א א ד ל ל מ ף ל ס ו ת
ת ו א ר י מ א ת בריר, ו ה י י ר ל ד ה א ה ו י נ ו מ ב מ ס ב נ א
ו ע י מ ד ש כם י נ ל ב ם ע ז א א כרח: ל ם ו י נ ל ב ב ע ם א ח ר ר כ
מ א ד ד ו ר ד מ אה י נ ו ז א במ ח ר א הוד. ט ל י ד ה ל י ת נ י י ה
ז י מ א א י י ל ן ט י ו ד ל א דם ה ר י כ ה הו י ו ל ה ע ל ט ק ה ל י
ש פ ר נ ס ה מ י נ ו ז ח במ ר ט ואבוד. ד
. ם י נ ל ב ב ע אI n derselhen Paraseha f i i t let • i c h die
G e ־
schichte des f ro inmeu M e t r g e r s ( B h M . V , 136 ft'.)
nach dor Recension i n ה ק ד ל צ י ע N מ r . 4 4 1 u a d e in T h e
i l des M i d r . W a j i s a u oder der K r i e g i w i s c h e a
Esau u n d J a k o b . 1111 A b n c h n ב . ש י Heat m ו a n den
locus elassicus ohne N e n n u n g des T a n a debo E l i j a h : א
ץ ב ר א ס ל נ כ א י ל זר ש נ ל נ ל דבר ק ע ם ש ע ר ת ה מ ש ה מ י ה
ש כם בין י נ א פ ש י כ נ פ ש ל ם י ו ל ה כ ש ל מ י א ו ו ת ו צ ר יה
ל י הקנה ש . ע ד ח פ ד בין ש ב , בין ע ד ש ש בין א י י בין א ל בין
גו א ר ש יך ת ק ד ׳ צ א נ ה ש ד צ ה ב ר כ ה ש ר י ב ה ע ש ה ע ד צ ה
ב ר כ מצוד. ש
. ל כהררי א
V .
Geschichte der zehn M&rtyrer. I I . u n d I I I . R e c e n
s i o n .
(Ilekrkijcher Text S. ll>—35.)
V o l k s t h l i m l i c h e T h e m e u werden i n der M i d r
a s c h -L i t e r a t u r mehrfach bearbei tet . D a h i n gehbren
a. B . der T o d Moses' u n d die Geschichto der seha M l r t y r e
r , v o n welcher n u n m e h r v i e r Recensionen b e k a n n t s
i n d : 1. die i m B h M . I , 6 4 — 7 2 v » r -ttffentlichte j 2.
die h ier gedruck te , nach einer H a n d s c h r i f t i n meinem
Bes i t z e ; 3. das h ie r er-•cheinende B r u c h s t i i c k aus
cod. h . Par i s 7 1 0 ; 4 . eino i n L i vorno 1877 i n dem span
isch- l i tu rg i schen W e r k e ב ת א י f ב i l l die Fas t tage
nach einer H a n d -schr i f t auf 13 Sei ten Grossoctav i n R a s
c h i - S c h r i f i erschienenc ' ) . Das T h e m a b i lde t die
G r u n d l a g e der
') Das LiTornor Iiitual habe ich erst nach Volltadunf d«S
Druek•• der Toxte duroh di• Gtl»• da• II«rra D r . A , Btr l i iur
•rlangt.
2
-
JEjftyr^Tl ״ ״ v , ,. •• , !•» י V:' י י-
1 ׳ ׳ • ׳ • ׳ * י ׳ ״ " י • ׳ • / ׳ ־ ׳ • : • ״ • ־ • ־ • ׳ • •
״ , - ־
X — י T I I I —
j : ן H e c h a i o t * ( B h M . III . 83 ff.), in denen die
Helden * 1> ' 1 1 1 y ^ t i s c h e n E r h e b u n g e n die
Martyrer, beaonder*
i ־ « . Ismagl und R . A k i b a sind. geschah niimlich in einer
Zeit schwerer ־ , >ן; י׳^8
k ^ ^ U c k u n g e n , dass man die J u d e n durch die H i n
-I , £ ? 8 u n g e n auf die edlen Martyrer aus der Epoche der y 0
*aerherrschaft zur A u s d a u e r ermuthigen wollte. | u e » ! e r
solchen Zeit , da der H i m m e l dunkel und I•.'p?*8Ikt ist, sind
auch die GemUtber fUr mystischt V oantasiegebilde sehr empianglich
— da das R e i c h
••• "chten u n d hellen Denkens der Fre ihe i t bedarf v, m der
beengenden Atmosphare der T * ׳ y r a n n e i 1' \u״k 6 e d e i h t
, — wie dies die Judenverfolgungen
_ a ״ r e n d der Kreuzz l ige und das mit denselben z u -^ *^ 1
0 enhiingende AufblUhen der K a b b a l a beweisen
v . o u m 1 r an einem anderen Orte (vergl. , z u r e ,; ץ 8 c
^ichto der Kreuzz i ige") liingst hervorgehoben
ץ «1 ? . e n ' 3 ^ E s wurden nun die Martyrer in einem > ill
r ' r ^ ' 8 c ' l e n G l a n z e dargestellt und in ihrem Tode, ^
ם ־ e r . E r h e b u n g zu den himmlischen Geheimnissea
to ^ l r e m Verkehr mit dem Geisterreiche zeigta , * der
Phantas מ ie des Vo lkes das Martyr ium far
a * Judenthum in einem so farbenreichen L ich te , a 8 3 es auf
dessen Gemii th den tiefsten E i n d r u s k
11Jachen musste. Dieses psychologische Moment .', J . n erklart
uns, warum gerade Ismael und A k i b a
- J 6 Hauptfiguren in den ״ H e c h a l o t a und in den • 0
*rbeitungen der s M e r k a b a (sind.3 ״
' Nach den ״ I I e c h a l o t u wurde dann das T h e m a . °
den zehn Martyrern 8elb3tiindig und immer ה^ P ^ i r c r ^ a u 3 g
e f u h r t . a ) Anfangs war es noch sehr
*) Ana Schlusse der mcsiianiicben Stiicke in cod. h. de j j '*
1210 (trgl. ?Aim, LitaraturgeBchichte, 6 *4) fiffarirt fit זו a W
יי ' J 8 e r d i e E r J i 5 s u l 1 e herechnet. Wenn ich ein•
•H« gegen Kado richtig vtrstoh•, so klagt er, dais seit *
Zerstorun^ Jorusalems bersits 1072 Jahro voriiber
teH.° Iמ{« 8 .utet: , , . מ ג י ו * ל ע כאוזן ד׳גנין והוא תמן א
כ א « נ י ר ולאדוש לפכ־לאי ביתא ח
. ן ו ה ה אר-עביד ל כD ל i • BeiiehitDj im Anfaag *uf da» G s i
s l • Kx , 21, 1*
-
— X I X —
atark mit myatischen E lementen aus den ״ H e c h a l o t u
versetzt, bis m a n al lmal ig die mystischen Zuth&ten fast
gi inzlich abstreifte, im epischen Volkstone und in verstiindlicher
Sprache zu den hartbedriingten J u d e n redete. Daher ist die 4.
Recension die a 11 e s t e , da sie grosse St i icke den ,
,Hechalot" entlehnt, ihr zun&chst stehen die 2. 4) und die 3. ,
nnd am j i ingsten ist die 1., welche aber trotz ihrer J u g e n d
den V o r z u g echter Volkstht iml ichkei t hat und den Vo lks ton
am besten trifft. Sie hat in li־ turgischer Bearbe i tung Mill
ionen Bekenner de• Judenthums erschiittert und zum ferneren A u s
-barren gestarkt.
V I .
Neue Pesikta; (Ilebrttiacher Text 8. 36—70.)
D i e E n t w i c k e l u n g des M i d r a s c h vollzieht s
ich nach bestimmten Gesetzen, welche in den F o r d e -rungen und
Bediirfnissen verschiedener Zeitepochen und Volksst immungen
aufzuauchen und der v e r -Snderten Geschmacksr ichtung auf dem
Gebiete der Pred ig t analog 8ind. D ie s lehrt der Midrasch zur
Genesis , welcher drei M a i : im R a b b a , im T a n c h u -m a
und in Agadat Bereschit bearbeitet wurde, nnd vorzugsweise der
Midrasch fur die Festtage, welcher unter dem Namen a P e s i k t a
" bekannt ist. W i r bcsitzen d r e i Redactionen desselben: 1. P e
s i k t a de R a b K a h a n a oder Pes ik ta schlecht-hin, von
Salomon Buber 1868 in L y k e d i r t ; 2 . P e s i k t a R a b b a
t i , zum ersten Male in P r a g , dann noch v i e r Mai erschienen
; 3. die vorliegende,
stand urspriinglich in der Mechilta, wie es Simon Dursn •a Pirke
Abot I , 15 bezeugt.
*) Die Tosafat zum Pentateuch kennen dieio K w e i t f t
Reconsion. Vrgl . BhM. V , 157 Nr. 9 mit V I , 20.
2*
-
1 . S e ^ c ^ ° den ganzen Fes tcyk lus umfasst. D i o zwei te ?
d » 7 r 1 ? e 1 t U ״ ^ o d e r p e s i k t a R a b b a t i g i n g
, w ie ״ A g a -J ;־ ; 1 1 3 e r e s c h i t " ( B h M . I V ) , d
ie d u r c h u n d d u r c h t her l a n 1 3 c 1 1 KQi'*rht i 8 t ,
e inem Zei tbedUrfnias I ן V ג < ? r Hecha ׳ lo t - u n d
Messias thcmen oder d i • r d e e 8 ° i f t i g ״ r 1 g U l i t d 6
m I i c i c l l c * י 1 0 1 Geister ,
Un? 8 ^ ° ^ ' c ״ 3 n 1 0 ^ o ״ 1 a c ^ 0 K l o m o n t e
anschlosscn, ^ dtl י C r r 1״es8ianirtC'1e״ Z u k u n f t ba t t en
i n einer . : t u S * f r Z ״ e i t d ie G e n i l i t h e r
beherrscht — v r g l . oben j , ־ ; j ן *• V• — nut' deren B e f r
i e d i g u n g der M i d r a s c h * / J> ־ t H t M ' " 1 m 1 3
s t e • Daher n i m m t dio zwei te ' i h 7 a ^'lCsti 1,*•'"en E
lemente a u f gur E r b a u u n g
י . י ^ r ^ e s e r . Snlehe Z e i t p r e d i g t e n oder
Zeit-Pesikta 's BhTl 1) '׳ > ״ 1 * w e J c J ״ , ־ l i o H i m m
e l f a h r t Moses'
alf ^' 1 " 1 ^ — r e p r o d u c i r t u n d sie m i t der
' • ' 3 6 J l l i l ״ l l c J 1 C U 1 , o r m e l ן נ ב י ר נ c
ת i ״ f u l j r t » * * a r • ,'v 39 י י fi'ii* d io lo tz ten v
ier Sabbato des Synagogen-
• V V l 8 , a ״ * ( ^ e m ׳ s c ^ w a r z ( ; 1 1 H i u t e r g
r u n d o der ־ 0 J k a l e i d e n farbc 'ureiche, v02; s innl
icher F i i l l e
, r !? t 2 endo B i l d e r des Messias entwerfen. Das ha-'•
S*diache M a t e r i a l ha t te der Rcdac teur bereits vor-
U יי 1 J d e n u n d knUpf to c3 an einen Bibe lve r s lose y 1
d u r c h die F o r m e l : , ,Das w u r d o durch die
e r m i t t l u n g des he i l igen Goiatos angedeute t ." •»»
iTnsere n e u o P e s i k t a * t reb t nach m e h r
U r 2 e u n d n ieh r V o l k s t h l h n l i e h k e i t , sie
kenn t und be-u t z t sehr oft die Pes ik ta R a b b a t i . weist
h i n au f
B ** ,־ u c h Jez i ra und Pseudo-Men S i ra (S. 36, 37) , m
mach t ( ; eb rauch von P i r k e derabbi E l i ese r
4 L * 2 (8 . 38 ) , Seudat G a n E d e n , B h M . V , 45 (S.
•lh M i d r a s c h O r i o n u n d .Sophia-Midrasch 3 ) (S. 4 8
,
*"~̂ Tr~K - — -kosmogoniacho Stiick dicker I'araacha iiber die
Pla י^•Jj findet sich mit mohreren Vaiianton in der
Itapaport'rfchen
0tUchrift 2h und wurde rom rweitcn Copiuten ausgelassen. ^«ui i
n ' 1 0 , P'lJ'O't'Hchen llandgchrift 3a, ausgelassen Ton*^ י67* "
W 0 ' t en Copisten, lieat man aus dem Sophia-Midr, V, \ f . l *
Stelle Uber den Ursprung der guten und scblechtsa נ 5 nser Midrasch
kannte noch nicht dio modernea^ ־ ס
• • 1 . ״ S t w 8 i a » . die aamm* ihran Fabrikaoten auch in d
i • H i l l • ' •* 1 0 ' en .
1
-
— X X I -
4 9 ) , Macase Beresch i t , A l f a b e t - M i d r . , Hecha
lo t ( S . 58 , 63) u n d der , ,Per le Rab ' s " (S. 66 ) .
U n s e r M i d r a s c h is t dem cod. h . X I I der L e i p -z
iger R a t h s b i b l i o t h e k e n i n o m m e n u n d f t i h
r t d o r t b e i j ede r e inzelnen Fes tbe t r ach tung bios den
T i t e l ש ר d , ד . h . k l e i n e r M i d r a s c h .
D i e Piece f i i r C h a n u k a i s t bere i ts i m 1. T l u
dieses B h M . verbf fen t l i ch t w o r d e n .
VII.
Midrasch vom Ableben MosesV I I . R e c e n s i o n .
(Hebrliischer Text S. 7 1 - 7 8 . )
D e r T o d Moses' i s t n i c h t bios i m T a u c h u m a z u
D e u t e r . zwei te u n d le tz te !Section u n d i m M i d r .
Rabba V , 11 sondern auch i n e inem eigenen k l e i n e n M i d r
a s c h bearbei te t , v o n we lchem d r e i R e c e n -sionen b e
k a n n t s i n d : 1. die i m I . T h e i l des B h M . v e r o f
l e n t l i c h t e ; 2 . die h ie r vor l i egende nach cod. h .
Pa r i s 710 ; 3. eine handschr i f t l i che , welche i m Besi tze
v o n G i l b e r t u s G a u l m i n w a r u n d v o n i h m ,
zusammen m i t der 1 . R e c , l a te in i sch i i be r se t z t
wurde . Pa r i s 1629, H a m b u r g 1714, S t u t t g a r t 1840׳
i n Gfrorer ' s Propeta) ve t . pseudep. D i e , ,assumtio Mosis• 1
u n d der B r i e f J u d i i 1, 9 beweisen, dass das Scheiden des
gross ten P rophe t en bereits i n sehr al ter Z e i t e in
apokryphisches T h e m a b i l d e t e 1 ) . Dasselbe w u r d e
spii ter e rwe i t e r t u n d ausgeschmiickt , u n d i s t m i t v
o l l e m hagadischen Behagen i n der 2. Rec. ausgef i ihr t ,
welche die alteste i s t , w o f u r i h r Sprachcharak te r spr
ich t , u n d die umfangreichste , da i n der Par i se r H a n d s
c h r i f t 16 B l a t t e r fehlen.
') Da die Personlichkeit des Moses von den Essiiern bo-Bonders
verehrt wurde, so mussto sich sohon friihzeitig ein Sagenkreis um
ihn gebildet haben.
-
— X X I I —
J l e J U n g s t e i s t die 3., da sie die , , E l i c s e r -
C a p i t e l " ; , amenthch a n f u h r t u n d v i e l m i t der
A u s d e u t u n g \ , J " * Bucha taben spiel t . D u r c h den E
inf luss der
־ . j y b b a l a en t s tand a l l m a l i g e in R i t u a l
fu r den 7. a י den Todes t ag Moses', das i n der neuesten
. ?•Usgabo L i v o r n o 1877 bereits 103 B l . i n 8 ° u m
-feast u n d StUcko aus B i b e l , T a l m u d , M i d r a s c h u
n d bohar on tha i t J ) . ^ T)ie bere i t s oben z u r I V . Piece
c r w a h n t e ^apapor t ' s c l i e H a n d s c h r i f t fUhr t
folgende filtcre *fegada t i be r das A b l e b e n Moses ' an : ו
אותל נ י ת ו ב ו ר ר מ , א ם י ה ל ת א י ם ב י א ה כ ן ז י אם מי י
מרו מ ש ה ל ״ ב ק ו ה ה ל ע ׳ ה ה רבי ש ת מ ת י ה מ ב ד ק ת נ ם ש ו
ית רחמים ד ה מ ר י י . ע ת ו י ה ד ל י ת ע ה ש מ ו ו ר כ ן ש ת ו מ
ה ל א ר ה וד ג נואדי וח בה, הםנרי *ני מ ש ה ת ב ו ה ט ר ו ש ך ב ר ש
ב ל א א״ ה ו ״ ע ר י מ נ פ ל
1 ן?ו ם י מ ח א י ם י כ ג ו נ י נ ׳ ש ד נ פ ״ ה ד א י ד י י נ ם
פ י מ ח א י ס כן '**3*תורד< - ב ן א י כ ת ו ו י ל ג ר מ ת ו ו ב
ו ם ט י נ ב א ה ב ״ ה נ נ ו ה כ ״ ב ק ה
' יי׳ ה ע י מ מ י י ע י י ד ח נ י ע י מ * י י י י ^ י צ י ב ק י
ו א ט ו , י ה ש נ י כ ש הי • א ש י ל ג ׳ י . ו י ׳ ר ר א ב . ד ו י
ל ו ע ל י ע מ ו ו י ל ג ל ד ד ע מ ו ן אחיל ע ר ה א ו׳ י י l V 1 \ 1
י 1 א ע ר י ת י מ נ ה א נ י כ ש י מן ה ע בי כ ג ל ת ת א ע א ה בו w
יי ת ע ט י ת ליתן ג ו מ ם ה ע ם ט ו ע ט י ד ש ן ע א כ ם ל ד ס א נ כ
י
ה י ״ ב ' י 1 ד י א ר נ ע ד צ " י ט . ׳ ב י י - ק י י י נ פ ^ י
י י נ ^ פ ^ ע פ ׳ נ ת ו ט הי י ק ׳ ל ר ״ ת א ו מ ם א ד ט ך ב ח י ש
ם מ ר ע ב ד ת ל ו ש י ר ן ל ע ת ״ ש ב ר' ן נ ר , ש , ט ד ה ו ל נ ל
כ א א י ל י ש ד ל כ ו ד ג י ה מ ו ש ת ו ד א מ ל ך ו לJ ~ ׳ י ה׳ ׳ ו
כ נ י כ ו ה י ח ן א ר ה א ד ו ו ח כן ד י ש ו מ ת ו ה א א י ר כ. א ץ
ב ן ואייל ברוך ה ר ה א ח ו י ש ו מ י נ פ ו ל ד מ ע ל ו ו ד ג ו ה מ
ש
£ ר א ה ב״ה ב נ ב ו הקב־יה י ר ל ב ד ד ו ה בן ד מי ה מי ש מ ל ל
א , ש ׳ הם יאד« י מ ע י ב ל י ׳ נ י ה בי נ ב ו י ה א ר י א נ ל וכן
א א ר ש י ב״ה לת י י ^ י ד א ה ב נ כ י ש ת י י כ ׳ ה ד א ד י י ב ב
א ו ל ע ׳ י ד ש ה מ ש מ ח ל י ש מv n י נ , י ד א ל מ כ ן ב י הב ם ו
י מ ש ו ב ד י ה ב ה הב״ נ ב י ת ש י ב ה
^ ו י ל ג ר מ ת ו ו ב ו ם ט י נ ב א ב ם ו י ט ש ו ב ד י ה ב ״ ב
ה ה נ ב י ש. ? פ ו ע ל ם ן ל ו ע ל ל א ר ש י ד ל ו מ ע ר י ש ת א י
ב א ה י ה ה נ י כ ש ה׳ ב מ ש ו י ש ה א 1 , י { , ר ב נ ן ד כ ת 4 ן
ו ר ו ד ל ה ף כ ו ד ס ם ע י מ ל ו ע
^ « ר ם ו י ט ש ה ב י ו נ ש׳ ב רו י ץ ו ר א ה ב י ו נ ׳ ב ש ח ה
י א ר ן ו ב א הת ע ׳ ת ר א י ס נ ב ב ק ע ב י ק ע י ה ל ״ ב ק דבר ה
ו ו נ י ב ב א ק ע י ד ל מ ו ע
'!bJ1Unter d e m T1!87l • O v * r s c I 1 a t l , י ז ^ י ׳ ד '
א ד י , ט ׳ י2'ט ^ פ ״י ׳t»l ^ der Midrasch - Commentator Chanoch
Sondel die udischen und Midrasch-Stellen iiber den TodAron's und- 0
1
0 • « .gfFammelt und erklttrt ״
-
— X X I I I —
ב צ ה ה׳ נ נ ה ׳ ו א נ י ש נ פ ך ל י נ ו ב ב צ י ת ר י ש ד א ך ע
י ל י ע ת ב צ נר ש א כ ם, ו ו ם הי י ב צ ם נ ת , א ת ההר י ת ח ת ו
ב ב צ י ת י ישרי ו ו ו י ל ער ש ן זה א י ר א מ א ם ו י מ ש ׳ ב א ץ
ו ר א ׳ ב ש׳ א רו ב י ק ע ה י א רת י ן זה ב י ת א י ם ב ן זה כי א י
׳ א מ א נ ) ש ר ש א ם ( ו ל ץ כ ר א בא ו ה ם ש י ה ל ת א י ו ב ת ו
ם א י א ת כ י ר ו י ד ר ו ד י ל נ ב ד ל ו מ ע י שו י ד י ם ב י מ ש
ו ב״ה ב ה ל נ ב ב ה י ק ר ה מ ו ה א ת ם א א ו ו י ד י ה ב נ ו ב. ך
י ד ו י נ נ ו ] כ ׳ ה ש [ ד ק ׳ מ א נ ץ ש ר א ו ב ת ו ה א נ ב ו י י
ד י ך ב כח מ ד ש ו ח בן ד י ש ח מ כ ה מ ל א ם ה י ר ב ד ע מרעי׳ה ה
מ ר ש ש א כד ר י ת ת ע מ ״ ש ב ה ואי׳ל ר ׳ ב ק ל ה צ ו א י נ ר פ י
החז ה ו ל ו ד ה ג ח מ ש[ ׳ ה א ב י ר ת ס ן ח א כ ת [ ע ב יה ה ק ה
אייל ה ט מ ה ל י ו נ ב ש׳ זו ה ו ר יך ל ם ו י נ ו ר ח א א ל ל ם ו י
נ ו ש א ר א ל ה ל י ד ב י ל ת ד ג א ה ה ל ת ו אה ״ ב ק ׳ אי׳ל ה י ש
ע מ י רמז מן ה ן ל ע ת ״ ש ב ל ר ״ ד א י ג י מ נ אי ו בד ר ז תפ י ן
ו ד א י ה ר ע ש רה ב ה במז נ ו ש א ר ל ב א ר ש ת י ה א ר ז אם ב א ו
ת כ א ש ר ק ם מ ה ם ב י י ק ת י ת ו ו מ ו א ל ה ן כ ם בי ל ו ע ת ה
ו נ םו כ ל ת א ש ר ה ץ א ב ק א ת ו י נ די ש ף י י ס ו א ׳ ו גו ך ו
ח ד ה נ י ה יץ ר א ו ב הי ר י ש א ׳ ו י ס ו ר ת פ ץ ה ר ל א י א ת מ
ן א ה ב נ ו י ם ע' י ו נ ד ת י י נ ף ה׳ ש סי ו ׳ י נ ש גו׳ ש ו כ ב
ם ו ל י ע ב ת ו מ ח ב ר ו ע נ שת ו מ ך ח א ל ירד מ ח ו מ ם ש י מ ש
ה מן ה ש ה ירד מ ע ה ש ת ו א בה ״ ב ק ו ה ה א ר ר ה ש ד א ך ע א ל מ
ו ל ת מ ש נ א נתץ רוהו ו ל ו ו י ר ח אן י י א ה הו צ פ ש ח פ נ ב ם
ו ל מ ב • ל ח ב י ב ק ח ו ל ת מ ש ן נ ת נ ו ו י נ פ
. ׳ ו ת נ י ם ב זה כי א01 Diese H a g a d a , welche i m
Gegensatze zu u n -serem M i d r a s c h , Moses r u h i g u n d f
' r iedl ich s te rbeu l i isst , a thmet m e h r den echten j i i
d i s c h e n G c i s t u n d den hohen Ge i s t des grossen P
rophe ten , w e l -cher i n der T h o r a d ie L e b e n d e n erf
reute u n d die Sterbenden n i c h t schreckte u n d qu i i l t e
du rch H o l l e u n d Teu fe l .
VIII .
Jelamdenn-Fragmente. (HebrUischer Text S. 79—90.)
Diese F r a g m e n t e finden sich unra i t t e lba r h i n t e
r E x c e r p t e n aus dem j e r u s a l . T a l m u d als A n h a
n g
a m E n d e des J a l k u t S c h i m o n i z u m Penta teuch ed
. Sa lon ich i , u n d s ind , abgesehen v o n i h r e m I n h a l
t •
-
dp J' ־׳ ^ r e n 1 Zusammcnhange m i t dem M i d r . J e l am-•
8 0 ' 1 i ' interessant, i udem sie uns einen E i n -
? ten e e w j ' i l m i » »» Methodo , welche der Redac-i, י i r
( ' e * grossavtigen hagadisehen Sannnelwerkes
ך! hat ן ז te . E r maehte n i iml i eh aus don I>eide1> ^
. ן: * ' m i i d e n ״ ״ , vorhandemm Midrasch ״.,!, ! im E x -
' ! I T ״ 0 a ° h ( U ' r ( ) n l m , ״ > ״ K ־ r l > i h
1 • B u c h e r u n . l der t '־: r •1. e n t , d g e der Cap i to
l und Verse in gcsonderten
C ן 0 n < ס י ר ד נ י | י < a ׳ u ! * denen er dann den J
a l k u t ־ ? 'n n e * e ״ ״ d r e d i g i r t e , liess niam-hes
aus dem ^ b 1 1 6 w 0 £ ; W J l s n ich t t'fir seinen Zweck b
rauch-^ y^r־, גי a r , u m l j i in lor t t j w o h l a u d i
biswei len die ^';'d ° 1 1 £י°* ( ' . " י ״ sir seiner N י a m n i
l m i g besscr unzu-i y . | | s e ״ • Selbs tvers tandl ieh hatte
er von e inem u n d
י - e r t J 3 e l b e n M i d r a s c h mehrere E x e m p l a r
e , die i n i ־׳. Q n SttJcken v o n einander abwiehen 1 ) und die
' d l» ( ^ ' e e ' ״ z t ׳ ' ״ c k ״ i b l . ] ) i l che r einzeln
benutzte ; * 0 r m a ״ 0 ^ J ״ J ^ die se lbf i i S tc l len an
verschiedenen
• 5 e 1 J n i ch t i m m e r wor t l i eh jn i te inander
tiberein-'••> 1 1 ^ m e n , I ? e i der V e r g l e i c h u n g
den J a l k u t m i t
. C n Que l len muss man dieser wieh t igen E n v a g u n g . '
.1j , n &edenk sein, urn n i c h t eine unbc rech t ig t e
*Xteskr i t ik zu i i b e n . Dio V e r d a c h t i g u t i g
der . ^ I k u t - T e x t e nach A r t des I t . Sabbatai Cohen i
m
C j ^ n g e ^ s e i n e s r N e k u d a t ha ־ Keset'* und des R
.
g ״ » ) fohlten in dem mvthologi.sch wiehfi
-
— X X V -
Moses F r a n k f u r t e r i m V o r w o r t e r u se inem M e
-ch i l t a -Commenta r , geht zu we i t . Sie s i n d i m Gegen-t
h e i l sehr oft u r s p r i i n g l i c h e r als die V u l g a t
a unserer M i d r a s c h l i t e r a t u r .
D i e e inzelnen h i e r m i t g e t h e i l t e n F r a g m e n
t e s ind m i t Buchstaben beze ichne t ; n u r i'ehlen die ersten
sechs u n d auch i n der M i t t e s ind m e h r t Buchs
tabenzeichen ausgetal len, die i c h e rg i inz t habe. Sie s ind
einer J e l a m d e n u - Recension ent-n o m m e n , i n deren Bes
i t z der S a m m l e r erst nach V o l l e n d u n g der P e n t a
t e u c h - S a m m l u n g ge l ang t w a r 2 ) u n d die auch dem
Verfasser des A r u c h r o r -l a g , w ie aus dessen W b . s. v
נכי . folgt ק ו .
N r . 30 muss ם fu דברי r ה י ר ב ד , N r f בכור 32 . i i r ד ו
כ u ב n d ן ה כ f ל a r ן ה N , ל r ל {:3 . ן ע ל ה ן fur ל ל ל ע ה
, לN r fu רוח 34 . r m , N r 36 ן ו ש מ ן fur ש נ ש ם g ש e ־lesen
werdon.
IX.
Tanchuma-Fragmente. (HebrJiischer Text S. 91 —1
-
— X X T I
' p 0 . ^ r u n d dieaer W a n d l u n g e n is t i n der s i n
* \ l a r * t a t dieses M i d r a s c h z u sucl ien, w o d u r c
h er A.nc] • H a n d e gc l ang te u n d V e r a n d c r u n g e n
e r l i t t .
j a 8 i m h a l a o h i s c h c r B e z i e h u n g n imra t
er
^Uct e r C S S e 1 1 1 ^ ־ n s P r u c ^ » ^ a seine halaeh. I n
t r o -;< • l £ ! J e n oft von d e r t a lmud i sch . l l a l a
c b a abweiehen .
1 1 uma-Fragmente, welche unsere Kenn^׳*00 , 0 tn i s s ' *»nd H
n ^ v ״ ' u t ' ״ 0 e n dieses M i d r a s c h ve rmehren , ^ l a t
״ ״ a ° h w i c h t i g ; daher w u r d e i h n c n h ie r e in
ti Z] 0^־ 1 ' 1 , f f 4 • ' 1 ' * 1 1 1 " 4 • Sie l i n d e n •
i c h [ i n cod. h . ?des it 1 ^ zw i schen den e inze lnen Sec t
ionen '*cb . e n ' a t ־ ־ C < » m n ) e n t . , ( ! h a s k u n
i " , s ind v o n S t e in -W 1 0 l d 0 r 0״t(*ockt u ״ t J v ״ 0 J
I e r r i ״ > r . A . B e r l i n e r «U W o r ^ c ״ dessen G ׳
a t e i c h die A b s c h r i f t ver -
i i i k ^ U s s c r den h ie r g e d r u c k t e n s ind noch ip
®^eu tende , sehr k l e m e B r u c h s t i i c k e z u den t r 1 k
o p e n , י ע ם , כ ת ו ט , מ ס ח נ , פ א ש , נ , אדזדי, במדבר ע ר
ו צ , מ צו
״ ה א , ו ם י ר ב vo ד rhanden . D ie oft w i e d e r k e h r e
n d o i ^ e r t u n g des S e h r e i b e r s ״ : W i e es i m T a
u c h u m a / ׳ esen i» r , " ze ig t , dass er m i t Bewuss t se
in A b -, 6 ' c h u n g e n r o n dem vuleraron T a u c h u m a ־ T
e x t e
^ * 0 P i r t e . L Unsere F׳- r a g m e n t o w a r o n dem , J
a l k u t * be-j u יי, n d i h r A l t e r geh t daraus he rvor ,
dass • ie
r . ch F r e m d w o r t e r haben, f a r welche die V u l g a t
a }',: e | T a u c h u m a heb r . s e t t t . V r g l . S. 94
.
.X '•־.
Midrasoh al JithalleL (HebrHiseh.r Text S. 106—108)
d u r c ^ we lche er er-
t e r t w i r d , s i n d sehr v o l k i t h i i m l i c h ;
daher unsor
-
M i d r a s c h versch ieden t c x t i r t u n d b a l d auch e
inze ln c o p i r t w u r d e . D i e E r z a h l u n g v o n K o n
i g Salomo i s t i n meiner oft genannten Sa lon iche r S a m m l u
u g 1 ) w i e h i e r , i n B h M . I I , 86 — 87 u n d i n der S a
m n i -l u n g א ל ה פ ש v ע o n Josef Subba ta i F a r c h i I ,
18b i n andere r F o r m zu lesen. D i e v o n K o n i g D a v i d
findet s ich i n c r w o i t e r t e r T e x t i r u n g i n B h M
. I V , 1 4 0 u n d i n beiden g e n a n n t e n S a m m l u n g o
n , u n d d ie v o n K o r a h g le ichfa l l s a. a. O . D e r T e
x t der d r e i E r z a h l u n g e n i n der V e n . 1551 u n d
1605, F e r r a r a 1554 u n d V e r o n a 1647 erschienenen ת ו י
ש ע מ( v r g l . Ste inschneider O x f . C a t a l . 6 0 5 — 6 0 7
) w a r m i r n i c h t z u g i i n g l i c h . D o c h v e r m u t
h c i c h , dass er m i t me ine r Salonicher E d i t i o n u b c r
e i n s t i m m t .
D i e Geschichte v o n K o r a h k o m m t auch i m A n f a n g
e des P s a l m - M i d r . v o r , u n d e rgo tz l icher W e i s
e w e r d e n der a rmen W i t w e i n d e r W l i s t e K l a g e
n i i be r die Agra rgese t ze Moses', u n t e r denen sie a u f i
h r e m A c k e r zu l e iden babe, i n den M u n d gelegt . I n
unserem M i d r . i s t diese hagadische P o s s i e r l i c h k e
i t v o n e inem A c k e r f e l d e i n der W i i s t e
ausgelassen.
Unse r A b d r u c k fo lg t dem cod. 11. M l l n c h e n 2 )
222 .
X I .
D&mono und Angelologie. (Hebraiicher Taxt S. 109—111.)
Jede M y s t i k w i r d f r i i h e r oder spater m i t the-urg
i schen E l e m e n t e n versetz t , i n d e m sie sich n i c h
t
') Aus dieier Sammluug habe ich zucrst die El ia-Apoka-lypse in
B h M . I l l varoffantlicht. Asulai kennt einen ultern und einen
jiingern Druck der פרקי אליהו, mir aber ist bios der tine in meinem
Besitze bekannt.
a ) E s ist derielbe Codex, welehom dor nallel-Midr. im V . T h
. dei BhM. entlehnt ist. Dieser ,,Midrasch zu Hallel" war dem
Commentator des Sifre it . Hillol unter dem Namen : ת ד ג ה
.bekannt. Sieha M. Friedmann zu seiner Ausg הלל מצראתi e i Sifr^,
Sect. 116 $ ראה Anm.' 4 und BhM. V, 92.
-
— X X V I I I
^ 8 c h * * ן ? ' ^ C m » ^ c ^ a u e n " kegnt fg t , sondern p
r a k -ג ^0%° ח 8 ן 6 u ן ״ d E i n w i r k u n g e n au f das L e
b e n
i f rf ' A u c h die p r i ikabba l i s t i sche M y s t i k
der
then • *יי M 1 1 , 1 , l e r ׳ ׳ H e c h i l l ״ t " w a r ( 1 e
״ ( I l i c h rait
f v 0 f j • S 1 8 0 " 4 ' " Bes t and the i l en ve rbunden ,
wie es das e י ־ 1 n e l e ^ e n d e S t u c k beweist . Jn
deroselben ist v o n
^ n m grosser! und einem k le inen theurg isehen - l i i p I a t
' א י ט ז ' ז ) א ש י ו ב ש א ו נ א ר ש ו ט ש > die Rede, v o n
JrLVV• der K o n i g i n - M u t t e r der D i i m o n e u , v o n
| W • יי ^ f c m B e z w i n g e r derselben, v o n den V o r -
:* l n gen , die getroffen werden miissen u n d die C(̂ 1 " 0 8
t c h e n d e U e b u n g voraussetzen, u m das g e -
5jw ?• ^ e 8 u ^ u t zu e i l a i g c n , und v o n den • ieben
| , 4 . ' 1 8 c h e n ! ! a l i e n oder Hecha lo t m i t i h r e n
m i -
f t o | i i J r 5 e n ? e E ״ r £ e l ״ : Kne8i(Sl, K a b z i c
I , D a n k i e l , Taha-» , U r | * - ' 1 H e i i o c h - M c t a
t r o n u n d Sandalfon. E s e r -|';l(1t1j ' l n der F o r m eines
Bescheides der baby--V־׳ ,CljQjj e n Sehu lobc rbaup te r N a t r o
n a i u n d N a c h -
j ^ a j j . ' ^ct* J l inger • dos H a j Gaon , der i n e iner
>0!j < j C ״ r i f t i n m e i n e m Besi tzo s teht u n d
auch
i ^ r d * T ״ b B e i n o m • E r n u n o t * 89a benu tz t ^ ii
^ a P a ״ ^ ' h die F o r m untergeschoben sein,
U •••מ0י$' r & i f i c ^ e I n h a l t is t a l t u!3d re
ich t i n das •; . f a c i l e Ze i t a l t e r .
H * 3 ^ • 109 Z . 3 v . u א .1 . ב ר ח א fur ד ב ר ס Z ; ד . 11
; , ^ [ י « 1 Z ;8ייררקלןא ז . J2 ה ל י ל fu ד r ה ל י ל ד . N a c
h
mUss t t E i n m a l ה ל ל י gelesen werden ד .
' X I I . Capitel des B. Joschija,
(!!•brflischar Text 8. 1 1 2 - 1 1 6 . )
^ i « c j n C 0 ( ^ ' do Ross i 1240 fo lg t h i n t e r messi-*
* ך ן > ^ ^ S t t l cken ( v e r g l . Zunz , L i t e ra tu
rgesch ich te , , l r R i j c j J ^ c ' 1 ^almenvorse warden in
jeuam Zeitalter •u th• -
e פו׳5י י"" c t , n gebrnucht, und dieae Art Theurgie vrurde
gonannt. Die theurgische Bedeutung der Worter:
c*U1d» &ה ' V 2 V i a t s e h r a l t 3 1 » ׳' 0 r » c h * i
n o n karaiU in d in 0 1 « n d i m AIphabat-Midraich.
-
6 0 4 ) , v o n denen mi r eine A b s c b r i f t dea H e r r n
D r . A . B e r l i n e r v o r l i e g t , unser ״ C a p i t c l u
, we lches 1 ) v o n S. 113 Z . 9 v. u . m i t B h M . I l l , 7 0
— 7 2 bis a u f E i n z e l h e i t e n U b e r e i n s t i m m t .
N u n findet s ich i n e inem Seder G a n E d e n , S. 151 dieses
The i l e s des B h M . , e in C i t a t aus ״ d e n C a p i t e l
n * — i m P l u r a l — ,des I t . J o s c h i j a a , welches i n
B h M . I l l , 75 zu lesen is t . D ie s b e r c c h t i g t zu d
e m Schlusse, dass die ״ P i r k e I t . J o s c h i j a " , welche
einst urn-fangre icher waren , m i t den, , P i r k e Ma ioh
iach**) , B h M . I l l , 70 — 78, ident i sch s ind .
X I I I .
Messias-Kriege. (Ilebrawcber Text S. 117—120)
Sowoh l i n der Pa r i se r H a n d s c h r i f t cod. h . 716
als i n der L e i p z i g e r cod. h . X I I geht den 10
Messias-Zeichen ( B h M . I I , 5K —G3) eine E i n -l e i t u n g
voraus , i n welcher zehn Stufen der F r o m -m i g k e i t v o r g
e f i i h r t w e r d e n / ) deren hoehste des h e i l i g e n
Geistes t h e i l h a f t i g macl i t , u n d fo lg t nach
denselben noch e in Schluss, i n w e l c h e m zohn M o -mente der
E r l i i s u n g angegeben werden . D e r K e r n dieser Hagada ,
die 10 Messias Ze ichen naml i ch , is t
') Die Copie iibeiliess mir die CJilto de* Herrn Salomon
Baber,
s j Wahrsoheinlich gehijrt audi das vorangehende ״Sef«r E l i j
a u dazu. 111 der Miincliner Handschrift 222 heisst das G a m •
wieder ״Sefer Elija.'•
נ ) Diese Stufen, welche an die Tcnninologie der Ssufi'1
erinnern, werden im jemsal . Talm. Sabbat c. 1, im babyl. Sota Ende
und im Midr. 11. zum H L . Anf. im Namen des R . Pinchas b. Ja'i'r
tradirt, unci sind dort ein kostbarer Ueber-rest einer es s i i i s
c h e n Boraita, welche auch fiir di• Ur-geschichto de•
C'hristenthums sehr wichtig ist und eine au•-fiihrliche Dar»tcl
lung veidient. Die sich steigernden Bezeich-nvngen: תהיית המתיש,
אליהו הנביא , ע ד ק und der חסידות, רוה הRapport zwisch«n
Korperroinheit und Hoiligkett •ind durch und durch
e8»&isch.
-
j j i ־^. r• G be r i ch te t , dass der spStere K a i s e r N a
8 , 0 l l m • ^ e r * r c u n c * < * e s spatercn I i . J ehuda
ha-$ach' A*'li ^ מ נ 3 0 ^ י 0 ״ beidc K 0י5*״ > i n d e r waren
, k u r * d p a i i ^ * e k u r t vc r t ausch t w u r d e , u m
das L e b e n
.-r5» fc|ejn . , . T ״ 1 . ״ J — J 1 , ,ן ״
fi, f c u n d s c h a f t Jehuda's, ausgedehnte Her r scha f t
•g e w i g 0 S e l i g k e i t ausgezeiehnet wurde. Diese f v ! i a
t < I c m ^ u c h e ״ M e n o r a t h a ־ 3 I a o r 8 ״ §
3j^&l. Zunz , G V . 8 . 290 A n m e r k . b) ent lehnt u n
d
c h i n J o r Rapapor t ' schen H a n d s c h r i f t 2 ) A b s
c h n . arajnjii.se]! zu lesen.
einem Midra.sch. wie Sie stand u r s p r i i n g l i c h aus
Tosa fo t T r . A b o d a
. 1 י 0 ב ho א rvorgeh t . Ud ז * ( ' ° r ^ > r 0 P * l e t J
^ U i a h dem H e l d e n der
yina Commed״^ * -^1 ia , R . Josua b. L e v i , Aufschluss t ? r
d ie "YVego der g o t t l i c h e n Vor sehung , i i be r ju **מ
und Sti-afe, die von der K u r z s i c h t i g k e i t der ,.; A a
c h e n falsch b e u r t b e i l t we rden . }a U n s e r T e x t
ist d e m W e r k e ״Me11 Z e d a k a t f
^ 439 en t l chn t , der m i t לעץ א י ל I פ , 31a h a r m o n i
r t , on der T e x t i n m g i n B h M . V 133 abweicht . D i o
is t wah r sehc iu l i ch arabischen Ursprunges u n d . ^ e i M
a i bearbei te t worden . V o l t a i r e i n der l ich ־ ^ r z a ^
m 1 S " : ^ a d i g behandel t e inen a i m -
»en StoiF. j N r . S. e n t s t a m m t dem ruhrenden V o l k s
g l a u b e n ,
' . ' ^ a s . 3 W o h l t h j i t i g k e i t selbst den JEngel
des Todes u « 8 i e g t . S i e findet sich i n den v o n
Steinschneider
a m m l u n g e n (Verg l . oben z u m S t i i c k e . י \ ׳ i י
n ״Mei־l Z e d a k a " § 432 u n d i m jud i sch-deu t -c ׳: « e a
Sagebuche N r . 2 0 0 .
, N r . 9 i s t e in Gegens t i l ck zu der vo rhe rgehen-1 1
.Sage , indera der E n g e l des Todes einen H a r t -
« e r z i g e 1 1 j n g c h r e c k e n versetzt , u n d findet
s ich ^ e i c h f a l l s i n Mei ' l Z e d a k a § 438 u n d i n ץ
ע ו א י ל פJ > 29b . 1
*) Dort wird Autonin אפייריס p אנטונינזס genannt.
http://arajnjii.se
-
— x x x n r —
N r . 10 e rzah l t , w i e selten eine echte F r e u n d -« c h
a f t z u finden is t , u n d v o n dem W e t t k a m p f e zweie r
F r e u n d e , s i ch einer f i i r den andern h i n r i c h t e n
zu lassen. Sie i s t nach einer arab. Quel le bearbei te t u n d b
i l d e t den grossten T h e i l jenes k l e i n e n H e n o c h -
oder I d r i s - B u c h e s , welches zusamnien m i t dem hebr . S
ind-bad u n d anderen Piecen i n Const . 1516 u n d i n Vene--dig•
1544 erschienen ist . Diese einfache u n d k u r z e E r z a h l u
n g i s t i n ץ ע ו א י ל I פ I , 2 — 1 2 b un te r dem T i t e l י
: צ ח ב ו ו ה א ה ה ש ע sehr ausgeweitet u מ n d m i t s t a r k e
m A u f p u t z u n d v ie len Z u t h a t e n versehen.
N r . 1 1 en th i i l t die bereits i n B h M . V , l 4 8 f f .
m i t -ge the i l t e , aus dem jud i sch-deu tschen Sagenbuche
uberse tz te E r z a h l u n g v o n dem j i i d i s c h e n Papste
E l c h a n a n i n einer anderen Recens ion, i n w e l c h e r w e
d e r v o n e iner J u d e n v e r f o l g u n g , noch v o m
Schachsp ie l die Rede i s t u n d der j i i d . Paps t s ich a m
Ende v o n e inem T h u r m he rabs t i i r z t , urn den N a m e n
Got tes zu he i l i ge n . D i e doppel te B e a r b e i -t u n g
zeigt , dass der S tof f i m M u n d e des V o l k e s l eb te u n
d ve r sch iedena r t ig e rzah l t w u r d e . TJnser T e x t i s
t dem cod. h . A d d . 858 der U m v e r s i t a t s - B i b l i -o
t h e k i n C a m b r i d g e en tnommen , und auch i u e inem
Machso r ed. W i e n 1859 be i A d a l b . de l la T o r r e I I I
• . B a n d , E i n l e i t u n g S. X - X I I u n d v o n S. J • H
a l b e r s t a m m i n K o b a k ' s , , G i n s e " ve ro f fen t
l i ch t . .
N r . 12 ve rhe r r l i ch t R . J ehuda den F r o m m e n i n
Regensburg , a u f dessen R u f eines h e i l i g e n W u n d e r m
a n n e s der Bischot v o n S a l z b u r g n e i -d i s c h war ,
au f dessen V e r d e r b e n sann u n d end l i ch eines Bessern
be lehr t w u r d e , so dass er nach seiner R u c k k e h r v o n
Regensbu rg nach S a l z b u r g die aus se inem B i s t h u m ve r
t r i ebenen J u d e n z u r i i c k b e r i e f u n d sie f o r t
a n sehr g u t behandelte. D a fiber die Geschichte der J u d e n i
n Sa lzburg 8 ) n i c h t v i e l b e k a n n t is t , so ve rd i
en t diese dem j i i d - d e u t s c h . Sagenbuche
s ) Einige werthvolle Notizen lieferte mein Freund, der kSnigl.
bairisohe Hauptmann a. D . und philosophische Schriflj-st«ller Herr
Ad. B u h I e r in Reichenhall, in seiner Bescbrei-*ung von
Salzburg, 212—215.
3
-
ח ת פ מ
(Inhalts-Verzeichniss.)
׳ 3 א ג ח ס ו ה נ כ ו נ ח ש ל ר ד I מ8 . . . ם . ד ן א ו ש ל ם ב
כ ו י ט נ ת א ל ג I מ I
1 ׳ . . 4 א ב ח ם ו א נ פ י ן כ ו ע מ ש א ד ת ד ג I א I I ה 18 ש
י מ נ ב א ד ת ד ג I א V ׳ 35 ג א ב׳ ו ח ם ו ת נ ו כ ל י מ ג ה הרו ר
ש ה ע ש ע V מא 0׳ל ת ד א ח ת ק י ס V פ I
78 . . . ׳ א נ ח ס ו ה נ י ע ד ת מ ר י ט ש פ ר ד V מ I I 9 0 . .
, ל נ ד מ ל ש י ר ד מ ן מ ו ר ח ם א דדי V קלנ I I I
105 . . י . י א כ מ ו ח נ ש ת ר ד מ ת מ ו י ש ר I פ X ל 108 ל ה
ת ל י ש א ר ד X מ1 1 ת . . 1 ו ל כ י י ה ר ד פ א ו ב א ד ש ו מ ש י
ד ר ד X ס I 116 . . . . . . . ל . ה י ש א ק ד י ר X ס I I 120 . . .
. ח . י ש מ ך ה ל ת מ ו מ ח ל X מ I I I ת 147 ו י ש ע X מ I V
ר 154 ד ן ס ת י ו ת ל ד ו ע ר ס ז ע י ל ׳ א ת ו ו ל א ש
ן י ד ן ליוס ה ד ן ע X ג V ׳ 156 א ג ח ס ל א נ ס י ן כ ל ע מ ש א
ד ת ד ג א ה ל ס ס ו ה
-
מדרש לחנוכה _ v «< SSI IUUJ (נוםדוא גי)
ה נ׳ ל־נ) בה אמר ה׳ צבאות עשוקים בני יהודה י מ י י ) ^ ר ז ע . י
נ ב ו ^ א׳ וגי'(שם ליד) גואלם חזקה׳ צבאות שמו ריב יריב את ^ היגיע
את הארץ והרגיז ליושבי בבל. אמרו בימי ,יונים ^ 1 2קיא זה שהערימו סוד
על ישראל׳ אמרו בואו ונחדש ^׳^י גזרות עד שיבעטו באלודהם ויאמינו בע״ז
שלנו׳ עמדו ^ כל^בן ישראל שעושה לו בריח או מסגר לפתחו ידקיבחיב, ^ ^
,מה כרי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות [צניעות?]ן לו דלת אין לו כבוד
ולא צניעות וכל הרוצה "אי ת י י ב ס 3 3 י ל נכנם כין ביום ובין
בלילה׳ כיון שראו ישראל בך עמדוי כל דלתית בתיהם, ולמה [צ׳׳ל ולא] היו
יכולין לא לאכול ׳ ^ שתות ולא לשמש מטותיהם בשביל גנבים ולסטין
ופריציא ייאץ שנה בעיניהם לאיום ולא לילה׳ ונתקיים עליהם ^ ף י ל מ ^
שכתוב (דברים כ״ח ס״ו) ופחדת לילה.ויומם׳ אמרו לפני1̂ ה יבינו של עולם
במה אנו יכולים לסבול׳ אמר להם בעון ^ ״ אעפ״כ רוחה תמצאו בגזרה זו.
והיו ישראל שרויץת ואין לך דבר מעביר רעות מעל בעלה כרלת שנאמר י ת ^
^ ה כ"ו כי) לך עמי בא בחדריך וגו׳ ועמדה הגזרה זו ג' שנים י ג י ; כי
ןוניס שעמדו ישראל בגזרה ולא נכשל אחר מהם בשום א ר ז { ע י
י יע עציו וגזרו עליהם גזרה אחרת והעבירו קול כל אדם כ
לישראל שיש לו שור או שה יחקק על קרניו שאין לו חלקבאלהי׳ וכל כך
למה כרי שלא יאכלו ישראל בשר ולא חלב ולא ל א י ע
ה ולא יהיה עליהם חרישח. אמרו יודעין אנו שאין יכולין נ י : ? עמוד
בגזרה׳ כיון ששמעו ישראל כך נצטערו צער גדול אמרו חס ושלום שנכפור
באלהינו׳ עמדו ומברו בהמתן בין טהורה בץ °שאח והיו ישראל מהלכין רגלים
ועליהם נתקיים (קהלת י׳ ז׳)י עבדים על סוסים וגוי. אמר להם הקב״ה בערן
שמנעתם עצמבס א ת מעלית שלש רגלים ולהקריב קרבנות וליתן מתנות כהונה
לכךח ל״א) שורך טבוח לעיניך׳ אלא נתקיים עליכם (דברים כ״ס ואילים וכל
מיני י א ב צ ו ה י ן ן י ן ה ן ך ז ג ן ב א צ ט ה ת ח ן אעפ״כ ר
1
-
ו י ה י ש פ , ל ל א ר ש ל י ם ש ה י ת ב ם ל י ס נ כ נ ם ו י א ם
ב י ר ו ה ת ט ו פ ו עז י ל כ י א ן ו י ט ה ו ש ן ו ת ו ן א י ס פ ז
ל ת א י ש ן י י בא ת ו ו ת ל א ד ל ל כ א ר ש יי נ בי ת אלי צ ך ע ס
ה א ש ו ך ה ו ברו ר ס א ה י י ב ק ה ח ל ב ן ש י נ ת ו נ ד ו ש בת ס
נ כ ה נ ד ל צ ה כ ך הי ת א י ם ה י ת ב ת ל ו ת ל ו היו ד ל א - ש ה
ב ו ט לף ם בי א ת ר פ א כ ל י ו ד י ב ל כ ם ע ת ס ם ה ת ם הקב׳יה א
ב י ש , ה ו נ ל צ א׳ ר י ז נ ל ב א ר ש ו י ד מ ע נים ש ו ו י א ר ן
ש ו כי ׳ ו ה ד ם צ כ י ל ת נ ט ] ז י [אנל כ ב ו ר ח י ב ק ד ה ׳ ל י
ב ט ת ל כ ל ו ו ה ת ש א ל מי ש ו וגזרו כ ד מ זו על א ר ש ן •מראו י
ו ם •בי י ד ב ע ה ל י נ ב ה ו מ י א ה הרי [היא] לו ל ת ו ה א א ו ר
הן י א ל ו י א ו ו ה י פ ם כך א י נ ו ו י ע מ ש ן ש ו . כי ש מ ש ל
ם מ מ צ ו ע ע נ כך מל א ר מ י ו י א ר ן ש ו . כי ם ה ם ל זקקי ו נ נ
ם א ה י ת ו ט ן מ י ש מ ש ל מ א ר ש יס ל ו , ל - מ י י נ ו ו דב י ש
׳ א ן ח י ל כ ע ה כ ל י ב א ט ל ן ב ה י ש ל נ ך חזרו ע כה ל ע ת ב ח
ב ת ש י ה ל צ ו ה ר מ י א ן ה י א ׳ ש ו נ ת ב ו ט א ב ל מ ו י נ ל
כרח ע בר ה ט י א נ ה א נ ו י א ב ל ם ב ת י ש ע ל ו י א ו ה ה ״ ב ק
ה ם ה ר ל מ ׳ א ה ת נ י א ע ל בי ו והי ת י ך ב ו ת ן ב י ע ה מ ״ ב
ק ם ה ה ד מ ח א ד ו ח ל א כ ח ל ת פ ׳ ו ם כ ת אה ׳׳׳ב י ע ש י ה ( א
ז י ק ם מ ה י ל ם ע י י תק נ ם ו ה י ת ך ב ת בתו י ל ב ו ם ט ה י ש
נא ר ק ם מ ה י ל ם ע י תקי נ . ו ה ע ו ש י י ה נ י ע מ ן ט ו ש ש ס
ב י ם ס ת ב א ש ג׳) ום י נ ו ו י א ר ן ש ו . כי ן ו ת צי ו נ ת ב א
ו ת צ ם רחץ ה׳ א ) א ם ד׳ די ש ) ה זה ר ה מ י ז ם ג ה י ל ו וגזרו ע
ד מ ׳ ע ם ה י ת ו ר ז ג ן ב י ש י ג ר ל מ א ר ש ן י י א שן ו מ ג ה
ל ה צ א א ל ן א ו ש א ה ר ל י ס ל נ כ י א ת ל רה ?] ש עבו ו ה [ ד ו
ב ע וו ע נ מ נ ם ו ה ט כ י ש הם י ת י ד ל רפו י א ר ש ו י ע מ ש ון
ש ׳ כי ם ו ק מ ב שם י י ק ת נ ת ו י ל ו ת ן ב ה ש ת כ ו נ י ק ז ם ת
ו ו ר ג ו ל ב א ר ש ת י ו נ ו ב הי ש ו ר א ל מם י נ ו ו י הי . ו ה
א מר ל י ה ת ו מ י ה נ י ת ו ל ו ת ה א׳ די) ב כ י א ם ( ה י ל עה נ
ו מ ש ם ו י נ ש ש ל י ו בדבר זה ש נ ה נ ל ו א ר ש ת י ו ל ו ת ב ם כ
י ל ל ע ת מת א ש נ ל ו ו ד ן ג ה ו כ ה י ת ת ת מ ל ב ה ש ש ע א מ ב
ד ש ם] ע חדשי ם [ י נ שה ו ב י ש ו ה ה ת ח מ ום ש ע י י ג ה ן ש ו י
, כ מטו ה ׳ י ר ה ז ע ל א י ו א נ ו מ ש ן ח ב לד ו ב כ ל ל א ר ש י
י ל ו ד ל ג ו כ צ ב ק ת ה נ ד ו ע ס ע זמן ה י ג ה ש כ ׳ ו ן ו י
באפרו ב ש י ש כ ׳ ו ם ה ם מ י ל ו ד ד ג ו ד ו ה ת ו א י כ א הי ל מ
י י א נ ו מ ש ח ה ו י ת ת טל זו ה זו ע י פ ה כ ק פ ס ן ו ו י ר פ ל
א ע ה מ י ת ת ת מ ה ב נ ה ח ד מ ד ע ו ע ס לי נ פ ה ל ל ו ג א מ י ה
ש ל כ א ר ש ל י י כ נ פ ה ל ד מ ע ה ו ל א ש ר י פ ר י ה ס ע ר ק ום
ה י נ ו פ נ ת נ ו ו ש י י ב ת ה כך נ י ח ו א א ר ן ש ו י ה• כ תנ חז
ה ז י ח א ה ו י ב אי נ ו ע מ ם ש ה ה ל ר מ ה• א רג ה להו י ל ו ע
עמד ם ו ה י ד ג ו ב ע ר ק בקרקע וא ל ה ב מ ו ר ם ע י ק י ד י צ נ ס
י ל ת ד מ ע ל ש י ב ש ם ב ה א מ , ו י ד ו ד י ו ח אד י בי נ ר ם ו מ
ם ל י א נ ק ת ם מ ת ן א אי ׳ ו ם י א נ ק ת ם מ ת ה הרי א ר י ב ס ע
ו שה נ י י ד ח ן ללוי א ו ע מ ש ד מ ו מ ל ם ל כ ש ל א י ל בי ל ל ע
ת ה ל ל ר ע
-
ן מ צ ו ע מסר ש ו ב ך כ ש ר י כ ג י ה ם ו ה י ח א ו ל א נ ק ם ו
י נ א ש ל י א י א ה ל שה ד ו ה ם י י ח ה א מ י מ ם ח ת א ׳ ו ס מ י
ל כ א ה ל רם ו עז ם ו ו ק ל מ ד ש ו ח ל י עו מ י ר ש ם בחו י ת א מ
ה יותר מ נ ו ה י כ ח ר ר פ ז ע ל א ן ו ו ע מ ן ש ת נ ו ן י נ ח ו יא
י״ד וי) כי י ש ר ( מ א נ ם ש כ ת ור א עז א י ו ה ם ו ו ק מ ל ה ם ע
כ נ ו ח ט כל ו ש נ ה רבו ר מ א ה ו י כ ב ה ב י ה פ ח ת . פ ׳ גו ע ו
י ש ו ה ר ל ו צ ע ׳ מ ה ן ל י אא ר ק נ ר ש ו ב ך הג מ ת ש ש ו ד ל ק
ם ע ו ו ה נ י ל ס ע ו ח א ת ם ל ם א ל ו עו א ו ב ר מ א ה ו י ח ו א
א נ ק ת ה נ ע ה ש ת ו א . ב ו נ ת מ ק ם נ ו י ם ה י ק נ ו ו נ י ל
עו נ ת ו ח ח א ק נ ו ו א ו ב ר מ א ה ו ז ה זה מ צ ו ע ל ט נ ׳ ו ה מ
י ע ה נ מ ה ב צ ל ע י ט נ ול כ ן ב י א ת כ״ג ו ו ב נ ת ו ח ו א ר ל
מ א נ ל ו ו ד ג ך ה ל מ ל ה צ ה א נ כ י ל י נ יא ל ן א ו מ ג ה ם ה
ו ע נ ת ו ח ן א י ל א ת ל ו ש נ ראי . ו ו נ י ב א ל מ ו ד ל ג א י ש
יל י ח ת נ א ו צ נ ו ו נ ג הר נ ו ו י ל ו ע נ ס נ כ נ ו ו נ ת ו מ ל
כ ו ד א ג ו ה ך ש ל מ 1ע10 הם ה ה ל ש ע ה וגו׳ ו צ ו ע ל ט נ ׳ ו ו
נ ב ג ש י ו ו נ ר ז ע מם י הי ר ו ש ב ו ו ד ב ע כו ח צ ל נ א ר ש ל
י ת קי,״ק כ י ב ל מ י ת ק ו ב ע מ ש ה ו ל ו ד ה ג ע ו ש ה ת ״ כ ק
ה
. ן מ ו א נ י מ י ה ב ע ו ש ם י ו ק מ ה ה ש ע ן י , כ ר י כ ו ט
ה 1טליא1 באנ י ל ט
-
- 4 —
מגלת אנטיוכס
(בלשון אדם)ן י חמ ף הלה ו י ק ת נ ו ך ד ל ן מ ו א די נ ל ס מ כ ו
י ט ג ומי א (א) והוד״ בין נ י ד ש מ ב א כ ו ה : (נ) ו ה י ן ל י ע מ
ת ש א י י כ ל כל מ ה ו י ת ו נ ט ל ש בא ר ו נ ר ב קי ן או ו ה י כל
י ה ן ו ו תה י נ ר י י ב ד צ א ן ו י פ י ק ן ת ן ומלבי א י ג סא מ ד
י פ ל ס א ע ת ב א ו ת נ י ד ה מ נ א ב ו ה : (ג) ו ר ס א ר ו ס א ן ב
ז ה י ר ב ג וף א : (ל) ו ר, ל ימטי א ע י כ ו י ט נ ת א נ י ד ה מ א
ל ר ק ו ו כ ל ת מ י ב ה ל י ר ל ה מ לם רי נ ה כ א ל ר ק ה ו ל כ י ק
א ל ת נ ד ה א א ת נ י ד ה מ נ ה ב י נ י נ ם ת י ד בגת ל ת ן ו י י מ
י ת ע נ ש : (ה) ב א נ ד ד ן ע י ה ת ה ט כן ש ה ו י מ על ש
ת י ן ב י נ ב ן ל י נ י ש מ י ת ע ל ת ן ו ת א ת מ נ א ש י ה ה י
ת ו כ ל ע ן ל י נ שי ה ו ד ב ד ה ר ל מ א א ו נ : (י) ע ם ל ש ו ד י
ל ק ס י מ י ל ה ו פ נ י א ו ך ש א ד ה ל א
: א נ ת נ י מלם ב י רו י די בי א ד ו ה א י מ א ע ת י י א ן ד י ת
ע ד א י ל הא ב ל י פ ת ד ן ו י ד ב א ע א ל נ ס ו כ י נ ן י ן מקרבי
ו נ י ת א י א ל נ ת ל ה ד 0) לא י ב ל ר ב ב ם ת ו י ן ל י ר כ ם ן כ
ז נ י ף א א : (ח) ו ן ו ה י ת ד ד ב ע י מ ן ל י ק ב שא ת ש ב י ב א
ו מ י ט ב ו ל ש נ א ו כ ל א מ נ ל ך ע ו ל מ י י ת מ י ן א י ד מ א א
י נ ט ל ו ש ז
ן י ל ק א ב מ י מ א ל ת ו כ ל מ ת ל ו ב ת ר י : (ע) ל ר ס מ ת א
א נ ד י א ב מ ל ל ע כ ור ד י ג א ד כ י ן ק ו ה ל מנ ט ב נ ן ו ו ה ל
י ונישק ע ת י ן א : (י) כע א ע ר י א פ א׳ לח י רברבנ נ י א בע מ ג ת
ד פ פ ש א ל ת ו ל י ה מ רחא י א י ת ב ן ש י ה ה ל להלן אי י ב ק ח נ
ל ש ס ו ב ו י ט ג א קם א ת ע ה ש : (׳א) ב י ה י ל י ל ה י כ נ י בע
וד לירוימלם*׳ סו י י א ד א לקר ת ת א א ו י ג ם ה ע ב ל רב ו ה בחי י
נ י נ תי א ד ר ת א א ב מ י ד ק ת מ י ב א ב כ ר א פ נ ב א ו י ג א ס
ל ט ה ק ל ב ט (ע) קי ת נ י כ מרי ש ן אי מ א ת י א י ב י נ ה ו ד כ ע
ל ל א ד ש י א ד ה ל ד א ט אא ת ר ז ע ה ל י מ ד ו מ ל י ב ו א רא ו י
ה חז א גכסי בי ר ת א ה ב . בי א ט ל ע לא : ה ה ב י ת ת ן כר מ חנ ו
ע י מ א כדי ש נ ל ד ב ל ק : (׳ג) כ א ש ד ו י ק די נ ת מ י ם אנסוה*
א ל צ א ו מ ח ז י ג י י ל מ ת ד א ב א ע ד ב י א ע נ י ד א ד ב דן בר
חנ ו ן י י ד א • (יי) ב א נ ל ד ד ע ב ע מ ל ל י כ ׳ י ה ד ה מ י ב ל
ך ב י ל מ ת א יא ר א ח ת ר ה ז י ת א פ כ ד ו ן א י ת ד א זארן ת כ ר
ה ח י ד ל ב ה ע י ת ת מא ת ר י ק ע ר ת קס ב א ו ת ס א ל ש ו ר י :
(עי) ל ה פ ט ׳ ע ה י ש ו ב ת ל ו ח ת׳ ת י ת ה א י ת ת ן כר מ חנ ו א
י נ ר להלן א מ א א י י ע ר ת א ל ר ק וה י ן ל י אטר א ו י ד ו ט נ א
ו י ע ר ן ת י ל ן ע י ד א : (עז) כ ר ט ק ם נ ד ל ק י ע מ ל
-
5 —
ל ו ן ע ו ה ר ל מ א ר ו ו נ ק ה נ נ . (י0 ע א ע ר ת ם ב י א ד ק
ו ה י י א ד ב א י ין נ ח ו י ר ל מ א ר ו ו קנ י ה נ נ ר ע ו נ ק י ס
נ ר ל ק ע ו ן ה נ ח ו ן י י ד * M א. ה י ת ו כ ל ם מ ל ן ש י י א בע
ל א ו כ ל מ ו ב ד ר י מ א ד י ד ו ר ד מן מ א ח ו ת הי ע ת ב נ י א ך
ד מ ד י ק ת י ת י ן א ע אמר כ ר ו ו נ ק ם נ ד ן ק נ ח ו ה י נ עד י
ב ת ע נ י א י ב צ מ ן כ ן ה נ ח ו י ר ל מ א ר ו ו נ ק ה נ נ • (־) ע
ד ך ע
ל ב ע רכו א ו כ ל י מ א ד ש ב ו ש ל ו ב ל א ו : ר ל פ ס ע ו בכ א
ו י י ז ח ^ ^ א מ ג ת א פ מ נ כ ה• (>=א< ו א תהו כ ל י מ ד מן
רחמ ח כ א ו כ ל ' כ ^ * יי ן ד ו ע ט ש א י מ ל י ל ד א ר ש י י נ ן
ב ל מ י ח א ד נ י א ר א ן מ הנ ו ב ה יך מ ר ן ק ש מ ו נ ל א כ ן ו ק
ס ן י ע ) כ , (כנ א נ ב א י ב נ נ ו מ נ ר י ן ו ^ כ ת י י ^ ל .
(=ל) כ י ה ן קדמו ש מ נ ל א ק כ י פ נ ר ה ו נ ק ן נ י ד א «) ו £א
יהיידעון• (א מ ו ר י מ מ ש י ל ה ו נ י ה ע י ת ת ן בר מ חנ ו ף י ק
א ז נ מ ה ז י א ב ׳ מ כ 1 י ת ה ב ה א ל א י ו ה ל ר א מ א ה ו נ .
(כה) ע א מ ל ן ע ו ם רכ ד ה ק י ת ו ל צי הן ן ד י ה הד א ל ר ד ע י
י ב נ נ ר ם מ א ת ר ל מ ן א ב כ ק ע י ק ו ה צ ם י ה ר ב אה י ת ר ם
י מ ת ו ע ר ט מ א י ה ו י ת ו ע ן ט ו ג ת ד י ב ח ב ב ת מ י י הך ו
י י נ נ , ט קה י ב ל א ב ב ר ע ח ק ת ת ו ל ן ת י ע ס י פ ח ו ל ע ע
ס א פ ת ע ה ש י*״ ;=0 בה נ . («) ע א י מ ה ש ל ם א ד א ק ש ד ו ק א
ד ת ר ז ע א ב ל י ט ה ק תי א י מ י ין ע א כ ש ד ו ק ה ב י ת ל ט י ק
ן ד י ב ו י ה ל • ע ו ש א ת ׳ ל ה ד ר א מ א ן ו נ ח ו• ם ל ש ו ר י
ל ד ו ו ה י א ל ק ע א ה ל י מ ו ע ת י א א ד י מ מ ל ע ר כ ס מ כן תא
י מ מ ע א ב ב ר ח ק י נ א א ו נ א ד מ ו י ה ב י ת ת ן בר מ הנ ו ק י
ם ן נ י ד ) א ח כ
ע ב א ש נ א ד מ ו י ל ב ט י ק א ד י ל י ט ק ץ נ . («0 מ א י נ א
ס ל ט ן ק י ה ׳ כ ט ק יא ת ו ב ת מ . (ל) ב ן י ל א ן ל י ל ן א ו ל
ט ו ק י הו ן ד י פ ל ץ א ר ת ן ו י ע כ מאי• שי ד כ • (לא) ו סץ י ל
תק ט י ק ב כ ה מ י א ל ר ק ה ו י מ ל ש א ע ד ו מ א ע נ כ
א ר ח ה ל י ת ל ק ה ע י נ י נ ר ת ו נ ק ל נ ט ק ת י א א ד כ ל ם
מ כ ו י ט נ ע א מ שס כ ו י ט נ ה א נ . (לב) ע ה י מ י ע ע ט א מ ב י
י ם ח י ר נ ה ב י ה ל י ת י ה ה ל ל ש יי ד ב ה ע ל מ א ר ש ת י י א
ב ת ע מ א ש ל א ה ת ע ד א י ל ב גרים ה ר ל מ א ון ו ת ן א י כ כםי ל
נ ן הן ע ע . (לנ) כ י נ רברב • ו ת י ר ש ו מ י ובז ל י ו ח ל ט י ק
לן ו ח נ ל מ ט ב נ ן ו ו ח י ל ק ע ס נ ו ו ת . (לד) א ן ו נ ן א ו ב
י ל ן ד ו כ י ת ו ב ץ א צ י ח י
ם י ר ג ץ ב ר . ילה) א א ת ו ל י ה כ רחא ו א י ת ב ן ש ו ה ה ל ן
א ו ה י גזיר ל א ד ס י קה א וגזר ב י ג א ס ל ט ה ק ל ב ט ק ם ו ל ש
ו ר י א ל ח , א ד י ת י י ר ש ל מ כ א ו ב י י ח
י ן ד א מ נ ל ד ב ל ק . (לי) כ א ת ו ל י ה מ א ירח א ו ת ב ל ש
רא ע מי רת ג י ז גה י �
