תוכנית עבודה תלת שנתית

2020 - 2018

תוכנית עבודה תלת שנתית לשנים 2018 - 2020

עריכה מקצועית: רותי ירון אמבייה, מנהלת תכנון ופיתוח, ג'וינט ישראל-תבתעוזרת עריכה: מייס מסאלחה, ג'וינט ישראל-תבת

עריכת לשון: עופר המבורגרעיצוב, הפקה והבאה לדפוס: פנינה נחמיאס, ג’וינט ישראל

מנהל ההוצאה לאור: רן רובנר, ג’וינט ישראלדפוס: מאור-ולך בע"מ, ירושלים, דצמבר 2017

הערה: חוברת זו נכתבה בלשון זכר ונקבה לחילופין והיא מיועדת לשני המינים במידה שווה.© כל הזכויות שמורות לג’וינט ישראל-תבת

דצמבר 2017

תוכנית עבודה תלת שנתיתלשנים 2020-2018

4

חברי ועדת ההיגוי:משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד העבודה, הרווחה והשרותים מיכל צוק -

החברתיים, מ"מ יו"ר ועדת ההיגוי

מנכ"ל ג'וינט ישראל יוסי תמיר -

מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשרותים החברתיים אביגדור קפלן -

מנכ"ל שירות התעסוקה בועז הירש -

סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר יאיר פינס -

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימנטוב -

מ"מ מנכ"ל ביטוח לאומי רמי גראור -

מנכ"ל משרד הכלכלה שי רינסקי -

חברי הועד המנהל:מנכ"ל ג'וינט ישראל, יו"ר הוועד המנהל יוסי תמיר -

רכז צוות תעסוקה, אגף התקציבים משרד האוצר אורי שיינין -

סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי אורנה ורקוביצקי -

מנכ"ל )יוצא( מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל ג'ק חביב -

ראש המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות ואוכלוסיות מיוחדות בתעסוקה, משרד דפנה מאור -

העבודה, הרווחה והשרותים החברתיים

סמנכ"ל ג'וינט ישראל חיים פקטור -

מנכ"ל אשל, ג'וינט ישראל יוסי היימן -

מנהלת משאבי אנוש, ג'וינט ישראל מור נויפלד -

מנכ"ל )נכנס( מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל מייקל הרטל -

ממונה שיקום נפגעי נפש, משרד הבריאות רונית דודאי -

מנהל אגף בכיר להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד העבודה, הרווחה שולי אייל -

והשירותים החברתיים

מנהלת השירות לשיקום מקצועי תעסוקתי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים שלי נורדהיים -

החברתיים

5

תוכן העניינים

9 פתח דבר.............................................................................................................................................................

11 דבר יו"ר העד המנהל......................................................................................................................................

11 דבר מנכלי"ת תבת..........................................................................................................................................

15 תקציר מנהלים................................................................................................................................................

22 תבת במספרים.................................................................................................................................................

25 שילוב אוכלוסיות בתעסוקה וקידומן.........................................................................................................

27 חרדים..................................................................................................................................................................

33 חברה ערבית.....................................................................................................................................................

41 מבוגרים..............................................................................................................................................................

49 אנשים עם מוגבלות.........................................................................................................................................

55 קידום עובדים בשכר נמוך, אוכלוסיות רווחה ..........................................................................................

61 כלים בעולם עבודה משתנה..........................................................................................................................

63 עולם עבודה משתנה........................................................................................................................................

73 הכשרה מקצועית גמישה ומעודכנת והנגשת מידע לתעסוקה ..........................................................

79 פעילות רוחבית..................................................................................................................................................

81 פיתוח ידע ופיתוח מקצועי..............................................................................................................................

85 קשרי מעסיקים..................................................................................................................................................

91 תפיסת ההפעלה בפעילות תבת ..................................................................................................................

99 תקציב...................................................................................................................................................................

נספחים:117 עתיד עולם העבודה, סמדר סומך, חאלד קאדרי, מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל..............................

תוכניות תבת בפיתוח ובהטמעה בממשלה: מאפייני משתתפים ומעקב אחר שילובםבתעסוקה, ניתוח נתונים מתוך מערכת המידע - מאגר הנתונים תבת,

131 צביקה דויטש ונועם פישמן, מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל .......................................................................

6

7

חזון

תבת, שותפות בין ג'וינט ישראל לממשלת ישראל, פועלת להעצמת החוסן החברתי־כלכלי ושוויון ההזדמנויות בישראל,

תוך שילוב מגוון אוכלוסיות וקידומן בתעסוקה.

ייעודהובלת שינוי בר־קיימה בשוק העבודה בישראל בשותפות רחבה,

במטרה:

לפתח תוכניות, מודלים ומדדים חדשניים בתעסוקה;

להטמיע מענים תעסוקתיים במערך השירותים ובקרב מעסיקים;

להוות מרכז לפיתוח ידע, תפיסות ושיטות יישומיות בתעסוקה ולהפצתם.

8

9

פתח דבר

10

11

דבר יו"ר הוועד המנהלתוכנית עבודה זו, שמגדירה את כיווני הפעולה ואת יעדי העבודה של תבת לשלוש השנים הבאות )2018-

2020(, היא הרביעית שמוגשת לאישורו של הוועד המנהל.

והתמסדות התבגרות תהליך עבר ישראל, ולג'וינט ישראל לממשלת המשותף התעסוקה מיזם תבת, ובהתפתחותן לתעסוקה בדרכן אוכלוסיות מגוון עבור חדשניים מענים ובפיתוח בעשייה רב ניסיון וצבר

התעסוקתית.

תוכניות ולפתח ללמוד להתחדש, יכולתה על תבת שומרת הניסיון צבירת ועם המיסוד תהליכי עם יחד רלוונטיות ועדכניות.

אנו מודים לשותפינו מהממשלה על שותפות בפיתוח, בחשיבה ובהתקדמותה של תבת לכיוונים חדשים.

אוכלוסיות של תעסוקתי לקיום בדרך מאומצת מקצועית עבודה העושה המקצועי לצוות אחרונה, תודה רבות ומגוונות במדינת ישראל.

פרופ' יוסי תמירמנכ"ל ג'וינט ישראל ויו"ר הוועד המנהל של תבת

דבר מנכ"לית תבתבעולם מהתלמידים 65%" כי נכתב, העבודה עתיד על הבין־לאומי העבודה ארגון של סקירתו בפתיח שנכנסים כיום למערכת החינוך יעבדו במקצועות שאינם קיימים עדיין"1. הדבר אינו צריך להפתיע אותנו, שכן כבר היום הולך וגדל שיעור המועסקים שעובדים במקצועות שלא היו קיימים לפני עשור. בעשור האחרון, מאז השקת הטלפון החכם הראשון, בשנת 2007, ומאז פתיחתה לשימוש כלל הציבור של הרשת החברתית "פייסבוק" שנה קודם לכן, התפתחו ותפסו נפח רב מקצועות כגון מפתחי יישומים ומנהלי מדיה דיגיטלית. גם מנתחי מערכות )אנליסטים( של נתוני עתק )ביג דאטה(, יצרני תוכן לערוץ "יו־טיוב" ומפעילי רחפנים הם

מקצועות שמתפתחים כיום, ולא היו קיימים לפני שנים מועטות.

לרצונות דמוגרפיים, שינויים לבין טכנולוגית חדשנות של מעריכית בפונקציה התפתחות בין השילוב ולשינוי תפיסת העבודה בקרב הדורות החדשים שנכנסים לשוק העבודה מביא לשינויים מהותיים בכלכלה שחלק כפי הרביעית", התעשייתית "המהפכה בעולם. העבודה שוק על מהותי באופן ומשפיע העולמית יצירת על תחזיות גם אך עבודה, מקומות אובדן על שמדברות ותחזיות שיח מעוררת זו, תקופה מכנים הזדמנויות תעסוקתיות חדשות. לא ניתן כיום לדעת אם יתקיים באמת חזונו של פרופ' יוהנו שטראסר, שכבר בשנת 2005 פרסם את ספרו "כאשר העבודה אוזלת לחברת העבודה", אך בהחלט ברור כי עולם העבודה משתנה, וכי ההיערכות לקראתו מחייבת חשיבה מחדש וכלים חדשים מצד הפרט, מצד המעסיקים ומצד

המדינה.

The Future of Jobs, 2016, World Economic Forum (quoting Mcleod, Scott and Karl Schiff( 1

12

בעשור הראשון לכינונה של ג'וינט - תבת ניצבו במוקד פעילותה שני נושאים מרכזיים. בתחילת הדרך, כוונה הפעילות לשילובן בשוק העבודה של אוכלוסיות מרוחקות. בהמשך, הושם הדגש על פעילות לקידומם של

עובדים עניים. זו, כללה פעילות מכוונת לפרט ופעילות מכוונת למעסיקים.

במהלך השנה וחצי האחרונות, קיימה ג'וינט - תבת יחד עם שותפיה תהליכי למידה ושיח רחבים על מנת ללמוד ולהסיק כיצד משפיעים השינויים שהזכרנו לעיל על שוק העבודה בישראל בכלל, על האוכלוסיות

בעלות הכישורים הנמוכים ועל אלה שמרוחקות משוק העבודה בפרט 2.

יש להדגיש, כי למרות שהשינויים הללו מאיימים על בעלי הכישורים הנמוכים, בעזרת התערבויות נכונות יש באפשרותם לשמש דווקא כמקפצה בעבור האוכלוסיות הללו ולחשוף בפניהן מגוון אפשרויות עבודה שלא

היו קיימות בעבר.

מצאנו, כי התכנון מאתגר הפעם הרבה יותר מקודמיו. זאת, בעיקר לאור חוסר הוודאות ביחס להתפתחויות בשוק העבודה בעולם ובישראל. יחד עם זאת, אנו מוצאים את עצמנו בקו אחד עם יתר המדינות המפותחות שמחפשות דרכים לפתח באופן הנכון ביותר את המענים לשוק עבודה שמשתנה באופן תדיר, דבר שמשפיע העבודה בגיל נמצאים היום שכבר אלה על גם משפיע אך העבודה, לשוק שייכנסו צעירים על בוודאות ויצטרכו להתאים עצמם חזור והתאם לשוק עבודה שנמצא בשינוי מתמיד. השיח שמתנהל בעולם סביב נושא שוק העבודה המשתנה מעסיק את קובעי המדיניות בשאלות בדבר הצרכים שעולים בנוגע לשינויי רגולציה, מיסוי ומדיניות. כל אלה, אינם מתפקידה של ג'וינט - תבת. אך בהיותנו שותפים לממשלת ישראל,

אנו מקווים לסייע בעירור תהליכי שיח וחשיבה בין־מגזרית בנושאים הללו.

תוכנית העבודה שמוגשת לפניכם כוללת כיווני פעולה, פיתוחים והתנסויות חדשניות לאור העתיד שצפוי הכשרות משתנה, עבודה לשוק ומיומנויות כישורים בפיתוח מיקוד כוללת התוכנית התעסוקה. בעולם למקצועות חדשים ואופני הכשרה חדשניים, יחד עם פיתוחן של דרכי עבודה דינמיות וגמישות, וכן הגברת וחיזוק השותפות הקיימת עם המעסיקים ליצירת פתרונות וללמידה משותפת. השינויים הללו מחייבים גם את הגדרתה המחודשת של המסוגלות התעסוקתית, וכן הגדרה והכשרה מחדש לתפקידי מקדמי התעסוקה

ומפתחי קשרי המעסיקים.

ההתנהלות בעולם העבודה המשתנה מצטרפת למשימות ולאתגרים שעומדים בפני תבת בשנים הבאות. טרם מצאנו את הדרך המיטבית לשילובם של פיתוחים טכנולוגיים, מרביתם קיימים, באופן כזה שייעל את המענים שאנו מפתחים בתוכניות. כמו כן, אנו ממשיכים לפתח את המקצועיות בתחום המודלים להטמעתן המיטבית של תוכניות; לפתח תוכניות חדשות על בסיס תשתיות קיימות; למדוד, להעריך ולהשתמש בנתוני

עתק לתכנון ועוד.

תוכנית העבודה, היא תוצר תהליך שבו עסקו בחודשים האחרונים הצוות המקצועי בג'וינט - תבת ושותפיו לכל להודות הזדמנות זוהי המשתנים. הצרכים של לאורם היעדים של ובחידודם בלמידתם המרכזיים שותפינו בוועדות המקצועיות ובוועד המנהל על חלקם החשוב, המשמעותי והתורם בתהליך התכנון, כמו גם

על חלקם בעשייה השוטפת במהלך שנת העבודה.

מסמך זה מציב את יעדיה החדשים של תבת על בסיס הלמידה והפקת הלקחים שאנו מקיימים בשגרת העבודה, כמו גם בתהליך התכנון. המסמך כולל שתי עבודות שנעשו לבקשת ג'וינט - תבת על ידי הצוות

2 סקירה מפורטת בנושא נכתבה על ידי "מכון מאיירס ברוקדייל". היא מופיעה בפרק נפרד, בהמשך תכנית עבודה זו.

13

המקצועי ב"מכון מאיירס ברוקדייל": ניתוח נתוני משתתפים ותוצאות על בסיס מידע ממאגר הנתונים, וכן סקירת המגמות המרכזיות לאור השתנותו של עולם העבודה. תודתנו נתונה בזאת לצוות המכון, על תרומתם

לתהליך התכנון ועל שיתופי הפעולה הרבים עימם במהלך שגרת העבודה.

תודה לצוות תבת, שעמל על מלאכת פיתוחן של תוכניות אשר מעניקות מענה לאוכלוסיות רבות ומגוונות, וכן תודה מיוחדת על המאמץ הממוקד לתכנון ולהשלמת תוכנית העבודה.

אנו מקווים כי תיהנו מהמסמך הרחב אשר נפרס כאן לפניכם, וקוראים לכל המעוניין בכך להצטרף ולסייע לנו בתכנון ובהתנסויות חדשניות שיש בכוחן להשפיע על עשייה חברתית שמקדמת את שוויון ההזדמנויות

בשוק העבודה בישראל.

ד"ר סיגל שלחמנכ"לית תבת ומשנה למנכ"ל ג'וינט ישראל

14

15

תקציר מנהלים

16

17

תיאור תהליך התכנון:

במהלך שנת 2017, החל תהליך גיבוש תכנית העבודה התלת שנתית לשנים 2020-2018, לקראת חתימה מחודשת של ההסכם בין ג'וינט ישראל לממשלת ישראל. תהליך התכנון התפרש על פני מספר חודשים, והסתיים בבניית תכנית עבודה. התהליך החל מתהליך של תכנון ולמידה והתחבר בהמשך למהלך למידה

ושיח מקצועי, שכבר התקיים בתבת מעל שנה בנושא עולם העבודה העתידי והשתנות שוק העבודה.

השאלות המרכזיות בתהליך התכנון:כיצד שינויי עולם העבודה צריכים להשפיע על תכני הפעילות של תבת. כיצד שינויי עולם העבודה צריכים להשפיע על דרכי העבודה של תבת.

תהליך התכנון כלל עבודה במספר רמות:

שיח פנימי מקצועי בצוות תבת - . 1סדנאות של הנהלת תבת סדנאות של צוות תבת יום סיור ולמידה במרחבי עבודה חדשים בתל אביב

שיח של צוות תבת עם שותפים בכירים: . 2מיכל צוק, הממונה על התעסוקה, משרד העבודה והרווחה בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה, אורי שיינין, רכז תעסוקה ורווחה, אגף תקציבים משרד האוצר SNI יוג'ין קנדל, לשעבר מנכ"ל המועצה הלאומית לכלכה וכיום מנכלפרופ' אבי שמחון, מנכ"ל המועצה הלאומית לכלכלה

מפגשים ושיח עם שותפים:. 3פורום כל חברי הועדות המקצועיות פורום ראשי התחומים והאגפים בג'וינט ישראל פורום מנהלי תכניות תבת בשטח

מחקר וסקירה:. 4שתי עבודות הזמנו על ידי תבת מ-מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל1 והיוו בסיס לעבודת התכנון:

עיבוד נתוני משתתפים ותוצאות של תכניות מתוך מאגר הנתונים של תבת סקירת מגמות שוק עבודה עתידי.

1 עבודות אלו שנעשו על די מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל , מצורפות כנספחים לתכנית העבודה התלת שנתית.

18

סוגיות מרכזיות שעלו בתהליך בהן נדרשה בחינה מחודשת וקבלת החלטה: תוצרי התהליך:

אוכלוסיית היעד מי אוכלוסיית היעד? האם יש צורך בהרחבת אוכלוסיות היעד של תבת לאור הצרכים בקרב מגוון

אוכלוסיות בעולם עבודה משתנה.דור ה-y - מרחיב את המושג צעירים בסיכון. הנגשת המידע והכוונה לתעסוקה הסוגיות המרכזיות:

חסרה לכל הצעירים. האם יש לתבת תפקיד כלפיהם? נוער - כשמדברים עתיד מדברים נוער והדור הבא. איזה נוער? כמה יש להקדיש לנוער?

צרכים משמעותיים בקרב אוכלוסיות היעדאוריינות דיגיטלית ואנגלית - בעיה לאומית שמהווה חסם משמעותי להשתלבות הסוגיות המרכזיות:

והתקדמות בעולם העבודה העתידי מודל חדש למסוגלות תעסוקתית

: תבת ממשיכה, כיתר אגפי הג'וינט להיות מחוייבת לאוכלוסיות ה ט ל ח ה ה ההחלטות והמענים המוחלשות והפגיעות בחברה הישראלית. עם זאת ימצאו הדרכים להפצת במסגרת תוכנית

הידע והמודלים לטובת אוכלוסיות נוספות. העבודה: : "קפסולות" של פעילות - מושג ה"קפסולה" שנטבע בתהליך התכנון ה נ ע מ ה

מבטא את המאמץ לפתח מענה סביב אוכלוסיית יעד מסויימת ובהמשך להרחיב את הפיתוח לאוכלוסיות יעד נוספות.

בפעילות עם הנוער הוחלט כי נתחיל עם הנוער מקרב אוכלוסיות תבת, תחילה בחברה הערבית, בהמשך בקרב החרדים בקפסולות שיהיו רלוונטיות לכולם.

בהמשך המודלים יופצו באתר ובמדיה ובערוצי ההפצה המסורתיים. אוריינות דיגיטלית, אנגלית וכישורים חדשים - יהוו חלק מהתנסויות שונות בקרב

מגוון קהלי יעד ויופצו בהמשך. מודל מסוגלות תעסוקתית - עודכן ונבנה מחדש ויהווה בסיס לתכניות להקניית

כישורים.

אסטרטגיית הפעולה של תבתתכנון בעולם משתנה - איך מתכננים היום בעולם של חוסר ודאות שלוש שנים הסוגיות המרכזיות:

קדימה. תכנון פרוייקטים כמענה מהיר וחדשני - איך תבת כארגון פיתוח מתאים את

MVP-עצמו לעולם חדשני של פיתוח, מהיר חדשני ובגישת ה

: להרחיב ולגוון את דרכי העבודה של תבת ה ט ל ח ה ה ההחלטות והמענים : "פיילוטים והתנסויות" - במסגרת הפעילות הרוחבית לקידום נושא ה נ ע מ ה במסגרת תוכנית עולם עבודה העתידי הוקצו משאבים לפיילוטים והתנסויות חדשניות בתהליך העבודה:

פיתוח מהיר ועדכני.

19

זירות תעסוקה חדשותהיווצרות מקצועות ועיסוקים חדשים - סחר מקוון, מתן שירותים מרחוק, הסוגיות המרכזיות:

מקצועות דיגיטליים ועוד. מעסיקים כשותפים - ישנו פוטנציאל להרחבת שדה ההתערבות אצל מעסיקים

ליצירת מסלולי קידום ופיתוח קריירה.

: היעלמות מקצועות והיווצרותם של מקצועות חדשים ושינויים ה ט ל ח ה ה ההחלטות והמענים משמעותיים בזירת התעסוקה צריכה להוות הזדמנות להתפתחות התעסוקתית במסגרת תוכנית

של מגוון אוכלוסיות תבת. העבודה: : פיתוח תכניות חדשות להכשרה, לשילוב בתעסוקה ולפיתוח קריירה ה נ ע מ ה

בהן: תעסוקה בענן, מרחבי עבודה חדשים, תוכניות מוכוונות מעסיקים, ייצור מתקדם ועוד.

אתגרים וסוגיות שעלו בתהליך ושעדיין דורשים העמקה וליבון למציאת מענה

פיתוחים חדשים על גבי תשתיות עדיין אתגר.. 1צורך בהמשך הפעלה של תכניות המוכנות להטמעה בשל אי מוכנות הממשלה לקליטתן )רמפה, . 2

חן, חנוך במידה מסויימת(.

תוכניות תבת בתוכנית העבודה:

שילוב אוכלוסיות בתעסוקה וקידומןחרדים

תוכניות ממשיכות: חנוך - קידום מקצועי ורצף מענים לצעירים חרדים

דרך ארץ וקשרי קהילה - מערך תעסוקה בארגוני צדקה וקהילות אשכול מגדלור - התמחויות כהתנסות מעשית לאקדמאים חרדים

אשכול מגדלור - מובילות ח"ן - הכשרה חלופית בסמינרים )לקראת הטמעה(

תוכניות חדשות: נוער חרדי

מעטפת רוחבית לתחום חרדים כולל הטמעות, תוכניות, הדרכה ופיתוח אשכול מגדלור - לשמור ולעסוק )קהילות מקצועיות(

20

חברה ערבית תוכניות ממשיכות:

ערים מעורבות )לוד( עברית כשפה שניה

מרכזי הכוון ריאן )תוכנית ג'וינט( ריאן מזרח ירושלים

תוכניות חדשות: פיתוח קריירה הדור הבא של העובדים

פיתוח וקידום הזדמנויות תעסוקה ביישובים

מבוגרים תוכנית ממשיכה: אמצע הדרך 45+

אנשים עם מוגבלות תוכניות ממשיכות:

"רמפה" - מענים תעסוקתיים בתשתיות )לקראת הטמעה( "סיפתח" - סטודנטים עם מוגבלות

"עסק שווה" - עסקים למען אנשים עם מגבלה תוכניות חדשות:

"פוקוס" לקויות למידה, קשב וריכוז מנטורינג - לאנשים עם מוגבלות

מניעת נשירה

קידום עובדים בשכר נמוך, אוכלוסיות רווחה תוכניות ממשיכות:

מרכזי הזדמנות ותעסוקה ב"עוצמה" קידום עובדים בשכר נמוך

פעולות מכוונות מעסיקים - מסלולי קריירה / חברה מיטיבה תוכנית חדשות:

מנטורים

כלים בעולם עבודה משתנההכשרה מקצועית והנגשת מידע

תוכניות ממשיכות: "סטארטר" Apprenticeship - הכשרה במודל החניכות

טאלנט דיגיטלי - הכשרה במקצועות הדיגיטל

21

תוכניות חדשות: מערכת לזיהוי ביקושים והכוון

We Code הכשרה מקוצרת בתכנות לאוכלוסיות מגוונות

חדשנות בתעסוקה סטארט־אפים בתעסוקה - התנסויות חדשניות, פיתוח , מדדים ולמידה

מקבץ תכניות חדשניות: "פרילנסרשיפ" מרחבי תעסוקה למשתתפים חופשיים

תעסוקה בענן כישורים חיוניים

הון אנושי לייצור מתקדם

פעילות רוחביתפיתוח קשרי מעסיקים

פיתוח וניהול ידע, הדרכה והכשרה

תוכנית העבודה אושרה בתאריך 7 בנובמבר 2017 על ידי ועדת ההיגוי של תבת.חברי ועדת ההיגוי, מנכ"לי משרדי הממשלה השותפים, התייחסו לתוכנית שהוצגה.

להלן ההערות העיקריות:נשים 1. בקרב התעסוקה שיעור הגדלת - אליו ולהתייחס להמשיך שיש אתגר

יחד עם ההשקעה וכן אנשים עם מוגבלויות ומבוגרים, ערביות, גברים חרדים, במיצוי הפוטנציאל.

מיומנויות וכישורים - נושא שיש להרחיב ולפתח כולל השכלה לחרדים, עברית 2. בחברה הערבית.

הכשרות מקצועיות המשך חשיבה בתיאום עם הממשלה - על: הכשרות שהן 3. מיומנויות, פתרונות וכלים יצירתיים, תוך קביעת יעדי אוכלוסיות.

הטמעת תוכניות - לעבוד על פרידה והטמעה של תוכניות כדי לפנות משאבים 4. לפיתוחים חדשים.

בחינת יישום התוכנית תיבדק מעת לעת על ידי הועד המנהל. במידת הצורך ייקבעו שינויים בהתאם לצרכים המשתנים ולדינאמיות שוק העבודה.

ב ה צ ל ח ה !

22

תבת במספרים

58.6%

ירושלים 22%חיפה/צפון 39%

ת"א/המרכז 17%דרום 22%

משתתפים פעיליםלפי שנים

93,737 - 2015105,470 - 2016120,623 - 2017

משתתפים בתוכניות תבת שהיו פעילים בשנת 2017 בחלוקה

לפי שלבי הפיתוח0 - D

14,606 - N40,101 - A114,707 - A2

51,209 - PODסה"כ - 120,623

המשתתפים:חרדים 28%

חברה ערבית 26%אנשים עם מוגבלות 2%

עולים 7%צעירים 10%לא ידוע 27%

41.4%

256,335

סה"כמשתתפים

בתוכניות תבת

עד 31/12/2017

23

41.4%

138

36 5 3

13

16

17 12

8

5

2 4

45

9

7

52

32 3

6

68

2 47

5

5 5

44 4

2015 2016 2017 2018 2019 2020

D N A1 A2 POST DNA פעילות רוחבית

מס' תכניות תבת בשנים 2015 - 2020 בהתפלגות

)DNA( לפי שלבי הפיתוח

מספר תוכניות

ביצוע תכנון

38 40 36 413841

DESIGN NURTURE ACCELERATEתכנוןניסוי בשטחהפצה רחבה

N A2D A1 Post DNA

24

25

שילוב אוכלוסיותבתעסוקה וקידומן

26

27

חרדים

28

מבוא

האוכלוסייה החרדית מונה כתשע מאות חמישים אלף נפש3, שהם 11%בקירוב מכלל האוכלוסייה בישראל; צמיחה שנתית ששיעורה ארבעה אחוזים. לפיכך, בשנת 2029 צפוי שיעורה בקרב כלל האוכלוסייה לעמוד

על 14%. 18% מהיהודים בגיל 19-0 הם חרדים4.

החברה החרדית היא אחת האוכלוסיות העניות ביותר בישראל. שיעור העוני בקרבה עמד בשנת 2015 על 52.4 אחוזים5. שיעור השתתפותם של גברים חרדים בתעסוקה הוא נמוך ומלווה ברמת שכר נמוכה. הדבר זו רמת עוני משמעותית ביחס לכלל האוכלוסייה. על וגוזר על אוכלוסייה מאפיין את כלל המגזר החרדי, פי הנתונים, מציינים במחקרם גוטליב וטולדנו כי שיעור הגברים החרדים שמקבלים שכר הוא נמוך ביחס העסקי במגזר הנמוכה בהשתתפותם טמונות לכך מהסיבות שחלק ייתכן במשק. השכירים לאוכלוסיית ובהיקף שעות עבודתם. לעומת זאת, בקרב נשים חרדיות נשמרת יציבות לאורך השנים )45% מהן משתכרות

שכר נמוך(; ואילו ברמות השכר שמעל לממוצע ניכרת עלייה מתמשכת )מ-37% ל-40%(6.

פרופסור צביקה אקשטיין מציין שלושה גורמים עיקריים לתחולת העוני בחברה החרדית7:

שיעורי תעסוקה נמוכים בקרב הגברים; . 1

תהכנסו נמוכות מעבודה, הן בשל היעדר הון אנושי תעסוקתי מספק )בדגש על השכלה אקדמית ופור־. 2מלית( המוביל לכושר השתכרות נמוך והן בשל עבודה בחלקיות משרה;

ריבוי הילדים מוביל לכך שלעיתים קרובות אין בידם של ההורים את היכולת להישאר מעל לקו העוני, . 3אפילו בשכר שמתקרב לשכר הממוצע במשק וכמפרנס אחד;

שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים עלה בתחילת השנה ל-50.8%. זאת, לאחר שבסוף שנת 2016 הוא ירד ל-49%. ובכל זאת, ניתן לציין שקיימת עלייה מהירה בשיעור התעסוקה, בפרט בענפי המגזר העסקי: גברים בקרב התעסוקה שיעור אולם, .2011 בשנת בקירוב ל-46% 2009-2008 בשנים בקירוב מ-39% 8. שיעור השתתפותן של נשים חרדים נמוך עדיין מיעדי התעסוקה שקבעה הממשלה לשנת 2020: 63%

חרדיות עומד על 73.2%. שיעור זה נשמר במחצית הראשונה של שנת 2016.

תחומי התעסוקה בקרב עובדים חרדים הם שונים במידה רבה מאלו שבקרב יהודים לא חרדים:

33% מהגברים החרדים עוסקים בחינוך ו-23% מהם עובדים בתעשייה ובשירותים עסקיים.

זאת, לעומת 5% ו־40% )בהתאמה( מהגברים היהודים הלא חרדים. 53% מהמועסקות החרדיות עוסקות בחינוך )45% לפי משרד העבודה(, לעומת 18% מהנשים היהודיות הלא חרדיות. שיעורן של נשים חרדיות 3 שיטות זיהוי שונות בסקרי הלמ"ס מניבות אומדנים שונים; להרחבה ראו: לוין, חגי והכהן, רוני )2010(. שיטות לזיהוי ואפיון כמותי של המגזר החרדי. המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה. הנתון האחרון התפרסם בשנתון החברה החרדית, המכון הישראלי

לדמוקרטיה )2016(.4 המכון הישראלי לדמוקרטיה )2016(.

5 פרסום של המכון החרדי 2017- ניצה קסיר, עיבודים לסקר הוצאות משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2015.6 גוטליב, דניאל וטולדנו, אסתר )2012(. תעסוקה ושכר בישראל באוכלוסיות נבחרות - מידע מנהלי 2011-2001. המוסד לביטוח לאומי,

מינהל המחקר והתכנון.7 העוני בישראל: סיבות ומדיניות בשוק העבודה, אקשטיין-לרום, מכון אהרון למדיניות כלכלית, אוגוסט 2016.

8 דוח בנק ישראל )2011(.

29

בין .23% הוא חרדיות נשים שאינן שבקרב זה ואילו ;13% עסקיים הוא בתעשייה ובשירותים המועסקות השנים 2001 -2011 חלה ירידה, מ־64% ל-53%, בשיעור הנשים החרדיות שעוסקות בחינוך9.

בשנת 2015 נמנו במוסדות החרדיים 108,390 תלמידי ישיבות ואברכי “כולל”; 67% מהם אברכים.

ל־76% מהאברכים יש פטור משירות בצה”ל. משמע, המשך הלימודים ב”כולל” אינו רק בשל החלופה של שירות צבאי, אלא גם תוצאתן המשולבת של מוטיבציות דתיות, תרבותיות וחברתיות10.

ישנה ירידה במספר תלמידי ישיבה, בעיקר אברכים, וכן תופעת נשירה גדולה מהישיבות. יש לכך הסברים אולם גבוהות בה האקדמיות והדרישות הרב\שהרמה המאמצים את משקפת זו שמגמה ייתכן שונים: ההרשמה פתוחה לכול. כ-44 אחוז מן הנושרים החרדים למדו במכללות אקדמיות וכ-40 אחוזים נוספים

מגיעים מהאוניברסיטה הפתוחה”.11

אחד הגורמים למצב זה הוא היעדרו של ידע בסיסי באנגלית, במתמטיקה ובמדעים - דבר שמקשה בכל מגמות הלימודים ומונע מהסטודנט החרדי )גברים בעיקר( כניסה לתחומים אלה.

רצונם של חלקים באוכלוסייה לרכוש ידע עדכני, לפתח עסקים ולהתפרנס בכבוד נתפס לעיתים כאיום על זהותם החרדית ועל הצורך בהתבדלות שמאפיין חברה זו, ומעלה עקב כך בקהילותיה שאלות רבות באשר

למקומה בחברה הישראלית.

בחודשים האחרונים, מתקיף הפלג הירושלמי ביתר שאת את העוסקים בשינוי )תוך שימור(.

למרות שקבוצה זו אינה מייצגת את הרוב, הדבר מביא להאטה ברישום לאקדמיה ולשירות הצבאי וגורם לזהירות יתרה מחשש שהעוסקים בשינוי ייחשבו חרדים פחות.

תובנות ומסקנות בתחום

"שינויים אשכול אשכולות: לשלושה התחום פעילות חולקה ,2017–2015 לשנים האסטרטגי בתכנון מערכתיים", אשכול "קהילה ומשפחה" ואשכול "מגדלור". חלוקה זו באה לידי ביטוי בתחומי אחריותם של כל מנהלי התוכניות ואפשרה ניצול משאבים, ידע וניסיון שפותחו בעבור קהל יעד אחד והתאמתם לקהלי

יעד נוספים.

אתגרי התחום על רקע השתנותו של עולם העבודה

בשנים האחרונות התרחבה מעורבותה של המדינה בפתרונות שמאפשרים את השתתפותם הפעילה של חרדים בעולם ההכשרה, הלימודים האקדמיים והעבודה. קצב גידול האוכלוסייה, רכישתה המאוחרת של והשינויים הטכנולוגיים בתחום מאיימים על האוכלוסייה החרדית )גברים( השכלה בעלת אופק תעסוקתי

להישאר מאחור. לפיכך, נדרשים פתרונות שאותם ניתן לסכם בשתי פעולות מרכזיות:

9 המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלך, ד"ר לי כהנר, השנתון החרדי 2016.10 מכון טאוב, איתן רגב, דוח מצב המדינה 2016.

11 דוח מצב המדינה 2016, מכון טאוב.

30

קפיצתו של הציבור למקצועות העתיד, במקום היגררות מאחור; הנגשתם של לימודים שמאפשרים כניסה לעולם הידע בגילים צעירים.

יעדי עלבשנים 2018–2020, לאחר הטמעת תוכניות נוספות, נתמקד בשני אשכולות:

קהילה ומשפחה: דרך ארץ, קשרי קהילה, חינוך ונוער; מגדלור: התמחויות, אקדמאים, קהילות מקצועיות מובילות ופיתוחים נוספים.

נשים דגש מיוחד בפיתוחים החדשים עבור צעירים ובפתרונות לקהילות מקצועיות שיאפשרו קפיצת מדרגה לעבודה איכותית.

כיווני פעולה מרכזיים

נדרשת שבהם המקומות את נכונה לאתר לתבת מאפשר והרווחה העבודה משרד עם הפעולה שיתוף התערבות ושעבורם יש לפתח מענים חדשים. מילת המפתח בתחום תהיה "קהילות".

יכולותיהן את נחזק ומשפחה" "קהילה אשכול ודרך המילה, של הקלסי במובנה "קהילה", באמצעות המקצועיות של הקהילות החרדיות השונות, נהדק את העבודה המשותפת עם מרכזי ההכוון, ובעיקר נחלק

בין הממשלה ובין הפרט את אחריות הדאגה לפרנסה ולעבודה איכותית.

באמצעות "קהילה", במובנה החדשני שמתייחס ל"קהילות מקצועיות", ודרך אשכול "מגדלור" נאפשר את יכולתה של האוכלוסייה החרדית שלא להיגרר אחרי אוכלוסיות אחרות ולקפוץ את קפיצת המדרגה לעבר

מקצועות העתיד ולקדמת הטכנולוגיה והמקצוענות.

"קהילה", במובן של שמירה על ערכים ושל חיזוק הזהות החרדית, כך שתאפשר עבודה במקומות מעורבים ללא איום על הזהות.

יכין את "קהילה", במובן של קבלת הצעיר שאינו מתאים לישיבות הרגילות, אשר מתוך שייכות קהילתית עצמו ללימודים ולעבודה איכותית.

של ובהטמעה בליווי בהדרכה, בפיתוח, שתעסוק התחומית המעטפת בעזרת העשייה את נחזק בנוסף, התוכניות השונות בתחום.

כיווני פעולה חדשים

אנגלית - פיתוח מענים חדשים ללימודי אנגלית לאוכלוסייה החרדית;

קידום האוכלוסייה החרדית למקצועות העתיד – הכשרות טכנולוגיות;

חיזוק מרחבי תעסוקה ובניית קהילות מקצועיות;

LLL למידה לאורך החיים;

31

מענה הולם במרכזי ההכוון לבוגרי צה"ל, וחיזוק מסלולים בעלי אופק תעסוקתי בצה"ל ובשירות האזרחי;

פיתוח מסלול "סטרייב" חרדי.

תוכניות - יעדים מרכזיים201820192020

חנוך - קידום מקצועי לצעירים חרדים שלומדים בישיבות אלטרנטיביות; התמקצעות צוותי הישיבות בטיפול ובקידום

צעירים אלו; פיתוח סדנאות ייחודיות לקידום אוכלוסייה זו להכשרות מקצועיות ולתעסוקה.

A1הכנה

להטמעה

A2הטמעה שלב א'

PDהטמעה שלב ב'

דרך ארץ )תחובר לקשרי קהילה( - פיתוח מערך התעסוקה בארגוני צדקה; שילובן בעבודה של משפחות חרדיות בעלות קושי כלכלי, שעד עתה טופלו באמצעות מתן תמיכה כספית

בלבד; הקמת מחלקות ברחבי הארץ לשיקום כלכלי עבור משפחות שנתמכות בקופות הצדקה.

Nיישום

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

התמחויות - התאמת תוכנית הקורס הכללי לצורכיהם הייחודיים של סטודנטים חרדים; פיתוח ידע לליווי מתמחים על

ידי מרכזי קריירה במכללות.

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

A2הטמעהשלב א'

מובילֹות - הובלת התוכנית להטמעה, כך שתמשיך את פעילותה בתמיכת גוף פילנתרופי ורשות מקצועית חברתית.

A1הכנה

להטמעה

A2הטמעהשלב א'

PDהטמעה שלב ב'

חן - מטרת העל של התכנית היא הגדלת שיעור הנשים החרדיות תשתיות יצירת ידי על הוראה( )שאינה איכותית בתעסוקה התוכנית במסגרת החרדיים. בסמינרים תעסוקה מכוונות ולהנחיה של התלמידות. לליווי לייעוץ, צוות מתבצעת הכשרת

התוכנית תוטמע במחצית השניה של 2018.

A2הטמעהשלב א'

PDהטמעה שלב ב'

PDהטמעה שלב ב'

בישיבות הלומדים לצעירים חיים כישורי הקניית - חרדי נוער אלטרנטיביות, בהם לא לומדים יום שלם לימודי גמרא, במטרה אופק עם והכשרה לימודים מסלולי בבחירת להם לסיע ראשי עם מלא בתיאום בישיבות תופעל התוכנית תעסוקתי.

הישיבות.

Dעיצוב

Nיישום

PDהטמעה שלב ב'

תוכניות ממשיכות

תוכניות חדשות

DNA

32

201820192020

מעטפת תחום חרדים - הבניית יחידת פיתוח ידע והדרכה הנותנת מענה לכלל תכניות תחום חרדים. הצוות אחראי לפיתוחים, הדרכה, ליווי והעברת הידע בהתאם לתוכנית העבודה ומיתר משאבי פיתוח

אחרים בכל תוכנית בנפרד.

Nיישום

Nיישום

Nיישום

חיבורים - קשרי קהילה )תחובר ל"דרך ארץ"( - קידום שיח תעסוקתי ויצירת מנגנונים מקצועיים ויעילים בתחום התעסוקה במסגרת ארגונים קהילתיים שמרניים, בחיבור "מפתח" ומרכזי

ההכוון.

Nיישום

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

מגדלור )המשכה של תוכנית אקדמאים( "לשמור ולעסוק"- הקמת חמש קהילות לפחות לחרדים עובדים; אפיון והגדרת תפקידי מנהלי הקהילות ואופן הכשרתם; בניית סל שירותים

מותאם לענפי תעסוקה; בניית מודל כלכלי בר־קיימה למיסוד הקהילות.

Nיישום

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

33

חברה ערבית

34

מבוא

)חלופה קריירה ולפיתוח תעסוקה לקידום בתבת לפעול שעתידות הפעולות עיקר את ממפה זה, פרק שהופקו הלקחים על הן מתבססות אלו, פעולות הערבית. האוכלוסייה בקרב מקצועית( נתיבה עברית: מהפעלתן של תוכניות תעסוקה בשנים האחרונות והן מלמידה מעמיקה של נתונים סטטיסטיים ומחקריים

שבחנו את סוגיית פיתוחה הכלכלי והתעסוקתי של החברה הערבית בישראל.

באופן כללי, ניתן לציין כי בתחום התפתחותה הכלכלית חל בשנים האחרונות שיפור במצבה של החברה )לפי יחד עם זאת, הנתונים הערבית. זאת, בעיקר הודות לשינויי המדיניות שבאו לידי ביטוי בשנים הללו. תחזיתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 201712( מצביעים על כך שהשתתפותה של החברה הערבית, המהווה כ-21 אחוזים מכלל אוכלוסיית ישראל, בכלכלת ישראל היא חלקית. כתוצאה מכך, סובלת זוהי מציאות שמשליכה על החברה הישראלית ירודה. פיתוח ומרמת החברה הערבית ממצוקה כלכלית כולה: רמת תוצר נמוכה מהפוטנציאל ונטל כלכלי על יתר האוכלוסייה. להשתלבותם החלקית בכלכלה של ערביי ישראל יש גם השלכות חברתיות: ניכור מהמדינה וממוסדותיה, על כל המשתמע מכך13. להלן, נתונים

עדכניים מרכזיים שמאפיינים את תעסוקת החברה הערבית:

בולט בישראל. היהודית האוכלוסייה שבקרב מאלה נמוכים ישראל ערביי בקרב התעסוקה שיעורי הפער בשיעורי התעסוקה בקרב הנשים הערביות בהשוואה לנשים היהודיות )33% לעומת 71%(14;

קיימת שונות גדולה בשיעור השתלבותן של נשים ערביות במעגל העבודה. נשים בעלות רמת השכלה לגבי תפקידה של ועם תפיסות מסורתיות נמוכה, ללא שליטה במיומנויות שנדרשות לשוק העבודה נוטות מודרניות תפיסות ועם גבוהה השכלה בעלות נשים לעומתן, העבודה. משוק מודרות האישה,

ליטול חלק במעגל העבודה15;

- אקדמי יד משלח בעלות הן העבודה בשוק שמועסקות )38%( הערביות מהנשים משליש למעלה שיעור גבוה יותר מזה שנמצא בקרב נשים יהודיות. למרות זאת, שיעור הנשים הערביות שהן עובדות ניכר ריכוז גבוה בלתי מקצועיות )כ-12%( גבוה משמעותית מזה שנמצא בקרב אלה היהודיות )5%(. של נשים ערביות במשלחי יד כגון מכירות ושירותים )29%(. בנוסף, ישנה ריכוזיות גבוהה במשלחי היד

שבענפי החינוך ובשירותי הבריאות16;

התופעות הבולטות בשוק העבודה ביחס לגברים ערבים, הן פרישתם מכוח העבודה בגיל צעיר יחסית הגברים של הגבוה שיעורם הוא זאת, שמסבירים הגורמים אחד עבודה17. מחיפוש והתייאשותם

שמועסקים במשלחי יד אשר מצריכים כושר פיזי גבוה )ישיב וקסיר, 2010(;

12 חליחל אחמד, מצגת "אוכלוסיית ישראל בפתחה של שנת 2017 ותרחישים לגידול האוכלוסייה בעתיד", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

13 סקירה אקדמית, "קבוצת עבודה בנושא כלכלה", קסיר, 2016. 14 כלכלת המגזר הערבי בישראל )טיוטה(, ישיב. ע, קסיר, 2017. 15 כלכלת המגזר הערבי בישראל )טיוטה(, ישיב. ע, קסיר, 2017.16 כלכלת המגזר הערבי בישראל )טיוטה(, ישיב. ע, קסיר, 2017.

17 "לחפש או לא לחפש, זאת השאלה - על מתייאשים מחיפוש עבודה בישראל", בנק ישראל. פלד לוי אסנת וניצה קסיר, 2016.

35

לא שבהם קטנים עסקים מרביתם, ערבית. בבעלות הם בישראל מהעסקים בלבד אחוזים כעשרה מועטות תעסוקה מתן לאפשרויות זו מציאות מובילה רבים מעסיקים בקרב רבים. עובדים נדרשים

בלבד18.

תחומי הפעילות העיקריים

לצורך הביאו האחרונות, בשנים תעסוקה תוכניות מהפעלת שעלו התובנות לצד לעיל, שהוצגו הנתונים בהרחבת הפעילות בתחום תוך שאיפה לשילוב בעבודה הולמת ומתגמלת. שימת הדגש בשנים הבאות תהיה על מתן מענה לחסמים מסוגים שונים: חסמי הפרט בכניסתו לשוק העבודה; חסמים טרום שוק העבודה

שקשורים להון האנושי הצעיר; חסמים מבניים שקשורים למחסור בהזדמנויות מקומיות בתוך היישובים.

אנושי הון לפיתוח תוכניות תעסוקה; תשתיות הפעלת המשך מרכזיות: זירות בארבע נמשכת הפעילות יצירת שיתופי פעולה עם וכלים תומכים והטמעתם בתשתיות תעסוקה; ולפיתוח קריירה; פיתוח תוכניות

תוכניות ועם כלים תעסוקתיים רוחביים שפותחו בתבת.

להלן, פירוט הפעילות העיקרית בזירות השונות:

תשתיות

תוכנית "ריאן" - מרכזי תעסוקה בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית )כולל תוכנית "אימתיאז" לשילוב אקדמאים ערבים בשוק העבודה( - כוללת תשתיות שמוטמעות במשרד העבודה ומלוות במסגרת ג'וינט ישראל כחלק מהסכם ההתקשרות שבינו לבין משרד הכלכלה. בשנה הקרובה, תמשיך התוכנית לקבל

ליווי וחניכה מקצועית על ידי תבת - עד להטמעתה באופן מלא במשרד העבודה;

במרכזי שפותחו הכלים ועל הידע על בהתבסס שהתפתח מודל - ירושלים במזרח תעסוקה מרכז "ריאן" לחברה הערבית, תוך התאמת המענים לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של תושבי מזרח ירושלים הערבים. כיום, הורחבה פעילות התוכנית לכלל השכונות במזרח ירושלים, וכן גויס והוכשר צוות נרחב

ממזרח ירושלים אשר החל להפעיל את התוכנית בתשתיתה החדשה;

מרכז תעסוקה בעיר לוד - תוכנית שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. הוחלט לייעד אותה לשילובם בעבודה של תושבים מהחברה הערבית בלוד, תוך שימת דגש על אנשים מקבוצות מודרות כגון נשים ומשפחות שמטופלות במחלקות לשירותים החברתיים. התוכנית נשענת על תשתיות קהילתיות עירוניות קיימות ועל שיתופי פעולה נרחבים עם המנהיגות הבלתי פורמלית ועם זו הפורמלית בחברה הערבית.

תוכניות לפיתוח קריירה ולפיתוח הון אנושי

תוכנית פיתוח קריירה - "הדור הבא של העובדים" - תפעל בשיתוף מספר גורמים בממשלה. תתבסס ובשני התוכניות, והפעלת פיתוח בתחום השונים השותפים בקרב שקיים הידע באמצעות בשטח ותמומן נוער. הפעילות תתבצע בני והעצמת חיזוק ומסוגלות תעסוקתית; פיתוח קריירה התחומים: המקומיות. שברשויות הנוער ביחידות פורמלי הבלתי החינוך בתחום הרחבה הפעילות במסגרת

18 משרד האוצר ואחרים, 2016.

36

מטרת העל של התוכנית היא, פיתוח קריירה בקרב בני נוער והכנתם לעולם העבודה באמצעות שדרוג בעולם ולשינויים למאפיינים חשיפה על בדגש התעסוקתית, מסוגלותם ופיתוח האישיים כישוריהם

העבודה העתידי.

תוכניות וכלים תומכי תעסוקהלימודי השפה העברית לחברה הערבית - תוכנית בשלבי פיתוח מתקדמים, שמטרתה הבניית שיטות

וכלים ישימים ואפקטיביים ללימודי עברית לערבים בגיל העבודה, בכדי לסייע להם בהתמודדותם עם החסם של חוסר השליטה בשפה העברית אשר מונע מהם השתלבות בשוק העבודה הישראלי;

פיתוח הזדמנויות תעסוקה בתוך היישובים - תוכנית שמיועדת לסייע בהגדלת ההזדמנויות התעסוקתיות מחוץ לעבוד מעדיפות, אינן או יכולות, אינן רבות סיבות בשל אשר ערביות נשים עבור המקומיות ליישובים. זאת, באמצעות עידוד צמיחתם של עסקים מקומיים קטנים ובינוניים. קידום העסקים ייעשה

במספר אופנים, תוך התייחסות להמלצות ארגון ה-OECD שבחן את הצרכים והמליץ על נקיטת צעדים ייחודיים לקידום עסקים בבעלות ערבית כגון ביצוע פעולות אימון, ייעוץ והנגשת מידע, כלים ושירותים לאוכלוסיית העסקים והיזמים, במטרה לסייע להם בגיוון עסקיהם ובהשתלבותם בענפים ובשוקי יעד

חדשים.

שיתופי פעולה בתחומים אחרים עם תוכניות רוחב חוצות אוכלוסיות בשנים קידום. מומחי שבעה "ריאן" במרכזי כיום פועלים במסגרתה, - נמוך בשכר עובדים קידום

הקרובות, יושם הדגש על הרחבת היקף ההכשרות לצוותי רכזי הפרט בתחום תפיסת הקידום ופיתוח הקריירה בקרב משתתפים;

תוכנית "רמפה" לאנשים עם מוגבלויות - פועלת בשלושה מרכזי "ריאן". בתכנון, הרחבת היקף פעילותה והטמעתה בחלק מהמרכזים;

המקצועיות להכשרות הערבית מהחברה משתתפים עשרות - קולטת "Starter" החניכות תוכנית שנפתחות במסגרתה. השאיפה היא, הרחבת היקף המשתתפים בה;

יופנו מיועדת להכשרת משתתפים במקצועות הדיגיטל, כך שמדי רבעון - "Talent Digital" תוכניתעשרות משתתפים לתוכנית זו.

תובנות ומסקנות בתחום

כאמור, בחינת מצב התפתחותה הכלכלית של החברה הערבית בישראל מצביעה על שיפור לאורך השנים בתחומים רבים, בעיקר בשל שינויי מדיניות שהובילו להקצאת משאבים גדולה לשיפור המצב. עם זאת, קיים צורך בהמשך פיתוח ובהקצאת משאבים נוספת19. הלקחים שהופקו מהפעלת תשתיות התעסוקה השונות

בחברה הערבית מחזקים את הנתונים שהוזכרו לעיל, ומצביעים על כמה תובנות מרכזיות:

היישובים בתוך ממחסור מושפעת והשירותים החינוך במקצועות הערביות הנשים של התמקדותן א. הערביים במקומות עבודה שמציעים עיסוק במשלחי יד אחרים. המחסור במקומות עבודה מגוונים ביישובים,

19 סקירה אקדמית, "קבוצת עבודה בנושא כלכלה", קסיר,2016.

37

בשילוב העדפתן של הנשים לעבוד ביישוב שבו הן מתגוררות )הן בשל היותה של החברה הערבית חברה מסורתית, והן בשל העלויות הגבוהות שנלוות לעבודה מחוץ ליישוב(, משפיעים על בחירת מקצועות הלימוד בקרב הנשים הערביות20. במקביל, מנה דוח ה-OECD ממצאים רבים שמצביעים על הצורך בפיתוח תוכניות ייחודיות לשם חיזוק עסקים קטנים ובינוניים בחברה ערבית. זאת, על מנת לאפשר גידול בצמיחתם הכלכלית

של העסקים וכדי לשלב כתוצאה מכך במעגל התעסוקה אוכלוסיות מגוונות. אי לכך, יש צורך בהרחבת מפת ההתערבויות לשם קידום תעסוקת החברה הערבית מעבר להשבחת ההיצע

והסיוע לפרט. זאת, באמצעות פיתוח תוכניות שמעודדות יצירת הזדמנויות תעסוקה בתוך היישובים.

ב. 45% בקירוב מהצעירים הערבים בני 22-18 בישראל הוגדרו כחסרי מעש, קרי לא עבדו ולא למדו )נאון לשיעורה בדומה אשר בישראל, יהודים צעירים בקרב המעש חוסר לרמת בהשוואה זאת, .)2013 ואח, במדינות אירופה עומדת על 17% בקירוב. במחקר משנת 2013 של "מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל", נמצאו הבדלים לפי מגזר בתחום ההון האנושי. בנוסף, נמצאו הצעירים הערבים כבעלי הון אנושי נמוך יותר מזה שבקרב מקביליהם היהודים. מדדי ההשכלה והזכאות לתעודה מקצועית בקרב הערבים נמוכים יותר מאלה

שבקרב היהודים. כך גם לגבי שליטה ביישומי מחשב וידע באנגלית.

לצד זאת, קיימת חשיבות רבה בטיפוח מסוגלות תעסוקתית ובהכנת המעבר לעולם העבודה והאקדמיה בקרב בני הגיל הצעיר, במיוחד באוכלוסיות פריפריאליות )חברתית וגיאוגרפית(. מפגש עם אוכלוסיות אלו מקצוע )בחירת שלהם העתידית הקריירה לגבי החלטות מתקבלות שם בחייהם, משמעותיים בצמתים בבחירת להם לסייע עשוי כישורים(, לשיפור מסגרות אקדמיים, לימודים או מקצועית הכשרה העתיד, ובפיתוח מסלול קריירה מתאים, עדכני ומיטבי וכן להגביר את סיכוייהם להשתלב ולהתקדם בשוק העבודה.

לפיכך, ישנו צורך בפיתוחן של תוכניות שמיועדות לטיפול בחסמים טרום שוק העבודה - חסמים שקשורים להון האנושי, ושמתמקדים בפיתוח קריירה ובהרחבת המשאבים האישיים והתעסוקתיים בקרב אוכלוסיות מגוונות.

יחסית בשל השתלבותם בעבודת כפיים, לצד בגיל צעיר ג. תופעת נשירתם של הגברים משוק העבודה תופעת השתלבותן של נשים ערביות במשלחי יד בלתי מקצועיים או בתחומי השירותים והמכירות, מחייבת למשתתפים שניתנים הליווי בתהליכי הקידום תפיסת והטמעת והקידום הקריירה פיתוח רכיבי הרחבת

מהחברה הערבית.

אתגרי התחום על רקע השתנותו של עולם העבודה

הוא מעמיד ורב־תהפוכות. ומשתנה, טכנולוגי דינמי להיות והופך רבים שינויים כיום עובר עולם העבודה והן בהתמדה בה. אחת הטענות שנשמעות בפני צעירים אתגרים תעסוקתיים רבים, הן בקליטה בעבודה ניסיון )השכלה, ה"קשות" המקצועיות המיומנויות לצד כי היא, התעסוקתית הפסיכולוגיה בתחום היום מקצועי, הכשרה מקצועית וכישורים( נדרשות על רקע התפתחות הקדמה הטכנולוגית יותר ויותר מיומנויות דיגיטליות בשוק העבודה. על פי נתוני "מרכז טאוב" ובנק ישראל, מדורגת מדינת ישראל מתחת לממוצע נמוכה כי רמת המיומנות בקרב הערבים פילוח האוכלוסייה לפי מגזרים מראה, בכמה מדדים. OECD-ה

מאוד וממוקדת בתחתית המדרג21.

20 "תעסוקת ערבים בישראל - האתגר של הכלכלה הישראלית", המכון לדמוקרטיה. פורום קיסריה, יוני 2016.21 גלעד ברנד, מרכז טאוב 2017.

38

ושילובה זה בעולם לשינויים הערבית האוכלוסייה של הכנתה הוא זה, בהקשר כיום המרכזי האתגר בתוכניות שונות, בהכשרות ובמסגרות שיאפשרו לה להתנסות במערך נוסף של מיומנויות. מיומנויות אלה מכונות בקרב אנשי המקצוע "מיומנויות רכות" )Fauth, Blades & Gibb, 2012), וביניהן ניתן למנות: אוריינות ניהול עצמי, מסוגלות בין־תרבותית, למידה לאורך החיים והתמודדות עם מצבים דיגיטלית, כישורי שפה,

מורכבים.

יעדי על חיזוק שיתופי הפעולה בין תוכניות רוחב שפועלות בתבת )כגון "קידום", "סטארטר", "טאלנט דיגיטל"(, א. ובין תוכניות תעסוקה קיימות ותשתיות תעסוקה בחברה הערבית. זאת, תוך שימת דגש על הרחבת

היקפי פעילותן של תוכניות אלו בתשתיות התעסוקה;

ביסוס והטמעת מודל הפעולה לתשתיות התעסוקה שפועלות בחברה הערבית במשרד העבודה, אשר ב. עתיד לקלוט אותן בעתיד הקרוב;

היישובים בתוך תעסוקתיות הזדמנויות ביצירת יתמקדו אשר חדשות, זירות בשתי הפעילות החלת ג. ובפיתוחן של תוכניות לפיתוח קריירה עבור אוכלוסיית בני הנוער.

תוכניות אלה, עשויות להשלים את הפעולות שנעשות כיום במסגרת תשתיות התעסוקה שבחברה הערבית לשם העלאת שיעורי המשולבים בעבודה.

כיווני פעולה מרכזיים

חיזוק שיתופי הפעולה בין תוכניות ובין תשתיות בתחום לעבר תוכניות וכלים רוחביים, בדגש על שילובם . 1במרכזי "ריאן" של כלים תומכי תעסוקה:

הגברת ההכשרות לצוותי רכזי הפרט בתחום הקידום, כחלק מהטמעת התוכנית כתפיסה וכשיטת עבודה לקידום משתתפים עובדים;

תוכנית כגון בתבת שפועלות רוחביות בתוכניות "ריאן" מרכזי מקרב המשתתפים היקף הגברת "סטארטר" ותוכנית "טאלנט דיגיטלי".

פיתוח מודלים ו"תפירת" מענים חדשניים בתחומים הבאים:. 2תוכנית ליצירת הזדמנויות תעסוקתיות ביישובים, בדגש על טיפוח עסקים קטנים ובינוניים בבעלות

ערבית;תוכנית לפיתוח קריירה ופיתוח הון אנושי בקרב בני נוער ערבים; תוכניות להכוון אקדמי ותעסוקתי בבתי הספר התיכוניים עבור בני נוער ערבים, ותוכניות לקידום

ולשילוב בתעסוקה עבור גברים ערבים שעובדים במקצועות פיזיים;

ידע בתחום השימוש בקהילה ככלי לקידום תעסוקה, בהתבסס על הידע שנצבר במהלך פיתוח הפעלת התוכניות במזרח ירושלים ובדרום;

המשך פיתוח מודלים לליווי אקדמאים ממזרח ירושלים, בהתבסס על מודל "אימתיאז" לאקדמאים ערבים.

בניית מתווה מותאם ליצירת מסגרת ליווי מקצועי לתוכניות שנמצאות בשלבי הטמעתן השונים. . 3

39

המשך פיתוח והפעלת תשתיות תעסוקה, לצד הפעלת מרכזי "ריאן": . 4

הרחבת היקף פעילותם של מרכזי התעסוקה במזרח ירושלים;

ביסוס ומיצוב מודל הפעולה במרכז ההכוון שבעיר בלוד.

התחלת הפעלת המודל ללימודי השפה העברית בחברה הערבית, הכשרת מאגר מומחים להעברת . 5קורסים ללימודי עברית בחברה הערבית והפעלתן של כמה תוכניות הרצה )פיילוטים(.

תוכניות - יעדים מרכזיים201820192020

מרכזי הכוון בחברה הערבית - "ריאן" )תוכנית ג'וינט(הכנה להטעמה במשרד העבודה

A1הכנה

להטמעה

A2הטמעהשלב א'

מרכז ההכוון התעסוקתי - "ריאן" מזרח ירושליםהכנה להטמעה

המשך ביסוס מודל הפעולה ופיתוח כלים לליווי אקדמאים

A1הכנה

להטמעה

A2הטמעהשלב א'

מרכז התעסוקה שבלוד )ערים מעורבות(המשך ביסוס מודל הפעולה

הרחבת היקף הפעילות

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

A2הטמעהשלב א'

לימודי שפה עבריתהפעלת פיילוט להכשרת מומחים והעברת קורסים למשתתפים

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

A2הטמעהשלב א'

יצירת הזדמנויות תעסוקתיות בתוך היישוביםפיתוח המודל, התחלה של פיילוט

Dעיצוב

Nיישום

פיתוח קריירה לבני נוערפיתוח המודל, יצירת שותפויות והפצת ידע בקרב ארגונים שמפעילים תוכניות לבני נוער; הטמעה בפעילות הרשויות

במסגרת פעילות משרד החינוך לקידום חינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית

Dעיצוב

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

DNA

תוכניות ממשיכות

תוכניות חדשות

40

41

מבוגרים

42

מבוא

בשנים האחרונות, גובר בישראל ובמדינות מפותחות אחרות נושא תעסוקת אנשים בגילים מבוגרים. הירידה המאה של השבעים משנות שנמשכה אלה, בגילים אנשים בקרב העבודה בכוח ההשתתפות בשיעורי העשרים ועד ראשית שנות האלפיים, מעוררת דאגה בקרב קובעי מדיניות - הן ביחס ליכולתם של אנשים אלו להתפרנס כל עוד הם בגיל העבודה, והן ביחס לצבירת מקורות מספיקים לחיסכון פנסיוני. מגמה זו, בשילוב הזדקנותה של האוכלוסייה )דהיינו, גידול חלקה של האוכלוסייה בגילים אלו(, מעצימה את חומרת הבעיה. במדינות רבות, יש חשש שמגמות אלו יביאו לגידול בנטל על תקציב הממשלה. העלאת שיעור השתתפותן של הכלכלי במצבם ולשיפור הציבורי הנטל להקטנת לתרום יכולה העבודה בשוק אלו גיל קבוצות של האנשים המזדקנים. אולם, חלק מהאנשים בקבוצת גיל זו אשר מעוניינים להשתתף בשוק העבודה חווים קשיים בעניין. הירידה בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בקרב בני הגיל המבוגר החלה בשנות השבעים כתוצאה ממספר גורמים, ביניהם מדיניות שעודדה פרישה מוקדמת מעבודה בתנאים מועדפים. במקביל, עלייה מתמשכת בתוחלת החיים גרמה להארכת משך החיים לאחר גיל הפרישה ולגידול בהיקף האוכלוסייה ישראל בכללן, לחץ על המקורות הפנסיוניים השונים נוצר במדינות רבות, זו. כתוצאה מכך גיל בקבוצת גרמה המזדקנות מהמדינות )בחלק הפרישה גיל ולהעלאת המוקדמת הפרישה מדיניות לשינוי לפעול הזדקנות האוכלוסייה גם לצמצום כוח העבודה, אולם בישראל בעיה זו אינה קיימת בשל ילודה גבוהה(. שינוי

גיל הפרישה אכן הביא לעצירת הירידה בשיעורי ההשתתפות ולהיפוך המגמה.

חשיבות העבודה בגיל המבוגרהעבודה, היא מרכיב מרכזי בחייהם של אנשים בוגרים. הצורך הבסיסי הוא פרנסה. מלבד היכולת להתקיים בכבוד, ככל שמתארכת תקופת העבודה כך גדל החיסכון הפנסיוני שמיועד לממן שנות פרישה ארוכות. עובדים שאינם ומעלה( 67 בני וגברים ומעלה, 62 בנות )נשים הפרישה בגיל מהאנשים 38% בישראל, ש"ח 4,900 על עומד הממוצעת ההכנסה גובה מהנשים(. ו-34% מהגברים 45%( פנסייה כיום מקבלים נפשיים צרכים העבודה ממלאת בהכנסה, לצורך מעבר לנשים(22. ש"ח ו-4,200 לגברים ש"ח 6,200(ומעניקה אחרים עם מפגש מקום משמשת האדם, בחיי ומהות עניין יוצרת העבודה שונים. וחברתיים תחושת שייכות ומשמעות. סיבות אלו חשובות יותר עבור מבוגרים מאשר לצעירים. עם העלייה בגיל גוברת הרגשת הבדידות. 40% מקרב בני ה-65 ומעלה מדווחים על הרגשת בדידות. זאת, לעומת 26% מקרב כלל בני העשרים ומעלה23. במחקר שנערך עבור "המוסד לביטוח לאומי" בנושא תעסוקת מבוגרים בני שישים

ומעלה, דרגו המשתתפים בסדר הבא את חשיבותן של הסיבות לחיפוש עבודה24:

22 קשישים בישראל - 2012, לוח 3.1723 קשישים בישראל -2012 , לוח 3.39

24 תכנית תעסוקת מבוגרים - דו"ח מחקר, שנור, י'. המוסד לביטוח לאומי, בתהליכי פרסום.

43

איור 1: סיבות ליציאה לעבודה, לפי שיעור המשתתפים שהגדירו אותן כחשובות במידה רבה

מקור: לפי נתוני הסקר החברתי משנת 2012.

77% מבני העשרים ומעלה שמועסקים היו רוצים לעבוד גם לו היו יכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית שלא לעבוד. כפי שניתן לראות באיור שלעיל, בחלוקה לפי גיל יורד שיעור המעוניינים בכך מ-79% בקרב

בני 34-20 ל-74% בקרב בני 54-45; והוא עולה שוב ל-76% בקרב בני 64-55 ול-81% בקרב בני 25.74-65

נתונים אלו ניתנים להסבר בהתאם לעומס ולתפקידים שמוטלים על אנשים בשלבים שונים במחזור חייהם. נשירה שלא מרצון משוק העבודה לפני גיל הפרישה גורמת להדרה חברתית ולהפחתה במקורות הפנסיה26.

מחסומים מצד המעסיקים

עלולות יצרנותם למידת וביחס מבוגרים עובדים של התאמתם לגבי מעסיקים בקרב שליליות תפיסות להציב מחסום להעסקה. בהיותה של האוכלוסייה המבוגרת אוכלוסייה מגוונת והטרוגנית מאוד, תפיסות מכלילות כלפיה עלולות לנבוע מסטראוטיפים וליצור אפליה בקרב עובדים מבוגרים בכל הנוגע לקבלתם לעבודה, לפיטוריהם מעבודה, להשקעה בהכשרתם ולקידומם. אולם, תפיסות אלו עשויות לנבוע גם מגורמים

ענייניים.

עלויות שכר שעולות עם הגיל, או עם הוותק: אחד מהגורמים האובייקטיבים שעשויים להשפיע על מעסיקים לצמצם העסקת עובדים מבוגרים או להימנע מכך, הוא השכר ביחס לתפוקה. מחקרים שונים בנושא מראים כי התפוקה האישית אכן פוחתת במספר מישורים עם העלייה בגיל. אולם, ירידה זו מפוצה בחלקה על ידי

ניסיון ועל ידי שימוש בעזרים ובהתאמות במקום העבודה.

25 עיבוד מתוך למ"ס, הסקר החברתי, 2012.

Ageing and Employment Policies, Live Longer Work Longer, OECD, 2006 26

44

מחסומים מצד העובדים המבוגרים27

השינויים המהירים שמתרחשים בשוק העבודה גורמים לכך שדרישות העבודה מהעובדים משתנות באופן חדשים. כישורים ולרכוש קיימים כישורים לעדכן שוטף באופן נדרשים שעובדים היא, המשמעות קבוע. רצוי שלעובדים בכל הגילים תהיה במהלך חייהם גישה להכשרות שוטפות וללימודים מתמשכים. הירידה בהכשרות עם העלייה בגיל משקפת במידה מסוימת את השנים המעטות יותר שבהן ניתן לקבל החזר על

ההשקעה בהכשרות.

השתלבותם של עובדים מבוגרים בשוק העבודה

־עם העלייה בשיעור השתתפותם של המבוגרים בשוק העבודה, עולה גם הצורך שלהם בסיוע מתאים במציאת עבודה. מנתוני ה-OECD עולה, כי במדינות רבות מקרב מדינות הארגון מתמודדים עובדים מבוגרים עם פרק אבטלה ממושך יותר מזה שחווים צעירים כאשר הם מאבדים את מקום עבודתם. חלק מהגורמים לכך פורטו לעיל. בנוסף לגורמים אלה, נמצא במדינות הארגון כי היעדרם של שירותי תעסוקה מתאימים זו תורם אף הוא לפרק האבטלה הממושך שלהם28. להלכה, סיוע למובטלים מבוגרים אמור לאוכלוסייה לפעול במסגרת שירותי התעסוקה הרגילים; אולם בפועל, מדינות שונות פועלות להקמת שירותי השמה מיוחדים למבוגרים. אחת התוכניות המקיפות בנושא נערכה בקנדה, בין השנים 2006-1999. התוכנית כּוונה לאחר מבוגרים. עובדים פיטורי ולמנוע העבודה לשוק לחזור למובטלים לעזור ונועדה ומעלה, 55 לבני סיום התוכנית נמצא, כי התוכניות היעילות היו תוכניות כוללניות )הוליסטיות( שכללו הערכה אישית לעובד, הכשרות, תמיכה בחיפוש עבודה, הכשרות מקצועיות מתאימות, גמישות לצורכי העובד המבוגר וקשר עם

הקהילה. התוכניות היעילות פחות היו אלה שלא נכללה בהן פעילות מול מעסיקים.

איור 2: מובטלים, לפי גיל, שמיצו את מלוא זכאותם לדמי אבטלה ולא היו מועסקים 18 חודשים לאחר מכן, 2010 )אחוזים(

מקור: המוסד לביטוח לאומי

27 קיימים מחסומים מצד העובדים המבוגרים שנובעים משיקולים פיננסיים, אך לא נעסוק בהם במסגרת פרק זה..OECD, 2006 28

45

בנוסף לכך, עולה מנתוני המוסד לביטוח לאומי כי עם העלייה בגיל עולה גם חלקם של מקבלי דמי אבטלה שלא היו מועסקים במשך 18 חודשים ואשר החלו לקבל גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. השיעור עולה באיור שלעיל, לראות וכפי שניתן 54-50 בני 44-40; 17% בקרב בני 39-30; 9% בקרב בני מ-5% בקרב עד 28% בקרב בני 29.59-55 כלומר, עם העלייה בגיל משמשת קצבת הנכות מעין מפלט עבור מובטלים

מבוגרים שלא הצליחו למצוא עבודה במשך זמן רב.

פחות עובדים נמוכה השכלה בעלי מבוגרים עובדים כי נמצא, הישראלי התעסוקה שירות של מנתונים משעבדו בעשורים קודמים, וכי הם סובלים מירידה חדה בשיעורי התעסוקה לעומת צעירים30.

נתון זה מעיד אולי על הקושי בהשתלבותם של עובדים אלו לאור השינויים בשוק העבודה, כפי שתוארו לעיל. מצד שני, נמצא כי קצב פליטת העובדים המבוגרים בענף הטכנולוגיה העילית )היי־טק( מהיר ביחס לשאר הענפים31. ממצאים אלה, ממחישים את אופיו של שוק העבודה המודרני והמשתנה. שינויים מהירים מקשים על עובדים בעלי השכלה נמוכה להתאים את עצמם ולהתמודד עם השינויים. אולם גם בענפי הטכנולוגיה, ואינם מאוד מהירים הם הענף שבמהות הטכנולוגיים השינויים גבוהה, השכלה בעלי הם העובדים שם

מאפשרים לעובדים להתמיד בענף בגיל מבוגר.

תובנות ומסקנות בתחום

טרם מלאו שנה וחצי לתוכנית מאז פתיחתו של המרכז הראשון, ולמרות מאמצים רבים והצלחות טרם פיצחנו מענה ייחודי שאותו ניתן לאמץ ו/או להפיץ. סמינר הלמידה של התוכנית תרם רבות לידע ולמחשבות שיבואו לידי ביטוי בשינויים שמתוכננים, החל מהרבעון האחרון בשנת 2017 ולמשך שנת 2018. שיתופי הפעולה עם

מעסיקים והעמקת התובנות ביחס ליציאה להעסקה עצמית יבואו לידי ביטוי בשלב הפעילות הבא.

השותפות המורחבת של התוכנית - משרד העבודה, על אגפיו השונים; המשרד לשוויון הזדמנויות; הרשויות המקומיות; אשל ותבת בג'וינט - מעידים על ההתעניינות הגבוהה בתוכנית ומסמלים אפשרויות שונות של

הטמעה עתידית. לעומת זאת, רצף הגילים מעלה בקרב השותפים שאלות רבות.

אתגרי התחום על רקע השתנותו של עולם העבודההיעדר אוריינות דיגיטלית מספקת בקרב חלקים באוכלוסייה מקשה על חזרה לעבודה; התיישנותו של הידע המקצועי; קיימת האטה בקצב גידול האוכלוסייה. חלקם באוכלוסייה של בני ה-45 ומעלה מתרחב; שיעור המבוגרים שלקראת גיל הפרישה ולאחריו אשר מעוניינים לעבוד צפוי לעלות בעקבות העלייה

בתוחלת החיים. הדבר מחייב שינויי תפיסה וחקיקה שאינם הולמים את המציאות;צמצום תופעת הגילנות והשקפותיהם השליליות של מעסיקים ביחס לשימורם ולשילובם של עובדים

מבוגרים.

29 טולידנו, 2014.30 הכהן, ר'. שירות התעסוקה הישראלי, 2014, מתוך מצגת שהוצגה בישיבת תכנון אסטרטגי תבת.

31 הכהן, 2014.

46

יעדי על למידת צורכיה של האוכלוסייה; פיתוח מענה ייחודי לקהל היעד; שיפור מצבה הכלכלי־חברתי של אוכלוסיית היעד ותרומתה למשק.

כיווני פעולה מרכזיים השתלבות מחודשת בשוק העבודה; יצירת שותפויות עם מעסיקים; יצירת מסלולים עצמאיים; הרחבת שיעור השתתפותם בשוק העבודה; שינוי עמדות בחברה ובקרב אוכלוסיות היעד ביחסן לעבודה; הרחבת ואיתור שדות תעסוקתיים; עידוד ממשלתי ליציאה לעבודה )"חוק לרון" למבוגרים(.

הפעלת תוכניות שמבוססות על תשתיות קיימות - בהתבסס על ניסיון תבת בכל התחומים, התוכניות כוונו לשילוב פעילותן בתשתיות קיימות - ממשלתיות, עירוניות, מגזר שלישי ועסקי - מתוך ראייה מערכתית על

הגורם הממשיך בפעילות.

פיצוח תבניות למסוגלות תעסוקתית שמאפשרות תכנון קריירה שנייה או שלישית - על פי למידה שנעשתה עד כה, בולט הצורך בהפקת תבניות עבודה חדשות לאוכלוסייה זו. יש לפתח מנגנונים לחיזוק הפרט ביכולת ההתמודדות עם שינויים משמעותיים באמצע החיים, אמצעים יעילים להשתלבות בעבודה, התחלות חדשות

עם אנשים צעירים ועוד.

מניעת נשירה משוק העבודה; התחדשות - ללא ספק, אחת ההתערבויות הכדאיות כלכלית ורגשית לפרט ולחברה. חשיבה בתחום זה החלה, ואנו שואפים להעמיקה.

חיבור ליוזמות שקיימות בשטח - בשנים האחרונות קיימות מספר יוזמות במישור העסקי והציבורי שמנסות להציע פתרונות, חלקן בהצלחה יתרה וחלקן פחות. נתחבר ליוזמות אלה על מנת ללמוד ולחזק, ובעיקר כדי

למצוא מהן ההתערבויות החדשניות שנחוצות שאותן ניתן להציע.

חשיבה על חיבורים שמאפשרים הטמעה - כפי שצוין לעיל בעניין תשתיות, כאשר הוכח שהפעילות נחוצה ומוצלחת, בכוונתו לנסות לזהות כבר בשלבי התכנון את הגורם הממשיך תוך שותפותו המלאה.

מחקר - כל התוכניות ילוו במחקר הערכה.

47

תוכניות - יעדים מרכזיים

201820192020

אמצע הדרך - הכנה להטעמה במשרד העבודההתערבות קצרת מועד )השלמות, עדכונים והשמה(. 1מסלול ארוך/מודולרי )הכשרה/ הסבה מקצועית, . 2

השלמות והשמה(העסקה עצמית/יזמות. 3שיתופי פעולה עם מעסיקים. 4

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

A2הטמעה שלב א'

DNA

תוכניות ממשיכות

48

49

אנשים עם מוגבלות

50

מבוא

בשנה האחרונה, זכה נושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות לחיזוק מכיוונים שונים. בתחום החקיקה, קיבלו צו מעסיקים: עם שלנו היום־יומית העשייה על משפיעים אשר רבים שינויים תוקף האחרונה בתקופה ההרחבה, שמחייב ארגונים עסקיים שמעסיקים מאה עובדים ומעלה לשלב שלושה אחוזים לפחות עובדים עם מוגבלות ולמנות אחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות; תיקון מספר 15 לחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, שעוסק בייצוג הולם במגזר הציבורי ומחייב העסקת חמישה אחוזים ומעלה עובדים עם מוגבלות משמעותית; ותיקון 11 לחוק עסקאות גופים ציבוריים, שמחייב ספקים לייצוג הולם של העסקת עובדים עם ופונים מוגבלות. שינויים אלו קיבלו תוקף רק לאחרונה. הצפי הוא, שהפניות מצד מעסיקים שמתעניינים

באופן אקטיבי לקבלת ליווי והדרכות יתרחבו. הדבר דורש מאתנו פיתוח מענים חדשים.

שני שותפים מרכזיים של תבת עברו שינויים ארגוניים נרחבים: המטה לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה עבר ממשרד הכלכלה למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

כמו כן, הוקם במשרד הרווחה מִנהל מוגבלויות. שינויים אלו משפיעים, ועוד צפויים להשפיע, על הפעילויות השונות של כלל העוסקים בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות, כולל תבת. בדומה לתפיסה שלפיה הוקם לעולם גם אדם" מכוון "שירות של התפיסה מהכנסת חלק להיות שואפים בתבת אנחנו החדש, המנהל

התעסוקה ולפעילות שלנו.

המכרז החדש שצפוי משרד העבודה והרווחה להוציא בתחילת שנת 2018, עתיד ליצור שינויים משמעותיים פעילות את אחד גוף תחת יאחד שהוא מכיוון זאת, בתחום. שעוסקים הגופים כלל של עשייתם בתחום מרכזי התמיכה למעסיקים עם פעילות מרכזי OSC, ואף יטמיע ויפיץ את תוכנית "רמפה" כשלוחות שימוקמו

במרכזי תעסוקה אוניברסליים.

למרות כל התוכניות והשירותים שפותחו בשנים האחרונות, ולמרות השינוי בקצבאות בעקבות "חוק לרון", נותרו הנתונים לגבי שילובם בעבודה של אנשים עם מוגבלות דומים: שיעור המועסקים הוא 50% בקירוב, לעומת 73% בקירוב בקרב אנשים ללא מוגבלות בגיל העבודה; ממוצע שכר העבודה בקרב מועסקים עם מוגבלות נמוך ב-1,200 שקלים בקירוב מממוצע שכרם מעבודה של עובדים ללא מוגבלות; שיעור התעסוקה בקרב מקבלי קצבת נכות הוא 20% בלבד; ניכרת השתלבות במשרות שאינן הולמות השכלה ו/או כישורים;

מעסיקים שמשלבים אנשים עם מוגבלות בשיעור ניכר הם מיעוט.

ובכן, עשייה רבה עוד לפנינו.

תובנות ומסקנות בתחום

ניסיון העבר מלמד שתהליכי פיתוחן של תוכניות חדשות מצריכים מאיתנו זמן רב, לעיתים יותר מהמתוכנן. מעבר לסיבות טכניות, של עומס עבודה או של בירוקרטיה, אנחנו מקפידים על שני עקרונות שלרוב אורכים זמן מה: פיתוח מענה חדשני, והבאת כל השותפים הרלוונטיים האפשריים לקחת חלק בעשייה שלנו. הדבר מורכב אף יותר, מאחר שבהשוואה לתחומים אחרים בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות פועלים גופים

ומשרדים רבים.

51

אחת הסוגיות שהעסיקה אותנו, ועודנה מעסיקה, היא ההגדרה מי הוא אדם עם מוגבלות.

ובמסוגלות בחסמים להתמקד ובחרנו השוויון חוק הגדרות פי על שלנו התוכניות את בנינו במקור, התעסוקתית, ולא בשיעורי הנכות. אולם, נאלצנו לשנות ולהתאים את השירות בתוכניות כחלק משותפות עם הממשלה. אתגר נוסף בהקשר זה, הוא הקושי להגיע לאוכלוסיית האנשים בעלי 20%-40% נכות. זוהי אוכלוסייה שבאופן מספרי קיימת על הנייר, אך בפועל אינה מגיעה לצרוך שירותים. אנחנו מנסים להגיע

אליה דרך מסעות פרסום בתקשורת הכתובה ודרך הרשתות החברתיות.

בעבודתנו עם מעסיקים במסגרת תוכנית "עסק שווה", עולות שתי תכונות מרכזיות: משך הליווי שנדרש על מנת להגיע לתוצאות ולייצר השמות בקרב מעסיקים גדולים הוא ארוך מאוד, היות שנדרשת עבודה רבה

ביצירת תשתית אצל המעסיק לשם גיוסו וקליטתו של עובד עם מוגבלות;

יותר יהיו יותר, כך )ככל שייפתחו משרות רבות חוק המספרים הגדולים שתקף בעולם ההשמה ה"רגיל" השמות( אינו תקף במקרה זה, ואף להפך - ההשמה דורשת דיוק רב, וככל שפותחים משרות רבות יותר כך

יש פחות יכולת להשקיע בכל משרה.

יש גדול, הוא כשהרצון גם כי למדנו אוניברסליים אקדמים ובמוסדות התעסוקה במרכזי עבודתנו מתוך להשקיע זמן רב ומשאבים רבים בשילובה מן המניין של אוכלוסיית היעד. יש להדריך את הצוותים השונים ולהעניק להם מידע וכלים. הם "צמאים" לליווי ולהדרכה, ויש לגלות אורך רוח לתהליכי הפחתת ההכתמה )סטיגמות( ולשינוי עמדות. לצד תהליכי התאמת השירותים האוניברסליים, אנחנו מוצאים שעדיין נדרשים

כלים ושירותים ייעודיים ומותאמים לאנשים עם מוגבלות.

ברחבי המרשתת )רשת האינטרנט( ישנן כמה זירות בתחום אנשים עם מוגבלות. אנחנו מקפידים לקחת בהן חלק, כלומדים וכמשפיעים. בתוכנית "פוקוס" לשילובם בתעסוקה של אנשים אשר לקות הלמידה ו/או הקשב והריכוז שלהם הם החסם, הופתענו מכך שלא הצלחנו למצוא במקומות אחרים ניסיון בעבודה עם

אוכלוסייה זו.

אתגרי התחום על רקע השתנותו של עולם העבודה

אנחנו נמצאים בתוכניות השונות במהלכם של תהליכי חשיבה ופיתוח סביב השאלה כיצד ישפיעו מאפייני עולם העבודה המשתנה על שילובם בתעסוקה של אנשים עם מוגבלות.

פערים דיגיטליים, שינוי בעמדות העבודה, שילובן של צורות העסקה שונות, היכולת לעבוד מרחוק והשתנות עולם המקצועות ישפיעו כולם גם על התחום שלנו. כחלק מתהליך הלמידה בתבת אנו מנסים לחשוב כיצד נוכל להשפיע באופן ייחודי, ובעיקר כיצד עלינו להתאים את כלי העבודה שלנו עם משתתפים תוך שימת דגש על מסוגלות תעסוקתית משתנה )למשל: סוג האנגלית שנדרש; העסקה כפרילנסר( ועל האפשרות לעבוד ולהזדמנויות יש לחשוף את המעסיקים למגמות מרחוק כהזדמנות. במקביל לעבודתנו עם המשתתפים,

הללו ולקדם שינוי תפיסתי ופעולות בכיוונים אלה.

52

יעדי על

שירותים שייצור כזה באופן המעסיקים עם העשייה לבין הפרט עם העשייה בין עבודה ממשקי הבניית משלימים, הן בתוכניות תבת והן בזירה העמוסה מלכתחילה בשותפים ובתוכניות; בזירה מרובת שחקנים

ושירותים, יש לזהות תחומים ייחודיים אשר אינם מקבלים מענה ולפתח לקראתם דרכי התערבות חדשות.

כיווני פעולה מרכזיים

תהליך הטמעת תוכנית "רמפה" כחלק ממכלול השירותים של משרד העבודה והרווחה, הוא אתגר משמעותי להבטיח בכדי התהליך, את מקצועית ללוות בכוונתנו הקרובות. בשנתיים התחום של פעילותו בתחומי מרכזי עם והעבודה שפותחו והכלים הידע האוניברסלית, התפיסה לאיבוד: תלך לא הרבה שהעשייה מגוון תשתיות עוסקים בהטמעת תוכנית מסלול בתוך גדול, מכיוון שאנו הוא התעסוקה השונים. האתגר בעלות מאפיינים תרבותיים שונים - חרדים, ערבים, רווחה ופריפריה - לצד הרצון לשמור על יעדי השמה

והתמדה גבוהים.

בנוסף, ניתן לראות כיצד השתנתה בשנים האחרונות עשייתה של תבת. היא ממוקדת פחות באוכלוסיות, ולבחון ויותר בכלים ובשירותים. כתחום שמקדם את אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, בכוונתנו להמשיך כל הזמן כיצד ניתן לשלב אוכלוסייה זו בכל תוכנית קיימת ולהתאים כל כלי שמפותח. אנחנו מתחילים עם תוכנית חניכה )מנטורינג(, אשר תיתן מענה מותאם לאוכלוסיית תוכניות התחום. בנוסף, אנו בוחנים כיצד

משפיעים שינויים בעולם העבודה גם על הכשרתם ועל תעסוקתם של אנשים עם מוגבלות.

אנחנו רואים במרכזי התעסוקה השונים תשתיות טובות לפיתוח מסלולים וכלים. כמו תוכנית "רמפה", תפעל תוכנית "פוקוס" לאנשים עם לקויות למידה ו/או קשב וריכוז בתשתיות קיימות תוך עבודה עם הצוות הקיים. זאת, מתוך תפיסה של שירות אוניברסלי לצד מתן מענה מותאם. אנו שואפים לחבר בתפיסה זו את תוכנית

התעסוקה להורים עם ילדים עם מוגבלות.

כיוון נוסף שעדיין קיים, הוא הצורך בפיתוח מענים מותאמים לאוכלוסיות ייעודיות כגון האוכלוסייה החרדית, הערבית, רווחה, פריפריה ועוד. יש לבחון בכל פעם מחדש את התאמתו של מודל העבודה, את הכלים ואת השירותים. אחד מכיווני העשייה שלנו בתחום, הוא הנגשתן של הכשרות מקצועיות. גם כאן, התפיסה היא לאלו ייעודיים מענים פיתוח לצד בקיים, השתלבות מוגבלות עם לאנשים שיאפשר כזה באופן - כפולה

שזקוקים לכך.

עם - שווה" "עסק במסגרת מעסיקים: עם לעבוד נמשיך בתחום, שפועלים נוספים שותפים גופים לצד מעסיקים גדולים במגזר העסקי, תוך יצירת רשת מקצועית והעלאת המודעות; ב"סיפתח" - בעבודה ממוקדת

בהתמחויות ובעבודה סטודנטיאלית; בתוכנית המנטורינג; ובתכנון, גם בתוכנית למניעת נשירה מעבודה.

ומענים כלים ולפיתוח עדכני ידע להעברת הנוגע בכל בחזית פעם לא עצמנו את שמים שאנחנו מכיוון שמותאמים לשינויים בתחום העבודה מול הפרט, מול המעסיקים ומול שותפים מובילים, אנחנו מתכננים להמשיך ולקיים ימי למידה, סדנאות ומפגשי עמיתים בנושאים מקצועיים שונים הן לצוותי התוכניות של תבת

והן לשותפים שונים בגופי ההשמה, המעסיקים והממשלה.

53

לגבי תהליך התכנון קדימה, חשוב לציין באופן כללי, כי מאחר שתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות הוא זירה שבה פועלים מספר רב של גופים ושל משרדי ממשלה, אנו נדרשים לזקק את ייחודיותו של המענה כיצד אנחנו פועלים וכן נותנים מענה משלים שאינו מתחרה, כיצד אנחנו ולהבהיר שאותו אנחנו מציעים בשטח תוך שיתוף פעולה אמיתי. תהליכים אלו אורכים זמן רב, והם מחייבים אותנו לא פעם לעדכן ולהתאים

את המודל לצרכים שבשטח ולשינויים.

תוכניות - יעדים מרכזיים

201820192020

"רמפה" -עבודה עם המרכזים ועם הצוותים כחלק מהתארגנות להטמעה; "סגירת" המודל המקצועי, לצד

פיתוחים לפי צורך.

A1הכנה

להטמעה

A2הטמעה שלב א'

PDהטמעה שלב ב'

"סיפתח" סטודנטים עם מוגבלות - פיתוח המודל והבניית הכלים הייחודיים לאקדמאים; בניית ממשקים בתחום עבודה עם מעסיקים; זיהוי נושאי רוחב להובלת שינוי ופיתוח מענים.

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

PDהטמעה שלב ב'

"עסק שווה" - ביסוס מודל העבודה לליווי פרטני של מעסיקים;ביסוס רשת המעסיקים של המיזם והפעילות במסגרתה;

פיתוח מודל קיימות למיזם.

A1הכנה

להטמעה

A1הכנה

להטמעה

PDהטמעה שלב ב'

וניהול למידה מערך יצירת - השמה מנופי לרכזים הדרכות משותף למאות עמיתים המתחרים בזירה; הפצת ידע שהצטבר

בתחום, תוך התאמתו.

Nיישום

"פוקוס" לקויות למידה, קשב וריכוז - פיתוח המודל והבניית הכלים הייחודיים; זיהוי אוכלוסיית היעד ומאפייניה

התעסוקתיים.

Nיישום

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

מערך יצירת הכלים; והבניית המודל פיתוח - מנטורינג מעסיקים

מניעת נשירה - פיתוח ידע לגבי פעולות שיקדמו מדיניות של מניעת נשירה מעבודה תוך הדגשת הפוטנציאל התפקודי של

אנשים עם מוגבלות. שמירת הרצף התעסוקתי של עובדים שכושר תעסוקתם נפגע. זיהוי מוקדם של עובדים שכושר תעסוקתם נפגע, שימוש הקשר בינם לבין מקום עבודתם

והשבתם לעבודה מוקדם ככל האפשר.

Nיישום

Dעיצוב

Nיישום

DNA

תוכניות ממשיכות

תוכניות חדשות

54

55

קידום עובדים בשכר נמוך,

אוכלוסיות רווחה

56

מבוא

לצד התמקדותה של תבת בפיתוח תוכניות לשילוב אוכלוסיות שאינן משולבות בעולם העבודה, ממשיכה המיטבי בשילובן יסייעו אשר מובנה מודל פי על תהליכית עומק לעבודת כלים ובהפעלת בפיתוח תבת ובקידומן התעסוקתי של מגוון אוכלוסיות תבת. כלים אלו, מתמקדים בפיתוח קריירה במהלך הליווי הפרטני

למשתתף ובעידוד מעסיקים להגברת מוביליות תעסוקתית וחברתית בקרב עובדים עניים.

נמוך ובשכר נמוכות בדרגות שמועסקים עובדים בקרב ותעסוקתית חברתית מוביליות בקידום הצורך מתכתב עם הנתונים הסטטיסטיים שמצביעים, מצד אחד, על עלייה בשיעורי התעסוקה בקרב האוכלוסיות המגוונות; ומצד שני - על עלייה במספר העובדים העניים. הנתונים הבאים מלמדים על הצורך בפיתוח כלים, אוכלוסיות של העוני ממעגל והוצאתן קריירה פיתוח עידוד לשם המעסיקים, בקרב והן הפרט בקרב הן

מגוונות:

שפרט ככל כן, כמו בישראל. התחתון העשירון של המוביליות ברמת ירידה חלה האחרונות, בשנים נמצא בעשירון נמוך יותר, כן קטֵנה הסתברותו להעפיל לעשירונים גבוהים יותר32.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בארץ נמצא במגמת עלייה )78% כיום(. כמו כן, עמד בשנת 2012 שיעור התעסוקה בקרב אנשים בגילי העבודה העיקריים )בני 64-25( על 74% - לעומת 71.1% בממוצע

במדינות ה-OECD33; אך במקביל, חלה עלייה בשיעור המשפחות העובדות העניות.

2010 בשנת מ-62.4% העובדות המשפחות של חלקן עלה העבודה, בגיל העניות המשפחות מבין ל-64.8% ב-2011. דהיינו, כמעט שני שלישים מהמשפחות העניות בגיל העבודה הן משפחות עובדות. ויותר )מ-2% כמו כן, בעשור החולף חלה עלייה חדה בתחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים

בשנת 1999, ל-4.6% בשנת 2011(.

קיטוב בשוק העבודה - מבנה שוק העבודה בישראל )כמו גם בארה"ב ובאירופה( מאופיין בקיטוב. בשנים האחרונות, ניתן לזהות פער הולך וגדל בין הביקוש הגבוה למקצועות שמצויים ב"קצוות" )משרות כניסה שמצויים הביניים למקצועות נמוך ביקוש לצד גיסא( מאידך מקצועיות ומשרות גיסא, מחד זוטרות

באמצע. אלה, הולכים ונעלמים )בין היתר, בשל כניסת הטכנולוגיה שמחליפה מקצועות אלו(34.

בפרק זה, מוצג מקבץ תוכניות שמתמקדות בפיתוח כלים להשמה ולקידום תעסוקתי - בדגש על עבודה עם מעסיקים. תוכניות אלה אינן מתמקדות באוכלוסייה ייחודית, אלא מיועדות למגוון אוכלוסיות תבת. התוכניות שמפורטות בפרק זה משלימות את הפעילות הרוחבית לשילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה. ניתן

לסווג את תחומי הפעילות בתוכניות הללו לשני מישורים מרכזיים:

א. פרט: במישור זה, פועלות שלוש תוכניות אשר מתמקדות במתן ליווי פרטני וקבוצתי למשתתפים לשם השמתם וקידומם בשוק העבודה:

תוכנית קידום לעובדים בשכר נמוך, שכוללת מודל לליווי פרטני וקבוצתי החל מהגדרת יעדים אישיים,

32 גלית בן נאים ואלכסיי בלינסקי, 2012. התבדרות השכר בישראל - ניתוח מוביליות השכר במשק בעשור האחרון, הרבעון הישראלי למיסים, משרד האוצר.

33 דוח פני החברה: ישראל במבט בין לאומי )2014( למ"ס.34 צוות ביקושים, במסגרת תכנון אסטרטגי בתבת, 2014.

57

דרך בניית תוכנית עבודה לקידום, וכלה בסיוע בכלים תומכים כגון מענקי לימוד וחניכה על ידי מנטור מהעולם העסקי ציבורי.

תוכנית מנטורינג שמבוססת על מודל ועל שיטות עבודה להפעלת מנטורים מתנדבים בתחום התעסוקה, תוך הקמת מערך מתנדבים בר־קיימה שמתמחה בקידום תעסוקתי בעבור אוכלוסיות מגוונות. תוכנית מקרב מתנדבים מנטורים של הפעלתם ואת הכשרתם את גיוסם, את כמטרה לה שמה המנטורינג תוכניות לכלל לעזור בעתיד שיוכל תוך הפעלת מערך מנטורים ומהמגזר הציבורי, ארגונים עסקיים

התעסוקה שמפותחות בתבת יחד עם הממשלה.

מרכזי הזדמנות ותעסוקה ב"עוצמה" - מרכזי התעסוקה של משרד הרווחה, הם מרכזי תשתית עירוניים שמספקים ללקוחות הרווחה שירותים בתחום התעסוקה שמותאמים לאוכלוסייה זו. המרכז משלב בין שירותי תשתית אוניברסליים ובין תוכניות "מסלול". זאת, במטרה לתת מענה לצרכים ולמאפיינים של אוכלוסיות יעד ספציפיות מקרב לקוחות הרווחה. המרכז פועל מתוך המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, ובליווי משרד הרווחה וג'וינט ישראל תבת. הוא נותן מענה בתחום התעסוקה לעו"ס, לפרט ולמשפחה. בנוסף למרכזי ההזדמנות, מפעיל משרד הרווחה כתשעים רכזי תעסוקה שפועלים כחלק ממרכזי "עוצמה", ומטרתם היא להוציא מעוני ולסייע במיצוי זכויות. רכזי תעסוקה אלו פועלים תוך שיתוף פעולה עם מרכזי "הזדמנות". יחד, הם מחוללים מערך שירותים מקיף וארצי שמיועד ללקוחות הרווחה. מאחר ש-40% בקירוב מהמשתתפים הם עובדים בשכר נמוך מתמשך, ממוקד חלק משמעותי

מפעילות המרכזים בקידום לתעסוקה איכותית.

ב. מעסיקים: במישור זה, פועלת תוכנית מכוונת מעסיקים שבנויה משני רכיבים )אשר פעלו בעבר כתוכניות קטנות ונפרדות(. תוכנית זו, מתמקדת במתן ליווי וסיוע למעסיקים ובעידודם ליצירת מוביליות תעסוקתית

בקרב אוכלוסיות עניות:

פעילות לפיתוח מסלולי קריירה - מבוססת על התערבות פנים־ארגונית מעמיקה בקרב עסקים, לשם יצירת מסלולי קריירה למקצועות מבוקשים אשר עשויים להוביל לקידום עובדים בשכר נמוך בחברות ולהקטנת היקפי התחלופה. במסגרת התוכנית, נבנית עבור החברות שמשתתפות מפת דרכים אשר מגדירה את הצמתים המרכזיים בארגון ומוסרת מידע על ההזדמנויות לקידום ולמעבר עבור העובדים

בתפקידי כניסה.

פעילות לעידוד מתן הטבות לעובדים )חברה מטיבה( - פועלת על בסיס הרציונל של גיוס ושל רתימת עסקים שמעסיקים עובדים בדרגות שכר נמוכות בתפקידים ובמשרות אשר אופק גידול השכר שבהם נמוך או אינו משמעותי, להיטיב מרצון עם עובדיהם מעבר לדרישות השוק. הפעילות מתמקדת בגיבוש ובהטמעת סל פעולות וולונטריות של עסקים אשר יתרום להגברת המוביליות החברתית בקרב עובדים

בדרגות שכר נמוכות.

תובנות ומסקנות בתחום

כי המסקנה התגבשה לעיל, הוצגו ואשר האחרונות, בשנים בתבת שפעלו התוכניות הפעלת במהלך דומה, שנדרשים צעדים תומכים אינה מספיקה אפוא להפחתת העוני. כניסה לשוק העבודה כשלעצמה

58

ומדיניות אקטיבית יותר כדי להפיק את המיטב ממגמה חיובית זו ביעד צמצום העוני. בנוסף, התגבשו תובנות משמעותיות לגבי האופן שבו יש להמשיך ולהפעיל תוכניות אלו, אשר הופעלו עד כה בהיקפים מצומצמים

יחסית ונמצא כי יש צורך בהרחבתן:

א. כלים לפרט:

התפתחות בשכר, עלייה כגון הקריירה בתחום תוצאות להשיג למשתתפים לסייע יכולים מנטורים מקצועית, שביעות רצון מהעבודה ושביעות רצון מהמנטור35;

ישנו ביקוש רב להפעלת כלי זה בתוכניות השונות שפועלות בתבת, בעיקר בתוכנית מרכזי "ריאן" ובקרב משתתפי תוכנית "אימתיאז" לאקדמאים הערבים;

על מנת למנף את פעילותו של כלי זה, ישנו צורך בהרחבת אוכלוסיית היעד מעבר לאוכלוסיית העובדים העניים.

ב. כלים למעסיקים:

קידום, הוא מקור יעיל לעסקים לשם מציאת עובדים. עבור העובדים, זהו כלי שמאפשר את הרחבת אפשרויות ההתקדמות לעבודות טובות יותר36;

ויתר בשכר שיפור שכולל התפתחותי באופק העובדים של צורכם על יענה קריירה מסלולי פיתוח יציבות, וכן על צורכם של המעסיקים בגיוס עובדים מתאימים ובצמצום תחלופת עובדים - דבר שישפיע

לא רק על המעסיק היחיד, כי אם על המשק כולו;

לצד זאת, קיימת מודעות רבה בקרב ארגונים ובקרב חברות עסקיות לאפקטיביות של כלי זה. ישנו צורך רב בהרחבת היקף פעילותה של תוכנית "מסלולי קריירה";

יהיה ניתן )אחריות תאגידית( לעשייה שמעבר לדרישות החוק. קיימת תפיסה שמרצון בקרב עסקים לרתום אותה להקצאת משאבים שמשפיעים על מוביליות חברתית;

קיים צורך מצד העסקים להגברת פרודוקטיביות העובדים ולירידה בתחלופתם;

אי לכך, ישנו צורך במיסודן ובהפצתן של יוזמות אפקטיביות מצד עסקים שמטרתן הגברת המוביליות החברתית. זאת, באמצעות הרחבת היקף העסקים בתוכנית למעסיקים.

אתגרי התחום על רקע השתנותו של עולם העבודה

אישיים כישורים של שדרוגם ואת עדכונם את מחייבים העבודה בעולם להתרחש שעתידים השינויים ותעסוקתיים. התוכניות שמתמקדות בהתערבות ברמת הפרט, תוכנית "קידום עובדים בשכר נמוך" ותוכנית "מנטורים", כוללות רכיבים רבים שמיועדים לשדרוגם של כישורים אשר עשויים לסייע למשתתפים העובדים להתקדם. ישנו כיום צורך בעדכון רכיבים אלו ובהתאמתם של המענים שניתנים בתוכניות הללו לשינויים שנצפים בעולם העבודה. לדוגמה: עדכון והרחבת מערך המנטורים והצמדת המשתתפים למנטורים מתחומי

Allen, T. D., Eby, L. T., Poteet, M. L., Lentz, E., & Lima, L. (2004( “Career benefits associated with mentoring for 35protégé: A meta-analysis”. Journal of Applied Psychology, 89, 127-136.

Heath Prince and Jack Mills (2003( Career Ladders: A Guidebook for workforce Intermediaries, Jobs for the Future. 36

59

כישורי על דגש בשימת בעבודה, קידום בסדנאות המשתתפים שילוב וחדשניים; טכנולוגיים תעסוקה תעסוקה עדכניים; שילוב המשתתפים בהכשרות לשיפור כישורים טכנולוגיים ואוריינות דיגיטלית.

יעדי על

יעדי התחום המרכזיים:

הגברת היקף המעסיקים שמשתתפים בפעילויות השונות שמכוונות למעסיקים; א.

שמעוניינים העובדים המשתתפים אוכלוסיית לכלל המנטורינג תוכנית של היעד אוכלוסיית הרחבת ב. להתקדם בשוק העבודה, בעיקר אלה שמקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית;

בקרב והן מעסיקים בקרב הן התוכניות להטמעת שמכוונות השונות בתוכניות הפעילויות הגברת ג. תשתיות ותוכניות תעסוקה, תוך שימת הדגש על הפצת ידע ועל העברת הכשרות וימי למידה בקרב )יועצים בתחום שעוסקים מקצוע אנשי ובקרב וכדומה( הדרכה מנהלי פרט, )רכזי התוכניות צוותי

ארגוניים; אנשי משאבי אנוש; מעסיקים וכדומה(.

כיווני פעולה מרכזיים

השונות התעסוקה תוכניות בתשתיות הטמעתה לשם נמוך, בשכר לעובדים קידום תוכנית הכנת שפועלות בתבת. זאת, באמצעות שימוש בכלים ובמנגנונים שמאפשרים את הפעלת התוכנית בהיקף נרחב יותר של משתתפים. כך למשל: הפעלת מודל לליווי קבוצתי של עובדים בשכר נמוך; הכשרות לצוותים שמלווים את המשתתפים בתוכניות; יצירת פורומים רוחביים בתוכניות למנהלי ההדרכה; תיעוד

הידע והפצתו בתוכניות השונות;

פיתוח מודל המנטורינג והתאמתו, הן מבחינת היקף המשתתפים והן מבחינת היקף המנטורים שמלווים אותם, להפעלה נרחבת בקרב משתתפים מהאוכלוסיות הערבית והחרדית. זאת, תוך שימת הדגש על

גיבושו של מודל שייועד לסייע לעובדים בכללם )לאו דווקא לאלה העניים( להתקדם במקום העבודה;

הרחבת היקף הפעולות שמכוונות למעסיקים, תוך שימת הדגש על המשך יישום המודל לפיתוח מסלולי קריירה במקומות עבודה ותוך הרחבת היקף הארגונים שמיישמים מודל זה והגדלת מספר המשתתפים ענף למשל: כמו בכך, צורך קיים שבהם ובמקצועות בענפים תמוקד הפעילות הקריירה; במסלולי והבנייה; הרחבת היקף ההכשרות למנהלי משאבי וענפי התעשייה בגיל הרך, ענף הבריאות הטיפול

אנוש וליועצים הארגוניים בנושא פיתוח מסלולי קריירה לעובדים בשכר נמוך;

הרחבת היקף הפעילות בקרב ארגונים, לצורך הנעתן של חבָרות בכלל ושל אגפי משאבי האנוש בפרט לקביעת אסטרטגיות אשר ייתנו מענה לפערים חברתיים בקרב עובדי החברה. ככלי מרכזי, יוקם לשם כך מרכז למידה וירטואלי שעשוי להפגיש בין חברות שפועלות בתחום ואשר במסגרתו יידונו מודלים

שונים להתערבות;

60

קריירה" "מסלולי לתוכנית הערכה מחקרי יתבצעו השונות, התוכניות של הטעמתן הכנת לקראת ולתוכנית "חברה מטיבה".

DNA תוכניות - יעדים מרכזיים 201820192020

מרכזי הזדמנות ותעסוקה ב"עוצמה" - השלמת הפיתוח למודל העבודה השלם למרכזי ההזדמנות והטמעתו; הכשרת

והסמכת הצוות, תוך שיתוף פעולה עם בית הספר המרכזי של משרד הרווחה; פיתוח והטמעת מודל הפעילות לרכזי

התעסוקה ב"עוצמה".

A2 הטמעה שלב א'

PDהטמעה שלב ב'

PDהטמעה שלב ב'

קידום עובדים בשכר נמוך - התאמת הכלים שניתנים למשתתפים לשם עידוד, קידום ופיתוח קריירה לכישורים

התעסוקתיים העדכניים; עדכון מודל הפעולה והתאמתו לצורכי האוכלוסיות השונות; רחבת היקף ההכשרות לצוותי התוכנית,

במטרה להפיץ ולהטמיע את הידע.

A1הכנה

להטמעה

A2 הטמעה שלב א'

PDהטמעה שלב ב'

פעולות מכוונות מעסיקים - הרחבת היקף המעסיקים שמשתתפים בתוכנית; פעילות בקרב ענפים )בריאות, תעשייה(;

הרחבת היקף ההכשרות לאנשי מקצוע ולמעסיקים, לשם הפצת הידע והטמעתו.

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

A2 הטמעה שלב א'

מנטורים - פיתוח והפעלת מודל פעולה מותאם להפעלת התוכנית בקרב אוכלוסייה נרחבת יותר, תוך שימת הדגש

על משתתפים מקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית; יצירת שותפויות עם ארגוני המגזר השלישי, לשם הטמעת הכלי.

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

A2 הטמעה שלב א'

תוכניות ממשיכות

תוכניות חדשות

61

כלים בעולםעבודה משתנה

62

63

עולם עבודה משתנה

64

מבוא125

על רבים במובנים להשפיע שעתידות ואחרות דמוגרפיות טכנולוגיות, למגמות עדים אנו האחרון בעשור שוק העבודה. חלק מהשינויים ניכרים בשוק העבודה כבר היום, ואילו אחרים צפויים לבוא לידי ביטוי בעתיד. גורמים שעוסקים בעולם התעסוקה מכירים בחשיבות הזיהוי המוקדם של מגמות השינוי, ובצורך להתאים

את כוח האדם ואת ההון האנושי לצרכים המשתנים בשוק העבודה. ההתפתחויות הטכנולוגיות והשינויים המדעיים צפויים להשפיע על הרכב המקצועות בשוק העבודה. חלקם, משפיעים עליו כבר היום. תוספת של רכיבים טכנולוגיים ודיגיטליים ברבים מהמקצועות הקיימים משנה את מהות העבודה, ואת הכישורים שנדרשים לה, ומאלצת את העובדים לעדכן את הכשרותיהם כדי להישאר רלוונטיים. תחזיות מראות, שבשני העשורים הבאים אוטומציה צפויה להחליף את העובדים במקצועות בעלי מורכבים מקצועות של צמיחתם את יעודדו והאינטרנט המחשוב בתחום התפתחויות ואילו שגרתי, אופי

שמתאפיינים ביצירתיות ובדרישה לעובדים בעלי מיומנויות וכישורים גבוהים.

כניסתן של אוכלוסיות חדשות לכוח העבודה עתידה להפוך אותו למגוון יותר, כך שיכלול אוכלוסיות מבוגרות, העבודה. בכוח והחרדים הערבים בשיעור לעלייה עדים אנו בישראל, תרבויות. משלל ועובדים מהגרים לכוח מיומנות לא אוכלוסיות מי שחוששים מכניסתן של יש גם בעתיד. זו תמשיך היא, שמגמה הציפייה העבודה, אך רבים מסמנים את היתרונות החברתיים והכלכליים שטמונים באוכלוסייה מגוונת של עובדים

ומעודדים מעסיקים להיערך לכך.

בין העבודה לחיים הפרטיים, ואחרים ששואפים לאיזון Y-דור ה ילידי עלייה בשיעורם של הורים צעירים, תעודד שינויים במבנה העבודה המסורתי. הוא יהפוך לגמיש ולנזיל יותר. כבר היום, אנו עדים ליותר ויותר

־עובדים שעובדים מרחוק ולצמיחתן של צורות העסקה חדשות, שמתאפיינות ביחסים גמישים בין עובד למעסיק ובתזוזות רבות לאורך הקריירה שכוללות מעבר בין מעסיקים והחלפת מקצוע. שינויים אלה מאתגרים את היחסים המסורתיים בין העובד למעסיק, שהתאפיינו בקשר לינארי, ארוך טווח ומחייב בין שני הצדדים, אך גם את האופן שבו מגדיר העובד מהי התפתחות קריירה רצויה - כדפוס לינארי או כדפוס גמיש וקופצני.

הטכנולוגיות להתפתחויות מתמשך באופן להסתגל העובד של הצורך את מדגישים שצפויים השינויים ולהתאים את כישוריו לצרכים המשתנים של שוק העבודה. אוריינות טכנולוגית, גמישות ויכולת הסתגלות לשינויים, אינטליגנציה רגשית ויכולת עבודה בצוות, מסומנות כמיומנויות חיוניות ובסיסיות לרבות מהמשרות ודפוס התפתחות הקריירה הוא גמיש יחסי עבודה גמישים בעשור הבא. במקביל, בעולם שבו מתקיימים במסגרות לשרוד כדי פרו־אקטיבי באופן ולפעול קריירה ניהול מיומנויות לפתח העובד ייאלץ וקופצני,

תעסוקה אלה.

מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרות המקצועיות הן כלים מרכזיים להתמודדות עם אתגרי העתיד. התחזית, שהעובד החדש יצטרך להתאים באופן תדיר ומתמשך את כישוריו לצרכים המשתנים של שוק העבודה, הביאה כותבים רבים להמליץ על היערכות מחודשת של מערכת החינוך ושל ההכשרה המקצועית, ועל מעבר מגישה שתומכת ברכישת השכלה באופן חד־פעמי לפני הכניסה לשוק העבודה, לגישה שתומכת בלמידת מיומנויות ועדכונן לאורך החיים. כדי לאפשר זאת, רואים העוסקים בתחום צורך בחשיבה מחודשת

125 המבוא הינו תמצית עבודה מקיפה שנעשתה על ידי מכון בורקדייל ומופיעה במלואה בפרק הניספחים.

65

על צורת ועל תוכני ההוראה במוסדות החינוך כך שיאפשרו הקניית מיומנויות למידה בנוסף לתכנים, וביצירת כך - והעובדים וההכשרה, המעסיקים, הלומדים - מערכות החינוך בין כלל המערכות המעורבות תיאום

שתהיה התאמה בין השכלתם והכשרתם של העובדים לבין צורכי המשק המשתנים.

לאחר שאמרנו זאת, תלויה ועומדת שאלת האחריות על עדכונם המתמשך של הידע ושל מיומנויותיו של על המדינה, על משותפת אחריות מטילות ההמלצות מרבית החיים. שלאורך הלמידה במסגרת העובד המעסיק ועל האזרח: על המעסיקים להכשיר את העובדים לדרישות המשתנות של המקצוע; על העובדים לקחת אחריות על עדכון המיומנויות והכישורים שלהם כדי להישאר רלוונטיים; ואילו על המדינה לאפשר זאת באמצעות מנגנוני חקיקה ורגולציה )ראו למשל, המלצת מועצת האיחוד האירופי מ-2008 והערכת שוק

העבודה בבריטניה לשנת 2030(.

בחלק מהמדינות כבר מתקיים שיתוף פעולה בין מוסדות החינוך וההכשרה לבין המעסיקים, לשם יצירת ומעודדות למידה מיומנויות בלימוד שתומכות חינוך מערכות ישנן להיצע. ביקוש בין יותר טובה התאמה למידה לאורך החיים. ההערכות מראות, שבישראל טרם חלחל למערכת החינוך המסורתית מושג הלמידה לבין המקצועיות וההכשרות החינוך מערכות בין ההתאמה את להדק צורך יש כי דומה, החיים. לאורך

דרישות שוק העבודה.

רקע

בתהליכי הלמידה הרחבים, באיסוף הידע מהארץ ומהעולם ובשיח שאנו מקיימים עם שותפים שונים, אנו למדים על השינויים בתעסוקה אשר יש להציע ולפתח, תוך מיקוד בפתרונות לאוכלוסיות היעד של תבת:

ישיר באופן שפועלים גורמים בפני להתרחש, שצפויות ואלה שמתרחשות, המגמות וחשיפת מיפוי ובאופן עקיף בזירת התעסוקה;

פיתוח מענים חדשים בתעסוקה, ועדכון שירותים קיימים, אשר יאפשרו מיצוי אפשרויות תעסוקה חדשות למגוון אוכלוסיות;

למאמץ שותפים ורתימת דינמי, עבודה בעולם קריירה לפיתוח וכישורים מיומנויות לשכלול מכוונות המסוגלות התעסוקתית שנדרש כיום: יכולת טכנולוגית, כישורי שפות וניהול קריירה דינמית;

הוודאות ולאי־ מהירה טכנולוגית להתפתחות מואץ, שינויים לקצב והמענים הפיתוח דרכי התאמת שנגזרת מהם כך שייצרו מענים רלוונטיים, אפקטיביים, ישימים ובני־קיימה;

כל אלה יתאפשרו בסביבה שתשקף פתיחות, גמישות, העזה, יוזמה ויצירתיות - תנאים שמאפיינים את עולם העבודה החדש.

66

אתגרים על רקע השתנותו של עולם העבודה

אתגרים דרך עובר בו שמתחדשות ההזדמנויות ובמרחב העבודה בעולם השינויים במרחב חכם ניווט משמעותיים, שבאים מעולמות שונים:

עיצוב הדרכים לתכנון וליישום פעילות בתוך מרחב דינמי ומשתנה

סביבת התעסוקה מצויה בתהליך שינוי שמשפיע על תפיסות ועל מושגים ביחס לעבודה ולפרנסה, לכלים, למיומנויות ולכישורים, ליחסי הכוחות שבין עובדים למעסיקים ועוד. בתוך כל אלה, אנו נידרש לבחור ולפתח סטארט־אפים, התנסויות חדשות. עליהם להיות תואמים לשינויים שמסביב, להכיל תוכן רלוונטי ולהתבצע בהיקף ניסוי מצומצם, בקצב ובמהירות שיאפשרו את השתלבותם בתנועה המהירה שמסביב ותוך גמישות

אשר תאפשר תיקון, שיפור ועדכון תוך כדי תנועה.

פיתוח מודלים בתהליך מקביל לידע שמתהווה

הידע התיאורטי והמעשי בתחומי התעסוקה המשתנה בארץ ובעולם הוא מצומצם, לא כל שכן כאשר אנו מבקשים לזמן חדשנות בתעסוקה לאוכלוסיות מרוחקות. בשל גיבוש ידע אשר מתהווה במקביל לפיתוח בהצבת קושי קיים התנסות, של ראשוניים בשלבים נמצאים הקיימים המודלים כאשר ולעשייה, החדש

יעדים.

בשלבים מצויים אשר רעיונות ושל נושאים של ויישומיים מקוריים חדשניים, ולתרגום ליצירה נידרש אנו ראשוניים, ולעיתים אף עמומים, של עשייה בשדה ובמסגרת שדה פעילות שאינו יציב.

זיהוי ההזדמנויות והאפשרויות החדשות בתעסוקה והפגשתן עם האוכלוסיות המרוחקות

עבודה לצד עצמית העסקה שמשלבת עבודה חדשים, תעסוקה מרחבי מרחוק, ועבודה דיגיטלי מסחר העבודה עולם שמזמן החדשות מההזדמנויות חלק רק הם ועוד, (Networking( מקצועי רישות כשכיר, המתחדש. עלינו למצוא את הכלים לקירוב ולגישור התעסוקה החדשה לעבר אוכלוסיות שונות אשר שיעור

השתתפותן בשוק העבודה נמצא במגמת עלייה. זאת, תוך מימוש האפשרויות החדשות שהיא מציעה.

בניית מפת השותפים והשותפויות בתעסוקה המתחדשת

סטארט־אפים בה: שפעילים והגופים הגורמים מערך מבחינת גם שינויים עוברת התעסוקתית הזירה )מיזמי הֶזנק( שמפתחים כלים ומענים שונים לשוק העבודה; עסקים חברתיים שמשלבים רווח עסקי וערך חברתי; עמותות ומיזמים חברתיים; משקיעים עסקיים ופילנתרופיה חדשה - כל אלה, משנים גם הם את פני התעסוקה. עלינו לזהות מי הם השותפים החדשים בזירת התעסוקה וכיצד ניתן לרתום אותם לפיתוחים,

למיזמים ולתוכניות החדשות בתעסוקה.

בנוסף, יש להציע שיח מתחדש ועדכני עם שותפים אסטרטגיים ותיקים - מעסיקים והזירה העסקית. גם כאן, עלינו להציע ערך מחודש בממשק עם תוכניות התעסוקה.

שילוב תחום פעילות חדש במערך ארגוני מוגדר, פעיל ומדיד, ובנייתם של ממשקי עבודה תוצאיים, ברורים ובעלי ערך

67

בתוכניות התעסוקה שפועלות כיום פותחו ידע ומודלים, נבנו כלים ותהליכי עבודה, הוגדרו תפקידים לצוות מקצועי מומחה בתעסוקה, והופעל מערך שמודד את התוצאות האיכותיות.

כעת יש לבחון ולהציע, הן בפעילות התוכניות שבשדה והן בעבודת המטה, מה צריך להיות חדש ואחר באופן בתוכן ויחדש יתרום וכן המתחדש, העבודה עולם של מאפייניו את לפעילות פנימה ויחדיר שישקף כזה

ובאופני הפעולה ויביא ערך מוסף לאפקטיביות )תוצאיּות( וליעילות התוכניות.

יעדי על

עולם העבודה המשתנה הוא מגרש אסטרטגי ומרכזי בפעילותה של תבת. הוא מחייב כיום מאמץ מרוכז וממוקד לצורך:

זימונם וייזומם של סטארט־אפים )מיזמי הזנק( - התנסויות בתעסוקה, מלמדות וחדשניות, אשר יביאו . 1לידי ביטוי את ההזדמנויות ואת השינויים בעולם העבודה ויציעו אופן פעולה מתאים, ישים ותוצאי למימוש

עבור מגוון אוכלוסיות. עדכון והתאמת תהליכים - דרכי הפיתוח, המדידה וההערכה של ההתנסויות ושל המיזמים החדשים . 2

יבטאו במקביל, ועדכניים. תוצאיים מודולריים, מענים שיאפשרו כך ויותאמו יעודכנו בתעסוקה תהליכים אלו את עולם העבודה המשתנה כבר במהלך גיבושן והתווייתן של תוכניות ההרצה החדשות

)הפיילוטים(.

כיווני פעולה מרכזיים

סטארט־אפים בתעסוקה - התנסויות חדשניות

כדי תוך ועיצוב שיפור תיקון, וביכולת בגמישות שיתאפיינו ומלמדות איכותיות חדשניות, התנסויות ייזום תנועה.

ההתנסויות יפעלו בקרב מגוון אוכלוסיות, הן באופן מודולרי והן תוך שילובן בתשתיות התעסוקה הקיימות. לצד כיווני פעולה אלה, יש לפתח מנגנון אשר יהיה רגיש לזיהוי מגמות חדשות בתעסוקה אשר יבואו לידי

ביטוי בהתנסויות הנוספות הבאות.

יוגדר מה ולבחון החדשים לפיילוטים מידה/תבחינים( )אמות קריטריונים של הגדרה לפתח יש בנוסף, כהתנסות, מה ייכלל וייחשב כהתנסות, וכיצד בונים מערך מתואם של התנסויות?

פיתוח - עדכון וחידוש דרכי וכלי פיתוח הסטארט־אפים החדשים בתעסוקה - כגוף פיתוח מוביל בתעסוקה, גמישים, יצירתיים, ובאמצעים בשיטות התנסויות ויציע הקיימים הכלים את שירחיב כזה באופן נפעל מתעדכנים ומשתפרים תוך כדי תנועת תהליך הפיתוח. שיטות פיתוח אלו יבטאו את האופן שבו פועל עולם

העבודה החדש תוך שמירה על מקצועיות, על זהות ועל ערך מוסף.

לזיהוי המשתנה, העבודה בעולם והצרכים השאלות ולהמשגת להבנת המגמות, לחשיפת - למידה מענים ובפיתוח בהיערכות רבה חשיבות יש איכותי למידה ולתהליך לתעסוקה וההשלכות המשמעויות

68

שילובו תוך העבודה בעולם המשתנה השיח והרחבת והפצתו, החדש הידע הנגשת בתעסוקה. חדשים בתוכניות העבודה של תוכניות התעסוקה, יהפכו אותו לכלי עבודה מרכזי ויזמנו השפעה ותובנות מעשיות

על אופן יישומו בפעילות.

לבחינת החדשות, ההתנסויות תוצאיות למדידת חדשים כלים של והפצתם גיבושם - והערכה מדידה ההשפעה התעסוקתית שבהקניית הכישורים הרכים ולניסוח מדדים תעסוקתיים נוספים לצד אלו הקיימים, אשר התייחסו ליכולת השליטה במיומנויות ובכישורים רכים ולהפעלתם לצורכי תעסוקה. לצד כלי ההערכה

שמקובלים כיום, נרצה להציע כלי הערכה דינמיים ומודולריים אשר יופעלו בתהליך עיצוב הפיילוטים.

פיילוטים חדשניים - מקבץ תוכניות בתהליך הלמידה והתכנון של פעילות תבת, המוכוון אל השינויים בעולם העבודה, זוהו כיווני פעולה חדשים

עבור אוכלוסיות תבת לקראת הפעלת התנסויות ראשונות בתחום. אלה, קובצו למקבץ אחד של תוכניות.

כפי שצוין לעיל, פיתוחן של תוכניות על רקע עולם עבודה משתנה הוא אתגר כפול בשל הדינמיות הרבה ולאור המהירות המואצת בקצב ההשתנות. התוכניות המובאות כאן הינן בגדר רעיונות ראשוניים שעלו עד

כה, רעיונות אלו דורשים המשך תהליך פיתוח תוך שיח עם השותפים ואישור התכניות.

לרעיונות פתיחות תוך המקבץ בתוך וגמישות דינמיות שינויים, תאפשר תוכניות על מקובצת הסתכלות נוספים שיעלו מהשטח ומהפעלת הפילוטים וההתנסויות. במיקבץ נכללות ארבע תכניות.

"פרילנסרשיפ" - סביבות עבודה וקהילות תעסוקה חדשות

השינויים שניכרים כיום בשוק העבודה וקצב ההתקדמות הטכנולוגית חושפים מגמה משמעותית של מעבר מעבודה שכירה לעבר העסקה עצמית - השתתפות חופשית, “פרילנסרית” - וכן את שילובן לעיתים של שתי צורות ההעסקה הללו. ענפי תעסוקה מסוימים, כמו תחום העיצוב לדוגמה, עברו לצורת העסקה זו בלבד.

תופעה זו הולכת ומתרחבת.

מעסיקים ואינם עצמאי באופן עובדים אשר בתחומם מומחים הם )“פרילנסרים”(, חופשיים משתתפים תלות ללא מרחוק לעבוד ניתן שבהם חדשים דיגיטליים שווקים ייצרה הטכנולוגית ההתקדמות עובדים. במיקום, בשפה, בתרבות ובגורמים נוספים אשר מציבים בפני אוכלוסיות נרחבות מכשול להשתלבות בשוק

העבודה.

במקביל, וכחלק ממגמת המעבר להשתתפות עצמית בתעסוקה, חלה צמיחה יוצאת מגדר הרגיל בחללי הפיזיים השירותים את שכולל עבודה” “מקום ובראשונה בראש מאפשרים אלה, המשותפים. העבודה ותומכת אשר מקדמת לזאת, במרחבים אלה מתקיימת קהילה מקצועית תוססת לכך. מעבר שנדרשים שיתופי פעולה והזדמנויות עסקיות וכן הרצאות ופעילויות חברתיות. חללים אלו משרתים כיום בעיקר יזמים צעירים מהמעמד הבינוני/העליון, ולרוב אינם נגישים תרבותית, מקצועית או גיאוגרפית לאוכלוסיות מגוונות.

ניהול הפעילות העסקית ה”פרילנסרית”, היכרות עם זירות הפעילות, הצורך בשיווק עצמי וכן בדידות מקצועית,

69

הם האתגרים המרכזיים שעימם מתמודדים משתתפים חופשיים. המענים לאתגרים הללו קיימים בישראל באופן חלקי ביותר, וכמעט שאינם קיימים עבור אותן אוכלוסיות שבאופן מסורתי מודרות משוק העבודה.

ל”פרילנסרים” יספק מגוונות, העסקה בצורות יתמוך וחברתית תרבותית מותאם “אקו־סיסטם” פיתוח ויסייע יותר של אוכלוסיות, מגוון מענים ותמיכות, יאפשר את הנגשת העבודה ה”פרילנסרית” למגוון רחב

בהשתלבות ובפעילות מקצועית יותר בתחום.

מטרת על

פיתוח “אקו־סיסטם” מערכתי לתמיכה בצורות העסקה מגוונות.

אוכלוסיות היעד

בעלי מקצועות מאוכלוסיות תבת שמעוניינים להתפרנס מצורות העסקה מגוונות.

פיתוח כלים למסוגלות עצמית, כלים וידע ייעודיים ל”פרילנסרים”;. 1

פיתוח מערך מנטורים ל”פרילנסרים”; . 2

פיתוח קהילות מקצועיות לרישות עסקי; תמיכה ופיתוח מקצועי למנהלי קהילות;. 3

פיתוח ידע: כנסים מקצועיים, מחקרים, פורומים של גורמי מפתח בתעשייה, קידום רגולטורי. . 4

תעסוקה בענן בשותפות: משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; הסוכנות לעסקים בינוניים וקטנים

תיאור התוכנית בקצרה

ולרכוש עיסוק חדשים להשתלב בתחומי אנשים היא אחת התוכניות שמעודדות ענן”, “תעסוקת תוכנית המשתתפים לפני חושפת התוכנית העתידי. העבודה בעולם השתלבות שמאפשרת מקצועית הכשרה תחום לימוד חדש, מוציאה אותם מגבולות המוכר והידוע וחושפת אותם לצורת העסקה חדשה: “פרילנסר” )חלופה עברית: משתתף חופשי(. כמו כן, מקנה התוכנית מיומנות ומסוגלות תעסוקתית שמותאמת לעולם

העבודה העתידי דוגמת עבודת צוות, ניהול עצמי, יוזמה, חשיבה יצירתית, יכולת פתרון בעיות ועוד.

פיתוח תוכנית ההרצה )הפיילוט( במסגרת תוכנית “ריאן” החל כבר בשנת 2017, בשתי תשתיות: תוכנית הסחר בתחום ייחודית הכשרה תכלול התוכנית וצ’רקסים. דרוזים “ריאן” ותוכנית ירושלים מזרח “ריאן” לצד בתחום, עבודה השתלבות למשתתף שמאפשרות ופרקטיקות טכניקות לימוד על בדגש המקוון,

מעטפת מקצועית אינטנסיבית שתלווה אותו אחר כך.

בשונה מהכשרות נוספות שקיימות בתחום, תוכנית “תעסוקת ענן” מעניקה למשתתפים מעטפת מקצועית עם להתמודד למשתתפים שיעזור מקצועי רכז ידי על קבוצתי וליווי כישורים לשיפור סדנאות שכוללת ומזמינה להתנסות בשטח פעם וציוד( מתאימה )רשת פיזית האתגרים בעולם העבודה העתידי, תשתית

70

בשבוע, וכן התאגדות קבוצתית לשם תמיכה ולמידה משותפת.

במה ומציבה יחד לעבוד למשתתפים מאפשרת היא בתוכנית: עיקרי תפקיד יש הקיבוצית" ל"התאגדות לתמיכה וללמידה משותפת לצד הקניית מיומנות בעבודת צוות, בפיתוח יחסי גומלין ופיתוח מסוגלות.

מקנה התוכנית בישראל. העתידי העבודה עולם לקראת המשתתפים את מכינת ענן" "תעסוקת תוכנית כמו בתחום. לעבודה נדרשים וכלים מיומנויות הקניית לצד טכני, וידע מקצועית הכשרה למשתתפים בפני ולפתוח יותר וגמישים חדשים עיסוק לתחומי המשתתפים את לחשוף ניתן התוכנית באמצעות כן, האוכלוסיות שמורחקות מעולם העבודה הזדמנויות תעסוקתיות חדשות ודרכי התגברות על חסמי מרחק,

זמן ונגישות.

צרכים העסקה למשל כמו נוספות העסקה לצורות חשיפה דיגיטליות; ומיומנויות כישורים בשדרוג צורך

עצמית/השתתפות חופשית )"פרילנסר"(;

הרחבת אפשריות התעסוקה על ידי הסרת חסמי מרחק, זמן ונגישות.

אוכלוסיית היעד

בשלבי הפיילוט: מחפשי עבודה מקרב משתתפים ממרכזי "ריאן" לחברה הערבית, בדגש על נשים ועל אקדמאים שאינם עובדים126. בשלבים מתקדמים יותר, תפעל התוכנית בקרב קבוצות מאוכלוסיות יעד

נוספות )נשים וגברים חרדים, אנשים בעלי מוגבלויות ועוד(;

התוכנית עשויה להיות רלוונטית לכל אוכלוסיות היעד שלנו.

כישורים חיוניים ומסוגלות תעסוקתית

עולם העבודה המשתנה מחייב את עדכונה ואת פיתוחה של תפיסת המסוגלות התעסוקתית אשר עומדת בבסיס וסקירות מחקרים והקידום. ההתמדה בשלבי וכן השמתם, לקראת בתוכניות משתתפים של והליווי ההכנה שנערכו מדגישים את חשיבותם ההולכת וגוברת של כישורים ושל מיומנויות כגון אוריינות דיגיטלית, LLL )מיומנויות

למידה עצמאית לאורך החיים( ויכולת התמודדות במהירות ובגמישות עם מצבים מורכבים ועמומים:

"התוצאות שמסתמנות ממסד הנתונים של כישורי עבודה עתידיים, כפי שגובשו על ידי ה-OECD, תואמים Social and creative( יצירתית אינטליגנציה ושל חברתיים כישורים של לחשיבותם הגוברת העדות את על מנת לתאר ואוסבורן. את המונח הזה הם טבעו פריי זאת החוקרים כפי שהגדירו ,(intelligence skillsעבודה יצירתית כרוכה בפיתוחם של רעיונות מקוריים, מטלות שרובוטים ומחשבים אינם מסוגלים לבצע. והיא דורשת יכולת השגת מטרות רצויות מבלי לקבל הוראות מפורשות לכך. אינטליגנציה יצירתית כרוכה בידע אינטואיטיבי נרחב על הֶקשרים חברתיים ותרבותיים, לרבות היכולת להבין דקויות בהתנהגות שקשה להגדירן במדויק וקל לטעות במשמעותן. במרבית המדינות שנסקרו בדוח יש מחסור בכישורים חברתיים

126 קריטריונים מדויקים ייקבעו בשלבים מתקדמים יותר של פיתוח התוכנית.

71

ובאינטליגנציה יצירתית; כמו גם בכישורים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה."127

על מנת לסייע למשתתפים לרכוש מיומנויות בתוכניות תבת כולן ובתוכניות ייעודיות לפיתוח כישורי מסוגלות תעסוקתית יש צורך בפיתוחם של מודל, של תכנים, של כלים ושל פרקטיקות למען המשתתפים ועבור אנשי

המקצוע בתוכניות.

לצורך כך, נעדכן ונפתח:מודל מסוגלות תעסוקתית שמותאם לעולם העבודה המשתנה. המודל יתבסס על מחקר, על סקירות

ועל מיפוי בשטח;פרקטיקות וכלים ליישום המודל, באופן שיותאם לאוכלוסיות יעד ולמודלים שונים של ליווי בתעסוקה

בתוכניות חדשות ובתוכניות ממשיכות )"פרילנסרים", בני נוער, נשים מרוחקות משוק העבודה ועוד(;מותאם ל"פיתוח Rapid Prototyping בשיטת במקביל תוכניות במספר יפותחו והכלים הפרקטיקות

הקשר". הן ישמשו בכל התוכניות כבסיס לפיתוח קפסולות מודולריות של מסוגלות תעסוקתית.

בתוכניות תבת - לצד פיתוח מודל מסוגלות תעסוקתית לאוכלוסיות תבת, נפתח יישומים לפיתוח מסוגלות תעסוקתית שיותאמו למודלים של התוכניות וישתלבו עם המענים הנוספים. התכנים, הכלים והפרקטיקות או נשים המרוחקות משוק העבודה יהיו שונים מאלה שיפותחו עבור ב"פרילנסרים" בתוכנית שממוקדת

עבור בני נוער.

בסיסיות טכנולוגיות מיומנויות של לקידומן החדשניות מההתנסויות כחלק יפותחו - הייעודיות התוכניות עבור מקדמי התעסוקה ועבור המשתתפים.

הון אנושי לייצור מתקדםבפיתוח משותף: משרד הכלכלה - אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות - ומשרד העבודה

הנחות יסוד והרקע לתוכנית

בשנים האחרונות, עוברת התעשייה המייצרת תהליכים משמעותיים של כניסת טכנולוגיות ייצור מתקדם. ובין אדם כוח עלויות על שמבוססת תחרות שבין באיזון משמעותיות לתמורות מוביל המתקדם הייצור תחרות שמבוססת על יצירת ערך, יעילות ויתרון טכנולוגי. מדינות מפותחות רבות זיהו בשנים האחרונות את הפוטנציאל שטמון במהלך זה, והן משקיעות משאבים רבים בתוכניות מדיניות שתומכות בהטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם במפעלי התעשייה המקומיים לשם יצירת יתרון משמעותי במרוץ הטכנולוגי. זאת, ותהליכי מתוך תפיסה כי תעשייה חזקה מציבה עוגן הכרחי לכלכלה המקומית ומתוך הבנת הפוטנציאל שגלום בכך

להגדלת פריון העבודה, לפתיחתם של מפעלים חדשים, לשיפור בשכרם של העובדים וכן הלאה.

מחקרים חדשים מראים, שכניסת הטכנולוגיות החדשות לפס הייצור מצריכה מהעובדים כישורים שונים

OECD (2017(, Getting Skills Right: Good Practice in Adapting to Changing Skill Needs: A Perspective on France, Italy, 127Spain, South Africa and the United Kingdom, OECD Publishing, Paris. http://dx.doi.org/10.1787/9789264277892-en

72

אף ודורש וגובר הולך רק הטכנולוגיות וההתפתחויות השינויים קצב וכי בעבר, התעשייה שדרשה מאלו יכולת למידה והתפתחות מקצועית תוך כדי עבודה. מתהליכי שיתוף ציבור והתייעצויות רבות שערך משרד הכלכלה והתעשייה, כמו גם ממחקרים שנעשו בעולם, עולה נושא זמינותו בכל הדרגים של הון אנושי בעל

בתהליכי מרכזי כחסם (Science, technology, engineering and mathematics( STEM - גבוהות מיומנויות הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות. בנוסף, חלק גדול מהתעשיינים מדווחים שהדור הצעיר מקרב העובדים שונה בהתייחסותו למושגים כמו מקצועיות, עבודה וקריירה. מרבית המפעלים אינם ערוכים כיום להשקיע משאבים בתחום ניהול ופיתוח ההון האנושי, ובחלקם אין אפילו עובד במשרה מלאה שאחראי על הנושא.

הייצור פס להפעלת שנדרשות המיומנות וברמות ובטכנולוגיות גיסא, מחד העובדים בפרופיל השינויים מאידך גיסא, מציבים אתגר משמעותי להתמודדות עבור חלק מהתעשייה )בעיקר זו המסורתית(. התשתית

הקיימת לניהול ההון האנושי אינה ערוכה להתמודד עם אתגר זה.

מטרת התוכנית, היא לספק למעסיקים כלים מעודכנים להתמודדות עם סוגיות של גיוס, של הכשרה ושל שימור עובדים, לצד בניית תשתית ארגונית לטווח הרחוק ברמת העסק הבודד או ברמה האזורית אשר תוכל

להתמודד עם סוגיות אלו באופן יעיל ועצמאי.

תיאור התוכנית בקצרה

מודל התוכנית מבוסס על הרעיון המנחה של בניית צוותי שטח שמספקים לתעשיינים ליווי ותמיכה כוללניים והעלאת הפריון ייצור מתקדם ניהול הון אנושי, כחלק מתהליך הטמעת טכנולוגיות )הוליסטיים( בהקשרי במפעל. השירות שיינתן לתעשייה יחל בזיהוי ובאפיון צורכי המעסיק בטווח המיידי והקרוב, וכן הסתכלות ארוכת טווח. לאחר מכן, יינתן ליווי לשם יישום תוכנית העבודה עם יעדים ברורים. במסגרת התוכנית יתוקצב עבור המעסיק סל מענים גמיש, שיעניק תמיכה הן בשימור ובשדרוג העובדים הקיימים והן בגיוסם של עובדים חדשים, וכן יתמוך בתהליך ההטמעה הטכנולוגית מזווית ההון האנושי. ברמה האזורית, תכלול הפעילות את היגוי מקומי, שיכלול את הממונה המחוזי מטעם האגף להכשרה צוות בעיות: הקמתו של מנגנון לפתרון

מקצועית ואת נציגי מפעילי התשתיות, אשר יפעל יחדיו לקידום הפעילות.

73

מבוא

דוח ה-OECD על ההכשרות המקצועיות בישראל )A Skills beyond School Review of Israel), שפורסם בשנת 2014 )להלן: "דוח ה-OECD"(128, הצביע על האתגרים הבאים בשוק העבודה בישראל:

http://www.oecd.org/edu/skills-beyond-school/OECD_VET_Key_Messages_and_Country_Summaries_2015.pdf 128

הכשרה מקצועית מעודכנת וגמישה

הנגשת מידע לתעסוקה

74

יוצאי בריה"מ שנתנו בעבר מענה מחסור בעובדים מיומנים בתעשייה, פרישה צפויה של עובדים מיומנים לתעשייה, וצורך לקדם תעסוקה בחברה הערבית ובחברה החרדית.

ועדת העוני, שפרסמה המלצותיה בדוח משנת 2014, ציינה כי "ההכשרה המקצועית הינה תשתית מרכזית לתשתית זו חשיבות מרכזית הן למועסקים, לפיתוח הון אנושי של המבקשים להשתלב בשוק העבודה. במסגרת אחרת, והן למעסיקים, המבקשים בפרט לאלו שלא רכשו השכלה רלוונטית לשוק העבודה לעובדים לקדם את מעמדם המקצועי ולהגדיל מאפשרות כוח אדם מיומן. בנוסף, הכשרות מקצועיות את הכנסותיהם. מערך ההכשרה המקצועית בישראל לא מפותח מספיק. והכשרה איכותית של עובדים בלתי מיומנים, בתיאום עם המעסיקים ובהתאם לצרכים, צפויה ליצור השפעה חיובית על שכר העובדים

ותפוקתם" )דוח ועדת העוני, 2014, עמ' 24(.129

אין חולק, שלהכשרות המקצועיות יש תפקיד חשוב בעיצוב שוק העבודה ובהגדלת הפריון. אולם, בעשור האחרון ומעבר לו מתמודדת מערכת ההכשרות המקצועיות בישראל עם אתגרים משמעותיים:

קיצוץ בתקציבי הכשרה מקצועית - בעשור האחרון, קוצצו תקציבי הכשרת מבוגרים באגף להכשרה שבמשרד הכלכלה מ-275 מיליון שקלים בקירוב בשנת 2002 ל-44 מיליון שקלים בשנת 2012 - קיצוץ בשיעור של 84% בקירוב מתקציבי האגף. בשלוש השנים האחרונות, המשיכה המגמה בשחיקת תקציב

האגף ובקיצוץ מימונן של הכשרות מקצועיות.

השוואה למדינות ה-OECD - השקעתה של ישראל במדיניות פעילה לקידום השתתפות בתעסוקה היא נמוכה, רק 0.1% בקירוב מהתל"ג. זאת, בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD )0.6%(. לאורך השנים,

פחתו בצורה משמעותית גם התקציבים שמיועדים להכשרה מקצועית130.

תנאי הורעו ,2002 משנת החל - מקצועית בהכשרה ללומדים אבטלה לדמי הזכאות בתנאי הרעה הזכאות לקבלת דמי אבטלה. נקבע, כי דמי האבטלה לזכאים שמשתתפים בהכשרות מקצועיות יקוצצו ב-30%. על פי חוק ההסדרים משנת 2003, בוטלה ההטבה שעל פיה המשיכו מובטלים שלמדו בקורסי

הכשרה לקבל דמי אבטלה אף מעבר לתקופת הזכאות שנקבעה.

ירידה משמעותית במספר הלומדים בקורסים מתוקצבים של האגף - בשנת 2003, השתתפו בקורסים השתתפו ,2013 בשנת יותר, מאוחר שנים עשר תלמידים. 16,821 להכשרה האגף של מתוקצבים בקורסים מתוקצבים 3,365 תלמידים בלבד131. משמעות הדבר, ירידה של %80 בקירוב במספר הלומדים.

טכנאים והנדסאים - מסקר מכללות שנערך בשנת 2009 עולה, כי רק 34.5% בקירוב ממסיימי הלימודים במכללות הטכנולוגיות זכאים היו לדיפלומה. תקצוב הממשלה עבור סטודנט במכללות הטכנולוגיות הוא מחצית בממוצע מהתקצוב עבור סטודנט במוסד אקדמי. המכללות הטכנולוגיות טוענות, כי שיטת התקצוב היא ארכאית ופוגעת קשות בסטודנטים ובאיכות ההוראה במכללות. תוצאותיה הן, בין היתר: חוסר אפשרות להעניק מלגות לנזקקים, חוסר אפשרות לגבש סגל הוראה קבוע, אי־פתיחת מגמות ומסלולים, חוסר במתרגלים, תשלום שכר נמוך למרצים בהשוואה למקובל באקדמיה, מחסור בעזרי הוראה, מעבדות מיושנות ועוד. אתגרים אלו מובילים לשיעור גבוה של תלמידים אשר נושרים במהלך

http://go.calcalist.co.il/pic/ad/22.6.14.pdf 129OECD Review of Labour Market and Social Policies, ISRAEL, published 2010, p.22. 130

131 על פי נתוני האגף מדוח חופש המידע לשנת 2013 ונתוני מערכת המחשוב של האגף.

75

לימודיהם132.

בין היתר, את והדגיש, בנוסף, העלה דוח ה-OECD את הצורך לטייב את ההכשרות המקצועיות בישראל הצורך להתמודד עם האתגרים הבאים:

תוכניות לימודים שאינן מתאימות לצורכי המשק;. 1צורך בתיאום רב יותר בין משרדי ממשלה שונים שעוסקים בתחום ההכשרות; . 2אספקת הכשרות שאינה מספקת את הצורך ונמוכה במידה רבה מזו שמקובלת במדינות אחרות;. 3מחסור שילך ויגבר במורים בעלי יכולת פדגוגית וניסיון מקצועי בתעשייה133.. 4

לאור האתגרים הללו, המליצו גופים שונים )דוגמת ארגון ה-OECD, הוועדה למלחמה בעוני, ממשלת ישראל את בישראל האנושי ההון ובטיפוח ההנדסאים בלימודי המקצועיות, ההכשרות בנושא שדנו ואחרים(

ההמלצות הבאות: ואשר . 1 גוף ארצי מתכלל, שיהיה אחראי על הכוונה אסטרטגית בפיתוחו של מערך ההכשרות הקמת

יכלול את בעלי העניין כולם - משרדי ממשלה, מעסיקים ואיגודי עובדים; הגברת האקרדיטציה ואפשרויות המעבר בין מסלולי ההכשרה המקצועית, ההנדסאים והאקדמיה; . 2בניית תוכנית אסטרטגית, מגובה תקציבית, להרחבת ההכשרות המקצועיות;. 3שיפור תוצאיות מערכי ותוכני ההכשרה המקצועית והטכנולוגית )החלטת הממשלה מספר 145, מיום . 4

;)28.06.2015עידוד הטמעתה של מערכת דואלית, אשר תשלב עבודה בפועל במסגרות הבאות: ההכשרות המקצועיות, . 5

הכשרות מורים, לימודי טכנאים והנדסאים. לעניין זה, התייחסה גם ועדת העוני. היא המליצה להרחיב ושכוללים רכיב חניכות, באופן את כלי ההכשרה המקצועית שמחזקים שיתופי פעולה עם מעסיקים כזה שיקדם חיבור לדרישות המעסיקים והקניית ניסיון למשתתף בהכשרה המקצועית באמצעות ניסיון

בעבודה תוך כדי ההכשרה;הגברת מספר המורים בתחומי ההכשרה המקצועית, על ידי בחינה מחדש של תנאי קבלתם ושל תנאי העסקתם 134;. 6שימת דגש על מיומנויות המאה ה-135.21. 7

תובנות ומסקנות בתחום

מסמך שערך לקראת "כנס אלי הורוביץ" המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיתוף משרד העבודה והרווחה, ג'וינט ישראל תבת וגורמים נוספים, דן בסוגיית ההיערכות שנדרשת לקראת שינויים בשוק העבודה.

הללו התמורות של מקורן לגבור. רק צפוי השינוי קצב גדולות. תמורות עם כיום מתמודד העבודה שוק

https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03318.pdf 132.OECD-133 דוח ה

http://www.oecd.org/edu/skills-beyond-school/OECD_VET_Key_Messages_and_Country_Summaries_2015.pdf 134http://www.pmo.gov.il/secretary/govdecisions/2015/pages/dec145.aspx 135

76

לשוק ביחס תפיסתיים ובשינויים בגלובליזציה דמוגרפיים, בשינויים משמעותיים, טכנולוגיים בשינויים התופעות עם התמודדות לקראת המדינה של המוקדמת היערכותה את מחייבים אלה שינויים העבודה. ונעלמים, ידי עובדים; מקצועות מסוימים הולכים וברכישת מיומנויות מתמדת על הבאות: צורך בלמידה ובמקביל נוצרים מקצועות חדשים; כמיליון ישראלים עובדים במקצועות שמצויים בסיכון גבוה למחשוב בשני

העשורים הקרובים; ניכרת עלייה בשיעור העובדים, אך במקביל ניכרת גם עלייה בשיעור העובדים העניים.

התמורות הרבות הללו מציבות אתגרים משמעותיים, בפרט בפני אוכלוסיות שמרוחקות כיום משוק העבודה ובפני עובדים במקצועות שמסתמן כי ייעלמו מהעולם. אולם, הן גם עשויות ליצור הזדמנויות ולאפשר גמישות

גיאוגרפית במידה שתתבצע היערכות מתאימה לקראתן.

שיסייע כמנגנון המקצועיות ההכשרות מנגנון את ולייעל לשכלל בצורך דנה בדוח, ההמלצות אחת ואשר צפויים בהיערכותה של האוכלוסייה לקראת השינויים המתמידים בעבודה שמתחוללים כבר כעת,

להימשך גם בשנים הבאות136.

במסגרת סקירה השוואתית שערך "מכון ברוקדייל" עבור ג'וינט ישראל - תבת לשם בחינת האקרדיטציה ומסלולי ההכשרות המקצועיות בשוויץ, באנגליה ובגרמניה, עולה כי מדינות רבות מצויות בתהליך פיתוח

מסגרת אקרדיטציה לאומית לצורך הסדרתן של הכשרות מקצועיות במימון הממשלות.

חוק ועצמאי, ששואב סמכויות מתוקף לאומי, מוסמך גוף מאסדר ידי על לרוב נערך נושא האקרדיטציה מקיף שמגדיר את מבנה שיתוף הפעולה בין בעלי עניין בשוק ההכשרות שבמדינה.

גופים אלו עונים על הצרכים הבאים:

שמאפשרת . 1 ולכזאת ללומדים ולמעסיקים, מערכת ההכשרות המקצועיות לשקופה ונגישה הפיכת ;(Lifelong Learning( למידה מתמשכת לאורך תקופת החיים

עיצוב ועדכון מסגרת אקרדיטציה לאומית אחידה שתתעדכן בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה;. 2

הפיכת ההכשרות המקצועיות לרלוונטיות יותר לשוק העבודה וחיזוק איכותן; . 3

ובמידת האפשר גם יצירת תנאים . 4 הסדרת נושא המעבר בין מסלולים שונים בהכשרות המקצועיות, שיקלו על המעבר בין ההכשרות המקצועיות ובין לימודים אקדמים. האקרדיטציה תיבנה באופן כזה

שיוכלו להשתלב בה גם לימודים עיוניים.

במדינות שנסקרו )שוויץ, אנגליה וגרמניה( פועלים יחד עם המדינה איגודי העובדים והמעסיקים לשם יצירת מסלולי הכשרה מקצועית רבי־שלבים, איכותיים ודואליים )למידה במכללה, לצד למידה תוך כדי עבודה(.

יעדי על

שמאפשרת ולכזאת ללומדים ולמעסיקים, מערכת ההכשרות המקצועיות לשקופה ונגישה הפיכת א. ;(Lifelong Learning( למידה מתמשכת לאורך תקופת החיים

עיצוב ועדכון מסגרת אקרדיטציה לאומית אחידה שתתעדכן בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה; ב.

https://www.idi.org.il/media/8883/preparing-for-tomorrows-labor-market-preliminary-report-june-2017.pdf 136

77

הפיכת ההכשרות המקצועיות לרלוונטיות יותר לשוק העבודה וחיזוק איכותן. ג.

כיווני פעולה מרכזיים

תוכניות למודלים של הכשרות מקצועיות;. 1

ולהנגשת מידע בשוק העבודה, לשם תמיכה בקבלת החלטות . 2 לזיהוי ביקושים דיגיטלית פלטפורמה בעניין בחירת מקצועות להכשרות.

מבוא

ופיתוח מקצועי כתחום רוחבי בתבת מתמקדת בניהול תהליכי הדרכה ידע ליבת העשייה בתחום פיתוח וכשירות מקצועית לאנשי צוות בתעסוקה, לצד פיתוח מודלים וכלי עבודה וכן ניהול ידע מקצועי והפצתו.

בכך, פועל התחום להגברת מקצוענות וחדשנות בקידום תעסוקה.

78

תוכניות - יעדים מרכזיים201820192020

סטארטרהמשך הפצת התוכנית במנגנונים הממשלתיים;. 1הטמעת התוכנית באגף להכשרה מקצועית.. 2

A1הכנה

להטמעה

A2הטמעה שלב א'

PDהטמעה שלב ב'

טאלנט דיגיטליהמשך התנסות במודל התוכנית להוצאתם של קורסים . 1

בתחומי הדיגיטל וההיי־טק לטובת אוכלוסיות מגוונות;בניית ועדת דיגיטל פעילה;. 2בניית מכרז גמיש לבחירת מכללות איכותיות בתחומי . 3

הדיגיטל וההיי־טק.

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

PDהטמעה שלב ב'

ביקושיםאיתור מידע על אודות שוק העבודה; . 1מקורות ידע שנבחנים: למ"ס, איסוף ידע באמצעים . 2

טכנולוגיים, מאתרי דרושים ומרשתות חברתיות על משרות ועל ומיומנויות נדרשות;

בניית פלטפורמה דיגיטלית מתעדכנת שתכלול מידע על . 3המקצועות שקיימים במשק; אבחון נטיות תעסוקתיות;

מגמות במקצועות; בניית מערך הדרכה על השימוש במערכת, כדי לסייע . 4

ולתמוך באמצעות המערכת בתהליך קבלת החלטות הפרט בתחום התעסוקה;

תחזוקה ועדכון שוטפים של המערכת.. 5

Nיישום

Nיישום

PDהטמעה שלב ב'

Coding Boot Camp לאוכלוסיות מגוונותבניית מערך מיון מותאם תרבות עם המרכז הבינתחומי;. 1גיוס 30 משתתפים מאוכלוסיות מגוונות - בדגש על . 2

משתתפים מהחברה הערבית, מהחברה החרדית, אנשים עם מוגבלות ויוצאי אתיופיה;

תחילת הכשרה במסגרת המרכז הבינתחומי. . 3

Nיישום

Nיישום

A1הכנה

להטמעה

תוכניות ממשיכות

תוכניות חדשות

DNA

79

פעילות רוחבית

80

יותר מ-9,000 איש רשומים ליותר מתוכנית אחת. כך ש-98,073 רשומים מייצגים רשומות מיותרות: בפועל 88,604 משתתפים שונים. בעיה זו נפוצה בתוכנית "מפתח" ובתוכנית "כיוון לאוכלוסייה החרדית" )5,000 רשומות מיותרות בקירוב(, אך היא קיימת גם בקרב משתתפי תוכניות מסלול כמו "סטרייב",

"רמפה" ו"אשת חיל" אשר הופנו על ידי תוכניות אחרות.

גודל המדגם קטן: בתוכנית "רמפה" היקף המדגם קטן יחסית, כך ש"רמפה" אינה מופיעה בכל העיבודים.

למשתתפים ביחס אך ההצטרפות, ממועד היותר לכל שנים שלוש מתעד המעקב המעקב: תקופת יותר. תוצאה מטווח קצר יחסית )עד שלוש שנים( לא מעידה תמיד רבים המעקב המתועד הוא קצר על תוצאה לטווח הארוך )חמש שנים, ואפילו יותר(. סוגיה זו נכונה במיוחד בקרב אנשים אשר יוצאים

להכשרה מקצועית או ללימודים.

1.2 מבנה הצגת העיבודיםנתחיל, בהצגת הממצאים עבור כלל משתתפי תוכניות התעסוקה אשר משתמשים במערכת.

לאחר מכן, נתמקד בשלוש תוכניות נבחרות שמשרתות אוכלוסיות יעד שונות:

תוכנית "ריאן" לאוכלוסייה הערבית;. 1

תוכניות "מפתח" ו"כיוון" לאוכלוסייה החרדית;. 2

תוכנית "רמפה" לאנשים עם מוגבלויות.. 3

הנתונים מתאריך: שלושה ביולי, 2017.

2. הגדרותנתאר בקצרה מדדי תוצאה בין־משרדיים משותפים. בנספח, תתואר בפירוט נרחב יותר הגדרת המדדים.

2.1 משתתפיםמשתתף - מוגדר כמי ש"פעיל כיום", כמי שסיים את השתתפותו לאחר שלוש שנים, או כמי שיש בנמצא דיווח תעסוקתי בעניינו לאחר חודשיים מעת הצטרפותו לתוכנית. כל מי שהצטרף לתוכנית במחצית השנייה של שנת 2016 וסיים את השתתפותו לאחר מכן, מוגדר גם הוא כמשתתף. הגדרה זו שונה מההגדרה שעל פי מדדי התוצאה המשותפים. זאת, מכיוון שהנתונים שהוזנו לפני שנת 2016 אינם מתאימים לחישוב המדד

המשותף.

2.2 מושמיםמשתתף מוגדר כ"מושם", במידה שהתחיל עבודה חדשה. פרט שעבד בעת הצטרפותו לתוכנית, ולא התחיל עבודה חדשה, אינו נחשב כמושם. הגדרה זו כוללת גם משתתפים שעבדו במשך זמן קצר. בנוסף, בדקנו את

שיעור המשתתפים שבעקבות השמתם בתעסוקה עבדו בחצי משרה או יותר.

81

2.3 משולביםמשתתף מוגדר כ"משולב בתעסוקה" כאשר:

עבר השמה מאז הצטרפותו לתוכנית;

עבד לאחר השמתו באותו מקום עבודה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות;

היקף המשרה ביום השמתו בעבודה היה עשרים שעות שבועיות לפחות.

מדד זה נקבע בעקבות הצורך למדוד תוכניות לא רק על פי השמותיהם של המשתתפים, אלא גם על פי השמות משמעותיות.

2.4 מתמידיםשיעור המתמידים מחושב אך ורק בקרב המשולבים בתעסוקה במשך שישה, שנים־עשר או חמישה־עשר

חודשים ממועד ההשמה הראשונה. ישנם שני מדדי התמדה:

מתמיד באותו מקום עבודה: עבד לפחות %80 מהזמן באותו מקום עבודה;. 1

מתמיד בתעסוקה: עבד לפחות %80 מהזמן בתעסוקה כלשהי.. 2

2.5 מאפייני התעסוקהנציג מאפייני תעסוקה בסיסיים של משתתפים אשר הושמו בחצי משרה או יותר:

שיעור העובדים במשרה חלקית )34-20 שעות שבועיות( ובמשרה מלאה )35 שעות שבועיות ומעלה(;

התפלגות השכר השעתי.

פיתוח ידע ופיתוח מקצועי

82

בשלוש השנים הקרובות, תתמקד פעילות התחום במתן מענה לאתגרים שטמונים בשילוב שבין השתנותו נתמקד המשתנים. היעד לקהלי התאמה תוך זאת, הלמידה. עולם של השתנותו ובין העבודה עולם של )skills) שנדרשות בעולם העבודה המשתנה, תוך שימת דגש על פיתוחם של כישורים במיוחד במיומנויות

ושל כלים דיגיטליים לאנשי המקצוע שעוסקים בליווי משתתפים.

תובנות ומסקנות בתחום

הניסיון שנצבר, מעלה תובנות ומסקנות שאותן נרצה ליישם בתכנית התלת־שנתית:

הערך שטמון בשילובם של שותפים כבר בשלביהם המוקדמים של תהליכי הפיתוח בתחום פיתוח ידע - שילוב מוקדם מאפשר הכוונה ודיוק של התוצרים, ובכך מעלה את היתכנות היישום וההפצה ומקדם

היכרות עם תחומי הפעילות בתחום פיתוח הידע אשר נוטים להישאר "מאחורי הקלעים";

מתודולוגיות הפיתוח בתחום פיתוח ידע - עד כה, לא הושם דגש על שיטות ועל כלי פיתוח שיטתיים של ידע ושל הדרכה. מודלים, כלים ותוצרי ידע פותחו לרוב, אך ללא אפשרות לשכפל את תהליך הפיתוח

לטובת פיתוחים חדשים;

שימת דגש על עבודה עם צוותים אורגניים, על מנת להבטיח יישום ארוך טווח - שיטת העבודה הרווחת בתחום פיתוח ידע היא הכשרות, פורומים וימי למידה. בנוסף, עולה הצורך לעבוד גם עם צוותי התוכניות

וללוות לאורך זמן תהליכי שינוי;

הידוק מבנה מנהלות ההדרכה התחומיות - כצומת משמעותי לחיבור בין תחומי תבת, ובינם לבין תחום פיתוח ידע;

זיהוי תחום פעילות ייחודי בתוכניות ממוקדות מעסיקים - כולל שימוש בפרופסיות מובחנות, בתהליכי עבודה ובמדדים שונים מאלה שבתוכניות מכוונות פרט.

אתגרי התחום על רקע השתנותו של עולם העבודהשינויים באופני ההעסקה, השינוי שמתחולל בעולם המקצועות ומשמעותם של אלה בכל הנוגע למסוגלות

תעסוקתית מחייבים פיתוח חיישנים לאיתור מגמות ותרגומן לפרקטיקות המקצועיות בתחום;

עבודה בעולם משתתפים של האפקטיבי לליווים חסם הם התוכניות, צוותי בקרב דיגיטליים פערים משתנה;

קצב ההשתנות והצורך להיות רלוונטיים "אד־הוק", מחייב לעדכן את ארגז הכלים ואת שיטות העבודה לפיתוח וללמידה.

יעדי עלהבטחת רמת המקצועיות והאפקטיביות בקרב אנשי המקצוע בתעסוקה, בתוכניות ובמעגלי ההשפעה

ניהול כלי ועל מנהלים פיתוח על יושם מיוחד דגש הטמעה. ועד מפיתוח התוכנית, שלבי ולאורך בתעסוקה;

83

צילום: אופיר בן-נתן

פיתוח מודלים - עולם העבודה מתן מענים לאנשי מקצוע בתעסוקה להתמודדות עם השתנותו של וכן המקצועות, ובעולם ההעסקה באופני שניכרים לשינויים שיותאמו דיגיטל מבוססי ופרקטיקות

לשינויים במסוגלות התעסוקתית שבאים לידי ביטוי עקב כך;

ביסוס תשתית להתעדכנות מתמדת במתודולוגיות חדשניות לפיתוח תכניות ותהליכי למידה.

כיווני פעולה מרכזיים פיתוח מודל ופרקטיקות למסוגלות תעסוקתית על רקע עולם עבודה משתנה;

הטמעת תפיסות וכלים לעבודה דיגיטלית בקרב מקדמי תעסוקה ובקרב צוות התוכנית, במטרה לקדם שירות דיגיטלי למשתתפי התוכנית;

מובילים עתודת בתעסוקה; העובדים מקצועיות ניהול לשם למנהלים כלים - בתעסוקה ניהול בתעסוקה;

הטמעת גישות וכלים חדשניים לפיתוח תוכניות משלב הפיתוח ועד להטמעה, תוך התייחסות הן לליווי ;Dual client-הפרט והן לעבודה עם מעסיקים במודל ה

וגישות חדשניות להגברת האפקטיביות יישום תהליכי למידה והכשרה שמשלבים טכנולוגיות למידה ולהעצמת חוויית הלמידה, באופן מותאם למרכיבי תפקידם של אנשי המקצוע בתעסוקה;

לקידום קהילה של רכיבים לשילוב ומתודולוגיות בתוכניות ידע מאגר ביסוס - וקהילה תעסוקה תעסוקתי;

פיתוח מודל ליווי קבוצתי בתעסוקה והכשרת פרילנסרים;

פעילות שוטפת - הכשרות ופורומים למקדמי תעסוקה, לרכזי קשרי מעסיקים, למנהלי הדרכה ולמנהלי מטה ושטח; ימי מנהלים; הסמכת אנשי מקצוע בתעסוקה לפי מודל אמות מידה; פיתוח ידע בתכניות

תעסוקה והפצתו בפלטפורמות דיגיטליות.

84

85

קשרי מעסיקים

86

מבוא

הקו היא (Win-Win( לכול" "הרווח אסטרטגיית שותף. וגם לקוח גם הם המעסיקים, או העסקי, המגזר המנחה. המיקום הגיאוגרפי, גודל העסק, המגזר, הגיוון וההכלה, לצד השינויים וההזדמנויות בעולם העבודה

- הם הקווים שהנחו אותנו בכתיבת תוכנית זו.

מרב התוכניות שפותחו בתבת אשר עוסקות בהשמת אוכלוסיות מודרות משוק העבודה נמצאות ברשימת מקורות הגיוס של חברות רבות בישראל, בפריסה ארצית וכמענה לביקושים שבמשק. התוכניות מתפתחות, והן מלוות את אורח החיים של העובד בארגון העסקי. הן עוסקות לא רק בהשמה, אלא גם בסוגיית קידום עובדים והכשרתם. התפתחות זו מהדקת את הקשר עם המעסיקים ומתנהל איתם שיח אחר, שבו לוקחים מגוונת היא העובדים שאוכלוסיית הבנה קיימת לכך, בנוסף העסקי. בגוף יותר רבים עניין מחזיקי חלק ודורשת התייחסות מותאמת בתהליכי האיתור, המיון, השימור והקידום. על הבנה זו לקבל מענה מקצועי.

זהו עניין משותף הן למעסיקים והן לתוכניות תבת.

הזירה העסקית משמשת עבור תוכניות תבת כזירת התנסויות. יחד עם הצוותים המקצועיים, אנחנו מתנסים ומוציאים לפועל את הפיתוחים. מעבדות ההתנסות בפיילוטים השונים הן המקור להמשך הפיתוח. המעסיקים שפותחים את דלתותיהם ללמידה, להתנסות ולעבודה הם אלו שמעוניינים בשינוי, אך הם גם אלו שיודעים לזהות את מערכת הקשרים שיש בה רווח לכול. ההבנה היא, שלקשרים אלו יש "רגליים עסקיות" ומוטיבציה

חברתית.

בתוכנית זו יש משום עליית מדרגה. עולם העבודה המשתנה מטריד את מגזרי המשק כולם.

אנו מייצרים תשתית לשיח ולמחקר. הקשר שלנו עם המעסיקים מאפשר לנו ליצור ממשק טוב בין צורכי של בשורה מתאפיין הישראלי העבודה שוק תבת. אוכלוסיות מקרב המועסקים צורכי ובין המעסיקים ביקושים ובמרוץ אחר העובד הטוב והמתאים ביותר. הדבר משפיע על פיתוחיה של תבת ועל ההזדמנויות

שעומדות לפנינו בשיתופי הפעולה שלנו עם המעסיקים.

חשוב לציין, שהקשר עובד-מעסיק כבר לא יהיה עוד הדרך היחידה שבה יתקיים קשר בין אוכלוסיות תבת ובין המעסיקים. סגנונות עבודה חדשים וסוגים אחרים של קשר יאפיינו, ולמעשה כבר מאפיינים, את עולם העבודה שמשתנה לנגד עינינו. "פרילנסר", "עצמאי", "ספק" - מושגים אלה יחליפו את מושג ה"עובדים"; ואילו מושגים כמו "לקוח" או "מזמין השירות" יבואו במקום מושג ה"מעסיקים". מחובתנו לתת בתוכנית זו של האספקה" מ"שרשרת חלק שיהיו כך תבת, אוכלוסיות עבור הזדמנויות ולייצר הללו לשינויים מענה

המעסיקים.

העולם החדש מייצר הזדמנויות חדשות. מקצועות חדשים מתפתחים, לצד אלו שנעלמים. המעסיקים, הם נוכל ליצור מסלולים חדשים והכשרות השותפים שלנו בסימון המגמות המובילות בתחום זה. יחד איתם, חדשות. קשרי מעסיקים משיקים לפיתוח עסקי. באפשרותנו לזהות הזדמנויות שייתכן כי טרם ניתנה להן כותרת. יש לנו את האפשרות להיות קשובים לשינויים שמתרחשים במרחבי העבודה החדשים, אלו הפיזיים ואלו שמתרחשים "בענן". עלינו לחדד אותה, על מנת שנוכל לייצר עוד ועוד פיתוחים שיזמנו לנו הלמידה

והקשרים.

87

את יקדמו אשר לכול" "הרווח באסטרטגיית העיקריים הרעיונות אלה - חברתית ומוביליות והכלה גיוון אוכלוסיות תבת, יחלצו אותן מעוני, ייצרו עבורן הזדמנויות חדשות ויקדמו עקב כך את המשק כולו.

תפקיד קשרי מעסיקים בתבת

במהלך השנים, יצרו "קשרי מעסיקים" קשרים עם מעסיקים על מנת להציע משרות, להוציא לפועל הכשרות מקצועיות ולהנגיש את הכלים הממשלתיים. עם התפתחות השיח עם המעסיקים, ועל רקע האתגרים בענפי

התעסוקה השונים, עלינו לפתח:וההזדמנויות של תבת מנגנון מתכלל שיגיש למעסיקים כסל שירותים את מגוון התוכניות, הפעולות

ויתמוך באתגרי המעסיק; המעסיק כלקוח;זיהוי הזדמנויות חדשות ומעסיקים חדשים; חיבור צורכי המעסיקים לפיתוחי תבת, בהתייחס לסוגי מעסיקים שונים: גודל העסק, מיקומו הגיאוגרפי,

גיוון העובדים והכלתם וכן שינויים מבניים בצורות העסקה שונות;הובלת תפיסת העבודה ותפיסת הפרופסיה בתפקידי קשרי מעסיקים בתוכניות, תוך שיתוף פעולה עם

תחום פיתוח ידע בתבת;הובלת פורומים ללמידת עמיתים בקרב חברות עסקיות שלוקחות חלק בתוכניות השונות; שימוש בכלים רוחביים בתוכניות שעוסקות במעסיקים; ממשק שיחבר בין חדשנות במגזר העסקי ובין הצוות המקצועי בתבת, אנשי המקצוע והשותפים; פעילות רוחבית, בשיתוף פעולה עם כל התוכניות ועם תחום פיתוח ידע.

אתגרי התחום על רקע השתנותו של עולם העבודה וקשרים עם אוכלוסיות תבת מסוגים שונים. זירות עבודה והמשתנה מייצר עולם העבודה המתחדש

המוטיבציה לקשר עם האוכלוסייה היא, בראש ובראשונה, יחסי "אתה עושה מה שאני צריך, ואני משלם לך". יחסים אלו ישנו את פניהם.

במרוצת השנים למדנו, שלמעסיקים יש מוטיבציות נוספות בקשריהם עם התוכניות/עם האוכלוסיות. את המוטיבציות הללו עלינו לרתום על מנת לייצר הזדמנויות עבור אוכלוסיות תבת.

מקצועות חדשים בעולם עבודה משתנה; שינוי בתפקידי המעסיקים; קשר חדש בין מעסיק לעובד;

עולם חדש של מינוח ושל יחסים בין מעסיק לעובד: המעסיק - כשותף, כמשתתף, כיזם וכצרכן; . 1הלקוחות - פרילנסר; עצמאי; ספק; עבודה קבלנית;. 2מכירת שירותים ומוצרים ברשת - עסקים בענן - פוטנציאל חדש לשיתוף פעולה עם מעסיקים; . 3

מעסיקים כמשקיעים; תמהיל הזדמנויות לעובדי תבת: זיהוי מקצועות חדשים; שינויים במקצועות קיימים ויצירת תשתית . 4

לפיתוח בתוך הגוף העסקי;מרחבי העבודה החדשים - כמרחב עסקי ויזמי ופוטנציאל פיתוח. . 5

88

תובנות ומסקנות בתחום עד היום - קשרי מעסיקים דור א': משרות, הכשרות מקצועיות, גיוון כתפיסת עולם וכתפיסת עבודה;

להתבסס על התשתיות שנבנו בנושאים הללו, ולא לזנוח אותן;

יש יותר עם מעסיקים בינוניים וקטנים. כמעסיק הגדול ביותר במשק, עולה הצורך לעבודה מאומצת ויושמו בקרב מעסיקים כלים שפותחו וקטנים בינוניים גם בקרב מעסיקים ליישום למצוא את הדרך

גדולים בזכות מבנה עבודה ארגוני שאפשר תמיכה בפיילוטים חדשניים;

כלקוח, המעסיק על בהתבוננות מעסיקים. אצל עובדים בשימור בעיה קיימת ביקושים, של במשק כזירה להתערבות, יש למצוא את הדרך אשר תתכלל את תוכניות תבת עבור מעסיקים;

מתוך אתגרי המעסיק, עסקים יפתחו עבור עובדיהם הקיימים תהליכי למידה אשר ישמרו אותם עדכניים ומותאמים למשק המשתנה. הדבר יעניק למעסיק מענה לשימור עובדים ולמיצוב חדש בעיני מועמדים.

ביכולתנו לפתח עם המעסיק מסלולי ההתפתחות ולמידה;

בניית מאגר מעסיקים שישרת את כל התוכניות שבפיתוח ושיוזן מהן;

יש לפתח, תוך שיתוף פעולה עם תחום פיתוח ידע, כלי גיוון שישמשו את התוכנית כבר בשלב הפיתוח כתוכנית מכוונת מעסיקים - המעסיק כלקוח.

יעדי עלקשרי מעסיקים, "הדור הבא", צריכים להיבנות כפיתוח עסקי;

זיהוי הזדמנויות בזירה העסקית;

זיהוי הזדמנויות חדשות ל"פרילנסרים" בקרב מעסיקים - המעסיק הוא הלקוח ו"הפרילנסר" הוא הספק )"הפרילנסר" כספק שירות לצורכי המעסיק(;

התבוננות על המעסיק כלקוח, כשדה התערבות. תכלול העבודה עם מעסיקים;

המעסיק כזירה להתפתחות העובד וללמידת עמיתים.

כיווני פעולה מרכזיים

בחינת הדרכים להנחלת ידע קיים של קשרי מעסיקים בתוכניות הקיימות, ובאלה החדשות - הכשרת . 1יועצים ארגוניים שיכירו את תפיסת העבודה החדשה בתבת. קפסולות במסגרת תוכניות קיימות ועבודה

קיימת עם יועצים ארגוניים בנושאי גיוון, קשר עם תשתיות השטח ובניית קורס;

של . 2 המשתתף הוא העסק כאשר השונות, התוכניות במסגרת ליישום למעסיק שירותים סל הגדרת התוכנית - פורום מנהלי תוכניות למעסיקים;

עבודה עם עסקים בינוניים וקטנים - תרגום הכלים הקיימים;. 3

בניית מאגר מעסיקים לכל התוכניות שעובדות עם מעסיקים;. 4

89

צילום: דני חיימוביץ

פורומים . 5 - מוטמעות תוכניות עם הקשר והמשך בתוכניות מקצועיים צוותים עם העבודה המשך מקצועיים לקשרי מעסיקים, קורסים בנושא ביקושים בשיתוף פעולה עם מעסיקים;

בניית זירות למידת עמיתים מכוונות מעסיק עבור מעסיקים שמשתמשים בתוכניות תבת; . 6

הפיכת ה"פרילנסרים" החדשים לספקיהם של הלקוחות/המעסיקים;. 7

יריד מעסיקים, יריד ספקים;. 8

שיתופי פעולה עם פלטפורמות עסקים לשם הנחלת הידע של תבת - כנס "מעלה", הפורום הישראלי . 9למנהיגות ועוד;

עבודה עם חברות עסקיות כגון חברות ייעוץ שעוסקות בתחומים משיקים לתחומי תבת;. 10

סדנאות גיוון למעסיקים אשר יתכללו את יתר הכלים למעסיקים.. 11

90

3. ממצאים עבור כלל המשתתפים בתוכניות תעסוקהנציג ממצאים שמייצגים את כלל משתתפי תוכניות התעסוקה שמשתמשים במערכת המידע.

3.1 מספר המשתתפים אשר הצטרפו בין השנים 2016-2013100,000 משתתפים בקירוב הצטרפו בין השנים 2013 עד 2016.

תרשים 1. סך הכול מספר מצטבר של משתתפים מ-2013 ועד 2016, לפי מין

נמצא, כי יש גידול ניכר במספר המשתתפים החדשים שהצטרפו בכל שנה.

תרשים 2. מספר המשתתפים החדשים שהצטרפו בכל שנה, מ-2013 ועד 2016, לפי מין

91

תפיסת ההפעלה

בפעילות תבת

92

DNAכמו בכל אגפי הג'וינט, חודדו בשנה האחרונה בתבת שלבי העבודה בחלוקה לפי מודל ה-DNA שמציג את

תהליכי העבודה, מפיתוח ועד הטמעה.

מודל זה מגדיר את היעדים העיקריים בכל שלב בתוכנית, ואת הקריטריונים למעבר משלב לשלב.

יש במודל ועדת ההיגוי בכל תוכנית, ועבור חברי ובאמצעותם גם עבור השותפים עבור מנהלי התוכניות, ובזמן נכון להיערך יהיה שניתן כדי זאת, ההטמעה. ומכוונות היעדים לסימון מסייע וכלי הנחיה משום השותף בקרב שנדרשות ולמשימות הטמעה לקראת התוכנית הכנת לשם בתבת שנדרשות למשימות

המרכזי שמיועד לקלוט את התוכנית.

תהליכי פיתוח תוכניות בעולם משתנה

השינויים שמתרחשים בעולם העבודה מביאים עימם רוח חדשה וכלים חדשים שמגוונים ומעשירים את כלי פיתוח התוכניות ומותאמים לתהליכי פיתוח בעולם דינמי ומשתנה.

בשנים האחרונות, מתגבש בשדה העיצוב תחום דעת חדש שבו מיושמים כלים ומתודולוגיות עיצוביות בתהליך המשתמשים לצורכי שמותאמים וחדשניים חדשים שירותים ליצור במטרה זאת, שירותים. של פיתוחם

ושמייצרים "חווית משתמש" ייחודית.

תוכניות לימוד במוסדות אקדמיים שמתמחות בתחום תהליכי פיתוח בתעשייה, במיוחד בתעשיית ההיי־טק, משתמשות בכלים אלו ובכלים נוספים. גם תחום הפיתוח החברתי מעשיר, מגַוון ומעצב מחדש את כליו.

בשנת 2017, יצרה תבת שיתוף פעולה עם האקדמיה לאומנויות "בצלאל" ואפשרה לקבוצת מנהלי תוכניות פיתוח מעולם העיצוב. עבור סטודנטים מהתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי ושיטות של כלים ללמוד ממרכיביה. כמה של או תוכנית של פיתוחה בתהליך התנסות ככר מהתוכניות כמה שימשו ב"בצלאל"

תהליך דומה, נעשה במסגרת שיתוף פעולה של הג'וינט עם עמותת "לצאת מהקופסה".

פיתוח התנסויות ופיילוטים חדשניים - במסגרת תקציב תוכנית העבודה התלת־שנתית 2020-2018, מוקצה תקציב גמיש שמיועד למימון התנסויות חדשניות בהליך מקוצר. ההתנסויות בהליך המקוצר אינן מחליפות ולהתנהלות לפיתוח מענה ונותנות אותן ומגוונות מעשירות מרחיבות, אלא הקיימות, העבודה דרכי את

בעולם של חדשנות.

הרציונל והחשיבות שבשינוי, בפישוט ובזירוז תהליכי הפיתוח:

יותר אשר יכול לתת מענה מהיר - לאור השינויים בעולם העבודה, עולה הצורך בתהליך פיתוח קצר מענה מהיר לצורכי שוק דינמיים ומשתנים.

העסקי מהמגזר שבאים חדשים שותפים ויותר יותר עם היום עובדת תבת - העסקי למגזר חיבור ומעולמות הפיתוח והחדשנות. השיח עם שותפים אלו מחייב גם אותנו לתת מענים רלוונטיים ומהירים.

קיימים תמיד הסיכון להיכשל כרוכות לעיתים בנטילת סיכונים. - התנסויות חדשניות סיכונים נטילת

93

יותר קטנים בפיילוטים נערכות ההתנסויות זו, מסיבה בהתנסות. ובטוח שלם הכול לא והשלכותיו. בהיקפם.

מתודולוגיות פיתוח חדשניות - מתודולוגיות הפיתוח החדשניות שלקוחות ממגוון תחומי דעת בנויות על הליכי פיתוח מהירים, שכוללים גם התנסות. ההליך הרשמי שמתרחב בתבת לברירת ההתנסויות ידרוש

גם את הרחבתם של כלי הפיתוח: הרחבת השימוש בכלים שכבר נרכשו והפצת הידע.

חשיבותה של תבת ברמה המערכתית - גיוון ושכלול תהליכי הפיתוח, העשרת ארגז הכלים, הגברת יכולת ההתנסויות בתחומים חדשים וחדשניים. בראש ובראשונה, חשוב שתבת תפעל ותִחיה את החדשנות!

ההליך החדש הוא בגדר "פיילוט". יש לבחון מעת לעת את מידת האפקטיביות שלו, ולהתאים את תהליכיו הבירוקרטיים.

הטמעה

סוגיית הטמעתן המיטבית של תוכניות ממשיכה להיות סוגיה מרכזית אשר דורשת חשיבה ופיתוח מתמיד, וכן מתן מענה לאתגרים חדשים שעולים תוך כדי עבודה. אתגרים לא מעטים קשורים בהטמעה מיטבית, חדשות תוכניות הטמעת הקולט; המשרד בשיתוף הניתן ככל מתוכננים הטמעה תהליכי בניית ביניהם: ופיתוחים חדשים על גבי תשתיות מוטמעות; וכמובן, המשך החשיבה על האופן שבו ניתן להביא את הלמידה

ואת הפקת הלקחים לידי מקסימום משלב פיתוח התוכנית ועד שלבי ההטמעה וההפצה.

סוגיה זו מעסיקה כמובן גם היא את יתר אגפי הג'וינט. צוות עבודה משותף עוסק בנושא, תוך שימת הדגש על החשיבה שנדרשת סביב מדדי הצלחתה של ההטמעה וסביב רמת דיוקם וכן ביחס להשפעתם המערכתית

על פעילות הג'וינט בכללה.

במהלך שנת 2017 החלו מספר מהלכים, שטרם הסתיימו, אשר אמורים לקדם את תהליכי ההטמעה ולטייב אותם:

למידה והפקת לקחים, משלב הפיתוח ועד שלב ההטמעה, בבניית מכרז ההפעלה על ידי המשרד הקולט - בהמשך להמלצת ועדת ההטמעה, שפעלה בשנת 2015, טרם נמצאה הדרך המיטבית והמקובלת על הממשלה ועל תבת לתרומת הידע המקצועי בתהליך בניית המכרז משלב פיתוחו ועד שלב הטמעתו. בחודש אפריל 2017, התקיים דיון בהובלתו של הממונה על התעסוקה במשרד העבודה ובהשתפותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים ושל סגן החשב הכללי במשרד האוצר. מטרת הדיון הייתה, בחינת תהליך לאורך שנצבר ומהניסיון מהידע לתרום שתוכל כך תבת של מעורבותה להגברת הדרכים

הפיתוח. נדרשת הבניית תהליך מוסכם בעניין.

מדדי הצלחה להטמעה - לתהליך הגדרת המדדים יש חשיבות הן בהסתכלות לאחור לשם בחינת מידת הצלחת ההטמעה עד כה, והן לשם קבלת זווית ראייה עתידית. בנייתם של מדדי הצלחה תסייע, ללא ספק, לטיוב ההטמעה. תהליך זה נעשה בצוות בין־אגפי בג'וינט בשיתופו של "מכון מאיירס ברוקדייל", אשר גם התבקש על ידי תבת לבנות מחקר רוחבי לבחינת ההטמעה עד כה. שלב בניית מדדי ההצלחה

הוא הכרחי כשלב ראשוני בבניית המחקר.

94

מופעלות לממשלה שמועברות מהתוכניות שרבות העובדה לאור - כלכלי מודל לבניית מסייע כלי בשלב ההטמעה במודל כלכלי שונה, בדרך כלל כזה שמבוסס על תמרוץ הגורם המפעיל, על המודל להיות תואם לתהליכי ההטמעה. פערים במודל הכלכלי משפיעים למעשה גם על המודל המקצועי של

התוכנית, ולעיתים עשויים אף להשפיע על בחירת קהל היעד לתוכנית.

במהלך ראשון של ניסיון התמודדות עם אתגר זה, בנה "מכון מאיירס ברוקדייל" בהזמנת תבת כלי לקביעת יעדים לתוכנית באופן דיפרנציאלי, בהתייחס לתתי־אוכלוסיות מקרב אוכלוסיית היעד של התוכנית. הכוונה יוכל לשמש בסיס דיפרנציאלי לתמרוץ גופים מפעילים, ולהבטיח בכך באמצעות התוכניות היא שכלי זה מענה לתתי־הקבוצות מבחינת רמות קושי שונות בהשמה ובשילוב בעבודה. הכלי יידון יחד עם השותפים

לשם חקר ישימותו והתאמתו לתוכניות שונות אשר נמצאות בתהליך הטמעה שכולל מודל כלכלי.

מדידה והערכה

מדדים משותפים - הגיע אל סיומו השלב הראשון בהגדרת מדדים בסיסיים משותפים בתעסוקה, אשר בו נקבעו מדדים משותפים להשמה, לשילוב בתעסוקה ולהתמדה בתעסוקה. לתהליך היו שותפים נציגי משרד נוהל ותבת. התהליך וזרוע הרווחה(, שירות התעסוקה, משרד הבריאות )זרוע העבודה והרווחה העבודה

והונחה על ידי אנשי "מכון מאיירס ברוקדייל".

הדגש מושם כעת על המעבר לשלב היישום. ללא ספק, היישום והעבודה עם המדדים החדשים יטייבו את הגדרת המדד. ככל הנראה, תהליך זה טרם הגיע לסיומו.

השלב הראשון ביישום, הוא בנייתם של דוחות במערכת מאגר הנתונים של תבת אשר ימדדו הצלחה במדדים המשותפים ויאפשרו לתוכניות להציג תוצאות במדדים אלו. שלב היישום כולל גם הגדרת יעדים על בסיס

המדדים החדשים. המשך התהליך עם המשרדים יתמקד בבניית מדדים לקידום.

מחקרי השוואה ומדידת השפעה - תבת שמה לה כיעד את הרחבת היקף מחקרי ההשוואה או מחקרים שיש בהם מרכיבים של השוואה בהערכת תוכניות. זאת, על מנת לחדד את המסקנות ואת התובנות בדבר מידת

האפקטיביות של תוכניות או של מרכיבים בתוכניות.

השימוש אולם השוואה, ישנה שבהם המחקרים מספר עלה אומנם להשגה. תמיד פשוט אינו זה יעד במחקרים אלו מעלה סוגיות שונות. ולכן, נמשך בשיתופם של מומחים בתחום תהליך החשיבה והלמידה

בנושא לשם חידוד והגדרת השאלה מתי ובאילו מחקרים נכון ליצור קבוצות השוואה.

של חידודם ואת הגדרתם את גם מחייבת בתבת העבודה התפתחות - חדשים מדדים חדשים, אתגרים מדדים חדשים. כפי שצוין לעיל, אנו נמצאים בעיצומם של שני תהליכי הגדרה וחידוד למדדים:

מדדי קידום - הגדרת ההצלחה בקידומם התעסוקתי של עובדים עניים; מדדי הטמעה - הגדרת ההצלחה בהטמעתן בממשלה של תוכניות תבת.

הצלחה מדדי של וחידודם הגדרתם אתגר את גם מביאים לפתחנו תבת של בעשייתה חדשים אתגרים נוספים:

95

מדדים להצלחה בתוכניות מוכוונות מעסיקים - תוכנית עבודה זו, לשלוש השנים הבאות, כוללת כמה תוכניות שמוגדרות כמוכוונות מעסיקים. תוכניות אלה מבקשות ליצור שינוי בקרב הגורמים והגופים המעסיקים אשר

יביא כמובן לשילובם, להשמתם ולקידומם של מגוון קהלי היעד בתבת.

עם ריבוי עבודתנו הישירה מול המעסיקים, ומתוך מכוונות לפיתוחם של כלים עבור המעסיק, יש לחדד את מדדי ההצלחה ולהגדירם. צוות פנימי החל את עבודתו בנושא זה.

מדדי הצלחה בתעסוקה על רקע עולם עבודה משתנה - השתנותו של עולם העבודה, אשר עומדת במוקד תוכנית העבודה החדשה של תבת, מזמנת התמודדת הן עם קביעתם של יעדים חדשים והן עם קביעתן של

דרכי המדידה.

כפי שצוין בהרחבה בפרק שעסק בעולם העבודה המשתנה, האתגרים שמזמן שוק העבודה החדש יחייבו הגדרה מחודשת למדידת הצלחת עבודתנו עם משתתפים בתוכניות תעסוקה. רכישת כישורים ומיומנויות ויכולות מסוגלות ובניית קריירה פיתוח החיים; לאורך למידה החדש; העבודה שוק צורכי את שתואמים ושל הצלחה של בחינתם את מרחיבים אלה, כל - העבודה בעולם ולהתקדמות להשתלבות חדשות

התקדמות בעולם העבודה ומחייבים הגדרה מחודשת.

יחד עם שותפיה, תבנה תבת הליך חשיבה להגדרת המדדים על בסיס ידע מהעולם ועל סמך עבודות שנעשו בתחום דוגמת סקר המיומנויות - PIAAC: סקר בין־לאומי שעורך ארגון ה-OECD ביותר מ-30 מדינות, ישראל ביניהן. הסקר בודק את רמת מיומנותם של בוגרים )מגיל 16 עד גיל 65( במיומנויות היסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. הסקר נועד למדוד באופן ישיר את רמת מיומנותם של בוגרים בתחומים הללו, וכיצד הם משתמשים בה במקום העבודה ובבית. לבוגרים ששולטים במיומנויות אלו יש סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות ומהמשאבים שקיימים במדינות מפותחות, ואילו אלה שאינם

שולטים במיומנויות הללו עלולים "להישאר מאחור".

בניית יכולות בצוות - ניהול נכון של תהליכי מדידתן והערכתן של התוכניות על ידי מנהליהן דורש תהליך מתמיד של למידה, של עזרה, של סיוע ושל בניית יכולותיו של הצוות. תהליכים אלו נעשים באופנים שונים, במתואם עם צוות המדידה וההערכה הכלל־ארגוני בג'וינט ובסיועה של יועצת מומחית בתחום. הפעולות

שנעשו עד כה, ושמתוכננות להימשך, הן:

"קליניקה למדידה ולהערכה" - מפגשי היוועצות עם יועצת מומחית בסוגיות של ניהול הערכה;

במהלך שנת העבודה 2017, נקיים סדנה לצוות המקצועי אשר תעסוק בניהול ההערכה למנהלי תוכניות משלב תכנון המחקר ועד שלב הלמידה, הפקת הלקחים והתכנון מחדש על בסיס מחקר ההערכה.

96

טכנולוגיה

שילוב של היעד סומן ישראל, ג'וינט של האחרון האסטרטגי בתכנון וכן הקודם, האסטרטגי בתכנון כבר לסוגיות טכנולוגיים רכיבים בעלי מענים פיתוח היא המרכזית, המטרה הארגונית. בעשייה הטכנולוגיה

חברתיות בכלל )בג'וינט( ותעסוקתיות בפרט )בתבת( לטובת ייעול העבודה והגדלת ההשפעה.

אתגר זה אינו פשוט ליישום בארגון שבו רוב המומחים אינם מתחום הטכנולוגיה.

תבת, וגם הג'וינט, הובילו מהלכים אשר מטרתם הייתה חשיפתם של אנשי המקצוע לכלים חדשניים ולשיטות טכנולוגיות חדשניות.

הג'וינט יזם "האקאתון" בנושא פיתוח פתרונות טכנולוגיים, שבו לקחו חלק סטודנטים מחוגים למדעי המחשב במוסדות אקדמיים שונים בירושלים ואנשי צוות מאגפי הג'וינט השונים.

גם בתבת נעשו מהלכים שונים, הן של למידה ושל חשיפה והן של התנסות, לשילובם של כלים טכנולוגיים ניהוליים בכמה תוכניות.

הדרך שלפנינו עוד ארוכה, והיא מביאה לפתחנו יוזמות לשילובם בעשייה של כלים טכנולוגיים.

ארגון לומד

חידוד תפיסת ההפעלה, יישום עקרונות העבודה בתבת, וכמובן יישום ומימוש יעדי העבודה של תבת כפי שהם מוגדרים בתוכניות העבודה, דורשים תהליך מתמיד של למידה ושל שיתוף.

במהלך שנת העבודה, מתקיימים באופן שוטף מפגשים לצוות המקצועי אשר משקפים את שגרת העבודה הארגונית. פורומים שונים אלה מיועדים ללמידה ולהתפתחות מקצועית באמצעות:

שיתוף והעברת ידע בין התחומים השונים ובין התוכניות השונות;

הזמנת מומחים חיצוניים והשגת ידע מבחוץ לטובת העמקה והתחדשות;

ליבון סוגיות משותף וחידודן בתהליכי העבודה ובתפיסת ההפעלה;

סיורים מקצועיים בתוכניות תבת לשם העמקת ההיכרות, הלמידה ההדדית ושיתופי הפעולה הפנימיים, וכן לשם היכרות עם תחומי דעת מקצועיים אחרים.

תכנון

תהליכי התכנון, משמעם בניית תמונת העתיד של תבת. הם התחלתו של כל תהליך, וגם סיומו.

הם כוללים, בו־זמנית, הן התבוננות לאחור לשם למידה והפקת לקחים והן הסתכלות קדימה לעבר היעדים והאתגרים החדשים. למידה מהצלחות, כמו גם מכישלונות, היא בבסיסו של כל תהליך תכנוני, במיוחד זה

שבארגון פיתוח.

מעבר לתכנון שברמת התוכנית, לתהליכי התכנון בתבת )כארגון( יש כמה ממדים:

97

בניית תוכנית עבודה תלת־שנתית - לקראת חתימה מחודשת על הסכם המסגרת של תבת, המתחדש פעם בשלוש שנים בין ג'וינט ישראל לממשלה, מוגדרים מחדש בתבת יעדי העבודה. כארגון מקצועי, זו הזדמנות נהדרת עבור תבת להתבונן על יעדי העבודה ברמת התוכן וברמת כלי העבודה ותהליכי העבודה ולהגדירם

מחדש.

גם תוכנית העבודה התלת־שנתית, לשנים 2020-2018, מגדירה כיווני פעולה ויעדים חדשים.

תהליך התכנון התלת־שנתי נעשה מתוך למידה משותפת והיוועצות עם שותפיה הבכירים של תבת ועם והיא חלק "מכון מאיירס ברוקדייל" ידי על וכן מתוך למידה מהעבודה שנעשתה הצוות המקצועי בתבת,

מתוכנית עבודה זו.

התכנון אינו אירוע שמתרחש פעם בשלוש שנים, אלא חלק משגרת העבודה הארגונית שכוללת:

התקציבית המסגרת בתוך העבודה, תוכנית של שנה מדי מחדש בנייתה - שנתית עבודה תוכנית בניית הקיימת ועל פי כיווני הפעולה שנקבעו, מאפשרת התבוננות מתמדת על הנעשה עד כה ועל אתגרים חדשים

שלהם יש לתת מענה וכן על הזדמנויות חדשות.

בקרה ובחינה מתמדת של עמידה ביעדי התכנון - במהלך שלוש השנים האחרונות, מוסדו בתבת מסגרות עבודה שמתבוננות באופן קבוע על העמידה ביעדי התכנון במטרה לטייב תהליכים מקצועיים ולבחון ניצול

נכון של תקציבי הפעולה.

מסגרות העבודה כוללות:

בחינה רבעונית של יעדי העבודה מבחינה תקציבית ומקצועית;

כל אחד מחברי הדיווח של וחיזוק אחריות חידוד עבודה, לשם כל שנת ושיתוף בסיכומה של הצגה הצוות המקצועי.

זיהוי המגמות החדשות כבסיס לתכנון עתידי - כפי שצוין כאן לא מעט, במוקד תוכנית עבודה זו ניצבים שינויים אשר מתרחשים ואשר צפויים להתרחש בשוק העבודה. בשנה וחצי האחרונות, ניתן מקום משמעותי ללמידה עם שותפים ולליבונן המשותף של סוגיות שקשורות בהשתנותו של עולם העבודה. הלמידה המשותפת וליבון הסוגיות המשותף סייעו בזיהוי המגמות החדשות ויצרו בסיס לסימון ולהגדרת כיווני הפעולה המחודשים של

תבת.

גם תהליך התכנון האסטרטגי מוקד סביב נושא השתנותו של שוק העבודה.

נוכל באמצעותם, חדשניות. בהתנסויות ניסיון וכן וליבון, למידה עדיין נדרשים תמו. לא התכנון תהליכי להמשיך ולחדד באופן דינמי ומהיר את כיווני הפעולה כמענה לאתגרים חדשים שעתידים לבוא לפתחנו.

98

99

תקציב

100

תקציב 2018–2020

כללי

תקציב תבת לשנים 2018–2020 משקף את תוכנית העבודה התלת־שנתית של תבת. התכנון תואם את דרכי הפעולה שנדרשות לפי ניסיונה של תבת, אשר נצבר במהלך אחת עשרה שנה מאז הקמתה, בשנת

.2006

תכנון התקציב מייצג את השלב האחרון בעבודת התכנון האסטרטגי הרב־שנתי, והוא מביא לידי ביטוי את איסוף מידע משותפי תבת במשרדי הממשלה השונים, שיח עם אנשי תוצאותיו של תהליך מקיף שכלל

מקצוע וביצוע מחקרי תשתית בנושא.

הנחות העבודה בתכנון

תבת תידרש בהמשך כי האפשרות, קיימת לעבודה. בסיס משמש הרב־שנתית העבודה תוכנית תקציב לבצע התאמות בתוכניות ובתקציבים. זאת, ממספר סיבות:

והזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה, שביצועם מצריך צרכים חדשים עולים פיתוח התוכניות 1. במהלך עדכון בתוכנית העבודה138;

שפועלת התוכנית ולצורכי להתרחשויות בהתאם השונות התוכניות את שוטף באופן לעדכן צורך יש .2"בשטח";

רב־שנתית. ברמה מפורטות אינן העתידיות מהתוכניות חלק ,)2017 )אוגוסט התוכנית כתיבת במועד .3לפיכך, ייתכן כי תידרש התאמה במהלך תכנון תקציבי מפורט של תוכניות;

4. אי־מימוש כלל היקפי הביצוע המתוכננים139;

5. מאחר שתבת עוסקת בהקמת תוכניות ובפיתוחן, ייתכן כי תוכניות מסוימות יצליחו יותר מאחרות.

תנאי היא שנקבעו, הזמנים בלוחות אחרים, ובגופים הממשלה במשרדי מצליחות תוכניות של הטמעתן הכרחי ליכולת עמידה בביצוע תוכנית העבודה. הטמעה, תאפשר הסטת תקציב לטובת פיתוחן של תוכניות

חדשות נוספות.

138 דוגמאות לכך ניתן לראות בפרק על אודות עולם העבודה המשתנה, שבו נדרשת גמישות ומהירות תגובה גבוהה לצרכים ולהזדמנויות של עובדים ושל ארגונים.

139 אי־המימוש נובע משינויים לא מתוכננים בשלבי הפיתוח וההפצה ובהתאמת המודלים להטמעה. זהו מאפיין נפוץ בארגוני פיתוח בכלל, ובארגונים חברתיים בפרט.

101

מבנה התקציב

תקציב 2018–2020 נושא עימו בשורה: על אף הגידול הנומינלי המשמעותי בעלויות140 שחל מאז הקמתה של תבת, ולמרות שמספר התוכניות שתבת ליוותה בשלבי הטמעתן השונים התרחב לאורך השנים, הצליחה תבת לשמר באופן גמיש תקציבים משמעותיים כך שיוכלו לאפשר עיסוק בסוגיות המאתגרות שמציב בפניהן

עולם העבודה, ואשר אותן לא ניתן לחזות או לכמת בעת כתיבת התוכנית.

התקציב המוצע לשנים 2018–2020 עומד על 115.5 מיליון שקלים, שהם 128 אחוזים בקירוב מהתקציב הרב־שנתי )ביחס למסגרת תקציב תלת־שנתית בת 90 מיליון שקלים(. התכנון בהיקף גבוה מסך המקורות נעשה במכוון, מתוך היכרות עם אופי מימוש התקציבים החלקי בתוכניות שבפיתוח שמאפשר תכנון השימוש בתקציבים שלא נוצלו במלואם141. ניתנה לכך הסכמתם של משרדי הממשלה, ובלבד שלא תבוצע חריגה

בביצוע ממסגרת התקציב המאושר בהסכם על ידי הממשלה.

אחד מתוצרי התכנון היה הגדרת ליבת הפעילויות שיבוצעו, שבעקבותיה הוחלט על קיבוץ הפעילות לשלוש קטגוריות עיקריות שישקפו את מהותן: שילוב וקידום אוכלוסיות, כלים בעולם עבודה משתנה וכלים רוחביים.

לוח 1.1 ולוח 1.2, מציגים את התקציב הרב־שנתי בחלוקה לקטגוריות ולתת־קטגוריות.

הוא רבע מתקציב עולם העבודה המשתנה להיערכות שלקראת כי שיעור התקציב שמיועד לראות ניתן ולקידום אוכלוסיות בעבודה. הקטגוריה "כלים רוחביים" מכילה וכי שליש מהתקציב מיועד לשילוב תבת, מהתקציב ניכר חלק מקצועי. ופיתוח ידע פיתוח מעסיקים, קשרי תבת: של פעילותה כלל לטובת כלים באמצעות להיטמע מיועדות אשר תבת תוכניות של והפעלתן פיתוחן להמשך נועד 2019–2018 לשנים

משרדי הממשלה, רשויות מקומיות ומעסיקים.

140 ההוצאות העיקריות בתוכניות שמופעלות על ידי תבת הן הוצאות שכר. על אף גידול השכר במשק, נותר תקציב תבת הנומינלי 30 מיליון ₪ בקירוב בשנה - שחיקה של 14% בממוצע מאז 2010 ביחס למדד המחירים לצרכן.

141 נספחים א' ו-א'1 לפרק זה מציגים טבלה מפורטת של התקציב בחלוקה לקטגוריות ולתתי־קטגוריות, בהתאמה.

102

התפלגות לפי קטגוריות

לוח 1.1: התפלגות תקציב תבת 2018–2020 לפי קטגוריות )מלש"ח, אחוזים(

מלש"ח

103

לוח 1.2: התפלגות תקציב פעילות תבת לפי תתי־קטגוריות פעילות לשנים 2018–2020 )מלש"ח ואחוזים(

הערה: ללא תקציבי פיתוח תוכניות ומנהלה

מלש"ח

104

התפלגות - סטטוס פיתוח

לוחות 2.1.1 ו-2.1.2, מציגים את מבנה חלוקת התוכניות החדשות ואת מספרן על פני שנים. התכנון כולל את הנעתן של תשע תוכניות חדשות לחלוטין, את עיצובן ואת פיתוחן של 11 תוכניות שהונעו ונמצאות בשלבים שונים של שלבי הנעה ופיתוח, וכן עשר תוכניות שבהן הסתיים מודל הפיתוח והן נמצאות למעשה בשלבי היערכות לקראת הטמעה והטמעה בפועל. מטבע הדברים, הסכומים שנדרשים לפיתוחים חדשים דורשים משאבי פעילות נמוכים יותר והשקעה גבוהה יותר של צוותי הפיתוח בתבת ביחס לתוכניות שכבר פועלות בהיקף משמעותי. מקורות השקעה כוללת של למעלה מחמישים אחוזים מתקציב הפעילות לפיתוחן הישיר

של תוכניות בשלבים שונים הופנו לשנים 2018–2020.

לוח 1.1.2: התפלגות תקציבי תוכניות 2018–2020, בחלוקה לפי סטטוס פיתוח

סה"כ תקציב מס' תוכניותסטטוסבמלש"ח

918.8חדשה

1122.8ממשיכה-בשלבי פיתוח

1022.5ממשיכה - מוכנה להטמעה

46.7ממשיכה - פעילות רוחבית

3470.9סה"כ

*ללא תקציבי פיתוח תוכניות ומנהלה

לוח 2.1.2: התפלגות ותקציבי תוכניות 2018–2020, בחלוקה לפי סטטוס פיתוח)מספר פרויקטים, תקציב במלש"ח(

105

התפלגות - אוכלוסיות

לוח 3.1 שלהלן, מציג את התפלגות התקציב הרב־שנתי בחלוקה לאוכלוסיות. אחד השינויים שניכרים בין של בפיתוחן השקעות לטובת הפעילות הסטת הוא ,2017–2015 לשנים התוכנית ובין זו עבודה תוכנית יחיד דווקא, אלא למתן מענה באמצעות כלים המיועדים לכלל אוכלוסיות תוכניות שאינן מיועדות למגזר תבת142. סיבה נוספת להפחתת ההשקעה באוכלוסיות, היא קליטתן במשרדי הממשלה השונים של תוכניות התשתית המשמעותיות בתחום החרדים והחברה הערבית - תוכניות שאינן מתוקצבות עוד בהסכם שותפות זה. עיקר ההשקעה בתוכניות החרדים והחברה הערבית הוא אפוא בפיתוחם של כלים על גבי התשתיות

הקיימות143.

לוח 3.1 : התפלגות תקציב פעילות תבת בחלוקה לאוכלוסיות בשנים 2018–2020

*ללא תקציב מנהלה ופיתוח תוכניות

142 ההשקעה בהכשרות מקצועיות היא דוגמה להשקעה שמיועדת לכלל האוכלוסיות שמטופלות בתבת.143 זו הסיבה להשקעה הנמוכה, לכאורה, בתקציבי החברה הערבית והחברה החרדית.

מלש"ח

106

תקציבי פעולה נוספים לטובת תעסוקה במסגרת ג'וינט ישראל

בנוסף לתקציבי תבת, מפעיל ג'וינט ישראל תוכניות עבור אוכלוסיות מיוחדות. זאת, במיוחד במקרים שבהם נדרש פיתוח המשכי במסגרת הפצת התוכניות בהתקשרויות ייעודיות עם הממשלה. תוכניות אלו מנוהלות

מקצועית על ידי הצוות המקצועי בתבת.

מיליוני 93 של תלת־שנתי בהיקף אלו אוכלוסיות לטובת נוספות תוכניות להפעיל צפוי הג'וינט הפעיל שבה ,2017–2015 בשנים המקבילה לתקופה ביחס נמוך בהיקף מדובר בקירוב. שקלים המרכזים שהפעלת מכיוון זאת, "ריאן". מרכזי הסכם את רב־שנתי הסכם במסגרת הג'וינט

צפויה להתבצע בהמשך באמצעות המשרד ולכן תוקצבה במסגרת הג'וינט לשנה אחת בלבד. אגפי במסגרת מופעלות מהמקרים בחלק כי גם, יודגש עלותן. ואת הצפויות התוכניות את מציג ,4 לוח

הג'וינט השונים תוכניות נוספות, שלהן יש מרכיבי תעסוקה וקידום144.

לוח 4: תוכניות תעסוקה צפויות בג'וינט ישראל 2018–2020145

תקציב 2018–2020שותף מובילשם התוכניתאוכלוסייה)מלש"ח(

5.0משרד העבודה והרווחהחנוךחרדים

10.0משרד העבודה והרווחהלמרחקיוצאי אתיופיה

71.1משרד העבודה והרווחהמרכזי תעסוקה חברה ערביתערבים

7.0משרד העבודה והרווחהמזרח ירושליםערבים

93.1 סה"כ

כחלק מהיערכות הממשלה להטמעתה במהלך תקופת ההסכם, תפעל תוכנית "חנוך" לאוכלוסייה החרדית בהיקף של כחמישה מיליוני שקלים.

יותר על אודות ההשקעות בתשתיות, מציג לוח 5 את התפלגות ההשקעות על מנת לקבל תמונה רחבה באוכלוסיות לשנים 2018–2020 עבור כלל תוכניות תבת והג'וינט שעוסקות בתעסוקה. תוכניות אלו כוללות את השקעות תבת, את תוכנית החברה הערבית )"ריאן"(, את תוכנית יוצאי אתיופיה )"למרחק"( ואת תוכנית

המגזר החרדי )"חנוך"(.

שמוענק השירותים מסל חלק שהם והקידום, התעסוקה ברכיבי שימוש נעשה שבה לתוכנית דוגמה היא לרווחה" "נושמים תוכנית 144למשתמשים. דוגמה נוספת, היא תכנית 45+ שפועלת במשותף על ידי תבת ועל ידי ג'וינט ישראל - אשלים. שם, תקציב תבת הוא 50%.

נכון למועד כתיבת מסמך זה, בתכניות החברה הערבית ובתוכנית "למרחק" מבוסס תקציב התכנית על הערכה בלבד. היקפו ייקבע 145סופית בהתאם ליתרות בפועל, או לסכומים שיסוכמו בהתקשרויות חדשות או ממשיכות.

107

לוח 5: תקציב תכניות בתבת ותכניות צפויות בג'וינט ישראל, 2018-2020

* לא כולל תקציבי פיתוח תוכניות ומנהלה

מלש"ח

108

דיווח: תקציב מתוכנן וביצוע בפועל, לשנים 2015–2017

היקף הביצוע הכולל לשנים 2015–2017 צפוי לעמוד על כ-91 מיליוני שקלים146, שיעור של כ-101% מתקציבה הריאלי של תבת, וכ-82% מתקציב התכנון הרב־שנתי על עדכוניו147. לוח 6.1, מציג את שיעורי הביצוע בתבת.

לוח 6.1: תקציב מול ביצוע 2015–2017

112.0

82%, 91.4

-

20.0

40.0

60.0

80.0

100.0

120.0

כ"סה

ח"במלש2017-2015תקציב ח"במלש2017-2015אומדן ביצוע

ניתן לראות, כי שיעורי הביצוע בניצול גבוה היו בתחומים כגון אוכלוסיות שבהם יש פעילות ותיקה יותר, או בתחומים כגון פיתוח תוכניות ומנהלה שבהם ההוצאות הן קבועות. לעומת זאת, תוכניות הכלים והחדשנות שליוו תחום זה הביאו ליצירתיות ולפיתוחים חדשים רבים שבהם באופן טבעי שיעורי הביצוע הם, כאמור, נמוכים יותר. לוח 6.2 מציג את ניצול התקציב בחלוקה לקטגוריות, ואילו לוח 6.3 מציג פירוט נוסף של תת־הקטגוריות.

146 אומדן פרופורמה ביחס להיקף הביצוע בתקופה 1-8.2017וביצוע התאמות נדרשות.התקציב עדכוני העוקבת. לשנה התקציב עדכון נבנה ובהתאמה הניצול, היקפי על שוטפת בקרה מבוצעת הכספים שנת במהלך 147

מתעדכנים בהתאם לאישור ועדות תבת.

109

לוח 6.2: תקציב מול ביצוע 2015–2017, בחלוקה לקטגוריות

לוח 6.3: תקציב מול ביצוע 2015–2017, בחלוקה לתת־קטגוריות

110

נספחיםנספח א' תקציב תבת 2018–2020, בחלוקה לשנים ולקטגוריה )ש"ח(

קטגוריהנתונים בש"ח

201820192020סה"כ

2020-2018

20,893,19611,359,7966,275,00038,527,992שילוב וקידום אוכלוסיות

3,208,0003,226,8003,246,0009,680,800כלים רוחביים

10,538,7217,784,9174,331,15022,654,788עולם עבודה משתנה

8,814,0009,035,0009,261,00027,110,000פיתוח תוכניות

5,701,0005,844,0005,991,00017,536,000מנהלה

49,154,91737,250,51329,104,150115,509,580סה"כ

111

נספח א'1: תקציב תבת 2018–2020, בחלוקה לשנים ולתתי־קטגוריה )ש"ח(

תת קטגוריהנתונים בש"ח

201820192020סה"כ

2020-2018

6,603,6532,880,6532,000,00011,484,306חרדים

1,812,8311,816,8421,800,0005,429,673מבוגרים

5,800,2042,936,200825,0009,561,404אנשים עם מגבלה

1,646,0001,726,1001,350,0004,722,100חברה ערבית

5,030,5082,000,001300,0007,330,509אוכלוסייה כללית

7,185,4212,635,867400,00010,221,288הכשרה מעודכנת וגמישה

3,153,3004,349,0503,931,15011,433,500פיילוטים חדשניים והתנסויות

200,000800,000-1,000,000הכוון

360,000360,000360,0001,080,000מעסיקים

330,000330,000330,000990,000בדיקת היתכנות

1,518,0001,536,8001,556,0004,610,800פיתוח ידע

1,000,0001,000,0001,000,0003,000,000ספוט

8,814,0009,035,0009,261,00027,110,000פיתוח תוכניות

5,701,0005,844,0005,991,00017,536,000מנהלה

49,154,91737,250,51329,104,150115,509,580סה"כ

112

113

נספחים

114

115

נספח 1

עתיד עולם העבודה

נספח 2

תוכניות תבת בפיתוח

והטמעה - ניתוח נתונים

ממערכת המידע

116

117

xlvi

העבודה עולם דעתי

מרכזיות מגמות סקירת

קאדרי חאלד, סומך סמדר

2017, אוגוסט

עתיד עולם העבודה

סקירת מגמות מרכזיותסמדר סומך, חאלד קאדרי

נכתב בהזמנת תבת כחומר רקע לתכנית העבודה הרב שנתיתלשנים 2018 - 2020

אוגוסט 2017

118

1. רקעעל רבים במובנים להשפיע שעתידות ואחרות דמוגרפיות טכנולוגיות, למגמות עדים אנו האחרון בעשור שוק העבודה. חלק מהשינויים ניכרים בשוק העבודה כבר היום, ואילו אחרים צפויים לבוא לידי ביטוי בעתיד. גורמים שעוסקים בעולם התעסוקה מכירים בחשיבות הזיהוי המוקדם של מגמות השינוי, ובצורך להתאים

את כוח האדם ואת ההון האנושי לצרכים המשתנים של שוק העבודה.

מאמצים שנעשים, בארץ ובעולם, לחיזוי השפעתם של שינויים אלה על שוק העבודה מצביעים על הקשר שבין התפתחויות טכנולוגיות ושינויים דמוגרפיים וחברתיים לבין מבנה שוק העבודה. הם בוחנים את השפעת מגמות השינוי על הרכב ועל סוג המקצועות, על צורות תעסוקה ועל מרחבי עבודה חדשים, ופועלים כדי

לזהות את הכישורים שיידרשו לעובד בשוק עבודה משתנה.

"מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל" התבקש על ידי ג'וינט תבת לערוך סקירה של הספרות המקצועית בתחום, שמטרתה לסייע לג'וינט תבת בתכנון פעילותה בשנים הקרובות לאור השינויים שמתרחשים ומתוך היערכות

לקראת העתיד.

מסמך זה, סוקר בקצרה את הנושאים הבולטים בתחום עולם העבודה העתידי. המסמך מתבסס על דוחות של ארגונים מובילים בתחום, בארץ ובעולם, על ניירות עמדה ועל מאמרים אקדמיים, וכן על תוצריהם של תהליכי למידה שג'וינט תבת יזמה או השתתפה בהם, בכללם צוות היערכות לעולם העבודה העתידי בהובלת "המכון הישראלי לדמוקרטיה" ובהשתתפות השחקנים המרכזיים בזירת התעסוקה בישראל. המסמך מציג השלכותיהן את בעתיד, עליו וישפיעו בהווה העבודה עולם על שמשפיעות המרכזיות השינוי מגמות את

הצפויות ואת השינויים המרכזיים שכבר מתרחשים במבנה ובשוק העבודה.

2. מנועי השינוי - תמורות ושינויים שמשפיעים על שוק העבודהפרק זה, סוקר את מנועי השינוי הבולטים שצפויים להשפיע על שוק העבודה ועל רמת התעסוקה במדינות המתועשות. הספרות מצביעה על שלושה מנועי שינוי עיקריים: חידושים בתחום הטכנולוגיה והמדע, שינויים

דמוגרפיים ושינויים חברתיים.

2.1 חידושים בתחום הטכנולוגיה

בשנים האחרונות מזהים מומחים בתחום התעסוקה כי התפתחויות טכנולוגיות מהירות עתידות להשפיע על מבנה שוק העבודה, וכי חלקן משפיעות עליו כבר כעת. ניתן כבר היום לראות שהטכנולוגיה היא חלק של בתעסוקתם אינטגרלי חלק הוא דיגיטלית בטכנולוגיה השימוש וכי רבים, תעסוקה בענפי משמעותי

מרבית העובדים.

העיסוק בהתפתחויות טכנולוגיות כמנוע לשינוי בשוק העבודה אינו חדש. כבר בתחילת המאה הקודמת, ואף לפני כן, הזהירו שחקנים מרכזיים בשדה התעסוקה מפני השפעתן של התפתחויות טכנולוגיות על מבנה שוק העבודה ועל הרכב המקצועות שבו. החשש הגדול שליווה את ההתפתחויות הללו היה מפני החלפת העובד

119

האנושי במכונה37 או במחשב38. אולם החשש מפני אבטלה טכנולוגית, שמפניה הזהיר הכלכלן הבריטי ג'ון קיינס כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת, התברר כמוגזם. שכן, אומנם כניסתן לאורך השנים של ובעיקר יצרה מקצועות חדשים ייתרה מקצועות רבים, אך תחתם היא טכנולוגיות חדשות לשוק העבודה

שינתה את אופיים של מקצועות קיימים39 40 41.

אלא חיובית, או שלילית אינה הטכנולוגיה השפעת שלפיה התפיסה ויותר יותר מתהדקת לאחרונה דיפרנציאלית בהתאם לסוג הטכנולוגיה. דוח של ה-World Economic Forum משנת 2016 מראה, כי לבינה שלמחשוב, בעוד המועסקים; שיעור על שליליות השפעות להיות צפויות לומדות ולמכונות מלאכותית יאפשרו שהם בכך זה, שיעור על חיובית השפעה להיות צפויה הדברים של ולאינטרנט ענן לטכנולוגיות

צורות עבודה חדשות ואת שילובן של אוכלוסיות חד שות בתעסוקה.

2.2 שינויים דמוגרפיים

לשוק חדשות ואוכלוסיות מהגרים כניסת האוכלוסייה, הזדקנות האוכלוסייה, בהרכב דמוגרפיים שינויים העבודה, עתידים אף הם להשפיע על שוק העבודה.

2.2.1 הזדקנות האוכלוסייה

בשיעור ומירידה החיים בתוחלת מעלייה שנובעת האוכלוסייה, של מהירה הזדקנות כי מזהים חוקרים הילודה, עלולה להאט את קצב הצמיחה בעולם ולהעלות את היחס שבין האוכלוסייה המבוגרת לזו שבגיל העבודה42. תחזיות מראות, כי שיעור הזקנים בני 65 ומעלה בקרב כלל האוכלוסייה צפוי לעלות במרבית 44. בישראל, למשל, צפוי מספר הקשישים לצמוח מ-900 אלף בשנת 2014 ל-1.6 המדינות המפותחות43 מיליון בקירוב בשנת 203045. תחזית ארוכת טווח של ה-OECD מעריכה, כי יחס התלות שבין האוכלוסייה בגיל העבודה לזו המבוגרת יוכפל בחמישים השנים הקרובות באסיה, במזרח אירופה ובמערבה46. דוח של

Frey, C. B. and Osborne M. A. (2013(. The Future of Employment: How Susceptible are Jobs to Computerization. 37

Oxford Martin School, Oxford University. Rotman, D. (2013(. How Technology is Destroying Jobs. MIT Technology Review Magazine, Jul/Aug. 38

Arntz, M., T. Gregory and U. Zierahn (2016(, “The Risk of Automation for Jobs in OECD Countries: A Comparative 39

Analysis”, OECD Social, Employment and Migration Working Papers, No. 189, OECD Publishing, Paris. The World Bank Group, 2015. The Effect of Technology on Employment and Implications for Public Employment 40

Services. Report Prepared for the G20 Employment Working Group Meeting. Istanbul, Turkey.Aghion, P. & Howitt, P. (1994(. Growth and Unemployment. The Review of Economic Studies, 61(3(, 477-494. 41

Janta et al. 2015; UK Commission of Employment and Skills: The Future of Work: Jobs and Skills in 2030, 2014. 42

Shultz, K. S., & Adams, G. A. (2007(. In Search of a Unifying Paradigm for Understanding Aging and Work in 43

the 21st Century. In K. S. Shultz & G. A. Adams (Eds.(, Aging and Work in the 21st Century: 303-319. New York:.Psychology Press

UK Commission of Employment and Skills: The Future of Work: Jobs and Skills in 2030. Evidence Report 84, 44

February, 2014.45 המועצה הלאומית לכלכלה, הערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית, ספטמבר 2015.

.OECD (2012(, OECD Employment Outlook 2012, OECD Publishing, Paris 46

120

הפורום הכלכלי העולמי צופה, כי שיעור העובדים בני 65 ומעלה יעלה, וכי במקביל תעלה גם הדרישה למתן שירותים ייחודיים לאוכלוסייה בגילים אלה47.

2.2.2 כניסתן של אוכלוסיות חדשות לשוק העבודה

על פי התחזיות, יושפע הרכב כוח העבודה במדינות המפותחות גם מעלייה בשיעור המהגרים וממוביליות גלובלית של עובדים. הגידול בשיעור המהגרים בכוח העבודה במדינות ה-OECD מעורר דיון סוער ברבות מהן: מחד גיסא, קיים חשש מפני כניסתם של עובדים בעלי מיומנויות וכישורים שאינם מתאימים לדרישותיו של שוק העבודה המקומי. מאידך גיסא, עומדת הטענה כי לדור הנוכחי של המהגרים יש פוטנציאל גבוה לתרום לצמיחתן הכלכלית של המדינות הקולטות48. סקירת המגמות החברתיות והתעסוקתיות באירופה חסרי הצעירים בשיעור הגידול את זה לדיון מוסיפה ,RAND המחקר מכון ידי על שנערכה ,2030 בשנת

השכלה והכשרה כגורם משמעותי שעתיד להשפיע על מבנה שוק העבודה באירופה של 49.2030

2015 משנת לכלכלה הלאומית המועצה של כלכלית־חברתית מצב הערכת דוח מצביע בישראל, בכלל והערבים החרדים בשיעור שצפויה החדה העלייה על במיוחד למדינה, הייחודית הדמוגרפיה על האוכלוסייה בישראל. אוכלוסייה זו, במיוחד הגברים החרדים והנשים הערביות, מתאפיינת בשיעור תעסוקה ישנה מגמת עלייה בשיעור התעסוקה בקרב נזכיר שבשנים האחרונות יחסית. נמוכים וברמת מיומנויות מזהירה מתרחשת, שכבר המגמה אף על והחרדיות. הערביות הנשים בקרב במיוחד אלה, אוכלוסיות כלכלה של יצירה "ללא שכן אלה, באוכלוסיות שצפויה החדה העלייה מפני לכלכלה הלאומית המועצה

אחת שבה כולם משתתפים, המשק יתקשה לתפקד לאורך זמן"50.

יחד עם זאת, מחקר חדש שיזמה ג'וינט תבת בשיתוף עם Deloitte, שמטרתו גיבוש מגמות הליבה שישפיעו על שוק התעסוקה בישראל בשנת 2022, מציע שלעלייה בשיעורן של אוכלוסיות אלה ושל האזרחים הוותיקים

בכוח העבודה בישראל יש ערך חברתי וכלכלי רב51.

מכלל והערבים החרדים בשיעור הגידול - ובישראל המהגרים, בשיעור הגידול האוכלוסייה, הזדקנות והן תרבותית מבחינה הן יותר, למגוון המפותחות במדינות העבודה כוח את להפוך עשויים האוכלוסייה, מבחינה גילית. הערך החברתי והכלכלי שטמון בגיוון בתעסוקה נתמך במחקרים רבים. למרות זאת, נראה בגיוון ולהפנים את הערך העסקי שטמון בכוח העבודה לשינויים להיערך רבים על מעסיקים בישראל כי

ובשונות שכרוכים בשיעורן ההולך וגדל בכוח העבודה52.

WEF, Future of Jobs Report, January, 2016. 47

OECD (2014(. Migration Policy Debates. OECD Publishing, Paris. 48

UK Commission of Employment and Skills: The Future of Work: Jobs and Skills in 2030. Evidence Report 84, 49

February, 2014.50 המועצה הלאומית לכלכלה, הערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית, ספטמבר 2015, עמ' 16.

Deloitte 51, השפעת המגמות בתעסוקה על המעסיקים ב-2022, אפריל 2017.52 שם.

121

2.3 שינויים חברתיים ונורמטיביים

העלייה בשיעור המשרות שדורשות את זמנו ואת מחויבותו של העובד מניעה יותר ויותר עובדים לשאוף לאיזון בין עולם העבודה לבין החיים הפרטיים, ולחפש משרות שמאפשרות גמישות בשעות העבודה ובמיקומה הפיזי. סקר שנערך בבריטניה מראה, כי 57% מהעובדים ציינו "גמישות במקום העבודה" כמרכיב החשוב בעבודתם. שיעור זה עולה עם השנים, ונראה כי גמישות חשובה במיוחד להורים לילדים קטנים, לעובדים

.Y54-בעלי מחויבויות לטיפול באחרים ולעובדים בעלי כישורים גבוהים53, ובאופן מיוחד לילידי דור ה

כי מראה והמשפחה, הבית משק במבנה שינוי מגמות לזהות שנועד מ-2012, OECD-ה ארגון של דוח בעקבות עלייה בשיעורי הנשים וההורים היחידנים בכוח העבודה חלה עלייה בדרישה למסגרות ולשירותים נגישים לילדים, תוך העדפת מקומות עבודה גמישים ואפשרות לשילוב עבודה מרחוק55. בישראל, זיהתה חברת Deloitte כי הצורך באיזון בין עולם העבודה לבין החיים הפרטיים הוא אחד ממאפייניו הבולטים של העובד בעולם העבודה העתידי, וכי הפרה של איזון זה צפויה להיות גורם משמעותי בשיקוליו לבחור במקום

עבודה56.

ואת הטכנולוגיות ההתפתחויות את העבודה, שוק על להשפיע שצפויים השינוי מנועי את הצגנו כה עד שוק על השינוי מנועי של הצפויות בהשלכות יעסקו הבאים הפרקים והחברתיים. הדמוגרפיים השינויים וכן על ועל מרחבי העבודה, ועל רמת התעסוקה, על דפוסי העבודה העבודה, על הרכב המקצועות שבו

המיומנויות שיידרשו לעובד בעולם העבודה החדש.

3. השלכותיהם של מנועי השינוי על עולם העבודה 3.1 השפעת הטכנולוגיה על הרכב המקצועות בשוק העבודה

3.1.1 היעלמות מקצועות בעקבות התפתחויות טכנולוגיות

חוקרים רבים הצביעו במהלך השנים על הקשר שבין ההתפתחויות הטכנולוגיות לבין שינויים במבנה שוק והתשע־עשרה השמונה־עשרה במאות כבר כאמור, .58 השונים57 המקצועות על השפעתן ועל העבודה נשמעו חששות מפני החלפת העובד האנושי במכונה; ובמאה העשרים - מפני מחשובן של משרות רבות. אולם, מרביתם לא עלו בקנה אחד עם המציאות. זו, הוכיחה שההתפתחות הטכנולוגית הביאה ליצירתם של

מקצועות חדשים ובעיקר שינתה את אופיים של המקצועות הקיימים59.

Tipping et al. (2012(. The Fourth Work-Life Balance Employee Survey. Employment Relations Research Series 53

122. BIS: London.Adaci, B., Gretczko, M., and Pelster, B. (2013(. Human Capital Trends 2013: Leading Indicators. Deloitte. 54

OECD (2012(. The Future of Families to 2030, OECD Publishing. 55Deloitte 56, השפעת המגמות בתעסוקה על המעסיקים ב-2022, אפריל 2017.

Frey, C. B. and Osborne M. A. (2013(. The Future of Employment: How Susceptible are Jobs to Computerization. 57

Oxford Martin School, Oxford University. Goos, M., Manning, A. and Salomons, A. (2010(, “Explaining Job Polarization in Europe: The Roles of Technology 58

.and Globalization,” The American Economic Review, 99, No. 2, pp. 58-63 Arntz, M., T. Gregory and U. Zierahn (2016(, “The Risk of Automation for Jobs in OECD Countries: A Comparative 59

Analysis”, OECD Social, Employment and Migration Working Papers, No. 189, OECD Publishing, Paris.

122

למרות זאת, ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות שמאפיינות את העשורים האחרונים הובילו חוקרים רבים ועל הרכב המקצועות על שוק העבודה ושל הדיגיטציה ולבחון את השלכותיהן של האוטומציה להמשיך שבו. מרבית המחקרים בתחום מצביעים על היעלמותם של מקצועות בעלי אופי שגרתי, ועל התחזקותם שצפויות המגמות את שבחן למשל, העולמי, הכלכלי הפורום יצירתי. אופי בעלי מורכבים מקצועות של בשוק העבודה הגלובלי בשנים 2020-2015, צופה כי שבעה מיליון משרות בקירוב עתידות להיעלם, מרביתן משרות אדמיניסטרציה רוטיניות. זאת, לעומת כשני מיליון משרות שעתידות להתווסף, מרביתן בתחום מדעי

Frey( המחשב והמתמטיקה, ההנדסה והאדריכלות60. עבודה בולטת בתחום, היא מחקרם של פריי ואוסבורן

and Osborn( משנת 2013. הם בחנו את הסיכוי להישרדותם או להיעלמותם של מקצועות בשוק העבודה

בהתאם למחשוב בסיכון נמצא מקצוע שלפיו חיזוי מודל פיתחו החוקרים ממחשוב. כתוצאה האמריקני למידת היצירתיות ולמידת שיקול הדעת, לעומת מידת החזרתיות וההשגרה של המשימות שנדרשות בו. מקצועות בסכנה גבוהה למחשוב61 הם מקצועות בעלי אופי חזרתי, שכוללים משימות מוגדרות ורוטיניות הללו מהמקצועות רבים אדמיניסטרציה. או ייצור פס עבודות כמו דעת, לשיקול נתונות אינן שכמעט מקצועות הם למחשוב62, נמוך בסיכון מקצועות נמוכה. השכלה בעלי ובעובדים נמוך בשכר מתאפיינים רכיב שכוללים או וחברתית, רגשית אינטליגנציה יצירתיות, שדורשות מורכבות במשימות שמתאפיינים של שכנוע ושל משא ומתן. כך לדוגמה: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, רופאים, אדריכלים, מורים, מרצים האדם את יחליפו והאוטומציה הדיגיטציה המחשוב, בתחום התפתחויות המחקר, לפי בכירים. ומנהלים העובד, ובמהלך עשרים השנים הבאות יגרמו להיעלמותם של מקצועות שבהם התרכזו בשנת 2010 47%

מהמועסקים בארה"ב.

מודל החיזוי של פריי ואוסבורן שימש גם את "מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל", כדי לבחון את מידת הסכנה במחשובם של מקצועות בישראל. במחקר נמצא, שבשנת 2011 רוכזו 39% משעות התעסוקה ופקידי בנק, קופאים, ביניהם: מוכרנים, פקידי דלפק גבוה למחשוב, בישראל במקצועות שמצויים בסיכון כ-40% דומה: תוצאה מניב המועסקים מספר של ניתוח אלקטרוניקה. וטכנאי הנדסאים ביטוח, סוכני מהמועסקים עובדים במקצועות שנמצאים בסכנה גבוהה למחשוב )כמיליון עובדים בגיל 64-25(. במסגרת זו, ערך מכון טאוב השוואה בין ישראל, לגרמניה ולארה"ב ומצא מגמה דומה. הדבר מחזק את ההשערה, כי מדובר בתופעה שמאפיינת את המדינות המפותחות בעולם המערבי63. לצד הגישה שרואה בטכנולוגיה איום על עבודות רוטיניות בלבד, ישנה תפיסה שלפיה צפוי הקצב המהיר של ההתפתחויות הטכנולוגיות להשפיע גם על מקצועות שכוללים משימות מורכבות ויצירתיות. התפתחויות בתחום הבינה המלאכותית, המכונות הלומדות, המידע והתקשורת משכפלות כבר היום את התפיסה האנושית ואת שיקול הדעת המורכב שעד

כה היה בהם משום יתרון לעובד האנושי 64 65. World Economic Forum (2016(. The Future of Jobs: Employment: Skills and Workforce Strategy for the Forth 60

Industrial Revolution.61 מקצוע שדורג גבוה לסיכון הוא בעל הסתברות הגבוהה מ-0.7, בטווח שבין 0-1.62 מקצוע שדורג נמוך לסיכון הוא בעל הסתברות הנמוכה מ-0.3, בטווח שבין 0-1.

63 מדהלה־בריק, ש'. )2015(. מקצועות בסיכון, מגמות המחשוב בשוק העבודה בישראל. בתוך: וייס, א' וצ'רניחובסקי, ד' )עורכים(, דוח מצב המדינה - חברה, כלכלה ומדיניות 2015. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, עמ' 80-45.

Brynjolfsson,E. & McAfee, A. (2012(. Race Against the Machine. The MIT Center for Digital Business. 64

Goos, M., Manning, A. and Salomons, A. (2010(, “Explaining Job Polarization in Europe: The Roles of Technology and Globali- 65

zation,” The American Economic Review, 99 (2(, 58-63.

123

3.1.2 שינויים בהרכב המקצועות

המאמץ לבחון את השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות על הרכב המקצועות בשוק העבודה מלמד, כי לרבים הכישורים ואת העבודה מהות את ששינו ודיגיטליים טכנולוגיים רכיבים התווספו הקיימים מהמקצועות שנדרשים בה66. כך למשל, דוח שהוכן בעבור ארגון ה-OECD זיהה כי טכנולוגיות מידע ותקשורת )ICT( הן מרכיב חשוב כמעט בכל המקצועות בארה"ב67 ובמרבית המקצועות במדינות ה-OECD68. שימוש באינטרנט במדינות הגדולות בחברות מהעובדים בקירוב 95% של בעבודתם מרכזי מרכיב הוא ICT ובמיומנויות

ה-OECD, ושל 65% מהעובדים בחברות קטנות69.

בהתאם לכך, הציפייה היא שיותר ויותר עובדים יידרשו לעדכן את הידע ואת הכישורים שלהם כדי להישאר קיים היום שכבר מראים, מחקרים המשתנה. במקצוע ולעבוד להמשיך מסוגלים להיות וכדי רלוונטיים פער בין כישוריהם והשכלתם של העובדים לבין דרישות המשק בכלל ודרישותיהם של ענפים ספציפיים בפרט. הציפייה היא, שעם התקדמות ההתפתחויות הטכנולוגיות פער זה יעמיק70. מומחים בתחום רואים בהתאם שוטף באופן ושיתעדכן המשק, לדרישות שיותאם מקצועיות הכשרות מערך של בקידומו צורך להתפתחויות הטכנולוגיות, ככלי מדיניות שיאפשר התמודדות עם השינויים71 72. אולם, בה בעת הם מצביעים מוסדות בין פעולה ושיתוף המשק צורכי זיהוי ביניהם זה, מסוג מערך בהקמת שכרוכים האתגרים על

ההכשרה ובין המעסיקים73.

3.1.3 קיטוב בשוק העבודה

מחקריהם של פריי ואוסבורן ושל מכון טאוב מלמדים, כי 47% מהמקצועות בארה"ב ו-39% מהם בישראל עתידים להיעלם בעשורים הקרובים. אלה הם מקצועות שכוללים משימות רוטיניות ואינם דורשים השכלה או מיומנויות גבוהות. במקביל, 33% מהמקצועות בארה"ב ו-41% מהמקצועות בישראל נמצאים בסיכון נמוך רב, דעת ושיקול מורכבות משימות שכוללים מקצועות הם אלה גבוהים. הם לשרוד וסיכוייהם למחשוב ושדורשים עובדים מיומנים בעלי השכלה גבוהה. אם כן, במובנים רבים השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות על שוק העבודה תהיה כזו של קיטוב: עובדים מקצועיים ומנהלים בכירים מיומנים בעלי שכר גבוה, למול

עובדי שירותים לא מיומנים שמרוויחים שכר נמוך74.

66 מדהלה-בריק, ש. )2015(.

Berger, T. and Frey, C. (2016(. Structural Transformation in the OECD: Digitalization, Deindustrialization and the Future of 67

Work. OECD Social, Employment and Migration Working Papers, No. 193, OECD Publishing, Paris.OECD (2013(. OECD Skills Outlook 2013: First Results from the Survey of Adult Skills, OECD Publishing, Paris. 68

.OECD (2016(, Skills for Digital World. OECD Publishing 69

Cedefop (2010(. Analyzing Skill Mismatch and Policy Implications. Retrieved June, 2017. 70

OECD (2010(. Learning for Jobs. OECD Publishing. 71

Cedefop (2015(. Lifelong Guidance. Retrieved June, 2017. 7273 המכון הישראלי לדמוקרטיה, היערכות לשוק העבודה העתידי, טיוטת דוח צוות ההכנה לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, יוני 2017.

Goos, M., Manning, A. and Salomons, A. (2010(, “Explaining Job Polarization in Europe: The Roles of :74 ר' גם

Technology and Globalization,” The American Economic Review, 99 (2(, 58-63.

124

התחזית שצופה קיטוב בשוק העבודה מתיישבת גם עם ניתוח מאפייני המועסקים במקצועות השונים. ניתוח זה מראה, שההסתברות כי מקצוע ייעלם בגלל מחשוב או בשל התפתחות טכנולוגית היא גבוהה יותר בקרב במידה שמועסקת הקבוצה הם יהודים75 לא גברים טאוב, מכון לפי נמוכים. ושכר השכלה בעלי עובדים הרבה ביותר במקצועות שנמצאים בסיכון גבוה למחשוב76. תמיכה לכך עולה מתחזית שערך בשנת 2013 משרד העבודה האמריקני, לפיה עד שנת 2022 יצמח בקצב מהיר יותר שיעור המקצועות שדורשים השכלה

גבוהה לעומת שיעור המקצועות שדורשים השכלה תיכונית ומטה77.

למרות האמור לעיל, חשוב לזכור שהעבודות שנעשות בתחום מתבססות על הנחות לגבי מהות ולגבי היקף השינויים העתידיים, וכי מידת הוודאות ביחס להתממשותן היא מוגבלת. נזכיר, שהתחזיות מתחילת המאה וכי ההתפתחויות בתחום המחשוב באותה העשרים לגבי אבטלה טכנולוגית בעקבות מיכון לא התממשו, הטכנולוגיות שההתפתחויות ייתכן זאת, לאור בתחום. מיומנים לעובדים הדרישה את דווקא העלו מאה לאו דווקא יביאו לאבטלה טכנולוגית; אולי להפך - ייתכן שהן יביאו גם להיעלמותם של מקצועות שכוללים משימות מורכבות. כאמור, אי־הוודאות שבחיזוי עולם העבודה העתידי היא הנחת עבודה בסיסית של כל הגורמים שפועלים בתחום, אשר במקביל, ואולי בשל כך, גם מחזקים את הצורך בתכנון ובהיערכות מוקדמת

לשינויים הצפויים.

3.2 שינויים במבנה העבודה ובדפוסי התעסוקה המסורתיים

בעשור האחרון, אנו עדים לתזוזה במבנה העבודה המסורתי. יותר ויותר עובדים עושים את עבודתם כשהם מרוחקים ממבנהו הפיזי של הארגון שבו הם מועסקים. לעיתים, הם אף עושים זאת ממדינה אחרת. במקביל, אנו עדים לצמיחתן של צורות העסקה חדשות שמתאפיינות ביחסים גמישים בין עובד למעסיק ובתזוזות רבות לאורך הקריירה, שכוללות מעבר בין מעסיקים והחלפת מקצוע )לפעמים, יותר מפעם אחת(. מחקרים מסמנים את ההתפתחויות הטכנולוגיות, את הרשתות החברתיות, את המרחבים הווירטואליים ואת השאיפה לאיזון בין העבודה ובין החיים הפרטיים כמניעים המרכזיים לשינויים אלה. תחילה, נציין את צורות ההעסקה

ואת סביבות העבודה החדשות המרכזיות. לאחריהן, נפרט את המניעים לצמיחתן.

3.2.1 צורות חדשות של השתתפות בתעסוקה

במדינות מערביות רבות ניכר בעשורים האחרונים מעבר מצורת העסקה מסורתית )שכוללת דפוס לינארי של התפתחות קריירה, ועבודה אצל מעסיק אחד לאורך שנים ארוכות(, לעבר צורות העסקה חדשות )ביניהן: עבודה בו־זמנית, מעסיקים כמה אצל עבודה החיים, במהלך מקצוע החלפת מעסיקים, כמה בין מעבר מבוססת שוברים ועוד(78 79. צורות תעסוקה אלה מתאפיינות בתזוזות רבות לאורך הקריירה, ובמה שנתפס יציבות. דוח של הנציבות לתעסוקה ולכישורים בבריטניה צופה, כי שינויים בסביבת העבודה כיום כחוסר

75 מוסלמים, נוצרים, דרוזים ואחרים.76 57% מהגברים הלא-יהודים לעומת 35% בקרב הגברים היהודים.

Bureau of Labor Statistics (2013(, Employment Projections — 2012-2022, news release, U.S Department of Labor. 77 Eurofound (2015(, New Forms of Employment, Publications Office of the European Union, Luxembourg. 78

Future of Work Institute (2012(. The Benefits of Flexible Working Arrangements. 79

125

וגמישות רבה במקום העבודה ולאורך הקריירה יהיו בשנת 2030 מהמגמות הבולטות בשוק העבודה80.

דפוס תעסוקה נוסף שנמצא במגמת עלייה, ומתבלט בחקר עולם העבודה העתידי, הוא עבודת ה"פרילנס". בעשור האחרון, מזהות מדינות מערביות רבות עלייה בשיעור העובדים העצמאיים )"פרילנסרים". בעברית: ובבריטניה83 82 בארה"ב81 לדוגמה, כך מראש. מוגדרות למשימות שירות שנותנים חופשיים( משתתפים גופים העבודה. בכוח משמעותי חלק שנוטלת מובחנת לאוכלוסייה ה"פרילנס" עובדי במהירות הופכים שבוחנים את כוח העבודה העתידי, ובאופן ספציפי את עובדי ה"פרילנס", מצביעים על תרומתם ההולכת וגוברת לכלכלה העולמית84. יחד עם זאת, הם גם רואים צורך להגדיר את מעמדם התעסוקתי בצורה ברורה

ולבחון את צורכיהם הייחודיים85.

דפוסי העבודה החדשים מסמנים מגמה של שינוי בהגדרתם המסורתית של כוח העבודה ושל יחסי העובד והמעסיק. הם מצביעים על דרכים חדשות להשתתפות בשוק העבודה ועל סביבות עבודה מגוונות86. צורות תעסוקה חדשות אלה מאתגרות את היחסים המסורתיים שבין העובד למעסיק )יחסים שהתאפיינו בקשר לינארי, ארוך טווח ומחייב בין שני הצדדים(, שכן הן מתאפיינות במרכיבים בולטים של גמישות, של זמניות ושל היעדר מחויבות. מחקרים בתחום מצביעים על תרומתם של הסדרים גמישים לרווחת העובד, לפריון ולמעסיק, אך במקביל גם על הצורך של העובד לקחת אחריות על ניהול הקריירה שלו עצמו ולפעול באופן

פרו־אקטיבי כדי לשרוד במסגרות התעסוקה הללו87.

3.2.2 שינויים בסביבת העבודה

בד בבד עם השינויים בצורות התעסוקה, ניתן לראות כי גם סביבת העבודה המסורתית הולכת ומשתנה. התפתחויות טכנולוגיות מואצות, בכללן המרחבים הווירטואליים וטכנולוגיות ICT, מאפשרים עבודה מרחוק הארגון של הפיזי מבנהו שאינו במקום לעבוד האפשרות אחרת88. ממדינה ואף הקפה מבית מהבית, -מתיישבת עם השאיפה לאיזון רב יותר בין העבודה לחיים האישיים, במיוחד כאשר מדובר בהורים לילדים

צעירים.

יחד עם זאת, מחקרים מראים שלעבודה מרחוק יש גם השפעות שליליות על העובדים: זמינות גבוהה של של צמיחתם זמינה89. ומקצועית חברתית קהילה והיעדר התעסוקתית היציבות צמצום למעסיק, העובד "WeWork" ואחרים, באה לתת מענה לחלק מהצרכים הללו. חללי עבודה חללי עבודה משותפים, דוגמת

UK Commission of Employment and Skills: The Future of Work: Jobs and Skills in 2030. Evidence Report 84, 80

February, 2014.Bureau of Labor Statistics, May, 2015. US 81

Freelancing in America: 2016. Freelance Union & Upwork: 82

Kitching, J. (2016(. Exploring the UK Freelance Workforce in 2015. ISPE and Kingstone University, London. 83

Freelancing in America: 2016. Freelance Union & Upwork: 84

Kitching, J. (2016(. Exploring the UK Freelance Workforce in 2015. ISPE and Kingstone University, London. 85

UK Commission of Employment and Skills: The Future of Work: Jobs and Skills in 2030. Evidence Report 84, 86

February, 2014.87 שם.

Manyika, J. et al. (2011(. An Economy That Works: Job Creation and America's Future. McKinsey Global Institute. 88

Eurofound (2015(. New forms of employment, Publications Office of the European Union, Luxembourg. 89

126

ליצירת אפשרות וכן חברתית, ורשת מקצועית קהילה ומשרדיים, פיזיים שירותים מספקים משותפים קשרים מקצועיים, למתן במה לחשיבה משותפת ואף להפגת הבדידות.

Deloitte בחן את השלכותיה של עבודה מרחוק גם על המעסיקים. המחקר מצביע על מחקר של חברת היכולת ליצור שיתופי פעולה, לאפשר עבודה אטרקטיבית וגמישה ולהגביר את החיבור בין העובדים לארגון עובדים לנהל המעסיק של קושיו על המחקר מצביע במקביל, אולם מרחוק. בעבודה בולטים כיתרונות

שנמצאים במקומות שונים, שמתאפיינים בתרבויות מגוונות ושפועלים תחת חוזים שונים90.

3.2.3 מניעים לשינוי במבנה העבודה המסורתי

הצורך באיזון בין העבודה ובין החיים האישיים, וכן השאיפה לגמישות בעבודה, הוגדרו כמניע בולט בצמיחתן לילדים הורים של מוגברת לשוק העבודה כניסה לעיל, כפי שהוזכר .92 צורות התעסוקה החדשות91 של עובדים הובילו בחירה94 וביכולת עצמי במימוש באוטונומיה, צורך וכן הפרט, רווחת על דגש צעירים93, במדינות רבות לאמץ דפוסי תעסוקה גמישים מבחינת שעות התעסוקה ומרחבי העבודה גם יחד. כמענה לכך, פיתחו מדינות רבות הסדרים ותוכניות מדיניּות שיתמכו באיזון שבין עבודה ובין חיים אישיים. חלקן אף עיגנו זאת בחקיקה )ר’ משה, 2015, לסקירתם של מודלים להסדרי עבודה/חיים אישיים במדינות מערביות(.

כניסתם של ילידי דור ה-Y לכוח העבודה, היא גורם משמעותי נוסף לשינויים בצורות העבודה ובסביבתה. של ובעולם טכנולוגית בסביבה שגדלה הראשונה העובדים קבוצת הם והתשעים, השמונים שנות ילידי הקהילה של לכוחה ומודעים הווירטואלי, המרחב את היטב מבינים הם חברתיות. רשתות ושל מסרונים

הווירטואלית ושל הקולקטיב.

חברתי הוא תכופים. בשינויים מורגל הגלובלי, העבודה מכוח בקירוב 50% יגלם 2020 שבשנת זה, דור ,Y-סימנה את מערכת הערכים של דור ה Deloitte ושיתופי, וזקוק לגמישות ברבדים שונים של חייו95. חברתשכוללת צורך בגמישות ובתהליכים מהירים ואת היכולת להתמודד עם שינויים תכופים, כמשמעותית בעיצוב

צורות ודפוסי העבודה החדשים גם בישראל של שנת 96.2022

3.3 המיומנויות שנדרשות לעובד בשוק העבודה המשתנה

גורמים שונים שעוסקים בעולם העבודה העתידי חוזים שהתפתחויות טכנולוגיות מהירות צפויות כאמור, לגרום לשינויים תכופים, ולאורך זמן, בעולם העבודה. דגש רב מושם על התאמה מתמדת של כוח האדם ושל ההון האנושי לשינויים אלה, במיוחד על הצורך של העובד להסתגל להתפתחויות הטכנולוגיות97 ולהתאים

Deloitte 90, השפעת המגמות בתעסוקה על המעסיקים ב-2022, אפריל 2017.Employment Group on Workplace Flexibility (EWF(, 2012. 91

92 משה, נ. )2015(. הסדרים לאיזון עבודה - חיים אישיים במדינות שונות. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. European Commission, New Start to Address the Challenges of Work-Life Balance Faced by Working Families, 93

August 2015. Employment Group on Workplace Flexibility (EWF(, 2012. 94

Glover & Beck, 2014; Employment Group on Workplace Flexibility (EWF(, 2012. 95Deloitte 96, השפעת המגמות בתעסוקה על המעסיקים ב-2022, אפריל 2017.

Spitz-Oener, A. (2006(. Technical Change, Job Tasks, and Rising Educational Demands: Looking Outside the 97Wage Structure. Journal of Labor Economics, Vol. 24(2(, pp. 235-270.

127

את כישוריו לצרכים המשתנים בשוק העבודה98 99 100.

ארגונים בין־לאומיים וגופי מחקר, ביניהם הפורום הכלכלי העולמי וארגון ה-OECD, פועלים כדי לזהות את זיהה דוח ואת הכישורים שיידרשו לעובד בעולם העבודה החדש והמשתנה תדיר. כך למשל, המיומנויות של הפורום הכלכלי העולמי משנת 2016 כי מתוך עשר מיומנויות הליבה שיהיו חיוניות לעובד בשנת 2020, שלוש החשובות ביותר הן פתרון בעיות מורכבות, יצירתיות וחשיבה ביקורתית101; דוח של ה-OECD הדגיש כי בסביבת דיגיטלית כמיומנות חיונית לעובד החדש102; מחקרים אחרים מוסיפים יכולת פעולה בסביבה כושר בעלי משתנה, בסביבה תפקוד יכולת בעלי גמישים, לעובדים יתרון יהיה תדיר שמשתנה עבודה הסתגלות לשינויים טכנולוגיים תכופים, ובעלי יכולת לפתור בעיות מורכבות103 104; מחקרים אחרים, מוסיפים

למיומנויות אלה גם אינטליגנציה רגשית ויכולת עבודה בתיאום ובמסגרת צוות105 106.

ניתן לחלק לשלושה תחומים עיקריים את המיומנויות כי כך או אחרת, בחינה של הנעשה בתחום מראה ויכולת יצירתיות, גמישות ואוריינות טכנולוגית; ICT שנדרשות לעובד בעולם העבודה המשתנה: מיומנויות

הסתגלות לשינויים; אינטליגנציה רגשית, ניהול עצמי ויכולת עבודה בצוות.

.OECD-של ארגון ה (Survey of Adult Skills - PIAAC( מהלך בולט וחשוב בתחום, הוא סקר להערכת מיומנויותהסקר הראשון נערך בשנים 2012-2011. הוא בדק את רמתן של מיומנויות בסיס )הבנת הנקרא, חשיבה תוצאות מדינות107. ב-24 65-16 בני בוגרים 166,000 בקרב טכנולוגית( בסביבה בעיות ופתרון כמותית הסקר שיקפו את חשיבותן של מיומנויות הבסיס להשתלבותו המוצלחת של הפרט בשוק התעסוקה, אך גם בתחומי חיים אחרים כגון רווחה אישית ובריאות. בנוסף, הסקר הראה קשר בין רמת מיומנויות גבוהה לבין ויכולתה להתחרות בשוק הגלובלי. בכך, מצביע הסקר על תלותה הכלכלית של המדינה הפריון במדינה

ברמת המיומנויות של אזרחיה.

בשנת 2014, נערך לראשונה הסקר גם בישראל. תוצאותיו הראו, כי למרות שההשכלה הפורמלית בישראל היא גבוהה באופן יחסי, רמת המיומנויות בישראל נמוכה בהשוואה לממוצע מדינות ה-108OECD. ממצא זה חשוב במיוחד, לאור הקשר שנמצא בין רמת הפריון ויכולתה של מדינה להתחרות בשוק הגלובלי לבין רמת

המיומנויות של אזרחיה109.

OECD (2010(. Learning for Jobs. OECD Publishing. 98 Berger, T. and Frey, C. (2016(. Structural Transformation in the OECD: Digitalization, Deindustrialization and the 99

Future of Work. OECD Social, Employment and Migration Working Papers, No. 193, OECD Publishing, Paris.OECD (2013(. OECD Skills Outlook 2013: First Results from the Survey of Adult Skills, OECD Publishing, Paris. 100

World Economic Forum (2016(. The Future of Jobs: Employment: Skills and Workforce Strategy for the Forth 101Industrial Revolution.

OECD (2013(. OECD Skills Outlook 2013: First Results from the Survey of Adult Skills, OECD Publishing, Paris. 102 Spitz-Oener, A. (2006(. Technical Change, Job Tasks, and Rising Educational Demands: Looking Outside the 103

Wage Structure. Journal of Labor Economics, Vol. 24(2(, pp. 235-270. World Economic Forum (2016(. The Future of Jobs: Employment: Skills and Workforce Strategy for the Forth 104

Industrial Revolution..OECD (2015(, OECD Science, Technology and Industry Scoreboard, OECD Publishing, Paris 105

OECD (2016(, Skills for Digital World. OECD Publishing, Paris. 106OECD (2013(. Skills Outlook 2013, First Results from the Survey of Adult Skills, November 2013. 107

108 דוח בנק ישראל , 2016 פרק א.109 נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כנס מיומנויות, 11.6.17.

128

,OECD-ה במדינות מסגרת חסרי 29-15 בני הצעירים משיעור דאגה OECD-ה ארגון הביע זה, בהקשר שמוגדרים כ-Not in Education, Employment or Training( NEETs). מדובר בארבעים מיליון צעירים בקירוב, או מקצועית בהכשרה חינוכית, במסגרת נמצאים שאינם ,OECD-ה במדינות מהצעירים כ-15% שהם מועסקים. הארגון קושר בין רמות נמוכות של מיומנויות לבין יכולתם של הצעירים להשתלב בשוק העבודה,

.110 OECD-ומביע דאגה מפני השפעתם העתידית של צעירים אלה על הכלכלה במדינות ה

3.4 למידה לאורך החיים ומערכת החינוך

של המשתנים לצרכים כישוריו את ומתמשך תדיר באופן להתאים החדש העובד יצטרך לפיה התחזית, שוק העבודה, הביאה כותבים רבים להמליץ על היערכות מחודשת של מערכת החינוך111 ושל ההכשרה המקצועית112, ועל מעבר מגישה שתומכת ברכישת השכלה לפני הכניסה לשוק העבודה ובאופן חד־פעמי,

לגישה שתומכת בלמידתן של מיומנויות ועדכונן לאורך החיים113 114.

השינויים התכופים בידע שדרוש לעובד על מנת להישאר רלוונטי במקצועו או במקום עבודתו הופכים את דפוס רכישת הידע בעת הכניסה לשוק העבודה ללא רלוונטי.

כל לאורך המיומנויות ושל הכישורים של הידע, של מתמיד בעדכון העובד של הצורך את מדגישים הם תקופת הקריירה. במקביל, גידולן המהיר והמתמיד של טכנולוגיות תקשורת וזמינותו ההולכת וגוברת של של ומתמשכת מכוונת כרכישה שמוגדר תהליך - החיים לאורך ללמידה האפשרויות את הרחיבו מידע מיומנויות ושל מידע לאורך חייו של אדם. בד בבד, העלו כל אלה גם את רף הציפיות מהעובד ללמידה מסוג

זה115 116 117.

וההכשרה החינוך הלימוד, דפוסי בהתאמת צורך שונות ומדינות בין־לאומיים ארגונים רואים זאת, לאור הפורמלית לשינויים שמתרחשים118. היום, מערכת החינוך ברבות מהמדינות המתועשות מוכוונת להקניית PIAAC סקר תוצאות דוח העבודה. לשוק התלמידים כשיצאו רלוונטיים לא להיות שעלולים ותכנים ידע משנת 2013 מראה, כי חלק גדול מהמיומנויות ומההכשרות אינו נרכש במסגרת חינוך פורמלית, אלא תוך ובין בין המעסיקים וליצור תיאום כדי העבודה. לפיכך, ממליץ הדוח להשקיע בהכשרות במקום העבודה

מסגרות החינוך וההכשרה119.

OECD (2015(. Work on Youth. Retrieved on July, 2017 110111 ובכלל זה, מערכת ההשכלה הגבוהה.

OECD (2014(. Skills Beyond School. OECD Publishing, Paris. 112OECD (2016(. Skills for a Digital World. OECD Publishing, Paris. 113

Cedefop (2015(. Lifelong Guidance. Retrieved June, 2017. 114 Edwards, R. (2006(. “Beyond the Moorland? Contextualizing lifelong learning,” Studies in the Education of 115

Adults, volume 38, number 1, pp. 25-36.Green, A., Wolf, A. and Leney, T. (1999(. Convergence and divergence in European education and training sys- 116

.tems. London: Institute of Education, University of LondonLongworth, N. (2006(. Learning cities, learning regions, learning communities: Lifelong learning and local govern- 117

ment. New York: Routledge.Cedefop (2015(. Lifelong Guidance. Retrieved June, 2017. 118

OECD (2013(. OECD Skills Outlook 2013: First Results from the Survey of Adult Skills, OECD Publishing, 119.Paris

129

בשנת 2008, עיגנה מועצת האיחוד האירופי את המעבר לגישה שתומכת בהקניית מיומנויות למידה לאורך החיים בהחלטה שקוראת לקדם מיומנויות למידה וניהול קריירה לאורך כל שנות עבודתו של אדם. המועצה המליצה לאפשר לכל דורש, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות, נגישות למידע ולשירותי ייעוץ והכוונה. המועצה המליצה לפתח מנגנון תיאום בין כל בעלי העניין, וכן את הפעילות הכלל מערכתית בין תלמידים, בין מוסדות

להשכלה גבוהה, בין מחפשי עבודה ובין מעסיקים120.

חברתית, כלכלית־ אסטרטגית מצב הערכת לכלכלה הלאומית המועצה 2015 בשנת פרסמה בישראל, שלפיה היא רואה צורך בחשיבה מחודשת על צורת ההוראה והלמידה בישראל לאור השינויים שצפויים בשוק העבודה. המועצה הבינה כי להקניית תחומי תוכן אין מקום עוד, ולכן המליצה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21; ובמקביל - על סנכרון כלל מערכתי, כדי להתאים את תכני הלימוד ואת צורת הלמידה לאתגרי

עולם העבודה העתידי:

“יש לשפר את התיאום בין מערכות החינוך וההכשרה השונות, תוך התאמה טובה יותר של היקף ושל אופי ההכשרות לצורכי שוק העבודה. לשם כך, יש לאפשר אקרדיטציה הדדית, להגביר את שיתוף הפעולה בין

גופי ההכשרה והמעסיקים ולעודד למידה לאורך החיים”121.

הצורך הודגש המקצועיות. ההכשרות ולתחום טכניות למיומנויות מיוחדת התייחסות ניתנה זו, במסגרת ביצירת תשתיות הכשרה מקצועית עדכניות שישתפו פעולה עם התעשייה ושיתעדכנו תדיר לאור השינויים

בהרכב המקצועות ובצרכיו המשתנים של המשק122.

את להתאים יהיה שניתן כך המשק, לצורכי הנוגע בכל עדכני מידע שתספק מערכת נדרשת כך, לשם תוכנית ההכשרות המקצועיות לצרכים העדכניים123.

EU, Council Resolution on Better Integrating Lifelong Guidance into Lifelong Learning Strategies, 21 November 1202008.

121 המועצה הלאומית לכלכלה, הערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית, ספטמבר 2015, עמ' 26.Cedefop (2015(. Lifelong Guidance. Retrieved June, 2017. 122

OECD (2010(. Learning for Jobs. OECD Publishing. 123

130

131

xlvi

העבודה עולם דעתי

מרכזיות מגמות סקירת

קאדרי חאלד, סומך סמדר

2017, אוגוסט

תוכניות תבת בפיתוח ובהטמעה בממשלה:

מאפייני משתתפים ומעקב אחר שילובם בתעסוקה

ניתוח נתונים מתוך מערכת המידע - מאגר הנתונים תבת

צביקה דויטש ונועם פישמן

132

1. מבואבשיתוף הפועלות תבת בתוכניות שפותחו המידע מערכות על שמתבססים נתונים מוצגים זה, במסמך משרדי הממשלה. העבודה נועדה לסייע לתבת בתכנונה האסטרטגי לקראת סוף שנת 2017. העבודה איננה כוללת קבוצת ביקורת או קבוצת השוואה, ולפיכך לא נועדה להערכת האפקטיביות של התוכניות. מטרת העבודה היא, לעקוב אחר שילובם בתעסוקה של משתתפי התוכניות. מעבודה זו, לא ניתן לדעת מהו שיעור

המשתתפים אשר היה משתלב בתעסוקה ללא התוכנית.

1.1 מטרות

המטרות העיקריות הן:

תיאור מאפייניהם של 100,000 משתתפים בקירוב אשר הצטרפו בין השנים 2016-2013;

מעקב אחר שילובם של המשתתפים בתעסוקה על פי מדדי תוצאה בין־משרדיים משותפים;

"ריאן" תוכנית בתבת: שונות יעד לאוכלוסיות שמיועדות מרכזיות תוכניות של תוצאותיהן בחינת לאוכלוסייה הערבית; תוכנית "מפתח" לאוכלוסייה החרדית; ותוכנית "רמפה" לאנשים עם מוגבלויות.

1.1 מגבלות

בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי באיכות הנתונים שבמערכת, דבר שמסייע בניתוח הנתונים.

עם זאת, חשוב לציין את מגבלות הניתוח:

דיווח עצמי: בעת הצטרפות משתתף לתוכנית, ממלא רכז את מאפייניו האישיים של המשתתף. פעם בחצי שנה )פחות או יותר(, מעדכן הרכז במערכת את מצבו התעסוקתי של המשתתף על סמך שיחותיו עימו. כלומר, נתוני המערכת מבוססים על דיווח עצמי של המשתתפים אשר נרשמו במערכת המידע

על ידי הרכזים.

איכות הנתונים: חלק מהנתונים חסרים )למשל: היעדר דיווח שכר שעתי ל-%20 מהמשתתפים בקירוב(; דיווחי העבודה אינם מעודכנים, וישנו חוסר דיוק במועדי העדכונים שבדיווחי העבודה.

חסר מידע על אודות המשתתפים אשר למדו בהכשרה מקצועית ו/או בלימודים אקדמיים: אין דרך יעילה ואמינה לדעת מי התחיל ללמוד בהכשרה מקצועית, בלימודים אקדמיים או בלימודים אחרים. כמו כן, אין

נתונים מספקים לגבי משך תקופת לימודיהם של המשתתפים שאכן למדו.

מייצגים רשומים ש-98,073 כך אחת. מתוכנית ליותר רשומים איש מ-9,000 יותר מיותרות: רשומות בפועל 88,604 משתתפים שונים. בעיה זו נפוצה בתוכנית "מפתח" ובתוכנית "כיוון לאוכלוסייה החרדית" )5,000 רשומות מיותרות בקירוב(, אך היא קיימת גם בקרב משתתפי תוכניות מסלול כמו "סטרייב",

"רמפה" ו"אשת חיל" אשר הופנו על ידי תוכניות אחרות.

133

גודל המדגם קטן: בתוכנית "רמפה" היקף המדגם קטן יחסית, כך ש"רמפה" אינה מופיעה בכל העיבודים.

למשתתפים ביחס אך ההצטרפות, ממועד היותר לכל שנים שלוש מתעד המעקב המעקב: תקופת יותר. תוצאה מטווח קצר יחסית )עד שלוש שנים( לא מעידה תמיד רבים המעקב המתועד הוא קצר על תוצאה לטווח הארוך )חמש שנים, ואפילו יותר(. סוגיה זו נכונה במיוחד בקרב אנשים אשר יוצאים

להכשרה מקצועית או ללימודים.

1.2 מבנה הצגת העיבודים

נתחיל, בהצגת הממצאים עבור כלל משתתפי תוכניות התעסוקה אשר משתמשים במערכת.

לאחר מכן, נתמקד בשלוש תוכניות נבחרות שמשרתות אוכלוסיות יעד שונות:

תוכנית "ריאן" לאוכלוסייה הערבית;. 1

תוכניות "מפתח" ו"כיוון" לאוכלוסייה החרדית;. 2

תוכנית "רמפה" לאנשים עם מוגבלויות.. 3

הנתונים מתאריך: שלושה ביולי, 2017.

2. הגדרותנתאר בקצרה מדדי תוצאה בין־משרדיים משותפים. בנספח, תתואר בפירוט נרחב יותר הגדרת המדדים.

2.1 משתתפים

משתתף - מוגדר כמי ש"פעיל כיום", כמי שסיים את השתתפותו לאחר שלוש שנים, או כמי שיש בנמצא דיווח תעסוקתי בעניינו לאחר חודשיים מעת הצטרפותו לתוכנית. כל מי שהצטרף לתוכנית במחצית השנייה של שנת 2016 וסיים את השתתפותו לאחר מכן, מוגדר גם הוא כמשתתף. הגדרה זו שונה מההגדרה שעל פי מדדי התוצאה המשותפים. זאת, מכיוון שהנתונים שהוזנו לפני שנת 2016 אינם מתאימים לחישוב המדד

המשותף.

2.2 מושמים

משתתף מוגדר כ"מושם", במידה שהתחיל עבודה חדשה. פרט שעבד בעת הצטרפותו לתוכנית, ולא התחיל עבודה חדשה, אינו נחשב כמושם. הגדרה זו כוללת גם משתתפים שעבדו במשך זמן קצר. בנוסף, בדקנו את

שיעור המשתתפים שבעקבות השמתם בתעסוקה עבדו בחצי משרה או יותר.

134

2.3 משולבים

משתתף מוגדר כ"משולב בתעסוקה" כאשר:

עבר השמה מאז הצטרפותו לתוכנית;

עבד לאחר השמתו באותו מקום עבודה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות;

היקף המשרה ביום השמתו בעבודה היה עשרים שעות שבועיות לפחות.

מדד זה נקבע בעקבות הצורך למדוד תוכניות לא רק על פי השמותיהם של המשתתפים, אלא גם על פי השמות משמעותיות.

2.4 מתמידים

שיעור המתמידים מחושב אך ורק בקרב המשולבים בתעסוקה במשך שישה, שנים־עשר או חמישה־עשר חודשים ממועד ההשמה הראשונה. ישנם שני מדדי התמדה:

מתמיד באותו מקום עבודה: עבד לפחות %80 מהזמן באותו מקום עבודה;. 1

מתמיד בתעסוקה: עבד לפחות %80 מהזמן בתעסוקה כלשהי.. 2

2.5 מאפייני התעסוקה

נציג מאפייני תעסוקה בסיסיים של משתתפים אשר הושמו בחצי משרה או יותר:

שיעור העובדים במשרה חלקית )34-20 שעות שבועיות( ובמשרה מלאה )35 שעות שבועיות ומעלה(;

התפלגות השכר השעתי.

135

3. ממצאים עבור כלל המשתתפים בתוכניות תעסוקהנציג ממצאים שמייצגים את כלל משתתפי תוכניות התעסוקה שמשתמשים במערכת המידע.

3.1 מספר המשתתפים אשר הצטרפו בין השנים 2016-2013

100,000 משתתפים בקירוב הצטרפו בין השנים 2013 עד 2016.

תרשים 1. סך הכול מספר מצטבר של משתתפים מ-2013 ועד 2016, לפי מין

נמצא, כי יש גידול ניכר במספר המשתתפים החדשים שהצטרפו בכל שנה.

תרשים 2. מספר המשתתפים החדשים שהצטרפו בכל שנה, מ-2013 ועד 2016, לפי מין

136

3.2 מאפייני המשתתפים

המשתתפים הם צעירים: 42% מתחת גיל 25 ו-47% נוספים בני 45-25. רק 11% בני 45 ומעלה.תרשים 3. התפלגות גיל, לפי מין )באחוזים(

נשים הן בעלות רמת השכלה גבוהה יותר מזו של גברים, אך שיעור הנשים שעבדו בעת הצטרפותן לתוכנית נמוך מזה שבקרב הגברים.

לוח 1. מאפייני הרקע, רמת ההשכלה ומצב התעסוקה של המשתתפים בעת ההצטרפות, לפי מין )באחוזים(

נשיםגבריםסך הכול

מאפייני רקע

580100 נשים

515251 נשואים

423945 ילדים מתחת גיל 18

רמת השכלה

898 11-0 שנות לימוד

475641 12 שנות לימוד ללא בגרות

282233 בגרות

161318 לימודים אקדמיים

מצב התעסוקה בעת ההצטרפות

263222 עבד במועד ההצטרפות

414835 עבד בשלושת החודשים שקדמו למועד ההצטרפות

137

3.3 שיעור המושמים לפי פילוחים נבחרים

שיעור המושמים עולה באופן חד בששת החודשים הראשונים, ובאופן מתון יותר לאחר מכן.שיעור המושמים נמוך מעט בקרב הנשים לעומת זה שבקרב הגברים.

תרשים 4. שיעור המושמים לאורך זמן, לפי מין

שיעור המושמים גבוה יותר בקרב משתתפים שלא עבדו בעת הצטרפותם לתוכנית, לעומת שיעורם בקרב משתתפים שעבדו בעת הצטרפותם. הסבר אפשרי לכך הוא, כי הלחץ הכלכלי על מי שאינם עובדים הוא

גבוה יותר.

משתתפים שהושמו בחצי משרה או יותר, הם 89% מכלל הגברים ו-82% מהנשים שהושמו בתעסוקה תוך שנים־עשר חודשים.

הבדלים ניכרים נמצאו בשיעור המושמים בחצי משרה או יותר, לפי המאפיינים השונים: מצב התעסוקה בעת ההצטרפות, גיל, רמת ההשכלה ושנת ההצטרפות.

138

תרשים 5. שיעור המושמים שנים־עשר חודשים ממועד הצטרפותם, לפי מצב התעסוקה בעת ההצטרפות ולפי מין

שיעור המושמים נמוך יותר בקרב נשים מתחת גיל 25 לעומת גברים.

תרשים 6. שיעור המושמים בחצי משרה שנים־עשר חודשים ממועד הצטרפותם, לפי קבוצות גיל ולפי מין

ככל שעולה רמת ההשכלה, מתקרב שיעור הנשים שהושמו לשיעור הגברים שהושמו.

96

, לפי מצב התעסוקה םתהצטרפומועד חודשים מ שנים־עשרשיעור המושמים .5תרשים

בעת ההצטרפות ולפי מין

.לעומת גברים 25גיל שיעור המושמים נמוך יותר בקרב נשים מתחת

, לפי ממועד הצטרפותםחודשים שנים־עשר. שיעור המושמים בחצי משרה 6תרשים

קבוצות גיל ולפי מין

.שהושמו הגבריםלשיעור שהושמו הנשיםשיעור מתקרברמת ההשכלה, עולהככל ש

5038

705144 38

6442

020406080

כלל המשתתפים עבד בהצטרפות לא עבד בעת אך עבד , ההצטרפות

בשלושת החודשים שקדמו לה

לא עבד בשלושת החודשים שקדמו

להצטרפות

גברים נשים

4534

48 453836

16

37 3832

0

20

40

60

80

סך הכול 17-15 24-18 44-25 45+

גברים נשים

97

, לפי מצב התעסוקה םתהצטרפומועד חודשים משנים־עשר שיעור המושמים .5תרשים

בעת ההצטרפות ולפי מין

.לעומת גברים 25שיעור המושמים נמוך יותר בקרב נשים מתחת גיל

, לפי ממועד הצטרפותםחודשים שנים־עשר . שיעור המושמים בחצי משרה 6תרשים

קבוצות גיל ולפי מין

.שהושמו הגבריםלשיעור שהושמו הנשיםשיעור מתקרב רמת ההשכלה, עולה ככל ש

139

תרשים 7. שיעור המושמים בחצי משרה שנים־עשר חודשים ממועד הצטרפותם, לפי רמת השכלה ולפי מין

שיעור המושמים עלה אחרי שנת 2013, ולאחר מכן נותר יציב.

תרשים 8. שיעור המושמים בחצי משרה שנים־עשר חודשים ממועד הצטרפותם, לפי שנת ההצטרפות ולפי מין

98

, לפי ממועד הצטרפותםחודשים שנים־עשר שיעור המושמים בחצי משרה .7תרשים

רמת השכלה ולפי מין

ר יציב.נותלאחר מכן ו ,2013שיעור המושמים עלה אחרי שנת

, לפי ממועד הצטרפותםחודשים שנים־עשר . שיעור המושמים בחצי משרה 8תרשים

שנת ההצטרפות ולפי מין

משולבים בתעסוקה 3.4

משיעור המושמים בחצי משרה או יותר. במעטשיעור המשולבים בתעסוקה נמוך

.גבריםזה שבקרב המשולבים נמוך במעט בקרב נשים לעומת שיעור

97

לפי , ממועד הצטרפותםחודשים שנים־עשרשיעור המושמים בחצי משרה .7תרשים

רמת השכלה ולפי מין

נותר יציב. לאחר מכןו ,2013שיעור המושמים עלה אחרי שנת

, לפי ממועד הצטרפותםחודשים שנים־עשר. שיעור המושמים בחצי משרה 8תרשים

שנת ההצטרפות ולפי מין

משולבים בתעסוקה 3.4

משיעור המושמים בחצי משרה או יותר. במעטשיעור המשולבים בתעסוקה נמוך

.גבריםזה שבקרב המשולבים נמוך במעט בקרב נשים לעומת שיעור

שישה . שיעור המושמים בחצי משרה או יותר ושיעור המשולבים בתעסוקה 9תרשים

, לפי מיןתוכניתהצטרפותם למועד חודשים מ ושנים־עשר

45 44 44 47 4936 30 33 39 43

020406080

סך הכול שנות 11-0לימוד

שנות לימוד 12ומעלה ללא

בגרות

בגרות בלבד עם לימודים אקדמיים

גברים נשים

3945 47 49

3038 38 38

0

20

40

60

80

2013 2014 2015 2016

גברים נשים

140

3.4 משולבים בתעסוקה

שיעור המשולבים בתעסוקה נמוך במעט משיעור המושמים בחצי משרה או יותר.

שיעור המשולבים נמוך במעט בקרב נשים לעומת זה שבקרב גברים.

יותר ושיעור המשולבים בתעסוקה שישה ושנים־עשר חודשים תרשים 9. שיעור המושמים בחצי משרה או ממועד הצטרפותם לתוכנית, לפי מין

3.5 מתמידיםמרבית המשולבים בתעסוקה מתמידים בה.

שנים־עשר שישה, בתעסוקה שהתמידו אלה ושיעור בעבודה שהתמידו המשולבים שיעור .10 תרשים וחמישה־עשר חודשים לאחר מועד ההשמה, לפי מין

99

שישה . שיעור המושמים בחצי משרה או יותר ושיעור המשולבים בתעסוקה 9תרשים

, לפי מיןתוכניתהצטרפותם למועד חודשים מ ושנים־עשר

מתמידים 3.5

.בה מתמידים בתעסוקה המשולבים מרבית

התמידו בתעסוקהיעור אלה ש. שיעור המשולבים שהתמידו בעבודה וש10תרשים

מועד ההשמה, לפי מיןלאחר חודשים שישה, שנים־עשר וחמישה־עשר

מאפייני תעסוקה 3.6

מהגברים. 15%לעומת ,מהנשים 35%מן המושמים עבדו במשרה חלקית: יםמעט

השכר השעתי נמוך, במיוחד בקרב נשים.

99

שישה . שיעור המושמים בחצי משרה או יותר ושיעור המשולבים בתעסוקה 9תרשים

, לפי מיןתוכניתהצטרפותם למועד חודשים מ ושנים־עשר

מתמידים 3.5

.בה מתמידים בתעסוקה המשולבים מרבית

התמידו בתעסוקהיעור אלה ש. שיעור המשולבים שהתמידו בעבודה וש10תרשים

מועד ההשמה, לפי מיןלאחר חודשים שישה, שנים־עשר וחמישה־עשר

מאפייני תעסוקה 3.6

מהגברים. 15%לעומת ,מהנשים 35%מן המושמים עבדו במשרה חלקית: יםמעט

השכר השעתי נמוך, במיוחד בקרב נשים.

141

3.6 מאפייני תעסוקהמעטים מן המושמים עבדו במשרה חלקית: %35 מהנשים, לעומת %15 מהגברים.

השכר השעתי נמוך, במיוחד בקרב נשים.תרשים 11. התפלגות שכר שעתי, לפי מין )באחוזים(

4. ממצאים עבור משתתפי תוכנית "ריאן" לאוכלוסייה הערביתנציג את הממצאים מקרב משתתפי תוכנית "ריאן" לאוכלוסייה הערבית, לא כולל המרכז שבמזרח ירושלים.

4.1 מספר המשתתפים שהצטרפו בין השנים 2016-2013

כ-30,000 משתתפים הצטרפו בין השנים 2013 עד 2016. בשלוש השנים האחרונות, הצטרפו לתוכנית "ריאן" כ-5,000 משתתפות חדשות וכ-3,500 משתתפים חדשים בכל שנה.

תרשים 12. מספר המשתתפים החדשים שהצטרפו בכל שנה לתוכנית "ריאן", מ-2013 ועד 2016, לפי מין

99

ות שכר שעתי, לפי מין )באחוזים(גהתפל .11תרשים

לאוכלוסייה הערבית "ריאן" תוכנית. ממצאים עבור משתתפי 4

המרכז כולל לא, הערבית לאוכלוסייה "ריאן" תוכנית משתתפי קרבמ הממצאים את נציג

.ירושלים במזרחש

2016–2013בין השנים מספר המשתתפים שהצטרפו 4.1

הצטרפו , האחרונות השנים בשלוש. 2016 עד 2013בין השנים הצטרפו משתתפים 30,000-כ .שנה בכל חדשים משתתפים 3,500-וכ חדשות משתתפות 5,000-כ "ריאן"לתוכנית

2013-מ, "ריאן" תוכניתלבכל שנה חדשים שהצטרפו השתתפים . מספר המ12תרשים

, לפי מין 2016ועד

מאפייני המשתתפים 4.2

.ומעלה 45 בני 5%-כ ורק, 25 גיל מתחת 55%-כצעירים: םה "ריאן" תוכנית משתתפי

44 39

17

63

30

7

0

20

40

60

80

25₪עד 30-26 ₪ ומעלה₪ 31

גברים נשים

5,461

8,109 8,328 8,792

1,8883,328 3,325 3,650

3,5734,781 5,003 5,142

0

2,500

5,000

7,500

10,000

2013 2014 2015 2016

כ ריאן"סה גברים נשים

142

4.2 מאפייני המשתתפיםמשתתפי תוכנית "ריאן" הם צעירים: כ-55% מתחת גיל 25, ורק כ-5% בני 45 ומעלה.

תרשים 13. התפלגות גיל בקרב משתתפי "ריאן", לפי מין )באחוזים(

משתתפי תוכנית "ריאן" מאופיינים ברמת השכלה גבוהה יחסית: 56% בעלי תעודת בגרות ו/או לימודים אקדמיים.

26% עבדו במועד הצטרפותם לתוכנית.

רמת השכלתן של הנשים גבוהה יותר מזו של הגברים, אך שיעור הנשים שעבדו בעת הצטרפותן לתוכנית נמוך מאוד בהשוואה לזה שבקרב הגברים.

101

, לפי מין )באחוזים("ריאן"משתתפי בקרב . התפלגות גיל 13תרשים

בגרות ו/או תעודת בעלי 56%רמת השכלה גבוהה יחסית: ב מאופיינים "ריאן" תוכנית משתתפי לימודים אקדמיים.

.תוכניתל הצטרפותם במועד עבדו 26%

הצטרפותן בעת שעבדו הנשים שיעור אך, גבריםזו של המ יותר גבוההרמת השכלתן של הנשים .גבריםזה שבקרב הבהשוואה לנמוך מאוד תוכניתל

בעת "ריאן"השכלה ומצב התעסוקה של משתתפי הרקע, רמת ה. מאפייני 2לוח

ההצטרפות, לפי מין )באחוזים(

נשים גברים סך הכול מאפייני רקע

100 0 60 נשים 48 38 44 נשואים 37 26 33 18ילדים מתחת גיל

רמת השכלה 8 13 10 ימודשנות ל 11–0 27 42 33 שנות לימוד ללא בגרות 12 45 34 40 בגרות 19 12 16 לימודים אקדמיים

מצב התעסוקה בעת ההצטרפות 18 38 26 עבד במועד ההצטרפות 30 60 42 עבד בשלושת החודשים שקדמו למועד ההצטרפות

שיעור המושמים לפי פילוחים נבחרים 4.3

.בריםבקרב ג לעומת שיעורםנשים בקרב נמוךמושמים שיעור ה

143

לוח 2. מאפייני הרקע, רמת ההשכלה ומצב התעסוקה של משתתפי "ריאן" בעת ההצטרפות, לפי מין )באחוזים(

נשיםגבריםסך הכול

מאפייני רקע

600100 נשים

443848 נשואים

332637 ילדים מתחת גיל 18

רמת השכלה

10138 11-0 שנות לימוד

334227 12 שנות לימוד ללא בגרות

403445 בגרות

161219 לימודים אקדמיים

מצב התעסוקה בעת ההצטרפות

263818 עבד במועד ההצטרפות

426030 עבד בשלושת החודשים שקדמו למועד ההצטרפות

4.3 שיעור המושמים לפי פילוחים נבחרים

שיעור המושמים נמוך בקרב נשים לעומת שיעורם בקרב גברים.

תרשים 14. שיעור המושמים לאורך זמן בקרב משתתפי "ריאן", לפי מין

קיים פער ניכר בשיעור המושמים מקרב נשים שלא עבדו בעת הצטרפותן לתוכנית, לעומת שיעורם בקרב גברים.

144

תרשים 15. שיעור המושמים בחצי משרה או יותר, שנים־עשר חודשים ממועד הצטרפותם לתוכנית "ריאן", לפי מצב התעסוקה במועד ההצטרפות ולפי מין

שיעור המושמים נמוך בקרב נשים מתחת גיל 25, לעומת שיעורם בקרב גברים.

לפי "ריאן", לתוכנית הצטרפותם ממועד חודשים שנים־עשר משרה, בחצי המושמים שיעור .16 תרשים קבוצות גיל ולפי מין

ככל שעולה רמת ההשכלה, מתקרב שיעור הנשים שהושמו בתעסוקה לשיעורם בקרב הגברים שהושמו, אך נותר פער בקרב המשכילות ביותר.

103

םהצטרפותמועד חודשים משנים־עשר . שיעור המושמים בחצי משרה, 16תרשים

גיל ולפי מין , לפי קבוצות"ריאן" תוכניתל

הגברים ם בקרבשהושמו בתעסוקה לשיעור הנשיםשיעור מתקרב רמת ההשכלה, עולה ככל ש

, אך נותר פער בקרב המשכילות ביותר.שהושמו

םהצטרפותמועד חודשים משנים־עשר שיעור המושמים בחצי משרה, .17תרשים

, לפי רמת השכלה ולפי מין"ריאן" תוכניתל

עסוקהמשולבים בת 4.4

.גבריםשיעורם בקרב לעומת ,נשים בקרב מאוד נמוך המשולבים שיעור

101

, לפי מין"ריאן". שיעור המושמים לאורך זמן בקרב משתתפי 14תרשים

שיעורם לעומת, תוכניתל הצטרפותן בעת עבדו שלא נשים מקרב המושמים בשיעור ניכר פער קיים .גבריםבקרב

מועד מחודשים שנים־עשראו יותר, שיעור המושמים בחצי משרה .15תרשים

, לפי מצב התעסוקה במועד ההצטרפות ולפי מין"ריאן" תוכניתל הצטרפותם

גברים.שיעורם בקרב לעומת ,25גיל שיעור המושמים נמוך בקרב נשים מתחת

םהצטרפותמועד חודשים מ שנים־עשר. שיעור המושמים בחצי משרה, 16תרשים

, לפי קבוצות גיל ולפי מין"ריאן" תוכניתל

2639

4856

2029

36 42

0

20

40

60

80

0 3 6 9 12

מספר חודשים מההצטרפות

גברים נשים

5136

65 5634 30

5132

020406080

סך הכול עבד בהצטרפות לא עבד בעת אך עבד , ההצטרפות

בשלושת החודשים שקדמו לה

לא עבד בשלושת החודשים שקדמו

להצטרפות

גברים נשים

145

תרשים 17. שיעור המושמים בחצי משרה, שנים־עשר חודשים ממועד הצטרפותם לתוכנית "ריאן", לפי רמת השכלה ולפי מין

4.4 משולבים בתעסוקהשיעור המשולבים נמוך מאוד בקרב נשים, לעומת שיעורם בקרב גברים.

תרשים 18. שיעור המושמים בחצי משרה או יותר, ושיעור המשולבים בתעסוקה שישה ושנים־עשר חודשים ממועד הצטרפותם לתוכנית "ריאן", לפי מין

104

שישה ושיעור המשולבים בתעסוקה ,. שיעור המושמים בחצי משרה או יותר18תרשים

, לפי מין"ריאן" תוכניתהצטרפותם למועד חודשים מ ושנים־עשר

ה לאוכלוסיי "כיוון"ו "מפתח" תוכניות. ממצאים עבור משתתפי 5

החרדית

.החרדית לאוכלוסייה "כיוון"ו "מפתח" תוכניות משתתפי בקרב הממצאים את נציג

2016–2013בין השנים מספר המשתתפים שהצטרפו 5.1

, הצטרפו האחרונות בשנתיים. 2016 עד 2013 בין השנים הצטרפו בקירוב משתתפים 28,000 .בקירוב חדשות משתתפות 4,000-ו חדשים משתתפים 5,000 לתוכניות "מפתח" ו"כיוון"

2013-מ, "כיוון"ו "מפתח" תוכניותלבכל שנה שהצטרפו שתתפים . מספר המ19תרשים

, לפי מין 2016ועד

מאפייני המשתתפים 5.2

גברים.הצעירות יותר מנשים ה .צעירים הם המשתתפים

102

הגברים ם בקרבשהושמו בתעסוקה לשיעור הנשיםשיעור מתקרב רמת ההשכלה, עולה ככל ש

המשכילות ביותר., אך נותר פער בקרב שהושמו

םהצטרפותמועד חודשים מ שנים־עשרשיעור המושמים בחצי משרה, .17תרשים

, לפי רמת השכלה ולפי מין"ריאן" תוכניתל

משולבים בתעסוקה 4.4

.גבריםשיעורם בקרב לעומת ,נשים בקרב מאוד נמוך המשולבים שיעור

שישה ושיעור המשולבים בתעסוקה ,. שיעור המושמים בחצי משרה או יותר18תרשים

, לפי מין"ריאן" תוכניתהצטרפותם למועד חודשים מ ושנים־עשר

51 4654 49

4134

2735 34 31

0

20

40

60

80

סך הכול 17-15 24-18 44-25 45+

גברים נשים

51 45 53 49 5534 25 30 35 44

020406080

סך הכול שנות 11-0לימוד

שנות לימוד 12ומעלה ללא

בגרות

בגרות בלבד עם לימודים אקדמיים

גברים נשים

146

5. ממצאים עבור משתתפי תוכניות "מפתח" ו"כיוון" לאוכלוסייה החרדיתנציג את הממצאים בקרב משתתפי תוכניות "מפתח" ו"כיוון" לאוכלוסייה החרדית.

5.1 מספר המשתתפים שהצטרפו בין השנים 2016-2013

28,000 משתתפים בקירוב הצטרפו בין השנים 2013 עד 2016. בשנתיים האחרונות, הצטרפו לתוכניות "מפתח" ו"כיוון" 5,000 משתתפים חדשים ו-4,000 משתתפות חדשות בקירוב.

תרשים 19. מספר המשתתפים שהצטרפו בכל שנה לתוכניות "מפתח" ו"כיוון", מ-2013 ועד 2016, לפי מין

5.2 מאפייני המשתתפיםהמשתתפים הם צעירים. הנשים צעירות יותר מהגברים.

תרשים 20. התפלגות הגיל בקרב משתתפי "מפתח" ו"כיוון", לפי מין )באחוזים(

147

רוב משתתפי "מפתח" ו"כיוון" הם נשואים שיש להם ילדים.75% בעלי 12 שנות לימוד ללא בגרות, ו-31% עבדו בעת הצטרפותם לתוכנית.

רמת השכלתן של הנשים גבוהה יותר מזו של הגברים.

לוח 3. מאפייני הרקע, רמת ההשכלה ומצב התעסוקה בקרב משתתפי "מפתח" ו"כיוון" בעת ההצטרפות, לפי מין )באחוזים(

נשיםגבריםסך הכול

מאפייני רקע

470100 נשים

727569 נשואים

565853 ילדים מתחת גיל 18

רמת השכלה

232 11-0 שנות לימוד

758268 12 שנות לימוד ללא בגרות

13720 בגרות

9811 לימודים אקדמיים

מצב התעסוקה בעת ההצטרפות

313230 עבד במועד ההצטרפות

444346 עבד בשלושת החודשים שקדמו למועד ההצטרפות

5.3 שיעור המושמים לפי פילוחים נבחריםשיעור הנשים שהושמו בתעסוקה דומה, ואף גבוה במעט, משיעורם בקרב הגברים.

תרשים 21. שיעור המושמים לאורך זמן מקרב משתתפי "מפתח" ו"כיוון", לפי מין

148

בקרב בעלי 11-0 שנות לימוד, נמוך שיעור הנשים שהושמו בתעסוקה משיעורם בקרב הגברים. לא נמצאו הבדלים בין המינים בקרב בעלי השכלה גבוהה יותר.

תרשים 22. שיעור המושמים בחצי משרה שנים־עשר חודשים ממועד הצטרפותם לתוכניות "מפתח" ו"כיוון", לפי רמת השכלה ולפי מין

5.4 משולבים בתעסוקה

שיעור המשולבים דומה לשיעור המושמים בחצי משרה או יותר. הסבר אפשרי, הוא דיווחי עבודה לא מעודכנים.

תרשים 23. שיעור המושמים בחצי משרה או יותר ושיעור המשולבים בתעסוקה, שישה ושנים־עשר חודשים ממועד הצטרפותם לתוכניות "מפתח" ו"כיוון", לפי מין

107

שישה ,. שיעור המושמים בחצי משרה או יותר ושיעור המשולבים בתעסוקה23תרשים

, לפי מין"כיוון"ו "מפתח" תוכניותהצטרפותם למועד חודשים מ ושנים־עשר

לאנשים עם מוגבלויות "רמפה" תוכנית. ממצאים עבור משתתפי 6

.מוגבלויות עם לאנשים מיועדת אשר, "רמפה" תוכנית משתתפי בקרב הממצאים את נציג

2016–2013בין השנים מספר המשתתפים שהצטרפו 6.1

גברים מחציתם ,2016 עד 2013שנים בין ה "רמפה" תוכניתל הצטרפו משתתפים 1,000-כ .נשיםם ומחצית

2013בין השנים , "רמפה" תוכניתלבכל שנה שהצטרפו שתתפים . מספר המ24תרשים

, לפי מין 2016עד

מאפייני המשתתפים 6.2

ומעלה. 25בני 72%מבוגרים יחסית: "רמפה" משתתפי

106

, לפי מין"כיוון"ו "מפתח"שתתפי ממקרב . שיעור המושמים לאורך זמן 21תרשים

.הגבריםם בקרב משיעורשהושמו בתעסוקה הנשים שיעורנמוך שנות לימוד, 11–0 בעלי בקרב

.יותר גבוהה השכלה בעלי בקרב המינים בין הבדלים נמצאו לא

םהצטרפותמועד חודשים משנים־עשר שיעור המושמים בחצי משרה .22תרשים

, לפי רמת השכלה ולפי מין"ווןכי"ו "מפתח" תוכניותל

משולבים בתעסוקה 5.4

עבודה דיווחיהוא , אפשרי הסבר. יותר או משרה בחצי המושמים לשיעור דומה המשולבים שיעור

.מעודכנים לא

149

6. ממצאים עבור משתתפי תוכנית "רמפה" לאנשים עם מוגבלויותנציג את הממצאים בקרב משתתפי תוכנית "רמפה", אשר מיועדת לאנשים עם מוגבלויות.

6.1 מספר המשתתפים שהצטרפו בין השנים 2016-2013כ-1,000 משתתפים הצטרפו לתוכנית "רמפה" בין השנים 2013 עד 2016, מחציתם גברים ומחציתם נשים.

תרשים 24. מספר המשתתפים שהצטרפו בכל שנה לתוכנית "רמפה", בין השנים 2013 עד 2016, לפי מין

6.2 מאפייני המשתתפיםמשתתפי "רמפה" מבוגרים יחסית: %72 בני 25 ומעלה.

תרשים 25. התפלגות גיל בקרב משתתפי "רמפה", לפי מין )באחוזים(

רוב משתתפי "רמפה" הם רווקים, ללא ילדים.

108

)באחוזים( , לפי מין"רמפה"משתתפי בקרב . התפלגות גיל 25תרשים

.ילדים ללא ,רווקים םה "רמפה"משתתפי רוב

או בגרותתעודת בעליעם זאת, שיעור יחד. (14%) יחסית גבוהשנות לימוד 11–0ם של בעלי שיעור (.35%) יותר באופן יחסי גבוה אקדמיים לימודים

(.16%) תוכניתל הצטרפותם עתב עבדומקרב המשתתפים נמוך יחסית שיעור

"רמפה" תוכניתמשתתפי בקרב השכלה ומצב התעסוקה הרקע, רמת המאפייני . 4לוח

בעת ההצטרפות, לפי מין )באחוזים(

נשים גברים סך הכול מאפייני רקע

100 0 46 נשים 31 33 32 נשואים 34 25 29 18ילדים מתחת גיל

רמת השכלה 13 15 14 שנות לימוד 11–0 50 52 51 לימוד ללא בגרות שנות 12 24 18 21 בגרות 13 15 14 לימודים אקדמיים

מצב התעסוקה בעת ההצטרפות 17 14 16 עבד במועד ההצטרפות 26 26 26 עבד בשלושת החודשים שקדמו למועד ההצטרפות

שיעור המושמים 6.3

.שהושמו הגברים לשיעורכמעט זההשהושמו בתעסוקה הנשיםשיעור

150

שיעורם של בעלי 11-0 שנות לימוד גבוה יחסית )14%(. יחד עם זאת, שיעור בעלי תעודת בגרות או לימודים אקדמיים גבוה יותר באופן יחסי %)35(.

שיעור נמוך יחסית מקרב המשתתפים עבדו בעת הצטרפותם לתוכנית )16%(.

לוח 4. מאפייני הרקע, רמת ההשכלה ומצב התעסוקה בקרב משתתפי תוכנית "רמפה" בעת ההצטרפות, לפי מין )באחוזים(

נשיםגבריםסך הכול

מאפייני רקע

460100 נשים

323331 נשואים

292534 ילדים מתחת גיל 18

רמת השכלה

141513 11-0 שנות לימוד

515250 12 שנות לימוד ללא בגרות

211824 בגרות

141513 לימודים אקדמיים

מצב התעסוקה בעת ההצטרפות

161417 עבד במועד ההצטרפות

262626 עבד בשלושת החודשים שקדמו למועד ההצטרפות

6.3 שיעור המושמיםשיעור הנשים שהושמו בתעסוקה זהה כמעט לשיעור הגברים שהושמו.

תרשים 26. שיעור המושמים לאורך זמן מקרב משתתפי תוכנית "רמפה", לפי מין

151

6.4 משולבים בתעסוקה

חלק ניכר )כ-20%( מהמושמים, במיוחד הנשים, עבדו בפחות מחצי משרה. לפיכך, עמד שיעור המושמים בחצי משרה )או יותר( במהלך שנים־עשר החודשים שלאחר ההצטרפות על 42% מקרב הגברים ו-36%

מקרב הנשים.כמו כן, שיעור המשולבים בתעסוקה נמוך יותר בקרב נשים לעומת גברים.

תרשים 27. שיעור המושמים בחצי משרה או יותר ושיעור המשולבים בתעסוקה, שישה ושנים־עשר חודשים ממועד הצטרפותם לתוכנית "רמפה", לפי מין

109

, לפי מין"רמפה" תוכניתמשתתפי מקרב . שיעור המושמים לאורך זמן 26תרשים

משולבים בתעסוקה 6.4

שיעורעמד , פיכךלעבדו בפחות מחצי משרה. , במיוחד הנשים,מהמושמים( 20%-)כ ניכר חלק

קרבמ 42%על ההצטרפות לאחרש חודשיםה מהלך שנים־עשרב( יותר)או משרה בחצי המושמים

.הנשים קרבמ 36%-ו הגברים

.גברים לעומת נשים בקרב יותר נמוך בתעסוקה המשולבים שיעור, כן כמו

שישה ,. שיעור המושמים בחצי משרה או יותר ושיעור המשולבים בתעסוקה27תרשים

, לפי מין"רמפה" תוכניתהצטרפותם למועד חודשים מ ושנים־עשר

152

7. ממצאים עבור משתתפי "אמצע הדרך"נציג את הממצאים מקרב משתתפי "אמצע הדרך", אשר מיועדת לאנשים בגיל 45 ומעלה.

7.1 מספר המשתתפים ומאפייניהם

עד סוף שנת 2016, התחילו 261 אנשים להשתתף בתוכנית "אמצע הדרך", כמחציתם גברים וכמחציתם נשים. כולם כמעט )96%( בני 45 ומעלה.

57% מהם נשואים ול-31% מהם יש ילדים מתחת גיל 18. שיעור גבוה יותר של גברים נשואים )71%(, לעומת נשים נשואות )43%(.

רמת השכלתם של משתתפי "אמצע הדרך" גבוהה יחסית:54% מהם רכשו לימודים אקדמיים, 60% מהגברים ו-48% מהנשים.

שיעור נמוך יחסית מהמשתתפים עבדו במועד הצטרפותם לתוכנית )11%(, ובשלושת החודשים שקדמו למועד זה )25%(.

ומצב התעסוקה בקרב משתתפי "אמצע הדרך" בעת 5. מאפייני הרקע, רמת ההשכלה לוח הצטרפותם, לפי מין )באחוזים(

נשיםגבריםאמצע הדרך

261136125סך הכול משתתפים בתוכנית "אמצע הדרך"

מאפייני רקע

969695 בני 45 ומעלה

480100 נשים

577143 נשואים

313229 ילדים מתחת גיל 18

רמת השכלה

546 11-0 שנות לימוד

181917 12 שנות לימוד ללא בגרות

231729 בגרות

546048 לימודים אקדמיים

ניסיון תעסוקתי

11138 עבד במועד ההצטרפות

252920 עבד בשלושת החודשים שקדמו למועד ההצטרפות

153

רוב משתתפי "רמפה" הם רווקים, ללא ילדים.

שיעור גבוה יחסית מקרב המשתתפים )14%( הם בוגרי 11-0 שנות לימוד. יחד עם זאת, שיעור בעלי תעודת בגרות או לימודים אקדמיים גבוה יותר )35%(.

שיעור נמוך יחסית מהמשתתפים )16%( עבדו במועד הצטרפותם לתוכנית.

7.2 שיעור המושמים

שיעור הנשים שהושמו בתעסוקה גבוה משיעור הגברים שהושמו: 48% מהנשים הושמו בששת החודשים הראשונים, לעומת 33% מהגברים.

תרשים 28. שיעור המושמים לאורך זמן מקרב משתתפי תוכנית "אמצע הדרך", לפי מין

111

, לפי מין"אמצע הדרך" תוכניתמשתתפי מקרב . שיעור המושמים לאורך זמן 28תרשים

154

נספח: הרחבה להגדרת המדדיםנתאר מדדי תוצאה משותפים בין־משרדיים137.

משתתפים

"משתתף", מוגדר כמי שעונה לאחד מהתנאים הבאים:

רשום בהווה כפעיל, או סיים את השתתפותו לאחר שלוש שנים;. 1

רשום שהפסיק השתתפותו בתוך שלוש שנים, אך יש לגביו דיווח תעסוקתי חודשיים מהצטרפותו; . 2

רשום שהצטרף לתוכנית במחציתה השנייה של שנת 2016, ולאחר מכן סיים את השתתפותו )בתקופה . 3שכבר ניתנה לכך האפשרות, סיים השתתפותו לפני סיום הקליטה(.

הגדרה זו שונה מההגדרה שעל פי מדדי התוצאה המשותפים. זאת, מכיוון שהנתונים מלפני שנת 2016 אינם מתאימים לחישוב המדד המשותף.

מושמים

משתתף מוגדר כ"מושם", במידה שהתחיל בעבודה חדשה. "שיעור המושמים", מוגדר כשיעור המשתתפים שעברו השמה אחת לפחות. פרטים אשר עבדו בעת הצטרפותם לתוכנית, ולא התחילו עבודה חדשה, אינם נחשבים כמושמים. הגדרה זו תכלול גם משתתפים אשר עבדו במשך זמן קצר, והיא תואמת את הגדרת ה"מועסק" על פי הלמ"ס ולפי ארגונים מרכזיים בעולם, שלפיה אדם שעובד תמורת שכר במשך זמן קצר

נחשב כמועסק.

בנוסף, בדקנו את שיעור המשתתפים שבעקבות השמתם בתעסוקה עבדו בחצי משרה או יותר. %90 בקירוב מכלל המושמים, הם משתתפים אשר הושמו בחצי משרה או יותר.

כאשר עוקבים לאורך זמן אחר שיעור המושמים, פוחת מספר הנבדקים על פי מדד זה ככל שעולה מספר החודשים מיום ההצטרפות.

משולבים

משתתף מוגדר כ"משולב בתעסוקה" אם:

עבר השמה מאז שהצטרף לתוכנית;

לאחר השמתו, עבד באותו מקום עבודה שלושה חודשים ברצף לפחות;

היקף המשרה ביום השמתו בעבודה היה עשרים שעות שבועיות לפחות.

137 המדדים המשותפים נקבעו בתהליך בו לקחו חלק נציגי משרד העבודה והרווחה )זרוע הרווחה וזרוע התעסוקה(, משרד הבריאות, שירות התעסוקה ותבת בהנחייה והובלה מקצועית של מכון ברוקדייל.

155

מדד זה נקבע בעקבות הצורך למדוד תוכניות לא רק על פי השמות המשתתפים, אלא גם על פי השמות משמעותיות. שימוש במדד זה עשוי לשפר את יכולתם של צוותי התוכניות לנתח את הפעילות. כך למשל, "משולבים אשר המשתתפים שיעור ובין השמה עברו אשר המשתתפים שיעור בין להשוות יהיה ניתן

בתעסוקה" לפי הגדרת המדד.

מתמידים

"שיעור המתמידים" מחושב בקרב המשולבים בתעסוקה שישה, שנים־עשר וחמישה־עשר חודשים ממועד ההשמה הראשונה. ישנם שני מדדי התמדה:

מתמיד באותו מקום עבודה: עבד באותו מקום עבודה 80% מהזמן לפחות; . 1

מתמיד בתעסוקה: עבד בתעסוקה כלשהי 80% מהזמן לפחות. . 2

מאפייני תעסוקה

אנו מציגים מאפייני תעסוקה בסיסיים מקרב המשתתפים אשר הושמו בחצי משרה או יותר:

שיעור העובדים במשרה חלקית )34-20 שעות שבועיות( ובמשרה מלאה )35 שעות שבועיות ומעלה(;

התפלגות שכר שעתי.

הניתוח מתבסס על הזנתם הראשונית של מאפייני העבודה במערכת המידע של התוכנית. הדיווח הראשוני הוא במועד ההשמה. במקרה שמאפייני העבודה הוזנו, אך אין בדיווח הראשוני ממועד ההשמה דיווח על הוזנו שבו ההשמה שלאחר הראשון העבודה לדיווח מתייחס הראשוני שהדיווח הרי המשרה, מאפייני 80% חודשי, בשכר בקירוב %60 הוא מידע קיים שעליהם המושמים שיעור זו, בשיטה העבודה. מאפייני

בקירוב בשכר שעתי, ו-100% בקירוב בשעות עבודה.

156

157

h t t p : / / e m p l o y m e n t . j d c . o r g . i l