א

ו "...וכמו"כ אבקש מכל אל

הלומדים דברי תורה שלי

שיזכרו אותי לטובה ויכוונו

בשעת הלימוד לעילוי

נשמתי בחסד ורחמים"

()מתוך הצוואה הקדושה

ויראפרשת וע"תש - זסתגליון

ב

קול רנה וישועה באהלי צדיקים מקא דלבאבחרדת קודש וברגשי גיל וחדוה נעלה ונשגר בזה ברכותינו הנאמנות מעו

דרכנו קדם הוד כבוד, אבינו רועינו, אור חיינו ומורה

שליט"אעט"ר מרן אדוננו מורנו ורבנו שליט"אברוך שמשון הגר ר' הרה"גולחדב"נ

הבת -נישואי הנכדה לרגל שמחת למז"ט ובשעטומ"צ

ויזכה מרן רבנו שליט"א יחד עם כל המחותניםיה"ר שהזווג יעלה יפה לבנין עדי עד ולקשר של קימא, בבריות גופא ונהורא מעליא מתוך רוב שמחה ואושר, יו"ח רוות מלא חופניים תענוג ונחת דקדושה מכלל

לאורך ימים ושנות חיים עדי נזכה לקבל פני משיח צדקנו ומלכנו בראשינו בב"א

הנהלת הועד כעתירת וברכת

לע"נ הרה"ח המפורסם "לצזמרדכי חנא רבי

ל"זיצחק דוד ר' בן הרה"ח נלב"ע כ"א חשון תרצ"ב

התודה והברכה ק"בארה'איגוד מוסדות ויזניץ' להנהלת

על הסיוע לאיתור והקצאת משאבים

הי"ו שמילוביץ שמואל אברהםהרה"ח לע"נ אמו

הע" חיים אברהםב"ר רעכיל חיהמרת

הי"ו סגל מענדיל מנחםהרה"ח לע"נ אביו

ז"ל אריה צביב"ר אברהםהרה"ח

לע"נ שפירא ז"ל אברהם אהרןב"ר שלמה זלמןהרה"ח

"איגוד תלמידי בעל דמשק אליעזר"יו"ר י"ט מרחשון - נלב"ע ללא זש"ק

הי"ו ווייס מרדכי אברהםהר"ר הי"ו ווייס יהודההר"ר

לע"נ אמם ע"ה צבי"ר ב חיה לאהמרת

הי"ו קליין)בר"מ( שלמההרה"ח לרגל שמחת אירוסי הבן

הי"ו אליהוהבה"ח למז"ט ובשעטומ"צ

הי"ו כהנא צביהרה"ח לרגל שמחת אירוסי הבן

הי"ו אהרןהבה"ח למז"ט ובשעטומ"צ

הי"ו ויזל)ברח"ז( יעקבהרה"ח לרגל שמחת אירוסי הבת

למז"ט ובשעטומ"צ

והי" פישמן חיים נתןהרה"ח לרגל שמחת אירוסי הבת

למז"ט ובשעטומ"צ

הי"ו שכטר יעקב מאירהרה"ח לרגל שמחת היכנס הבן

ני"ו לייב אריההב' לעול התורה והמצוות

התודה והברכה לידידנו הנכבדים התורמים בקביעות בעין יפה להוצאת הקונטרסיםהתודה והברכה לידידנו הנכבדים התורמים בקביעות בעין יפה להוצאת הקונטרסים

הי"ו שטרן ג. ישראל ד. הנה"ח הי"ו ברוס זאב מנחםהנה"ח

בעלי "אולמי הכתר"

ויזניץ

הי"ו יצחק וויינרהנה"ח בעל

ומרפאת גמ"ח ויזניץ "שיבה טובה"

הי"ויחזקאל שרגא כהן הנה"ח הי"ו שטיין רפאלהנה"ח

בעלי ויזניץ מאפיית

"היימישע חלות"

לע"נ ז"ל שמעון ישראלב"ר אברהםהרה"ח

נלב"ע י"ג תמוז תש"מ ע"ה מתתיהוב"ר גאלדאזוגתו מרת

נלב"ע י"ט תשרי תשנ"ט

לע"נ ז"ל משהב"ר לויהרה"ח

ב"ע כ"א מנחם אב תשס"הנל ע"ה שלמהב"ר פערלזוגתו מרת

נלב"ע ב' ניסן תשס"ז

הי"ו נח הייגרהרה"ח לע"נ אביו

ז"ל אריה לייבהרה"ח ז"ל שלום פרידלב"ר כ"ד בשבט תשס"ח נלב"ע

שליט"א חיים בעקהרה"ג לע"נ אמו

ע"ה חנה לאהמרת זצ"ל ישראל אריהבהרה"צ ר'

ן לונדוןאדמו"ר מפרעמישלא טבת תשע"ד "בנלב"ע כ

יו"ל ע"י דברי אלקים חיים הועד להוצאת

מכ"ק מרן אדמו"ר זצוקללה"ה 00-6494406טלפקס: בני ברק 9004ת.ד. שיכון ויזניץ

כל הזכויות שמורות © לפנות לתרומות והנצחות ניתן

עד יום ד' בצהריים 059-6975446למשרדי הוועד או לפל' נדפס באישור "ועדת הוצאה לאור" שע"י בד"ץ דקהלתנו הק'

ג

דברי אלקים חיים דתשל"וירא ליל שב"ק

פת לחם וסעדו לבכם אחר ואקחה

תעברו כי על כן עברתם על עבדכם

.(ה, ח)י ויאמרו כן תעשה כאשר דברת

החסד כידוע, הר"ת ו'אקחה אברהם מדת

מדת הדין, תורה -פ'ת גימ' אלקי"ם

ותפלה ממתיקין דיני אלקים בחסד, תורה

, בכח לימוד )סוטה כא.(מגנא ומצלי

התורה בהתמדה נשמרים מכל דבר רע,

אם רואה אדם )ברכות ה.(וכן אמרו חז"ל

שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו וכו',

תורה, פשפש ולא מצא יתלה בביטול

תפלה ג"כ סגולה לבטל הדינים, פסוקי

דזמרה בכוונת הלב מזמרת עריצים

להכרית כל המסטינים ומקטרגים כידוע,

תורה ותפלה מביאין לאדם שלימות

בעשיית המצות, כי החולשה בקיום מצות

ומעש"ט באה מזוהמת נחש הקדמוני

מסטרא דיצר הרע, ותורה מתשת כחו של

ינו כח הזוהמא , הי)סנהדרין כו:(אדם

מהנחש, וממילא יכולים לקיים המצות

כראוי, ובאמת מן הנמנע לקיים מצות

בבהירות ובהתלהבות אם לא לומדים

תורה בטרם נגשים למצוה, וכן התפלה

נחוצה מאד לקיום המצות, להתחנן לפני

השי"ת שנזכה לעשות רצונו ולעבדו בלבב

שלם, גם נדרש טבילה במקוה בתמידות,

אמר הרה"ק מקארלין זי"ע כי כידוע מ

אמנם הטבילה במקוה אינה מצוה כי

, אבל (ברכות כב.)בטלוה לטבילותא

התועלת וההטבה הבאה לאדם מטבילה

במקוה אין בכל שום מצוה להביא, מי

)רמב"ם סוף מקוה נקראים מימי הדעת

)שבת דעת סדר טהרות ,הלכות מקואות(

, המקוה מקדשת ומטהרת את האדם, לא.(

עשה מוכשר לקיים מצותיו יתברך במח ונ

ולב בדעת ורגש טהור.

ואקח"ה עהאוה"כ מספר קכ"ו, ז"שו

מספר -כ"ו מספר שם הוי"ה, ק'

מנחות )הברכות שחייב אדם לברך בכל יום

ובהן התפלות שמתפללים בכל יום, ,(מג:

פת לחם רומז לתלמוד תורה, פ"ת גימ'

תלמו"ד, והכתוב מכנה את התורה ללחם

לכו לחמו בלחמי, )משלי ט, ה(כתיב כד

לימוד התורה מזון לנשמה כלחם, לח"ם

מלשון לוחם מלחמה, בכח התורה לוחמים

עם היצר ומנצחים אותו, וכמאמרם ז"ל

בראתי יצר הרע בראתי לו )קידושין ל:(

מדת החסד -תורה תבלין, אמר אברהם

חפץ אני מאד להמתיק הדינים -

כם קחו פת מעליכם, אבל זאת אדרוש מ

לחם עסקו בתורה ותפלה כנדרש, ובכחם

אתם מתישין כח היצר המפריע לקיום

ד

מצות, וסעדו' לבכם' ס"ת עה"א גימ'

מ"ח, תסעדו ותביאו חיזוק למח וללב

לקיים המצות מלא אור ובבהירות,

וסעד"ו עה"א גימ' מקו"ה, מקור

הטהרה, בתורה תפלה וטבילה במקוה

ס"ת גימ' וסעדו' לבכם' אחר' תעברו'

)ע"ד נ"ר עה"א, תאירו את הנר מצוה

, להיות מלאה באהבת השי"ת, משלי ו, כג(

ואז אחר תעברו, גם בעבירות תביאו

אור, אח"ר עה"כ גימ' או"ר עה"א, כי

)יומא בכח האהבה עושין מזדונות זכיות

, ותזכו להיות קרובים להקב"ה פו:(

אביכם שבשמים בבחי' בנים, וכמאמרם

בזמן שאתם עושין רצונו של י.()ב"ב ז"ל

ובזמן שאין מקום אתם קרויין בנים,

ן יאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוי

וזהו כי על כן, ע"ל כ"ן גימ' ,עבדים

הר"ת ק'רבנו מ'לכנו ל'עבודתך, ר"ל יען

אתם קרובים לעבודתו יתברך, עושין

רצונו של מקום מקיימין מצותיו לומדים

ת המח והלב, תורה ומתפללים בכוונ

עברתם על עבדכם, עברתם מבחי' עבד

להתעלות לבחי' בן, וזה יצוה אברהם את

בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה',

למען יומתקו הדינים מעליהם.

כן תעשה, בני ישראל משיבים ויאמרו

אליו, כעת בגלות המר כאשר נתונים אנו

בצרה, קשה להמתין שתחלה נהיה שלמים

אז יומתקו הדינים, כי במעשינו ורק

תוקף הצרות וכובד הגלות מביאים כבדות

ללבות ישראל ומפריע מאד לעבודת ה',

ולזה מעתירים בסליחות ובעד עמך

רחמים שאלי, כפירוש זקיה"ק האהבת

אשר גם )ע' לקוטים אות סז(ישראל זי"ע

אם אנו עדיין במדרגת עם בחי' קטנה

ובמדרגה נמוכה ושפלה, "שאל" לנו

ש"ע רחמיך וחסדיך הגדולים והמרובים רב

בבחי' שאלה דהדרא, הגם שאיננו כדאים

תשפיע עלינו כל טוב, ואז נשיב לך על

כל הטוב שגמלתנו, כי כאשר יהא אור

במושבותינו יתרחב דעתנו לייחד לבבנו

לעבודתך ולשוב אליך בתשובה שלימה,

וז"א ויאמרו כן תעשה, כ"ן עה"א גימ'

מדת החסד ראה חס"ד, אתה אברהם

נא תחלה להשפיע חסד וכל טוב, להזמין

כל צרכינו, ואז תראה שניטיב מעשינו

ונעשה כאשר דברת, אש"ר נוט' ר'צון

א'בינו ש'בשמים, דבר"ת עהאוה"כ גימ'

תור"ה, נלמוד תורה בשקידה ללא דאגות

וטרדות, ולקיים רצון אבינו שבשמים בלב

רחב מלא אהבה.

לעבודתו באמת השי"ת לקרבנו יעזרנו

ובתמים מתוך חסד ורחמים, וסעדו

לבכם, לבכ"ם עה"א גימ' יהי"ה אדנ"י

עה"כ, שמות היחוד העתיד להיות בעת

הגאולה, אחר' תעברו' כי' על' כן'

הס"ת גימ' רצ"ה עה"כ, ע'ברתם ע'ל

ע'בדכם ר"ת גימ' או"ר עה"א, רצה ה'

אלקינו בעמך ישראל, להמשיך אור בכל

שע בל מילי דמיטב, עדי בתי ישראל להוו

נזכה לגאולה העתידה בביאת גואל צדק

במהרה בימינו אמן.

ה

)יב, וירא אליו ה' באלני ממרא וגו'

זי"ע מפרש 'צמח צדיק'אא"ז הק' ה .א(

ב כי האדם השלם צריך לחשו ,'כה

תמיד שהוא ממרא נגד כבודו ית', ועי"ז

מבקש תמיד רפואה לנפשו, לכן

ממר"א בגימ' רפ"א, ועיקר הרפואה

הוא שיהיה תמיד בעיניו כאפס ואין,

ואנכי 'כמו שאמר אברהם אבינו ע"ה

, לכן ממר"א גימ' )יח, כז(' עפר ואפר

אפ"ר, ועי"ז יזכה לתשובה שלימה וכמו

בינו אברהם שא )ב"ר נ, ד(שאמרו חז"ל

ע"ה הקדים רחיצה ללינה, פי' שבכל

לילה קודם הלינה הקדים לרחוץ

, וירא אליו ה', ומפרש ווזה .מעוונותיו

שזכה לגילוי שכינה ע"י באלנ"י, שהוא

ן, שהיה תמיד מחשב "אותיות ב' איל

בנפשו מאיזה אילן היא, אם מעץ

)עי' החיים או ח"ו מעץ הדעת טוב ורע

ה מבקש תמיד רפואה , לכן הי(.לה ח"אז

לנפשו שמרומז בתיבת ממר"א שגימ'

רפ"א, ולכן היה בעיניו כאפ"ר שהוא

בגימ' ממר"א, והוא יושב פתח האהל,

שחשב תמיד שעדיין הוא פתח האהל

ולא נכנס להקדושה, ועיד"ז כח"ם גימ'

חיי"ם, המשיך חיים לכל העולם, ותיקן

ם שגימ' פ"ר, "היו"ם, ר"ל ה' פעמים יו

והמתיק הפ"ר דינים, ע"כ. שתיקן

האיש הנלבב אינו מרוצה מעצמו

בחובתו כלפי בוראו ית', יודע הוא

שעדיין חסר לו לשלימות האמיתי,

ועבודה רבה לפניו, גלל זה יתאמץ

ויתאזר בעוז וגבורה לשפר את

תפילתו, יתחזק וירבה בלימוד התורה

וקיום מצוות הבורא ב"ה, להתעלות

.ולה בית קלמעלה מעלה במסילה הע

בינו אברהם כאשר מתבוננים בזה שא

ע"ה אבי האומה הישראלית הרגיש

בנפשו שהיא ממרא נגד כבודו ית',

וחושב תמיד שעדיין לא התחיל

אדם חיל את הבעבודת השי"ת תאחז

ורעדה, פחד נורא, אם בארזים נפלה

שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר, לא

כהאנשים דלי ההשגות שאחרי

זרים לביתם כשהטו"ת התפילה חו

שמחים וטובי לבב, ,יםישחבית תחת

מרוצים מעצמם, הלא 'כבר התפללתי'

שיחת קודש בשולחן השני ליל שב"ק וירא תשנ"ז

ו

רא ק , ברם הלזה י יחשבו לעצמם היום

תפילה, להוציא מפיו תיבות התפילה

כשראשו בל עמו, ומחשבתו

י תבל, הלא תפילה ומשוטטות בכל קצ

פירושה דביקות וכלות הנפש אל

נפתולי ' ח(ל, להלן ) האלקים, עדה"כ

, וברש"י שם מלשון 'אלקים נפתלתי

וחיבור, להתחבר 'צמיד פתיל'

ב"ה בעת התפילה, רא ולהתקשר בהבו

שחסידים סי' צח(או"ח )כמובא בשו"ע

הראשונים היו מתפללים בהתפשטות

ת עד יהגשמיות והתגברות רוח השכל

.שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה

ת חסידי קמאי היו מתפללים בהתלהבו

ויקוד אש, עד שיצאו ממש מגדרם ולא

האיש .ידעו כלל מהנעשה סביבם

קבע שיעור בלימוד התורה אם ההמוני

הק' הוא שבע רצון מעצמו, הלא

למדתי היום, ומדמה בנפשו שכבר יצא

ידי חובתו בלימוד התורה, לעומתו

האיש המשכיל יודע שהתורה הקדושה

ורב ,ה מני ארץ ורחבה מני יםעמוק

לפניו עדי יגיע אל תכליתה.הדרך

בפרשה זו קוראים את הקריאה של

הקריאה שידוע ושני ימי ראש השנה,

להתעורר והיינו הזמן, תמעורר

כל ולהיזכר בקבלות הטובות שקיבל

על עצמו בימים הקדושים, אחד

להתבונן אם אכן מקיימים ומתנהגים ו

מ'דארף זיך .על פי אותן הקבלות

רים, לעשות זאם קלייבען די איבוצ

חשבון הנפש היאך אוחזים בעבודת

את עצמו לבל כ"א עורר להבורא ב"ה, ו

תדעך התעוררות הלזו להבא, ולא

תפוג השפעת הימים הקדושים ברבות

זי"ע עה"פ א"א הק'הימים, כמובא מ

, נ"א רומז 'שא נא עיניך וראה' )יג, יד(

שענא לנ"א ימים שמר"ח אלול עד הו

ת נ"א הימים העלה א ,, 'שא נא'בהר

ותראה את ,הקדושים האלה, 'וראה'

הרושם שלהם בכל ימות השנה. וזהו

ע"ה ללוט בינו אברהם מה שאמר א

'אל נא', כיון שלא חשת טעם נ"א

הימים הקדושים האלה, ולא השפיעו

עליך לטובה כל השנה, לכן 'הפרד נא

מעלי', איני יכול להיות בצוותא חדא

ע"כ. ,אתך

נ"א עה"כ גימ' ואפ"ל עוד, ש"א

שמח"ה, אשר המשכת עבודת

התשובה מנ"א ימי הרחמים והרצון

צריכה להיות אך ורק מתוך שמחה

ות הבורא ב"ה, לא בעצבות ח"ו, ווחד

ם באשעפער, ועצבות ברענגט נישט צ

הדרך להתדבק ולהתקשר אל השי"ת

ז

עז וחדוה 'היא אך ורק ע"י שמחה, כי

כינה אין ש', ו)דה"י א' טז, כז(' במקומו

של שמחהדבר אלא מתוך וכו' שורה

בגלל זה מתאמץ ו, )שבת ל:(מצוה'

שרוי היצר למנוע את האדם מלהיות

בשמחה, יזכירנו את אשר חטא לפני

השי"ת כדי שיתעצב אל לבו ולא יוכל

להיות בשמחה, אולם על האדם לידע

שהשי"ת הוא רחום וחנון, אם ישוב

מיד יקבל השי"ת את תשובתו,

העצבות היא .ו כי ירבה לסלוחוירחמה

עצת היצר הרע החפץ לנתקו

.ולהרחיקו מבוראו ית"ש

ועצה היעוצה להיות שרוי בשמחה

מתנת ,תדבק במתנה הטובהלה היא,

השבת, שהעניק השי"ת לבני ישראל

עם סגולתו, הרוחצת ומזככת האדם

מזוהמת עוונותיו ופשעיו, בכח השבת

יבא לסגל בנפשו את מידת השמחה,

, שבת 'ישמחו במלכותך שומרי שבת'

ח"ב )זהוא שמא דקודשא בריך הוא

, גלל זה הדבוק בקדושת השבת (פח:

יוכל להתאחד ולהתדבק בהבורא ב"ה,

קדושת השבת מכניסה ומזריחה

באדם חיות רוחני ושפע קודש,

מרוממת את האדם לעולם נעלה של

אהבת ודביקות הבורא ב"ה.

שמירת שבת מן המובחר הוא

קדשו בקום ועשה, לא בשביתה ל

ממלאכה גרידא בשב ואל תעשה, כי

אם לעשות את השבת, במעשה טוב,

דרכם של חסידי קמאי היתה להתאסף

בצוותא חדא בלילי שבתות, לברך

לשבח ולפאר את ה' בזמירות שירות

ותשבחות, להתחמם יחד עם יהודים

באור קדושת בדביקות הבורא ויראים

הבעשטה"ק השבת, לשוחח מגדלות

המלהיבים לבבות ,ותלמידיו הק' נ"ע

בני ישראל לאביהם שבשמים,

בדברים הטעונים תיקון קלהתחז

המונעים ולהתרחק מהדברים ושיפור,

ומפריעים מעבודת השי"ת, יחד טיכסו

עצות כיצד לנצח את היצר החפץ

להגות את האדם מדרך הישרה, והיאך

יוכלו להתעלות בעבודת הבורא תמה

מה.ושלי

ח

, ו' ניסן תש"ל לפ"ק)מצורע(יום א' לסדר טהרה

אין בין יו"ט לשבת

בענין שמירת הדיבור בשב"ק, להימנע

בו משיחה בטלה ודברי הבאי, ולמעט

בדיבורים זולת ההכרחי, שעוררנו על זה

)ראה בשיח"ק שהובאה בגליון בפעם הקודמת

, הוא הדבר ביום טוב כמובן, כי שניהם תסב(

אין בין )מגילה ז:(הם, ואמרו חז"ל דבר אחד

יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד, כשם

שבשב"ק יש לשמור על מוצאות הפה שלא

לפטפט ולדבר סתם, כי אם דיבורי תורה

ותפילה, כן גם ביו"ט צריכים להנהיג עצמו

'קדושתבהנהגה הלזו. ומובא בספה"ק

שכל הנסים וכל )חנוכה, קדושה א'( לוי'

לה בימים קדמונים מתגלה ההארות שנתג

בכל שנה ושנה בזמן המועד, כגון בחנוכה,

החסדים שנעשו למתתיהו וכו', וכן בפורים,

וכן ההארה של חג השבועות נתגלה בכל

שנה ושנה קדושת מתן תורה, וכן בראש

השנה וכו', ולכן התקינו הברכה 'שעשה

נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה',

דרש לנצל את עיי"ש. אשר על כן נ

המועדים לענינים נעלים, ולא לבטל ח"ו

את הזמן המרומם בשיחה בטילה ודברי

ן"הרמבהבאי. הביטו נא וראו את דברי

המובאים בבית יוסף )עה"ת ויקרא כג, ב(

או"ח סימן תפ"ז, וזלה"ק: 'טעם מקראי

קודש, שיהיו ביום הזה כולם קרואים

ל ונאספים לקדש אותו, כי מצוה היא על כ

ישראל להיקבץ בבית אלקים ביום מועד

ל' -לקדש היום בפרהסיא בתפילה והלל לק

בסימן ת"צ מגדים' 'פריוכו', עכ"ל. וכתב ה

, שלפי"ז נתחדש, שאף )משב"ז סק"ב(

שהתפילה בחול היא דרבנן, ביו"ט היא

דאורייתא, וז"ל: 'והנה טעם מקרא קודש,

עב"י סי' תפ"ז בשם הרמב"ן ז"ל פרשת

תפילה בחול דרבנן וכו', וביו"ט יש אמור, ד

לומר תפילה ד"ת, להיקבץ בבית ה' לקדש

היום בתפילה בפרהסיא' עיי"ש.

הזהרו בכבוד חבריכם

ברצוני לעוררכם על ענין הזהירות

בכבוד חבירו, ואיני מדבר על ענין הלבנת

פני חבירו ברבים שזהו עון חמור מאד, כמו

בין פני 'המל (מי"א)אבות פ"ג שאמרו חז"ל

חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא',

אלא אפילו בינו לבין חבירו לבדו כשמדבר

עמו, ייזהר שלא להכלימו ולביישו, ואם

צריך להעיר לו על איזה דבר שאינו מתנהג

כהוגן, יעיר לו בהשכל ובדעת כדי שחבירו

לא יתבייש ויכלם ממנו, וחס ושלום שלא

ל יהא לצערו, לגרום לו עגמת נפש. א

כאותם שאומרים 'איך האב איהם אריין

משולחן גבוה *שיחת קודש לחבורת "דורשי ה'"

'חשיחה

.כפעם בפעםהדרכה בעבודת ה' מסר להם שיחות כ"ק רבינו זי"ע ש מתלמידי ישיבתנו הק', חבורה של מספר בחורים * תשוח"ח לו. -הי"ו אשר אנטשיל באב"דמרשימותיו של הרה"ח ר'

ט

געזאגט', 'איך האב איהם באצאלט', הרי

יבוא יום ותצטרך ליתן על כל זה דין וחשבון

לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, ועל

מעשים כאלו 'משלמים ביוקר', אף אם

מדמה בנפשו שיכול כעת לדבר כחפצו, מי

יאמר לו מה תעשה, הרי לא לעולם חוסן,

דם אינו נצחי, כשיהא בן שבעים ובן הא

שמונים ויראה שהנה בא עתו להיפרד מן

העולם הזה, ויצטרך ליתן חשבון על מעשיו

שעשה בימי חלדו, יתחרט ויצטער על

המעשים הללו, לכן החכם עיניו בראשו

ונזהר מלהכלים ומלצער את רעהו.

לשונם חרב חדה

בשבוע שעבר תינה לפני אברך את

אברך אחר המתקרא בן תורה צערו, היאך

ומתנהג בחסידות אמר לו בשבת כמה

מילים בוטות כמדקרות חרב, וגרם לו

עגמת נפש מרובה, במילים ספורות עקצו

ודקרו כולו מראשו עד כף רגלו, כל רמ"ח

אבריו, ובבואו לביתו נתהווה כתוצאה מזה

דאבון נפש וכאב לב לשלש משפחות, עד

רוד, ורק שכמעט נגרם מזה חורבן ופי

בסייעתא דשמיא נמנע זאת. שאלו נא את

האברך שפגע בחבירו מה הרויח מזה, איזו

תועלת יש לו ממה שהכלים וציער את

זולתו, האם עושר או כבוד, לא ולא, לא

כלום, רק שהיצר הסיתו והשיאו לומר כמה

מילים כדרבונות, והלה נפגע עד עמקי

נפשו. בטוחני שהאברך המקניט אכל את

בשב"ק בתיאבון ולא )החמין(שולנט הט

הרגיש כי עולתה בו, נדמה לו שאמר רק

מילים בודדות ותו לא, אינו מעלה על דעתו

עד היכן הדברים מגיעים.

יפיל עצמו לתוך כבשן האש

על )כתובות סז:(חזו נא את דברי חז"ל

שהיה דר בשכנותו איש עני עוקבא, מר

כו, ואביון, ומר עוקבא דאג לפרנסו ולתמ

זוזים בחור יום ארבעה והשליך לו בכל

הדלת, כדי שלא ידע העני מיהו מיטיבו ולא

אמר העני בלבו, אחד יתבייש ממנו. יום

.אלך נא ואראה מי הוא מיטיבי ואיש חסדי

לביהמ"ד, עוקבא באותו היום איחר מר

העני הרגיש ש והלכה אשתו עמו. כיון

המעות למפתן הדלת, יצא תקיזרב

ראותם. החלו מר עוקבא ואשתו אחריהם ל

לברוח מפניו, יען לא רצו שיתבייש מהם,

ותוך כדי ריצתם להיחבא נכנסו לתנור שזה

עתה גרפו ממנו הגחלים והיה חם עדיין.

ומקשינן בגמרא מאי כולי האי, מדוע עשו

עד כדי כך להתחבא בתוך תנור חם ולוהט,

ומתרץ בגמ' דאמר מר זוטרא בר טוביה

מרי לה אמר רב הונא בר ביזנא אמר רב, וא

אמר ר"ש חסידא, ואמרי לה אמר ר"י

משום ר' שמעון בן יוחי, 'נוח לו לאדם

שימסור עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין

פני חבירו ברבים' עיי"ש, באם נתבונן

בדברי הגמ' הללו הרי פחד ורעדה יאחזונו,

חז"ל קראו לזה הלבנת פנים, שחששו פן

ותו אח"כ בשוק את פני יתבייש העני ברא

מיטיבו, הגם שרק רצה לעשות עמו טובה,

לכלכלו ולזונו בעניו ודוחקו, עכ"ז היה מר

עוקבא מוכן להפיל עצמו לתנור לוהט, כדי

שלא לביישו, מה נאמר איפוא למציאות

של היום, שמצערים ומביישים איש פני

זולתו, ולא חלי ולא מרגיש מאומה, אינו

ל.ירא וחרד כלל וכל יבוא אי"ההמשך

י , תשוח"ח לומשב"ק -הי"ו צבי הערשיל כ"ץ' מאוצרו של הרה"ח ר

ב"ה

וירא אליו ה' באלני ממרא והוא

ישב פתח האהל כחם היום.

השראת השכינה 'וירא אליו ה'', הוא

'באילן' אותיות רק 'באלני ממרא',

'באלני', 'ממרא' הוא מס' 'רפא', באילן

'עץ חיים ]רומז לתורה עדה"כ[ שהוא רפואה,

ושקוי , 'רפאות תהי לשריך בהוא'

, וגם ר"ת של 'וירא אליו ה'' גלעצמותיך'

.דהוא מס' 'טוב' ואין טוב אלא תורה

וס"ת של 'וירא אליו ה'' הוא 'אוה'

שחסרים מהשם ומהכסא, 'והוא ]האותיות[

ישב פתח האהל', לראות אם יש עובר ושב

ויכניסם בביתו, רש"י, שהוא צריך להשגיח

על אחרים ג"כ לראות אם יש 'עובר' על

מצות השי"ת 'ושב' ורוצה לעשות תשובה

ויכניסם בביתו, לקרב אותו תחת כנפי

השכינה וללמדו ולהדריכו בכל מה

]היינו שאפשר, ו'הוא' ג"כ מס' 'אוה', 'ישב',

יחזור להשם, פתח האותיות א' ו' ה' ישוב ו[

האהל ע"י שיחזור אחרים ג"כ בתשובה.

הוא מס' 'חיים', 'היום' שכל יום 'כחם'

ם יעסוק בחיים, בדבר שהוא חיים ויו

שבחי' היום ע' א"נ פ' ]אפ"ל[אמיתי. או

, יהא אצלו לתכלית החיים, שיחשוב הראה

רק על היום ולא על למחר, וגם בכל יום

יהא ממארי דחושבנא, לא להשאיר על יום

אחר, ואז נזכה בב"א לגו"צ אכי"ר.

מגנזי המלך

דרשות ודברי מוסר מעצם כתב יד קודש אמרות טהורות,

. יח, א.א .)משלי ג, יח(ושר . עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאב . ועיין עירובין נד.. משלי ג, חג . אבות פ"ו מ"ג.דוזלה"ק: בעניני העולם הזה לא יביט למרחוק רק באשר הוא שם, ולא יעלה כלל במחשבתו מה ,. ד"ה ראהה

אל תדאג דאגת מחר, רק צריך להסתפק במה שיש לו כדי חייו )עי' יבמות סג:(שיקרה לו ביום המחרת, וכתיב אותו היום, כי הטרדות שאדם דואג על עניני עוה"ז הם מונעים אותו מלהשכיל על דרכיו ולפקח על מעשיו, ב

אין ועתה אלא תשובה, כי עיקר )ב"ר כא, ו(לשוב בתשובה לתקן את אשר פגם כל ימי חלדו. ולזה אמרו ז"ל וקר מה יהיה ביום מחר התשובה אין באפשרי לבוא האדם אליו אלא אם מתנהג עצמו בבחי' זו שאינו ח

בפרנסתו, שזה נקרא ועתה, שאין משגיח רק במה שהוא עתה אצלו ואינו דואג על יום המחרת כלל ... וזהו, את הברכה אשר תשמעו כו' אשר אנכי מצוה אתכם היום ... שיאחז עצמו בבחינת היום שלא לדאוג דאגת מחר, וזה

יהיה לו לעזר לעבודת השם.

יא

א והזמנה לבוא לשמחת הנישואין -אחר אירוסי מרן אדמו"ר שליט"א ן בחצרות קדשנו, ביום א' הבעל"ט בארה"בשואייהנת מוגש לכבוד שמח

ב"הב

טייערע זיסע קינדער שליט"א

איז זונטאג נאכט גיווען דיא תנאים פין בני היקר שליט"א עם בת י"ת אז בשטומ"צגילויבט הש

אין השי"ת זאל טאקי ...מיר זענין זעהר צופרידן ,ב"ה פאר אלים ,הרה"צ ר' זושא'לי שליט"א

זיי זאלין האבין אסך נחת ותענוג אין לעבין ,וויטער העלפין ס'זאל זיך אלעס פיהרען בטוב ובנעימים

עד ,אין מיט כ"ק אאמו"ר שליט"א ,דור ישרים יבורך בשמחה וחדוה מיט אונז אלע אינאיינים מיט א

ביאת גו"צ אכי"ר.

מיר זאלין פין זיי אין טאקי ,ס'זאל זיין מיט מזל אין מיט תענוג ,מזל טוב מזל טוב פאר אייך אלע

זוכה זיין צופיהרען אונטער אין דיא לעכטיגע אייניקליך שיחי' ,אסך פרייד דערלעבין ,פין אייך אלע

דער חופה מיט שמחת הלב אכי"ר.

אין מיר ליידין אייך אן אויף פסח ,מיר רעכענין בעזהשי"ת נאך שבועות בשטומ"צ חתונה מאכין

,ווייל דאס הארץ בענקט שוין זעהר זעהר שטארק ,צוקומין אין בלייבין דו ביז נאך דער חתונה'אהער

,וואס כ"ק אבי שליט"א האט מיטגימאכט ,נישט איצט גידאכט ,יטבפרט איצט נאך אזא קראנקהי

ער וועט א גיוואלדיגע הנאה האבין מיט אייער ,דארף מען איהם אויך מחיי זיין מיט אייער קימין

וויא לעכטיג דיא פאפאליך שיחי' זענין, אין ... קימין מיט דיא לעכטיגע שעפאליך שיחי' קע"ה

ך האף אז דיא איינלאדונג וועט אנגינימין ווערין אין א גיטער שעה אי ,ממילא בענקט זיך שטארק

.צוקומין בעזהשי"ת

ס'איז גיווען כמעט נאר דיא משפחה אויסער ,כ"ק אבי שליט"א איז אויך גיווען ביי דיא תנאים

אזוי איז ער .טאקי וועגין טאטע שליט"א ס'זאל איהם נישט אנשטרענגין ,אפור אנדערע מענשין

ער פיהלט ,אין דער מצב איז זיך משתפר מיום ליום ,כטין אין א גיטער שעה אהיים גיקימיןשוין נע

. תרגום ללשון הקודש בעמוד הבא.א

ליט"אשאדר תשכ"ג לחדב"נ האדמו"ר מסקווירא -. נכתב בפרשת תצוה ב

ובכתבי הקודש נאמר ודשמכתבי ק

ובהם הדרכות ישרות ולקח טוב

יב

אין מיר האפין צום רחמנות'דיגין ,זיך ב"ה גאנץ גיט נאר ער דארף נאך היטען זיך פין אנשטרענגונג

.באשעפער אז ס'וועט במהרה אין גאנצין גיט ווערין אכי"ר

דיא שמחה זאל אינז ,א קידוש אין ביהמ"ד פארן גאנצין עולם דעם שבת הבעל"ט גיבין מיר אי"ה

אין אויך טאקי ביי דיא אנדערע קינדער שיחי' זעהען אסך נחת אכי"ר. ,טאקי באקימין

מנאי אביך וחותנך אוהבכם בכל לב ומתגעגע לראותכם בקרב

ומברככם בשמחת פורים ובשמחה תמידית

הק' משה יהושע

תרגום ללשון הקודש

הב"

טייערע זיסע קינדער שליט"א

הודות להשי"ת שבשעטומ"צ התקיימה ביום ראשון בערב התנאים של בני היקר שליט"א עם

בת הרה"צ ר' זושא'לי שליט"א, ברוך ד' על הכל, אנו מאושרים מאוד ... והשי"ת אכן יעזור הלאה

יבורך בשמחה וחדוה, שיתנהל הכל בטוב ובנעימים, שיהא להם נחת ותענוג וחיים עם דור ישרים

יחד עם כולנו ועם כ"ק אאמו"ר שליט"א עד ביאת גו"צ אכי"ר.

מזל טוב מזל טוב לכולכם, שיהא במזל ותענוג, שנזכה מהם ואכן מכולכם להרבה שמחה, ואת

הנכדים המאירים שיחי' נזכה להכניס לחופה בשמחת הלב אכי"ר.

לחתן, ואנו מזמינים אתכם לחג הפסח אנו מתכוננים בעזהשי"ת לאחר חג שבועות בשעטומ"צ

לבוא הנה ולהישאר כאן עד אחר החתונה, כי הלב כבר מתגעגע מאד מאד, בפרט עתה אחר חולי

, אשר עבר כ"ק אבי שליט"א, צריכים להחיות גם אותו בביאתכם עם בל נחשוב בה כעתכזה,

ממילא מתעוררים הילדים הצאן המאירים שיחי' בלי עה"ר ... כמה מאירים הם הפעוטות, ו

הגעגועים עד מאד. הנני מקוה שההזמנה תתקבל ובשעה טובה לבוא בעזהשי"ת.

כ"ק אבי שליט"א ג"כ היה בתנאים, היה כמעט רק המשפחה מלבד כמה אנשים אחרים, אכן

הוא שב הביתה, -בשעה טובה -מחמת אאמו"ר שליט"א שלא יהא עליו לטורח. כבר אתמול

, הוא מרגיש ב"ה די טוב רק שהוא צריך עוד לשמור עצמו מהתאמצות, והמצב משתפר מיום ליום

ואנו מקווים להשי"ת הרחמן שבמהרה יוטב לגמרי.

בשבת הבעל"ט אנו נותנים אי"ה קידוש בביהמ"ד לכל הציבור, שהשמחה אכן תשיגנו, וגם אכן

אצל הילדים האחרים שיחי' לראות הרבה נחת אכי"ר.

קרבומתגעגע לראותכם בבכל לב מנאי אביך וחותנך אוהבכם

ומברככם בשמחת פורים ובשמחה תמידית

הק' משה יהושע