יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלוהמכון לארכיאולוגיה

האוניברסיטה העברית בירושלים

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

56

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

1. הקדמה

ומקדש להבנת הטקסט המקראי המתאר את ארמון שלמה הוקדשו במחקר רבים דיונים

שלמה. שני מבנים אלו נהרסו לחלוטין ולא שרד מהם כל ממצא ארכיאולוגי שישמש עדות

לחלוטין ביטלו אשר דעות האחרון בדור צמחו בנוסף, המקראי. הטקסט להבנת מסייעת

המאה של הזמן פרק את המתאר החלק את ובמיוחד המקרא, של ההיסטורי הערך את

ה-10 לפסה"נ. השילוב של העדר ממצא ארכיאולוגי יחד עם שלילת הטקסט המקראי הביאו

במאה בירושלים מלכותית בניה של לקיומה האפשרות את לחלוטין מחקו אשר להצעות

ה-10 לפסה"נ. היבטים אלו נידונו רבות במחקר, ולא נוכל לסכם כאן את כל שנכתב בנידון

)ראו למשל, ושם הפניות נוספות, אוסישקין 2003; מזר ע. 2006(.

ימינו הם רק קירות המתחם האדיר עד ומה ששרד נהרס לחלוטין בית המקדש השני גם

ג( )קדמוניות מתתיהו בן יוסף בכתבי בהרחבה מתואר זה מקדש המבנה. עמד שבמרכזו

ובמסכת מידות שבמשנה. במחקר המודרני הועלו במהלך השנים הצעות שונות אודות מיקומו

וצורתו. כן קיים שיחזור תלת ממדי של המקדש, שנעשה על ידי החוקר אבי-יונה ומוצג כיום

במוזיאון ישראל.

מפוארת שבה חזית ולו מבנה, בדמות אבן פריט קיאפה חורבת בחפירות נחשף לאחרונה

מגולפים מספר מרכיבים ארכיטקטוניים המאפיינים בניה מלכותית של תקופת הברזל. ניתוח

המאפיינים בפריט מחורבת קיאפה והנתונים הכתובים אודות ארמון שלמה, בית המקדש

הראשון, ובית המקדש השני, מאפשרים לזהות שלושה מרכיבים ארכיטקטוניים משותפים,

שכנראה התקיימו בכל במבנים הללו. אלו כוללים את הפרופורציות של הפתח, את עיטור

טריגליפים(. של )בדגם שלוש של בקבוצות הגג קורות וארגון נסוגות, במסגרות הפתחים

כך ניתן להגיע להבנה טובה של מספר ביטויים טכניים שמשמעותם המקורית אבדה במשך

על המשכיות ארכיטקטונית בכמה מאפיינים, במעבר מבית להצביע ניתן כן כמו הדורות.

המקדש הראשון לבית המקדש השני. במאמר זה נסקור תחילה את העדויות השונות הקיימות

אודות שלושת המאפיינים הארכיטקטוניים הנתונים ננתח את כך ואחר מבנה, כל אודות

שהוזכרו לעיל. לנוחות הקורא סיכמנו בטבלה 1 את הנתונים הידועים לנו.

57

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

טבלה מספר 1: רציפות ארכיטקטונית בהר הבית לאורך התקופות

מרכיבארכיטקטוני

בית המקדש ארמון שלמהדגם קיאפההראשון

בית המקדש השני

1:2??1:2מידות הפתח

3 מסגרות עיצוב הפתחנסוגות

4 מסגרות 3 מסגרות נסוגותנסוגות להיכל.

5 מסגרות נסוגות לדביר

5 מסגרות נסוגות בפתח

המקדש. מסגרות נסוגות

בשערי חולדה

תיאור מילולי של המשקוף

שקפים. בתרגום השבעים: מלתראה

מלתראות

קבוצות קורות גגשל שלוש

)טריגליפים(

45 צלעות ב-15 טורים )שלוש

צלעות בכל קבוצה(

צלעות יחזקאל: "צלע אל צלע שלוש"

תיאור טריגליפים סכימתיים

במטבעות בר-כוכבא?

2. דגם מבנה אבן מחורבת קיאפה

חורבת קיאפה נמצאת בשפלת יהודה וממוקמת ברכס הסוגר על עמק האלה מצפון. מאז שנת

2007 נערכת באתר חפירה רחבת היקף בה נחשפו עד כה כחמישה דונם )גרפינקל וגנור 2009;

גרפינקל, גנור והיזל 2012; גרפינקל ואחרים 2012(. צורת האתר נקבעה בתקופת הברזל IIא,

עת נוסדה בו עיר יהודאית מבוצרת בת 23 דונם, המתוארכת, על סמך 10 חרצני זיתים, לשלהי

המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10 לפסה"נ. הכניסה לעיר הייתה דרך שני שערים, אחד בדרום

והשני במערב. לשני השערים תוכנית ומידות דומים ביותר, ולכל אחד מהם ארבעה תאים. ליד

כל שער נמצאה רחבת שער, איזור פתוח שגודלו כמה מאות מ"ר, שהיה מופרד משאר חלקי

נבנתה חומת סוגרים איתנה מאבנים מסיביות שמשקלן העיר בקיר תוחם. בהיקף הגבעה

מגיע עד לשמונה טון, והיא תוחמת שטח של כ-23 דונם. אל החומה נגשים מבנים שסוגר

החומה משמש כמרחב האחורי שלהם. ישנם מבנים שרוחבם כרוחבו של סוגר אחד בחומה

ואילו אחרים רוחבם שנים ואף שלושה סוגרים. בוני האתר ניצלו את סלע האם כבסיס איתן

להשתתת הארכיטקטורה ובין החדרים השונים נקבעו פתחים, מסדרונות וחצרות.

58

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

המבנים שחשפנו שימשו בעיקר למגורים אך לעיתים, בתוך אותם מבנים יש חדרים ששימשו

המבנים של הפנימית החלוקה פולחן. וחדרי מחסנים אורווה, כגון: נוספות, לפונקציות

בחורבת קיאפה משתנה בין מבנה למבנה, אך עקרון אחד משותף בדרך כלל לכולם: מספר

יחידות דיור נבנו סביב חצר משותפת ונראה שכל מבנה שימש כמה משפחות גרעיניות, שחיו

יחד כמשפחה מורחבת. הבתים צמודים זה לזה, וקיר חיצוני אחד משמש לשני מבנים. בניה

זאת יוצרת תוכנית עירונית מעניינת המוכרת מאתרים נוספים ביהודה בתקופת הברזל: תל

א-נצבה, בית שמש, תל בית מרסים ובאר שבע.

בעונת החפירות של שנת 2011 נתגלה במבנה הצמוד לרחבת השער בדרום דגם מבנה אבן

אשר נותץ לעשרות שברים )איור 1(. לאחר רפאות בידי המשמרת ארנה כהן התקבל מבנה

העומד לגובה של כ-35 ס"מ. החזית ופתח הכניסה ממוקמים בצד הצר. הגג שטוח ומשתפל

באלכסון מכיוון הפתח הגבוה אל אחורי המבנה )איורים 3-2(. נהוג במחקר לכנות ממצאים

מסוג זה "מודלים ארכיטקטוניים" או "דגמי מקדש", כיוון שנעשו בצורת בית. לאמיתו של

דבר הם שימשו כארונות לשמירת צלמי אלים, כפי שמעידים מספר פריטים כאלו שבתוכם

נמצאו דמויות של אלות, או עגל מברונזה. מעל מאה ארונות כאילו מוכרים במחקר, כולם

עשויים חרס. הממצא מחורבת קיאפה הוא יחידאי, כיוון שלא נמצא עד היום עוד פריט כזה

עשוי אבן, וגם עיצוב החזית אינו מוכר בשום חפירה אחרת. שלושה צדדים של המבנה עשויים

בפשטות ולהם קירות חלקים, ללא עיטור מגולף, אך הם מעוטרים בצבע אדום. בחזית נקבע

20 ס"מ. שני חורים וגובהו רוחב הפתח 10 ס"מ ומעוצב בקפידה. וגבוה, מסוגנן פתח צר

קטנים נקדחו בחזית הדגם משני צידי הפתח, ונראה שנועדו למטרת קיבוע דלת. דלת זאת

איור 1. שברי דגם מבנה אבן מחורבת קיאפה כפי שנמצאו על רצפת החדר

59

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

הייתה כנראה עשויה עץ ולפיכך לא השתמרה, אך היא איפשרה לסגור ולהסתיר את דמות

האל או סמל האל שנמצאו בתוך החפץ. ברצפת דגם המבנה, מול הפתח וקרוב לקיר האחורי,

גולף בצורה גסה שקע מלבני קטן. בשקע זה ניתן היה להכניס בסיס שבו היה מקובע חפץ

כלשהו, אולי פסל או סמל של אל. בצד החיצוני האחורי של הדגם, בערך במחצית הגובה,

נקדחו שני חורים. אלו יכלו לשמש לקיבוע הדגם לארון עץ, או לקיר. לחילופין ניתן היה לקבע

בעזרת חורים אלו חפץ שעמד בתוכו.

הפתח בדגם של חורבת קיאפה מעוטר במסגרות מקבילות של מזוזות ומשקופים בשני הצדדים

ומעל הפתח. סידור המשקופים יוצר מסגרת מלבנית, בדגם החוזר על עצמו שלוש פעמים.

כל מסגרת בולטת כלפי חוץ יותר מקודמתה, ובכך מדגישה את הפתח. המשקוף העליון נפרד

משתי המסגרות הנמוכות הצמודות לפתח ומתקרב לגג. עיצוב הפתח במספר טורים צמודים

של משקופים, הנסוגים פנימה כלפי הפתח, מוכר במבנים רבים במזרח הקדום, שהקדום שבהם

לפסה"נ 4500 לסביבות המתוארך שבמסופוטמיה, גאורה בטפה XIII בשכבה מקדש הוא

)טובלר 1950(. מאות פתחים כאילו מוכרים במבני מקדשים וארמונות במסופוטמיה באלף

הרביעי, השלישי, השני והראשון לפסה"נ. אלו דווחו במקדשים ממגוון אתרים כגון: אורוק,

אור, לרסה, תל חרמל ובבל )דימרג'י 1987(. כן מוכרים פתחים כאלו בארמונות של תקופת

הברונזה התיכונה באללח' ומארי שבסוריה )וואלי 1955; פארו 1958(. פתחים כאלו מוכרים

איור 3. מבט לחזית דגם המבנה מאבן מחורבת קיאפהאיור 2. דגם המבנה מאבן מחורבת קיאפה לאחר רפאות

60

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

גם בתיאורים איקונוגראפיים של פתחי מקדשים בחותמות גליל שומריים המתוארכים לשלהי

האלף הרביעי לפסה"נ והמחצית הראשונה של האלף השלישי לפסה"נ )ראו למשל, איור 4(. גם

בתקופת הברזל מוכרים עשרות שנהבים המעוטרים בדמות אישה מביטה מחלון, והחלונות

שונות: בירה ערי בארבע נתגלו אלו שנהבים .)5 )איור נסוגות מסגרות בשלוש מעוטרים

מוכרים נסוגים פתחים .)1975 ברנט למשל )ראו ונימרוד חורסבאד ארסלן טאש, שומרון,

תעיינת תל במקדשי למשל כמוכר הברזל, תקופת של והדתית המלכותית בארכיטקטורה

שבסוריה ובשני קברים מלכותיים בתמסוס שבקפריסין )איורים 7-6(.

איור 4. חותם גליל שומרי המתאר חזית מקדש ובה פתח המעוטר במסגרות מקבילות של

מזוזות ומשקופים

לוחית שנהב מארסלאן טאש שבסוריה, בה מגולפת דמות אישה מביטה מחלון. איור 5.

צידי החלון מעוטרים במסגרות מקבילות. שנהבים דומים נתגלו גם בשומרון בירת ממלכת

ישראל, ובערים נימרוד וחורסאבאד ששימשו ערי בירה באימפריה האשורית.

61

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

קרוב לגג המבנה מחורבת קיאפה עוצבה שורה של שבעה מלבנים בולטים כלפי חוץ. ארבעה

מלבנים כאלו השתמרו בשלמותם ושלוש צלקות מעידות על קיומם של שניים נוספים שלא

שרדו. כל מלבן כזה מחורץ בקווים אנכיים היוצרים שלוש בליטות קטנות )איור 8(. המלבנים

הללו מסמנים ללא ספק את קורות העץ שתמכו בגג המבנה.

איור 6. מבט חזיתי ותוכנית של פתח מקדש בתל

תעיינת שבסוריה. משני צידי הפתח נראות אבני

הונח כאשר מדורגת. בצורה המעוצבות היסוד

המעוטר פתח התקבל לבנים קיר היסודות על

במסגרות מקבילות.

איור 7. חזית קבר מפואר בתמסוס שבקפריסין. הפתח

באופן מגולפות ומעליו מקבילות במסגרות מעוטר

סכמתי קורות הגג.

איור 8. דגם מבנה אבן מחורבת קיאפה: מבט ממוקד לקורות הגג שבחזית.

62

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

הקלאסית בארכיטקטורה היטב מוכר לגג, מתחת הממוקמים מחורצים במלבנים עיטור

יווניים, שם הוא נקרא "טריגליף". דגם המקדש מחורבת קיאפה מקדים את של מקדשים

התפתחות בהבנת שלמה מהפכה יוצר החדש הממצא שנה. בכ-400 היווניים המקדשים

הבניה הציבורית בתקופת הברזל, ומעיד כי ראשיתה כבר בסוף המאה ה-11 וראשית המאה

על והשפיעו נדדו במזרח שפותחו ארכיטקטוניות תופעות כי מעיד הוא כן לפסה"נ. ה-10

הארכיטקטורה היוונית הקלאסית.

דגם האבן של חורבת קיאפה נטוע בארכיטקטורה המפוארת של המזרח הקדום ואגן הים התיכון.

שלושה מרכיבים כאן חשובים לעניינו: הרוחב והגובה של הפתח המתייחסים זה לזה ביחס של

1:2, המסגרות הנסוגות סביב הפתח, וקורות הגג המאורגנות בקבוצות של שלוש )טריגליפים(.

3. ארמון שלמה

בפרק השביעי בספר מלכים א מופיע תיאור בית המלך שלמה, שאגף אחד בו מכונה "בית

יער הלבנון". התיאור אינו ברור בהיבטים שונים, וישנם מונחים טכניים שמפרשי המקרא

לדורותיהם התקשו בהבנתם. ספרות המחקר בנושא זה ענפה במיוחד והיבטים שונים נידונו

בהרחבה על ידי חוקרים רבים )ראו למשל בוזינק 1970(, ובמיוחד במהדורות המדעיות של

ספר מלכים )ראו למשל, ברני 1903; נות 1968; גריי 1970; בואי 1997; כוגן 2001(. אנו לא

נעסוק כאן בכל התיאור על מרכיביו השונים, אלא נתמקד בשני מרכיבים טכניים שאותם

ו"שקפים על העמודים", ניתן להאיר בסיוע דגם האבן של חורבת קיאפה: "הצלעות אשר

שלושה טורים". תחילה נקרא את תיאור הבניה מראשיתו, כמופיע בספר מלכים א ז, א-ז:

א ואת-ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה; ויכל את-כל-ביתו ב ויבן את-בית

קומתו; אמה ושלשים רחבו אמה וחמשים ארכו אמה מאה הלבנון, יער

בארז וספן ג על-העמודים ארזים וכרתות ארזים עמודי ארבעה טורי על

ממעל על-הצלעות אשר על-העמודים, ארבעים וחמשה--חמשה עשר הטור

וכל-הפתחים ה פעמים שלש אל-מחזה, ומחזה טורים שלשה ושקפים ד

אולם ואת ו פעמים שלש אל-מחזה, מחזה ומול שקף רבעים והמזוזות

על-פניהם ואולם, רחבו אמה ושלשים ארכו אמה חמשים עשה העמודים

ועמדים ועב על-פניהם.

בפסוק ב אנו מתוודעים לכך שהיו לבית ארבע שורות עמודים. בפסוק ג מדובר על "ספן בארז

ממעל", כלומר הנחת קורות ארזים שהרכיבו את התקרה או גג המבנה. קורות ארזים אלו היו

מונחות על גבי "הצלעות אשר על העמודים". עד כאן ברור שמדובר בסידור ארכיטקטוני הכולל

63

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

שלושה מרכיבים שונים, המונחים זה על גבי זה, מלמטה כלפי מעלה כדלקמן: עמודים, צלעות,

תקרה מקורות ארזים. בהמשך פסוק ג מדובר על 45 פריטים כלשהם, המאורגנים ב-15 קבוצות.

כאן התקשו מפרשי המקרא השונים. חלק טענו שהמספר 45 מתייחס לעמודים, המוזכרים

במשפט זה. כלומר, קורות הארז המצפות את הגג מונחות על 45 עמודים המאורגנים בשלוש

שורות שבכל אחת מהן 15 עמודים. אבל בפסוק הקודם נאמר בפרוש כי היו לארמון ארבעה

טורי עמודים, והרי המספר 45 אינו מתחלק לארבע. מעניין לציין כי בתרגום המקרא לאנגלית

משנת 1901 במהדורה ידועה של Revised Standard Version תוקן כאן המספר ארבע לשלוש.

קורות לדעתנו מדובר בשכבה ראשונה של "צלעות". לביטוי פירוש חדש כאן אנו מציעים

גביהן הונחה בניצב שכבה שנייה של קורות שהיוו את הגג ועל גג המונחות על העמודים,

החיצוני של המבנה. על פי פרוש זה קורות הארז מונחות על 45 צלעות )קורות עזר לתמיכה(

המסודרות ב-15 קבוצות. מבחינה מתמטית כאשר המספר 45 מתחלק ב-15 טורים, מתקבלות

שלוש צלעות בכל טור. אכן, מרכיב ארכיטקטוני כזה בדיוק מופיע בדגם האבן של חורבת

קיאפה, הלא הם הטריגליפים, המופיעים מתחת לגג, ומסודרים בקבוצות של שלוש קורות.

מכאן שהמשפט הנידון: "וספן בארז ממעל על הצלעות אשר על העמודים, ארבעים וחמישה,

חמישה עשר הטור" מתאר שלושה מרכיבים ארכיטקטוניים המונחים זה על גבי זה: למעלה

התקרה הייתה בנויה מלוחות ארז. לוחות אלו היו מונחים על 45 קורות עץ, שהיו מאורגנות

שלוש ביחד, ב-15 קבוצות דמויות טריגליפים. 45 קורות אלו היו מונחות על ארבעת שורות

העמודים. חתך סכימתי של המבנה מראה כיצד הנתונים אודות העמודים והצלעות משתלבים

יפה, ואין כל צורך לשנות מספר שורות או כל נתון אחר )איור 9(.

איור 9. הצעת השחזור שלנו לתיאור המקראי של בית יער הלבנון. חתך דרך המבנה מראה כיצד היו מסודרות ארבע שורות

של עמודים בתוך המבנה, וכיצד היו מסודרות 45 קורות גג )צלעות( בין הקירות והעמודים.

קירקיר עמוד 4עמוד 3עמוד 2עמוד 1

64

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

קושי מיוחד נוסף בהבנת הכתוב קיים בפסוקים ד-ה: "ושקפים, שלשה טורים, ומחזה אל

מחזה, שלש פעמים. וכל הפתחים והמזוזות, רבעים שקף ומול מחזה אל מחזה, שלש פעמים".

שני פירושים שונים קיימים למונח "שקפים": חלון או משקוף. הפירוש כחלון מושפע בוודאי

מהופעת המילה בפרק הקודם, העוסק בתיאור בנית המקדש, ובו כתוב: "ויעש לבית חלוני

שקפים אטומים" )מלכים א ו, ד(. אלא שגם כאן הכתוב בעייתי, שכן מדובר בחלונות שהם,

על פי הפירוש הזה, גם שקופים וגם אטומים וכיצד יתכן שחלונות המקדש יהיו בעלי שתי

תכונות הפוכות זו לזו: שקיפות ואטימות?

הפרוש האחר למונח "שקפים" היא משקוף, כפי שמופיע כבר בתרגום השבעים היווני למקרא

μέλαθρα זה: בו משתמשים בתרגום למונח הטכני לב לשים מהתקופה ההלניסטית. חשוב

לציין שהבנת המונח יש שיוזכר בהמשך. כפי מידות גם במסכת מונח המופיע )מלתראה(,

כמשקוף מופיעה גם בפירושו של רש"י במאה ה-11. צורה זאת של המילה "משקוף" מופיעה

גם בכתובת החקוקה על משקוף בבית הכנסת בברעם, שם נאמר: "...יוסה הלוי בן לוי עשה

השקוף הזה" )נוה 1978: 19, כתובת מס' 1(. דגם המבנה מחורבת קיאפה תומך בפירוש זה,

ומראה שיש להבין את הכתוב במקרא "ושקפים שלושה טורים" כמתאר משקופים בשלושה

טורים, כלומר פתח מפואר הבנוי בסגנון האופייני לפתחים בתקופת המקרא.

לפירוש. קשה היא וגם פעמים, ארבע הנידונים הפסוקים בשני מופיעה "מחזה" המילה

כלומר "חזה", מהשורש נובע ביותר הסביר המילולי הפירוש אופנים. בכמה להבינה ניתן

ראה או התבונן, ומכאן ניתן להבין את הפסוק כאומר: המראה של שלושה טורי משקופים

הנראה לעין המתבונן חוזר על עצמו שלוש פעמים )מכל צד של הפתח ומלמעלה(. אפשרות

אחרת היא ששורש המילה הוא "אחז", ולפי זה פירוש הדבר יהיה שהמשקופים אחוזים זה

בזה שלוש פעמים. השורש "אחז" מופיע גם בפרק הקודם שבו מתוארת פעולת דיפון מבנה

המקדש בארזים: "ויאחז את הבית בעצי ארזים" )מלכים א ו, י(. לאחרונה הגענו למסקנה

כי יש כאן טעות סופר של ליגטורה, כלומר

לאות אותיות שתי מחיבור הנוצרת טעות

אחרת. לדעתנו היה כתוב בטקסט הראשוני

ווו התחברו זין ולאחר שהאותיות "מזוזה"

לאות חית, התקבלה המילה "מחזה". לאור

התפתחות הכתב העברי ברור שטעות כזאת

לא הייתה אפשרית בכתב שהיה נהוג בימי

כאשר להתרחש ויכלה הראשון, הבית

השתמשו בכתב המרובע של ימי הבית השני

)איור 10(. על טעות סופר דומה לזאת כבר

עמדו חז"ל, ככתוב במסכת שבת, פרק יב, ה':

איור 10. המילים :מזוזה" ו"מחזה" בכתב האפייני לימי הבית

הראשון )1-2( ובכתב האופייני לימי הבית השני )3-4(. ברור

יותר. המאוחרת בתקופה להתרחש יכלה הסופר שטעות

65

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

"נתכון לכתוב חי"ת וכתב שני זיינ"ין". לסיכום ניתן להבין את הכתוב בתיאור ארמון שלמה

כאומר שהיו לפתחים משקופים בשלושה טורים ומזוזה אל מזוזה שלוש פעמים.

4. בית המקדש הראשון

בפרק השישי ובחלקים גדולים של הפרק השביעי של ספר מלכים א השתמרה מסורת ארוכה

ומפורטת אודות בניית בית המקדש הראשון בידי המלך שלמה. יש חוקרים המקבלים מסורת

זאת כמשקפת מציאות היסטורית וניסו לשחזר את מבנה המקדש בסיוע הממצא של מקדשים

שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות. המקבילות שנהגו להשתמש בהן הם המקדש בערד, מקדש

;1932 מלנבריק למשל: )ראו טורקיה בדרום תעיינת מתל ומקדש סוריה בצפון דרה מעין

וינסנט 1957; ייבין 1964; מרגרון 1981; פריץ 1987; מונסון 1996; הורוביץ 1992; 2009; 2010;

גישות מינימליסטיות בחקר המקרא, טענו צוויקל 1999; הרצוג 2000(. עם התפתחותן של

חוקרים שהחזיקו בגישות אלה כי כלל לא הוקם בירושלים מקדש בימי המלך שלמה. לדעתם,

ימי הבית לפיכך את ומשקף נתחבר רק בתקופה ההלניסטית או הרומית, תיאור המקדש

השני. תיאוריות אחרות שתיארכו את זמן הכתיבה של מסורות המקדש למאה ה-8 לפסה"נ

ואף לשלהי תקופת הבית הראשון, במאה ה-7 לפסה"נ, לא ראו בתיאור זה עדות היסטורית

אמינה לקיומו של מבנה של ממש באמצע המאה ה-10 לפסה"נ )על פולמוס זה ראו למשל: ואן

סטרז 1997; סמית 2006; גליל 2012(.

מבית המקדש הראשון לא נשאר ולו גם שריד ארכיאולוגי אחד, שכן הר הבית עבר תהפוכות

רבות במהלך השנים: הרס בית המקדש הראשון על ידי הבבלים, בניה מחדש של בית המקדש

השני על ידי שבי ציון, בניית בית מקדש חדש בידי הורדוס, בנית מקדש פגאני בעיר הרומית

איליה קפיטולינה, ולבסוף בנית כיפת הסלע על ידי המוסלמים. לפיכך הארכיאולוגיה אינה

יכולה לסייע כאן באופן ישיר. תיאור מקדש שלמה נידון כאמור על ידי חוקרים רבים, ולא

כאן המקום לחזור על כל ההיבטים הרבים הקשורים בו. לענייננו ראוי להצביע על מרכיבים

דומים המופיעים הן בדגמי המקדשים של חורבת קיאפה והן בתיאור המקראי. לא מדובר

של קיומם משותפים. ארכיטקטוניים מוטיבים במספר אלא קרובה, או מוחלטת, בזהות

מרכיבים דומים, ואף זהים, אינו מקרי, ומעיד כי התיאור המקראי נטוע במציאות שהייתה

קיימת ביהודה במאה ה-10 לפסה"נ.

על פי המסורת המקראית מבנה המקדש המרכזי כלל שלושה חדרים, שהיו מסודרים אחד

מאחורי השני, ושמותיהם: אולם, היכל, ודביר )קודש הקודשים(. סביבם נבנתה מעטפת נוספת

שלא אפשרה לאנשים מבחוץ נגיעה ישירה בקירות המקדש. בחזית המבנה, לפני האולם, עמדו

וההיכל כותב ז, כא(. על הפתח שבין האולם )מלכים א ובועז יכין שני עמודים הנקראים

66

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

המקרא: "וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי שמן מאת רבעית" )מלכים א ו, לג(. על הפתח

שבין ההיכל והדביר נאמר: "ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן האיל מזוזות חמשית"

)מלכים א ו, 31(.

מסורת קיימת אחד מצד ברורים. אינם חמש" ו"מזוזות "רבעית" של הטכניים המונחים

"שהיתה רד"ק: פירש כבר כך המקדש. פתחי סביב נסוגות מסגרות בהם הרואה פרשנית

המזוזה חמש צלעות, זו מלפנים מזו". כך גם הציעו מספר חוקרים מודרניים )ראו למשל, נות

1968; הורוביץ 2009; 2010(. כפי שציין ייבין )1965(, ניתן להבין ביטוי זה בשני אופנים: על

פי הפירוש הראשון היו לחזית הפתח חמש מסגרות משקופים הנסוגות פנימה זו מלפני זו.

על פי הפירוש השני היו לחזית הפתח שלוש מסגרות משקופים נסוגים בצד החיצוני ושלוש

מסגרות משקופים נסוגים בצד הפנימי, היוצרים יחדיו חמש מזוזות. האפשרות התיאורטית

ייבין, שמסגרות הפתח נסוגות משני צידי הפתח, אינה מוכרת באף דוגמא השנייה שהציע

הנסוגות ממוקמות בהן המסגרות דוגמאות לנו מאות מוכרות זאת ולעומת ארכיאולוגית,

תמיד אך ורק בצד החיצוני של הפתח. מכאן שאין להתלבט בין שתי אפשרויות, אלא יש

לקבל את ההצעה הראשונה.

מצד שני היו חוקרים שדחו את הפירוש הנ"ל למונחים "רבעית" ו"מזוזות חמש", אבל הם לא

הציעו פירוש אחר, וכן לא הייתה בידם מקבילה ארכיטקטונית כלשהי בתוכנית מבנה שנחשף

בחפירות או בתיאור איקונוגרפי שיבהירו אפשרות אחרת )ראו למשל מילארד 1989; כוגן 2001(.

דגם האבן המפואר של חורבת קיאפה, הכולל פתח מעוטר במסגרות של משקופים נסוגים,

מלמד בבירור כי כוונת הביטויים הנידונים היא לעיטור צידי הפתחים בארבע ובחמש מסגרות

נסוגות. דגם האבן משקף סגנון בניה מלכותי האופייני לתקופת הברזל, והוא מעיד כי סגנון

זה היה מוכר ביהודה במחצית הראשונה של המאה העשירית לפסה"נ, פחות או יותר במקביל

לתאריך שבו מתארת המסורת המקראית את בניית המקדש בירושלים על ידי המלך שלמה.

ו, ה(. כאן התיאור קצר בתיאור המקדש מופיע גם המונח "ויעש צלעות סביב" )מלכים א

ואינו מפרט במה מדובר. הצעות שונות הועלו בניסיון להסביר מהן הצלעות. כך הוצע שמדובר

גג. על סמך מודל האבן מחורבת קיאפה, ותיאור ארמון בחדרים סביב המקדש, או עליות

שלמה, אנו מבינים את הצלעות כקורות גג המאורגנות שלוש יחד. חיזוק לטענה זאת נמצא

בדברי הנביא יחזקאל, המתאר מקדש וצלעות. כאשר הוא מגיע לאזור הגג נאמר: "והצלעות

להיות סביב סביב לצלעות לבית אשר בקיר ובאות פעמים ושלושים שלוש צלע אל צלע

אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית" )יחזקאל מא, ו(. התיאור הטכני קשה להבנה, אבל יש

לשים לב למילים "צלע אל צלע שלוש", כלומר שהצלעות מסודרות בקבוצות של שלוש צלעות,

מכאן שמדובר בדגם דמוי טריגליפים, כמופיע בדגם האבן של חורבת קיאפה, ובתיאור ארמון

שלמה. את המשך המשפט: "ושלושים פעמים ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב

67

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

להיות אחוזים", ניתן לפרש ש-30 קבוצות היו בכל היקף המבנה )כלומר 90 צלעות בסך הכל(.

אינן הגג שקורות כקביעה להבין ניתן הבית" בקיר אחוזים יהיו "ולא התיאור סיום את

משולבות בתוך קיר המבנה, אלא מונחות על ראשי הקירות.

5. בית המקדש השני

הגדול המתחם של האדירים התמך קירות רק שרדו כולו. נהרס השני המקדש בית בנין

במסכת מפורטים מתיאורים מוכר השני המקדש בית .)2012 א. )מזר להר סביב שנבנה

מידות. חוקרים שונים עסקו בניתוח נתונים אלו, והעלו הצעות שונות בקשר למיקומו של

המבנה, צורתו, מרכיבים ארכיטקטונים שונים שנמצאו בו, וכדומה )ראו למשל: הוליז 1934;

מוהישאם 1966; פטריך 1988; 2009(. אנו נתרכז כאן בשני היבטים שנוכל לתרום להבנתם:

מידות הפתחים במקדש ותיאור הפתח המרכזי.

"כל כדלקמן: שבמישנה מידות במסכת מתוארים השני המקדש בבית הפתחים מידות

הפתחים והשערים שהיו שם, גבהן עשרים אמה, ורוחבן עשר אמות" )ב, ג(, "פתחו שלאולם

גבהו ארבעים אמה, ורחבו עשרים אמה" )ג, ז( וכן "פתחו שלהיכל גבהו עשרים אמה, ורחבו

עשר אמות" )ד, א(. כלומר, כל הפתחים הרגילים היו ברוחב של 10 אמות וגובה כפול, של 20

אמות, ואלו מידות הפתח הראשי של המקדש היו כפולות, ברוחב של 20 אמה וגובה של 40

אמה. אנו רואים כאן יחס ברור של 1:2 במידות הפתחים, בדיוק כמו היחס בדגם האבן של

חורבת קיאפה.

נאמר: שם מידות, במסכת הוא אף מתואר השני המקדש בית של הראשי הפתח עיצוב

"פתחו שלאולם גבהו ארבעים אמה, ורחבו עשרים אמה, וחמש מלתראות שלמילה )קורות

ואמה מזה. שלמעלה ממנה על הפתח אמה מזה, עודפת גביו. התחתונה על היו עץ מילה(

עודפת עליה אמה מזה, ואמה מזה, נמצאת העליונה שלשים אמה" )ג, ז(. ראשית יש לשים

לב לתיאור המשקופים שמעל הפתח, כשהכתוב משתמש במילה היוונית "מלתראות", היא

המילה המופיעה בתרגום השבעים לתיאור המשקוף בארמון שלמה. הרי כל המסכת כתובה

עברית, ומדוע כאן שולבה פתאום מילה לועזית? נראה שמדובר במונח טכני, כלומר קורת עץ

מאסיבית במיוחד, המחזיקה את משקל הקיר שמעל הפתח, ולכן חייבת להיות עבה יותר.

כן יש לשים לב לתיאור המשקופים שמעל הפתח: חמש קורות מתוארות אחת מעל השנייה,

לקורה נוספו כך ואמה אחת משמאל. מימין מזו שמתחתיה באמה אחת גדולה וכל אחת

האם התחתונה. מהקורה אמות ב-10 גדולה הייתה והיא צד, מכל אמות חמש העליונה

צידי פתח המקדש היו אף הם מעוטרים במסגרת נסוגה? אכן כך משוחזר פתח המקדש של

68

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

מיכאל ידי על לראשונה שעוצב ישראל( במוזיאון )היום הולילנד" ב"דגם השני הבית ימי

אבי-יונה, והוא מופיע בכל הספרים העוסקים בבית המקדש השני )איור 11(. אבל קיים גם

פירוש, המתבסס על תיאור חזית המקדש במטבעות בר-כוכבא, המציע שרק החלק העליון

של הפתח היה מעוטר במסגרת נסוגה ואילו המזוזות בשני צידי הפתח היו ללא מסגרת )בר"ג

1987(. כיוון שהמטבעות קטנות והתיאור בהן סכמתי, אין לצפות כאן לשפע של פרטים. אבל

בהתאם לחוקי האסתטיקה של העולם הקלאסי, לא נראה סביר בעיננו שהמסגרות הנסוגות

יופיעו רק בחלק אחד של הפתח ולא בשאר החלקים. יתרה מזאת, קיימת עדות ברורה כי היה

נהוג לעטר פתחים בהר הבית במסגרות מקבילות נסוגות. זאת ניתן עדין לראות כיום, במקום

בו עמדה הכניסה הראשית להר, בשער חולדה המזרחי הממוקם בכותל הדרומי של מתחם הר

הבית. במזוזה שבצד מערב עומדת בחלק התחתון האבן המקורית של צד הפתח, אבן גדולה

וכבדה בסגנון הרודיאני, והיא מסותתת במספר מסגרות נסוגות )איור 12(.

איור 11. חזית בית המקדש השני המעוצבת במסגרות מקבילות של פתחים נסוגים, כפי ששחזר

החוקר מיכאל אבי-יונה. מודל זה, של ירושלים בשלהי תקופת הבית השני, מוצג לקהל במוזיאון

ישראל בירושלים.

69

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

אין בידנו תיאור מילולי ברור אודות צורת הגג של בית המקדש השני. במסכת מידות לא

תואר כלל היבט זה. אבל ישנם תיאורים סכמתיים של המקדש המופיעים במטבעות מימי

מרד בר-כוכבא, שהוטבעו כ-60 שנה לאחר חורבן בית המקדש השני )מוהישאם 1966; בר"ג

1987; משורר 1997: 128-127(. ממטבעות אלו ברור כי למבנה היה גג שטוח, ולא גג בעל גמלון

שאפיין מקדשים יווניים או מקדשים רומאיים )איור 13(. אכן, בשחזור המקדש שנעשה על

ידי אבי-יונה מופיע גג שטוח ולא גג בעל גמלון )איור 11(. בנוסף ניתן לראות במטבעות כי קו

הגג מסומן על ידי בליטות עגולות קטנות המסודרות ברווח קבוע זו מזו. יש גם מטבעות שבהן

מופיעות שתי שורות כאלו. מה מסמנות בליטות אלו? לדעתנו אלו הן הקצוות של קורות הגג,

ובעצם הכוונה לבטא טריגליפים כמוכר בארכיטקטורה קלאסית. במטבעות הקורות נמצאות

צמודות זו לזו, כנראה בגלל השטח המצומצם שעל גבי המטבע, ואף כתוצאה מעיבוד אמנותי

אסתטי. עד שלא נתגלה מודל האבן

לא החוקרים קיאפה חורבת של

העלו כאפשרות שהיה במקדש מרכיב

קלאסי של טריגליפים, אבל עתה אין

להוציא זאת מכלל אפשרות.

איור 12. אבן המזוזה

המקורית בצד המערבי של

שער חולדה המזרחי, בכותל

הדרומי של מתחם הר הבית.

האבן מעוטרת במסגרות

מקבילות

איור 13. תיאור חזית בית המקדש השני על גבי

מטבע מימי מרד בר-כוכבא

70

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

6. סיכום

חורבת של המבנה בדגם המופיעים ארכיטקטוניים מרכיבים שלושה סקרנו זה במאמר

קיאפה, וניתן להצביע כי היו קיימים גם בארמון שלמה, בבית המקדש הראשון וגם בבית

המקדש השני.

1. פתח שגובהו כפול מרוחבו: יחס זה מוכר בדגם המבנה של חורבת קיאפה ובתיאור כל

הפתחים של בית המקדש השני כמופיע במסכת מידות. אין בידנו נתונים אודות יחס הפתחים

בארמון שלמה או מקדש שלמה, אבל סביר שגם הם עוצבו ביחס דומה.

2. פתחים מעוטרים במסגרות נסוגות: עיצוב הפתח בסגנון עיטורי זה מופיע בדגם מחורבת

זאת בהקשר ובתיאור מקדש שלמה. כאשר בודקים תופעה קיאפה, בתיאור ארמון שלמה

לבית המקדש השני יש לשים לב כי התיאור המילולי )מסכת מידות( והאיקונוגרפי )מטבעות

ורק הן מתוארות או מוצגות בר-כוכבא( מתרכז רק בקורות העץ העליונות, שמעל הפתח,

כמאורגנות בדגם נסוג. ואכן, בר"ג הציע לשחזר את פתח המקדש כשרק החלק שמעל לפתח

מעוטר במסגרת של משקופים מקבילים ונסוגים, בעוד שצידי הפתח נותרו ללא עיטור. צורה

כזאת של עיצוב הפתח אינה מוכרת לנו בעולם הקלאסי, וקשה לקבלה. לעומת זאת השתמר

עד היום צד הפתח המערבי בשער חולדה המזרחי, והוא מעיד שהיה מקובל לעטר במסגרות

נסוגות גם את צידי הפתחים.

3. קורות עץ מאורגנות בשלשות: בדגם האבן מחורבת קיאפה מופיעים טריגליפים, כלומר

גילוף באבן המחקה קורות גג המאורגנות בקבוצות של שלוש. בתיאור ארמון שלמה מופיעות

בתיאור צלעות. שלוש היו קבוצה שבכל ברור מכאן טורים. ב-15 המאורגנות צלעות, 45

המקדש על ידי הנביא יחזקאל שוב מופיעות הצלעות בקבוצות של שלוש יחד. ייתכן שצלעות

אלו מופיעות בצורה סכמתית במטבעות בר-כוכבא.

הייתה נסוגות במסגרות המעוטרים פתחים בניית כי מעיד קיאפה מחורבת המקדש דגם

מוכרת ביהודה כבר בשלהי המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10 לפסה"נ. לעובדה זו חשיבות

בשנהבים רק ראשון בית בתקופת מוכר היה זה בניה סגנון לחפירתנו עד שכן מרובה

המתוארכים כ-150 שנה מאוחר יותר, לאמצע המאה ה-9 לפסה"נ. בשל כך ניתן היה לטעון,

עד היום, שהמסורות המקראיות אודות פעולות הבניה של ארמון ומקדש שלמה הם תיאורים

מאוחרים ואנכרוניסטיים החסרים כל בסיס היסטורי. עתה יש בידינו לראשונה מידע מממצא

חוץ מקראי השומט את הקרקע מתחת לטענה זו. יתרה מזאת, התיאור המקראי מציין כי

בית המקדש נבנה בעזרת בנאים מומחים שנשלחו מצור )מלכים א ה, לב(. עובדה זו מסייעת

לנו להבין כיצד הגיעה מסורת הפתחים המסוגננים במשקופים נסוגים, המוכרת בארמונות

71

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

זאת מסורת הברזל. תקופת של לירושלים התיכונה, הברונזה תקופת של ואללח' מארי

בערי הקדומה הברזל ובתקופת המאוחרת, הברונזה תקופת של הכנעניות בערים נשמרה

החוף הלבנוני, ומשם הגיעה לירושלים, באמצעות בנאים מומחים שנשלחו אל העיר. שליחת

ארכיטקטים ובנאים מומחים מחצר מלוכה אחת לרעותה מתועדת בארכיונים במזרח הקדום,

ואינה ייחודית למסורת המקראית )זאכאגניני 1983(.

הבית ובימי הראשון הבית בימי שנים, כאלף במשך התקיימה הבית שבהר לראות ניתן

תיאולוגית-פולחנית רציפות גיאוגרפית, רציפות שונים: היבטים שלושה של שמירה השני,

לאותו אל, ורציפות של מרכיבים ארכיטקטוניים. האופי השמרני במיוחד המקובל בפעילות

דתית הביא לכך שמאפיינים ארכיטקטוניים מסוימים השתמרו מדור לדור. תופעה זאת אינה

צריכה להפתיע איש. הרי אנו מכירים מתחמים מקודשים במזרח הקדום שהתקיימו אלפי

שנים. כך מתחם מקדשי אורוק מהאלף הרביעי לפסה"נ המשיך לשמש עד התקופה הקלאסית

ומתחם מקדש האובליסקים בגבל שראשיתו בתקופת הברונזה התיכונה שימש עד התקופה

הברונזה מתקופת שימש מגידו מקדשי שמתחם לראות ניתן ישראל בארץ גם הקלאסית.

משקף בירושלים הבית הר לפסה"נ. 1000 שנת סביבות ועד לפסה"נ( 3500( א' הקדומה

רבים, שינויים עבר ומאז לפסה"נ ה-10 נבנה מקדש באמצע המאה דומה. במקום תופעה

שכללו את בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, מקדש רומאי, מסגד מוסלמי, וכנסיה

על שומר שונות, המתחם דתות וארבע קיצוניות, כה תהפוכות למרות הצלבנית. בתקופה

חשיבותו כמקום פולחן מרכזי מזה כ-3000 שנה ועד היום.

תודות

אנו מודים לפרופ' פייר דה-מירושג'י, פרופ' טל אילן וגב' רוחמה בונפיל, שהאירו את עיננו

בהיבטים שונים הקשורים במחקר זה.

72

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

ביבליוגרפיה

אוסישקין 2003D. Ussishkin, Solomon’s Jerusalem: The Text and the Facts on the Ground, A.G. Vaughn and A.E. Killebrew (eds.) Jerusalem in Bible and Archaeology. The First Temple Period, Atlanta: 103–115.

אמייה 1961P. Amiet, Glyptique mésopotamienne archaïque, Paris.

בואי 1997P. Buis, Le livre des Rois. Sources bibliques, Paris.

בוזינק 1970Th. A. Buzink, Der Tempel von Jerusalem, von Salomo bis Herodes: eine Archaeologisch-

Historische Studie unter Beruecksichtigung des Westsemitischen Tempelbaus, Leiden.

בר"ג 1987

ד' בר"ג, "שולחן לחם הפנים וחזית בית המקדש על מטבעות מלחמת בר-כוכבא", קדמוניות

.25-22 :78-77

ברנט 1975R. D. Barnett, A Catalogue of the Nimrud Ivories, London.

ברני 1903C.F. Burney, Notes on the Hebrew Text of the Book of Kings, Oxford.

גליל 2012G. Galil, Solomon’s Temple: Fiction or Reality? G. Galil et al. (eds.) The Ancient Near East in the

12th–10th Centuries BCE, Münster:137–148.

גריי 1970J. Gray, I and II Kings. A Commentary (The Old Testament Library), London.

גרפינקל וגנור 2009Y. Garfinkel and S. Ganor, Khirbet Qeiyafa 1, Jerusalem.

73

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

גרפינקל, גנור והיזל 2012

י' גרפינקל, ס' גנור ומ' היזל, עקבות דוד המלך בעמק האלה, תל אביב.

גרפינקל ואחרים 2012Y. Garfinkel, K. Streit, S. Ganor and M.G. Hasel, State Formation in Judah: Biblical Tradition, Modern Historical Theories and Radiometric Dates at Khirbet Qeiyafa, Radiocarbon 54: 359–369.

דימרג'י 1987M.S. Damerji, The Development of the Architecture of Doors and Gates in Ancient

Mesopotamia, Tokyo.

הוליז 1934F.J. Hollis, The Archaeology of Herod's Temple, London.

הורוביץ 1992V. Hurowitz, I Have Built You an Exalted House: Temple Building in the Bible in Light of

Mesopotamian and Northwest Semitic Writings, Sheffield.

הורוביץ 2009V.A. Hurowitz, Tenth Century BCE to 586 BCE: The House of the Lord (Beyt YHWH), O. Grabar and Z. Kedar (eds.) Where Heaven and Earth Meet, Jerusalem's Sacred Esplanade, Jerusalem: 15–35.

הורוביץ 2010V.A. Hurowitz, “Solomon Built the Temple and Completed It”. Building the First Temple According to the Book of Kings, M.J. Boda and J. Novotny (eds.) From the Foundations to the

Crenellations. Essays on Temple Building in the Ancient Near East and Hebrew Bible, Münster: 281–302.

היינז 1971R.C. Haines, Excavations in the Plain of Antioch II. The Structural Remains of the Later Phases, Chicago.

הרצוג 2000

ז' הרצוג, "מקדש שלמה: שחזור תוכניתו ומקבילותיו הארכיאולוגיות", ש' אחיטוב וע' מזר

)עורכים( ספר ירושלים, תקופת המקרא, ירושלים: 174-155.

74

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

ואן סטרז 1997J. Van Seters, Solomon’s Temple: Fact and Ideology in Biblical and Near Eastern Historiography, Catholic Biblical Quarterly 59: 45–57.

ואלשר 2005K. Walcher, Royal Tomb 5 of Tamassos: An Analysis of Its Decoration with Regard to Religious or Representative Prototypes, Proceedings of an International Symposium on Cypriote

Archaeology, Erlangen, 23–24 July 2004, Möhnesee: 77–89.

וואלי 1955L. Woolley, Alalakh, An Account of the Excavations at Tell Atchana in the Hatay,1937–1949, Oxford.

וינסנט 1957H. Vincent, Le caractère du temple salomonien, Mélanges bibliques rédigés en l’honneur

d’André Robert, Travaux de l'Institut Catholique de Paris 4: 137–153.

זאכאגניני 1983C. Zaccagnini, Patterns of Mobility among Ancient Near Eastern Craftsmen, Journal of Near

Eastern Studies 42: 245–264

טובלר 1950A.J. Tobler, Excavations at Tepe Gawra 2, Philadelphia.

ייבין 1964

ש' ייבין, "מקדש שלמה", בית מקרא יז: 53-26.

ייבין 1965

ש' ייבין, "חמישית", אנציקלופדיה מקראית ג: 192-191.

כוגן 2001M. Cogan, I Kings (Anchor Bible), New York.

מוהישאם 1966A. Muehsam, Coin and Temple, Leiden.

75

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

מלנבריק 1932 K. Möhlenbrink, Der Tempel Salomos: Eine Untersuchung seiner Stellung in der Sakral

Architektur des alten Orients, Stuttgart.

מונסון 1996

ג' ה' מונסון, "מקדש שלמה והמקדש בעין-דארה שבסוריה", קדמוניות 111: 38-33.

מזר א' 2012E. Mazar, The Walls of the Temple Mount, Jerusalem.

מזר ע' 2006A. Mazar, Jerusalem in the 10th Century B.C.E.: The Glass Half Full, Y. Amit et al. (eds.), Essays

on Ancient Israel in Its Near Eastern Context: A Tribute to Nadav Na'aman, Winona Lake: 255–272.

מרגרון 1981J. Margueron, Les origines syriennes du temple de Jerusalem, Le monde de la Bible 20: 31–33

מילארד 1989A.R. Millard, The Doorways of Solomon's Temple, Eretz-Israel 20: 135*–139*.

משורר 1997

י' משורר, אוצר מטבעות היהודים מימי שלטון פרס ועד מרד בר-כוכבא, ירושלים

נוה 1978

י' נוה, על פסיפס ואבן. הכתובות הארמיות והעבריות מבתי-הכנסת העתיקים, ירושלים.

נות 1968M. Noth, Könige (Biblischer Kommentar), Neukirchen-Vluyn.

סמית 2006 M.S. Smith, In Solomon’s Temple (1 Kings 6–7): Between Text and Archaeology, S. Gitin et al. (eds.) Confronting the Past. Archaeological and Historical Essays in Honor of William G.

Dever, Winona Lake: 275–282.

76

יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו

פארו 1958

A. Parrot, Mission Archéologique de Mari II. Le Palais, Paris.

פטריך 1988

י' פטריך, "מבנה בית המקדש השני ־ הצעת שחזור חדשה", קדמוניות 81־82: 32־40.

פטריך 2009

J. Patrich, 538 BCE–70 CE: The Temple (Beyt Ha-Miqdash) and Its Mount, O. Grabar and Z.

Kedar (eds.), Where Heaven and Earth Meet, Jerusalem's Sacred Esplanade, Jerusalem: 36–72.

פריץ 1987

V. Fritz, Temple architecture: What can archaeology tell us about Solomon’s temple? Biblical

Archaeology Review 13:4: 38–49.

צוויקל 1999

W. Zwickel, Der salomonische Tempel, Mainz am Rhein.

תירו-דאנז'ן ואחרים 1931

F. Thureau-Dangin, A. Barrois, G. Dossin and M. Dunand, Arslan-Tash, Paris.

77

אור חדש על ארמון שלמה, בית המקדש הראשון ובית המקדש השני לפי דגם מבנה מחורבת קיאפה

מקורות האיורים

איור 1. צילום: משלחת חפירות חורבת קיאפה

איורים 2, 3, 8. צילום: גבי לרון

איור 4. אמייה 1961: מספר 625

איור 5. תירו-דאנז'ן ואחרים 1931

איור 6. היינז 1971

איור 7. ואלשר 2005

איור 9. שוחזר בהנחייתנו על ידי ג' רוזנברג

איור 10. ציור אילוסטרציה בידי עדה ירדני

איור 11. צילום: ראובן מילון

איור 12. צילום: מדלן מומצוגלו

איור 13. משורר 1997: 127

מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומהדברי הכנס הארבעה־עשר | עורך: אייל מירון

כג' באלול תשע"ג | 29.8.2013

מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראללאור האפיגרפיה

הכנס בחסות קרן גרוס

מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומההכנס השנתי הארבעה־עשר

הוצאה לאור: מגלי"ם, המכון הגבוה ללימודי ירושלים© כל הזכויות שמורות למחברים ולאלע"ד, 2013

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ ספר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכאני )לרבות צילום, הקלטה, אינטרנט ודואר

אלקטרוני(, ללא אישור בכתב מהמוציא לאור

www.cityofdavid.org.il megalim@cityofdavid.org.il

תמונת העטיפה: מצבת יד אבשלום בנחל קדרוןצילום העטיפה: שמעון לב

עיצוב גרפי: סטפני ורותי עיצובהדפסה: ירושלים, ישראל

מסת"ב 978-965-7485-132