ישראלי -ייצוג הנוף הארץ

לאה גולדברג בשירת

כזירת התמודדות עם מוסכמות ספרותיות

ואידיאולוגיות

"מוסמך"חיבור זה מוגש כחלק מן החובות לקבלת תואר

033612367סטודנט ' מס, גדעון טיקוצקיי על יד

אריאל הירשפלדר "בהנחיית ד

הפקולטה למדעי הרוח, עבריתהחוג לספרות

ירושליםב העברית ההאוניברסיט

2006 ברדצמ, ז" תשסטבת

2

תוכן העניינים

'עמ הפרק

4 מבוא

11 הנוף והמקום בספרות העברית החדשה: פרק א

11 של המימזיסתייצוג הנוף באמנות כביטוי לפרדוקסאליו

12 לא כתיבה תמה: כתיבת הארץ

14 הפוליטי-הספרות העברית החדשה והממסד הציוני

17 הטבעת חותמם של גלי העלייה על הספרות העברית": לי כל גל נושא מזכרת

ישראל בשירה העברית -תמורות בייצוג נוף ארץ!": מולדתי, ארצי, הוי"

החדשה

21

סינכרונית ודיאכרונית של מערכת , הצגה סכמאטית: טבלה מסכמת ביחס אליהגולדברג הספרות העברית ומקומה של

32

33 אסיכום פרק

36 ישראל- לאה גולדברג והתמודדותה עם הייצוג של ארץ: פרק ב

36 בחירתה של לאה גולדברג בייעוד הציוני ובכתיבה בעברית: רקע

40 בארץ" רפובליקה הספרותית"השתלבותה של לאה גולדברג ב

כתיבתה של לאה גולדברג לילדים והיענותה לנורמות : מבחן-מקרה " הכתיבה המגויסת"

42

45 טבעות עשןשל " החדר האטום: "תחנה ראשונה

47 וההרחקה אל כנען " דואליות של הנוף"השימוש ב: תחנה שנייה

63 האותנטית של נוף הארץ -ראשית ההטמעה החווייתית: תחנה שלישית

71 " שירי ציון"ההתנצחות הגלויה עם הדומיננטה של : תחנה רביעית

78 "אחר" הנוף של ההנוף האחר הוא גם: תחנה חמישית

89 סיכום

3

97 נספחים

97 טקסטים נבחרים–לאה גולדברג והספרה הציבורית : נספח א

אופציה "הרקע לבחירתה ב: מתוך יומני ילדותה ונעוריה-א וביצירה בעברית " הציונית

97

101 מתוך יצירותיה בפרוזה-ב ג בפגישות שקיים סטנוגרמה של דברי לאה גולדבר: דברים על פה-ג

1949, ראש הממשלה דוד בן גוריון עם סופרים104

מבחר התייחסויותיה להתרחשויות בארץ : מתוך יומני בגרותה-ד בה" רפובליקה הספרותית"ול

107

מבחר התייחסויותיה לתמורות הפוליטיות : מתוך יומני בגרותה-ה בעולם ולהשפעתן על עולם הספרות

111

115 מות עיתונאיות אחדות מאת לאה גולדברגרשי: נספח ב

115 )1942" (הרהורים ביום גשם "–א

116 )1944" ( פגישה עם עיר–יומן ספרותי "–ב

116 )1945" (בזיכרון יעקב' בית דניאל' "–ג

118 )1945" ('אירופה שלכם' "–ד

120 )1947" (להכפלת האחריות "–ה

120 )1948" ('לא נוח ולא מצחיק' "–ו

122 )1951" (מכתבים מאביב מדומה" מתוך הרשימה –ז

123 מבחר –" המטאטא"פעילותה של לאה גולדברג בתיאטרון : נספח ג

130 מאת לאה גולדברג" נשכחים"רפרודוקציות של ספרי ילדים : נספח ד

130 )ט"תרצ (האורחת מכנרת -א

133 )1944(נשמור על ארצנו -ב

138 )1949 ( צבריםתריסר -ג

4

מבוא

הולכת ומתעצמת בחלוף , בתרבות הישראלית, דמותה ויצירתה כאחד, של לאה גולדברגהנוכחות

ובראשו (בממסד הביקורתי בארץ מנחיתות לא מוצדקת 2בעבר סבל מעמדה של גולדברג 1.השנים

הפואטיקה שלה לקטלג את נהוג היה . פופולריות שלההואולי דווקא בשל , למרות–) האקדמיה

ככזו –ומצד תוכנה , מצד צורתה, "קלאסיים"כמתאפיינת בשימוש פשטני במבנים שיריים

]". …[של אהבה שלא באה על סיפוקה הייסורי: שירים רבים על נושא אחד ויחיד] …[שרה "ש

נתפסה ,מוקדם ומאוחר, במאמר נוקב עם הופעת מבחר שיריהערך נתן זך ש, הכללה רדוקטיבית זו

ידי רבים כחידוש ביקורתי לשמו וכחלק מן ההערכה המחודשת של גופי יצירה שלמים בספרות ב

זאת בעוד שכבר ; )רביקוביץ ואחרים, עמיחי, זך, אבידן" (לקראת"העברית לה תרמו יוצרי חבורת

ניסח , )1935( טבעות עשן, ספר ביכוריה של גולדברגכתבו אודות באחת הביקורות הראשונות שנ

3.אותה טענה גורפת) סערוניוסף הלא הוא י(סין . המבקר י

אף באלו שהיו קשובים ומאירי , ברוב העיונים שהוקדשו ליצירתהועד לשנים האחרונות שלט

שהיא הרמונית בכל ; יצירתה של גולדברג איננה מורכבת במיוחדןולפיה - תו מובלעותהנח, עיניים

, הפוליטי, החברתי( זה ממרכז הקונצנזוס ואינה סוטה כהוא;ת אמותיה"מסתגרת בדל; מחיר

ברשימתו בעלת השם הניטרלי (שמעצבה המובהק הוא דן מירון , תפיסה זו. של זמנה) הספרותי

כי אם רק עודנה קמעה , לא השתנתה בבסיסה4)1960-מ, "על שירי לאה גולדברג", לכאורה

באמצעות מונח זה . "ולדברגסינדרום לאה ג", כפי שמעיד המונח שטבע–בביקורת המאוחרת שלו

בקצה האגף ],[בתוך המחנה המודרניסטי"ביקש מירון להצביע על התמקמותה של המשוררת

המפריד את המחנה כולו מן השירה שאינה נחשבת , ככל האפשר סמוך לגבול, השמרני שבו

סקירה מפורטת יחסית של התקבלות שירת גולדברג על ידי הממסד הביקורתי בזמנה מובאת במאמרה של חיה 1

, "על התקבלות שירתן של לאה גולדברג ודליה רביקוביץ על ידי ביקורת זמנן: משוררת בקהל משוררים", שחםוכן בדבריה של רות , 240-203' עמ, 1996, אביב-אוניברסיטת תל, כרך ב, מחקרים בספרות עברית: סדן: בתוך-בעריכת רות קרטון, מסות ומחקרים על יצירתה של לאה גולדברג: פגישות עם משוררתבלום בפתח הספר - קרטון

.16-9' עמ, 2000, האוניברסיטה העברית בירושלים וספריית פועלים, המכון למדעי היהדות, בלום וענת ויסמן

לגברים נוטה ) פה-בכתב ובעל(אשר במסגרתה ההתייחסות , זה מכבר על המגמה הרווחתהביקורת המגדרית עמדה 2בעוד שלגבי נשים קיימת נטייה מובהקת לנקוב בשמן הפרטי בלבד או למצער בשמן הפרטי , לנקוב בשם משפחתם

ועיינו ; רגנקל לזהות תופעה זו גם בקורפוס המחקר והסיקור העיתונאי אודות גולדב. ובשם המשפחה שלהן כאחדתוך , ברוב מוחלט של המקרים, בניסיון להילחם קמעה באפליה זו אתייחס ליוצרת בחיבור. 207' עמ, אצל שחם

לאה גולדברג "כשכתב בשיר , כרויה לרגישות לשונית זאתה גם אוזנו של עמיחי היית.ציון שם משפחתה בלבדהשיר נדפס לראשונה בשבעה .)". לאה, לא. דודה, לא: / 'גולדברג': קרא לה/ , כשהיה ילדי בן שנתים": "[...] (מתה

, 1978, שוקן, ולא על מנת לזכורונכלל בספרו , )22' עמ, 23.1.1970, ל"ז בשבט תש"ט, "תרבות וספרות", הארץ(למותה . 57-55' עמ

מבחר , לאה גולדברג: מובא מתוך, 6.11.1959, דברנדפס לראשונה ב, "'אנחנו שקטים? ראית את הגשם'", נתן זך3, )יוסף סערוני(סין . י; 72' עמ, 1980, אביב לספרות ולאמנות- עם עובד וקרן תל, ב יפה" בעריכת אמאמרים על יצירתה

. 3' עמ, 25.10.1935, הבוקר, "בכלא האינטימיות"

. 15, 10' עמ, 1.1.1960, הארץ, "על שירי לאה גולדברג", דן מירון4

5

הן ציפו אשר ל' הצניעות'הפנימה והבליעה בתוכה את הזהירות ו, פשוט, היא. [...] למודרניסטית

5".ממנה

אולי מבט , ית זו הוא חיבורה של עפרה יגליןמסורת מתפיסה צו שנחלנים הראשויםהמחקראחד

בבסיסו הנחת המוצא לפיה הפואטיקה של גולדברג מורכבת ומסועפת יותר : שכשמו כן הוא 6,אחר

.וכי חבוי בה מתח דיאלקטי מתמיד בין הקלאסי למודרני, משנדמה

התפיסהדת מעובבסיס דברי . ל המהלך הפרשני של יגלין ומבקש להרחיבונסמך ע י שליחיבור

שתי מסורות פיה מורכבותה של יצירת גולדברג אינה מתבטאת רק במתח המתגלם בה בין ל

מן אחרבחלק . ביקורתיעיוןבגלים בה נעומק חתרניים הבזרמי אלא גם , אמנותיות אלה

במשמעויות נלוות ומפתיעות דווקא בזכות ההקשר להיטען של גולדברג זוכות היצירות ,המקרים

הנסיבות החיצוניות הייחודיות שבהן . מורכבות הטקסטים גופםבשל דווקא וולא, נכתבוןשבו ה

אמנית אינדיבידואליסטית בחברה ; גבריתת יוצריםיוצרת בחבור-אשה -פעלה גולדברג

רבים מן הטקסטים , עדכניתבקריאה, ממשמעות מחדש – עודו, קולקטיביסטית ואידיאולוגית

פורסם (מכתבים מנסיעה מדומה, אירע לספר הפרוזה הראשון של גולדברג, למשל, כך. שלה

הוא אך בשקלול נסיבות כתיבתו )במובנים רבים(שלגופו הוא טקסט בוסרי )1937-לראשונה ב

, ידיאולוגיתא- ובמובלע גם פוליטית, העמיד חלופה פואטיתשאף , פנים- מתגלה כחיבור עשיר ורב

" זרמי המעמקים" הניסיון להתחקות אחר –דומני כי המהלך הכפול הזה 7.לנורמות שרווחו בזמנו

ליצירתה של עומק ומישורי התייחסות נוספים עניק מ-לצד בחינתן על רקע זמנן , ביצירות עצמן

. ממדית-כשבלונית וכחד, כאמור, לא אחתשנתפסה, גולדברג

תודגם כאן ביחס שאני מאתר בכתיבתה של לאה גולדברג )חתרנותולעתים אף ה(מורכבות ה

8.עם הנורמות הפואטיות והאידיאולוגיות של זמנההשירית המורכב שמקיימת יצירתה

כל התבטאות היא התאמה בין אינטרס להתבטא לבין "כי , בורדייה טעןהסוציולוג הצרפתי פייר

. 174-173' עמ, 2004, הקיבוץ המאוחד, על ראשית שירת הנשים העברית: אחיות חורגות, אמהות מייסדות, דן מירון5

ממנה , יש לציין כי המהדורה העדכנית של הספר. 176' בעמ, נזכר במפורש שם" סינדרום לאה גולדברג"המונח נתקל בביקורת על השיפוט המחמיר אותו מתח על גולדברג עודנה ומותנה על ידי מירון לאחר ש, הובאו דבריו לעיל

).1991-מ, במהדורה הראשונה של הספר(

הוגש , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה,קלאסיות מודרנית ומודרניזם קלאסי בשירת לאה גולדברג, עפרה יגלין 6עיקריו של החיבור ראו אור "). יסרטציהד: "להלן (101-91' עמ, 1997אוגוסט , אביב- לסנאט של אוניברסיטת תל

הקיבוץ , )אולי מבט אחר: הלןל(קלאסיות מודרנית ומודרניזם קלאסי בשירת לאה גולדברג : אולי מבט אחרבספר .2002, המאוחד

שתראה אור מכתבים מנסיעה מדומהעמדתי על כך בפירוט באחרית דבר שחיברתי למהדורה חדשה של הספר 7 .2007הוצאת הקיבוץ המאוחד במהלך שנת -בספריית פועלים

תכתיבים ממסדיים שרווחו בשנים בהן - ברור שממרחק הזמן קשה לשחזר במדויק קונבנציות פואטיות ומעין8דווקא הפרספקטיבה , ועם זאת. וניתן רק לשער את טיבם, העברית" רפובליקה הספרותית"פעלה בגולדברג

מאפשרים ") זמן אמת"שהיו בחלקם גנוזים ב, מקורות ראשונייםלצד חשיפתם של (הנפתחת ממרחק השנים הספרותיות ושל משתנים - של ההשפעות האידיאולוגיות והממסדיות, חין בתמונה הרחבה של משחקי הכוחלהב

. נוספים בכר הפעולה הנרחב הזה

6

ברורה היענות מקרים של בצד ואמנם 9;"הנקבעת על ידי מבנה השדה שבו מתבטאים, צנזורה

בכוונת , מנה מובהקת ממגמה של סטייהגולדברג אצל נקל לזהות , בתקופתהה השליטננטהימודל

מיומנות הכתיבה כל אלה מעידים על . השנאה עמ-ומעין יחסי אהבה; הדיאלוג מתמיד אית; מכוון

10.ועל האישיות השירית המרובדת שלה, הוירטואוזית של גולדברג

The Politics of בספרו מיקי גלוזמןהעיניים של - כנקודת מוצא לחיבור שימשו לי דבריו מאירי

Canonicity.11 ואת המערבית המקום שקנה לו מושג הגלות בחשיבה המודרנית את גלוזמן מציג שם

כהוויה מעשירה ומשוחררת מקטגוריות מגבילות , פי תפיסה זו- הערכים החיוביים שיוחסו לו על

לגבי תפיסה זו מתעכב על ההיפוך שחל הוא בהמשך ; בראשן לאומיות או לאומנות, ודכאניות

12".שלילת הגלות"בהשפעת האידיאולוגיה הציונית שקידשה את , בספרות העברית החדשה

: וכונן במקומו מודל חליפי, גלות/מולדת: את המבנה הבינארי" שבר"המודרניזם העברי , לטענתו

כשם שהמודרנה 13.)אם להשתמש במינוח שטבע אליעזר שביד(ארץ יעודה )/תארץ הולד(=מולדת

ובמובנים רבים שללה את ההזדהות הרומנטית " (גלות"האירופית העניקה ערך חיובי לקטגורית ה

וחייבה , כך שללה המודרנה העברית את הקטגוריה הראשונה בצמד זה, )עם הלאומיות והמולדת

. את האחרונה

פי -של היוצרים בספרות העברית החדשה על" מפת ההתקבלות"את וא אפשרטט מ גלוזמן

מדגים כיצד הפכה ההזדהות עם הגלות ו, ההתייחסות המובעת ביצירותיהם לגולה ולגלות

מעט על .135' עמ, 2005, נגרסלי, אבנר להב: תרגם מצרפתית, שאלות בסוציולוגיה: בתוך, "הצנזורה", פייר בורדייה 9

, מסות על ספרות ישראלית: אנו כותבים אותך מולדת, הנחה מובלעת זו בהקשרה הישראלי ראו אצל יצחק לאור .10-8' עמ, ]1995 [2000, הדפסה שנייה, הקיבוץ המאוחד

דבריה בתוכנית (" קונפורמיסטית- די לא, מילדותי, כנראה, מאחר שאני"ייתכן שכולם נובעים , וברדוקציה גסה10מובאים כאן מתוך תמלול הריאיון ; בעריכת אריה ארד, 1969ל במחצית שנת "ששודרה בגלי צה" אחד מעיר"

שגולדברג עורכת ) והמודע" (המשחק הכפול"על ). 20.1.1970- ב, במחנהשהופיע זמן קצר לאחר מותה בעיתון הסתכלות '"זיוה שמיר במאמרה ; אולי מבט אחרבדיסרטציה ו, עפרה יגלין: בכתיבתה עם מוסכמות ספרותיות ראו

-213' עמ, פגישות עם משוררת בתוך, "משלחת עוקץ במקטרגיה גולדברגלאה , דיוקן המשורר כאיש זקן: 'בדבורהמחזור דיאלקטית עם מוסכמות ספרותיות ב התכתבות: 'מחלוני וגם מחלונך'"במאמר , ובעל דברים אלה, 184

.83-69' עמ, 2005קיץ , 53גיליון , עלי שיח, " לאה גולדברגמאת 'מון תרזה די אהבתה של'השירים

: ראו11

Michael Gluzman, “Modernism and Exile: A View from the margins”, in The Politics of Canonicity: Lines of Resistance in Modernist Hebrew Poetry, Stanford University Press, Stanford, 2003, p. 36-67.

. גלוזמן: להלן

גלות בתוך ", קרקוצקין-אצל אמנון רז, למשל, באידיאולוגיה הציונית עיינו" שלילת הגלות" על מרכזיותו של מושג 12; 55-23' עמ, 4גיליון מספר , 1993, תיאוריה וביקורתבתוך , "בתרבות הישראלית' שלילת הגלות'לביקורת : ריבונות

בחינה מחדש של "במאמרו , עמד בהרחבה גדעון שמעוני" שלילת הגולה"ל" ת הגלותשליל"על ההבדלים שבין מרכז , יהודה ריינהרץ ויעקב הריס, בעריכת אניטה שפירא, עידן הציונות: בתוך, "כרעיון וכמעשה' שלילת הגלות'

הציונות בשיתוף עם המרכז למדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד והמכון לחקר, זלמן שזר לתולדות ישראל . 81ועיינו כאן בהערה . 63-45' עמ, 2000, וישראל באוניברסיטת ברנדיס

. 1979, עם עובד, ספרית אופקים, ישראל בהגות של עם ישראל-ארץ: מולדת וארץ יעודה, אליעזר, שביד13

7

כיצד הותנתה : ובהקבלה מנוגדת, אל הקאנון הספרותי האנגלוסקסי המודרני" כרטיס הכניסה"ל

נית בהזדהות עם הארץ היעודה ובשלילת ההתקבלות אל מרכז שדה הספרות העברית המודר

ומסביר את , המובהק של דומיננטה ספרותית זו מעמיד את שלונסקי כמייצגההוא. הגלות

. הירתמותם למוסכמה זו-הדרתם של נח שטרן ואלכסנדר פן ממרכז הקאנון באי

גולדברג ,לשיטתו. בכמה מיצירותיה של לאה גולדברגשל גלוזמן נויוו חשוב בייחוד דנלעניינ

המובילה בתורה , של התבוננות מן החוץ פנימה ומבפנים החוצה - נוקטת ביצירתה בעמדה כפולה

הכאב "היא כואבת את ": מולדת"ו" גלות"להתייחסות אמביוולנטית ומורכבת כלפי המושגים

ניסטים נהגו המודרכפי ש, אך אינה מבקשת למנף את תחושת הגלות שלה" של שתי המולדות

ספגה מהלומה כל כולה נטועה בתרבות האירופית ש; כדי להעשיר את יצירתה, יםסקסהאנגלו

אלא שהיא גם , ישראל-ארץ אך לא זו בלבד שהחליטה לחיות את חייה ב-במאה העשרים ניצחת

היא מתריסה נגד הדומיננטה הספרותית הקוראת ; השפה שאימצה, בעבריתאך ורק בחרה לכתוב

" בתמחוי"או " מגויסת"המצדדת בספרות עמדת אלתרמןומתנגדת ל" ציוןמשירי"לשיר

)"littérature engagée" (– ומשתתפת , הפטריוטית כל כך" ארצנו" ובו בזמן משתמשת במילה

המבקש להביא לקורא העברית את מיטב ספרות , "יחדיו"במפעל התרגומים האדיר של חבורת

Insider and outsider in both Europe and" היא ,ל גלוזמןבלשונו ש, גולדברג. העולם בשפתו הוא

Palestine".14מעמד של חריגות מסוימת בתוך , אליבא דגלוזמן, עמדה זו הקנתה ללאה גולדברג

15.קאנון הספרות העברית המודרנית

כפי שזה בא לידי , עורר אותי אפוא לבחון את יחסה של גולדברג כלפי המקוםמאמרו של גלוזמן

, כך ראתה עצמה גולדברג(בייחוד עניין אותי לנסות ולהבין כיצד מתמודד משורר . וי בשיריהביט

16)לא כמשוררתכשהוא מבקש לכתוב אודות נושא , עם סבך של נורמות אידיאולוגיות ופואטיות

" טוטיפ חתרניפרו"את תפיסתה של חנה קרונפלד בנוגע לגולדברג כ, למעשה, בכך גלוזמן ממשיך. 61' עמ, גלוזמן 14

). 35' ועיינו להלן בעמ(בספרות העברית

–בהקשר רחב יותר , ספרותית כאחד- שהיא ספרותית וחוץ, ניתן לראות את התופעה עליה מצביע גלוזמן, להבנתי15, בין השאר, לעניין זה נדרשו. ממבני העומק הדומיננטיים ביצירתה של לאה גולדברג בכללותה, "כפל הפנים"זה של

עבודת גמר לתואר מוסמך בהדרכת , זהותה של משוררת: לאה גולדברג- דמותי הכפולה, דמותיבחיבורה , ויסמןענת דגם : קול האישה בחלון"במסתה , בלום- ורות קרטון; 1996 ,האוניברסיטה העברית בירושלים, מנחם ברינקר

.47-32' עמ, פגישות עם משוררת, "גולדברגהחלון המהופך בשירת לאה

הוצאה , ספריית פועלים( מכתבים מנסיעה מדומהוב, "לאה משורר: "חתמה, עוד בקובנה, שיריה הראשונים בדפוס על 16שנפטר בדמי , גולדברגהנושא את שם אחיה של (היא כותבת לאהובה הבדיוני ) 63' עמ, ]1937 [1981, פקסימילית

, אך גם בערוב ימיה; יבתה הבוסריתכך בכת. " אני משורר–אני לא עלמה הכותבת שירים ): "עמנואל, ימיוהתייחסה אל עצמה כיוצר ולא " אביב חדש נוסח ישן"או " דיוקן המשורר כאיש זקן"כשכתבה את מחזורי השירים

, מהדורה חדשה ומתוקנת, השומר הצעיר-הוצאת הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, שירים, לאה גולדברג(כיוצרת -על מקומה של לאה גולדברג כאשה). בהתאמה65-63- ו62-60' עמ, כרך ג, 2000, הדפסה שביעית, ]1973 [1986

על התקבלות שירתן של לאה : משוררת בקהל משוררים", יוצרת בחברה גברית עיינו במאמרה של חיה שחםספר בלום וענת ויסמן בפתח ה-דבריהן של רות קרטון; 240-203' עמ, "גולדברג ודליה רביקוביץ על ידי ביקורת זמנן

מין זה , על ספרה של לוס איריגארי,"כתיבה זו שאינה אחת", ומסתה של עדי שורק; 16-9' עמ, פגישות עם משוררת: בכתובת, "רסלינג"הטקסט נגיש באתר הוצאת (2003אשר הוקראה בערב ההשקה לספר ביולי , שאינו אחד

8

הזיקה : ות פוליטיותברתי טעון מאליו במשמעויות חהאחר וומצד, לגמריאישי אחד ה ומצדשהוא

העמידה מן הנוף החדש או התרשמות מן ה, )ישראל-ארץב(והחדש ) באירופה( הישן – אל המקום

הפרויקציה : ובמלים אחרות, )אלה של ארץ ההולדת ואלה של המולדת היעודה" (פער הנופים"על

) פוליטיות ופואטיות(ובנסיבות , חיצונימרחב העל ה, האינטימית כל כך, " הביתבעיית"של

17.טעונות כל כך

אותה נקודת ביניים בין בכתיבתה עלקופאתד לגלוזמן אני סבור שגולדברג אינה בניגו

כדרכה . אלא שחל אצלה תהליך ברור של היטמעות בסביבה והשלמה עמה, "חוץ"ל" פנים"ה

אלא פרי מהלך , הציוני" כור ההיתוך"אין תהליך זה חלק מ, וכפי שאראה בהמשך, של גולדברג

.ידיוסינקרט עצמאי ואי, ופואטייביוגראפ

על הדומיננטות הספרותיות והאידיאולוגיות ששלטו בתקופה העיקרית של יצירת כדי לעמוד

עקרוניתה הפרק הראשון בחיבור לסקיר קדשמו, ושלמולן היא נדרשה לתמרן בכתיבתה, גולדברג

אינה ו שכזיתסקירה תשתית ( ייצוג הנוף והמקום בספרות העברית החדשהיתהיסטורישל

בפתח הדברים התייחסתי בקצרה לבעיה המתודולוגית שמעורר ייצוג המרחב בשפה . )בנמצא

שתנים העיקריים בהם הכרח ובהמשך סקרתי בתמציתיות את המ, תטקסטואלית ליניארי

היחסים : על רקע תקופתהגולדברג להתחשב כאשר מבקשים למפות את יצירתה השירית של

- שהתגבשה במרכז הארץ" רפובליקה הספרותית"הציוני ל-המורכבים שבין הממסד הפוליטי

-אופייה המשתנה של החברה היהודית בארץ; של הספרות העברית) ולימים הישראלי(ישראלי

על - פרק זה חייב אותי לאמץ מבט18.והנורמות האמנותיות המתחלפות; ישראל עם כל גל עליה

גם אודות חקר , נים רביםובמוב ,)לא רק בחתך של ייצוג הנוף (אודות הספרות העברית החדשה

20=id_browse?asp.browse/il.co.resling.www://http ,זו אחת מן , ככלל). 2006דצמבר : תאריך גלישה אחרונה

. אולי מבט אחרדיסרטציה ו, הנקודות המודגשות במחקרה החלוצי של עפרה יגלין

. יותר לענייננושכן הוא המשמעותי, גולדברגישראל בשירתה של - חיבור זה יתמקד בבחינת הייצוג של ארץ17

בהשפעתן של , בדרכי היווצרותו של קאנון ספרותיעקרונימדיון , מפאת קוצר היריעה, עם זאת נמנעתי במכוון18נורמות וקונבנציות פואטיות על היצירה הספרותית או ביחסיה הסבוכים של זו עם אידיאולוגיה או עם ממסד

, קאנון, לעניין זה ראו את סקירותיהם המקיפות של איריס פרוש. וכן בחוויית ההגירה והגלות, ספרותי הגמוני נתוןמוסד , ביקורת הספרות של פרישמן בהשוואה לביקורת הספרות של קלוזנר וברנר: ספרות ואידיאולוגיה לאומיתמדינה ה: ילידים, מתיישבים, מהגרים, של ברוך קימרלינג; 9-3' בעיקר עמ, 1992, גוריון בנגב-ביאליק ואוניברסיטת בן

על הגמוניה (153-147' בייחוד עמ, 2004, עם עובד/עלמא, בין ריבוי תרבויות למלחמת תרבות-והחברה בישראל ' עמ, 1994, מוסד ביאליק, ישראל- צמיחת השיר הפוליטי העברי בארץ– פייטנים ובריונים, של חנן חבר; )תרבותית

:סקת בנורמות ובקונבנציות פואטיותבמקראה העו; )פוליטיקה ואידיאולוגיה, על שירה (59-44

Convention and Innovation in Literature, edited by Theo D'haen, Rainer Grübel and Helmut Lethen, John Benjamins Publishing Company, 1989

:המוקדשת לקשר שבין הספרות לנרטיב הלאומי, בעריכת הומי באבא, ובאחרת

Nation and Narration, edited by Homi K. Bhabah, Routledge, 1995 [1990].

9

על ותרגומן החלקי לשדה המחקר הנתון , התיאוריות הפוסט מודרניות והפוסט ציוניות. ופרות זס

.שהייתה נחוצה לי לשם כך" הזרה"סייעו בידי בסיגול ה, "אסכולת ברקלי"ו י חנה קרונפלדיד

כאן להבין את על סמך הרקע ששורטט בפרק הראשון ביקשתי .הפרק השני הוא לוז העבודה

תוך ניסיון לעמוד על יחסה שלה , התמודדותה של גולדברג עצמה בסבך הקודים הפואטים

המהלך שערכתי כאן הוא סינכרוני ודיאכרוני . כפי שהיא משתקפת בכתיבתה, "בעיית הבית"ל

לרובשהכרעותיה הפואטיות של גולדברג מתוארות על רקע זמנה ו, במובן זה- סינכרוני : כאחד

ספרותיים שבהם היא נדרשה -התמודדותם של עמיתיה עם אותם תכתיבים פוליטייםדרכי לביחס

ולפרקים גם באמצעות הצצה חטופה למתרחש במערכות תרבות מקבילות באותן שנים , פעולל

–ודיאכרוני ; עצמהגולדברג אנרי כתיבה אחרים של 'או בז) באמנות הפלסטית או בזמר העממי(

תהליך שכל שלב , רציף כמעט של התפתחות בכתיבתה של גולדברגהליך מכיוון שמשורטט כאן ת

19.תי בתיארוך כל טקסט אליו נדרשתימכאן החשיבות שראי ;בו מוביל בטבעיות אל השלב הבא

וטקסטים ן שירים וכאת כל שיריה שכונסו דון בעבודה כולל קורפוס שיריה של גולדברג אשר י

ובסיוע ברשות – להם כאן הופעתם הראשונה בדפוסזוש, מעיזבונה הספרותיאחרים רבים

מטבע הדברים בחרתי בשירים שמובאות מהן שירתו אותי ;אביב-תל ב"גנזים"מכון הנהלת

, פי רוב אלה דוגמאות מייצגות ואופייניות למגמות הרווחות- עלאך , לצורך המחשת טיעוני

,ביצירותיה בפרוזה, גולדברגבמקביל נעזרתי גם ביומניה של. בשירתה של גולדברג, להבנתי

בבמות , וברשימות שונות שפרסמה במהלך שנות פעילותהשכתבה והספרות תבביקורות האמנו

בטקסטים הראשוניים נכללו גם .כדי לנסות ולשפוך אור על יצירתה השירית, כל זאת– תמגוונו

ישראלי - הארץאשר נדרשו לסוגיית ייצוג הנוף, רשימות ומסות פרי עטם של כותבים שונים

מחקרים על ייצוג הנוף הטקסטים המשניים שבהם הסתייעתי כוללים. בשירה העברית החדשה

כלל ספרות המחקר שהתחברה על ,מסות על ההיסטוריה של הספרות העברית החדשה, בשירה

בכוונת מכוון נמנעתי ; וכן מחקרים סוציולוגיים וביקורתיים שונים גולדברגה שלצירתי

בהמשך לדבריה של חנה נוה על , בספרות העברית החדשה" שירת הנשים"אל מהתייחסות

20.הגטואיזציה התרבותית אליה מוביל מהלך שכזה

וגם מיומניה קשה לרוב לחלץ פרטים , גולדברג לא נהגה בדרך כלל לציין בשולי שיריה את מועד כתיבתם19

, מונוגרפיה: לאה גולדברג, טוביה ריבנר(אך ידוע שהיא נהגה לפרסם את השירים סמוך לכתיבתם , אלהםאפיגראפיילכן הקפדתי לנקוב בתאריך פרסומם הראשון ). מונוגרפיה: להלן. 29' עמ, 1980, עלים והקיבוץ המאוחדספריית פו

ההנחה ; תוך שאני מסתמך לרוב על ההפניות הביבליוגרפיות שבסוף כל כרך במהדורת כל שיריה, של הטקסטיםקסטים קרוב לזמן מועד הפרסום הראשון של הט, שעומדת בבסיס החיבור היא שברוב מוחלט של המקרים

.השתדלתי לציין את מועדי פרסומם הראשון של כל הטקסטים הראשוניים הנזכרים בחיבור, ככלל.כתיבתם

, בעריכת דפנה יזרעאלי ואחרות, מין מגדר פוליטיקה: בתוך, "החיים מחוץ לקאנון: פאה ושכחה, לקט", חנה נוה20 . 66-65' עמ,2001, הדפסה שלישית, סדרת קו אדום, הקיבוץ המאוחד

10

, תשמות מאמרים או שירים נתונים במירכאו: פי כללי הכתיבה הבאים- בחיבור זה נהגתי על

זה הנהוג בכל ים בגופן שונה מתונהנ, )כתבי עת כאחדשל של מונוגרפיות ו (להבדיל מכותרים

יוצאים מכלל זה שלושת כרכי השירה של . בהערות שולייםמראי המקום מובאים .הטקסט

ובמספר ) המסמנת את מספר הכרך( באות ו מעתה ואילךצויני שמראי המקום אליהם 21,גולדברג

אלא אם נאמר , כל ההדגשות. ללא כל ציון נוסף, )המייצג את מספר העמוד באותו כרך(צמוד

פרט – לטקסט הנתון בסוגריים רבועים בתוך מובאותאשר הדבר בהואו, ן שליה, אחרת

.המציינים את שנת הופעתו המקורית של חיבור מסוים, למספרים הנתונים בסוגריים שכאלה

, הדפסה שביעית, ]1973 [1986, מהדורה חדשה ומתוקנת, השומר הצעיר- הוצאת הקיבוץ הארצי , בספריית פועלים21

2000.

11

החדשהבספרות העבריתהנוף והמקום : פרק א

של המימזיסתלפרדוקסאליו ויטיייצוג הנוף באמנות כב

מלווה תמיד במטען , על נופיו השונים, הייצוג שלו": טבעי"יכול להיות נו הטבע באמנות לעולם אי

- שביקשה לרתום את הטבע כפרויקציה לנפשו המסוערת, כך ברומנטיקה. עצמו-הזר לו, חורג

–כמייצג מציאות טרנסצנדנטאלית , טבעי-כך בסימבוליזם שתפס אותו כעל, המיוסרת של האמן

והדברים תקפים לכל זרם , לשיטתו של בודלר" רות סמליםביע"והאדם נע " הטבע הוא מקדש"

של ) בכל התרבות האנושית(פריורי -מימזיס מלאכותי א: אפילו לריאליזם, ולכל תקופה כמעט

22.פריורי-א" טבעי"הטבע ה

שהיא , ידי שפה מילולית על – במקביל, במרחב, פרטים שונים -לזה נוסף הקושי של ייצוג הנוף

נת הנוף תמו" פירוק"קושי זה מכתיב את . טורית- תליניארימנים בהתקדמות רצף של סיביסודה

מה עוד שהתיאור 23;כרון משוחזר ומעובדיקלט חושי מיידי לזוהפיכתה מ, השלמה לפרטים

24."אופי הקונקרטי של האובייקט המתואר"מנוגד בתכלית ל, המופשט מטבעו, המילולי

בין הטבע לייצוגו נוספתחציצה מלאכותית , המטבע, מציבהתאידיאולוגי- אמנות לאומית

סובייקטיבית - ומוטהמבוימתמכיוון שהיא מבקשת להציג אותו במתכונת , ממילא-המלאכותי

, כזו היא הספרות העברית מימי חיבת ציון ועד שלהי המאה העשרים. המשרתת את צרכיה

, ברובה, קודמת בהההאידיאולוגי 25:"העל הציונית-עלילת"ל, בחשבון אחרון, הנענית כולה

ושל ובכלל זה של הנוף, מוטה ומוכתב מראש של המציאות, ומכתיבה ייצוג מדומה, לספרות

.המקום

:עיינו במאמרו של מיטשל, פריורית של הטבע בייצוגיו השונים בספרות-טבעיותו הא- לפירוט מקיף על אי22

W. J. T. Mitchell, “Space, Ideology and Literary Representation”, in Poetics Today, Vol. 10, No. 1, Art and Literature I, Spring, 1989, p. 91-102.

דימויי המקום : עם הגב לים, סקירה ממצה של תפיסת הטבע בפילוסופיה ובתרבות בכלל מופיעה אצל גדעון עפרת . 21-15' עמ, 1990, הוצאת אמנות ישראל, סדרת ספרי עיון על אמנות ישראל, באמנות ישראל ובספרותה

, תרבות, משמעות, סדרת ספרות, התפתחות דרכי התיאור בשירה העברית החדשה: המראות והלשון, יוסף האפרתי23 מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה , "הספרות"ו" סימן קריאה"ספרי , המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה

.10' עמ, 1977, לאור

כלים מתודולוגיים בסיסיים לחקר ארגון המרחב והבנייתו בטקסט , דרך קבע, לביקורת הספרות חסרים. שם, שם24, הקיבוץ המאוחד(דרכי ארגונו של המרחב בטקסט הסיפורי : מרחב, עולם, טקסטבספרו , וגבריאל צורן, הספרותי

נת מכוון איני מפרט כאן יותר בכוו. מבקש לגשר על פער זה ולהציע שפה ביקורתית תקפה לעולם תוכן זה) 1997שעניין , המשני שבהם: משני טעמים, פילוסופית של ייצוג הנוף בטקסט- והמתודולוגיתהפואטיתאודות הבעייתיות

ניסיון : משום שההידרשות לסוגיה זו עלולה להסטות את הדיון ממהלכו המרכזי–והעיקרי שבהם , זה מובן מאליו . על דרך עיצוב הנוף בטקסט השיריהפוליטי-יאולוגיהאידלהאיר את השפעתו של המרכיב

. 14' עמ, 1993, כרך ד, הקיבוץ המאוחד וכתר, 1980-1880, הסיפורת העברית, גרשון שקד25

12

לא כתיבה תמה: כתיבת הארץ

על הפאונה והפלורה שלהם , ישראל-ארץבהוראתה כייצוג של נופי , "כתיבת הארץ"בחינה של

אנפין לניתוח -שויה לשמש כמעבדה בזעירע, מחד גיסא והמרחבים האורבניים שלהם מאידך גיסא

שאפיינו את הספרות העברית נורמות פואטיות ושינויי םאידיאולוגיי-תהליכים היסטוריים

מימי העלייה , שמו הישן של מקצוע הגיאוגרפיה- " כתיבת הארץ", בהיבט זה. החדשה מראשיתה

הספרות העברית אמנם בתקופות שבהן : תה מעולם כתיבה תמהי לא הי26הראשונה ואילך

אולם , התווי נטו תיאורי הארץ לייפות את במובהקהחדשה והאידיאולוגיה היו כרוכות זו אחר זו

נורית גוברין 27.אך ודאי שלא תמימה, אולי תמהההייתהכתיבה ; מהלך זה היה מכוון ומודגש

רית גורמים פנימיים וחיצוניים על ייצוג המקום בספרות העבם של בקצרה על השפעתהעמד

:בזירה זוישראלי נתון -לדמותו של מקום ארץ" אבולוציוני" ויסכמאטה מודל תתווהו, החדשה

אם כי (ה ועשר שנות ספרות עברית חדשה אממבט של מ, החוקיות של תיאור המקום: מגלה מערכת כפולה של חוקיות חיצונית ופנימית) הרבה יותר, כמובן, ההיסטוריה ארוכה

זוהי . והספרות מגיבה עליהם, נויים החלים בהיסטוריה ובחברה קשורה בשי–החיצונית , ת]ו[ספרותי- קשורה בהתפתחויות פנים–הפנימית . ספרותית-מערכת של חוקיות סוציו

שתי מערכות אלה . הטעם בספרות-של חילופי, כתוצאה מן הדינמיקה הספרותית הקבועה :ספרותית הם-השלבים הקבועים בחוקיות הסוציו[...] משולבות ביניהן

מאמץ מיוחד להכנסתו המיידית . מתפייט, מזדהה, נלהב, ביטוי תמים. ללא מרחק .א .לתוך הרצף של ההיסטוריה היהודית] של המקום[והפשטנית

הפקעתו של המקום . ביקורתי, מורכב, ביטוי מעורב–ממרחק של דור או שניים .בלובו במאגר התרבותי ושי, ביסוס תדמיתו, למושג מופשט, מפרטיותו והפיכתו לסמל

.הפיכתו לחלק מן המורשת ושילובו בחינוך הדור. הקולקטיבי של הזיכרון ההיסטורי, תוך ניסיון לערעור המיתוס ולשבירתו, בדיקתה המחודשת, יצירת סדקים בתדמית .ג

.ולפחות הסתייגות, לעג, הפרכה, ביקורת, תוך שינויהבחינת משמעותה , בחינה מחודשת של תדמית המקום לאחר שנסדקה .ד

תהחלשתה וניסיונו, או הסתייגות ממנה, חיזוקה והתאמתה למציאות החדשה 28.לסילוקה מן הזיכרון הקולקטיבי והחלפתה באחרת

וגדעון ' זלי גורביץ.קודמת בעיית ההזדהות עמובאמנות לבעייתיות של ייצוג נוף הארץ אלא ש

טוענים כי היחס של 29)"שראליתאנתרופולוגיה י(על המקום "יהפרדיגמאטבמאמרם , ארן

, זרותטמון בארץ גרעין של" 30.הוא דיאלקטי וטעון" מקום"המסורות היהודית והציונית כלפי ה

מוגשים , נוף וידיעת הארץ, מבחר מאמרים על טבע: ישראל-נופי ארץ: בתוך, "'הידעת את הארץ'", אליהו הכהן26

' עמ, 2000, הוצאת אריאל והחברה להגנת הטבע, בעריכת גבריאל ברקאי ואלי שילר,לעזריה אלון בהגיעו לגבורות160 .

.21' עמ, 1998, כרמל ,ארצות וערים על מפת הספרות העברית: כתיבת הארץ, נורית גוברין27

.24' עמ, שם28

.44-9' עמ, 1991, 4גיליון , עם עובד, אלפיים נדפס לראשונה בכתב העת 29

ועיינו אצל ; )וארן עומדים על כך בקצרה' גורביץ(בעברית " מקום"ין את הפוליסמיות של המילה כאן ראוי לצי30' וכן במאמרו של יעקב א; 93-91' עמ, שם, או, 8-7' עמ, 2000, עם עובד/עלמא, רשימות על מקום, אריאל הירשפלד

מדעי היהדות ומדעי , אילן ברטת אוניברסיספר השנה של ,בר אילן, "'מקוםה'נוי ירור השימוש בכילב ",רתיהאפהיהודי כתב גדעון עפרת בקטלוג התערוכה - על תודעת המקום בהקשרה הישראלי; 124-104' מע, יג, ו"תשל, הרוח

.17-9' עמ, 2002, "זמן לאמנות"הוצאת , "מעבר לעיקרון המקום: שיבת ציון", מעבר לעיקרון המקום

13

מבחינים ו, הם כותבים 31,"המאפיינת את שיחת הזהות הישראלית, הגורם להתרוצצות תרבותית

ום הנקבעת וניתנת מק-תחושת" - "קטןהמקום ה": )בהם אסתייע מעתה ואילך (ונחיםבין שני מ

, נוף ילדות, חברים, רחוב, בית- לאפיון על פי לוקאליות מסוימת במובן הקרוב למושג הילידיות

התפיסה - "המקום הגדול", ולעומתו; "והזדהות אוטומטית עם כל אלה כמו עם שפת אם, הרגל

- בדו, עיסוק בנוהוא ה' הארץ'והעיסוק ב, היא רעיון של הקולקטיב' הארץ'. "הרעיונית של הארץ

32."שיח שלנו עם עצמנו כישראלים

המקום לא נח . לילידי, קדימותו של הרעיון פועלת כנגד הפיכת המקום למובן מאליומכאן המתח המציין . ומהצורך המתמיד להגיע אליו, מהחובה המתמדת כלפיו, מהגשמתו

מילא גם של ומ, שאינו חדל להיות מוקד של הבטחה ועלייה, את עמדתנו כלפי המקוםולקבלו כמובן (המקום - כדי להיות לבני–הגשמת הרעיון היא סתירתו [...] .אכזבה וירידה

על הישראלים להשיל מאליהם את הציונות אשר הולידה בהם מלכתחילה את )מאליו 33.המקום-המשאלה להיות בני

, המאה העשריםעד שנות השבעים של(מוטב אפוא להתייחס אל ייצוג נוף הארץ בספרות העברית

, )ולימים היסודי(אותו מקצוע שנלמד בעבר בבית הספר העממי ": שיעור מולדת"כ) לפחות

כמוהו גם . אליההאהבבהם במטרה להעמיק את היכרותם של התלמידים עם ארצם ולטפח

שלא זו - אינדוקטריניתמערכת , ביודעין או שלא ביודעין, הספרות העברית החדשה שימשה

אלא , הציוניות של תקופתה-תהאידיאולוגיוולא קראה תיגר על המוסכמות בלבד שכמעט

בהקשר זה .ולימים הישראלית, שבמידה רבה היא זו שכוננה אותן בתודעה הקולקטיבית העברית

אשר לשיטתו כל יצירת , של הוגה הדעות המרקסיסטי לוסיין גולדמןיהםראוי לציין את דבר

מודע - הלא"שטבע את המונח , ימסון'ושל פרדריק ג 34,יביתאמנות היא גילום של תודעה קולקט

.9' עמ, שם31

בעקבות –מקבילה להבחנה שערך מאוחר יותר איתי מירז " מקום הגדול"ל" הקטןהמקום" ההבחנה בין .שם, שם32 ). 236-235' עמ, 2002אביב , 20גיליון , תיאוריה וביקורת" (מקום הסימבולי"ל" המקום הממשי" בין –לאקאן

ולוג ברוך הנרחבת שבהן מאת הסוצי, פרסומו של המאמר החלוצי עורר תגובות רבות יחסית.13, 11' עמ, שם33, אלפיים, "עצמה של ישראל-אנתרופולוגיה המגייסת]ה[ על היסטוריה חברתית ועל -... על דעת המקום", קימרלינג

הטענה לפיה המאמר אינו מתמודד כראוי עם שאלת עמידתו של , בבסיס ביקורתו של קימרלינג. 1992, 6גיליון ולכן המאמר , )מורה לזעזע את כל תחושת המקום שלוסוגיה שכמובן א(הישראלי נוכח היליד הפלסטיני -היהודיועיינו בתשובתם של . למרות שהוא מתיימר לעסוק בזהות הישראלית בכללותה" צנטרי-יהודי", בניסוח שלי, הוא

על 'מאמר מסכם למאמרי התגובה הרבים ל: המטבע הקשה של המקום", מחברי המאמר לתגובות השונות . 177-173' עמ, 1993, 8גיליון , אלפיים, "'המקום

, למשל בספרו של שביד, ישראל הוארה כבר בעבר-למותר לציין שהזיקה הטעונה של היהדות והציונות אל ארץאין ", במאמרם של דניאל ויונתן בויארין, בין השאר, מבט ביקורתי ועדכני על סוגיות אלה הובא. מולדת וארץ יעודה . 104-79' עמ, 1994סתיו , 5גיליון , וריה וביקורתתיא, "על המקום של היהודים: מולדת לישראל

:פי התיאוריה העומדת בבסיס ספרו-זאת על34

Lucien Goldman, Le dieu caché, Étude sur la vision tragique dans les pensés de Pascal et dans le théâtre de Racine, NRF, Gallimard, Paris, 4e édition, 1955, p. 26-28.

14

הכחשה הקולקטיבית או שבסיסן ב, מק שבכל יצירה ספרותיתעו- אותן השפעות, "הפוליטי

35.י החברות האנושיותעל ידהדחקה של סתירות היסטוריות ב

- הרבתיאורית. אין להתייחס אל גוף הידע שבו עסקינן כעומד בחלל הריק, על כל פנים

מערכת אחת כספרות העברית החדשה האת , כידוע, תתופסזוהר -מערכתיות שהגה איתמר אבן

וככזו היא מושפעת מן המערכות השונות , הישראלית- המערכת של התרבות העברית- בתוך רב

-הממסד הפוליטי: רק בשלוש מהןבקצרה כאן אתמקד 36.שעמן היא מקיימת יחסי גומלין

והנורמות עלייה עם כל גל ישראל -בארץ יהודיתברה היה המשתנה של החיאופ, ציוניה

אתחום ,תרתי משמע, את סקירת המערכות). הדומיננטיים בכל תקופה" זרמים"ה (האמנותיות

ןמציי ואהובמובנים רבים , נפטרהגולדברג ושבסופעשור –ים של המאה העשרים שעד לשנות הש

מובאת סמוךבמייד הנתונים שיוצגו טבלה מסכמת ובה ריכוז37.תרבות הישראליתסוף עידן ב

. 32' בעמ

פוליטי - הספרות העברית החדשה והממסד הציוני

מתווה מודל ליחסים שבין 38"מיוצרים ובונים לבני בלי בית" תהפרדיגמאטי תובמס, דן מירון

טבעה של חלוקה זו 39.בחלוקה לשבעה שלבים, תיציונתנועה ההספרות העברית החדשה לבין ה

אך אלה הכרחיות לשרטוט הסכמה של יחסי הגומלין שבין שני הממסדים , להכללותשהיא נוטה

השואפים כל אחד בדרכו לקנות השפעה ולקבע תודעה , פוליטיה- התרבותי והציבורי–

-ששררו ביניהם באופן מסורתי יחסי משיכה, במידה רבה סייעו שני כוחות אלה. קולקטיבית

נה ח: תתרגום מאנגלי, יעל פרשנות הטקסט הספרותי כמעשה חברתי סימבול: יהלא מודע הפוליט, יימסון'יק גפרדר 35

.2004, רסלינג, לוי'דרור ק: עריכה מדעית; רשווג-סוקר

: ובמקורות הבאים146-135' עמ, 1984קיץ , )33 (1חוברת , כרך י, סדרה חדשה, הספרותעיינו בעיקר ב36

Itamar Even-Zohar, "Polysystem Theory", Poetics Today, Vol. 1, No. 1-2 (Special Issue: Literature, Interpretation, Communication), Autumn 1979, pp. 287-310; Ibid, Vol. 11, No. 1 (Special issue: Polysystem Theory), Spring 1990.

האוניברסיטה , מגמות בחברה הישראליתפרק שמיני בספר , וטי רגבמאת מ" מבוא לתרבות ישראלית"עיינו ב37 משנות השישים . 856-852' ובייחוד עמ890-852, 831-830' עמ, 2001, אפרים יער וזאב שביט: עורכים, הפתוחהרכיבים של התרבות המערבית " לבין –במונחיו " עבריות" ה–החלה הכלאה בין התרבות העברית , קובע רגב, ואילך

). 852, שם" (גרסה ישראלית מקומית של תרבות הצריכה הגלובלית"עד להבשלתה לכדי , ואחרים" העכשווית

, הקיבוץ המאוחד, פוליטי-מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי: אם לא תהיה ירושליםהמסה נכללה בספרו 38 .89-11' עמ, 1987

.כאן ידובר בששת השלבים הראשונים בלבד. ר המסהזמן חיבו, עד למחצית שנות השמונים של המאה העשרים39

15

הקהילה "את כך וליצור - כמעט יש מאיןכם בתחילת דרלברוא זה את רעהו , דחייה

.ישנהה-זה מקרוב לארץ החדשהשבאו ים עול של קבוצת ה40"המדומיינת

יש ) 1935(ישראל -העברית בארץ" רפובליקה הספרותית"את ראשית פעולתה של גולדברג ב

למן סוף שנותאת השלב הזה מתארך מירון. למניינו של מירון במודל זהרביעישלב הלמקם ב

מכנה הוא ; ולמעשה אף אחר כך, 1948-ועד להקמת מדינת ישראל בשל המאה עשרים העשרים

הסופרים והפעילות 41."ספרות ממופלגת "ב שלשל, רטושהמשורר יונתן בעקבות , אותו

במישרין או בעקיפין למפלגה ' שייכות'שהיו , במסגרות כיתתיות"הספרותית התארגנו במהלכו

אך הסופרים נדרשו להעניק , לא נכפו תכנים מפלגתיים על הספרות, אמנם 42".תציונית זו או אחר

היה היחיד , נמנתהגולדברגעליו , חוגו של שלונסקי. למערכת הפוליטית את יוקרתם הציבורית

על פי [...] עקרוניים םמטעמים ספרותיי "- ברל כצנלסון -שיצא נגד מודל זה ונגד מייצגו המובהק

גם חוג זה , אולם בסופו של דבר43,"הסימבוליסטית שלו- קה המודרניסטיתעקרונות הפואטי

מצדו התפשר וזה ; )החל מן המחצית השנייה של שנות השלושים (י"הסתפח לממסד של מפא

" מימטית-ת הבלתימטפוריו"על ה, נון את הפואטיקה הסימבוליסטיתאואימץ אל מרכז הק

44.שלה

, רה זה מהשפעתה של התרבות הרוסית על זו העבריתסקירתו המאלפת של מירון מתעלמת במק

התחוללו כידוע באותן שנים , דנוב'אנדרי ז, ברוסיה של סטלין והקומיסר הראשי שלו: במובן הבא

והיא למעשה הולאמה בעצם הציווי , תמורות מפליגות ביחסים שבין השלטון למערכת התרבותית

רק יצירת אמנות המשרתת 45;"יאליסטיהריאליזם הסוצ"פי הדוגמה של - לכתוב אך ורק על

השלכותיו של תקדים . זכתה להכשר מידי הפוליטרוקים" נכונה"במפורש את האידיאולוגיה ה

שרבים מבוניה וממנהיגיה , מרחיק לכת זה חלחלו במידה מסוימת והשפיעו גם על המתרחש בארץ

אך ניתן , זאת כלל במסתומירון אמנם אינו מזכיר". שמש העמים"נשאו עיניהם אל ) ואף יוצריה(

ישראלית אל מול המערכת הספרותית -לשער שהעלייה בדומיננטיות של המערכת הפוליטית הארץ

, דן דאור: תרגם מאנגלית, הגיגים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה: קהילות מדומיינות, בנדיקט אנדרסון40

. 38-35' עמ, האוניברסיטה הפתוחה, מהדורה מעודכנת

.41' עמ, אם לא תהיה ירושלים, דן מירון41

.שם, שם42

.49' עמ, שם43

ספרות ואידיאולוגיה , ואצל נורית גרץ; 74-69' עמ, פייטנים ובריונים, אצל חבר; 55-52' ובייחוד עמ55-41' עמ, ועיינו שם44 .86-84' עמ, 1988, האוניברסיטה הפתוחה, ישראל בשנות השלושים-בארץ

:ועיינו ב. בכנס הסופרים הראשון של ברית המועצות, 1934- ב45

"socialist realism", The Concise Oxford Dictionary of Literary Terms. Christopher Baldick. Oxford University Press, 1996. Oxford Reference Online. Oxford University Press. Tel Aviv University. 30 October 2005 <http://www.oxfordreference.com/views/ENTRY.html?subview=Main&entry=t56.e908>

16

מן התהליך המקביל ) אם כי לא בקיצוניות שכזו (ההושפע, בשלב שנסקר לעיל ובשלב הבא

- אל להתעמת עם תכתיבים מעין ריגולדברג לא אחת נאלצה 46.שהתחולל ברוסיה הקומוניסטית

בנספח כאן וכן 41-40' עמראו (שאט נפשובכל פעם דחתה אותם ב, סוציאליסטים שניצבו לפתחה

זאת בעיקר ; )111-107' עמ, " טקסטים נבחרים–לאה גולדברג והספרה הציבורית : "א לחיבור זה

על ,תמנותיהזרות במפגיע ליצירה הא ,ספרותיות- מתוך התנגדותה הנחרצת לכפיית נורמות חוץ

. ה האמנות עצמומעש

במזרח " ריאליזם הסוציאליסטי"קות ההולכת וגוברת בהדבת התעלמותו של מירון מהשפע

נוכח קביעתו בייחודצורמת , המקומית" רפובליקה הספרותית"בעל ההשלכות שהיו לכך , אירופה

ר בעשושלב זה חם תממירון 47".המשכו ושיאו של קודמו"שלו היווה השלב החמישי במודל כי

התבטלותם של יוצרים רבים בפני הוא מציין את שלב זה לוכדוגמה ממצה, הראשון למדינה

אלו שהשתייכו , כמובן" (ממפולגים"על הקשר הייחודי בין היוצרים ה .גוריון-בןדוד , מנהיג הדור

שני מפגשים שערך ראש גם, בין השאר, עידיםמבתקופה הנדונה שלטון בין הל") מפלגה הנכונה"ל

זאת בדבריו ציין מירון אינו מ (1949ובאוקטובר במרס , גוריון עם סופרים ומשוררים- שלה בןהממ

הכרח לקרב את הספרות ודיברה שם בעיקר על ה השתתפה בשני המפגשים הללו גולדברג .)שם

מעורער מבחינה מוסרית וקשה , דל, העם הזה מכוער "–העברית אל ההמונים שזה מקרוב באו

כל 48. [...]".אבל כאן עלינו לחולל תנועה כזאת של יחס בינינו ובין העם! ן מאודנכו. לאהוב אותו

הרי , אות אליטיסטיות ומנוכרותעשויות להיר" עמך"ל בנוגעכמה שהתייחסויותיה באותה תקופה

. התחוללו לנגד עיניהר שאשהייתה בבסיסן הבנה עמוקה של התמורות התרבותיות המפליגות

רשימות עיתונאיות אחדות מאת ", בשבנספח" מכתבים מאביב מדומה "ראו בייחוד ברשימה(

).122' עמ, "לאה גולדברג

בשדה גולדברג שמירון מתווה במודל שלו נכון גם לגבי פועלה של שלב השישיקשה לומר שה

. באותה תקופהבשל הצמצום שחל בדומיננטיות שלה בזירה זו, בין השאר–התרבות המקומית

מן מפנה יס, מאמצע שנות החמישים ועד לאמצע שנות השבעיםרון יך אליבא דמשנמש, שלב זה

49,"'ממופלגת'דחיית המודל של הספרות ה: "ביחסים שבין הממסד הפוליטי לממסד הספרותי

, להשפיע על עיצוב האנדרטאות הממלכתיות בישראל בשנות החמישים" הריאליזם הסוציאליסטי"נטה , למשל, כך46

הקיבוץ , אנדרטות לנופלים בישראל, ועיינו בספרה של אסתר לוינגר. אמנות שהיא מטבעה דידקטית ומימטית . 87-86' עמ, 1993, המאוחד

.56' עמ, אם לא תהיה ירושלים 47

סיוון , הקריה, ]ל"חסרים פרטי מו[, 27.3.1949, ט"ז באדר תש"כ, ביום אדברי סופרים בפגישה שזימן ראש הממשלה 48 .דבריה מובאים במלואם בנספח א. 10' עמ, 1982פברואר , 53-51' מס, פרוזהשב ונדפס בכתב העת , ט"תש

.69' עמ, אם לא תהיה ירושלים 49

17

שנעשתה לשלוחה של המערכת , רתיעה אינסטינקטיבית עזה וחריפה מן המערכת הספרותית"ו

"לקראת" מצד יוצרי חבורת - 50"ינותה ועצמאותההפוליטית ואיבדה בכך את אמ-המפלגתית

–אישיים (יחה גולדברג לגשור גשריםשעם חלקם הצל, )רביקוביץ ואחרים, עמיחי, זך, אבידן(

. בני דורה הספרותירובבניגוד גמור ל, ) כאחד,ופואטיים

ה על הספרות העברית עלייהטבעת חותמם של גלי ה": לי כל גל נושא מזכרת"

של גלי ישירה ת העברית החדשה רווחת החלוקה למשמרות ספרותיות כנגזרת במחקר הספרו

אלא שהיא , טית מעיקרהאלא זו בלבד שהבחנה זו סכמ, להבנתי. הגדולים לארץ51ההגירה

, "עלייה ראשונה("פוליטי מיסודו של גלי ההגירה עצמם - נסמכת על מיון סובייקטיבי ואידיאולוגי

מוחלטת " היסטורית"ם שהוא מעמיד עצמו כקביעה הג, )וכן הלאה, "עלייה שנייה"

גלי ההגירה עצמם שינו ודאי את אופיו של היישוב היהודי בארץ וכפועל יוצא מכך ; ואובייקטיבית

כל אחד , אך לא תרמו בהכרח– )כשם ספרו של חנן חבר ("ספרות שנכתבת מכאן"השפיעו גם ה

, שינוי שהוא הקריטריון- זמנם- ותית בתלהשתנות הנורמות הפואטיות של המערכת הספר, בתורו

52.להבחנה בין תקופה לתקופה בהיסטוריה של ספרות נתונה, לשיטתם של הפורמליסטים

, ת העבריתחלוקת המשמרות בסיפורלבין עלייההגדרת גלי החולשת הזיקה שבין דוגמה ל

בת העלייה ימאלפורהיא באופן שגולדברג כךניתן לראות ב, של כל אחת מהן בתורןתולסכמאטיו

אולם היא 53)1939-1930העלייה החמישית התרחשה בשנים ; 1935- היא הגיעה לארץ ב(החמישית

פורש שקד ך א, 1923-1919עלייה זו התרחשה בשנים (יה השלישיתיפרות העלאמורה להשתייך לס

העליות הרביעית והחמישית שבאו פניעל, לאורך שנות העשרים והשלושיםאת ספרותה

.שם, שם50

ובעקבותיה (בניסיון להתרחק מהטיית השפה , "עלייה"תחת " הגירה"רווח השימוש במונח בשיח הפוסט ציוני 51היא מתעלמת ממניעיהם : יש טעם לפגם, כבכל דוגמה, אלא שבתופעה זו. בידי האידיאולוגיה) מהטיית החשיבה

יפות ציוניות ישראל או אל מדינת ישראל מתוך שא- ארץ/של רבבות בני אדם שבחרו להגיע מן הנכר אל פלסטינהמשנות השלושים של , ודאי בעליות ההמוניות(נכון גם לומר שלא כל המהגרים היהודים לארץ , לצד זאת. גרידא

כאשר השימוש במושג , לפיכך ננקטו בחיבור זה שני המונחים גם יחד. היו בהכרח עולים) המאה העשרים ואילך- אינו שולל יסוד זה א" הגירה"השימוש במונח , ומצד שני;על הטיותיה טומן מאליו בחובו גם יסוד ציוני" עלייה"

.פריורי

' עמ, 1969ספטמבר , 1חוברת , כרך ב, הספרות, "לבעיית החלוקה לתקופות בהיסטוריה של הספרות", אורי מרגולין52 להבחנה מציע ארבעה קריטריונים, 141-134' עמ, 1988, עם עובד, ספרית אופקים, בודדים במועדםמירון בספרו . 12

בסיס , חווייתי משותף- בסיס היסטורי: שלו" הביוגרפיה הרוחנית"המרכיבים את , אחד למשנהו" דור ספרותי"בין 435, 150-115' עמ, ועיינו שם. ותמאטיקה משותפת" רפובליקה הספרותית"מידת הנוכחות של הדור ב, גילי משותף

. בספרות" תקופה"לבין " דור"בהבחנותיו בין

, ספרית מעריב, מהדורה שביעית מעודכנת,לקסיקון ציוני, פי אפרים ומנחם תלמי-על, כאן ובהמשך, העליות תאריכי53 . 271-267' עמ, 1981

18

הספרות ("אנר'ז- אנטי"ה עמדה בסימן הייה השנייספרות העלבעוד ש כי, שקד טוען 54.)לכןבמה

גולדברג ש(יה השלישית י הרי שספרות העל55,)המימטית והמפוכחת של ברנר וממשיכיו, האירונית

האידיאולוגית , הספרות הנאיבית- "יישראל- ארץאנר ה'ז"שבה ונתפסה ל) כאמור, כת אליהיושמ

ספרותה של עלייה שזאת בעיקר מכיוון 56).בעיקר(י הישוב הישן והעלייה הראשונה מטבעה של בנ

והעדיפה ) העולים לארץ, ההתיישבות העובדת(בחרה להתמקד בהצלחת המפעל הציוני זו

מאורעות , 1928-1926- ו1932דוגמת גלי הירידה של (להתעלם מן המשברים שפקדו את תקופתה

או , נאבקת במודל המצוי"אינה ספרות זו כי , שקד מסביר 57.)1939-1936- ו1921-1920הדמים של

מעצבי החברה העדיפו ספרות [...] אלא מקבלת על עצמה את צווי התקופה , מגלה את חסרונותיו

על פני ספרות טובה המהלכת ערטילאין ', חיוביים'אבל בעלת ערכים , פחותה מבחינה אמנותית

ביבה מהלו ביקשה לחלוק על קביעה זאת והדגישה א 58."וחסרת שורשים בארץ חמדת אבות

ןולכן הוויית, דווקא בגולהות עוסקבנות תקופה זו ות מיצירות הפרוזהרבהעובדה כי את דווקא

59."שורשית-דו"היא

היא , הספרותית- עצמה לפשר השתייכותה הדוריתגולדברגאילו היו שואלים את כי סביר להניח

"הדור שלפני המלחמה"בת שהיא –עשתה בהזדמנויות אחדות כפי ש–הייתה מעידה על עצמה

גם אם (ניתן להרכיב , בבמות שונות, מדבריה שלה. )וכן בהמשך, 122' עמ, בבנספח, למשל, ראו(

אך לא איבד את תקוותו הדור שבגר בצל מלחמת העולם הראשונה את דיוקנו של ) בהכללה

גלה למקום "הקהילות היהודיות באירופה ובורגני של -בחר להתרחק מן ההווי הזעיר; באדם

טעו אותו בזוהרם אך אלה ה – בכרכים האירופים ללימודים אקדמיים מתקדמים60,"תורה

.239' עמ, 1983, כרך ב, 1980-1880הסיפורת העברית , שקד54

.36-34' עמ, שם55

.239' עמ, שם56

.241-239' עמ, שם57

. 241' עמ, שם58

, 1991, הוצאת ראובן מס, ישראל- סיפורת העלייה השלישית בין נופי הגולה לנופי ארץ: שני נופיםבין , אביבה מהלו59- לציין מהות של שייכות תרבותית"קסט -המהגר איתמר יעוז- נטבע על ידי היוצר" שורשיות-דו"המונח . 6-3' עמ

" ההכרה לתרבות ארץ המוצא-תת שייכות שב–ובמקביל , דהיינו שייכות שבהכרה לתרבות העברית; נופית כפולהמצוטט כאן מתוך הספר שבו ; 1979, במת יחיד, "שורשיות בספרות הישראלית-להוויית הדו", קסט-איתמר יעוז(

, דתית על רקע השלכות השואה- שורשית עד הוויה אמונית-מהוויה דו: במות יחיד7, כונסו שבע מסות פרי עטוקסט מייחד את המונח לבני דורו שכמותו הגיעו -בעוד שיעוז). 42-41 'עמ, 2003, עקד, 2002-1974מסות אישיות

נופים אצל כל -השתמשתי במושג זה בחיבורי לציין כל כפל, "דור המדינה"לארץ לאחר השואה ויצרו בתקופת .מהגר-יוצר

: כתבה) 1946 (והוא האור ברומן 60

בערים הקטנות הללו , אולי רק כאן. אני באמת רציתי ללמוד, אני רציתי ללמוד", אמרה נורה, "ועודאנחנו . נוער מן הדור שחלף: כפי שאמר לי אדם אחד, נותר עדיין סוג זה של נוער, שבמזרח אירופה

, באפשרות ללמוד, אנחנו מאמינים כי יש ערך של ממש בעצם הדברים שאנחנו לומדים, מאמיניםורק אין בלבנו אמונה . ימון בשעתוכשלמה מ, כבתקופת ההשכלה, אנחנו גולים למקום תורה. בדעת

הקיבוץ , הספרייה החדשה, והוא האור(. [...]"תורה לשמה, באמת, ותורתנו הרי היא, שנבוא על שכרנו

19

שתוחלתם להתערות במרכז חיי ם יהמודרנידור היהודים ;אשר חיפה על ניוונם המוסרי, החיצוני

, שבין מלחמות העולםבין השאר עקב העלייה באנטישמיות בשנים , התרבות האירופית נכזבה

הדור שביקש ; בו ציפו למצוא עצמם קובעי הטעם התרבותי–נרתמו לייעוד הציוני בניו ולכן

, חרף המלחמה והרוחות הרעות שנשבו באירופה, בה החזיקההומניסטיתעביר את המשנה לה

מת זנח משנה זו גם במלחהדור שלא ; של מפעלי תרגום ויצירה מקוריתבשורה, "כאן"ל" שם"מ

היה אמנם אולם עד מהרה נוכח לדעת כי 61) קשהאף שחווה אז משבר תרבות (העולם השנייה

ת חוסר ההצלחה א 62. לדאבון הלב, שבהםאחרוןל אך גם –ראשון בעלי מורשת זו בארץ ל

בהנחלת הערכים הללו ניתן לייחס גם לשינוי המשמעותי שחל בהרכב האוכלוסייה היהודית בארץ

הצביון חברה זו איבדה אז את : שינוי שהטביע את חותמו גם על אופייה–ילך משנות השלושים וא

63.החלוצי המקורי בשל הגעת קבוצות גדולות של מהגרים שלא הונעו ממניעים ציוניים גרידא

אחרון בספרות ההמשמעותי הנופי -גולדברג משתייכת לדור הדו, בהיבט של ייצוג הנוף

קבוצה שאף אליהם ההתייחסות כ" (ח"דור הפלמ"/"ח"שדור ת/""דור בארץ"יוצרי . העברית

-הדור החדנמנים על ) כטבעה של כל הכללה, לוקה מיסודהחברתית מוגדרת ומונוליטית לכאורה

תקופת 64".ספרות מיובאת"ועיקר יצירתו אינה , "שתי מולדות"שאיננו מטלטל בין , נופי הראשון

; הטקסט המלא מתוך הרומן מובא בנספח ב. 81-80' עמ, ]1946 [2005, ספרי סימן קריאה, המאוחד

").אירופה שלכם"וראו שם גם את הרשימה

, 22.2.1939, גיליון מה, שנה ב, טורים, "רשימות אגב קריאה"פירטה את הערכתה לשלמה מימון גם בלאה גולדברג . 4' עמ

פרט לאבחנותיה . 43-37' עמ, אולי מבט אחר, 39-32' עמ, דיסרטציה, עפרה יגלין: ראו" משבר התרבות השוקעת"על 61' וכן בעמ(שהואיל וצוטטו שם , ובות לעניינוהחדות ימצא שם הקורא מגוון של מובאות מכתביה של גולדברג החש

.לא ראיתי לנכון לשוב ולצטטן) בהתאמה119-93, 143-117

ועל כך בהרחבה ; "?האחרונים? הראשונים? מי אנחנו כאן: "כתבה) 4.5.1938(טורים ברשימה שפרסמה בכתב העת 62 . כאן31-30' בעמ

). 2006, צבי-יד יצחק בן, ירושלים (לייה הציונית בשנות השלושיםמדיניות הע :במירוץ כפול נגד הזמן, אביבה חלמיש63כל העיר הזאת ובורגניה , אבל התדעי כי כל אלה השנואים עלייך'": והוא האורשל ארין ב" נבואתו"בכך התגשמה

שהרי למענם חלמת אותם ואת מוכרחה למשוך אותם ? אם יתגשמו חלומותייך, כולם ילכו איתך אחרייך, הזעירים- זו נאמרת כביכול ב" נבואה). "וראו כאן את הטקסט המלא בנספח א; 81' עמ, והוא האור ("'אותו מקום עצמול

- ארץ/מעט לפני המהפך הדמוגרפי והאיכותי שחל באוכלוסיה היהודית בפלסטינה, זמן התרחשות הרומן– 1931 . בהכרח לעמוד בעצמה על תופעה זואחרי שכבר הספיקה, 1946- אך היא נכתבת בפועל על ידי גולדברג ב–ישראל

כי מערכת הסימנים התרבותית , במקום אחר קובע שקד. 181' עמ, 1988, כרך ג, 1980-1880הסיפורת העברית , שקד64 למערכת הסימנים - " דור בארץ" בני –והלשונית שנוצרה יש מאין על ידי אנשי העלייה השנייה הפכה עבור בניהם

הסיפורת העברית בהתמודדות דיאלקטית עם מציאות : אחדות וריבוי, אור וצל", שקד(היחידה והטבעית , התקפהעל הקטלוג הזכרי ). 22-21' עמ, 1993, ביתן- זמורה, סדרת עמודים לספרות עברית, כאן ועכשיו, ספרות אז, "משתנה

.314' עמ, 2002, כרך ה, סדן, "היא לא הלכה בשדות"זהר במאמרה -במובהק של דור זה העירה טלילה קוש הוא הלך בשדותשל גולדברג אודות הרומן !) האוהדת(ראוי להביא דברים אחדים מתוך ביקורתה , בהקשר זה

): 1948(מאת משה שמיר

אלא הכרח פנימי של , שלעולם אינם קישוט ועיטור בעלמא, תיאורי העבודה ותיאורי הטבע[...] בספרותינו . ורח השובה את הלב עד אין דימצאו כאן את תיקונם בא, הטעמת האווירה הכללית

. [...]היפים עד מאוד, יזהר' החדשה נמצא דומיהם אולי רק בפרקי הנוף של סלא צירופי המלים וביטוי הרעיונות בלבדם הם הדברים העושים את מיטב , לא הלשון בלבד

הנוף שעמה חדל , כי בעיקרו של דבר אותה תחושה ממשית של חיות האדם בנוף, הרושם הרגשת עולמו של –אלא הופך מה שהוא צריך להיות , נאה לתיאור" אקזוטיקה"הארצישראלי להיות

. רחוקה ממנו" ספרותיות"וכל . האדם החי באורח הטבעי ביותר את הנוף הזה

20

המתייחד בכך , "דור המדינה"עילותו של יצירתה של גולדברג חופפת בחלקה האחרון גם לפ

יוצרים : משמעMinority Discourse of a National Majority."65 ",במילותיו של חנן חבר, שהוא

נכיח בקשים להמ, אל לב הקאנוןאומצים או ממשתייכים אל הקבוצה ההגמונית החברתיתה

ובכך לערער על )ליטיהפו, החברתי (מיעוטהשל המודחק או המדוכא שיח את היצירותיהם ב

משבר "את , אליבא דגרשון שקד, יצירתם של בני דור זה מבטאת .הזהות הלאומית המקובלת

כי בחשבון לקה על קביעותיהם של השניים כשטענה חמוטל צמיר ח66."העל הציונית-עלילת

דווקא משום שהשאיפה בשמו פעלו בתוך הקונצנזוס ו" הינהמדדור "היוצרים בני , אחרון

את תהליך ייצור הזהות מישרין במשרתת , המונחת בבסיס הפואטיקה שלהם, נדיבידואציהלאי

ובייחוד לעומת יוצרי , ככלל ניתן לומר כי בהשוואה לדורות הספרותיים שקדמו להם 67.הלאומית

- לנוף הארץבשנות החמישים והשישים מיעטו להתייחס " דור המדינה"משוררי , "דור בארץ"

שכמותם אף היא לא הסכינה , גולדברג 68.ואקזוטייםו להם מראות רחוקים ביקשתחתיו וישראלי

עשויה הייתה לחוש , )פרק בועל כך ב(וף הארץ נמעולם לקבל את התכתיבים המובלעים לייצוג

יא הפרק הטקטוני בגבול שבין ש, 1956בסוף שנת . גם בעניין זה" דור המדינה"הזדהות עם יוצרי

במבחר מלים אחרונות ראשיתו במדור(אצלה שחל "מהפך הריתמי"ל) 1955, קרברק בב(של שירתה

:כתבה ביומנה - 69)מוקדם ומאוחר, שיריה

שסופר חדש עובר בו כדי , שספר זה הוא שער אמת–, וקשה להתעלם מן העובדה–נדמה לי [...]

).3-2' עמ, 20.2.1948, שנה ב, עתים, "'הוא הלך בשדות' (".יםלצאת לדרך מרחב

:עיינו אצל חנן חבר 65

Producing the Modern Hebrew Canon: Nation Building and Minority discourse, New York University Press, 2002, pp. 140-174.

.30-19' עמ, 1998, כרך ה, 1980-1880הסיפורת העברית , שקד66

כתר , מגדר וסובייקטיביות בשירה הישראלית בשנות החמישים והששים, לאומיות: בשם הנוף, חמוטל צמיר67ספרה של צמיר בעייתי בעיקר במובן זה שהוא נעדר פרספקטיבה . 41-32' למשל עמ, 2006, ואוניברסיטת בן גוריון

- ם התייחסות להיבטים המתודולוגייובנוסף אין בו כל, דיאכרונית של נורמות ייצוג הנוף בשירה העברית .העקרוניים של סוגיה זו בספרות בכלל

הקיבוץ , כל השירים עד כה(ד ולקמרון 'לצ, לאוסטרליה, קונג-להונג, כך דליה רביקוביץ הפליגה בשיריה לזנזיבר 68, ל המקום הזהגם אם חלק מן השירים נסובים בעקיפין ע; )151, 141-140, 121-119, 101-100' עמ, 1995, המאוחד

רק החל מסוף שנות הששים מסתמנת מגמה של התייחסות מפורשת אל . הם נדרשו להינתק ממנו על פני השטח, עשיית שירים, דבר אופטימי" (אביביים- שרטוטים תל", כאלו הם מחזור שיריו של מאיר ויזלטיר–המרחב המקומי צפונית (מאת נתן זך " הארץ המובטחת"ים במחזור שיר, למשל, או) 57-39' עמ, ]1976 [2000, הקיבוץ המאוחד

).132-103' עמ, ]1979 [2000, הקיבוץ המאוחד, 1978-1967שירים , מזרחיתנחלשו התבנית המטרית , מאמצע שנות החמישים ואילך, גולדברגבמסגרת המהפך הריתמי שחל בשירתה של 69

ואצל 169-163' עמ, מונוגרפיה, עיינו אצל ריבנר. )הקוורטט ועוד, הסונטה(והשימוש בתבניות שיריות מסורתיות , האוניברסיטה העברית בירושלים, דיסרטציה, גולדברגאמצעים ספרותיים בשירתה של לאה , קוריס-אורה באומגרטן

מופיעה , אף המוקדמים שבהם, כי בכל אחד מספריה של גולדברג, עם זאת, יגלין מציינת. 18-17' עמ, 1979להבנתי ). לא פורסם, ד"תשנ, אביב-קורס באוניברסיטת תל, "לאה גולדברג("מוס חופשי חטיבת שירים ברית

ולכן הפרק השני , המהפך הריתמי סימן גם מחויבות הולכת ופוחתת לתכתיבים אידיאולוגיים ופואטיים .משוחרר יותר גם מן הבחינה הזאת גולדברגבכתיבתה של

21

דליה , טריינין] אבנר[, הלל' היו ע70".מועדון המשוררים"אתמול פגישה ראשונה בעניין איזה אינני יודעת מה ייצא מזה ואינני יודעת אם הוצרכתי לייסד ]. פגיס[דן , ]'רביקוביץ[

, אך יש לי, )]רוסית(לבעור במאמצים משותפים [ гореть общими усилямиדבר שתכניתו ולפעמים אני מאמינה שדבר זה , משום מה גם כעין הרגשת אחריות לגבי הצעירים האלה

. [...] יוכל להיות לא רעעדון אמרתי שאני מוכנה לפתוח את המו. אני עצמי גמגמתי ולא ידעתי בדיוק מה אני רוצה

נסתבר לי , בבית, רק בלילה. ושוב לא ידעתי למה אני מתכוונת, בשיחה על שירה מודרנית בנוגע לגוטפריד בן] כהן[חושבת אני שאדבר על מה שסיפרה צילה . לעצמי למה נתכוונתי

).ב"וכיו" כמו"בלי צבעים ובלי , לא מליצית, שירה לא סירופית (1951ושנת התפתחותנו אחרת ואנחנו . בארץ קשה לדעת. בשירתי" ושנתמי"כך -האם אני כל, חשבתי

או משהו " רוח הזמן"אלא , השאלה היא לא להיטות אחרי האופנה. פרובינציאליים מאודאני יודעת שמרבית הצעירים אוהבים את שירי וחושבים אותי קרובה אליהם . מסוג זה

כמו שהתנבאתי על , "מלחמהמשורר מלפני ה "–כ אני "אעפ. באיזה מובן גם בתפיסת העולם .עצמי אי פעם

כל זמן , היא גם לפי רוחי, החומרה שלה, של השירה חדשה] פשטות סגפנית [austerity-העל כל ? מי יודע איך עושים זאת. זהו הדבר הקשה ביותר. שאין היא גולשת לתחום הפרוזה

.של השירה ו ת ר ב גה.ואולי יהיה בכך מן התועלת גם בשבילי, אלה יהיה צורך לחשוב[...]71

למרות , "דור המדינה"אל המשוררים שכונו לימים ממשית גולדברג חשה קרבה פואטית , כלומר

משורר מלפני ' –אני "–הפואטיקה שלו שונים לחלוטין ששזיהתה עצמה כבת דור שערכיו ו

72".'המלחמה

רית החדשה בשירה העבישראל-ארץתמורות בייצוג נוף !": מולדתי, ארצי, הוי"

תה של הגע העברית בתקופה שקדמה לסיפורתעד כאן נסקרו בקצרה הנורמות הפואטיות של ה

נורמות אלה פיגרו בהרבה אחרי . ובזו שחפפה למרבית תקופת יצירתהלארץ לאה גולדברג

ציר התפתחותה של השירה העברית מהיר : ולא בכדי, העברית החדשהשירההדומיננטה שנהגה ב

ומכלילה טית אחלוקה סכמנהוג לחלק את השירה העברית החדשה . הסיפורתבהרבה מזה של

:לארבע תקופות

נטייה אל ; אירופיות בעיקר-השפעות מזרח; שירה רומנטית: רחל, טשרניחובסקי, דור ביאליק .א

.בשירה הליריתגם , לאומימישור הה

- פוטוריסטי- ימודרניזם אקספרסיוניסט": )שלונסקיגולדברג ו, אלתרמן" (מודרנה"הדור .ב

הושפע תחילה בעיקר מן האקספרסיוניזם הגרמני והמודרניזם הרוסי 73".ניאוסימבוליסטי

שלאה גולדברג יזמה וריכזה , חוג משוררים בני המשמרת הצעירה –מועדון המשוררים : הערת עורכי היומנים 70

והשתתפו בו משוררים צעירים שלמדו או גרו , הירושלמי" צוותא"פגישות החוג התקיימו במועדון . בירושלים .דן פגיס ויהודה עמיחי', דליה רביקוביץ, אבנר טריינין, הלל' ביניהם ע, באותה תקופה בירושלים

. הפיזור במקור, 372-371' עמ, 8.12.1956, יומנים 71

והן לתפיסתה השורשית ; )16הערה , וראו לעיל(ולא כמשוררת , ראוי לשים כאן הן להתייחסותה אל עצמה כמשורר 72 ".הדור שלפני המלחמה"כבת , כפי שהצבעתי לעיל, את עצמה

.432' עמ, 1973יולי , 3חוברת , כרך ד, הספרות, "מודל היסטורי: הספרות העברית", זוהר-איתמר אבן73

22

נטה אל 74;ובהמשך מן הנוסח הצרפתי והרוסי של הסימבוליזם) בעיקר הפוטוריזם(לסוגיו

אם כי חדירתו אל מרכז המערכת הספרותית התאפשרה הודות למיתון הקו (לי אהאוניברס

75.)לאומי שלו- הלא

ועם זאת , המשיך במידה רבה את קודמו): אבא קובנר, אמיר גלבוע, גוריחיים (ח "דור הפלמ .ג

הלאומית האקטואלית ובריכוך תכונות -בהידוק הזיקה למציאות החברתית", חרג ממנו

76."מודרניסטיות

השפעות 77."'יסטי'אימז-מודרניזם ניאו'": )רביקוביץ, עמיחי, זך, אבידן(" דור המדינה" .ד

ר מעב, לריאלי, )על חשבון הקולקטיב (סובייקטמתן דגש לעולמו של ה; אמריקניות-לואנג

78. וכל זאת בשפה נשגבת פחות ויומיומית יותר–למבנים מוסיקליים חופשיים יותר

אל מאה " לדחוס"שיש בה מעין ניסיון , תהסכמאטיגם כאן בולטת שטחיותה של החלוקה

זרמים וסגנונות שליוו את תרבויות המערב במשך תקופות ועשרים שנות השירה העברית החדשה

חנה קרונפלד הציעה מודל מורכב יותר לתיאור חילופי העיתים והטעמים . ממושכות בהרבה

, ולפיו התקופות השונות משתרגות אלה באלה, "The rope model", בספרות העברית המודרנית

79 .מדומייניםבה במידה שהם מוחלטים שהם" מים- קווי פרשת"י על ידואינן נחצות , כסיבים

בכל זאת מחייב הנורמות הפואטיות של ייצוג הארץ ונופהאלבאופן דיאכרוני התייחס הניסיון ל

וכל , כותיתכל כמה שחלוקה זו עשויה להיות שרירותית או מלא, תן בחתכים תקופתייםאת הצג

. כמה שהדבר כרוך בהכללה

.19-18' עמ, 2002, האוניברסיטה הפתוחה, ך"ח לתש"תמורות בשירה העברית בין תש: בימים האחרים, רחל ויסברוד74

- הפירוט אודות ייצוג הנוף והמקום הארץ .86-84' עמ, ישראל בשנות השלושים-ספרות ואידיאולוגיה בארץ, נורית גרץ75, הואיל ומשלב זה ואילך רוב היוצרים בספרות העברית הקאנונית הם, ייעצר כאןישראלי בשירה העברית החדשה

.ילידי הארץ, גולדברגבניגוד ל

.25' עמ, בימים האחרים, ויסברוד76

.432' עמ, "מודל היסטורי: הספרות העברית", זוהר-איתמר אבן77 .14-13' עמ, שם78

:עיינו בספרה79

Chana Kronfeld, On the Margins of Modernism: Decentering Literary Dynamics, University of California Press, 1996, p. 63-67.

. קרונפלד: להלן

23

רחל, טשרניחובסקי, דור ביאליק

הפוליטי -רחל בין הממסד הציוני- טשרניחובסקי-היחסים הקרובים ששררו בתקופת ביאליק

בצירוף התכנסותה של ספרות העלייה , פי המודל של מירון- על, "רפובליקה הספרותית"ל

פי הדגם ההיסטורי שהתווה שקד - על" (ישראלי- אנר הארץ'הז"השלישית בחזרה למודל של

, נורמות פואטיות ברורות בייצוג הספרותי של הארץ, בתורוכל אחד, הכתיבו, )ונסקר לעיל

80:ששכפלו בדרכן את האידיאולוגיה בת התקופה בתוך המדיום הספרותי

: גם בהיבט הנוף, ישראל כחלופה המוחלטת לארצות המוצא- הצגת ארץ– 81"שלילת הגלות" .א

לו בנקודות ציון הקדומים של הארץ ותפיסתה כמרחב הרווי כו- הצגת הוד–" עבריותה"הדגשת

82).ך"בעיקר של תקופת התנ(פיזיות של ההיסטוריה היהודית

הכרה כי ". ארץ זבת חלב ודבש" לא עוד 83":אשליות הגולה לגבי המולדת"שלילה של , לצד זה .ב

למרות , אימות הציפייה המקורית"חרוליה וחורבותיה הוא , על קוציה, הנוף הממשי של הארץ

84".מן הווה אל העתידדרך הבקעה חזונית , האכזבה

בין מסורת : ישראל בחוויה הציונית-ארץ", אליעזר שביד: קביעותיי להלן נסמכות על המקורות הבאים 80

- המרכז לחקר תולדות ארץ, אביעזר רביצקי: רךעו, ישראל בהגות היהודית במאה העשרים-ארץ: בתוך, "למודרניזםישראל -דימויי ארץ", אניטה שפירא; 256-233' עמ, צבי והאוניברסיטה העברית-ישראל ויישובה של יד יצחק בן

: שאול טשרניחובסקי: בתוך, "ישראלי- בשולי שיר נוף ארץ", דן מירון; 358-346' עמ, שם, "אצל בני העלייה השנייהאביב לספרות -עם עובד וקרן תל, יוסף האפרתי: ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, כתיבתומבחר מאמרים על

, קורא שירה, "אינשטיין ותרבות הכיבוש, טשרניחובסקי", חנן חבר; 194-193, 187' בייחוד עמ, 1976, ולאמנותתולדות השירה ג בסדרת כרך, שאול טשרניחובסקי: שירת התחייה, הלל ברזל; 12-11' עמ, 2005, הוצאת קשב לשירה

.228' בייחוד עמ, 1992, השומר הצעיר–הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, העברית מחיבת ציון עד ימינו

ולימים גם , חובבי ציון. מאז ימי חיבת ציון) ולימים הישראלית( נורמה זו רווחה בציבוריות הארצישראלית 81העמיד אופוזיציה תרבותית להווי החיים היהודי המסורתי ביקשו ל, מנהיגיה והוגיה הראשונים של הציונות

לא מעט בהשפעת הרומנטיקה הלאומית שרווחה באותה תקופה , באמצעות מה שנתפס בעיניהם, במזרח אירופההם ". האומה העברית בארצה"של , השורשי, כחזרה לקיום היהודי האותנטי- באירופה ) עשרה-סוף המאה התשע(

לממש את - בסדרת פעולות והכרעות -יהודים על יהודים וביקשו -ים השליליים שהיו ללאאימצו את הסטריאוטיפ, קרי(מן המרכזיות שבהכרעות אלה הייתה ההיסט האגררי ". היהודי הגלותי "-" העברי החדש: "האופוזיציה

).עידוד השיבה אל עבודת האדמה וקידושהאלא גם על שלילת , לא רק על הצבת מודל קיום חליפיהתבססה , מעצם טבעה, העמדת האופוזיציה התרבותית

במאמרו , קרקוצקין- רז. שהלכה והתעצמה עם חלוף השנים, "שלילת הגולה"כך נולדה תופעת . המודל הקיוםציר מרכזי ", ויותר מזה" הציוניתההזרם המוביל באידיאולוגי"רואה במושג זה את , 12שנזכר לעיל בהערה

העצמית של יהודי ישראל ומעצבת את תפיסת ההיסטוריה ואת - גדירה את התודעהאשר מ, כל-בהשקפה חובקתשורה של ", אורח חייו, המדובר בשלילת דמותו של היהודי הגלותי). 23' עמ, שם( "הזיכרון הקולקטיבי שלהםות אך גם מסורות תרבותיות שלמ, )וכיוצא באלה' פסיביות', 'חולשה'(' גלותיות'תכונות מוגדרות שנתפסו כ

).24' עמ, שם" ('גלותיות'שנתפסו כ

עבור חובבי ציון והציונים , מעל פני השכבות ההיסטוריות הטעונות יותר" לדלג"ך נועדה " יצירת הזיקה דווקא לתנ82 וטריא שבהם זוהו עם ההתפלפלות שלא לצורך והמקח -השקלא(דוגמת אלה של התלמוד והגמרא , הראשונים

ועיינו אצל איתמר ". קדמוניות האומה"והושפעה מתפיסת העולם הרומנטית של ; )והממכר של היהודי הגלותי: קתדרה, "1948-1882, ישראל-מקומית וילידית בארץ, הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית", זוהר-אבן

ת ך והזהו"התנ, אניטה שפירא; 172' עמ, 1980יולי , 16 ןגיליו, צבי- יד יצחק בן, ישראל ויישובה- לתולדות ארץ .2005 ,האוניברסיטה העברית, מאגנס, הישראלית

.241' עמ, ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, "בין מסורת למודרניזם: ישראל בחוויה הציונית-ארץ", שביד83

.שם, שם84

24

של תקופה זו לשינוי ממשי של פני !) ובאידיאולוגיה(מכאן הדרישות השבות ונשנות בפואטיקה .ג

: פי דרישת המבט הגברי- על) הארץ(י עיצוב כוחני של הגוף הנשי על ידהמתמחש , הארץ

85".אנו נייפה אותך מאוד, נלבישך שלמת בטון ומלט"

תליית עתידה המשגשג של הארץ בעברה : שני מובניהעל , "לחדש ימינו כקדם"הציפייה .ד

תוך (ופנייה אל ייצוגי התרבות המזרחית ; תוך דילוג על ההווה השומם שלה, המפואר) היהודי(

-כאילו הם מבטאים את התרבות העברית) ומעמדה אוריינטליסטית, עטיפתם בהילה רומנטית

86".אותנטית"הילידית ה

אלה , באם נזכרים תושבים; "היהודי החדש"ולתה מידי הצגת הארץ כשוממה וממתינה לגא .ה

ההווי העירוני נתפס כגלותי (המפריחים במו ידיהם את השממה , הם בני המושבות החקלאיות

הנתפסים כאמור כמודל לחיים ילידיים –אלה הם הערבים בני המקום , ולפרקים87;)מיסודו

זכויות ובעלי תודעה -שבים שוויופחות כבעלי זכויות קניין על הקרקע ותו, נורמטיביים

.ילידית-לאומית

נטתה לאמץ רחל בעוד ש, הפואטית הזוותביאליק וטשרניחובסקי התקשו להיענות לנורמ, ככלל

פואטיקה של ביאליק ביקשה לקעקע את ההשתייכה אמנם לחבורה הספרותית שגולדברג 88.ןתוא

, אדרבה; שעשה זאת שלונסקיכשם , נגדהיצאה מעולם להתקפה חזיתית לם לא או, )בעיקר(

בשנת " פוקס"שהפיקה קרן היסוד בשיתוף חברת " לחיים חדשים"נכתב לסרט , מאת נתן אלתרמן" שיר בוקר "85

: עריכה, מנשה קדישמן: רישומים, פזמונים, שירי ספר, שירי זמר: צריך לצלצל פעמיים, נתן אלתרמן: ל פיע (1934הולחן על ידי דניאל סמבורסקי ; )268' עמ, 2002, הקיבוץ המאוחד בשיתוף רשות השידור, ך ורפי אילן"גלעד בן ש

.302' עמ, ]1979 [2000, הקיבוץ המאוחד, רפזמונים ושירי זמבכרך ב של , כל כתבי נתן אלתרמןונכלל במהדורת

. 175-174' עמ, "1948-1882, ישראל- מקומית וילידית בארץ, הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית", זוהר- אבן86' עמ, רשימות על מקום: בתוך, "על תפישת המזרח בתרבות הישראלית: קדימה", ועיינו גם אצל אריאל הירשפלד

ראה כיצד שאלו בני העלייה השנייה מנהגים ודימויים גם מתרבות הקוזאקים טל ה-ישראל בר. 177-150: העלייה השנייה, "עולם הדימויים הלאומי החדש: קוזק ובדווי: "רקסים והבדווים'האוקראינים ומהווי הצ

.493-482' עמ, 1997, צבי-יד יצחק בן, טל-בעריכת ישראל בר, מחקרים

.42 'עמ, כתיבת הארץ, נורית גוברין87

לעניין םובייחוד בטקסטים פרי עטם שלימים נתפסו כפרדיגמאטיי, קביעה זו נסמכת על עיון בשירתם של השלושה 88, כידוע, זה האחרון נכתב(לביאליק " מאחורי השער"ו" אל הציפור: "ישראל והבחירה בה- ייצוג הנוף של ארץ

; לטשרניחובסקי) על שני נוסחיו" (רים ישנה ארץאומ"ו!" מולדתי! ארצי, הוי", "חיים חדשים"; )כפזמון לילדים דנים בטקסטים ראשוניים 80הטקסטים המשניים הנזכרים בהערה . לרחל[...]" הורתי , ארצי, הוי"ו" אל ארצי"

. אלה ומתקפים להבנתי את מסקנותיי

25

ולימים אף ביקשה 89בשורה של מאמרים ומסות על יצירתו של ביאליק היא התרפקה על שירתו

90."יחדיו"חבורת דגיש את קרבתה התרבותית של יצירתו לזו של לה

91ראבמרים ו-בת, אלישבע: המודרנהבמעבר לדור

שעלו על ו, שקדמו לגולדברג המשוררות לעמוד על ייצוג הנוף בשירתן שלראוי היה כעת , על פניו

-ירקובה'אלישבע ז ):1922-1920(תוך שנתיים בלבד , במקביל לרחלבמת הספרות העברית

עיון זה הכרחי 92.ישראל-ארץואסתר ראב ב, במזרח אירופה) לניאק'ז(מרים - ביחובסקי ויוכבד בת

אך נראה שחשיבותו ,כוללת של תולדות ייצוג הנוף והמקום בשירה העברית החדשהבחינה ל

כוונתי לכך שגולדברג עצמה לא ביקשה מעולם . היא שוליתהקשר זהלהבנת יצירת גולדברג ב

הנגזרת המעשית של : נהפוך הוא, להעמיד עצמה במישור ייחוס אחד עם שירת הנשים שקדמו לה

, ארבין הש, היתרגמה) לעיל16וראו הערה (הצהרותיה השונות על היותה משורר ולא משוררת

ולפן זה– תוך כך וב93"שירת הנשים העברית החדשה"להתעלמות מכוונת מצדה לקטגוריה של

האומץ , "המשורר הלאומי",[...]" ו ר עד אשר הייתה ל מ ק, ה ו א ת י ר ג ם א ת י ל ד ו ת נ ו ל ע ב ר י ת" 89

, ספריית פועלים, סדרת כתבי לאה גולדברג בעריכת טוביה ריבנר, בחינות וטעמים בספרותנו החדשה: לחולין 56-43' עמ, שם, "בין נהר פרת וחידקל: "למשל, ראו גם; 1944- נדפס לראשונה ב, הפיזור במקור, 186' עמ, ]ו"תשל[, וראו גם את דבריה במשאל). 1960-נדפס לראשונה ב (94-86' עמ, שם, "ארבע זכוכיות"; )1954- נדפס לראשונה ב( . 8' עמ, 22.7.1954, ד"א בתמוז תשי"כ, "דבר השבוע", דבר, "מהו ביאליק בשבילי"

וכך גולדברג ביקשה להדגיש את הרקע התרבותי המשותף לביאליק , נהוג לומר שאויב חדש מאחד אויבים ותיקים 90 : בראיון שנערך עמה–" לקראת"דווקא על רקע הפער שהיא חשה בינה ובין יוצרי חבורת , דורהולבני

מדגישה לאה –" יש הבדל גדול מאוד בין המרד של הקבוצה שלנו ובין מרד הצעירים עכשיו[...] "ההשפעות שהשפיעו עלינו היו א ו ת ן השפעות ספרותיות שקיבל דור : " ומסבירהגולדברגושתי אלה השפיעו , הספרות הרוסית והגרמנית: עלינו השפיעו שתי ספרויות. ים שלפנינוהמשורר

אם כי אנו הושפענו ממשוררים . ומילאו תפקיד חשוב מאוד בהתפתחות השירה גם בדורו של ביאליק, דרך ההבעה המוסיקלית היו קרובים לבנין, קצבו, הנה מבנה השיר, רוסיים וגרמניים א ח ר י ם

ההבדל הבולט . הכלים היו אותם כלים. למלודיה ולהרגשה השירית של בני דורו של ביאליק,לקצבאבל . אני עצמי אפילו לא למדתי עברית בהברה האשכנזית. היה הבהרה הספרדית והאשכנזית

, זוהי השפה שאותה הם שומעים ביותר. הצעירים של עכשיו מושפעים ר ו ב ם מן השירה האנגלית. קולטת את השיר באופן שונהםאוזנ. לכן יש להם הרגשת שירה שונה לחלוטין משלנו. פרט לעברית, דבר, "משוררים על שירתנו הצעירה", חוה רזילי (.והמסגרת השירית אחרת לחלוטין. הכלים שונים

).הפיזור במקור, 18' עמ, 28.9.1962, ג"ט באלול תשכ"כ, מוסף לספרות ולאמנות

היו דברים . להט מופרז. זו הייתה תקופה של להט מרדני נגד המשמרת הקודמת..] : "[.ובראיון אחר אמרהיצחק ." (מה גם שכל כך הרבה נכתב על כך. היום אין טעם לחזור לאותה מלחמה. במלחמתנו שבהם לא צדקנו

' עמ, 27.11.1964, ה"ב כסלו תשכ"כ, "משא", למרחב, "בינת המלים הפשוטות: ראיון עם לאה גולדברג", בצלאל ).א

שכן תקופת יצירתן של חלק מן המשוררות חפפה לזו , תמאטי ולא כרונולוגי- המעבר המצוין בכותרת זו הוא סגנוני91 . שבה יצרו משוררי הדור השירי הבא אחריהן

חברתי להתקבלותן ולאימוצן בידי הממסד - על הרקע התרבותי. 13' עמ, אחיות חורגות, אמהות מייסדות, דן מירון92 .206-196, 177-11' עמ, עיינו שם, רותי הגברי של אותה תקופההספ

. יש משהו שאיני אוהבת בכל עזרת הנשים הזאת: "ציינה, באחד הראיונות האחרונים שנערכו עמה, למשל, כך 93הוא כינה אותי . שכתב ביקורת על ספרי הראשון, תמיד אחזיק טובה ליעקב פיכמן. האשה היא סופר או לא סופר

, ט"בשבט תשכ' ה, "ימים ולילות", מעריב, "פגישה עם לאה גולדברג", תלמה אליגון..." ('משורר חדש'עלי בדברו . תהחלוקה לעזרת נשים ולעזרת גברים היא חלוקה סנטימנטאלי, בספרות: "ובראיון אחר; )23' עמ, 24.1.1969

. [...] ה הביולוגית כבר איננה חשובהההגדר. מי שהוא סופר באמת, קודם כל, משתייך אליו. סופרים הם עם נדיר. באנגליה תפסו נשים מקום מכובד דווקא בעיצוב הרומן האובייקטיבי. קשה לדבר על רגישות נשיית בספרות

26

המשוררות שפעלו במקביל -להתבדלות מכוונת מן הנשים גם –טרם ניתנה הדעת עד כה במחקר

ככל שניתן ללמוד מיומניה האישיים ומן החומרים המצויים בעיזבונה .לה בשדה הספרות העברית

יתרה , חברתיים או מקצועיים כלשהם עם אסתר ראבאה גולדברג לא קיימה קשרים ל, הספרותי

משירתה של אלישבע התרשמה 94; היא לא הקדישה מעולם עיון מפורט לשירתה–מזאת

מרים קיימה קשרי ידידות -עם בת ורק 95;אך נראה שמאוחר יותר הפנתה לה עורף, בצעירותה

הללו שביקשה המשוררתבין שלושם היחידה ממרים הייתה ג- בת 96.ואף הרצתה על שירתה

שירתה היא הקרובה ביותר אל נוסח 97:שלונסקי-גולדברג- להתקרב לטריאדה של אלתרמן

בראיון ו 98;מחברות לספרות וכתב העת טוריםישראלית מבית מדרשה של חבורת -המודרנה הארץ

קיד מכריע בקירובה של היה תפהיא ציינה כי לאמה, מרייסה, בלום עם בתה-ןשערכה רות קרטו

לכל 99.בממסד חבורת המודרניסטים אותו מהלך שסלל את התערות–הטריאדה אל ברל כצנלסון

: אך לא להיות חלק אורגני ממנה–מרים לנסות ולהתקרב לחבורה זו -היותר עשויה הייתה בת

דווקא על ידי –מדיאה או מדאם בובארי , אנטיגונה–הקלאסיות , שורטטו דמויות הנשים הגדולות, מאידךכרך , 53שנה , הפועל הצעיר, "האשה בספרות", רכה עמה דרורה אידלמןוראו גם את השיחה הקצרה שע". הגברים

. 19' עמ, 15.12.1959, 11 ןגיליו, לא

עם 9.5.1971- ך בשנער ראיון: הזרוע לא בארץ השירה נעורי" (גולדברגהעידה על אהבתה לשירי , מצדה, ראב94 ). 106' עמ, 1981, 1גיליון , םחדרי, זיוה שמיר: ראיינה, "ראב אסתר המשוררת

, תל אביב, הוצאת תומר (חרוזים, חיברה גולדברג רצנזיה אודות ספר שיריה של אלישבע, עשרה- כשהייתה בת שבע 95, " מאת אלישבעחרוזים"(הייתה זו אחת הרצנזיות הראשונות שגולדברג פרסמה ; שזה מקרוב ראה אור) ח"תרפ

–ביקרה אלישבע עם בעלה בקובנה , הופעת דבריה בדפוסכחודש לאחר ). 9' עמ, 4.4.1928, 32-33 יוןליג, נתיבות ושם נפגשו - שהקרינו " מסחור"שגררו לא מעט לעג בגין תחושת ה, שלה" סיבובי ההופעות"היה זה במסגרת

). 172-170' עמ, 8-7.5.1928, יומנים(והאחרונה אף קראה לה משיריה , אלישבע הרשימה את גולדברג: השתייםשכן מאוחר יותר , )בעיקר מעצם ההזדמנות לפגוש ביוצרת עברייה(ו התלהבות נעורים אולם נראה שהייתה ז

. גולדברג לא הזכירה כמעט את שירתה של אלישבע

ד "י, דבר, )"שירים על רוסיה'מתוך מחזור (אהבתי ספריך "מרים הקדישה לגולדברג ולשלונסקי את שירה - בת 96: מרים-יוכבד בת; )ללא הקדשה זו, ]1942" [שירי רוסיה"ס השיר במחזור לימים כונ (4' עמ, 1.4.1942, ב"בניסן תש

-230' עמ, ]1963 [1972, מהדורה שנייה, מרחביה, השומר הצעיר–הוצאת הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, שיריםרי במסגרת שידושירים לגטו: 1943ומתוך הספר " ישראל-ארץ"גולדברג הרצתה על שירים מתוך הפואמה ; )227

נוסח הרצאה זו נשמר בעיזבונה של גולדברג ). בשנים הראשונות לקום המדינה, להערכתי" (עתים לשירה"הרדיו וממנו למדים כי גולדברג ) נקטע בסופו; 270-258שקופיות , 56סרט זיעור , 24995- כתב יד שסימולו כ" (גנזים"ב

. ישראל נרמז מייד בפתיחתו-פיסי אל ארץנעזרה בשירים מתוך הפואמה כדי להמחיש איך היחס הממשי והמטא .ישראל-לייצג את ארץ, להבנתה, אין בדבריה שם שיפוט כלשהו על המתכונת שבה ראוי

. גולדברגאלתרמן ו, שלונסקי: בחבורה הספרותית" חשיבותם" בדרך כלל נהוג לציין את שמות השלושה על פי סדר 97ציינתי את שמות ) לכל הפחות, הכרח בהטיה מגדריתהלוקה ב(הזאת " ערכית"כדי לשבור את ההיררכיה ה

. בית- סדר האלף, בחשיבה הלוגוצנטרית" טבעי"המצטייר אף הוא כ, ושרירותי אחר" טבעי"פי סדר -השלושה על .כך נהגתי בכל אזכור של שורת יוצרים

אגודת הסופרים הוצאת –" ספריית מקור", מרים-עיונים בשירת יוכבד בת: במרחק הנעלם, בלום- רות קרטון98 .טוריםמרים אף הדפיסה אחדים משיריה ב- בת. 24' עמ, 1977, "מסדה"העברים בישראל ליד הוצאת

, 1996, כרך ב, סדן, )"מרים כצנלסון-מרייסה בתר " דעם ראיון(מרים -יוכבד בת, אמי", בלום- רות קרטון: ועיינו99' עמ, ]1963 [1972, שירים: מרים-יוכבד בת, "רל כצנלסוןב", מרים לברל כצנלסון-הספדה של בת-וראו שירה. 158' עמ

246-245 .

27

הגדולים אחד המגעים "[...] –כמידת השבח שאלתרמן חלק לה לימים במאמרו הנלהב על שירתה

101.בינה ובין דורו הספרותישהעמיד יץ ן גובה הח כ– 100"והעזים שידע הכינור העברי

קשה להניח שנוצרו ביניהם תנאים , מרים- גם אם היו יחסי ידידות והערכה בין גולדברג לבין בת

הנוסח –בין השתיים כרויה הייתה תהום שירית . או להפך,האחת על רעותה, של השפעה

של הנוסח , )שמקורו אולי במשיכה שחשה לאקמאיזם הרוסי (ותר לביטוי סובטיליהח, הגולדברגי

האופף לפרקים את והרליגיוזי ק פרסות מהלהט המטאפיזי " רחוק ת- "מקהלת קולות קטנים"

להט שכזה בא לידי ביטוי בפואמה 102.הלאומי- ומנטייתה אל הביטוי הקולקטיבימרים-שירת בת

ישראלי- הלוקוס הארץ103.)1937 ("ישראל- ארץ", עלייתה ארצהחיברה כעשור לאחר מרים -בתש

שאי אפשר להשיג את , חידתית-ישות מטאפיזיתיארצי ובו בזמן כ-נתפס בה כמקום ממשי

:מהותה

,נעלמת-מתגלית, לא אתפשך ,לא ארד אל סוף דעתך

יגע בעיני הנעצמת ,בן עפרךכהסבר לי מו

לא נשאלת, לא תובעה, ורחוקה

.אעמוד כשאלה הקפואה תתקדש לא נגאלת, תתגדל

104!תעלומתך בי לעד הטבועה

כדי להעמיד מתחים של נשי , המשוררת משתמשת ביסודות הזכרי והנקבי בפועל ובכינויי השם"

אלה מאפשרים מעין רימוז לקומפלקס של יחסי אהבה בין המשוררת לבין ; וגברי בנוף המתואר

. 25.1.1963, מוסף לספרות ולאמנות, דבר, )"מרים-בת. על ספר השירים של י(כמה דברים בשעה גדולה לשירתנו "100

הביא לבית הדפוס והוסיף, ח"תשכ-ב" תרצ–מאמרים ורשימות : במעגל, מובא כאן מתוך ספרו של נתן אלתרמן- בת. 82' עמ, ]1975 [1987, הקיבוץ המאוחד, הדפסה שלישית, מהדורה שנייה ומורחבת, מנחם דורמן: הערות 1972, שירים: מרים-יוכבד בת" (לנתן אלתרמן"ו" נתן אלתרמן: "הקדישה שני שירים לאלתרמן, מצדה, מרים

). בהתאמה315, 291-290' עמ, ]1963[

מעביר לפניך , המראות והקולות שבספר זה, מסע הנופים והערים: "ך משלדר, כך משתמע בבירור כשהוא כותב101ראוי גם ). 84' עמ, במעגל[...]" (דור התמורה והתחייה כמו בסך את נושאי ייחודה ועיקריה של השירה העברית ב

). 83-82' עמ, שם(של שירת הנשים " גטו"לתת את הדעת על ניסיונו של אלתרמן להוציא את שירתה אל מחוץ ל

: 1948 אולי גם אליה התייחסה גולדברג כשכתבה בראשית 102

גולדברג מבקשת להתבונן בימי המאבק להקמת המדינה מנקודת ראות [היו בימים ההם -היו, היו. גם אמהות שאמרו פסוקים נאים על גבורה ועל הנאמנות למולדת ועל הקרבה עצמית] עתידית

בחורף ההוא לא . להתעלות מעל לפחד ולחלומות הרעים, דולו לרגע אח, פסוקים שביופיים סייעו להן, היא העוזרת לו" פראזה"וכי מה אכפת לנו אם , "פראזה"הרגשנו בכך אפילו את הטעם לפגם של

ובכל זאת נצבט הלב ביתר שאת דווקא במקרה . באהבת החיים, להיאחז אחיזה קלה בחיים, לאדם, אומץ לחוליןב, לחובות הקטנות, הקטנים של החייםבנאמנות לפכים, במיעוט הדברים: האחר ההוא

..." [...] בגוש עציון–ויהודית שלי : "בפסוק הקצר שאיננו דורש לא המשך ולא פירוש

בגזרת , ח"מרים בפלמ-בתבאותה תקופה שירת בנה של ; 2' עמ, 23.1.1948, שנה ב, עתים, א, "אינטרמצו לירי" .ירושלים

שהייתה בת עשרים וארבע , כשבע שנים לפני לאה גולדברג–תה לארץ בגיל עשרים ושבע על) 1979-1901(מרים - בת103 .ישראל-ארץ/כשהגיעה לפלסטינה

לא אחת , דבר במוסף 22.1.1937-הפואמה נדפסה בהמשכים החל מ. 39' עמ, ]1963 [1972, שירים: מרים-יוכבד בת 104 .לצד שיריה של גולדברג שהופיעו אף הם בבמה זו

28

אפותיאוזה אסכטולוגית פואמה זו נחתמת ב105.בלום-כותבת על המחזור רות קרטון" הארץ

:ממש

ארצי המוארת, ארצי בחזון עמי הנדלק ונשא

לא נפתרתוזורה כמיהת פדות .אל עולם נעלם ונסער

אתו את נשאת מחלחלת

,רה בחללה של תבלוכבש ,נגאלת-אתו את נשאת לא 106.בלרכב אש בין הררי ת

יפרה לי שברל מרים ס- פעם בת: "מרים- בלום ציינה במהלך הראיון עם בתה של בת- רות קרטון

והיא ?', בהתפעמות כזאת איך את יכולה לכתוב את שירי רוסיה': כצנלסון פגש בה ושאל בכעס

המחויבות 107".אלישר-ארץרק מי שכתב פואמה כזאת על רוסיה יכול לכתוב את שירי ': ענתה לו

-65' מע, וראו להלן(ולא רק על רקע השואה , "שם"לכתוב על " כאן"גם , לכתיבה על שני הנופים

108.גולדברגשל עם זו מרים -בתשירת יוכבד אולי נקודת ההשקה המשמעותית ביותר של היא )63

109,ישראל-על ארץ" נשית"מרים וראב הציבו מודלים לכתיבה - בת, הגם ששירתן של אלישבע

המרירות נוכח הזרות בארץ : נדרשה לדגמים אלה בבואה לכתוב על הארץולדברגקשה להניח שג

, )מרים- ברבים משירי הארץ של בת( והאקסטזה סהפאתו 110,)שבע שנכתבו כאןבשירי אלי(

. 26' עמ, הנעלםבמרחק 105

.53' עמ, ]1963 [1972, שירים: מרים-יוכבד בת 106

עונה מרייסה שאמה הקדישה את שירי , במענה לשאלתה של המראיינת157-156' עמ, "מרים-יוכבד בת, אמי "107למחצה של - מרים ואחיה-בנה של יוכבד בת, אלא שאחרי נפילתו של זוזיק, לברל כצנלסון" ישראל-ארץ"הפואמה

היות שהיא , היא השמיטה הקדשה זו, )בירושלים" אוגוסטה ויקטוריה"בעת הקרב על , 1948 במאי 3-ב(יסה מרי ).157' עמ, שם[...]" (על העם , על האומה, כעסה על ישראל"

] מרים-של בת[שעליו סובבת יצירתה , ישראל-רוסיה וארץ, הציר הכפול הזה"[...] בלום כותבת על - רות קרטון 108 :מרים-ברשימתו על שירת בת, ואלתרמן הבחין). 27' עמ, רחק הנעלםבמ" (כולה

על אף עוצמת הביטוי , אך מהות זו, ישראל מן הספר הזה-כך עולה ארץ, "רכב אש בין הררי תבל"אינה נהפכת בכך לכוח סגור , ועל אף להט הקנאות הקם מתוכה, שני שהיא זכתה לו כאן- האין

נישאות בספר הזה גם , רמת מתח ולהט לא פחותות אולי משלווב, ומקביל לו, יחד אתו. ומובדל. כפילות זו אינה ייחודו של ספר זה בלבד, אכן. בשירי רוסיהסופות הנהי והזמר והכבלים והדגלים ש

ההיכר הבולטים ביותר של משוררי הדור אשר עמו עברה השירה העברית את מפתנה של - היא מסימני לא על דרך הצרימה והדיסונאנס, הכפילות הזאתעמיה של אך כאן אתה חש את ט. ישראל-ארץ

כאן אתה חש לא את הטראגיות ש ב ה ת נ ג ש ו ת . כדרך שזימרוה אחרים, והדגשת הקרעיםשבהרמוניה , אולי העמוקה יותר והנכונה יותר, כי אם את הטראגיות האחרת, המהויות השונות

שבה הן מתמזגות יחד בנפש האחת , הגורלית

, הפיזור במקור, 83' עמ, במעגל, "]מרים- בת. עם ספר השירים של י[כמה דברים בשעה גדולה לשירתנו (" ).ראו להלן (גולדברגודומני שבעזרת המשפט האחרון ניתן לאפיין גם את שירתה של ). ההדגשות שלי

אולי דומיננטית בשיריה הייתה , מרים- הניכרת בשירתה של בת, המוטיביקה הנוצרית–נקודת השקה אחרת .אולם היא פחות משמעותית בהמשך דרכה, ישראל- המוקדמים של גולדברג הנסובים על ארץ

.124-91' בעיקר עמ, בשם הנוף, ועיינו בדיונה של חמוטל צמיר אודות שירת ראב109

- ירקובה'ייליזבאטה ז(אלישבע , . [...]"רפראי וזיפי / , אבנים, סלעים. הרי יהודה": "הרי יהודה" למשל בשיר 110מבחר "סדרת , חיים תורן: ערך והוסיף מבוא והסברים, ליקט,ילקוט שירים: אלישבע ,"הרי יהודה", )ביחובסקי

.77' עמ, 1970, ואגודת הסופרים העברים בישראל" יחדיו"הוצאת , "ספרותינו לעם

29

לא רק בהקשר , היו זרים לה לחלוטין– 111)אצל אסתר ראב (יתת והאקסטהחושניות הוגגטיבית

.כי אם גם באופן מוחלט, של ייצוג הנוף המקומי

גולדברג ושלונסקי, אלתרמן: מודרנהה

שידם האחת "יק את משוררי וסופרי ההשכלה ככאלה תיאר ביאל" שירתנו הצעירה"במסתו

מפלשים שביל אור לעצמם ולאחרים , ת בסלעיםהשלח והשנייה חוצבת בנקיקים וקודחמחזקת

כמותם הכשיר שלונסקי 112.[...]"יסוד לבנין ספרות חדשה - אגב אבני-בין הרי חושך ומסיעים דרך

, לא זכהוכמותם , ב ביאליק עצמו כנגד הנוסח שהכתי, בספרות העבריתלמודרנהאת הקרקע

113.הישראליתתודעה הציבורית למקום הראוי לו ב, חלוף השניםב

גולדברג התייחסה לשלישיית היוצרים עליה נמנתה כמשמרת , גם בראיונות מאוחרים שהעניקה

רקע , המשותף למשוררים של חבורה או משמרת זאת היה גיל משותף: "ספרותית בפני עצמה

שונה היה . בעיקר הצרפתי, חזק היה עלינו אז במיוחד רושמו של הסימבוליזם. תיחיים ורקע ספרו

, שלט מאוד שלונסקי, מבחינת הצורה השירית. גם יחסינו לצורות בספרות משל אלה שקדמו לנו

אבל . אחר כך מתבגרים ואיש איש פונה לדרכו. שהשפעתו על רבים מאיתנו הייתה ניכרת

ואין זה מקרה ששלונסקי , בינינו קירבה רבהההיית. פגישות אתוההתחלות היו בלי ספק באותן

114."ואנו הלכנו עמו ברצון. אותנו וקירב אותנו' גילה'

חייב את בני – שאיננה מימטית מעיקרה –אימוץ הקודים של הפואטיקה הסימבוליסטית

מהווי"חוסר הירתמותם לכתיבה את הטענות על , כבר בראשית דרכם, להדוף" יחדיו"חבורת

כבר . כתב העת של החבורה, טוריםהדי המאבק הזה נשמעים היטב בינות לדפי גיליונות ". הארץ

, על פניה, עובדה ביוגרפית זו צריכה הייתה להוביל.ישראלית הילידית הראשונה- ראב היא המשוררת הארץ111 שורשית הנשזרים כחוט השני - וההוויה הדו" פער הנופים" בניגוד ל-אחידה ולא מפוצלת בשיריה " תודעה נופית"ל

, של הספרות העברית החדשה) הקצרה(ביצירותיהם של בכירי המשוררים שהיגרו לארץ לאורך ההיסטוריה כך בשיריה אינו מלמד - ישראלי החושני כל- אולם מירון הראה כי הנוף הארץ. ואגי משעולמביאליק ועד ויזלטיר

:על זיקה ישירה ופשטנית לסביבה, ואינה פשטניתתההתקסמות שלה מן המולדת האחת והיחידה והמובנת מאליה אינה סנטימנטאלי

עצם הרגשת . דיםגם קונפליקטים ופח, אולי כמו כל התקסמות עמוקה ואמיתית, אלא היא אפופה .אם גם היא נוסכת עליה אקסטזה, ההיענות המלאה והמימלאית למולדת מפחידה את הנפש הנענית

).303' עמ, אחיות חורגות, אמהות מייסדות, מירון(

מה שנראה בעינינו כעת כתחילת היווצרותה של הנורמה - אגב עניין היותה המשוררת הילידית הראשונה הואיל וכמעט כל שאר היוצרים במערכת ( בהכרח בעיני בני תקופתה כחריגות מוחלטת המקובלת כיום הצטייר

, ילקוט שירי אסתר ראב, "אסתר ראב ושירתה", ועיינו אצל ראובן שוהם!). ישראל היו אז מהגרים-הספרותית בארץשורשיות - יית הדולהוו", קסט-איתמר יעוז; 52-51' עמ, 1982, ואגודת הסופרים העברים בישראל" יחדיו"הוצאת

.125' עמ, וגלוזמן; 84' עמ, "בספרות הישראלית

.רמז' עמ, ]ח"תרצ [1959, דביר, נ ביאליק"כל כתבי ח, )ז"כסלו תרפ, אודסה" (שירתנו הצעירה", נ ביאליק" ח112

חשוון ו ב"כ, "תרבות וספרות", הארץ, "אינני יודע מה יאמרו עלי ההם שעוד יבואו", וראו רשימתה של בתיה גור113 . 2ה' עמ, 1.11.2002, ג"תשס

.ב' עמ, 27.11.1964, למרחב, "בינת המלים הפשוטות: ראיון עם לאה גולדברג", יצחק בצלאל 114

30

בטיעון שישוב וישרת מעתה , "מהגרים במולדת"במאמר , נקט שלונסקי) 1933מיולי (בגיליון ג

: מלעיזיהםםפולמוס עכל ואילך אותו ואת בני חסותו ב

–אשר רק פירוש אחד לה , לתחומה של היצירהה ח י צ ו ן הוא ממילא מ ח ו ץ מצוירת במכחולים ומזומרת בפזמוני , המסופרת בסיפורים–העז הגלבועית . מ ע מ ק י ם

- קרן"אבל רק משום ייחוסה הגיאוגרפי או , מאוד" ארצישראלית" היא אמנם –עם . אחד הוא–ול באדם ובקיבוץ הק. אך לא גיאוגרפיה ולא תמאטיקה קובעות צביון". היסודי

יבחן גם , באלה יבחן קולו של האדם. מידת החום המיוחדת, הטמבר העצמי? ומי המבדיל 115.קולו של הגזע

שלונסקי יצא אפוא מתוך התפיסה הדיכוטומית העומדת בשורש הפואטיקה הסימבוליסטית

ותה על השירה העברית יישם א ו–) הבלטת הפער שבין המציאות החיצונית לבין עולם הסמלים(

- להווי הארץ יצירה היענותה של שלפיו נשפטה עד אז הממילאי הקריטריון . בכללותה, בזמנו

– ) של שלונסקיבמילותיו, "העז הגלבועית("הווי זה רכיבים משל , הניתן לכימות, הייצוג הגלוי

י זה במבנה העומק מתן ביטוי להוו: החלופי בו דגלנוכח המדד , כשטחי וכלא תקףבדבריו הוצג

-ארץ"כל שירה הנכתבת בארץ ובעברית כשירה כמעט בכך שלונסקי הכשיר למעשה . של היצירה

ולא רק ; להווי זה) ... כמובןגלוי, גלוי(בה אף רמז אין גם אם , הנענית לציווי הציוני, "ישראלית

- במחנם גרם להם לערוך בדק ביתאףאלא ש, ששמט את הקרקע מתחת לביקורתם של מתנגדיו

116.הם

, סביר להניח שגולדברג הכירה מקרוב את מהלכי הפולמוס הספרותי הזה עוד בשבתה בליטא

חלק ממנו וודאי שלא ראתה לנכון לבחון את לא ראתה עצמה , אך כיוון שהיא עוד שהתה שם

לאחר ;לאור היבט זה) טבעות עשןושלימים יכונסו בספרה (השירים שחיברה באותה תקופה

" דמדומים ביזרעאל"שיריה . הייתה עוד להרשות לעצמה את המותרות הללויכולה לא , עלייתה

גויסו למאבק) 52-49' בעמ–פירוט אודותם (שנדפסו כשלוש שנים לאחר שהגיעה ארצה , "כנען"ו

ושטרם 1938117יוני - מאישנדפסה ב, "הארץ בשירתנו החדשה"ברשימה ששמה . החבורהמטעם

את " לטהר" 118,גולדברגהפיקטיבי של לאה " בעלה", סנשמעון גדרש נ, במחקרזכתה להתייחסות

-ארץאגב סקירה של ייצוג . האווירה החשדנית שהמשיכה להתלוות ליצירתם של המודרניסטים

. הפיזור במקור, 1' עמ, 1933 ביולי 6, ג"בתמוז תרצ' ה, שנה א, טורים, "מהגרים במולדת", אברהם שלונסקי 115

, צרור מאמרים ורשימות מאת אברהם שלונסקי: ילקוט אשל המאמר לא כונס אל, מסיבות שאינן ברורות לי .1960, השומר הצעיר–הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, סדרת כתבים בעריכת דוד הנגבי

נקל היה להציג את , מתקופת העמק" מגויסות"שכבר זוהה עם המפעל החלוצי הודות ליצירותיו ה, לשלונסקי 116והדינמיקה של החיים " יחדיו"עוד על מעמדה של חבורת . שירתושל " פרק ב"החלופה הפואטית הזאת ב

.ישראל בשנות השלושים-ספרות ואידיאולוגיה בארץ, ראו בספרה של נורית גרץ, ישראל באותן שנים-הספרותיים בארץ

; 3' עמ,18.5.1938, גיליון ה; 3' עמ, 11.5.1938, דןגיליו, שנה ב, טורים, "הארץ בשירתנו החדשה", שמעון גנס 117 .5-4' עמ, 1.6.1938, גיליון ז

.ולכן נדרשו השניים להתחתן בנישואים פיקטיביים, רישיון העלייה שהשיגה החבורה היה משפחתי 118

31

להכשיר את – באמצעות אותו טיעון ותיק של שלונסקי –הוא ביקש , אל בשירת אותה תקופהישר

, בחזית אחרת שלה–לדברג עצמה נטלה בחלק במערכה גם גותוך כך ב .בני החבורהשיריהם של

מכתבים "רשימה ששמה ב. אל תרבות העולםהחזקה זיקתה סנגר על שבה ביקשה החבורה ל

ניהלו גולדברג ומשה ליפשיץ חליפת מכתבים פתוחים שבה ביקשו להתמודד עם " בפרהסיה

בעוד –ות המקומית של אירופה באמנההומניסטיים בשימור ערכי הרוח הגלומה הבעייתיות

שאף היא לא , ברשימה זו. שכרסמו באותם ערכיםהיסטוריות באירופה עצמה חלו תמורות ש

הצליחה גולדברג למצות את הקונפליקט של המהלך , זכתה לתשומת לב מחקרית כלשהי

: בתחום זה" יחדיו"התרבותי של חבורת

לתוך ליל האביב , תוך הלילהל, הנה מוציא העולם של המאה העשרים את ראשו החוצה[...] אלף "שידע את כל האימים של , עולם זה, על ריחותיו המשכרים, על כוכביו הרבים, היפה

, ליל נעורים לא ניתן לו, ריחני ופשוט, ליל אביב טוב, ואפילו לילה אחד משלו" לילה ולילהו עוד פחד ומה ל-, אך על גבו כבר חרשו חורשים!" מרכבה עוברת: "ואתה מנסה להזהירו

! ה מקריתב מרכא תה- ?מרכבה מקרית", ואולי מכאן אותה האדישות לספרות? המרכבות, שמא אין חליפת מכתבים זו, ואולי מכאן היסוסי שלי!" בין כה וכה לא עוד יצילנו דבר

, עדיין, כי הסופר העברי בארץ אינו יודע . ר ב י ם עלולה למשוך לבים של קוראים ,שלנו 119?האחרונים? הראשונים? מי אנחנו כאן. יש צורך בו,בכלל, אם

התלבט אם זה ש - את הדילמה של היוצר העברי המודרנילמעשה המשפט האחרון שצוטט מזקק

עשויים להישמע בו הדים . תהיה בכלל תוחלת, מהלך חדשני בפני עצמושהייתה , לכתיבתו

ל ע ר א ש י נ ם י נ ו ר ח א", שנכתב שלושה עשורים קודם לכן, למשפטו הידוע של ברנר

שירתנו ", )1906(במסה שחיבר באותה שנה עצמה , וכן לשאלתו של ביאליק 120,"ה מ ו ח ה

נמלך פתאום , אחת לשבעה יובלות, ןהפורח לסירוגי, האילן העתיק שלנו, ובכן": "הצעירה

בהקשר של 121".?חי אביב אם פרוהפרחי סתי? מה זאת–ונתכסה לזקוניו שוב בפרחים לבנים

והן , אל הספרות העברית, הן פנימה–יש במשפט הזה התבוננות כפולה , "יחדיו"גולדברג וחבורת

הנורמות הם יוצרי החבורה שביקשו להחדיר את –" הראשונים: "אל הספרות האירופית, החוצה

, תם יוצרים הם או–" האחרונים"; החדשההעברית מחזור הדם של הספרות לאהמודרניסטיות

. בצוק העיתים) וערכים( אותן נורמות תראו את שקיעכבר ו, שאך החזירו את ראשם אל אירופה

כפי שאראה , ישראלית של לאה גולדברג-על הרקע הזה יש לקרוא את ביכורי יצירתה הארץ

. פרק בב

, הפיזור במקור. 4' עמ, 4.5.1938, גיליון ג, שנה ב, טורים, "מכתבים בפרהסיא", לאה גולדברג ומשה ליפשיץ 119

והוקדשה בעיקר לדברי סנגוריה , 1' עמ, 25.5.1938, זהה נדפסה בגיליון ורשימה נוספת שכותרתה. ההדגשות שלישאפילו , ללמדך עד כמה קשה היה העימות שבו נתונה הייתה החבורה– כוכבים בחוץעל נתן אלתרמן וספר שיריו

.על הישג ספרותי שכזה היו צריכים לגונןהקיבוץ , כתבים: יוסף חיים ברנר, )"1907–1904(בלונדון ", )"מפנקסו של סופר עברי(דפים ", יוסף חיים ברנר 120

חוברת , ו"תרס, המעוררהרשימה נדפסה לראשונה ב. הפיזור במקור, 109' עמ, כרך ג, ח"תשל, אביב-תל ,המאוחד .ב צלאל"ח: החתימה; 1906ינואר , א

. רנ' מע, ]ח"תרצ [1959, נ ביאליק"כל כתבי ח, )ז"תרפ" (שירתנו הצעירה", נ ביאליק"ח 121

32

ביחס אליה גולדברג של דיאכרונית של מערכת הספרות העברית ומקומה סינכרונית ו, סכמטיתהצגה : טבלה מסכמת

.אם לא תהיה ירושלים, "מיוצרים ובונים לבני בלי בית", על פי מירון 122

.)כרכים שונים( 1980-1880, הסיפורת העברית, בעיקר על פי שקד 123

, זוהר- ואיתמר אבן בימים האחרים ,רחל ויסברוד, )כרכים שונים( תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו ,בעיקר על פי ברזל 124 ".מודל היסטורי: רות העבריתהספ"

.אחיות חורגות, אמהות מייסדות ,ומירון מונוגרפיה ,על פי ריבנר 125

יחסי המערכת הספרותית עם ציוניתה-המערכת הפוליטית

122 124השירה העברית 123הסיפורת העברית

/ מגמה תקופה תקופה מגמה דור ספרותי

זרם אמנותי תקופה דומיננטי

: סימביוזה, מנהיג–הסופר ולהפך

: עליה ראשונה לערך1897-18811904-1882

אנר 'הז" "כינון", "ישראלי- הארץ

ספרות בוראת ", "תרבות ילידית

" מראה עקומה", למציאות

העדפת הרצוי על פני המצוי

היפרדות והתייחסות כל

אחת מן המערכות

הרבע הראשון של המאה

לערך, עשריםה

:עליה שניה1914-1904

התחדדות המתח שבין , הרצוי למצוי

אנר 'הז"בין " ישראלי- הארץ-אנטי"לבין ה

)ברנר" (אנר'ז

, דור ביאליק, טשרניחובסקי

רחל

/ ריאליזם רומנטי "מפוכח"

שירת 125גולדברג

במהלך כל (נטייה : יצירתה

מובהקת )לקלאציסיזם

סימביוזה עליית ; מחודשת

-המרכז הארץ ישראלי

–לערך 1935עד לערך1920-1910השפעת

או (האקמאיזם סימבוליזם - הפוסט) הרוסי

והסימבוליזםספרות "

"ממופלגתנות סוף ש

העשרים עד לערך, 1948

: עליה שלישית1923-1919

:עליה רביעית1928-1924

:עליה חמישית1939-1930

חזרה לנוסח -אנר הארץ'הז"

, "ישראליהדגשת הצלחות

המפעל הציוני והעלמת

המשברים .שפקדו אותו

":מודרנה"דור ה, אלתרמן ,גולדברג .שלונסקי

מודרניזם -אקספרסיוניסטי

- פוטוריסטי ניאוסימבוליסטי

המשך ושיא השלב הקודם

, העשור הראשון למדינת ישראל לערך

אימוץ מלא של מערכת

המסמנים של , העלייה השנייה

החד "הדור הראשון" נופי

ח "דור הפלמאמיר ,גוריחיים (

אבא ,גלבוע )קובנר

המשך השלב תוך חריגה , ודםהק

ממנו

– לערך1960עד . סימבוליזם-ניאו

הפרק " ".הטקטוני

היפרדות מחודשת של עקב , המערכות

רתיעת הדור הספרותי החדש

ממודל דאז הספרות

"ממופלגת"ה

אמצע שנות החמישים עד אמצע שנות השבעים של המאה העשרים

התערערות העל -עלילת"

"הציונית

" דור המדינה", זך, אבידן(

,עמיחי )רביקוביץ

-מודרניזם ניאו יסטי'אימז

לערך 1960-מ פיתוח של –ואילך

-היסודות הפוסטסימבוליסטים של ; שירתה המוקדמת -המהפך הריתמי

היחלשות התבנית המטרית כמו גם

השימוש בתבניות שיריות מסורתיות

33

פרק אסיכום

–נוספים , לבעייתיות המובנית מאליה בייצוג הנוף או המרחב הגיאוגרפי ביצירה טקסטואלית

תורמים ליצירת , בתורם, אלה. מטענים אידיאולוגיים–עלת תודעה לאומית בייחוד בחברה ב

לעיתים עד כדי , לייצוגו האמנותי) המרחב, הנוף(פער בין מושא ההתבוננות , "מרחק אמנותי"

פוליטיים -ורתימתה לצרכים האידיאולוגיים") אובייקטיבית"ה(עיוות המציאות החושית

.טקסטהיעד של ה-הסובייקטיביים של חברת

- ארץ", "המקום הגדול"הספרות העברית החדשה מציבה ליוצריה המבקשים להתייחס אל ה

מאז ראשית התבססותו , בצד הדומיננטה של הכיסופים אל הארץ התפתחה: אתגר נוסף, "ישראל

- בסוף המאה התשע(שות אוטונומית ובעלת תודעה לאומית מפותחת ישל היישוב היהודי בארץ כי

האקספרימנט "של פקפוק בהצלחת , גם נורמה פואטית הפוכה) אה העשריםעשרה ובתחילת המ

אל המרחב שבו , של ערעור זיקתם של המהגרים שזה מקרוב באו–וכפועל יוצא מכך " הציוני

- אנר הארץ'הז '–היו שתי המגמות הפואטיות הסותרות , כן- פי-על-אף. ביקשו לקבוע את ביתם

חרף ההבדלים האידיאולוגיים , )כהגדרתו של שקד" (אנר'ז-אנטי"וה) בלשונו של ברנר" (ישראלי

אך לא כזאת שתמוטט את הבית על –" מריבה בתוך המשפחה"מעין , המשמעותיים שביניהן

אנר הפכו אפוא 'ז-אנר והאנטי' הז127.אל לב הקאנון, בדיעבד, אנר'ז- לכן נוכס האנטי126.יושביו

. של אותה מטבע-לשני צדדים שונים

כפי . הציוני-המורכבות שביחסי הספרות העברית החדשה עם הממסד הפוליטילזה מתווספת

אף כי , אמנות זה במהלכים המעצבים של הציונות-תפקידו המרכזי של שדה, שהראה מירון

ולו מבחינה ; יימחה בספרות העברית- הטביע חותם בל–מרכזיותו הלכה ופחתה בחלוף השנים

לא מורגש , סף מינימלי, רך דורות ספרותיים רביםלאו, שאותו תפקיד המשיך להכתיב, זאת

.של מחויבות אידיאולוגית בכל סוג של כתיבה, לפרקים

" כללי המשחק"צייתו ל, ובראשן אלה מאת ברנר, הנוקבות ביותר" אנר'ז- אנטי"גם יצירות ה, בחשבון אחרון 126

התחום שהוקצה " משחקיםמגרש ה"ולא חרגו מ) כלל בארץ- ולו מעצם חיבורן בעברית והדפסתן בדרך(הציוני .להן

זמן קצר יחסית , למערכת החינוך היהודי בגולה מכאן ומכאןכניסתו החלקית של הרומן , בין השאר, על כך תעיד 127, גולדברג מעידה על כך ביומנה. ישראל-פי שתכניו עלולים היו לחבל בעלייה לארץ-על- אף–ממועד פרסומו : עורר הרומן דווקא נקיפות מצפון על שאינה ציונית דיהומעניין שאצלה; עשרה- בהיותה בת כחמש

זה ספרו של ברנר . עשה לי רושם גדול] חוג לספרות בו השתתפה כתלמידה[עוד דבר אחד בסקציה כשאני הולכת לישון וכשמתחילה אני לחלום על , אחרי שקראתי אותו עתה בכל ערב. מכאן ומכאן

ומה עם ? לאה, ישראל- וארץ: "דופק עליו ואומר, מש קטןיוצא מתוך לבי איזה ר, מילאן ועל פריז . [...].ואני יודעת כי הוא צודק" ?ישראל-ארץ

78-77' עמ, 9.3.1926, 2005, ספריית פועלים, ערכו והכשירו לדפוס רחל ואריה אהרוני, גולדברגיומני לאה עיינו ב .)יומנים: להלן(

34

, טבעית של הספרות העברית החדשה- עמדה לרועץ גם התפתחותה הלא, אם לא די בכל אלה

בעיקר , אשר נדרשה להדביק תוך מאה שנה שינויים מפליגים שחלו בספרויות המוצא שלה

לשדה האידיאולוגי הטעון ממילא של ייצוג הנוף והמקום , כלומר; ירופיות השונותהספרויות הא

.אמנותי חדש-נוספו כמעט כל דור ביולוגי תביעות פואטיות חדשות של דור ספרותי

. ובהתאם אליו יש למקמה בתוכו, לתוך מרקם סבוך זה נכנסת שירתה של לאה גולדברג

בשני המובנים הבסיסיים של , את ששירתה ליריתכז, "מינורית"נתפסת כיוצרת גולדברג

המציין , והאחר; שכלתנית-שאיננה הגותית, המסמן שירה של השתפכות הנפש, האחד: המושג

נתפסת כחוליה גולדברג , ככזאת. שאיננה פונה אל המרחב הציבורי או הלאומי, שירה אישית

ו של היחיד ולא של משוררות שהדוברות בשיריהן ביקשו להשמיע את קול-בשרשרת נשים

כדרך , אבחנה זו128. דליה רביקוביץ–המודעת הראשונה " משוררת הפוליטית"עד ל, הקולקטיב

שדווקא בשל , מובילה להסחת הדעת מקריאות אפשריות אחרים בטקסטים הללו, כל הכללה

ליוצרות שביקשו להביע " חליפת מיגון"עשויים היו לספק מעין , לכאורה" פרטי"אופיים ה

" ורית'מז"גולדברג ראוי שתיתפס כיוצרת . עותם עמדות פוליטיות או אידיאולוגיות שונותבאמצ

כמעט שלא כתבה , למשל, כך" (משחק" שאמנם איננה ממלאת תמיד את כל דרישות ה129,דווקא

אריאל הירשפלד כותב על . אך היא בפירוש אחת השחקניות הבולטות בו, )שירים הגותיים גרידא

:כך

לא עסקו באיזו מובלעת שולית ששירת הגברים הותירה כלקט גולדברג של שיריה [...] אלא עסקו בנושאים שהיו ברומה של התרבות ושעמדו על סדר יומם הבוער ביותר , שכחה

במובן המקובל " תימות"אלא שנושאים אלה לא היו , ישראל-של החיים העבריים בארץשר בין הבחירה האישית לבין כמו הק–שאותו טבעה השירה העברית בתחילת המאה

" תימות"את מותן הקרוב של גולדברג במובן מסוים בישרה שירתה של (הבחירה הציונית לא ביטאה התמודדות עם מטלות אידיאולוגיות אלא עם גולדברג שירתה של לאה ). אלה

המבטל כמעט אפשרות לקחת חלק פעיל בתוך מתח אידיאולוגי , אישיותי עמוק-שבר פסיכישבר המעמיד את , בשבר הטראומטי של האישיותגולדברג האופן שבו עסקה שירת . ףתק

שעזב את ביתו ומקורו , שימש את הדור הנכאב שהקיף את שירתה, האישיות על סף קריסהוהוא היה לו , או חזה בחורבנו השלם של ביתו ושל כל הציוויליזציה שהקיפו אותו, והיגר

מעיסוק גלוי במפעל הציוני ובאתוס הגבורה גולדברג של הימנעותה . מענה ראשון ומורכבתרבות , כרוכה בעיסוקה האובססיבי במחוזות אחרים של מרחב, הקיומי שהוא מחייב

ובתחומי הנפש שעלה עליהם , 1939שההרס החל לאפוף אותה עוד לפני , באירופה: ואישיותגם אם ברור , ונחים פוליטייםאינו יכול להיות מוסבר במ, העיסוק בתחומי הנפש[...] הכורת

130.ציוני בדורה-הפחות" משורר"היא הגולדברג ש

' עמ, 2003, מאגנס, שירה פוליטית בישראל: הזכות הגדולה לומר לאפרו בס, כך משתמע מדבריו של יוחאי אופנהיימר128

.350' ובפרט עמ, 350-319

. 11' עמ, אולי מבט אחר, 1' עמ, דיסרטציה, יגלין 129

' עמ, פגישות עם משוררת, "גולדברגעל תפקידה התרבותי של שירת לאה : על משמר הנאיביות", אריאל הירשפלד 130137-136.

35

אם להשתמש במערכת המושגים שטבעה חנה קרונפלד מתוך עיוניה בספרות העברית , לסיכום

–מעמד של פרוטוטיפ חתרני בספרות העברית גולדברג הרי שלשירתה של , והיידית המודרנית

על השורה הידועה , "ארן"בכללם השיר (טקסטים מייצגים מפני שהיא הצליחה להעמיד שורת

הגם שהיא אינה מייצגת מובהקת של שירת המקום , )להלןראו ו, "הכאב של שתי המולדות: "שבו

זו עדות נוספת לקרבה הייחודית , במובן מסוים131.אשר נסקרה לעיל, ישראלי- והנוף הארץ

קרבה שאינה נוטה , "תרבות הנגד"ל" רבות הרשמיתהת"השוררת בתרבות הישראלית בין

שרון רוטברד העלה ; שלה מסורת והיסטוריה של ריבוד מעמדי, להתקיים בתרבות האירופית

ייתכן מאוד שההרמוניה "ולפיה , בישראלתהפופולאריבהתייחסו לאדריכלות ולתרבות , אפשרות

היא תנאי פתיחה הכרחי לכל ] "תרבות הנגד"ו" התרבות הרשמית["הזאת בין שתי התרבויות

כיוון שהיא מובנית בעצם הקיום תחת ריבונות שהיא יהודית , עשייה תרבותית בישראל

132[...]".בעצם השימוש בשפה העברית ובעצם הפעולה במדינת ישראל , בהגדרתה

.34-31' מע, קרונפלד 131

אותה תפיסה סינתטית מונחת גם . 69-64' עמ, ועיינו שם, 67' עמ, 2005, בבל, עיר לבנה עיר שחורה, שרון רוטברד 132בשנות " לקראת"של משוררי חבורת " מרד" ביו היא טוענת כי ה– בשם הנוף, ביסוד ספרה של חמוטל צמיר

.ו של דבר את התרבות הרשמיתשירת בסופ, החמישים והששים נגד הממסד הספרותי בן זמנם

36

ישראל-ארץשל ייצוגהוהתמודדותה עם לאה גולדברג : פרק ב

וד הציוני ובכתיבה בעבריתבחירתה של לאה גולדברג בייע: רקע

בית "הציגה לאה גולדברג תערוכה מיצירותיה הפלסטיות ב, כשנתיים לפני מותה, 1968-ב

היא חיברה מסמך , לבקשת האוצריםככל הנראהערב פתיחת התערוכה ו. בירושלים" האמנים

הו ז, למיטב ידיעתי. ובו סקרה את התפתחותה האמנותית, "תולדות חיים"הנושא את הכותרת

משפחתנו הייתה לא [...] ": המקום היחיד בו התייחסה בפירוש ובגלוי אל בית הגידול בו צמחה

היה יידישסטאן לפי , מפקח בחברת ביטוח גדולה, אבי. סוציאליסטית- מסורתית אלא יהודית

גולדברג בחירתה של , בהתחשב בכךו – 133"אבל לשון הדיבור בבית הייתה רוסית, השקפותיו

היא מפליאה . אינה ברורה מאליה, בפרטבספרות העברית כייעוד בכלל והעבריתהצעירה בשפה

בגרמניה ללמוד ארכיאולוגיה ) 1946 (והוא האורגיבורת הרומן , ממש כמו החלטתה של נורה

, בסופו של דבר, כולן(התגובות הרבות הנשמעות ברומן זה אודות בחירתה של נורה ; ולעלות לארץ

, עצמהגולדברגהדהדו בהכרח באוזניה של , )כתלוש מן המציאותמציירות את המהלך הזה

134.הבשעת

למרוד בחברה היהודית רצונהמתוך נבע גולדברג/נורה קריגרציוני של ה- עבריהמהלך ההאם

עמידה מוהוא האורבמהלך רוב הרומן 135?ממנהבאמצעותו ולהימלט , בורגנית בה גדלה-הזעיר

בשולי . "תולדות חיים: "הנושא את הכותרת, "גנזים"מסמך שאותר בעיזבונה הספרותי של לאה גולדברג במכון 133

-517שקופיות , 49' סרט זיעור מס, 5841/6-כ, 274אוסף : סימול המסמך. 13.12.1968: התאריך, המסמך המוקלד .17' עמ, מונוגרפיה, מצויים אצל ריבנרגגולדברמעט פרטים על משפחתה של . 518

: 1964-בראיון שנערך עמה ב, שלא לזהותה באופן חד משמעי עם גיבורתווהוא האורגולדברג התרתה בקוראי 134

שלא , אך ברצוני להעיר כי, ואינני זוכרת, לא קראתיו מזה שנים רבות. והוא האוראשר לדעתי על [...] זהו רומן . אין הוא אוטוביוגרפיה ולא רומן אוטוביוגרפי, הספרכפי שנכתב במאמרים רבים על

.כמו רומנים רבים בספרות העולם. ישרקעו ביוגראפ

בראיון , ומנגד). א' עמ, 27.11.1964, למרחב, "בינת המלים הפשוטות: ראיון עם לאה גולדברג", יצחק בצלאל (בראיון עם (הבין שזו מעין אוטוביוגרפיה שלה דווקא דרבנה את הקוראים ל, שנערך עמה סמוך לפרסום הספר

' עמ, 74חוברת , 4כרך , 1945נובמבר , ו"כסלו תש, עולם האשה, " לאה גולדברג-בעודי ילדה ", כהנא-מאלי מועד11.(

, תהתקבלו, הוא האורועל :'דמיון-של בעלי נשםוע': "של הרומן" ציוניותו"תמר הס הקדישה עיון מפורט ב, אל-יהודית בר: םעורכי, מאמרים מוגשים לגרשון שקד, וחברה בתרבות העברית החדשה ספרות, "ציונות ומגדר

:ועיינו גם בדיסרטציה של אליסון שכטר. 286-274' עמ, 2000, כתר והקיבוץ המאוחד, ר הסשוורץ ותמ יגאל

Allison Schachter, "The Language of Gender, Geography and Modernism in Leah Goldberg's Ve-hu ha-or, in: Illusions of Home: the Shifting Landscape of Eastern Europe in Jewish Literature, Dissertation submitted at the University of California, Berkeley, 2006.

רה בהן באופן מודע וכלל לא כי חייה ויצירתה של גולדברג נעו בין שתי תרבויות שהיא בח, בהכללה גסה ניתן לומר 135הציונית מן הצד - והעברית, אירופית מן הצד האחד-התרבות המערב: שלה" בית הגידול"מובן מאליו בהתחשב ב

נדודי - כי אם גדלה על ברכיה מתוקף הנסיבות ההיסטוריות והאישיות , בתרבות הרוסית לא בחרה במודע(האחר שתי התרבויות הללו ). ובחזרה–אל מרכז רוסיה , ביילורוסיהדרך, מליטא, משפחתה במלחמת העולם הראשונה

37

אלא שלקראת סופו של ; ניגוד מוחלט לסביבה בה צמחהכ נורה את עצמה ואת הדרך שאימצה לה

דווקא הבחירה של נורה בשפה העברית ובאופציה הציונית מוצגות ו, היוצרותמתהפכות, הספר

:החינוך אותו ספגהכפרי ההילולים של

?אם לא העיר הזאת ויהודיה, מי לימד אותך קרוא באותיות מרובעות[...] אם לא העיר , עזרא-משה בן יעקב בן' ת ולבקש פיתרון בשירי רמי לימד אותך לפתוח בלילו

?הזאת ויהודיה, להגות שם ארץ קטנה על שפת הים התיכון, ברטט ברטט, מי לימדך לחלום את חלום עתידך

136?אם לא העיר הזאת ויהודיה

ביקשה לימים להפחית ממידת הדרמטיות שנלוותה לבחירתה הייחודית לכתוב גולדברג עצמה

:קא בעבריתדוו

: אחד הגיבורים אומר שם. והוא האוראני נזכר בפסוק אחד מתוך הרומן שלך :] שאלה[הזכות הזאת לבחור בלשון כבטבעת קידושין ולברך . לבחור לשון כמי שבוחר לו טבעת"

אני מבין שגם בשבילך הייתה בחירת הלשון מעין כריתת 137..."'ת מקודשתהרי א ',עליהבעיקר אם נביא בחשבון כי אופי שירייך לא היה תואם את קו . הספרברית כמו אצל גיבור

, "אירופי"אופי השירים שלך היה יותר . המסורת של השירה העברית בת הזמן ההוא ...והחידוש שבהם היה דווקא בכך שהם נכתבו עברית

אי בווד. בחירת הלשון–האחד . יש כאן שני דברים שהייתי רוצה להפריד ביניהם:] תשובה[מאחר שבשנות חיי , שהכתיבה בעברית בגיל הנעורים הייתה בשבילי עניין של בחירה

אבל לא . דיברתי רוסית וחשבתי רוסית הרבה יותר מאשר עברית, הראשונות קראתי רוסיתועד עצם היום הזה אינני , ואחר כך נעשו הדברים טבעיים ומורגלים. רציתי לכתוב רוסית

אלא אם כן יהיה זה , יכולה לכתוב משהו בכל לשון אחרתמסוגלת לתאר לעצמי שהייתיואם היה זה , בדבר אופי שירתי, ובאשר לחלק השני של השאלה... משהו היתולי ובלתי רציני

מחוץ , בנעורי אהבתי. אני חושבת שלא היה כאן שום עניין של כוונה מיוחדת, ביודעין או לאהמשורר המקובל עלי ביותר היה , עשרה-כשהייתי בת חמש. שני משוררים, ריתלשירה העב

העולם . "עשרה קראתי בפעם הראשונה את שירי רילקה-כשהייתי בת שבע. אלכסנדר בלוקדברים שלמדנו בבית הספר ושהיו , חוץ מן הספרות העברית והתרבות העברית, היה" שלי

עי שכתבתי ועל כן היה זה טב, עולם של הזמן ושל השירה שאני חייתי בתוכו, קרובים ללביכוונות מיוחדות לא היו . לפי שצריכה הייתי לבטא את עצמי ואת עולמי, כפי שכתבתי

138.כאן

בורגנית -אירופית והזעיר-המזרח, מן הסביבה היהודית, גיאוגרפית ומנטאלית, היו אולי הדבר הרחוק ביותר .שבתוכה היא צמחה בעל כורחה

גולדברג וציינה את רתיעתה חזרה עם הלילה הזהבראיון שהעניקה לרות בונדי עם צאת ספרה . 188' עמ, והוא האור 136 : בצד הערכתה המאוחרת למטען התרבותי העברי שספגה שם–מקובנה

אף פעם לא רציתי . בכלל לא, לא. "חלחלה עוברת בגוף הדק? האם את מתגעגעת לליטא:] שאלה [שם הטבע דומה , לכן אני אוהבת את שבדיה. ליערות ולנהרות, רק לטבע אני מתגעגעת. להישאר שם

אני יודעת מה , ממרחק זמן, עכשיו, נכון! לעולם לא? אבל לאווירה של קובנה. אבל יפה יותרמאוד , בורגנית-אבל הייתה זו עיר זעיר. אני יודעת מה נתן לי החינוך העברי שם. הייתה יהדות ליטא

. אותם כובעים, כולן באותם מעילי פרווה, בשבת הלכו הגבירות לטייל באותו רחוב. פרובינציאלית . [...] הייתי נחנקת שם

). 30.10.1964, "דבר השבוע", דבר, "אין לי מלים קשות: לאה גולדברג", רות בונדי (

: ולחלופיןאבדותושמו , גנזהגולדברגהמופיע גם ברומן שלאה , את הדברים אומר אלחנן קרון. 185' עמ, והוא האור 137 . מוקדש לאנטוניה

מובאת – 1959 שיחה עם לאה גולדברג בשנת –' בראשית היה הריתמוס, הבראשית הייתה המוזיק'", ב יפה"א 138 .1' עמ, 28.1.1977, ז"בשבט תשל' ט, "אמנות, ספרות, תרבות", ידיעות אחרונות, "במלאת שבע שנים לפטירתה

38

אופציה "בחירתה בהאבולוציה של פותח צוהר ייחודי אל 139יומן הנעורים של לאה גולדברג

ני אותה בם יהודיים הצעירו רבים מן המשקף יומנה את התחנות שעבר, במובן מסוים ".הציונית

היא נהתה , במקרה של גולדברג(הלבטים אם להגר מן הפריפריה אל הכרך האירופי : ופהתק

הצורך התעורר , ישראל-ארץ ההכרעה להגר ליאחר; ישראל- ארץ או אל –) אל מוסקבהתחילה

לא יצלחו לחיי – והנפש –החשש שמא הידיים עלה ואחרי כן ;"הגשמה"לבחור באחד ממסלולי ה

. עמל חלוציים

התלהבותה הראשונית : מפתיע להיווכח במידת בגרותה של גולדברג הצעירה, היומניםבקריאת

אני רוצה להיות " - )עשרה- ארבעאועשרה -שלוש(בגיל צעיר למדי , החקלאי- מן הייעוד הציוני

אני רוצה אל –איני רוצה לשום מקום , איני רוצה כבר כלל למוסקבה. [...] 'לא יותר, 'חלוצה

תוך (מתחלפת עד מהרה – 140"[...]כמה אני רוצה להיות חלוצה , הוי, ל חלוצהאב . [...]הארץ

:בהתפכחות!) חודשים אחדים בלבד

. אין אני מתחילה לרעוד ולבכות כמו לפני זמן קצר, "ארץ"כשמזכירים את המילה , עכשיו, בערב, רק לעיתים קרובות. אין אני מתחילה לקפוץ כמשוגעת בשומעי שיר עברי חדש

שפתי "אז , כשמלבד פנטסיות יש גם רגעים כשאני חושבת על ריאליות, בי במיטהבשוכזה בשבילי , ל להיות חלוצהכהרי אני לא או? ובארץ? מה יהיה? מה יהיה: "לוחשות לשווא

141... [...]אבל לא להיות חלוצה בשבילי, מעט

ביעוד זה ה בגילחקלאי נובעת אצל גולדברג מן ההכרה שראשיתה-ברי שפסילת היעוד החלוצי

כבר בשלב זה הבינהנקל לשער שגולדברג , אף שעניין זה אינו נזכר ביומנים142.הספרותי הנכון לה

".בניין האומה"שיעוד זה אינו נופל בחשיבותו מתרומת הפועלים החלוצים ל

ככל שגולדברג הולכת ומתבגרת כך היא מדירה את השפות הלועזיות מכתיבתה : זאת ועוד

שתכנעת בנחיצות הכתיבה בעברית דווקא ומבקשת לרכוש במהירות מיומנויות מ143,במכוון

ועוד קודם , )1935- ב (ישראל-ארץ/פלסטינהה לעליית .וידע בספרותהזו לשוניות גבוהות בשפה

.הן כמובן הכרעות ציוניות גרידא, הבחירה להשקיע את עיקר מאמצי הכתיבה שלה בעברית, לכן

ההכרח שממנה נגזר (היסטורית ה-תודעתה הציונית מתמיד בין מתקיים אצלה מתח, לצד זאת

מנעוריהבשיר מוקדם . המוכר לה כל כךהאירופי הנוף ההתפעמות מן ובין )ישראל-ארץ לעלותל

:גולדברג כתבה, שנמצא בעיזבונה, המוקדמים

-1926(עשרה - וכולל את רשימותיה מגיל עשר ועד שנתה החמש, ח"בשנת תשל" גנזים"פורסם במלואו על ידי מכון 139

.הציטוטים המופיעים כאן ובהמשך לקוחים מתוך המהדורה המלאה של כל יומניה). 1921

. 54, 53-52' עמ, 3.3.1925, יומנים 140

.מלוטש במקור-הסגנון הלא. 62' עמ, 17.6.1925, שם141

.40' עמ, 20.6.1924, שם 142

." פני זה איני רושמת אותו הנהומ, בערב חיברתי שיר רוסי: "עשרה היא רושמת-בהיותה בת שלוש, כך למשל 143, לכן אני רושמת ליומן שיר רוסי, אין לאן לרשום: ""היא מתנצלת, וכעבור שנה; )41' עמ, 25.6.1924, יומנים(

). 61' עמ, 15.6.1925, שם." (ארשום עוד אחד ביום אחר

39

תגלו תנורוכה זמכו! הלמה השה קמ תדובל עש, האנל שש .תעומ דנוכפר שבילה כבשה במכו !תלוג תלוגת הדות שהב אאת אל זכ בךא התל ופשעוש-ילבים שאלמה .ירותרקב הרעבם וחץ היק]ה[ם ת יוא התמל הילה-תיקתת שא סמנג הלשהר וחויב הבאה] את[ .ותא סלץ ויא קלן שמזת הא –ס ה ניזא בוילאן כגבשכ 144.בהזק לריך הפהו

, כמסתבר, וטה כאןהכף נ: ת העצמאית של גולדברגרעיוניכבר כאן בולטת העמדה השירית וה

אך בכל זאת "ט הטעון כמה אומץ גלום במשפ145.אידיאולוגיהה על חשבון ,לטובת האסתטיקה

מצפונה -גולדברג קובעת כבר כאן את שדה המשיכה המגנטי של מצפנה "!דות הגלותאהב את ש

, שעוצמתו, "אני מאמין"לההכרעה הזאת הופכת . ולא בזה האידיאולוגי-בקוטב האסתטי

אלה של היהדות ממוחשיים יותר - לפחות בעבור גולדברג עצמה - שלות ואותנטיהו תורעננ

גולדברג לא הלכה , בניגוד למקובל לחשוב: הכרעה זו פעלה גם בכיוון ההפוך. והציונות גם יחד

כי אם בחרה באופן מושכל , באשר הם של המורשת התרבותית האירופיתאוצרותיהשבי אחר

גם כאן היה השיקול הקובע הערך האסתטי והאתי . דחתה–ואחרים , ומנומק נדבכים מתוכה

צריכה הייתה ללכת שבי מכתבים מנסיעה מדומה רות ב, שאחרת; ולא מוצא הדברים, הורהט

ממש כשם שמשיכתה ; של הרופא היהודי– כביכול –ניגודו , שכנה לתא הרכבת, "זר"בעקבות ה

146.רכבת אינה שלמה-השבדי היושב עמה באותו קרון" זר" אל הוהוא האורשל נורה קריגר ברומן

העיר הגיבורה מתעבת את : הבאיהביוגראפם הללו משורטט המסלול שני הרומניבבסיס

מנוון שעם זה הוא –היא מוצאת מפלט ממנה בכרך האירופי הזוהר ; הקרתנית שבה גדלה

דווקא בשל .)19-18' ראו עמ (ישראל-ארץ/האכזבה ממנו מובילה לעלייה לפלסטינה; ומנוכר

עמוד על הסובלימציה שחלה בעשור שחלף בין מעניין ל, הדמיון הקיים בין הספרים בהיבט זה

להלן יובא . של גולדברגעיזבונה הספרותי" (גנזים" של ארכיון 274 באוסף 35627-העתקה מכתב יד כ, "גלות" 144

ריבנר מביא נוסח שונה מעט של השיר מתוך . הניקוד שלי. 942שקופית , 58סרט זיעור , )מספר כתב היד בלבד' עמ, גלוזמן(וגם גלוזמן מצטטו , )10' עמ, מונוגרפיה(עשרה - עשרה או שלוש- שגולדברג כתבה בגיל שתים, מכתב

57 .(

לבין החוויה ") קשה"ה, המתבטאת כאן במילה הכתובה(קט בין האידיאולוגיה גלוזמן מבחין כאן דווקא בקונפלי 145עמדותיה : "כתב, ברצנזיה שפרסם עם הוצאתם של יומני לאה גולדברג לאור. שם, ועיינו שם. וההתנסות האישית

יון אך דומני שדווקא הע– [...]" הלאומיות של גולדברג בנעוריה עומדות בסתירה לעמדותיה כמשוררת בוגרתמה , מוזר. קראתי את מה שרשמתי ביומני השנה", מיכאל גלוזמן. (בשיר זה מלמד על מבנה העומק של בחירתה

.8' עמ, 23.11.2005, ו"א בחשוון תשס"כ, 664 'ס גיליון מ- "ספרים"מוסף , הארץ, "מעטים הדברים הטובים

.17-9' עמ, והוא האור; 8-7' עמ ,]1937 [1981, מכתבים מנסיעה מדומה 146

40

ביטחון מוחלט נחתם ב147הספר הראשון שגולדברג הוציאה לאור בעצמה בארץ: מועדי פרסומיהם

: תוס רבאפבו

שלא זו בלבד , אשר תצמח על אדמת טרשים, אנו יוצאים כדי לכבוש לנו פרשת חיים גדולה אדמה ושכר סופרים היא נותנת אלא אפילו תפוחי, שאינה מצמיחה אזמרגדים וספירים

עובדות םבידיי, ברגש, בשירה, ברוח, שלם נשלם כל דבר במיטב כוחותינו. [...] בקושי 148. [...] יודעות מטרהםועיניי

חדש העולה הבוקר ה: שהקורא נדרש למשמעו, תיאור עדין ומהוסס נחתם בוהוא האור ואילו -

היחלצותה של נורה מתוך אפלת הטירוף והעיר מבשר בהכרח את בקושי מתוך דמדומים סתוויים

149.הקרתנית אל העתיד הציוני בו בחרה

בארץ" רפובליקה הספרותית"השתלבותה של לאה גולדברג ב

מבית (ישראלים -אל חבורת המודרניסטים הארץ, עוד בשבתה באירופה, הצטרפותה של גולדברג

כל כמה שהיוצרים . כאן" רותיתהרפובליקה הספ"סללה את דרכה אל ) טוריםולימים , כתובים

היו הם לא , הללו חרתו על דגלם את פתיחת שעריה של הספרות העברית בפני התרבות העולמית

וכך אצל שלושת יוצרי . יכולים להתנתק מן החברה שבה פעלו ונדרשו לגייס את עטם לטובתה

–והאחר , הלירי, האחד–נקל להבחין בשני ערוצי יצירה מרכזיים ) כמובן, ואחרים(הטריאדה

אלתרמן ושירי ; ועוד150"ה טראסק'חבר"שלונסקי והשירים שכתב ל" (יהפופולאר"או " הציבורי"

). ולילדים151"המטאטא"גולדברג וכתיבתה ל; "הטור השביעי"ו" המטאטא"תוכניות , "רגעים"

נבע לא אחת, ומקבילשל עלתה לפרקים על זו במרחב הציבורי נוכחותו ש, האפיק המשני הזה

נערך לדפוס על ידי אברהם שלונסקי ערב עלייתה , )1935(אביב -שפורסם כשנתיים קודם לכן בתל, טבעות עשן 147

. 174הערה , לןהועיינו ל. כמעט ללא התערבותה, לארץ .78-77' עמ, ]1937 [1981, מכתבים מנסיעה מדומה148

ואילנות חשופים ומרעידים רצו . וחורשותלאט מעל לשדות -עולה לאט, עוטה מאפורת, שם היה שחר סתיו" 149היה אור פנס חיווריין מהבהב ומיטשטש , אשר הרכבת המהירה לא עמדה בה, ובאיזו תחנה קטנה. אחורנית

. Illusions of Home, ועיינו גם בדיסרטציה של אליסון שכטר). 220' עמ, והוא האור." (באפרורית הבוקר החדש

" מהומה", "רעש" שפירושו –יש אומרים ששמה (ה למטרה להרים את המורל ששמה ל, על חבורת חלוצים זו150, חגית הלפרין: ראו, "!)שתה רק קוניאק", "אניעקקאמע סרינק ט" הוא למעשה נוטריקון למשפט היידי –ביידיש

ת גליה בהשתתפו, )ג, ספר שלונסקי(השירה הקלה של אברהם שלונסקי ופרודיות על שירתן , מעגבניה ועד סימפוניהספר ככתוב גם כאן וגם בפתח , שהיא" (יד שלונסקי"ספריית פועלים ואגודת , אביב-אוניברסיטת תל, שגיב

. 68-66' עמ, 1997, )ל בהכרח אוטונומית" ור-" אגודה עותמאנית", ב, א, שלונסקי

תוכניות לפחות לעשר) ים'פזמונים וסקצ(גולדברג תרמה טקסטים . פן זה כמעט שלא זכה להתייחסות מחקרית151; קברט זה סלל עבורה נתן אלתרמן-ניתן לשער שאת דרכה לתיאטרון. 1948- ל1935בין , "המטאטא"של תיאטרון וראו נספח . היא חיברה לא רק פזמונים אלא גם מערכונים קצרים–" נסיך הפזמון"שהתבלט שם כ, בניגוד אליו

".בחר מ–' המטאטא'פעילותה של לאה גולדברג בתיאטרון : "ג

41

היה מפעל התרגום לעברית שהשלושה שני הערוצים שקישר בין יובל מעין 152;מקשיי פרנסה

הוא זיכה את , כל כמה שמפעל זה נראה כיום מתבקש. מתוך תחושת שליחות תרבותית, קידמו

: 1952לאה גולדברג כותבת ביומנה בקיץ . מחולליו בחצי ביקורת

[...] . דבר זה יצילני משעבוד למצב רוחיאולי, אני רוצה לנסות לספר כאן דברים כסדרםעל הספרות ) שטחית למדי(אני הרציתי הרצאה ". מועצה העליונה לתרבות"הייתה ישיבה ב

לים מדברים על "אחרי זה החלו המו. כ הייתה עוד הרצאה הגונה למדי"אח. המתורגמת. עשות דבר עתהמשתדלים להוכיח כי אין ל, בהתמרמרות וכעס', נייר וכו, הקשיים הטכניים

[...] נציגה טיפוסית "כ, המכוונת נגדי153בהאיום הוא התפרצותו של קרי. אך לא זה היה הנורא

, בארץ" שורשים"נגד כל אלה שאין להם צורך ב". אומה מתורגמת"הרוצה ב" של הזרם הזהאלים הלמה לנו הבלזאקים והסטנד". וכורעים ברך לפני הגוי, היודעים מה עשו לנו הגויים

. הם טובים רק לשם שיחה מנוונת בבתי קפה, ואין לנו שום צורך בשום בלזאקים"!האלה] משמר[והעיתון שלה ] לאה גולדברג[ג "ול, כל התרבות האירופית הזאת איננה שווה פרוטה

והאסון ... ומפי אלה הם חיים, לאיזה גוי] ימי זיכרון" [יארצייטן" שבועות בשנה 50שיש לו .'וכד' את כל ההבל הזה הקרוי קלאסיקה וכדהזה שמתרגמים

המאה "נפש מגובש ביותר של -בכל אותו הלך, בטון היסטרי, כל זה נאמר בשנאה !)אשר הוא מייצגם" עם עובד"והרי זה הסתדרות ו" (השחורה

אלא משום , לא משום שההתנפלות הייתה התנפלות עלי. אני הייתי מדוכדכת לגמרי 154כולל זכאי(ולא חשוב שכולם . נו נחלתו של מאניאק יחידשהפשיזם התרבותי הזה אינ

להרצות באותה מסיבה על "!) נעבעך("שהוטל עלי , כ להגן עלי" ניסו אח155)'ושמעונוביץשל קריב ואני " להבין לזעקתו"אלא נורא היה שהם כולם השתדלו , ספרות מתורגמת

החלט להבין את מה שאני שיחדלו ב, כך ייטיבו להבין אותו-חוששת שמחר או מחרתיים כלהקו הסטליניסטי , מצד אחד הריאליזם הסוציאליסטי! איזו התפתחות איומה. מדברת, "השורשים", 1933- נוסח הדברים ששמעתי בגרמניה בBlubo",156"-מאידך ה, בספרות

157 [...]?לאן אפשר לברוח עוד מן הייאוש הזה. והשנאה לכל הטוב והיפה שבעולם

, ישראלית השפיעה על כתיבתה-הארץ" יתרפובליקה הספרות" גולדברג בהאם פעילותה של לאה

כפי שניתן להתרשם מן . חיבור זה מניח בבסיסו שהתשובה לשאלה זו חיובית? ולא רק להפך

גולדברג הפגינה מעורבות פעילה בתחומים שונים שהעסיקו , ב-הטקסטים המובאים בנספחים א ו

לפיה ) בהומניזם האירופיששורשיה (מתוך תפיסה , יתאת החברה הארצישראלית ולימים הישראל

כי לספרות תפקיד חינוכי מן המעלה , ומתוך הכרה; על איש הרוח לשמש מצפן רוחני עבור החברה

בתקופת , היא השמיעה את קולה במחאה על הלאמת הספרות ברוסיה, לצד זה. הראשונה

. 102-101' עמ, אולי מבט אחר, 112' עמ, דיסרטציה, יגלין 152

פעיל מרכזי במוסדות . מתרגם ומבקר ספרות, משורר–) 1976-1900(אברהם יצחק קריב : הערת עורכי היומנים153מתח ביקורת קטלנית על גדולי הספרות ) א"תשי (יאדברה וארווח לבספרו . התרבות מיסודה של ההסתדרות

[...]. . ביצירותיהם את חזותה האנושית של העיירה היהודית, לדעתו, שעיוותו–ברנר , פרישמן, מנדלי– העברית

בעל טור קבוע בו בשם . דבר מהעורכים הבכירים של העיתון –) 1978-1886(זכאי דוד : הערת עורכי היומנים154 ".קצרות"

". אגודת הסופרים העבריים"שהיה אז נשיא , 1956-1886, )שמעוני( המשורר דוד שמעונוביץ : הערת עורכי היומנים155

מושג המייצג את הדוקטרינה –" דם ואדמה "–" Blut und Boden" קיצור של – blubo: הערת עורכי היומנים156 . הגזענית הנאצית

.הטקסט המלא מובא בנספח ב. 319-317' עמ, 22.7.1952, יומנים 157

42

היא לא הסתפקה . העבריתמגמה זו בספרות השתרשותה נלחמה נגד –וכאמור 158,דנוב'ז

עריכת : וציבוריותשורה של פעילויות תרבותיות אלא נטלה חלק ב–בהעלאת הדברים על הכתב

בוועדות ת וחבר 159,תוכניות רדיו בענייני ספרות ותיאטרון בשנותיה הראשונות של המדינה

161.ואף השתתפות במאבק להמתקת עונשו של אדולף אייכמן 160ציבוריות מטעם הממשלה

" הכתיבה המגויסת"כתיבתה של לאה גולדברג לילדים והיענותה לנורמות : מבחן-קרהמ

קבוצת "אתייחס בקצרה למעין , נונית של גולדברגאקט לפני העיון ביצירתה השירית הק-מעט

.של קורפוס זה" ביקורת

מה , )1943 (ידידי מרחוב ארנון ביניהם - גולדברג הפופולריות העצומה של חלק מספרי הילדים של

משכיחה את יצירותיה 162,)1959(דירה להשכיר ו) 1957 (איה פלוטו, )1949 (עושות האיילות

לאה גולדברג חיברה בעשור הראשון לשהותה בארץ שירים וסיפורים :לילדים" מגויסות"ה

. וחלקם ככל הנראה מתוך אילוצי פרנסהדבר לילדיםחלקם מתוקף חברותה במערכת , לילדים

ציוניות -אינדוקטריניותושנדרשה בבירור לשרת מטרות , כתיבה שאינה ליריתמדובר אפוא ב

אשר , )קטינא החיילשהפך אחר כך ל (קטינא הגדולרצועות הקומיקס , בין השאר, כאלה הן. מובהקות

163;"חיול הצבר"חלק מתהליך , כפי שהראתה יעל דר , והיוו1942-1941- בדבר לילדיםהתפרסמו ב

- ריאל"חר דרישתם של הקומיסרים בברית המועצות ליצור אמנות א– ובזעזוע –גולדברג עקבה מקרוב 158

סיפרה לקוראיה כיצד ולדימיר מיאקובסקי ובוריס , למשל, כך; דברבעיקר ב, ודיווחה על כך, "סוציאליסטיתכיצד ; )6' עמ, 27.3.36, דבר, "בעקבות כינוס המשוררים הסובייטים במינסק("פסטרנק נדרשים להפוך את עורם

, "אנשי רוח בשפלותם("בהתאם להיענותו לצו המשטר , לפי יוצר בברית המועצות משתנה בין לילהההערכה כבייחוד אלה שרחשו חיבה לרוסיה ובראשם הסופר הצרפתי , וכיצד גדולי הרוח במערב) 4' עמ, 14.9.1936, דבר

, דבר, ]"פרים במוסקבהבעקבות כינוס הסו[חזות הספרות הרוסית ("אינם פוצים פה נוכח כל אלה , רומן רולן ).15, 10' עמ, 17.4.1936

–אז (ל "בגלי צה, על תולדות התיאטרון, וסדרה אחרת, "עתים לשירה"גולדברג ערכה סדרת הרצאות ששמה 159 .119-117' עמ, 1984, ריקובר מוציאים לאור'צ, פגישות עם לאה גולדברג, ב יפה"א: וראו; ")קול צבא ההגנה"

היא מונתה כחברה בוועדה לתכנון 1955-זבונה הספרותי של גולדברג ניתן ללמוד כי במאגרות שנשמרו בעי 160 מונתה מטעם 1961-ב; )דינור(בן ציון דיאנבורג , מטעם שר החינוך דאז" מוזיאון תמונות של אנשי שם יהודיים"

נה לכהן כשופטת זומ, פרט לכך; "מועצה הציבורית לענייני השידור"כחברה ב, גוריון-בן, ראש הממשלה דאז, סימולי האגרות בעיזבון( "קול ישראל" ובתחרויות מטעם 1963בוועדת פרס ישראל למדעי הרוח לשנת

, 9/4- א; 151שקופית , 46סרט זיעור , 99226-א; 299שקופית , 46סרט זיעור , 5589/1כתב יד שסימולו : בהתאמה ). 301שקופית , 46סרט זיעור , ק-51591

; בו הזמינה לפגישה בנושא) שיזם את המאבק(עיזבונה של גולדברג שמור מכתבו של מרטין בובר ב. 1962באפריל 161המיליון , עיינו בספרו של תום שגב, לפירוט על פרשייה זו. 144שקופית , 46סרט זיעור , 1190/1- א: סימול כתב היד

.1991, כתר, הישראלים והשואה, השביעי

, 2וזכיינית ערוץ מעריב שמשת זכייתו במקום הראשון במשאל שערכו העיתון כהמחשה לפופולריות של ספר זה מ 162במשאל ). דורג גם הוא בחמישייה הראשונהאיה פלוטו (2005לבחירת ספר הילדים האהוב ביותר ביוני , "קשת"

):2006דצמבר : גלישה אחרונה (NRG - מעריבוראו באתר ; נספרו שלושים אלף הצבעות

http://www.nrg.co.il/online/5/ART/949/940.htm

' עמ, 2002, כרך ה, סדן, "1949-1939, ספרות הילדים העברית מתגייסת לחייל את קוראיה: חיול הצבר", יעל דר 163 דיסרטציה ,1948-1939, בספרות הילדים העברית" פור של מדינהיס"ל" פור של ישוביס"המעבר מ, ל"הנ; 264-263

עי בית הספר למד, הפקולטה למדעי הרוח על שם לסטר וסאלי אנטין, אביב-לאוניברסיטת ת, בהדרכת זהר שביט

43

אף כי בזמנם היה להם ודאי מקום (ושבינתיים נשתכחו מלב , לדים שכתבהם ספרי היוכאלה הם ג

מען הועדה ל"שיצאו מטעם 165מכנרתהאורחת ו 164העיר והכפר דוגמת, )מרכזי במערכת החינוך

נשמור על ארצנו, ט"תרצבשנת " ישראל-בארץ] ל"הקק[ל " שליד מועצת הקהקתוצרת הארץ

מבין 167.)דות של שלושת הספרים מובאות בנספח רפרודוקצי. 1949( תריסר צבריםו 166,)1944(

שבו נקל להבחין בהיסטים האגררי , נשמור על ארצנוביותר הוא " מגויס"ה, הארבעה

169."כיבוש הים" כמו גם באתוס של הציונות168המיליטריסטיו

אצלה הוא " צבר"צוג השייתברר מ, בצד ההיענות הברורה לנורמות ולאתוסים הללו, והנה

":צבר"ה-הנושא שם זה היא משעתקת את הדימוי הרווח של הצבר ילדים בשיר: דואלי

,הוי מה אמיץ הוא הצבר ,עומד בפני אויב וצר

,הוא על חלקת שדה שומר .לפרדסינו הוא גדר :אומר-למרחוק מזהיר

!אני דוקר, אני דוקר

,לן הוא הצברהוי מה סב , רף קבחר, ביום גשום

,םוים החכ, יןסמחבו .םקומן הז מ זנוינא :והוא אומר, רמוא שהוו

!אני דוקר, אני דוקר יםחמצם הת גרופם הג ,יםחטום בל כתוסוחב םרבישא ע ל רחי רוכ

היישוב לנוכח שואה :קחנוומודים ליומספסל הל בספרה, בנוסח מקוצר; 2002, טרתרבות על שם שירלי ולסלי פורה

. ו"תשס, מאגנס, 1948-1939, ישראלית-ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ

סדרת , אריה נבון: איורים, ישראל- בארץ] ל"קק[ל " תוצרת הארץ שליד מועצת הקהקהועדה למען, העיר והכפר 164 .' עמ10, 1939, "חוברות פורחות"

סדרת , אריה נבון: איורים, ישראל-בארץ] ל"קק[ל "הועדה למען תוצרת הארץ שליד מועצת הקהק, האורחת מכנרת 165 .' עמ10, 1939, "חוברות פורחות"

.ללא מספור עמודים, ד"תש, דפוס קופסיה, דוד גלבועצייר, נשמור על ארצנו 166

. ' עמ16, 1949, הוצאת ראובן מס, רושקביץ' צייר פ, תריסר צברים 167

לא , ג"תשס, ]אביב-קורס באוניברסיטת תל" [מבוא לתרבות ישראלית", חנה נוה" (ההיסט המיליטריסטי" 168הן סמליים , התרבות הצבאית-כיבים רבים מתתהוא מושג הבא לסמן את הנטייה התרבותית לאימוץ ר) פורסם

, 1997, ספרית אפקים, עם עובד( דיוקן: הצברבספרו , עוז אלמוג. באתוס ובאידיאולוגיה של החברה, והן מעשיים, ולימים(ישראלית -הורתו של ההיסט המיליטריסטי בתרבות הארץ-מתאר במחקרו את אמו) 220' עמ

מאתוס זה . בימי העלייה הראשונה היה דומיננטי במערכת החינוך בארץשכבר "אתוס המעשיות): "הישראליתנטייתה של החברה והתרבות הצעירה שהתגבשה אז בארץ לרתום רכיבים רבים , קרי, "ההיסט האגררי"צמח החלוץ העוסק בעבודת הכפיים החקלאית ): 223-220, שם(התרבות החקלאית לאתוס ולאידיאולוגיה שלה -מתת

ועיינו גם . וכמי שחיבורו אל האדמה בא בטבעיות") פרזיט"ולא " יצרני(" של התלמיד החכם הגלותי הוצב כניגודו . 1995, דביר, 1956-1936, היווצרותו של המיליטריזם הישראלי: דרך הכוונת, אליעזר-אצל אורי בן

תנו באותה תקופה לציון היו השמות שני") כיבוש השפה"אולי על משקל (וכן הלאה " כיבוש הדגה", "כיבוש הים" 169ועיינו במאמריהם של חנן . ישראל בתחומים שלא היו אופייניים ליהודי הגלותי-חידוש עיסוקם של יהודים בארץ

ספר היובל לבנימין : אדרת לבנימין, "סימבוליזם ולאומיות בשירה העברית המודרניסטית: הים הציוני", חבר: 'כיבוש הים העברי'", ושל גיש עמית, 53-13' עמ, והקיבוץ המאוחדמכון פורטר , ערכה זיוה פורת, כרך ב, הרשב

-131' עמ, 2004אביב , 24גיליון , תיאוריה וביקורת, "ל כביטוי לתפיסת הים באתוס הרביזיוניסטי"מוזיאון האצ .117-113' עמובייחוד , 113

44

.םרישמד ומועא יהו והוא אומר, דמא עוהוו

170!אני דוקר, אני דוקר

גלומה בכך ביקורתהאם (ותו לא , אך משתמע שכל מהותו היא ההגנה שהוא מעניק לסביבתו-

הוא שומר על : גמור" עברי"הוא הצבר הזה , מאידך גיסא; )?"דור בארץ "על בניסמויה

, צברים תריסר גם ב.נמחק "פלסטיני"ה וועבר) והדגש צריך להינתן על זיקת השייכות" (פרדסינו"

מתמקד הספר , הנזכרים בפתחו" חמודים נהדרים/ רים צב"בצד : דואלית" צבר"ותו של הדמ

כך גם בסדרה שהתפרסמה ו; "אחרים"דווקא ב

אורי , בסוף שנות השלושיםדבר לילדיםלראשונה ב

וגם , ביותרםהפופולאריימן השמות " –אורי ;כדורי

ובעיקר עם דמות (המזוהים ביותר עם דמות הצבר

בשנות השלושים ) [...] המפקד והמדריך

ת מטלולעמוד ב סוגללכזה שאינו מ, יוצלח- הופך אצל גולדברג ואריה נבון ללא– 171"והארבעים

, )הוא אינו מצליח להשקות עציץ(חקלאית "הגשמה" –האותנטי " צבר"בסיסיות הנדרשות מן ה

, ח"הסמל בהא הידיעה של איש הפלמ, את כובע הגרב;)הוא אינו מצליח לדוג" (כיבוש הים"או

172.הוא מותח עד רגליו

ציות נלקונבבין המחויבות גולדברג נעה , לילדים" מגויסת"ניכר אפוא שבכתיבה ה

עם ,למותר לציין .נקרטי העשוי לחתור תחתןמבע אידיוסיובין ) הספרותיות והאידיאולוגיות(

–של גולדברג ובני דורה באותה תקופה ) ובכלל, לילדים(מכלול הכתיבה האינדוקטרינית כי , זאת

–תרם במישרין לצמיחת היבול הספרותי של דור הכותבים הבא -ים ספיגם אם נבע מאילוצים כ

173.יונישאימצו במלואו את האתוס הצ, ח"בני דור תש" צברים"ה

במרכז השדה , אם כן, גולדברג יוצרת"חינוכית" הברובד הציבורי של פעילותה הספרותית

מכתיבה היא ובה בעת –מכיוון שהיא משכפלת את תכניו , כתיבתה מאומצת אל לבו; יהספרות

גולדברג נמנעת , בה בשעה. שמיעוטם חותרים תחת השיח המרכזי, בעצמה חלק מסוים מדפוסיו

, פוליטית בת הזמן-תכתיבי האידיאולוגיה הממסדיתלרית בשיטתיות מהתגייסות בשירתה הלי

: לחנים, וקטה יעקבגולדברגידי לאה השירים לציוריו של ארפד איזינגר נכתבו ב, כך ישיר עולם צעירנכלל בספר 170

.לא ממוספרים' עמ, י"תש, הוצאת צבר, קטה יעקב

171 .149' עמ ,דיוקן: הצבר

172 מן השנים דבר לילדיםלוקט מכרכי (1983, ספריית פועלים, גולדברגלאה : חרוזים, אריה נבון: ציורים, אורי כדורי

.לא ממוספרים' עמ, )ח"ח ותש"תרצ

.189-182' עמ, כרך ד, 1980-1880, הסיפורת העברית, וכן אצל שקד, 104-103' עמ, עיינו שם 173

45

, כפי שאראה מייד, ובמקרים מסוימים;למוסכמות הפואטיות הנגזרות ממנה, ובהתאם לכך

. פואטי הסותר את זה הקיים וחותר תחתיואף מצליחה להעמיד נוסחגולדברג

הלירית של גולדברג כדי - יצירתה השיריתאין בכוונתי לסקור את רצף, במבואלדברי בהמשך

םהמצטרפי, תחנות וצמתים משמעותיים אחדים במהלכהעל כי אם להתעכב , להוכיח טענה זאת

.ענייןי מהלך פואטי מגובש ומלכד

טבעות עשן של" החדר האטום: "תחנה ראשונה

- ל כרך מרכז מתרכזים רובם בחללו ש174,)1935 (טבעות עשן, שירי ספר הביכורים של גולדברג

פנסי הרחוב , בתי הקפה( המתבקשים מכך מציאותאינבנטר פריטי העל , אירופי בן התקופה

רבים מן השירים .) וכן הלאה שלכת עציו,באגם שלחופוהחוצה אותו או המשתקפים בנהר

, המנורה, המראה (ושכל עצם מעצמי, חלל חדרה של הדוברת–מתכנסים אל מרחב צר בהרבה

והחלונות ": בדרך כלללהלך נפשה המדוכדךפרוייקטיבי הוא ) וכיוצא בזהיההסיגר, השעון

מיד הן תתחלנה ': בתחוש/ רק המנורה המתאבלת מלמעלה . / הלועגים מסתכלים בי ארכות

המטביע את חותמו על הקובץ ,הזה" החדר האטום" 175."'זו שבמראה וזו הדומה לה / -לבכות

כאלה הם 176.כולו מתחלף לעתים במרחב כפרי שתו ההיכר הבולט ביותר שלו הוא אופיו הנוצרי

של בדפוס עליו נמנית הסונטה הראשונה , )42-37א (שבקובץ" דרכים בסתיו"בעיקר שירי המדור

באופן טבעי מוביל המרחב ". יסלי'וז פבמנזר", )והאחרונה למשך תקופה ארוכה( גולדברג

. ישראל- בבמות ספרותיות של חבורת המודרניסטים הצעירים בארץ, עוד טרם שראה אור, רוב שירי הספר נדפסו 174

הגיעה ערב עלייתה של גולדברג לארץ והוגש לה כשי כחודש לאחר ש, ביוזמת שלונסקי, הספר הוצא לאור על ידםוידוע כיצד גולדברג כמעט מרטה את שערות ראשה כשהבחינה בשגיאות הדפוס הרבות והשיבושים . ארצה

נוסח "מירון מזהה בספר חלופה למודרניזם . 29' עמ, מונוגרפיה, ועיינו אצל ריבנר. השונים שנפלו במהדורה זו, )346' עמ, אחיות חורגות, מייסדותאמהות" (אלטרנטיבי, אבל הוא משתלב במודרניזם אחר; אלתרמן-שלונסקי

.398-329' עמ, ועיינו שם במסה המפורטת שמקדיש מירון לספר". חוצלארצי" המודרניזם ה- שאינו הומוגני

לעניין זה . 15א, טבעות עשןנכלל ב, 1933 בנובמבר טוריםנדפס לראשונה בכתב העת , "בערב: "שיר ב, "דוממים" 175כיישות אנושית , על פריטי המציאות שבו, שבה מוצג החדר, "האדם וחדרו", רגראוי לעיין ברשימתה של גולדב

אולי בהשפעת אחדים –) 4-3' עמ, 2.6.1934', מ-ט"גיליון ל, שנה א, טורים: ראו(וכפרויקציה של המתגורר בו סיפורים –ילקה ריינר מריה ר" (ולדימיר צייר העננים"או " אוואלד תראגי"דוגמת , מסיפוריו המוקדמים של רילקה

–הואת הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, סדרה בעריכת נתן זך, עדה ברודסקי ויעקב גוטשלק: מגרמנית, ראשונים ).2000, השומר הצעיר

שימוש , להבנתי, יש בשירי קובץ זה, מרים ואלישבע-על אף שאלוזיות לטקסטים נוצריים מצויות כבר בשירת בת 176 אולי מתוך כוונתה של גולדברג לבדל את שירתה ביחס למשוררים בני –ם הנוצרי מתריס כמעט בעולם המושגי

על חריגותו של הספר גם בעיני מקורביה ושוחרי טובתה ". מאחורי הגדר"שלא הרחיקו בכך כמותה אל , תקופתה ": הארץ בשירתנו החדשה", שמעון גנס, "פיקטיבי"מעידה רשימתו של בעלה ה

שהרי בילדותנו -, ולתימהוננ. נעימה נוצרית, לכאורה, רה של שירים החדורים יש שוטבעות עשןב[...] ועד היום נשתמר בלבנו איזה יחס של זרות אטוויסטית לסמלי , "גויים"פחדנו להיכנס לבתי יראה של

הקשורים , לכאורה, מוצאים אנו אצל משוררת עברית דברים אינטימיים, אפוא, ו לתימהוננ- , הנצרות ).4' עמ, 1.6.1938, זןגיליו, שנה ב, טורים (. [...]להבסמלים הא

46

) צליבתו ותחייתו של ישו, הטיהפ(לשימוש בתמות מרכזיות מן הברית החדשה " נוצרי"ה

:כמשקפות את נפתולי אהבתה של הדוברת

דרכיםרשתמדונות על פ אלשואני הסכנתי לחכות

.מברכיםובלי יגון לזכר ימים דרכיםפרשתמדונות עץ על

.שלוות כמוני בקרח אור הסתו

מדונות עץ בלות ודוממות ,הוא לא יקום עוד לתחיה: יודעות

הוא לא יבוא למחות דמעה בדומיה .תעל אם דרכים קפואות ושוממו

,הן לא תזכינה לנשק הדום רגליו

?עו את צחוק הילד מנצרתההן שמ ומה גם אם ראוהו על הצלב

? של האחרתשמהועל שפתיו קראו את

אך הן זוכרות ימים מברכים – ואהשומסכינות לצפית

על פרשת דרכים: כמוהן אני 177.קרה וכה שוקטה בקרח אור הסתו

- בלתיהגם שהיא – לחזרתואך הציפייה המתבקשת ; לא ישוב עוד, כמו ישו, של הדוברתאהובה

פרשת פסלי המדונה על : מאחדת את הדוברת עם פרט הנוף המתגלה לעיניה–מתקבלת על הדעת

). ימטפורהממשי וה: במובנה הכפול(דרכים

) או הסביבה הכפרית" וםהחדר האט"יהא זה (טבעות עשןנמצאת הדוברת בשירי המרחב שבו

דומה שאין לו זכות ; מטונימי להלכי רוחהכ, ממשבאופן אינסטרומנטלי , משמש אותה אם כן

הזמן – למימד השני .יסיהשימוש במרחב הוא נרק, מבחינה זאת. קיום ללא פונקציה זאת

וכך , כמעט שאין זכר בשירי הקובץ) ישראל-ארץבאירופה או ב, התקופה ההיסטורית: החיצוני(

עם 178. או ראבמרים-בת, כולו אינו חורג מן החוג המצומצם יחסית שבו התגדרה שירתן של רחל

: כותב עליהםאריאל הירשפלד; ברור שהיה בהם חידוש מרענן, זאת

מנופי הכפר של מזרח אירופה שגם מצד תוכנם וגם כרונות רעננים יביאו עמם זהם ה [...]מתוך עמדה נקייה הם נאמרו : הזמן-מצד עיצובם היו חדשים מאוד בשירה העברית בת

" גוי"שימשו בהם לא כסמל ה] ,[מריה מגדלנה, ישו, צריחי כנסיות. לגמרי מבחינה ציונית 179.אלא כמושאים נכספים

.39א, טבעות עשןנכלל ב, 1933 באוקטובר טוריםנדפס לראשונה בכתב העת , "מדונות על פרשת דרכים" 177

.357-355' עמ, אחיות חורגות, אמהות מייסדות, מירון 178

.136' עמ, פגישות עם משוררת, "על משמר הנאיביות", אריאל הירשפלד 179

47

וההרחקה אל כנען"דואליות של הנוף" השימוש ב:תחנה שנייה

ם השונים שבהם ימפרידים לא רק המרחבים הגיאוגרפי) 1939(שיבולת ירוקת העין לטבעות עשןבין

): ארבע שנים(באופן יחסי , זמן רבכי אם גם ) ישראל-ארץ/ פלסטינה–אירופה (נכתבו השירים

. נכתבו לפני שמלאו לי עשרים ושלוש שנה", םציינה גולדברג לימי, "טבעות עשןכל השירים שב"

הבדל של כמה שנים הוא הבדל גדול של –ובאותו שלב , עברו כמה שניםשיבולתעד טבעות עשן ומ

ועבר םפרסונאליינעשו פחות "שיבולת ירוקת העין שירי , ב יפה"כפי שקבע א, ואמנם180".בגרות

הנוף אינם מותנים עוד רק בהלך הרוח שירי הטבע ו [...] עליהם תהליך של אובייקטיביזציה

אם כי אינה חוששת מפעם לפעם אף לעשות את (מעתה היא מעניקה לנוף קיום עצמאי . האישי

181) [...]".הטבע שותף להרגשותיה

ואל מרחבה , תחקלאיו תכפרי סביבהאל את מקומו" החדר האטום"פינה שיבולת ירוקת העין ב

הכפרימרחב ה טר הנופי שלנ לטעות ולראות בשימוש באינבבמבט שטחי ניתן. של עיר אנונימית

- של ציונות שנגזרה מן ההיסט האגררי , שרווחה באותה תקופה בארץהיענות לנורמה הפואטית

:הפשוטים והיצרניים, הלל לחיים החקלאיים

צהב ורחב השדה לפתחי .מול אור האילן הפורח

,אחי, עיניךהבקר ירק ב .ירק ועמק וזורח

כבי ובקומישויתי נפשי בש

.בניחוח השחת, בטל .כגמול עלי יומי, כגמול עלי אמו

182.טוב לנו יחד, וטוב לנו

183מקורותבזכרי הלשון ל) עצמווהמעניין כשל(השימוש הבולט . הנוף כאן הוא אוניברסלי אלא ש-

אך הנוף , "מקומיים"בגוונים , יישראל-ארץבעיני הקורא ה, את תמונת הנוף הזאת" לצבוע"עשוי

החל מקובץ זה ואילך ניכרת הזדקקותה של גולדברג , ככלל( מקום מוגדרנותר נטול

שימוש ה. ך ותפילות מוכרות"בעיקר התנ: ורק הבסיסיים שבהם, לאינטרטקסט של המקורות

מובאת – 1959 שיחה עם לאה גולדברג בשנת –' בראשית היה הריתמוס, בראשית הייתה המוזיקה'", ב יפה"א 180

.1' עמ, 28.1.1977, ידיעות אחרונות, "במלאת שבע שנים לפטירתה

.32, 230' עמ, 1994, רשפים, תווי דמות ויצירה: לאה גולדברג, ב יפה"א 181

.129א, שיבולת ירוקת העיןבנדפס לראשונה , שיר נטול כותרת 182

–ובנוסף , הופך את הציווי האלוהי מלשון זכר ללשון נקבה, )ולא דובר(בהנחה שלפנינו דוברת , הטור החמישי 183, ודברת בם, ושננתם לבניך: " נאמר7פסוק , פרק ו, המבוססת כידוע על ספר דברים, בתפילת שמע(מחלן אותו

של פרק קלא בספר 2את מקום המילה האחרונה בפסוק ; ")ובשכבך ובקומך, בביתך ובלכתך בדרךבשבתך, אגב". יומי" תופסת המילה -") כגמל עלי נפשי; עלי אמו, כגמל : נפשי- ודוממתי, לא שויתי- אם("תהילים יסוד המסורת "במסתה , [...]"הליריקה העברית הנעלה ביותר "שתמשה בפסוק זה ממש להמחשת גולדברג ה

. 176' עמ, האומץ לחולין: בתוך, )1964-הרצאה שנשאה באוניברסיטה העברית ב" (בשירתנו החדשה

48

בן "אך הופך אותו ל, ן את הטקסט הגולדברגי במשמעויות חדשותוטענוטה לבהרמזים אלה אינו

). הגדושים בסימבוליקה נוצריתטבעות עשן הרבה יותר משירי –בקרב קהל הקוראים העברי " בית

, אורנים, שקמה דוגמת - " שם"וגם ל" כאן"ובאמצעות אזכור פריטי נוף השייכים גם ל, כך

, מצליחה גולדברג לקרב את שיריה–אגסים וכמובן השיבולת ירוקת העין עצמה , פרג, סקיסו

אני מבקש . יישראל-ארץאל הקורא ה, הנסובים ברובם על הנוף האירופי שזה מקרוב נפרדה ממנו

. "הייצוג הדואלי של הנוף"בשם , החוזרת תדיר בשירתה של גולדברג, לכנות את הטכניקה הזאת

רבים משיריה " להכשיר"כי בעזרתה של מניפולציה פואטית זאת השכילה גולדברג , תי היאטענ

כך יכולה . פואטיים שנהגו בארץ היעודה-תכתיבים הפוליטייםלולהתאימם שעסקו בארץ הולדתה

184 המערכת הספרותיתלבגם לזכות במקום מכובד ב: גולדברג להחזיק במקל בשני קצותיוהייתה

וגם ,)יישראל-ארץשדבקו יותר ממנה בנוסח ה, "יחדיו"חבורת לא מרכזי כעמיתיה לש ףא(

כיוונה כאן אל רחשי לב גולדברג ש, הייתי מפליג ואומר185.השירי שלה" אני"נאמנה ללהישאר

תקפו את אותם כיסופים ש: ציוני- היה מתפרש כלאאותה תקופהביטוים כפשוטם בש, עמומים

" מראות השתייה"אל , צא ונופי הילדותאל ארצות המוישראל -לארץאשר הגיעו המהגרים

השימוש בייצוג הדואלי של הנוף מילא אפוא פונקציה שהייתה חסרת בתרבות המהגרים . שלהם

186.לפגוע בערכיו המוצהרים של הקולקטיב מבלי –של זמנה

על סמך פרטי טבע ומציאות השייכים במובהק , וכך ניתן לאתר, השימוש בטכניקה זו אינו גורף

אף שמה של ליטא נזכר כאן פעם ;דוגמת אווזים ודובדבנים(פה ונזכרים כאן במפורש לאירו

שהעיר הנזכרת באחדים משירי הקובץ , ומעניין. גם שירים שנופיהם אירופיים במובהק187)אחת

הזוהי - ) 1938(כוכבים בחוץ כמו עירו של הדובר האלתרמני ב: נותרת חסרת ממשות גיאוגרפית

ילנה וכפי שהראתה א; "המולדת הישנה"אחר , בסתר לבם, של הקאנון נהו בהכרח" שומרי החומות"שהרי גם 184

היא שניכסה בהכרח ") שומרי חומות תורה"או , בשיר השירים" (שומרי החומות"תשוקתם המודחקת של , פרדס" שיר השירים ושאלת הקאנוניזיציה: 'אני חומה ושדי מגדלות': "ועיינו בפרק; אל הקאנון" הטקסט האסור"את

' עמ, 1996, הקיבוץ המאוחד, מיכל אלפון: מאנגלית, גישה ספרותית פמינסטית למקרא: הבריאה לפי חוה,בספרה110-109.

לא רק היענות ) 68' עמ, מונוגרפיה" (אל הנוף הכפרי ואל דמויות הכפר"ריבנר זיהה גם הוא בנטייתה של גולדברג 185כי אם הירתמות לתכתיב , עם עמיתיה בהיבט זה" יישור קו"גרידא של התקופה ו- לנורמות הפואטיות

:אידיאולוגי

התכוונות תנועת התחייה הלאומית לכבוש את יש במגמה הזאת משום תגובת המשוררים על יתכן כי זהו הגלגול הארצישראלי המיוחד [...] האדמה הקדומים - ולעשות בה כאנשילשוב לאדמה, הקרקע

העולם והיו כנראה מעין ריאקציה על - במינו של המגמות הפולקלוריסטיות שרווחו באומות ).שם, מונוגרפיה(. ת של חברה מתועשת וזעזועיה הכרכיההציוויליזאצי

186כי היוצרים שהיגרו לארץ בעליות הגדולות שלפני קום המדינה מסוגלים היו , ובצדק, קסט טוען- איתמר יעוז

מכיוון שהייתה זו אז –" צופן הילדות"קסט מכנה אותו - יעוז–לכתוב על העבר המשותף להם ולבני תקופתם נמנע , ואילו לאחר קום המדינה; רבים מחבריה-היה משותף לרבים" צופן"ואותו , בשהחברת מהגרים שטרם התג

. הואיל והם כבר היו מיעוט בחברה שתרבותה מגובשת, זה" צופן"מן היוצרים המהגרים שהגיעו אז להשתמש בה של תוצא"הם , למשל בשירתה של רחל, לצד זה הוא טוען כי היעדרותם של אזכורי הילדות בקרב המהגרים

).84' עמ, "שורשיות בספרות הישראלית-להוויית הדו" ("'בלבד' כאן' לשייכות אל ה–הרצון הלאומי

. 112א, "משירי הסייח האדום"שיר ב במחזור ב187

49

אולי , זהותה של העיר מעורפלת שיבולת ירוקת העין כך גם ב- ?עיר אחרתפריז או , אביב-תל

188.סימבוליסטי ממנו הושפעו אלתרמן וגולדברג כאחד-בהשפעת הקוד הניאו

בקרב קהל הקוראים והמבקרים בני הזמן סייעו שיבולת ירוקת העיןלהתקבלותו של הספר

: ותרותיהם טיפוסיות לאותה תקופהשכ, בוודאי גם הכללתם של השירים המופיעים לקראת סופו

משחק "אלא שגם כאן ישנו ). 168-167א" (כנען"ו) 166א" (דמדומים ביזרעאל", )165א" (חמסין"

על הירתמותם לדומיננטה של תקופתם) מעצם שמם(הטקסטים הללו מכריזים בריש גלי ":כפול

שעה שהם חותרים בה ב189,)בין השאר, של שלונסקי" שירי העמק"על הלב עולים מאליהם (

לשירו של 190"טקסט מקביל"מעין , "דמדומים ביזרעאל"בשיר , למשל, כך. תחתיה בגוף הדברים

: המובאים כאןשלונסקי ולפזמונו של אלתרמן

.אביב- למותר לציין שבאותן שנים חיו שני היוצרים בתל 188

ועם / כתנת פסים לתפארת , אמא כשרה, יהלבישינ("בראשם " עמל" ו–יוסף טוענת כי בשירים אלה - חמוטל בר 189שינקה משני , "דת העבודה"של , "רליגיוזית"בקדושה (הוחלפה הקדושה היהודית , ")שחרית הוביליני אלי עמל

ת האקסטזה החסידית מבי, הזמן ומכאן- מיסטיקה שפרחה בתרבות הרוסית בת- השפעת הניאו, מכאן: מקורות: ישראלית בתקופת העלייה השלישית- קדושת הארץ בשירה הארץ("נחמן מברסלב וממשיכי דרכו ' מדרשו של ר

ולכן אך טבעי היה , )98' עמ, ישראל בהגות היהודית במאה העשרים-ארץ: בתוך, "הרהורים וקריאה בשלושה שיריםאמנות לשם "המקדשת את ה, תששלונסקי ומשוררי חבורתו יאמצו להם למודל את הפואטיקה הסימבוליסטי

ועיינו גם בספרה של ; שם, שם" (חוויות דמויות גאולה מיסטית"ונוטה לתיאור ") l'art pour l'art" ("אמנותהניצב , "עמל"השיר ). 36, 21' עמ, הקיבוץ המאוחד, סדרת מושג, סימבוליזם בשירה המודרנית, חמוטל בר יוסף

, כל שירי אברהם שלונסקי: שישה סדרי שירה, אברהם שלונסקי: מתוךהובא כאן " גלבוע"בראש מחזור השירים ).15' עמ, כרך ב, 2002, השומר הצעיר–הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים

שלט האוסר , למשל(בתורת התרגום מציין מונח זה טקסטים בשתי שפות שונות או יותר שלהם אותה פונקציה 190 . נוסח המעידים על דגשים תרבותיים שוניםובכל זאת קיימים ביניהם הבדלי, )עישון

50

אלתרמן/ ק מעיר הש עגיה לחנוה מאב .למע לעגורמו ערתשר מוה חליל .אלערזיק מת עדול שע לעה מנבלה וטמלל מט .ללהד נא עפלא-יתבמ

?יללה מליל, המ, המ .יזרעאלה בממד ,תראפץ תרא, קמע, המנו .תרמש מך לנוא ,עענותן מגדם הי .לצלצר מדעיר הש ,יהתדושי וצרי אהזו .עמק יזרעאל הוז ללהתתי וצר אךרבת

.אלפא עד נהלל-מבית ...לילה מליל, מה, מה

,עבלגר ההל בפא .לל צל אצר מהוס דסו ,הבוף גה עקעל זקו .ת עמק יזרעאלדושמ לפם נה שי זמה ורי ימ ?נהללואלפא -ין ביתב

191...לילה מליל, מה, מה

נכתב לסרט , "שיר העמק" 191

שהפיקה " לחיים חדשים"קרן היסוד בשיתוף חברת

: על פי (1934בשנת " פוקס"צריך לצלצל , נתן אלתרמן

).268' עמ, פעמיים

גולדברג / יזרעאלים במודמד

ההרים נודדים לבקש את /מרחב הלילות הגבהבחלל , במולדת דממה עקרה

/,קיעות הדועךהשלהביט ים ילדים ובעמק עומד

/עאל סודות הגלביט ללטוף וצואר סקרני להוש

//.אלוהים מחיך

כל וכנס פתר את ההאחד ש / בכנפיו את התכלת

תרע על צהב שדות וסופג מש / אל גופו את אדם

את רכסי ההרים והופך /,לבי כנסיה מערפלתלש

חקים מזהרים את ומצליב בש //.מת באדםהעצב ש

והדרך עומד בלכתו מול נפשו

/,התלויה לו מנגדלוה ים ננעצים בשוברוש

/, דמה השקטופכים אתושל תינוק ית שרק בכיה חריש

/נמזגה ואיננה משגתעה הגדולה שאת גבולות ה

192.מתהכורעת על עצב ש

נדפס , "דמדומים ביזרעאל" 192

דבר הפועלתלראשונה בשיבולת נכלל ב, 1937במאי

. 166א, ירוקת העין

שלונסקי / )קטעים (יזרעאל )בשיר מתוך (

ים פה דריר יווא ב[...] / ים אלה-תלתלי

. //ומלטפים על כל לחי

/ מי גדול פה מי קטן /? במלכות העבודה והבשר

מגלת –אדמה גלולה פה / חדשה -ברית !רשעה-יםנ ש– נווא )גשיר מתוך (

. /עדרים יצאו כבר לגיא[...] . /צאו כבר אל שדםעדרים י

/ואלי רועה צאנו פה . //היא צאן האדם

/הו אח [...] " !"אהי נא גדי את גדיי אלהים

)מתוך שיר ו(

ים סנ פ–ים לה ארואה יולילב /ים לדוג . /עבלגי הרים המשנוו / ה עה רמזמם ששרי חומ //? ער לעפה תלדוה גי חמוכ /ם יינע-ילור געש-ךרם אעלב . /הרחון שתוי אלב עכל רויל .עבלגי בריו התח תצוב רךא. הער זוהלד את ישוא: ושח//

ניה חפ-בכף שעירה מלא /הכוכבים

. /חזון יזרע אל-זרעשפתים שחורות לוחשות

: /ברעדה 193!מה טבו אהליך יזרעאל

נדפס לראשונה , "יזרעאל" 193

על פי (ה "תרפ- ד"תרפ, הדיםב' עמ, ישראל-שירת ארץ, ברזל

: מובא כאן מתוך, )110-109' עמ, כרך ב, שישה סדרי שירה

. לסירוגין42-37

למצות את חוויית מבקשים שלושתם , פרי עטם של בני אותה חבורה ספרותית, שלושת הטקסטים

שהיה תחנה הכרחית בכל סיור , מקום הזה בעצם הכתיבה על ה:"יזרעאל ","המקום הסימבולי"

: אצל אלתרמן מדובר ביותר מזה. ציוני מובלע-יש היענות לתכתיב ממסדי, בארץ" ציוני"

- על המגמה, ספרותיתהקונבנצי"שלושתם עשויים להעיד על ; הירתמות מודעת למסע תעמולה

מבין 194".תהרומאנטי, לכאורה-לחגוג את הראשוניות המשותפת לחבורה ספרותית שלימה

שייכים למערכת הספרותה, מוגדרים כשירים) של גולדברג ושל שלונסקי(שניים , הטקסטים

המערכת - משתייך בעיקר לתת, שהגדירו בעצמו כפזמון, הטקסט של אלתרמןבעוד ש, הקאנונית

ולכן העמדתו בשורה אחת עם שני השירים גורמת לו עוול (של הפזמונאות והזמר העממי

הדובר מבקש ליישן את העמק ; של אלתרמן בנוי במתכונת של שיר ערש" העמקשיר" 195).מסוים

;[...]") אנו לך משמרת /,ארץ תפארת, עמק, נומה"(תוך שהוא מרגיע אותו ומבקש להחמיא לו

של בין הפזמון 196).נפילת השומר(אף זה מסתיים בפורענות , כדרכם של שירי ערש עממייםאך

העמק הוא נחלתם של בשני הטקסטים : לשירו של שלונסקי נמתחים קווי דמיון רביםמן אלתר

והמצב ) המקנה, התבואה(של המקום והיצרני החקלאי ו אופייםמודגשבשניהם , פועלים ועמלים

ונרמזת ) האל מגונן על המתיישבים מידי הפורענות, אצל שלונסקי(הביטחוני הרעוע השורר בו

הפזמון בעוד ש אך197.)י זכרי לשון למקורותעל ידבעיקר (היסטוריה היהודית לשל המקום זיקתו

עם הברית באינטנסיביות שיריהם של גולדברג ושל שלונסקי מתכתבים , רומז רק למקורות

במין קרנבל של , אצל שלונסקי מתקיימים שני מישורי ההתייחסות הללו במקביל; החדשה

; ישואו שנים עשר שליחי; שנים עשר שבטי": העשר-שנים –ואנו ("אלוזיות לנצרות וליהדות

מודגשת החוויה הדתית הנוצרת בשני השירים ;)?מיאקובסקיולדימיר של " עשר-שנים" ה-לי אוו

נעדר הפאתוס והאפותאוזה של , אלא שהשיר של גולדברג. שכמו מקרבת אדם לאלוהיו, במקום

מלכות "לא רק ו(מרחב נוצרי גרידא צטייר דרכו כעמק יזרעאל מ: מרחיק לכת ממנו, שלונסקי

. בכללותםשיבולת ירוקת העיןדבריו מתייחסים לשירי הספר . 62' עמ, מונוגרפיה, ריבנר 194

- מבית("באשר הוא מבקש להגדיר את גבולות הטריטוריה , דידקטית מעט של הטקסטואמנם נקל להבחין במגמה 195 זהו ("גם על ידי מתן השם העברי למקום , ")זוהי ארצי ושדותיה("ומצהיר על ריבונותו עליה ") אלפא עד נהלללבין ) הנכתב לביצוע בהצגה או במחזה, בידורישיר " (פזמון"בכוונת מכוון איני מבחין כאן בין "). עמק יזרעאל

המקרה שלפנינו ממחיש את הבעייתיות הגלומה בעצם ; )שיר שנכתב מראש לשם שירה בציבור" (שיר זמר", ליריקה ולהיט, בשיתוף עם הרי גולומב ואחרים, פורת-הנקבעת בפתח ספרה של זיוה בן, הקטגוריזציה הזאת

.11' עמ, 1989, הקיבוץ המאוחד

, להבנתי. 82-80' עמ, 1986, כרטא, יסודות בשירת הילדים בראי יצירתה של לאה גולדברג, ועיינו בספרה של לאה חובב 196כך -שלמרות נימתה האופטימית כל, "תברך ארצי ותתהלל: "מעין רמז מטרים למוות הממשמש ובא טמון בשורה

יתכן ". ויתהלל[...] יתברך : "תחת וחותמת באותם שני פעליםהפו, היא עשויה דווקא להזכיר את תפילת הקדיש .שהכוונה כאן למותו של אלכסנדר זייד

הלקוח כידוע מקינת דוד על שאול ועל " הרי בגלבע"הצירוף הייחודי , בין השאר, בטקסט של שלונסקי מופיע 197ולא בהקשר (תרמן מספר זכרי לשון למקורות בפזמון של אל; )21פסוק , פרק א, ספר שמואל ב(יהונתן שנפלו שם אלוזיה לנבואת ישעיהו על חורבן –" לילה מליל, מה, מה "–) הפזמון החוזר(דוגמת הרפרן , )ספציפי של המקום

".מליל-מר מהש, מלילה-שמר מה, קרא משעיר, אלי :דומה, משא: "11פסוק , בפרק כא") דומה("בבל ואדום

52

לשלבי כנסיה "הופכים שסביבו רכסי ההרים : ")שמיםהמלכות "על משקל , "העבודה והבשר

" סטבט מאטר"היא ה" השעה הגדולה("בסופה פייטה ש צליבה מוזרה בוומתרחשת " מערפלת

הוא ודומה ש, אין כאן אזכור להישגים החקלאיים של תושבי המקום"). צב שמתכורעת על ע"ה

שאמנם (את מקום העמק הפורה "! מולדת דממה עקרה" הרי מדובר ב;אלמלא הילדים, שומם

שהמוות הוא ,הריגה- ין גיאעתופס בשיר של גולדברג מ, )מצריך התמודדות עם סכנות קיומיות

השקט ושופכים את דמה בשלוהוברושים ננעצים (" ואסתטיו וכמעט הרמוניחלק אימננטי ממנ

עמק ", בסופו של דבר). סטיגמטהמסמרים היוצרים את ההברושים מתפקדים כאן כ; [...]"

,")יזרעאל"ו" גלבוע"אלמלא אזכור השמות (של גולדברג הוא תמונת נוף אוניברסאלית " יזרעאל

מקום "ל, פי הצו הפואטי-על, הטקסטים של עמיתיה מוקדשיםבעוד ש ,צרית במהותהנו

של אלתרמן ולא תהאוניברסאליאין כאן לא הרומנטיזציה "; ומפארים אותו"הסימבולי

ניתן 199 ,198.שיבולת ירוקת העיןכדברי עפרה יגלין על שירי הנוף ב, "המיתיציזם היהודי של שלונסקי

דווקא , זה של עמיתיהמיותר " שורשי"ו" מקומי"הוא גולדברג ירה של להרחיק לכת ולטעון שש

:וארן' ובהמשך לדבריהם של גורביץ, בגלל שהוא נעדר אקסטזה

בתקופה הציונית יסוד זה . היא מושא של אמונה והתלהבות" הארץ"יש תקופות שיא שבהן עבודת , ל הקרקעהעלייה ע, העלייה ארצה.הארוטי אל הארץ, מתגלה ביחס האידיאולוגי

אפופיאות אלה מתגלגלות כמהלך , ההתנחלות, כיבוש הארץ בטיול ובמלחמה, האדמה לא רק מן הגולה –בכולן יש יסוד של עלייה . היסטורי ממשי המספר את עצמו כמיתוס

.הארץ) ועל(מן הארץ ואל , " הגדולהמקום"אל " המקום הקטן"אלא אף מן , ארצהחסר , טבעי-מעידה על היחס הלא, רגשות הכפייתיתאולי אפילו ההת, ההתרגשות

200.הדרוך כלפי המקום, המנוחה

עדות ? של גולדברגזה אולם איך תפסו הקוראים בני הזמן את שירה . ספקטיביוכך במבט רטר

בן , שמעון גנס". הארץ בשירתנו החדישה", לכך עשויה להימצא ברשימה שנזכרה כבר לעיל

שבמובנים רבים שמרה על מידה (גולדברגבה את שירתה של " שירלהכ"ביקש , "יחדיו"חבורת

למרות התפיסה המקובלת של . לא פורסם, ד"תשנ, )אביב- קורס באוניברסיטת תל" (לאה גולדברג", עפרה יגלין 198

גם את שירתו מלווים לבטי , לפועלם של בני העלייה השנייה והאתוס שלהם" שופר"ראשית שירת שלונסקי כשלונסקי ", מתי מגד" (לשון משותפת עם הקולקטיב"צוא בין זרותו וניכורו המשוררי לבין ההכרח למ–הזדהות

בעריכת מבחר מאמרים על יצירתו: אברהם שלונסקי: מובא מתוך, 25.3.1955, הארץנדפס לראשונה ב, "בשירת הדורגולדברג הכירה ). 114-110' עמ, ועיינו שם; 112' עמ, 1975, אביב לספרות ולאמנות- עם עובד וקרן תל, אביעזר ויס

ריבנר מעלה אפשרות ששיריה . 209' עמ, מונוגרפיהועיינו ב. כבר בצעירותה, את שירתו של שלונסקיהיטב ערוך מאותם - אלא ששירים אלה שקטים לעין", הראשונים על הארץ נכתבו בהשפעת שירי שלונסקי המוקדמים

).62' עמ, שם[...]" (רחוקים מהאקסטזה האקספרסיוניסטית שלהם , של שלונסקי

לשיר : "מציינת הדוברת במפורש את לבטיה הפואטיים כיצד לשיר על הארץ, "כנען", ור השירים העוקבבמחז 199כעל נצח נפשי / על נצחך החמסיני, יר עליךאו לש[...] /, י בכתפו החשופהנכעל נשוך ש / ,עליך כעל מחנק ואלם

סחבות - תינוק בבלויי/ ) [...]כל רגב דרכי כפושע ארב/ ( כמו אז בנצרת –. אבל את כזאת / [...] –תרסק לדקות משהן למעשה , ותהדוברת מעלה כאן כביכול שתי אפשרוי: יותרישיר זה קונבנציונאל. "הניחה חנה בשילה/ כאלה , ך"השימוש באלוזיות לברית החדשה מאוזן כאן עם אזכורי התנ. תיאור המקום כפרויקציה לנפשה-אחת

מייסד המלוכה , התינוק שחנה הניחה בשילה הלא הוא שמואל(שעשויה להצטייר להם אף אמירה פוליטית שיר א במחזור . ותר לנוסח השלונסקאיונוטה י" דמדומים ביזרעאל"אך בעיני שיר זה נועז פחות מ). בישראל

. 167א, שיבולת ירוקת העיןח ונכלל ב"תרצ, מאזניםנדפס לראשונה ב" כנען" .12' עמ, )"אנתרופולוגיה ישראלית(על המקום " 200

53

דמדומים " הוא ביקש בדבריו להציג את פיכךל). ונופית בפרט, תרבותית בכלל–ידועה של זרות

לא כתופעה חריגה כי אם כהמשך טבעי לשימוש במוטיביקה הנוצרית , הנוצרי כל כך" ביזרעאל

שספג את המחזה של ישו (ה שגם ה נ ו ף הארצישראלי נרא "– ולמעלה מזה, טבעות עשןהניכר ב

הוא מבקש אפוא , על דרך ההיפוך201".ל"יש בכוחו להכתיב את המשוררת דברים מעין הנ) הצלוב

202!רמז נוצרי בשירי גולדברג שנכתבו כאן ביטוי להוויה המקומיתלראות בכל ה

, ם שיר הילדים הידוע שלהנדפס ג, "דמדומים ביזרעאל"בתקופה שבה גולדברג מפרסמת את

נוף שלפי שמו אמור להיות שיר, שיר זה 203.המוקדש לילדי קיבוץ אפיקים, "ערב מול הגלעד"

יא בנהו "–לחזון העצמות היבשות , למשל(בצד ההרמזים למקרא , רווי גם הוא, יישראל-ארץ

מעין שילוב של –במרכזו טלה אובד : שהבאלוזיות לברית החד, ")העקבל הם אמוד דריו/ י דעלגה

204.)32-11פסוקים , טופרק , לוקס ("הבן האובד" עם משל ,"אגנוס דאי"ה, "שה אלוהים"

":ואצלנו"הוא , שגולדברג בחרה שלא לכנס אל ספריה, שיר מעניין נוסף מתקופה זאת

ואצלנו ,נשר צונחת- כנף–אצלנו הלילה

.אני: שמים רקום-רכתועל פ אצלנו בלילה מול סלע ופחד .שותק את בכיו אלהים כנעני

,ופה ברומא כל כך לטפני הרוח

,תפלותיו של נזיר-כאלו הוא נושב מסדר ה קרועפה פנס מתעטף בסודר אפל

.וכאם בתינוק מתבונן בשנתה של העיר

פה דרכים בלי קמטי יסורים מגשמים וחמסינים הגן לא חנק פה שרב קטלני-ואת ירק

ילו ממרומי הקמרון הסקסטינ'אנג-ורק אלהי מיכל 205.ותק את בכיו אלהים כנעניפה מבין איך ש

.הפיזור במקור, 4' עמ, 1.6.1938, גיליון ז, שנה ב, טורים, "הארץ בשירתנו החדשה", שמעון גנס 201, ירושלים, שטיבל(חייו ותורתו , זמנו: ישו הנוצרי, עשויים להימצא בחיבורו של יוסף קלוזנרשורשיה של מגמה זו 202

" בשר מבשרנו ועצם מעצמנו" שחולל מהומה רבתי הן בקרב יהודים והן בקרב נוצרים כשהציג את ישו כ–) ב"תרפן ואברהם אהרסלל את דרכו של נראה שספרו של קלוזנר . )80' עמ, 2002 ,כתר, סיפור על אהבה וחושך, עמוס עוז(

ספר , ")דמדומים ביזרעאל" השנה בה נדפס לראשונה גם השיר – 1937 (במשעול הצר בכתיבת הרומן שלו קבקהחי בנופי הארץ וחש זיקה עמוקה , פרוטוטיפ ציוני"היות שהציג את ישו כ, שזכה אף הוא לתפוצה רחבה בישוב

גיליון , דימוי, "הדיאלוג עם הברית החדשה בספרות הישראלית :לוניותמועקת החי", בלום- רות קרטון" (לאדמתה עיינו , החל מתקופה זו ואילך, לפירוט על יחסה של התרבות העברית אל הנרטיב הנוצרי). 9' עמ, 2007, 27

. בלום- במאמרה זה של רות קרטון, מה עושות האילות, ירי הילדים שלהונכלל בספר ש, 20.1.1938, דבר לילדיםנדפס לראשונה ב" ערב מול הגלעד" 203

, מהדורה שביעית מתוקנת, השומר הצעיר–הקיבוץ הארצי , אנקורים–ספריית פועלים , ציורים מאת אריה נבון . 55' עמ, ]1949 [1971

ספרות ילדים בסבך ", )לכת-שלפרקים הם מעט מרחיקי( ועיינו בדבריו של יאיר מזור אודות השיר 204הוראה ומחקר בספרות , מאסף לעיון, !?באמת, "גולדברגללאה ' ערב מול הגלעד': רה מבחןמק, האמביוולנטיות

. 32-23' עמ, 1996מאי , )אבידר-על שם ימימה טשרנוביץ(מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ולהוראתה , ילדים .136מובא כאן מתוך ג; ולא כונס לספריה1937 בספטמבר דברנדפס לראשונה ב" ואצלנו" 205

54

- גדוש ערגה בלתיהוא בקריאה ראשונה : ברור מדוע גולדברג בחרה לגנוז אותו, למקרא השיר

לבין 206והמפייסהמתח המתקיים בו בין היופי האירופי המעודן נראה כי ו, מוסווית לאירופה

במילת היחס אבל בעצם הבחירה 207".שם"לטובת המוכרע חלקת הארץ השחונה וזעופת הפנים

מעניין גם ("כאן"לבמפורש הדוברת או הדובר עצמם משייכים ,"ואצלנו ",בגוף ראשון רבים

ובסופו של השיר ישנו מומנט משמעותי של ; )שאינו אופייני לשירת גולדברג, השימוש בלשון רבים

איך שותק את בכיו "ית מסוגל רק הוא להבין כאשר פאר היצירה הנוכר, קבלההתקרבות ו, נחמה

י צמד על ידדווקא " שם"ל" כאן"מעניינת גם בחירתה של הדוברת לעמת בין ה ".אלהים כנעני

שהייתה בירת עברה האלילי של העיר היא משכילה להעלים את ": רומא "–" כנען"הניגודים

את המטען ההיסטורי היהודי בקשת לנטרל מזמן בובו הממלכה שהביאה לגלות עם ישראל

ן העימות הטיפולוגי בין כך נמנעת הדוברת מ".כנען"השימוש בשם י על יד, ישראל-ארץשנקשר ב

209.במידה מסוימת, ואף מצליחה לגשר ביניהם208שני המקומות

משירי ארץ " מגולם במחזור" הייצוג הדואלי של הנוף"טכניקת של ביותר המיצוי המושלם

על אף , המחזור לא זכה לקריאה קשובה, הפלאה למרב210).1951-נדפס לראשונה ב ("הבתיא

). על התקבלותו הייחודית אפרט בהמשך(מקומו המרכזי בתרבות הישראלית

עם . בה בילתה גולדברג את שנות ילדותה ונעוריה, ששירים אלה נסובים על ליטא, סוד ידוע הוא

: כתב עליו המבקר דוד ארן) 1955 (קרברק בבהופעתו בספר

. עוד שירים אחדים שמשמעות אקטואלית להםקרברק בביש בחלק השירה העממית של [...] ה סמלית נהדרת לגולה בצאלא כמ" משירי ארץ אהבתי"כן אין להבין את המחרוזת

וכאם בתינוק ("שמיוחסת לו " תקנית"גם באמהות ה, בין השאר, ההרמוניה של המקום האירופי מתבטאת 206

". דמדומים ביזרעאל"או " כנען"בניגוד לתינוקות הנזנחים או הבוכים בשירי , ")מתבונן בשנתה של העירבפרקי ) ישראלי- הארץ" (כאן"ל) האירופי" (שם"באותה תקופה ביטאה גולדברג ביצירתה את המתח שבין ה 207

נדפס באותה , "ואצלנו"השיר . 1937ספטמבר -ביולי, דברשנדפסו בהמשכים בגיליונות , מכתבים מנסיעה מדומהאפשר - שאי–הנשכחות ': "ועיינו בדברי. מכתבים מנסיעה מדומהבמה כשבועיים לפני הופעת הפרק הראשון של

]. בדפוס[ספריית פועלים , מכתבים מנסיעה מדומהדורה חדשה של אחרית דבר למה, "'לשכוח, עם עובד/עלמא , דימויים הדדיים-יהודים ונוצרים : שני גויים בבטנך, על העימות הזה ראו אצל ישראל יעקב יובל 208

. ואילך48-46, 25' עמ, 2000

" ואצלנו"ס במקור באותו עמוד עם שנדפ" (זכרון רומא"ישראל לרומא שב ועומד במרכז השיר -המתח שבין ארץ 209כאן מקבילה לשימוש ). 146ג, וכמותו לא כונס אף הוא לספריה] 12' עמ, 19.9.1937, ח"ד בתשרי תרצ"י, דבר[

ארציכי / לא ידעת , לא פתרת, סלחי, אמא": "חמסין"ועיינו גם בשיר ". ארצי: "המילה" ואצלנו"החריג בתיבה ומעניינת כאן ). 142ג, לא כונס לספריה, 1938 ביולי דברנדפס לראשונה ב[...]" ( חמסין עקרה ונקשה בת

. לבין אופייה של הארץ) עקרות ומרדנות(המטונימיה בין תכונותיה המובלעות של הדוברת עליהם היא , )1937יץ בק, בעקבות ביקורה שם" (משירי איטליה"באותה תקופה גולדברג מחברת את המחזור

גם ). 247' עמ, 1.7.1937, יומנים" (לא ארצישראלי, שיר איטלקי, בפעם הראשונה, כתבתי היום: "מעידה ביומנה. אלא שבטקסט זה היא נתפסת כחלק אינהרנטי ממושא התיאור של היצירה, כאן בולטת המוטיביקה הנוצרית

וכן את השיר שלא נכלל בסופו של ) 251-250, 248' עמ (ומניםיב) 162-159א(השוו לנוסחים השונים של שירים אלה ).שם" (ההקתדרל", דבר במחזור שנדפס

.202-199ב, ברק בבקרנכלל בספר . 1951בנובמבר , אורלוגיןב 210

55

ת חומו"אכן לא נותרו מארץ אהובה זאת אלא [...] והיא איננה עוד " ביתנו הישן"שהייתה מחרוזת בסמל תרנגול הזהב המוטל שחוט בראש בולכן מסתיים השיר השלישי ". חרבות, אותם כוחות המוות וההרס בעולם שגרמו לחורבן יהדות אירופה עדיין לא נמחו. הסמטה

211[...]ל האנושות כולה ולא על עמנו בלבד אלא ע–עדיין מרחפת סכנת החורבן על עמנו

, הנה כך; "common knowledge"הפכה למעין אלא מחקר האקדמיתובנה זו לא נותרה בתחומי ה

לאה גולדברג ": "ארבע אחר הצהריים"כותבים אודותיו עורכי אוסף השירים הישראלי , למשל

שלהם לא מנע מהם -הסברםשאפילו אלא 212". על ארץ הולדתה ליטא1951-כתבה את השיר ב

בפרדס ליד ", "בית הערבה", "עין גדי": "יים אופיינייםישראל-ארץלקבץ תחת שם זה שירים

.מחזור השירים הזהפניו של - וזו המחשה מצוינת לכפל- ועוד" השוקת

כדי שלא "ותפללכת בין הטי", ברוב הטקסט, הפנים הזה מקורו בהקפדתה של הדוברת- כפל

- טקסט תוביל למסקנה חד-בחינת המיקרו, כן-פי-על- אף. להסגיר את זהות ארץ אהבתה על נקלה

" שוטטות"למרות ה, ישראל-ארץ ללאו, לפיה שירי המחזור אמנם מתייחסים לליטא, שמעיתמ

:המבלבלת לפרקים בין שני המקומות

- ארץקל לייחס ל ")-נוי אביונה -ארץ, מכורה שלי("ואת פתיחתו , את כותרת המחזור .א

פרשנות אחרת ראתה 213.ערכי-היא מסמן חד" מכורה" ודאי לקורא ילידי שעבורו – ישראל

שירים "אלא , "שירים מן הארץ שאותה אני אוהבת"לא " משירי ארץ אהבתי"בביטוי

214.מתאר את ניסיונות אהבתה של הדוברתכאילו המחזור כולו , "מארץ האהבה שלי

לתפיסה הרווחת בתודעה הקולקטיבית , בקריאה שטחית, את דלותה של הארץ קל לקשר .ב

215."ארץ אוכלת יושביה"של ) בסיפור המרגלים, אאך ראשיתה במקר(הישראלית

חלקו (6' עמ, 30.9.1955, ז"ד בתשרי תשט"י, "דף לספרות", על המשמר, "שירי האהבה של לאה גולדברג", דוד ארן 211

על , "ספר השירים החדש של לאה גולדברג: "תחת כותרת שונה, ן של המאמר התפרסם שבוע קודם לכןהראשו ).6-5' עמ, 23.9.1955, ז"בתשרי תשט' ז, "דף לספרות", המשמר

סי מוסיקה וגלי -אם- אן, בעריכת דלית עופר ויורם רותם, מיטב השירים מתוכנית הרדיו, "ארבע אחר הצהריים" 212 היא נולדה כידוע -ליטא אינה ארץ הולדתה של גולדברג : בדברים אלה נפלה טעות. 5' עמ, 2005, ל"צה

. אך כבר בשנתה הראשונה שבו הוריה עמה לליטא, ) קלינינגרד שברוסיה–היום (בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית -יברסיטת תלכשיר געגועים לליטא התוודעתי בשיעוריה של עפרה יגלין באונ" משירי ארץ אהבתי"אל קריאת

. 1993-ב, אביב

[...]".זמר לך מכורתי / זמר לך , זמר ",אברהם בן זאבבזיכרון עולות כמובן שורות הפזמון שחיבר 213

שנעל את פסטיבל ישראל בקיץ " שרים לאה גולדברג"בחוברת הנלווית לתקליטור המופע , כך כותב טוביה ריבנר 214על , משל לאהבה על אושרה הקטן ודלותה הרבה: נעשה הנוף כל כולו משלי..][.' משירי ארץ אהבתי'ב: "2003

בהערותיו הקצרות ). 25' עמ, שם." (נוי: אך בכל זאת, אמנם אביונה. 'ארץ נוי אביונה': מעט שבחה ורוב חרפתהנמנע ) 1970, שראלבשיתוף עם אגודת הסופרים העברים בי" יחדיו"הוצאת (ילקוט שירים: לאה גולדברגלשיר בספרון

כעדות לכך שפרשנות זו רווחה כבר לפני שנים גם מחוץ ). 136' עמ, שם(ריבנר מלקבוע על מה או היכן נסוב השיר , 1978ינואר , אביב-תל, ירחון נעמת, "שיר לאהבה ולא שירי מולדת", לקהילת ספר עיינו ברשימתה של שרה שוב

מבחר שירי ,בארץ אהבתי): ורישומיה (גולדברגחר משירי האהבה של ואמנם שם זה ניתן לספר ובו מב. 43-42' עמ .1997, ספריית פועלים ,גולדברגלאה : ציורים, אהבה

ראו במאמרה של אילנה - של הדימוי המוטה של הארץ –ודרכו , פרשנות מודרנית וביקורתית של סיפור המרגלים 215, 1995אביב , 6גיליון , תיאוריה וביקורת, "בארץ הנפיליםעשר המרגלים -שנים: לדמיין את הארץ המובטחת", פרדס פרדס מסכמת את 114' בעמ). הראשון מופיע בטעות כיתוב המשייך את המאמר לגיליון קודם' בעמ (115-105' עמ

: דבריה

56

- ארץבראיית המחזיקים בתפיסה לפיה הטקסט הוא שיר אהבה ל(אחרי האזכור התמוה .ג

וסגריר / ושבעה ימים אביב בשנה : " בא תיאור האקלים216,של מלך ומלכה) ישראל

כי אם , י השחון יחסיתישראל-ארץלים ה מובן שאין זה חיווי על האק."וגשמים כל היתר

עשרים , בשבתה בקובנה, גולדברג עצמה כותבת ביומניה, ואמנם. תיאור מזג האוויר בליטא

מאה ושישים . החיים ריקים עד אין סוף": אך בניסוח דומה,שנה לפני שתסגנן זאת בשיר

217."ל הנפשפרק בגיאוגרפיה ש. וסערות גדולות אין כאן. יום בשנה יורד גשם בליטא

הקבצנים נזכרים לא פחות מארבע (השב ונשנה כאן , תיאור עונייה ודלותה של הארץ .ד

ואף , לשקף את קשיי תקופת הצנע אשר במהלכה השיר הזה נדפס עשוי אמנם 218)פעמים

אך סביר 219,)בתרבות הרוסית, ככל הנראה, מקורו(החלוצים להיענות לאתוס העוני של

"[...] - ביומנה , של גולדברג עצמה את קובנה עירהוריהשהוא מתקשר לתיאיותר להניח

מאפיין זה בולט גם 221.וברבים משיריה 220"אותה עיר מזוהמה ואפורה שהינה עיר מולדתי

222 .ושל אחרים, בר הפלוגתא ובן מולדתה של גולדברג, בתיאוריהם של אברהם קריב

עשויים להתקשר ." ל היתרחרפתך כ- נותךוג/ רק אחת בעולם את שבחך אמרה : "הטורים .ה

יש כאן התייחסות אך ברי כי 223"מעטים מול רבים" הנרטיבבתודעת הקורא הישראלי ל

בשל , כאן ובהמשך השיר, הדוברת מבדלת את עצמה מסביבתה: לדומיננטה הפואטית

".כאן" על הלמרות הציווי לשיר רק" שם"לשיר על ה: אחיזתה בעמדה שירית שונה

סיפורים לאומיים חזקים אינם בהכרח על אידיאליזציה של אבות מייסדים מסורים שלא ידעו ספק

הארץ המובטחת מצטיירת בדמיון הן כארץ חלב . כרח על שירי תהילה לנוף המולדתואף לא בה, מהו . בעת ובעונה אחתunheimlich - וheimlichהיא . ודבש והן כארץ אוכלת יושביה

- ובן/ המלך זקנה -ובת: "נטולי שררה ובית, )אירופיים בהכרח(מתוארים מלך ומלכה גם בשיר אחר של גולדברג 216, עם הלילה הזה ונכלל ב1963ביולי על המשמר נדפס לראשונה ב, שיר ב, "אבק הכתר." ("המרזח-בבתי/ לך לן המבעלת הארמון , פיחות דרמטי שכזה חל גם במעמדו של הרוזן זאברודסקי במחזה פרי עטה של גולדברג). 40ג)1956 .(

.206' עמ, 15.11.1929, יומנים 217

" מביתי הישן"במחזור , "ראשית אביב", בשיר ג, למשל, ראו; טים קבצנים להופיע בתיאורי ליטא שלהנו, וככלל 218, )1956- מ" (בלי שיר ותוף"בשיר ד במחזור ; 233א, )1940-מ" (לאחת הערים"בשיר א במחזור ; 228ב, )1944- מ( .272ב, )1956-אף הוא מ" (עיר זו"ובשיר א במחזור ; 270ב

.70' עמ, מעגבניה ועד סימפוניה, חגית הלפרין 219

. 261על יחסה השלילי כלפי קובנה עיינו כאן בהערה . 203' עמ, 10.9.1929, יומנים 220

אצלנו . / לחמנו אזל וכוסנו שבורה/ , אצלנו העני פרוש כשטיח": "הרוח הקטנה שלנו"בשיר ג במחזור , לדוגמה221נכלל , ט" בכסלו תרצטוריםנדפס לראשונה ב." (לשמר על דלתנו עד סוף אשמורה/ והלילה מבטיח , אין כלום

).128א, שיבולת ירוקת העיןב

:יידיש, מיין היימלאנד ליטע, ליטא מכורתי, שכתב על ליטאי הסנטימנטלת אברהם קריב מזכיר זאת בספר הזיכרונו222: 585' עמ, ך"תש, עם הספר, יהדות ליטא, למשל, ועיינו גם; )פרק א (13-6' עמ, 1962 ,מנורה, ייןאליעזר רובינשט

.ועוד, "הדלות המנוונת ושהייתה שורקת ומצפצפת בכל הבתים בערינו ובעיירותינו, העניות הגדולה"

ספרית , עם עובד, יתמיתוסים בתרבות הישראל: שבויה בחלומה, אצל נורית גרץ, למשל, על נרטיב זה עיינו 223 . 34-13' עמ, 1996, אופקים

57

/ , הנגו 224הטמסר וצחק וול שכל/ ה נפב וחול רכ לךלן אכ- לעו "–מסקנתה של הדוברת .ו

גם היא אינה טבועה בחותם - ." אלקט ואשמר למזכרת/ מחרבן חומותיך כל אבן קטנה

יך הן עשויים להשתיהללו) הסמטה והגינה, החצר, השוק(כל פרטי הנוף : מקומי מובהק

" כל אבן קטנה"מהן מתעתדת הדוברת לאסוף , החומות החרבות; והן לליטאישראל- ארץל

על ת העולם ומלחמשתי שנכבשה ב, הן עשויות להיות חומותיה של קובנה: אף הן דואליות

. ות להיות חומותיה של ירושליםכשם שהן עשוי, י ברית המועצותעל ידידי גרמניה ובתווך

ת ונתל"לצרור בשיריה את זכר אותה ארץ ו, הפעולה שאליה נרתמת הדוברת, על כל פנים

אך לא כשלוש שנים לאחר " חיבת ציון" הייתה מתאימה אולי לשירי – 225"תרהוז הךתולד

!בשיאוכשבניין הארץ והאומה , קום המדינה

ת הדוברת לנדוד מעלה על הלב את תיבות הנגינה שהיו חלק תיבת הזמרה שעמה מתכוונ .ז

גם אל שיריו ופזמוניו , בין השאר, ומצאו דרכן, נפרד מהווי החיים העירוני באירופה-בלתי

: זיכרונות הילדות בליטאאל ת תמיד רקשנ תיבת הזמרהבשירים של גולדברג . של אלתרמן

-יל דיךנל גע/ , יךרי ערברת פתוקל בע/ , בלועה, ןיובאהי רבע/ , יךרוסיד בא מיתפיפי"

, םעט-רסר וזכג אעלכו. // שמחי הנל בם שחצל מע/ , חצי מלה עתרוה חנקזו.// [...] בלובלה

ברשימה שפרסמה 226. [...]".הינגנ-תבתל ץ שצוס רלו/ ם עי פדם מיכת בה אולי / [...]

- מ" (מביתי הישן"במחזור , "הסמטה", ועיינו בשיר ה: גם הסמטה או הסמטאות נזכרות תדיר בתיאורי נוף ליטא 224

מה : "שגם חותמו האוטוביוגרפי הברור) 1940מיולי " (לאחת הערים"במחזור , "'ההר הירוק'", בשיר ב, )1944- הסמטאות גולשות", "החוף", שיר ו, ובאותו מחזור; )234א." (הסמטה שזקנה בלא עת/ , סה ההרהבטפ, לאה

בשיר ב , 269ב, )1956-מ" (בלי שיר ותוף"בשיר ג במחזור ; )238א." (כנערות קטנות רדופות מגור/ , רצות לחוףוהנה הסמטה הזאת : "והוא האורהסמטה נזכרת תדיר גם ברומן . ועוד273ב, )1956- וא מאף ה" (עיר זו"במחזור

הם נכנסו לסמטה המקשרת את שפת הנהר עם "; )20' עמ. [...]" (עולה אל הפארק ההררי ואל הגבעות שסביב לו ).184' עמ, שם" (אחת הכיכרות של העיר

ועיינו במאמרו של ; שגולדברג הרבתה להשתמש בה יחסיתתבנית , היא כמובן אוקסימורון" זוהרת"ה" דלות" ה225 . 60-48' עמ, פגישות עם משוררת, "לאה גולדברג והאוקסימורון המעודן", דוד פישלוב

תיבת נגינה נזכרת בשירים . 79-78ב, על הפריחהנכלל בספר , 1945 בינואר משמרנדפס לראשונה ב, שיר נטול כותרת 226וראו גם ). 1940-מ" (לאחת הערים"במחזור , "ההר הירוק", דוגמת שיר ב, יטאנוספים שבהם מועלה זכרה של ל

:הנפתח כך, "מזמור"את הסיפור הגנוז

.מה הייתי לפני אלפים בשנים, יחידי שלי, הנה כי שכחתי כלילמבית לבית ונבלי , מחצר לחצר, ואהי עוברת מעיר לעיר. לפני אלפים בשנים הייתי משוררת נודדת

ומילותיו זכות . ואני שיר רק אחד ידעתי–. וד לפני החלונות הפתוחים ואשיר את שיריואעמ. אתיויהי לצחוק בעיניהם ויחשבוני , ויהי כשמוע בני העיר את הזמר אשר בפי. מאוד לאוזני האנשים

וישחקו מאוד וישמחו ויתנו לי לחם תחת שירתי . לבדחנית מלהקות הלצים הבאות תכופות אל העיר בדידותי הסגרתי יאת אהבתי העזה ואת ייסור, כי תבוא, ואני את כל געגועי אליך. ם ללוןומקו

וירעד לבבי וירטט לצחוק ההמון הגס ולחמי לא ערב לחכי ועל משכבי לא נחו . בשירתי הפראית . [...]עצמותיי

ירי של המשפט ראוי לשים לב למבנה התחב, בצד הקריאה האוטוביוגרפית שכמו מתבקשת מאליה בטקסט זהראוי גם לציין כי ; "ממדינה למדינה, ומעיר לעיר", שכמוהו כאחד מן הטורים החותמים את שיר א כאן, השני

; לא הצלחתי לתארך את הטקסט הגנוז. בשני הטקסטים הדוברת מעמידה עצמה כמי שנדרשת לנוד עם שיריה . 550שקופית , 58סרט זיעור , a39603-כ: פרטיו

58

מנגנת דווקא ] ,[חצר הליטאית" נזכרה גולדברג בתיבת הנגינה לה האזינה ב1939בראשית

227". [...]אשר לפני המלחמה' תחום המושב'ברוסית של ' ...סנונית, שירי, שירי לי': את

, ייני מקוםצנעדר עוד יותר [...]") , תי השקד פורחבארץ אהב: "הפותח במילים ( במחזורשיר ב

השקד המופיע כאן טיפוסי גם ": הייצוג הדואלי"ולכן הוא מהווה מימוש מושלם של טכניקת

בארץ אהבתי על : "וגם הטורים הבאים מצליחים לשמור על עמימות המקום, לארץ וגם לליטא

הצריח משייך על פניו את השיר למרחב - "[...]ל גר-הלא עובואהבתי י-ץל ארא/ , לג דיחרצה

, אך בתודעת הקורא הישראלי; )צריח טירה(באופן בלעדי , האירופי

הצריח עשוי , ודאי נוכח ההיסט המיליטריסטי של התרבות הישראלית

מכאן קצרה "). בקנה ובנות בצריחםפרחי! ("להתדמיין כצריח טנק

, כלי רכב משוריינים שבצריחיהם דגל ישראלצילומילהיזכר בהדרך

.ברגעים משמעותיים בהיסטוריה של המדינה

עשוי זה להיות עולה רגל המבקר באתר נוצרי ובה במידה : תמשמעי- א דויעולה הרגל הדמות גם

). יהודי שעולה לירושלים לאחד הרגלים (ת של המונחעולה רגל במשמעות המקורי

הם מתארים הכנות קדחתניות לקראת ביקורו של : ראשונים של השיר מלאי תקווהשני בתיו ה

, מי יכיר את האורח ומי יקבלו, השאלה הרטורית: בבית השלישי חל מפנה. לה רגלואורח או ע

ואמנם הבית [...]". , מי לא ישגה/ , מי לא יטעה: "נמסרת תוך הדגשת הסיכון הכרוך במעמד זה

האורח עובר בסתמיות על , חרף ההכנות המרובות לקראת בואו: סתיים בכישלון חרוץהאחרון מ

פרק , שיר השירים-" ולבי ער, אני ישנה("היא ישנה ; פני ביתה של הדוברת ולא נוצר ביניהם מגע

הדוד אינו , "שיר השירים"בניגוד ל: וד יותר את ההחמצהבליטה עמואלוזיה זו ) 2פסוק , ה

האבן מטונימית , שאראה מייד בסמוךוכפי, "אבן בודדה מתגוללת"רק . פק כאן על השערמתד

י הוידוילאורח מופיעה גם במחזור והאסונית ומעניין שהציפייה הנואשת .לנפשה של הדוברת

על "228,)היסטורית מכלילה- אף שנתפס בביקורת בעיקר כאמירה תרבותית(ומלא חשבון הנפש

/ חלסול וחין מוא, יםמשא, יםמרע, יםניובא: " שנדפס בעצם ימי מלחמת העולם השנייה,"האשם

ה על ש שהאבול. / חרל או שאובול לחינים נס אופאבו/ ה נקזי הבלשה בלענ, יןדת הים איקדצמ

230,העורך אף הוא חשבון נפש אישי והיסטורי, "ירי הבן האובדמש" גם במחזור 229."הנרוחא

. 4' עמ, 15.2.1939, ד"מ-ג"גיליון מ, שנה ב, טורים, "העיר הזאת", לאה גולדברג 227

. 117-114' עמ, אולי מבט אחר, 131-125' עמ, דיסרטציה, יגלין 228

.175מובא כאן מתוך ג, ולא כונס לספריה1943 באפריל דברנדפס לראשונה ב, שיר ב, "על האשם" 229

. 117' עמ, אולי מבט אחר, 131-129' עמ, דיסרטציה, יגלין 230

59

הופעתו 231.הבן בסעודה שכל כך טרחו על התקנתה-נכזבת הציפייה להשתתפותו של האורח

" משירי ארץ אהבתי"הנשנית של המוטיב הזה בטקסטים שלעיל מקשרת בבירור את המחזור

.השלכותיהאל העולם השנייה ומתייחסת אל מוראות מלחמת גולדברג השירים שבהם חטיבתל

232).פי שציין דוד ארןכו (שיר בכפריםבמחרוזת כמו , השיר בכללותו נראה כעיבוד של שיר עם

, "משירי ארץ אהבתי"שראה אור בפעם הראשונה פחות מעשור לפני שנדפסו , קובץ זהואמנם ב

:נפש-שגם בו הציפייה הדרוכה לאורח מסתיימת במפח, "ניגון"מופיע

ן וגנ

)סלבי(

,נולבגן ש, ה בגןנה ,חרודבדבן פ, ץ דבדבןע רהצר האול נויתבבו .חראת אורקת לטשקתת מב

,יהתומה צקרה סונטת קחוא ,חתור פעשר הכובח האה :תשחנ מהה לנקזם האה

[...]? חראוא הבומאין י, מאין

[...]? מולדת-היבוא עד אדמת, הוי

,השמש-רק עורב ממזרח, אבוי ...הוא לבדו ידע ידע

,בגן שלנו, הנה בגן

,עץ דבדבן השיר תפרחת הרובביתנו לאור הצ

.בוכה הבת ומתיפחת ,אחות קטנה תגז צמותיה ,מוחה האם את דמעותיה :האח הבכור השער פותח

233.יצא לנקם את נקמת האורח

מתרחש ה) הגרעוני(כך נשלם התהליך הרקורסיבי . לשיר החותם את המחזור נימה אלגית ברורה

והשימוש החוזר "יםX "–חרוזיו השקופים (עם -הנדמה כשיר, שיר אאידיליה ב-מכמעט: במחזור

.שיר גאל אלגיה ב -) תורמים לכך, שבע, ונשנה במספר טיפולוגי

ככל , אל המחזור כולו התייחסה ("טוב בכל השלושה"במחזור הצטייר בעיני גולדברג כ שיר ג

תמונה שיר ג בפתח234.")צת והם דברים שאינני בטוחה בהםצרור קטן משונה במק"כ, הנראה

: מראה קשה של מוות–בסופו ; הממחישה את דלותה ועליבותה של הארץ

. 67ב, על הפריחה ונכלל בספר 1947 במאי משמרנדפס לראשונה ב, "בבית", שיר ב, "משירי הבן האובד" 231

. לעיל255על מקומם של שירי העם ביצירת גולדברג עיינו בהערה 232

הציפייה להלך . 213-212א, יםשיר בכפרנכלל בספר , 1941בספטמבר השומר הצעיר נדפס לראשונה ב, )"סלבי(ניגון " 233-213ג; ולא כונס לספריה, ט"תש, כרך ב, מולדנדפס לראשונה ב" (היפהפיה הנמה"מופיעה גם בשיר א במחזור

[...]". מים פעמיו הו, פעמיו/ המלך -והנה בדרך/ [...] ? מדרכי המלת הימים/ היגיע ההלך , היבוא): "212

60

בבקר עולה החמה צהבה כעין השלכת

ובראש הסמטה מטל .הזהב שחוט-תרנגול

עשויה בהחלט להתפרש כאן כמטאפורה לכלייה , המינן-נגול ברשל התר, התמונה המצטיירת כאן

התרנגולות כבר נשחטו : "כמו במובאה משירו של דוד פוגל, שנגזרה על החיים היהודיים בגלות

, מספרת לאה גולדברג" ,אהב כמה משיריו] יצחק-אברהם בן[סונה "235;[...]"

:ואמר, )דיברנו בלכתנו ברחוב(ת כלעמד לפתע מ, ויום אחד כאשר דיברנו על חורבן הגולה-עולם-איזו הרגשה איומה ונכונה של חורבן... 'כל תרנגולותי נשחטו': את זוכרת את פוגל"

236."יהודי זה

, לתרנגול. עשויה תמונה זו לסמל את חורבן התרבות האירופית בכללותה, אך באותה מידה

לגרש , נה שבכוחו להתריע מפני סכנות האמוזונקשרה בתרבות , המבשר בקריאותיו את הזריחה

תרנגול זהב מכאן הנוהג להציב דמות ; בקריאותיו שדים ורוחות ולהקיץ את המתים ביום הדין

237.בראש צריחי כנסיות

הטראגיות שבסמל זה מועצמת עוד יותר למקרא הטקסט השירי היחיד שגולדברג שילבה

ילדה ניצולת השואה שהוסתרה בארמון ה, לנה; )1956- הוצג לראשונה ב (בעלת הארמוןבמחזה

בשעותיה כי כתחליף לתפילה שימש בעבורההמתווד, במהלך המלחמה ואף לאחר שהסתיימה

ביסודו של שיר זה היפוך 238.שלבטח ליווה את גולדברג עצמה בילדותה היא, שיר עממיהקשות

: אלא מחולל אותה–התרנגול אינו מייצג את הפצעת היום החדש : תפקידים

' עמ, תווי דמות ויצירה: לאה גולדברג, המכתב מובא אצל יפה. 1952-ככל הנראה מ, לאה גולדברג במכתב לשלונסקי 234

"). למכתב ד ("271' עמ, ועיינו שם בהערכתו לגביו. 267

, הקיבוץ המאוחד, םאהרן קומ: עורך, כל השירים, דוד פוגל: בתוך, לפני השער האפל בקובץ 8שיר מספר , דוד פוגל 235 הוא ספר השירים היחיד שפוגל זכה לפני השער האפל, כידוע. 23' עמ, ]1923 [2004, מתוקנת, מהדורה שנייה

ומשמעות –' בתור גולה פוליטי1944 בפברואר 7-הועבר לגרמניה ב'", להוציאו לאור לפני שעל פי צו רשמי ).574' עמ, כרך ב, רית בדורות האחרוניםלקסיקון הספרות העב, גצל קרסל" (זו ידועה' העברה'

, ספריית פועלים, סדרת כתבי לאה גולדברג בעריכת טוביה ריבנר, פרוזה: בתוך, פגישה עם משורר, לאה גולדברג 236בהקשר זה מעניין לציין כי גולדברג מספרת שם כיצד היא . במקור–הציטוט המשובש קמעה . 323' עמ, 1972

, ועם זאת). 305' עמ, שם(ווח ברדיו אודות נפילתה של קניגסברג במלחמת העולם השנייה וסונה האזינו יחדיו לדי כי מחזור שירים זה נסוב על – יומנים מתוך ה56' והמשפט שצוטט בראש עמ, בעיקר לפי תיאורי הדלות–ברור .קובנה

:פי- על 237

"cocq", en: Michel Cazenave (ed.), Encyclopédie des Symboles : Astrologie, cabale, mythes, nombres, alchimie, divinités et croyances, héros et légendes, La Pochothèque, Encyclopédies d’aujourd’hui, 1996, p. 160-161.

ישו טוען בפני פטרוס כי בטרם יקרא התרנגול (לתרנגול תפקיד חשוב בסיפור הסגרתו של ישו לרומאים , כידוע, פרק יד, מרקוס; 75-74, 35-34פסוקים , פרק כו, ועיינו במתי). ושליחיו יתכחשו אליו שלוש פעמיםפטרוס

. 27פסוק , פרק יח, ויוחנן61-60פסוקים , פרק כב, לוקס; 73- ו30פסוקים

קל לקשר את , למשל, כך. עשרה יסודות ביוגרפים שונים מחייה של גולדברג עצמה-בדמותה של לנה בת התשע 238תשתית בחייה של - לחוויית, ריה של גיבורת המחזה על מנוסתה ביער מאימת הנאצים והפחד שתקף אותה אזדב

הוא ועיינו ברומן ו(כשננטשה לכמה שעות בשדה פתוח במהלך נדודי משפחתה במלחמת העולם הראשונה , גולדברגטקסטים ). 28.12.1938, ז"גיליון ל, שנה ב, טוריםוברשימה שגולדברג פרסמה ב, 27-25' עמ, פרוזה, ]1946[האור

על משמר ", ואצל הירשפלד, 18-15' עמ, תווי דמות ויצירה: לאה גולדברג, ב יפה"אלה מצוטטים במלואם אצל א

61

,תרנגול, רנגולת .אדמה כרבלת

,קרא בקול, קרא בקול .ותזרח החמה

,קרא בקול, קרא בקול .ישמע אלוהינו את החשך יגרש

239.ותזרח החמה

ת שם מדי בוקר החמה ממשיכה לעלו. הם אפוא קינה על חורבנה של ליטא" משירי ארץ אהבתי"

בשיר ואמנם . אך מבלי שהתרנגול גירש קודם לכן את החושך ואת האימה–" צהבה כעין השלכת"

, בדפוס" משירי ארץ אהבתי"כעשור לפני הופעת , בעצם ימי מלחמת העולם השנייהמהשפרס

לקרבה ושימו לב; העולה על ערים שחרבו" מת"מציירת גולדברג תמונה דומה של בוקר

. / צפרים שחוטותשכבו כ/ , ממלכתהדר , ערים, ערים: "הסמנטית שבין שירי המחזור לשיר זה

הבקר את ראשו / ועל גרדום של האחרית / , מכה על אדם השחרית / צריחותף אטום מעל ה[...]

חותמו הליטאי של . מופיעה תמונה דומה241,"לי שיר ותוףב"מחזור שיר ב ב גם240;."מצניח

242)כמוהו כשאר המחזורים שהקדישה גולדברג למחוזות ילדותה ("משירי ארץ אהבתי"המחזור

243. אפואיםברור -בצד אימי התקופה שהוא מבקש לתעד

בהרחבה על תפקידן של חוויות אלה ) 146-144' בייחוד בעמ(הירשפלד עומד שם . 144-142' עמ, "הנאיביות

.ליצירתה של גולדברג" מראות שתייה"כ

, השומר הצעיר–הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, אפיזודה דרמטית בשלוש מערכות: בעלת הארמון, לאה גולדברג 239 .הטקסט אינו מנוקד במקור, 87' עמ, שנה לא מצוינת, עשרה- הדפסה תשע

. 166ג, לא כונס לספריה, 1940בינואר השומר הצעיר נדפס לראשונה ב, "יקיצה "240

.268ב, מוקדם ומאוחר החותם את מלים אחרונות ונכלל במדור 1956במרס לוגין אור נדפס לראשונה ב241

" סיום", )238-233א" (לאחת הערים", 232-224א, "מביתי הישן "- מביתי הישןבספר : המחזורים הבולטים הם242 .273-272ב, "עיר זו" ו271-267ב, "בלי שיר ותוף "– מלים אחרונותבמדור ; )244א-247א(

מביתי הישן לכתיבת שירי המחזור אפשר אולי ללמוד מדברים שאמרה גולדברג בהתייחס לשירים בספרה על הרקע 243)1944:(

אין . כבר נכתבו גם הם בימי המלחמהמביתי הישןחלק משירי הילדות בליטא מלפני שירי , בעצם [...] ה של ליטא התחלתי אך עם כל הבשורות הרעות על חורבנ. בהם ביטוי רק לנוסטלגיה למחוז הילדותאני איני עושה . תמונות מאותו הווי ממש רדפו אותי, לראות בחלום ובהקיץ מראות אלהאבל אהבתי את נופיה ואהבתי כמה דברים שהיו קשורים באותו , אידיאליזציה של הארץ שבה נולדתי

ואותם , בולתשי וגם בחלק משירי מביתי הישןגם בשירי . ולא יכולתי שלא לכתוב עליהם, עולם שאבד –' בראשית היה הריתמוס, בראשית הייתה המוזיקה'", ב יפה"א( ]...מוקדם ומאוחר[הכנסתי למבחר

, ידיעות אחרונות, " מובאת במלאת שבע שנים לפטירתה– 1959שיחה עם לאה גולדברג בשנת ).1' עמ, 28.1.1977

הגם ; והוא האורממש כברומן , קובנה בפרט שירי המחזור הם מעין פגישה מחודשת ומדומיינת עם ליטא בכלל ובעוד , )שיר ג(ואחריה ) ב- שירים א ו(הראשונה מתארת את העיר לפניה , השואהלאחר ששתי היצירות נכתבו

על המנגנון הנפשי שמאחורי הפגישות המדומיינות הללו . את הזמן ומתאר אותה טרם החורבן" מקפיא"שהרומן ראו " (פגישה עם עיר"ושמה , 1944פין מרשימה שגולדברג פרסמה בשלהי עם עיר ההולדת ניתן ללמוד בעקי

):בנספח ב

אחרי שנות הפרד תדמה לפגישה עם עיר ילדותנו בשבתנו , קרוב ויקר מאוד, רק פגישה עם אדםמבקשים אנו בפני הערים שאהבנו את סימני , וממש כבפגישה עם אדם. מעולם אחר, מערים אחרות

לפנים היה דבר זה דווקא עלול . את סימני לכתה יחד איתנו בתוך הזמן, והקמטיםאת השיבה, הזקנההייתה כולה יצירה העומדת , שלא כאדם הייתה העיר משתנה מעט מאוד: שלהביאנו לכלל ייאו

של עיר המולדת היה " נצחי- הילדותי"פרצופה . שחלף בשבילנו לבלי שוב, איתנה בתוך אותו הזמןאת בלותנו על הרקע האכזר הזה של האבנים העומדות על , היותנו בני חלוףמדגיש ביתר שאת את

אלא גם , אבל תקופתנו האכזרית נגעה בידה ההורסת לא רק בדמות האדם בלבד. תלן מדור לדור

62

יצא אל המרחב מש שאירע לומה הוא ,מחזור השירים עצמון הטקסט של לא פחות מעניין מ

והצמית את - ")על היוצר", וליתר דיוק" (יוצרוקם על "במקרה זה הקאנון , להבנתי. הציבורי

ישראל- ארץשירי "אומץ השיר הזה אל קאנון " חיבוק דב"במין ; "נוףההייצוג הדואלי של "

שיר "ומתפרש כעל ליטא מן המשמעות האלגית שלו , כפועל יוצא מכך, קןכשהוא מרו" היפה

קשה להצביע על נקודת הזמן המדויקת שבה התחולל תהליך . ישראל-ארץכשיר אהבה ל, "ציון

במחזורשיר אפחות מאז שהיא כי לאך עובדה , ברורה שכזאת" כוונה ממסדית"או על , זה

244)1970, בשנת מותה של גולדברג(י דפנה אילת על ידהולחן ")[...]נוי אביונה -ארץ, מכורה שלי("

עבור תוכנית שהעלתה 245") [...]בארץ אהבתי השקד פורח(" שלו שיר בנסללה הדרך אל הלחנת

טוי כך הפך הבי. "משירי ארץ אהבתי"ושמה , צוות הווי צנחנים–באותה שנה להקה צבאית

מכבסת "שם שריח " ( הטובה והיפהישראל-ארץשירי "לשם נרדף ל" משירי ארץ אהבתי"

המביאה סיפורי ושירי "הוא שימש כשמה של תוכנית רדיו : )שעבר נודף למרחוק" מיליםה

הפך " פסטיבל ערד"גם 248;ישראלי- ולערבי זמר ארץ247, שירים שכאלהףאוס ל246,"מולדת

בארץ אהבתי (" במחזור שיר בנתפס , הודות לשורת הפתיחה שלו 249".'ארץ אהבתי'פסטיבל "ל

מקום השני ברשימת עפיל אל הלה, בין השאר, ו בשבט וכך זכה" גם כשיר לט")השקד פורח

עד כדי השתרשהביטוי 250).לפחות, ברציפותבמשך שנתיים(השירים המושמעים ביותר ביום זה

, להתבגר: ובאורח מוזר טשטשה את הרגשת הזרות הנוגה הזאת של החי, בדמות האבן והלבנה

אולי משום פגישה עם עיר ילדותנו בימים אלה היא אנושית . להמיר את תווי הפרצוף, להזדקן –יומן ספרותי ", עדה גרנט([...] ומפעימה את הלב יותר מבכל זמן אחר ודומה יותר לפגישה עם אדם

).ועיינו בנספח ב; 4' עמ, 1.12.44, על המשמר, "פגישה עם עיר

הנתונים הדיסקוגרפיים על פי . של אלבומה אותו לשיר הנושאשהפכה, הזמרת חוה אלברשטייןלבקשתה של 244 . 5' עמ, "ארבע אחר הצהרים", דלית עופר ויורם רותם

. 6' עמ, שם. 1976- ב, על ידי המלחין מוני אמריליו 245

. 42' עמ, "שיר לאהבה ולא שירי מולדת", שרה שוב 246

באחד האוספים של שירי חוה ; "ארבע אחר הצהרים"זהו שמו של אחד התקליטורים באוסף , 215 כאמור בהערה 247משמעית -בצד שירים המזוהים חד, "ארצי, ארצי"נכלל השיר בתקליטור , )1998, "מדיה דיירקט("אלברשטיין

באתר משרד החינוך מכונה רשימת שירים ; )ועוד" החיטה צומחת שוב", "שיר ארץ"בכללם (ישראל - עם ארץ ):2006דצמבר : גלישה אחרונה ("משירי ארץ אהבתי"שהמשרד מציע ליום העצמאות בשם

http://207.232.9.131/moe/hagut/spr_indp.htm

:2005כאן אסתפק בציון ערב שכזה שנערך ברמת השרון ביוני . דוגמאות לכך יש למכביר248

http://www.local.co.il/ramat-hasharon/showItem.asp?articleId=2878 )2006דצמבר : גלישה אחרונה(

. [...] הדשת חהיוצא השנה לדרך במתכונ, הזמר העברי בערד שמו החדש של פסטיבל חגיגות זהו, 'תיארץ אהב'"249 ):2006דצמבר : גלישה אחרונה, 2002 ביולי 21- פורסם ב." (הארץת בסימן אהב

http://www.habama.co.il/newscomplete.asp?PageName=index.asp&id=367&subject=news

אך הגיוני לשער שגם אז זכה השיר להשמעות , אין בידי נתונים לגבי שנים עברו(ם "י נתוני אקופ-על, 2003-2002-ב 250עדכונים / חדשות ומידע , ם"אתר אקו, "ו בשבט" השיר המושמע ביותר בט– 'העץ הוא גבוה'"; )רבות ביום זה

: 2006דצמבר : גלישה אחרונה, 2.2.2004- פורסם ב, תוחדשו

www.acum.org.il/servlet/servletIndexValueList?fldCategoryCode=2&fldArchiveFlag=2&fldWindowMode=0&fldPageNumber=2

63

, מאמציו להגיע ארצהבו כשם לאוטוביוגרפיה המתעדת את בחר ,(!) יליד ליטא ,ציון- שאסירכך

בחר במחזור השירים , יצחק מרדכי, שר הביטחון לשעבר: נוספת ודוגמה 251;בדרך לארץ אהבתי

היא כל ", כתב השר, "גולדברגארץ אהבתה של לאה " .נקודהבמשאל שערך ביטאון המתנחלים

, כלות, דגל, פריחה: או מחלים לה בפרוס היובל, הדברים הטובים שאנחנו חושבים על מדינתנו

היא ארץ גולדברגארץ אהבתה של לאה [...] ווחהודלת פתוחה לר, אזרחים, עולי רגל, אימהות

252".אהבתי

:שימש בדיעבד כחרב פיפיות" הייצוג הדואלי של הנוף"כמעט של טכניקת -המיצוי המושלם

, ומשמעי של- במחיר ניוון הנוף הדו–השימוש בתחבולה זאת הובילה את הטקסט אל לב הקאנון

סוס "לא שהטקסט הזה משמש גם מעין א; ובעיוות משמעותו המקוריתהשטחתו ב, ובדיעבד

המשמעות המקורית מגלה שהטקסט שזכה המחודשת של החשיפה: בלב הקאנון" טרויאני

- ארץשירי "-אנר שאליו משייכים אותו בטעות 'כך מקעקע את גבולות הז-להתקבלות רחבה כל

". הטובה והיפהישראל

הארץאותנטית של נוף ה-יתיתיטמעה החווהראשית ה: תחנה שלישית

התירו איזה רסן פואטי ניתן להניח כי מלחמת העולם השנייה וחשיפתם ההדרגתית של אימיה

שהיא אפשרה להם , במובן זה - " הישנה היבשת"והסופרים שהיגרו לארץ מן בקרב המשוררים

מבלי שמעשה שירי זה התפרש עוד כמקפח את , "שם"כעת לכתוב בגעגועים מובהקים על

הממסד את הקינה על הבית שחרב בארץ ההולדת עשויה הייתה לשרת : נהפוך הוא". כאן"ה

- ב. קיימא- צמה פוליטית בתו לע שתורגמה בתורה253"כינון המרטירולוגיה הלאומית"הציוני ב

פרסמה גולדברג 254,עוד טרם שהישוב היהודי בארץ עמד על מלוא היקף השואה באירופה, 1941

):2006דצמבר : גלישה אחרונה(ו בשבט באתר שלו "קיבוצי כלל את השיר ברשימת שירי ט-מכון החגים הבין

http://www.chagim.org.il/tu18.html#25 .וכל אלה הן דוגמאות אקראיות בלבד

ישנם כותרים נוספים . ד שפיר"מדובר באחיו של היוצר א. 2001, דוקוסטורי, בדרך לארץ אהבתי, שמעון שפירא 251מסיפורי ארץ , דוגמת ספריו של מרדכי נאור, ישראל ושמם בנוי במתכונת שמו של המחזור-הנסובים על ארץ

עוד מסיפורי , וספר ההמשך שלו, 1979, ההוצאה לאור- משרד הביטחון , 1950-1850ישראל בשנים - ארץ: אהבתי . 1994, כנרת, ארץ אהבתי

ט באייר "י, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, "מכות קטנות וכואבות", הדברים הובאו בכתבתו של נחום ברנע 252 . 5' עמ, 15.5.1998, ח"תשנ

. 2002, דביר,פוליטיקה, זיכרון, היסטוריה: האומה והמוות, שם הפרק הראשון בספרה של עדית זרטל 253

ועיינו ; 1942מאת הנהלת הסוכנות היהודית רק בשלהי נובמבר נמסרעל השמדת יהודי אירופה דיווח רשמי 254המכון לחקר , עם עובד, ספרית אופקים, 1945-1942, היישוב נוכח השואה: הנהגה במלכוד, בספרה של דינה פורת

64

מצבה לתרבות - מעין- 255 האירופיהעם-ר שיראנ'שכולה דיאלוג עם ז, ם שיריה חטיבתאת

:ערכה בספר זהגולדברג המהלך הפואטי שיגלין מתארת את . האירופית שחרבה

היא תקופת מעבר שמאפשרת לה להתרחק ולנטוש חלק מן שיר בכפריםתקופת יצירת [...]הנורמות העיקריות המוקפדות בפואטיקת המוצא של המודל האסכולאי של שלונסקי

- בשביל משוררת שהתרחקה הן מעיצוב הנוף הארצישראלי והן מן הפאתוס הלאומי,שנית: פתר נוסח שיר העם שניים מן הפערים שניבעו בשירתה בהשוואה לשירת דורה, ציוני

הקשורה בשיבה מן הכרך , ההידרשות אל עולם הילדות ומעגל התמאטיקה המודרנית, התזוזה הפיוטית–פשרה הפשרה בדרך זו התא. אל הנוף של הכפר, השוקע אל הטבע

יניים ילעבר אמצעים פיוטיים שהיו אופ, הפריצה מתחומי הקוד השירי המקובל על חבריה 256. [...]לשירתה המוקדמת

- שלראשונה ביצירתה , )1944( מביתי הישןפרסמה גולדברג את ספר שיריה , בהמשך המלחמה

לגיה ועתיר נוסט, את זכר הבית שחרבהר מעלה במוצ-הודות לשחרור הרסן האמור , ולהבנתי

משום , השם שהעניקה גולדברג לספרה ענה ודאי על ציפיות הקוראים והמבקרים257".שם"ל

פשר להעלות את זכר הבית אך כאמור הוא גם א; "בית חדש"מעיד על קיומו של " הבית הישן"ש

258.ההוא

: ששרר בישוב באותם ימיםכרונות הילדות של גולדברג עם הלך הרוח יבנקודה זאת הצטלבו ז

אישיתמים וילדות -עשוי היה להיקרא לא רק כזיכרון" מסע בסתיו" במחזור שיר א, למשל, כך

בית הספר למדעי , סלינר. והגזענות על שם אלפרד פהקתדרה לחקר האנטישמיות , הציונות על שם חיים ויצמן-65' בייחוד עמ, 73-23' עמ, ]1986 [2004, הדפסה שלישית, אוניברסיטת תל אביב, היהדות על שם חיים רוזנברג

63 .

על זיקת הפואטיקה של ! כתובים במתכונת זו" משירי ארץ אהבתי"גם חלק משירי המחזור , וכאמור לעיל255 אולי מבט , 72-48', עמ, עיינו בדיון המפורט שמקדישה יגלין לחטיבה שירית זו בדיסרטציה, רי העם אל שיגולדברג

בו היא מבקשת להצביע על זיקתם של , יוסף אודותיה-לענייננו חשוב גם מאמרה של חמוטל בר. 91-75' עמ, אחרשיר ניק ב'משקל הדול" :שיטת המשקל הסימבוליסטית שלה יסודות עממיים ארכאיים, ולניק'שירים אלה לד

הוצאת הספרים של , ערך אהרן קומם, פרקי ספרות ומחקר, ספר יצחק בקון, "של לאה גולדברגבכפרים -חולקת על כמה מקביעותיה של בר, 82' עמ, אולי מבט אחר, יגלין (116-99' עמ, 1992, גוריון בנגב- אוניברסיטת בן

ערך אבנר ,ספר נורית גוברין, ממרכזים למרכז, "ממי הליטאילאה גולדברג והשיר הע: "ומאמרה המקיף) יוסף שם- תל אוניברסיטת, חיים רוזנברגל שםלמדעי היהדות עת הספר בי, מכון כץ לחקר הספרות העברית, הולצמןניתן לאתר את שורשי , על דיונן המקיף של השתיים הייתי מעוניין להוסיף כי להבנתי.459-437' עמ, 2005 ,אביב

והוא : וראו(בשירים הליטאיים ששמעה מפי המשרתות בבית אמה , אנר זה בצעירותה'של גולדברג לזמשיכתה המביאה לחדרה של נורה שברי מלים כפריות על ] המשרתת, של תקלה[קול שירתה החדגונית : "137' עמ, האור

, מור זרעתי בגנה- י לא מנתהכ "– 202-201א, "שיר הלענה"נקשר בהכרח לכאן ["חבצלת לבנה ועל המינתה בגינהלשירים של גולדברג חיבתה ; ) ברומן148' שירתה של תקלה נזכרת שנית בעמ; ]! [...]"–לא טפחתי חבצלת לבנה /

- ויהיהודי לוסין ל-הללו זכתה אצלה ודאי לרציונליזציה משקראה את ספרו של הסוציולוג והאנתרופולוג הצרפתי :כפי שהיא עצמה העידה בנקרולוג שכתבה לזכרו, )Lévy-Bruhl ,1939-1857(בריל

; La Mentalité primitive" ,1922 ["תמונת עולמו של פרימיטיב: בריל- זוכרת אני את ספרו של לוי[...] , זהו–בדוגמאותיה החיות , בחקירת ילדותה של האנושיות]. תורגם תוך זמן קצר יחסית לגרמנית

. 1933בשנת , הוא היה מונח על שולחני בראשית האביב. אני זוכרת אותו. הספר החשוב ביותר, דאיווכי א י ן ח ו ז ר י ם אל , אדם שידע דעת היטב. [...] מורה דרך וסמל. והא היה לי אז יותר מספר

היא , דרכיםכי הדרך אל הפרימיטיב היא הארוכה והקשה ב, אלא מ ת ק ד מ י ם אליו, הפרימיטיב . [...] הסתומות ביותר, הגבוהות ביותר, דרך העלייה בכל סולמות התרבות והציביליזאציה

וראו גם . הפיזור במקור, 4' עמ, 30.3.1939', נ-גיליון מט, שנה ב, טורים, "רשימות אגב קריאה(" ).בנספח ב" אירופה שלכם"הרשימה

. 198ועיינו גם בדברי ריבנר המובאים לעיל בהערה . 90-89' עמ, אולי מבט אחר, 71-70' עמ, דיסרטציה, יגלין 256

המזערית " דורון" ואחר כך שבו ונדפסו כקובץ עצמאי בסדרת מביתי הישןצורפו בהמשך לקובץ שיר בכפרים שירי 257 . 67' עמ, מונוגרפיה, ועיינו אצל ריבנר. 1944- ב, של ספריית פועלים

.75' עמ, מונוגרפיה, בעקבות ריבנר 258

65

כעדות השייכת - לציה של אותם ימיםו באינטרפ- אלא, )פרידה מן ההורים ברציף תחנת רכבת(

):סוףמסע אל ה –הנסיעה , "רכבות המוות"מאחת הרכבת היא (הלאומי -למרחב הציבורי

ותסע בסמ

המלוים .א ,רפאים-הרכבת אורות-בחלון[...] .םגועה, םלאם הנרווח ,יםעגרם התל אוד שבכם הלקשמ .םיוסר החא לרותונש –י מקומ משלתם אאתפ-עתפלו .הכשי חינבם ויהינב :ימי אנר פכזאי וינת עם אצעא 259.הכויא ביו השכע

לבין " ביתי הישן"להתקבלותו של הספר סייעו ודאי גם האיזון השורר בו בין נוסטלגיה אל

לא : "היא כותבת, המתאר את קובנה, "לאחת הערים" במחזור שיר אב, למשל, כך(הרתיעה ממנו

- םביוגראפיישמניעיה , סלידה זאת260 [...]").-בזכרון סולח ומזהר / ה עלית לפתע איכ! אהובה

".שלילת הגולה"חברה כאן לאתוס , אידיאולוגיים- יותר משהם ציוניים261פסיכולוגיים

קובצו שירים 262,)פורסם לאחר קום המדינה, 1948 (על הפריחה, בספר השירים הבא של גולדברג

והדבר – שמו של הקובץ עשוי להתפרש. ו או נדפסו במהלך שבע השנים שקדמו להופעתושנכתב

אף ספרה של ואמנם ; של ביאליק" על השחיטה"כחלופה פואטית ל - טרם הודגש בספרות המחקר

כמעט של - תגובתו הישירה" (על השחיטה"בבעוד ש אך–ם עקובים מדם מתפרסם בימיגולדברג

מתריס הדובר כנגד הטבע על שהוא ממשיך להפגין את יופיו כאילו 263)בביאליק על פרעות קישינ

נחגג ניצחון הטבע והאסתטיקה על הפריחהשירי הרי שב–לא אירעו כל הזוועות המתוארות בשיר

על הפריחהעל רקע הדי הנפץ ושאון הקרבות מבקשים שירי . זוועות מעשי ידי אדםלמרות

264."יםקטנ]ה[קולות ]ה[מקהלת "להשמיע את

והוא : והשוו. 239א, ןמביתי היש ונכלל בספר 1944, מרחביהנדפס לראשונה ב, ")המלוים("שיר א , "מסע בסתיו" 259

.220' עמ, האור . 233א, מביתי הישןש ונכלל בספר " בתמוז תהשומר הצעירנדפס לראשונה ב, ")זכרון עיר("שיר א , "לאחת הערים" 260כל הרע אשר קרה אותי קרה "[...]מפני ש, את מרבית שנות ילדותה ונעוריהבה בילתה, גולדברג תיעבה את קובנה 261

, 9.2.1924, שם: למשל" (אורוות חזירים"לא אחת היא מכנה את העיר ). 39' עמ, 23.4.1924 ,יומנים" (דווקא פההשנים עמה -וןשיר מעניין על העיר ועל חשב. והוא האור, הדבר בולט גם ברומן שלה). 73' עמ, 9.11.1925; 38' עמ

גולדברג הוסיפה : אלא שהוא לא נכלל בגרסתו המקורית, החותם את הקובץ) 245א" (סיום"הוא שיר ב במחזור .1959-ב, מוקדם ומאוחר, אותו כשערכה את מבחר שיריה

.105' עמ, מונוגרפיה, ריבנר 262במלאת מאה שנה : ביקור מאוחר -בעיר ההרגה ועיינו בספר , 1903 במאי השילוחהשיר הוגש למערכת הירחון 263

. 2005, רסלינג, דן מירון, חנן חבר, גלוזמן מיכאל, לפואמה של ביאליק

ועיינו . אשר תוכנו לקוח משיר של פול ורלן, )11ב" (משירי הנחל"פואטי -זהו המוטו העומד בראש המחזור הארס 264עם אלתרמן על גולדברגאת הפולמוס הידוע של בהקשר זה ראוי להזכיר . 105' עמ, מונוגרפיה, בדברי ריבנר על כך

66

מפעפע אל , אך לצד זאת265;"הייצוג הדואלי של הנוף"במרבית שירי הקובץ ננקטת טכניקת

ולא רק בשירים , מתיאורי הנוףיאינטגראלחלק מן השירים הנוף הצחיח של הארץ כחלק

" אלול בגליל: "שירים אלה הם, בקובץ שלפנינו(לתמה זאת , במוצהר, המשועבדים במלואם

בשירתה ראשית ההטמעה של נוף הארץ זו למעשה ]). 108-104ב" [ ירושליםבהרי"ו] 101-100ב[

; "כאן" ומתוך הבעת זיקה ממשית של הדובר או הדוברת לאותנטית-כחוויה חושיתשל גולדברג

ומבכרת לתפוס אותו " המקום הגדול"להתעלם ממשמעויות כעת ההתייחסות אל המרחב נוטה

ולא (שעיקר חשיבותו בפאונה ובפלורה שלו , ומי בטבעיותומק- כנוף אוניברסלי ועל, "מקום קטן"כ

השימוש בפרטי בר גילך ויכפועל יוצא מכך ).היסטוריות הנקשרות בו- במשמעויות התרבותיות

מתבטא החיבור בין העולם , למשל, כך.נפשה של הדוברתהלכי לפרויקציותהנוף המקומי כמאגר

ל ע": "אלול בגליל" במחזור שיר אמי של הדוברת בלעולמה האינטי) יישראל-ארץהנוף ה(החיצוני

מגמה זו תגיע לשיאה בהפיכתה 266[...]".ת רמד צ עשרש מךתמוד כדוב/ , יםמי-עבת שי זךרדם הא

ותהיה דומיננטית בייחוד , כפי שאראה בהמשך267,של הדוברת" correlative objective"של האבן ל

הפותח את " משירי הנחל"ניתן לאתר במחזור את הופעתה הראשונה ; אוחריםבשיריה המ

אני החולף והיא / , היא שבועת אמונים ואני הבוגד. / את בשרה הבודד, את האבן נשקתי: "הקובץ

–אני המשורר והיא : / ואדע כי נגעתי בלב נאלם/ . / גלוים–ואני , היא סודות הבריאה/ , הקים

שהתפרסם כעשור לאחר , "בהרי ירושלים" במחזור שיר א הופעה בולטת נוספת באה ב268."העולם

:לארץשל גולדברג הגעתה

,אני מטלת כאבן בין הרכסים הללו ,ץיק-ףרודוף וששם ותב כש עךתוב .תממדוה וישדא

, ועיינו אצל ריבנר; למרות מוראות המלחמה, בו קראה להמשיך ולכתוב על חיי היומיום, השירה בימי המלחמה

לאה : 'הזמר תם'", חנן חבר, 105-102' עמ, אולי מבט אחר, 116-111' עמ, דיסרטציה, יגלין; 75-69' עמ, מונוגרפיהפתאום מראה ובנוסח מקוצר מעט בספרו 120-116' עמ, פגישות עם משוררת, "ירי מלחמהגולדברג כותבת ש

, מנחם דורמן; 41-40' עמ, 2001, הקיבוץ המאוחד, לאומיות ואלימות בשירה העברית בשנות הארבעים: המלחמה 2001, לישיתהדפסה ש, הקיבוץ המאוחד, דבורה גילולה: ערכה והביאה לדפוס, פרקי ביוגרפיה-נתן אלתרמן

. 161, 151-138' עמ, ]1991[

זה האחרון ].35-31ב" [העץ"ו] 30-22ב" [על הפריחה", ]15-11ב" [משירי הנחל"בכל שירי המחזורים , למשל, כך 265לאחר שלא פרסמה , והוא מסמן את חזרתה של גולדברג לשימוש בסונטה, מביתי הישןנכלל במקור כבר בספר

.52' עמ, אולי מבט אחר, 93-92' עמ, דיסרטציה, יגלין, 112-111' עמ, מונוגרפיהנו בועיי. טבעות עשןכאלה מאז

.100ב, על הפריחהד ונכלל בספר "תש, לוח הארץנדפס לראשונה ב, שיר א, "אלול בגליל" 266 במחזור") גן("בשיר א , למשל, כך. אזכורים קודמים של האבן בשיריה של גולדברג אינם משמעותיים בהיבט זה 267

ברך : [...] על פני האבן הדמומה עבר [...] /, על פני האבן הדמומה עבר: "מצווה הנמען, שנופו ליטאי, "מראות"אמנם האבן נחלצת ). 242א, מביתי הישן ונכלל בספר 1941 במרס השומר הצעירנדפס לראשונה ב." (אזוב ואבן ועברמבחינה ; אך אין מתקיימת זיקה בינה לבין הדובר או הדוברת, ומועלית לדרגת נקודת ציון בנוףכאן מסתמיותה

כוכבים בספר , שהתפרסם כשלוש שנים לפני שירה של גולדברג(לאלתרמן " עוד חוזר הניגון"זאת מזכיר השיר את . מרחבשגם בו נמצא ההלך בתנועה מתמדת שאינה מופרעת על ידי מגוון מפגשיו ב, )בחוץ

בהמשך . 11ב, על הפריחהו ונכלל בספר "תש, לוח הארץנדפס לראשונה ב, "הנחל שר לאבן", שיר א, "משירי הנחל" 268 ניתן לראות גם בשורות שלעיל ביטוי לתפיסתה של הדוברת את עצמה כמשורר ולא – 16לאמור בהערה

). הגם שהדברים ניתנים כבכול בפיו של הנחל(כמשוררת

67

.עלסים בעגים נורום חימש ?םיפנכ-בהר צפראן פכא לן ביאמ תעדי יונינ א–ים נבין אן בבא ייים חיקתה עמ דא עובוי ימו לגרי בניחדיו .ןרודמל בגלגתאו

.דעא לפוקי הפיאולי זהו ה אולי זהו

.טאך ללהוח הצנה אולי זהו

תומם הלוח .תחאה הבהאהו

,אני מטלת כאבן בין הרכסים הללו ,רדרדץ ו קוךתוב .הירעה השלוגך הרדל המו לכל הת עכרבמ החא רובות ןרת ארומף צטלל 269.תמולים אנבאו

האלימות שמאפיינת את המרחב בסטרופה הראשונה מתחלפת בנימה של פיוס ושל השלמה בזו

: השירטוביה ריבנר כותב על .האחרונה

שניים לא היו עוינים זה שהףא( אנו עדים לעירוב גדל והולך של עולם ואני על הפריחהבספר בא הדבר לביטוי " בהרי ירושלים"בשירי . )מראשית דרכה של המשוררת, כבר מאזלזה

וכאילו הטבע הופך אחת , כאילו מתגלגל האני באחת מאבני הנוף ההררי: רהמושלם ביותעצמה " ירושלים"מרוחקים כאן מ" הרי ירושלים [...] ".של האני" ציפור נפשו"מציפוריו ל

לא תמצא בשירים אלה גם לא רמז קל שבקלים לאחת . שזו כלל איננה בקייםעד .אנו נמצאים בנוף אשר על גבול החיים: מאחת, אולי, לבד, ממשמעויותיה הרבות של עיר זו

[...]270

איך : "יםמלהפותח ב( במחזור זה שיר בבכותבו אודות , ואילו אריאל הירשפלד חולק עליו-

"): ?אל ההרים הללו/ ליזה תעתה צפור ע

, המיוחדת לקינה הגדולה על ירושלים, "איכה "–" איך"רק צורתה הזאת של המילה [...] , הציפור: האנושית והשוקקת בעולמה של המשוררת, מגלה היכן נמצאת הנפש החיה

, הנוזיכרושחל בה חורבן שהחריב את תודעתה , האוהבת, של האשה, "אני"שליחתה של ה, בשיר הזה, המשוררת. הפסוק שממגילת איכהןזיכרווהיא הנושאת את , היא הדומה לעיר

אלא מפני שהיא , לא מפני שהיא מזדהה עם הנצח האבני של המקום. הופכת לירושלמיתואת האיכות הנשית הברורה , ואת מכת הכאב האצורה בזיכרונ, חשה את מימד החורבן שבו

271".רבתי בגויים"היא שהייתה , "ישבה בדד" היא ש–של ציון המואנשת

. ולו לכאורה, ומוחקת אותו" המקום הגדול"באה מטבעה על חשבון " המקום הקטן"הכתיבה על

כבר למקרא כותרת השיר עולות (לקורא העכשווי עשויה כתיבה זאת להיראות מובנת מאליה

ם קומאן בכ: "גולדברגל שו זהה לכותרת שירה תמן השיר שכותר, בזכרון שורותיו של עמיחי

.105-104ב, על הפריחה ונכלל בספר 1946 בספטמבר משמרנדפס לראשונה ב, שיר א, "שליםבהרי ירו" 269ביכרה לכתוב על האבן בהרי ירושלים ולא על אבני גולדברגהייתי אומר ש, בניסוח אחר. 119, 118' עמ, מונוגרפיה 270

אביב - מקום מגוריה מתלריבנר מעיר שגולדברג החלה לכתוב על הנוף הירושלמי עוד טרם שהעתיקה את . הכותל ). 120' עמ, שם(בזכות החופשות שבילתה בעיר ובסביבותיה , )1955במחצית שנת (לירושלים

.183' עמ, 2006, חרגול ועם עובד, רישומים של התגלות, אריאל הירשפלד271

68

אפלו קוצים עיפו להכאיב ורוצים . / רצונה נוסף לשלנו, בית חדש/ רוצה להיות שוב ה ברחש

והיא . / מה ותאריכיההושמה בחומה החדשה עם ש/ , שנעקרה מקבר מחלל, ואבן מצבה/ , לנחם

- הם בלטו בחריגותם ובאי, אך דומה שבתקופה בה נדפסו השירים הללו 272;)."שמחה שלא תשכח

ואמנם גולדברג ". מקום הגדול"לשדרשה בעיקר התייחסות , הרווחתציותם לנורמה הפואטית

; שנים לאחר פרסום ספר השיריםכשבע , של הקאנון" שומרי החומות"י על ידעל כך " ננזפה"

שכבר השימוש בלשון רבים - מתקופת ההשכלה ועד ימינו: ירושלים בשירתנו החדשהבאסופת השירים

שהיא נוטלת על עצמה בשם אותו גוף אמורפי ) והצנזוריאלי(בכותרה מרמז על התפקיד השיפוטי

: לשיר שלעילבהתייחסו, ךברו- שלום בןהעיתונאיסנט בה העורך ו - 273"הממסד הספרותי"ששמו

שיבואו בצערה מהרהרת היא . ווריםיכי אם ח, שמי ירושלים, לא כחולים בעיניה השמיםלאמור גדולים מדי , רמז לירושלים, האם יש כאן סמל...] [. והיא תתגלגל במדרון, חוהיויד

התרבות "'על כל פנים משוררת ? או משהו אחר–ואין להם תקומה , שממתה וחורבנה 274.בה והערצה לירושליםיאינה מוצאת בפיה דברי ח, בעלת התרבות המעודנת, "מתקדמתה שמי ירושלים לא ש ותאר לעצמסוגל ל מואינא וה: יהפטריארכאל ן של ההגמווכך נשמע קול

- א מדגיש את חולשתה הנפשית של הדוברתוה; ילדים-דהוא בכחול של ציור- בעיני מאןיצטיירו

א וה; זהותה עם המשוררת עצמהוממהר ל[...]") בצערה : "ל רחמיםמעמדה ש, כביכול(האישה

מבקש לתרגם בשרירותיות את האמירה האישית והלירית אל המרחב הציבורי והלאומי ואז

רמז , האם יש כאן סמל(" בוגדנית כמעט, לאומית-אנטיכ, ודמיונ- פרי, עצמה אותה אמירה המזה

לועג ; ) !" [...]ואין להם תקומה, הלאמור גדולים מדי שממתה וחורבנ, לירושלים

, כי בניגוד לכל, "משלנו"היא אינה : הרוח ולבסוף פוסק את דינו- של אשת275פוליטיותולקוסמ

בה והערצה יאינה מוצאת בפיה דברי ח"היא בעוונותיה , שירושלים על ראש שמחתם

276".לירושלים

.22-21' עמ, 1980, שוקן, שאלות ותשובות: שלוה גדולה, "בהרי ירושלים", יהודה עמיחי 272כחזות כל קורפוס השירה ) המובלעת(וריאליות של האסופה הזאת באה לידי ביטוי כבר מעצם הצגתה הצנז 273

. של התקבלותתוהרי ברור שהיא כוללת רק את הטקסטים שזכו למידה מינימאלי; בתחום זה- בן. 278' עמ, 1955, הוצאת ראובן מס, מתקופת ההשכלה ועד ימינו: ירושלים בשירתנו החדשה ,)שורץ(ברוך - שלום בן 274

: על היעדר הזדהות מפורשת עם העם והלאום גולדברגברוך לא היה היחיד שנזף ב

נוף ומראות , )בשירה המוקדמים(צליל של לשון ]ש[עד כמה , היא משוררת עברית גולדברגלאה [...] שהזמן ונסיבותיו זימנוהו לקרקע אליה, מידה יחיד של המשורר- משמשים קנה) בשירתה המאוחרת(

כשירה , שיצביעו על שירתה בסימן היכר מיוחד, אבל אין בשירתה שום סמל או חוויה. הוא מחוברתלישותה הלאומית העמידה אותה . [...] עברית שיש לה קשר תודעתי עם מורשת בת אלפיים שנה

' עמ, 1967, הוצאת מנורה, בנתיב סופרים, אברהם בלאט( [...]שיר האהבה , בודדה עם שירה האחד ).99' עמ, אל מקור זה התוודעתי באמצעות ספרו של גלוזמן. 107-106

:ועיינו אצל; והקוסמופוליטיות היא הרי הכישור לגשור גשרים בין תרבות המוצא של הפרט לתרבויות יעד שונות275

Ulf Hannertz, Transnational Conncetion: Cultures, Peoples, Places, Routledge, 1996, p. 103. זוכה , שטקליס- מרים ילן, הרי ששכנתה לכפולת העמודים, לעומת הלקאתה של גולדברג על סטייתה מן הנורמה 276

, המשוררת רגילה לזהות את עולמה הפנימי: "[...] הספרותי" תו התקן"לשבחים הודות לעמידתה המושלמת בובלילותיה המקסימים תנוח , נשמתה דבקה בעיר ההרים. עם חוויותיה הנובעות ממצבה של ירושלים, עולם הלב

למען תאחז בכלי זין ותעמוד לימינם של בנים , היא מבקשת מאלוהים לתת לה יד חזקה[...] נפש המשוררת

69

קרברק בב הופעת הקובץ ב,כאמור, שיאו של הפרק הטקטוני בשירתה של גולדברג מסומן

ביניהם , שירים שגולדברג פרסמה בראשית שנות החמישים, בין השאר, בקובץ נכללים 277).1955(

: מטאפורה למעשה השירי עצמו278שבהם הופך הקוץ למיניו, "החוח"ו" זפריחת תמו"

פריחת תמוז

,יבש וגא, אכן דרדר השיר .שמש הבוערתמפקר ל, עירם

עכשו הוא מתחרז עם כל סוגי .הדעת שותרה על התפארת

?הזאת היא בגרותנו השדופה

, יוקד ולא ינוע–הנוף הזה יודע סוד אחר של היפעה

279. [...]אך גם יותר צנוע, יותר אכזר

כשם ; לפריחת החוח בסלע" כנגד כל הסיכויים"מוקבלת הופעתו של השיר , "החוח"ובשיר

280;כן מפר השיר את הדממה ולו תפקיד חברתי ראשון במעלה" השממה- את חק"שהחוח נוקב

זהו ודאי אחד הטקסטים היחידים של גולדברג בהם היא מקבילה את תפקידו של המשורר לנביא

281:אופיינית לסימבוליזםהוואה הש–

חחוה חרפז לעע הלס ביךא ,אמצ-תכץ מרא-ילע חחוח הרפץ ור פיךא .הממשה-קת חב אקיו ,חחוזר וזכאי וירזנ ,םחא רללה ויחלא סלב חחוד המעה יממשב

בשיר אחר מתנה המשוררת את סבל עיר חמדתה ורואה בחזונה את השחרור . מגיני חומות ירושלים, ובנות

).279' עמ, ירושלים בשירתנו החדשה[...]" (הקרוב

. לעיל69ראו הערה 277

הם רק " קימוש"ו" צנין", "צן", "חרול", "חוח", "דרדר("ריבוי השמות שניתנו בעברית למינים השונים של הקוץ 278. כשם שלאסקימואים עשרים ושבע מלים נרדפות לשלג–מעיד על הווייתו התרבותית של המקום ) אחדים מהם

אסתר " (פרץ קימוש בחמרה"למשל בשירה , בוטני העשיר הזהאסתר ראב היטיבה להשתמש באינבנטר ה, ואגב, יוצאת לאור בשנת המאה להולדתה של המשוררת, מהדורה שנייה מורחבת, ההדיר אהוד בן עזר, כל השירים: ראב

).10-9' עמ, 1994, זמורה ביתן

התייחסה ובאופן גולדברגלאה . 132ב, ברק בבקר ונכלל בספר 1951 ביולי אורלוגיןנדפס לראשונה ב, "פריחת תמוז" 279 :עם הלילה הזהעם פרסום הספר , מפורש אל שיריה שלה כקוצים גם במכתב שכתבה לרבקה גורפיין

אפילו עצבותם של . אני יודעת שאיננו מלבב ביותר. כן–מה שאת כותבת על ספר שירי האחרון [...] שירי הם דומים מאוד לקוצים . דקניםאנשים צעירים יש בה יותר חן ורוך ופיוס מזו של אנשים מז

יהיססת[...] מפני היובש שלהם ואבל אני מבינה שרבים יירתע, ואני אוהבת קוצים, בנוף הירושלמימכתב לרבקה (.אבל הוצאתי כדי להוכיח לעצמי שאני עדיין כותבת. מאוד אם להוציא את הספר

).249' עמ, 1995, יבוץ המאוחדהק, אל לאה ,מובא אצל עמיה ליבליך, 5.2.1965-גורפיין מ

.133' עמ,מונוגרפיה, וראו את דבריו של ריבנר אודות השיר 280דוגמת זה המופיע בשירי העמק , הנביא של גולדברג צנוע בהרבה מן הנביא השלונסקאי-המשורר-החוח, ועדיין 281

. והעמל שלו

70

282.םכתפרה חלגיא שבנכ תחשוף אף היא את המעבר החד מתחושת יאורי נוף הארץ ביומניה של גולדברג בחינה של ת

אל גילוי חנו –) לפחות כאשר אין הוא מזכיר ולו במעט את הנוף האירופי(זרותה המוחלטת כלפיו

תה עלייאחרי שבע שנים כותבת היא , לדוגמה, כך283.אירופי במובהק- הלא, של הנוף הצחיח

זעום , שרוף, יבש. הנוף היפה עד מאוד איננו מלבב: "נופשת בכפר גלעדיכשהיא , 1942-ב, לארץ

פה חורשות . במעט רוך וריח אורן, בירק ממש, רציתי ביער. דקורטיבי יתר על המידה. פנים

)]. גרמנית(פיה הר [Losgelöstheit-רציתי כאן ב. [...] אבל הציפורים נהדרות. בלי ניחוח. קזוארינות

מציירת ": "היא רושמת ואילו בסוף אותו עשור284;."בנוף' נקלטת'אינני . אם אצליחאינני יודעת

מה יפות הצורות שאפשר לגלות בצמחים הללו כאשר . בעיקר קוצים ודרדרים למיניהם, יום- יום

שדותינו צהבהב מונוטוני כביכול של-אותו חום. גם הצבעים יפים מאוד. מתבוננים בהם היטב

והציור . התענוג הכפול של ההתבוננותו. יום אני מגלה משהו חדש- יום!כמה גוונים יש בו, בקיץ

כמעט במקביל להופעת השיר (1950-ב, כעבור שנהבשיר ילדים שהיא מפרסמת 285."גדול מאוד

שיו/ ת רחה אעפ יש יךא", יא מתארת את קמילת הרקפת והנורית לאחר השרבה, )שצוטט לעיל

ל ף שנו : /ביט הלוכתסהו/ ת יבהעל סף דומע // .רדרדלץ וקול/ , תרחה אנל עוכל/ ר דה- הנשמ

286."בל- דע עג ייופי/ ת ישיר ומש

גירה ו המוצלח של תהליך ההכסיומהנוף הצחיח ניתן לתפוס את ההתקשרות אל , מחד גיסא

או " שלמת בטון ומלט" מבלי לרצות להלבישו –אימוץ הנוף הזה כפשוטו , מאידך גיסא; לארץ

סיום השיר מבטא אותו . 133ב, בבקרברק ונכלל בספר 1950 בספטמבר על המשמרנדפס לראשונה ב, "החוח" 282

עם ונכלל בספר 1962 באפריל על המשמרנדפס לראשונה ב" (הסתכלות בדבורה"מומנט שיופיע בהמשך בשיר ואין מקרה . מייצגים את המשורר העומד מול העולם) כמו החוח כאן( שם הדבורה ועוקצה –) 46-44ג, הלילה הזה

. דוקרים, וקץהחוח והע, הוא ששני האובייקטים הללו; ישראלי-כמה שנים לאחר עלייתה של מגמה זו בציור הארץ גולדברגהמעתק אל הנוף הצחיח מתרחש אפוא אצל 283

. 436, 8' עמ, עם הגב לים, ועיינו אצל גדעון עפרת). 277, שם(. [...]" אילו היה פה יער אורן ולא קזוארינה: "יומיים אחר כך היא כותבת. 276' עמ, 17.8.1942, יומנים 284

אך בתארי את המגמה אני מתבסס על כלל , השפעה על ההתרשמות מן הנוף) עונת השנה(ברור שלמקום ולזמן .תיאורי הנוף המצויים ביומנים

ישראלי - מהגר אירופי חווה ביחס לנוף הארץ-תהליך דומה של התקשרות שמשורר. 284' עמ, 12.8.1949, יומנים 285 : וגרפי של טוביה ריבנרבחיבור האוטוביהשחון מובא

נופה שקידם את פני היה לי זר בתכלית ועברו שנים עד שקנה לו . הארץ הזאת הצילה את חיי[...] נוף נפשי שלי ההולך ונעלם הוא כרי , אם כי תמיד פחות ופחות, עד היום: ובכל זאת. שביתה בלבי

, תלאובות- תי הנה הכה בפני אורכאשר בא. נוף הילדות- ארבע עונות השנה , נהר, נחלים, יער, דשאהכל מסביב . חזרו ונתגלו, בין הערביים, אור שסחט את כל הצבעים ורק בערב, אור עיוור מרוב לובן

[...]מאובק , היה אפור –") טרמפ"ב(אביב - אני זוכר כיצד אני יושב על כדי חלב שמשאית הובילה למחלבה בתל–אבל אז

, היום אני יודע כמה יפה הוא, ואמנם–! הוא יפה! זה הוא יפהנוף: ניסיתי לשכנע את עצמי בלבי ). 90-89' עמ, 2006, הוצאת קשב לשירה, חיים ארוכים קצרים, טוביה ריבנר([...] אפילו בקיץ

רישומים מאת אריה , צריף קטן, ונכלל בספר שירי הילדים שלה1950ביוני משמר לילדים נדפס לראשונה ב, "קיץ" 286במובאה שלעיל כבר . (69' עמ, 1959, השומר הצעיר- הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, "אנקורים"סדרת , נבון

בספרה " פריחת תמוז"לאה חובב ערכה השוואה קצרה בין שיר זה ל). המופיע בסוף ספר זה, הוכנס תיקון הנוסח . ותיה שםוראו את הפני, 174-173' עמ, יסודות בשירת הילדים בראי יצירתה של לאה גולדברג

71

תנועה בכיוון ההפוך מזה עשוי להצטייר כ -רצויה של הארץ - לתופסו כהוויה ארעית ולא

על סיפור המסגרת הציוני של נורית גרץ דבריה לעניין זה חשובים . מתווהציוניהנרטיב הש

הוא כיוון ההתקדמות המקובל במרחבשבהם, ע בשנות הארבעים והחמישיםבסרטי הקולנו

288,הלימבו, "לא מקום"הוא תמיד ההמדבר 287;מן המדבר והשממה אל העיר והפריחהלעולם

" מקום"והפיכתו לכיבושו להופעתו היא " זכות הקיום", raison d'être- ה,ובהקשר הציוני

289.ציווליזטורי

"שירי ציון "הדומיננטה שלהגלויה עם ההתנצחות : תחנה רביעית

בשלב זה , להבנתי. חיבתה לנוף האירופיבמקוםההתקשרות של גולדברג אל נוף הארץ אינה באה

ולכן , כבר היא חשה חזקה דיה לנקוט בעמדה שירית ברורה המתנצחת עם הדומיננטה השלטת

היא מחברת את 1954ביולי . "טכניקת הייצוג הדואלי של הנוף"לזנוח את השימוש בהייתה יכולה

": ארן "סונטה שבראשו ה290,"אילנות"המחזור

.היקוקל הת קוע אמשא אאן לכ ,גלת שפנצץ מע השבחא יאן לכ הלאים הנראל הצל בבא .היחתה למקי שתדולי לכ - - -ה יה היה :יםטחמל הצולצ ,גלשה-בחרמת לדלא מורקא ,גלפל הובק כרקרח ירקל .הירכץ נראיר בשן הושלל –ת עודע יוסמ-ירפק צי רלאו –ם ימשץ ורין את ביולון תהשכ .תדולומי התל שב שאכה הת זא ,םימעי פתלתשי ננם אכתא

,יםנרא, יתחמצאתכם אני 291.יםנוים שפי נונשי בשרשו

שראל בעשור י, "סיפור המסגרת הציוני בסרטי הקולנוע בשנות הארבעים והחמישים: נער זקוף קומה", נורית גרץ 287

. 114-112' עמ, 2001, האוניברסיטה הפתוחה, בעריכת בנימין נויברגר וצבי צמרת, הראשון

ם מתקיימים זה ביחס לזה שלושה במיתוס המקראי של המקו: "וארן' ועיינו באבחנתם המעניינת של גורביץ 288מציאותם של ). מקום-לא(והמדבר , )המקום-שאינו-מקום- או כל, מקום אחר(הגולה , )המקום( הארץ –מקומות

סוציולוגיה [על המקום ". ("הגולה והמדבר כיסודות חיוניים של המיתוס מהווה משקל נגד תמידי לארץ ). 15' עמ, ]"ישראלית

סיפורי מסע בספרות העברית : נוסעים ונוסעות, תרבות ראו בקצרה בספרה של חנה נוהעל מקומו של המדבר ב 289 :וכן; 243' עמ, 2002, ההוצאה לאור- משרד הביטחון , האוניברסיטה המשודרת, החדשה

Vera Norwood and Janice Monk (eds.), The Desert is no lady: southwestern landscapes in women’s writing and art, Yale University Press, 1987.

.387' עמ, 18.7.1954, יומנים 290

.143ב, ברק בבקרו ונכלל בספר "תשט, שנתון דברנדפס לראשונה ב, "אילנות"שיר א במחזור , "ארן" 291

72

הדבר (הן כשהיא מתארת את נופי ליטא , עצי האורן דומיננטיים מאוד בכתיבתה של גולדברג

היא כותבת בפתח , למשל,כך. והן בהתייחסה לארץ)והוא האורבולט בייחוד בפתיחת הרומן

: 1945-רשימה עיתונאית מ

כאן בארץ הריהן החלום הגדול על העתיד ועדות לחלום . חורשות אורן צעירות מי לא יאהבןוהפזמון ". חלום היד השותלת: "הרי לך כמעט כותרת של שיר, ואם בשפת שירה חפצת. זה

".תיערות יהיו בארץ הזא, צל יהיה לנו, עץ יהיה לנו: "החוזר שורשים שהכואחרי אלה . אבל לפרקים יימשך הלב אחרי עצים באים בימים דווקא

בארץ " ישיבת קבע"וגזעם העב מספרים על , עמוקים באדמה הזאת וענפיהם העקלקליםסע , אם לעץ כזה הינך מתגעגע. אלא בחזקת הווי" מפעל"עצים שאינם עוד בחזקת . הזאתענפים שראו , רחבי פארות, גדולים, רים עצים של ממש יעקב וראית שם במשעולי ההןלזיכרו

, משהו מן היסוד הבריא, משהו מהוד התבונה והבגרות בהם. הרבה שלכות ואביבים הרבה292.הפשוט שלחיים

גולדברג הכירה את השיר שאלישבע כתבה עוד בשבתה , "ארן"בבואה לחבר את אני מניח ש

:ברוסיה

,מולדתיארנים ירקים ביערות !שמרו מנוחתי ושמחת נשמתי -, רבים האילנות בארצי הנאוה .רק לכם ידועה חכמת השלוה

אורות-עם הנץ החמה אל רקיע

.מנורות-כקני, תשאו כפיכם היםכך מקדם עמדו בהיכל אל

293.לבנון גבהים- ארזי–אחיכם

שכן : בולטת התקשרותה של הדוברת הגולדברגית לשני המקומות גם יחד, כך אך דווקא על רקע-

ישראל הוא -הקישור לארץ; נקודת האחיזה של השיר היא ביער האורנים הרוסי, אצל אלישבע

בהמשך לאבחנתו של 294.תנפשיוויה ואיננו בבחינת חתרציונאלי-בגדר קונוטציה תרבותית

,"ארן"השיר על ניתן לומר גם , מרים- בתמאת" ישראל- ארץ "םשירימחזור ה אודותאלתרמן

אולי העמוקה יותר , הטראגיות האחרת"[...] כי אם , התנגשות שני הנופיםשהטרגי שבו אינו

295...]" [.שבה הן מתמזגות יחד בנפש האחת, שבהרמוניה הגורלית, והנכונה יותר

עה במלואה הרשימה מופי .2' עמ, 26.3.1945, על המשמר, " יעקבןבזיכרו' בית דניאל': מעניין לעניין", לאה גולדברג 292

.בנספח ב לחיבור .55' עמ,ילקוט שירים: אלישבע, "אורנים "293

אם העצים לי / , ואין את נפשי לדעת: "[...] אלישבע תוהה אם העצים זרים לה או מוכרים, בשיר שכתבה בארץ294מירון ). 91' עמ, ילקוט שירים: אלישבע, "בחורשה." ("יםסתר-היא קול ממולדת / –דממת שיחתם המרגעת : / זרים

מי , ישראל- בראש ובראשונה לה עצמה כאדם שלא התאקלם והתערה בארץ' זרים'העצים : "כותב על שיר זהאבל הניסוח הלאקוני של הטור מאפשר . ולא בחורשות איקליפטוסים, אשוח ואלון, אורן, שהורגל ביערות ליבנההינם , ילידי אוסטרליה הרחוקה שהובאו והושתלו בנוף לא להם, הם עצמם: רות העציםגם הבנה אחרת של ז

). 265' עמ, אחיות חורגות, אמהות מייסדות" (בכך הם דווקא דומים לדוברת. בארץ' זרים'

. 83' עמ,במעגל, )"מרים- בת. עם ספר השירים של י(כמה דברים שעה גדולה לשירתנו ", נתן אלתרמן295

73

מטבע לשון הנזכר תדיר , כידוע,הפך ,"כאב שתי המולדות", כך-הטעון והמזוקק כלהצירוף

עד כדי כך זכה 296;ובכלל, שורשיות בתרבות הישראלית-בטקסטים העוסקים בהוויית הדו

אן כ 297.כאילו זו אמירה מכלילה ונטולת חותם אישי, בו דופיהטילשמירון ראה צורך ל, להצלחה

סביר להניח 298."הוידוי הזה היה נועז בימי כתיבת השיר": ראוי לזכור את דבריו של ריבנר

שיר שכזה לא היה ,אומה-בבניין ראשה המעללעד לא הייתה שקועה ר שאשבכל תרבות אחרת

בין תרבות , שכל מהגר חש בה" תנועת המטוטלת"הוא מבטא את התייצבותה של : בגדר חידוש

האומץ להפגין , של אותם ימיםאך בתרבות הישראלית 299.תרבות ארץ היעדבין ארץ המוצא ל

ככזה הבא על חשבון המחויבות , בהכרח, התפרששתי ההוויות התקשרות כלפי אותה מידה של

תרבותיות -את אחד ממבשריה של הרבלראות בשיר הזה אולי בדיעבד ניתן 300;"מפעל הציוני"ל

.בישראל

השווה , ובאחד העיונים המפורטים שהוקדשו ל 301. יחסית במחקרשיר זה זכה לתשומת לב רבה

מסקנתו מן 302[...]".עץ אורן עומד בדד ", מקביל מאת היינה-אותו חיים שוהם למעין שיר

חווייתיים אופייניים לקיום -מודלים מחשבתיים"מזהה שניהם הוא ב: ההשוואה חשובה לענייננו

,הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה, ספרויות יהודיות בלשונות לעז, זהות, ספרו של גרשון שקד עיינו ב296

החברה "על , צירוף זה משמש גם כשמו של קורס מקוון אשר מונחה על ידי הסוכנות היהודית. 533, 479, 7 'עמ ):2006דצמבר –גלישה אחרונה , באתר הארגון" (הישראלית בראי ספרותה

phtml.index/li-pd/courses/org.jacontact.www://http

אתר משרד (של משרד החינוך " תכנית לימודים לחטיבה עליונה בבית הספר הכללי" או כשמו של פרק בעניין זה ב ): 2006דצמבר –גלישה אחרונה , החינוך

htm.1bchira/Limudim_tochniyot/il.gov.education.www://http אוסף [אחינועם ניני וגיל דור " בהקשר זה ראוי להזכיר כי השיר הולחן בידי אחינועם ניני וגיל דור ונכלל באלבומם

"). אילנות: "שם השיר שם(וף בית משלהם בציר– 2001, ]"ראשון

: מירון כותב 297דקים , אידיוסינקרטיים, סוגסטיביים, כמובן, הם[...] הסיבוכים והפחדים שעליהם מדברת ראב

, כך- ערוך יותר מן הסיבוכים והקונפליקטים הברורים והמובנים כל-ומשכנעים רגשית לאין" ארן"בשיר " [שתי המולדות" בשירת הכאב של עיתונאית-והמסוכמים ברמה כמעט קונצפטואלית

יחיד אמיתית היא מתבססת על מכנים משותפים - שיותר משהיא שרה שירת, ]מאת גולדברג ).303' עמ, אחיות חורגות, אמהות מייסדות (.קולקטיביות-"דוריות"המסכמים חוויות , מוכללים

.37' עמ, "ולדברגשרים לאה ג"חוברת נלווית לתקליטור המופע , טוביה ריבנר 298מקומית , הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית", זוהר-הזאת עיינו אצל איתמר אבן" תנועת המטוטלת"על 299

האורן משמש לא אחת להקבלה בין ארץ המוצא לארץ היעודה . 171' עמ, "1948-1882, ישראל-וילידית בארץ .שורשיים-בשירתם של משוררים דו

הוא שירת לא רק את : בתרבות הישראלית" שלילת הגולה"ור כוחו של אתוס זהו אולי הסבר נוסף למק 300 שלה יאלא תרם גם לאופי האקסקלוסיב, התבדלותה של התרבות העברית הילידית מההווי היהודי בגולה

וראוי לתת את הדעת על הקשר שבין המהות ). המאדיר את תכונותיה על דרך הזלזול בתרבויות אחרות( . התרבות הישראלית לבין זו של היהדות שלתהאקסקלוסיבי

–גומא , גולדברגמחקר בתמות ובסימבולים בשירתה של לאה : יתצפור ססגונ, )קנר(בין השאר אצל חנוך גיא 301, השומר הצעיר–הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, בין שמא לוודאי, ואצל יחיאל קדמי45-42' עמ, 1977, ריקובר'צ

בניגוד לגישה -זמן מבקש להדגיש את חוויית העקירה המדלדלת העומדת במוקד השיר גלו. 98-88' עמ, 1981' עמ, גלוזמן. (אשר תפסו את חוויית הגלות כמעשירה וכמפרה, שהתגבשה בקרב המודרניסטים האנגלוסקסים

63-62 .( , עלי שיח, )גולדברג של לאה עיון משווה בשיר של היינה ובשיר( מודל רומנטי ומודל ציוני -אורן ונוף ", שוהם חיים 302

. 38-23' עמ, 1982, 16-15ליון יג

74

" מודל רומנטי"שירו של היינה נענה לוד שבע ; בבסיסםשוניםהם , שעם זאת – 303"היהודי

, )אל האורן שבמזרח הגלום בכיסופי הדובר304"'קונפליקט'לפתור את ה[...] היעדר היכולת ("

עמדה מדעת ומודעת של הצורך לפתור את הקרע בין : ""המודל הציוני"גולדברג מאמצת את

, אם כך305."בחירה או העדפהושני המרחבים הנתונים ולא להיוותר ביניהם בלא 'שתי המולדות'

) נוןאהק(ככל שהוא מבקש להיזרק מן המרכז : נוניאשל היוצר הקחוסר המוצא זו המחשה ל

ז חפץ ובעצם העמדת הטריטוריה האירופית כמח, במקרה שלפנינו (תצנטריפוגליהחוצה בתנועה

א נזרק כן הו-) רקטיביות שלו עם הטריטוריה הציונית ויתכן שאף עולה עליהטהמתחרה בא

הפואטית -היסודית בחירה רדוקציה לבעצם ה(אל הקונצנזוס , תצנטריפטליבתנועה , פנימה

עד כדי הזדהות , "עד הקצה"אינה הולכת , מצדה, גולדברג").מודל הציוני" ב-פית אוהביוגר

בשיריה " שם"הגעגועים ל: כזאת שמעקרת את התקשרותה לארץ, "הבית הישן"מוחלטת עם

אין היא מעזה לעולם ו 306התרפקות על זיכרונות ילדות או כקינה על הבית שחרבמקורם תמיד ב

טריטוריה - אקסל, מנומקת בסיבות אלהשאינה, "בלתי תלויה בדבר"עזה ולהצהיר על אהבה

אל ": מקום הגדול"לולא " מקום הקטן"להאהבה העזה הזאת היא לעולם , נוסף על כך. הציונית

.מטענים הסימבולייםהפריטי הנוף והטבע ולא אל

אלא , מולדת/לותשוברת כאן את הצמד הבינארי גהיא לא רק שכי , יאמרגולדברג לזכותה של

היא מצליחה להפוך את שני אברי , כמעטימודרנ פוסטכהעשוי להצטייר כיום שבמין מהלך

ומיהו" מקורי" מיהו ה–לא ניתן עוד להבחין ביניהם , ככאלה". כפילים זהים"המשוואה ל

כפועל יוצא של ההכפלה . אחד על פני השניהעדיף ונשמטת הקרקע מתחת לאפשרות ל, "מוכפל"ה

.הישויות עצמן, באופן פרדוקסלי, מתאיינות

הכריזה " ארן"ב :שינוי פני התרבות לעלפני המאבק " יציאה מן הארון"הוא ה" ארן"השיר

; שחל אצלהול התודעתי של המקום הפיצהשלמתה עם על , גיאוגרפית-גולדברג על זהותה הביו

קעקע את התכתיב כבר ביקשה להיא 307,כתבה כשנה לאחר מכןשאותו , "משירי ציון"במחזור

.23' עמ, שם 303 .32' עמ, שם 304 .שם, שם 305מתקשר למיתוס " ארץ הילדות"אזכור הטריטוריה האירופית כ: בזה גם בזה נענים שיריה של גולדברג לדומיננטה 306

מכניס את השיר " הבית הישן"ורבן אזכורה בקשר לח; "גן העדן האבוד"של ) שהפך אוניברסלי(הרומנטי . ציונית-ההיסטורית, הלאומית" מגירה"ל

.359' עמ, 1.7.1955, יומנים 307

75

על חלקן עמדתי (בדרכים שונות , השנים שעברובכל שעמו נאלצה להתמודד הדכאני הפואטי

. ההגמוניתינוי כולל בתרבות הישראליתשלוביל אולי בניסיון לה, )לעיל

: היא כותבת ביומנה, 1954ביוני , "אילנות"לפני כתיבת המחזור בלבד עיים כשבו

יחיד בכל החברה -מרד, מרד של משורר, משוררים-פתאום היה לי חשק לארגן מרד [...] מנסים להצדיק , ובכל מקרה, לפתע נסתבר לי שאנחנו תמיד[...] הזאת שאני חיה בתוכה

כן אנו מבקשים יותר ,כל מה שהשיר טוב יותר. םבעיני הבריות כל שיר טוב שאנו כותבי לכתוב –שזה לא עניין המובן מאליו בשבילנו , ויותר להוכיח להם שזה לא סתם להנאתנו

והללו כמובן לא יסלחו לנו . 'וכו' וכו–מועיל למישהו , אלא שזה דרוש להם, שירים טובים .כותבים שירים, ללא כל נימוקים אלה, אם יתברר שאנו

איזו זכות אתם ב. שומעים מדומה וגערתי בו-מד לפני קהלעי לפתע בערה בי חמתי וואזהאם אתם מקיימים אותנו בזכות השירה ? מה אנו חייבים לכם? דורשים מאיתנו דין וחשבון

, היא שלנו! אבל השירה[...] , את לחמנו אנו מרוויחים בזיעת אפיים בעבודה אחרת? הזאתהקונים את ספרינו משום , אלה הרוצים בה] אותםהם[הרי , הואם מישהו משלם לנו עבור

כי הם , ואלה דווקא אינם מבקשים שום צידוק ודין, מהנים אותם, שאלה דרושים להם ...מה זה-יודעים באינסטינקט למה זה ולשם

אין זה ] :[...כזה נזכרתי שבהיותי צעירה קמה לי בפי לא אחת הרוח להשיב בוויכוח, כן ?וכי אני מכריחה אתכם לקרוא את שירי! אל תקראו זאת, טוב-? םלפי רוחכ

308.אולי הייתה זו התשובה הנכונה היחידה

מטרימים את "אמנות לשם אמנות"ה ברוחשהם כעין מניפסט , הלב האלה-הדברים גלויי

ואמנם גם אליו ראוי להתייחס כאל מניפסט ". משירי ציון"התרסה הנשמעת בבירור במחזור ה

, החותם את המבחר שערכה משיריהמלים אחרונותגולדברג בחרה להעמידו בראש המדור : אטיפו

כבר שייכת , פרוזודיה שלהעל התמאטיקה ועל ה, חטיבת שירים חדשה זאת 309.מוקדם ומאוחר

, רק התפתחות פרוזודיתאין זו . בכתיבתה של גולדברג, הפחות טקטוני ,פרק השניה לאכולה

שינוי תוכני בפואטיקה ראשיתו של גם , להבנתי,כי אם 310, השוניםכפי שהודגש במחקרים

מחויבות הולכת ופוחתת לתכתיבים אידיאולוגיים , בין השאר, במסגרתו ניכרת–שלה

אלה : מלים אחרונות, ת השירים הנידונהחטיבהטמון בשם מכאן גם ריבוי המשמעויות .ופואטיים

, המופיעים אך קודם לכן(לאחר שיאי שירתו 311,"משורר זקן"אחרונות של ילותיו ה מלכאורה

והוא זה , בתחום"המילה האחרונה", הן החידוש האחרון מבית היוצר שלואך למעשה , )רחבמב

מתוך החדשנות של חטיבת השירים ". המילה האחרונה" בדבריו ואומר את ויכוחשחותם את ה

:תח המחזורוכך נפ. החשיבות שבהעמדת מחזור שירים זה בראשההזאת מתבררת

. 339' עמ, 26.6.1954, יומנים 308 ].1959 [1979, הדפסה עשירית, השומר הצעיר–הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, מבחר שירים, מוקדם ומאוחר 309 . לעיל69ראו הערה 310

השירים זכו . 251-250ב, ונכלל בחטיבת השירים, ז"תשי, שנתון דברר שירים שגולדברג פרסמה לראשונה ב שם מחזו311משלחת גולדברגלאה , דיוקן המשורר כאיש זקן: 'הסתכלות בדבורה'"לעיון מעמיק מאת זיוה שמיר במאמרה

' עמ, אולי מבט אחר, 158-144, טציהדיסר, וכן אצל יגלין, 213-184' עמ, פגישות עם משוררתבתוך , "עוקץ במקטרגיה131-121 .

76

ןויי צירשמ לילה.א

?האם זע ענבל זהב ברקיע עליון ?הבג השרובת הרמל צל על טגף אטנה !ןויי צירש מנו לירוש ןוית צמדל אן עוייר ציר שש ניךא 312?עמש לנולחתא הד לעוו

על "(ספר תהילים פרק קלז בל השיר עם האינטרטקסטואלית ש והתכתבותעפרה יגלין עמדה על

כי שם שאלונו ;ערבים בתוכה תלינו כנרותינו- על;ציון- בזכרנו את בכינו-שם ישבנו גם נהרות בבל

אם; על אדמת נכר' השיר- נשיר את איך; שירו לנו משיר ציון :יר ותוללינו שמחהש- דברי, שובינו

- התעמתותו עם התכתיב האידיאולוגיהדעת על גם וניתנה 313, [...]")אשכחך ירושלם תשכח ימיני

: בניסוחה הממצה של יגלין.פואטי של זמנו

שנכתב בעיצומו של הוויכוח שהתנהל בין בני המשמרות , ברובד הגלוי של שירי המחזור.] [.. הדגמים ] מן[, עמדה המסתלקת מן הנוסחאות גולדברגניסחה , השונות בשירה ובביקורת

אך ברובד הסמוי הכריזה על רתיעה , שמרניים של שירתה-ערכים הקלאסייםה] מן[ו, ציוניות- הרצף בהיסטוריה ובגיאוגרפיה הישראליותוהינתקות מן הרלוונטיות שבתפיסת

-מאוצרה השירי " ציון"בדחיית הסימן . ומן הערכים הקולקטיביים שהושתתו על רצף זהבמסכת ובשירת , כדי לנתק את הקשר האוטומטי בין השם הקדום לבין תפקודו ברטוריקה

על , בדרכה, ערהוער, הצהירה על קושי מוסרי ואסתטי-בני דורה בשנות החמישים 314". [...]גלות"המוסכמה הציונית הנחרצת בדבר טבעיות השיבה מן ה

לפזמון ידוע גם ושירה של גולדברג מתייחס ןיתכאני מבקש להוסיף על דבריה של יגלין ולטעון כי

על קשיי הקיום לינים מחלוצים הל -תגובה כאשר בתורו נכתב אף הוא , מימי העלייה השנייה

:בארץ

יםררושמא ה נירוש

שירו נא המשוררים .יםררעוים מירק שר !ןויי צירש מנו לירוש ,וזזפ וחומש, זולע !זוזעתה, בטו לווק !ציוןת מדל אי כהד ת עונול !יםננקומה, יהו !יםננאותמה, יהו ;םיכי חרורמל תא ודדגותה, ושחו .םיכחר אתין יב דודעותה, ושחו !םכצרת את אנובל הוקתה הסא פד לעו

.219ב, ז" תשטמאסף דברנדפס לראשונה ב, "לילה", שיר א, "משירי ציון" 312

. 78-75' עמ, 1995אוגוסט , 2גיליון , רחוב, "על שלושה שירים של דליה רביקוביץ", עפרה יגלין 313 .59-58' עמ, ועיינו אצל גלוזמן.153' עמ, בשינויי נוסח בדיסרטציה; 13' עמ, אולי מבט אחר 314

77

,ררון דם בעת ליוה הוצמ בנולחת הנוא 315.רמוגה נת אונואו

בשנותיו הראשונות הושר השיר בכל "מעיד כי , ם הנשייהשהעלה את השיר מתהו, אליהו הכהן

את השניים חיבר המורה [' פה בארץ חמדת אבות'רחבי הארץ ונפוץ לא פחות מאחיו הצעיר

ובשנות המדינה , כעבור שנים אחדות נשכח מעט]. ישראל דושמן, איש העלייה השנייה, והמחנך

- שלו תקיף השיר ונתפסה אל הציוויה את ה לא מן הנמנע כי גולדברג הכיר316."שב והוקלט

מוסכמה . למחצה שבתוכה היא נדרשה לפעול-בגלוי את המוסכמה הספרותית המוסוויתשביטא

, באמצעות האינטרטקסט לתהילים; ימי חיבת ציוןבמובן מסוים עוד מ, את הטוןזו הכתיבה

של גולדברג מופיע הן בפזמון של דושמן והן בשירה. גולדברג מקשרת אותה כבר לימי שיבת ציון

נמסר מלא פאתוס ציוני ובטקסט בן תקופת העלייה השנייה הביטוי הזה ": אדמת ציון"הצירוף

אצל גולדברג זהו חיווי ; "!לנו עוד תהי כל אדמת ציון "- מתוך שכנוע עמוק בגאולה לעתיד לבוא

במובנים , מאבד הציווי לשיר עליהולפיכך "בידינו"כבר " אדמת ציון: "סתמי כמעטו" יבש"

.מתוקפו, רבים

רא דברים שכתב אברהם שלונסקי חצי יובל ובפני הקראוי שיעמדו בקריאת השיר של גולדברג

היות שלא נרתמו נמתחה ביקורת " יחדיו"על בני חבורת , כאן30-29' כאמור בעמ. קודם לחיבורו

נדרש שלונסקי , )בתגובה למלעיזיהם, בהכרח (1933-ברשימה שפרסם ב; "שירי ציון"לכתיבת

" ציוןישיר"סימבוליזם מונעים ממנו ומעמיתיו לאסכולה לכתוב -להסביר כי ערכי הניאו

:מובהקים

הנה זה שנים !). באמת, אחד הוא, כנראה, סדנא דארעא(ומעין זה אתה מוצא גם אצלנו [...] שירה לנו משירי : סוציאלית-אומיתעל שנים שהמשורר העברי נתבע למלא אחרי הזמנה ל

. או על הפרה הנחלבת בגלבוע, על מלכות בית דוד, חרוז נא חרוזיך על צווארי הגמל!ציון, באיתגליא, בשם ומלכות, שירה נא בפשטות: ולהזמנה הזאת מצורפים גם תנאים מסוימים

. חל בתך הקטנה רוצים אנו בר–אין אנו רוצים סמלים והגבהה !. ולא ברמזי אמנות תלושה -הרי המהפכה הנסית : וכשאתה טוען. רק במפורש ובמפושט בתכלית הפירוש והפשטות

- בשרשי, היא ביסוד הגבהות והפליאה, אשר התחוללה בכברת ארץ קטנה זו, הזאתועל כן לא יאה ולא הוגן כלל לתת לה מלבושים של , השורשים של הפרט והכלל הישראלי

ועל כן גם ביטוים , הם הרבה יותר מסובכים ונוגעים עד זבולהרי העניינים ? דלות פשטניתכשאתה טוען את ? )אקלימה היחיד של כל שירה, בעצם, וזהו(יכול להיות רק ביסוד הגבהות

317!"לוש מן הציבורת: "הרי התשובה מוכנה, הטענה הזאת

–' !הוי המתאוננים, הוי המקוננים'", אליהו הכהן: מובא כאן מתוך, 1911, "שירו נא המשוררים", ישראל דושמן 315

פרשיות , סיכומים, מקורות,1914-1903, העלייה השנייה, "'קיטור'זמן מימי העלייה השנייה בגנות ה-על שיר . 217' עמ, 1985, צבי-יד יצחק בן, 4גיליון , ןעידסדרת , נבחרות וחומר עזר

. שם, שם 316

מובא כאן , 1933 באוקטובר טוריםב" פירושים"התפרסם לראשונה בכותרת , "טענות ומענות", אברהם שלונסקי 317 .30' עמ, ילקוט אשלמתוך

78

לעת ההנחה מוב, כפשוטם" שירי ציון"האפשרות לכתוב - על אי, בעצם ההתנצלות הזאתאלא ש -

! חברתו ותקופתועללשורר לפיה המשורר מחויב

גולדברג , גם בחלוף כחצי יובל מאז שהעלה שלונסקי דברים אלה על הכתב, בין כך ובין כך

שירי "לכתוב -) לפחות במובלע (שהופנתה כלפיהדרישה מאוימת מהמשיכה ככל הנראה לחוש

, ציפו ממנהאלה שאלטרנטיביים ל" יוןשירי צ "שלפנינובמחזור עמיד הבחרה ל לכן". ציון

אף אלה , כמרבית שירי הנוף של גולדברג318:ללא ציון" שירי ציון"אלה . נגדם התריסהושכ

לשיר זה יסודות ( למחצבה שיר במוקדש כך . "מקום הגדול"ולא ב" מקום הקטן"במתמקדים

320:הקשבה והשמיעהאת כולם שוזר מוטיב ה. לעצי הזיתשיר גו 319,)יוגרפיים מוצקיםאוטוב

, דוממת" האבן שיר בב, "?ועוד לא התחלנו לשמע/ איך נשיר שיר ציון על אדמת ציון ", שיר אב

הקשב , הקשב "– שיר גב, ."אהבה / - וקולה / [...] דוברת "[...] ד שהיא ע[...]" דוממת , דוממת

מי ."יםטושפים ונבוים נרבד/ ו שכים ערמם אוה? עמשתה. / [...] יםיתזף הנו בחרוה/ ב למש

הם השמים , במחזורשיר אאת השיר שהציפייה לקראתו עומדת במוקד , בסופו של דבר, משמיעש

מיים בעצמם אומרים את הש, בשיר מעניין זה. רו המחזבשיר החותם את, שהפכו לציפורי מסע

אל / אל מעבר לים / הביאנו בשלום / , אלהינו': "בניסוח אלטרנטיבי של גולדברג, (!)תפילת הדרך

רק הארץ 321."'ששמעה את שירינו/ , אל הארץ הקטנה הזאת/ ולעת סתו החזירנו / , מעבר לתהום

,אלה הדורשים או לא הקוראו; ומעת אפוא את השיר ששרו לה השמיים שהפכו לציפוריםש

!".שירו לנו משירי ציון"

"אחר"הנוף האחר הוא גם הנוף של ה: תחנה חמישית

חלה בשירתה , י וההטמעה של האסתטיקה השונה שלוישראל- ארץבלה של הנוף הבד בבד עם הק

.הפלסטיני תושב המקום, "אחר"מיוצג בה הלראשונה : עניינתהתפתחות מ גולדברגשל

פו של שיר ב במחזור נו, עם זאת. בכל שירתה של גולדברג שתיבה זו מופיעה- והאחרונה -וזו הפעם הראשונה 318

אמש עלה ירח גדול וצהוב ועגול מאחורי אילנות של : "288' עמ, 7.9.1949, יומניםועיינו ב, נטוע בירושלים) לפחות(, ושם; . [...]"יש לי חולשה למחצבות. היום טיילתי אצל המחצבה. היה זה יפה וקצת נורא. איזו חצר ירושלמית

.")?או לא, להודות לעצמי(בה שסביבה עכשיו מתרכז חלק מעולמי כתבתי על המחצ: "359' עמ, 1.7.1955' בעמ, ועיינו שם בדבריה של גולדברג עצמה. 609- ו16-15' עמ, שם, רחל ואריה אהרוני, יומניםעמדו על כך עורכי ה 319

.361-359- ו288

שנת , ית בירושליםהאוניברסיטה העבר, ר אילנה פרדס"בהנחיית ד" מבקרים כמהגרים"תלמידים בסמינריון 320 עולה אפשרות שברקע לכך ניתוח שעברה גולדברג באוזנה סמוך לכתיבת יומניםמעיון ב. ה"הלימודים תשס

. ועיינו במראי המקום הנזכרים בהערה הקודמת. המחזור

שיר בין השאר מעניין להשוותו ל. שלא זה המקום לערכו, ראוי לעיון נפרד) 222ב, "ציפורי מסע("שיר ד במחזור 321 . 115' עמ, מה עושות האילותשנכלל בספר , "ציפורים נדות", הילדים של גולדברג

79

עלולה להסיט את " משירי ציון"פואטית הנוקבת של המחזור -ההתמקדות באמירה הארס

:שיר גב, כאןתשומת הלב מן הצירוף המודגש

עצי זית ברשן היוסנ בדומע –ר עסד הסו באובו מורד בבוצח נצנכו

חרבהכפר שהגבעה מול 322. [...]רהסל הן שנוצ הרואוים ביפסכמ

קשייטומן בחובו את ) העצים המכסיפים באור הלבנה(תיאור הנוף הנדמה כפסטורלי וכרומנטי

נקשרים לא בכדי שני אלה; ")הכפר שחרב("מעשי האדם מוראות ו323)הסערה, השרב(האקלים

טקסט הבולט בחריגותו על רקע הכפר הערבי ההרוס שב ומופיע ב"). חרב", "שרב("גם בחריזה

324:שאר יצירתה השירית של גולדברג

Illuminations325 ב

על פני אחת הגבעות מתעופפת צפור כתמה . שאינני יודעת את שמה

, ית מכירים אותהאבל עצי הז .פה ביתך: והרוח רודף אחריה ושר

על פני אחת "הדוברת מתבוננת : בריש גלי על זרותה המוחלטת לנוףכאן מצהירה גולדברג

/ צפור כתמה"ם היא מזהה ש; )הוא פוליטי - ככל שם –שמטבעו (ואינה נוקבת בשמה " הגבעות

פי אוגרגיאהבמרחב ,מצהירה על הדיסאוריינטציה שלהכלומר 326,"י יודעת את שמהשאיננ

.221ב, מלים אחרונותז ונכלל במדור " תשטמאסף דברנדפס לראשונה ב, "עצי זית", שיר ג, "משירי ציון" 322

: יעה אותוכיצד חזה בעץ שהסערה הכר, )הנמסר בידי גולדברג(יצחק - בזיכרון עולה תיאורו של אברהם בן 323מחכה הייתי ומקשיב , וכולי קשב, שכבתי אותו יום] ביום הסערה. [... אהבתי להביט אל עץ תדהר צעיר מאוד"

[...]" הנפץ הקטן הזה - ואזי שמעתי מרחוק את קול, בא משב של רוח, עברו כמה שעות. דינו של העץ הרך- לגזר ).285' עמ, פרוזה, פגישה עם משורר(

ערבי -עמדות פוליטיות כלפי הסכסוך היהודי: מול הכפר שחרב, לאחר קריאת חיבורו של חגי רוגני, בדיעבד נודע לי 324אוניברסיטת , בהנחיית ראובן שוהם" דוקטור לפילוסופיה"חיבור לשם קבלת תואר (1967-1929, בשירה העברית

- גרת הכנס הביןכי חיה שחם ערכה קישור זה בין הטקסטים בהרצאתה במס) 17' עמ, 2005ינואר , חיפה, ישראלית בשירים מאת אלתרמן-מטונימיות ארץ: שלושה עצי זית", לחקר הספרות העברית19- אוניברסיטאי ה

.20.4.2004-ב, שנערך באוניברסיטת חיפה" גולדברגפן ולאה

א ול-(קדמו לו שני שירים יחידים ; זהו מחזור השירים היחיד בכל שירתה של גולדברג המתהדר בשם לועזי 325שיר א במחזור , "Langc Linie" ו38א, טבעות עשןב" Pietà: "שנשאו אף הם כותרות לועזיות) מחזורי שירים

שם המחזור שלפנינו רומז בהכרח אל ספר שיריו של . 193ג, )לא כונס לספריה של גולדברג" (שירי קופנהגן"גם שירי המחזור הזה עוסקים כולם , ובפרוזה של רמב- כמו הפואמות). Les Illuminations) 1886,ארתור רמבו

הוא : "[...] עצמה על רמבוגולדברגובמילותיה של , ובהתבוננות מחודשת ולא שגרתית במרחב" התגלויות"במעין בפברואר על המשמרנדפס לראשונה ב, "על סרגיי יסנין[..]" ("הכניס עצמו למצבים הגובלים עם חוויה מיסטית

, ספריית פועלים, אורה קוריס: עריכה ומבוא, בחינות וטעמים בספרות כללית: עברמדור ומ וכונס לספרה 1962 ). 268' עמ, 1971

' עמ, 24.9.1939, שם." (צר לי שאינני יודעת את שמותיהן. ביער מעלי הציפורים: "יומניםמומנט דומה מופיעה ב 326266.(

80

כך -הססגונית כל אולם הדוברת מצליחה בכל זאת להבין את שייכותה של הציפור 327.והזואולוגי

מובן 328".פה ביתך: שרוהרוח רודף אחריה ו/ , עצי הזית מכירים אותה"שהרי , סביבה הלא

סמל - רקע שייכותה של הציפור עלפרדוקסאליתמקום נראית כלפי השזרותה של הדוברת

מסמנים מרחב צי הזית ע. מרחב הלא -!) השיר-וגם סמל לבת(החופש והניתוק מכל מסגרת כובלת

329).לב- יותר כמשאת(ויהודי ) נתון(פלסטיני : כפול

ביהבעיני ילדה ער במבואות הכפר ההרוס מרחפת צפור כתמה

330.י יודעת את שמהשאיננ

שתי הנשים . הדוברת אינה לבדה במרחב וכי נמצאת בו גם ילדה פלסטיניתכי ר רכעת מתב

,הסצנההמועמדת כעת במרכז , יהיאך ברור שזיקתה של הילדה הערב; מתבוננות בציפור הכתומה

. חזקה מזאת של הדוברת– המהווה כאן אפוא מעין מטונימיה לביתיות –אל הציפור

אך ; כלפי המקום איננה מבקשת לזעוקית מביעה כאןגהזרות הטוטאלית שהדוברת הגולדבר

ונימת ההשלמה המוחלטת שיש , לירי של השיר- עוצמתה ומקור כוחה גלומים דווקא בטון המינורי

אל , "המקום הקטן"יש בשיר זיקה ברורה אל , לעומת זאת". המקום הגדול"פי בו עם הניכור כל

. י הזיתה ואל עצהציפור המרהיב

ביקשו עם שורת יוצרים ישראלים ש" מיישרת קו "גולדברג, בעצם אזכור הכפר הערבי ההרוס

חיים , אבא קובנר, אבות ישורון, יזהר' ס ביניהם, ו בכתביהם מאז מלחמת העצמאותתוהנכיח אל

השישים והשבעים , השירה העברית של שנות החמישים" בעוד ש ו331.אלכסנדר פן ואחרים, גורי

נוגעת כאן גולדברג 332,"בנוף ובמשמעות המזרח, נסוגה אל הוויה מנותקת שאינה נוגעת עוד בערבי

ראוי גם לתת את הדעת . נפש מודחק שזכה לטיפול חלקי רק בפרוזה של אותה תקופה- בתחום

שנהגה לא רק בקרב היוצרים שאומצו אל , הצגה סטריאוטיפית של הערבי: דר מן השירלמה שנע

שב ומופיע גם בחלק משירי , פוליטיתשיש בו ממילא אמירה , מבע כזה של חוסר התמצאות מוחלט במרחב 327

על המשמר נדפס לראשונה ב; [...]"? איך להסביר היכן אני? היכן אני" ("מסע ללא שם"במחזור , קופנהגן שלה ). 34-31ג, עם הלילה הזה ונכלל בספר 1960בספטמבר

אל הפרפר הצהוב שהדוברת בשיר א בכך היא מצטרפת; בשל צבעה הייחודי, הציפור עצמה מעט חריגה בנוף 328שהדוברת קוראת " הציפור העליזה"תמהה איך נקלע לאותו נוף קשה ואל ) 105-104ב" (בהרי ירושלים"במחזור

.119-118' עמ, מונוגרפיהועיינו ב. 107ב, שיר ג, שם" שממה רגומת אבנים"למלטה מאותה

אחי , הזית-עץ'", הנמנעת מלגעת בעצבים החשופים שמעורר הנושא, לעניין זה ראו את סקירתו של דן אלמגור 329' עמ, 1997קיץ , 39ליון יג, עלי שיח ,"תונותיבבמה ובע, בסיפורת, בפזמון, הזית ושורשיו בשירה- על עץ:'הנידח

153-139 . 330 "Illuminations" ,החותם את תמלים אחרונו ונכלל במדור 1956 בספטמבר על המשמרנדפס לראשונה ב, שיר ב

.281ב, מוקדם ומאוחר

. 205' עמ ,מול הכפר שחרב, חגי רוגני331

.166' עמ, רשימות על מקום: בתוך, "על תפישת המזרח בתרבות הישראלית: קדימה", אריאל הירשפלד332

81

333.דוגמת היוצרים שזוהו עם תנועת הכנענים, אלא גם אצל אלה שכפרו בו, לב הקאנון הציוני

שייכות שהיא גדולה (מדגישה דווקא את שייכותו של הפלסטיני לנוף ואילו כאן גולדברג

335.יה מנת חלקו שה ורומזת לסבל334,)משלה

חוליה לשרשרת האינטרטקסטואלית שראשיתה בספר תהילים ,כידוע, הוסיפהדליה רביקוביץ

כאשר , גולדברגעליו יצא קצפה של , "שירי ציון"ספרותי בצירוף -והמשכה בשימוש הממסדי

של " משירי ציון"בשיר שהמוטו שלו לקוח מן המחזור ) 1992 (אמא עם ילדחתמה את ספר שיריה

עומד מתחילת שנות החמישיםהסבל הפלסטיני שגולדברג רמזה לו במחזור השירים ; ולדברגג

שיר המדמה מעין חקירת – בור ארבעה עשוריםעכ, רביקוביץ, במוקד שירה של תלמידתה

336:כ"שב

שיר שאלונו שובינו דברי

ציוןי ירשיר מש ניךא""נועמא שד לעוו

337

לאה גולדברג ןויי צירש מנו לירוש .תעמוא שן לזא בלוער ישא יםיימנים פיר שירוש ירשת לעתר נשפנהש יימנפג החוץ לחומ .תיב הךתובש שדיר ח שנו לירוש ורוהמ .תפלות שבצם בכנרוגר מקעיר נשת הא שדקמה המת וכרפה המ ?םכל באם כרגי לארך פר צנו לשי .תונעלו ?םכנגוי יל בנוה אי מכ .רבשס נרח

.Producing the Modern Hebrew Canon, pp.105-117, חנן חבר 333

.119-118' עמ, אולי מבט אחר, ועיינו אצל יגלין 334

במידה שלא הייתה מצויה בקרב , יהא זה הפלסטיני או בן עדות המזרח– גולדברג הייתה ערה לסבלו של האחר 335היא נתנה ביטוי לדלות ולתלישות של יתומים ) 1954 (נסים ונפלאותב, למשל, כך. עמיתיה ורבים מהותיקים בארץ

חנה : תמונות, סיפור מחיי ילדים עולים( שבא הקטנה מלכתב; יחיה ונסים, )מוצאם רק נרמז(בני עדות המזרח היא שרטטה ברגישות את דמותה של ילדה עולה , ])1956 [1990 ,ספריית פועלים, מתוקנתורה מהד,בריק-ריבקין: והעירה שם, )309-308, 301, יומנים; 1951- ב(ביקרה לפחות פעמיים בכפרים ערביים בסביבות ירושלים ; ממרוקו

וחיים , כושים לשנה3000' נו את הגרמנים באדישות לגורלנו ואנו תומכים באמריקה הרוצחת בלינץאנחנו האשמ", 599, עיינו שם, עורכי היומנים מעירים שאולי כוונתה לדיר יאסין; 291' עמ, 5.8.1950." (גוש-כאן בקרבת אבו

, מתמרדים ושוחטים אותנו, הלילה חלמתי על תימנים מן המחנות: "[...] וכחודש אחר כך רשמה; )23הערה ." במאכלת, אבל הם שחטו אותי בחלום בפועל ממש. ולא היה לי מפלט שבעתיים, וידעתי שהם צודקים. אותי

ראו התייחסויות נוספות שלה לאקטואליה בחלקו האחרון של נספח א וכן את רשימתה . 295' עמ, 12.9.1950(כמעט שאינה נותנת במה גולדברג) שאינה לילדים( הקאנונית ביצירתה, עם זאת). בנספח ב" לא נוח ולא מצחיק"

נדפס (הוא בגדר יוצא מן הכלל המעיד על הכלל " קרוסלה"אזכורם של ילדים תימנים בסיפור . לדמויות אלה, מקראה, ישראל בשנות השלושים-ספרות ואידיאולוגיה בארץ ,גרץ כונס בספרה של; 1938 בספטמבר טוריםלראשונה ב

כי , לעומת זאת, יעל דר טוענת). 271-269' עמ, ספר הקורס, שם, וראו את דבריה אודות הספר; 285-282' עמ' י, הארץ, "מיהו ילד תימני בר מזל: "ועיינו. לוקה בפטרוניותגולדברגהצגת הילדים התימנים ביצירתה של לאה

. 4ב' עמ, 12.9.1997, ז"באלול תשנ

. 78-75' עמ, 2גיליון , רחוב, "ליה רביקוביץעל שלושה שירים של ד", עפרה יגלין 336 . הציטוט המשובש במקור337

82

.םכנרוגם בכתאנם ש גחרס נשבר :נו ביטובה ינולם תיכתרונוכ קחרה .לחי נברל עע יםקדות סלוקו ברוסם נתאו רם צולסה בלעור המוחכ רושת העוג כאו 338.הככה וככ

האמירה רחוקה מאוד . [...] בעיקרה, ולא פואטית, אמירתה של דליה רביקוביץ היא פוליטית"

ואף המרחק המנטאלי הדורי עולה בהרבה על , גולדברגהמעודנת של לאה מאמירתה המינורית ו

בעיזבונה 339.כתבה זיוה שמיר, "המפרידות בין השיר הרומז לשיר הנרמז, שלושים וחמש השנים

שרשרת האינטרטקסטואלית המפותחת בחולייה נוספת התגלתה רביקוביץ הספרותי של דליה

340".וןהפואטיקה של לחץ פיזי מת"שיר ה - הזאת

ל האבנים אל העצים וא: תחנה אחרונה

כפי שבישרו . תופסת האבן מקום מרכזי יותר ויותר בשירתה גולדברגבשנותיה האחרונות של

האבן הופכת , בהם דנתי לעיל) 1946" (בהרי ירושלים"ו) 1945" (משירי הנחלשירי המחזור

י בשירתה של ישראל- ארץג הנוף הובכך נשלם תהליך ייצו, של הדוברת" correlative objective"ל

בהיפוך להוראתו של הפתגם 341;"חדר האטום"ב, בנקודה שונה לחלוטין,כזכור, שהחל, גולדברג

מדברת אל פריטי הנוף גולדברג - 342אוזן קשבתכמבטא היעדר , "לדבר אל העצים ואל האבנים"

.והם נענים לה

. 308-307' עמ, כל השירים עד כה, "שאלונו שובינו דברי שיר", דליה רביקוביץ338

, מוסף שבת, ידיעות אחרונות, )אמא עם ילד, ביקורת על ספר שיריה של דליה רביקוביץ" (שלווה מדומה", זיוה שמיר339 . 22' עמ, 18.9.1992, ג"שנבאלול ת' כ

ידיעות , )מים רבים, ביקורת על ספר שיריה של דליה רביקוביץ" (שירת הטבועה", עמדתי על כך בקצרה ברצנזיה 340בספר זה נכללו שני שירים . 27' עמ, 27.10.2006, ז"בחשוון תשס' ה, מדור הספרות–המוסף לשבת , אחרונות

/ או עד שיעלה חמור בסלם " ("[...] רגשי אשמה": "נו שובינו דברי שירשאלו"שחתימתם מזכירה מעט את זו של , שם, "מותשים כמו פגר של חמור משכם" ("[...] תמונת מצב מראשית הקיץ"ו) 14' עמ, שם, ."או מה שיבוא קדם

נמסכים רמז לחמורו של משיח עם אלוזיה לסולם שראה , "רשאלונו שובינו דברי שי"כמו ב, בזה הראשון). 46' עמשסימן את גבולה של , נוסף הרמז גם לסולם צור" שאלונו שובינו דברי שיר"ב, ואם לא די בכך(יעקב בחלומו

טאון יב, אתר על, "צורי וסולם צור של סולמה", ועיינו במאמרו של ישראל רוזנסון; ישראל בעת העתיקה-ארץ נרמז גם סיפור הריגתו מים רביםבשיר השני מתוך ; )103-97' עמ, 1998, גיליון ג,ישראל במקורות-יני ארץילענ

פרק לג בספר (אך למעשה הוליכו אותו שולל , שבני ישראל כרתו עמו ברית כביכול, אבי שכם, האכזרית של חמורבמציאות הישראלית " שכם" של זאת פרט לדנוטציות המיידיות; !) ואת חלום יעקב-בראשית מגולל את סיפורו

. העכשווית

על שפרסמה ב" גבנו לברושים"בשיר , חשבון היציאה למרחב-עצמה מתריסה כנגד ההסתגרות בחדר על גולדברג 341, "אפילו הנוף הזה", "הרחק מאוד"ועיינו גם בשיר א במחזור ). 76ג (עם הלילה הזה וכללה ב1964 במרס המשמר

.אף הוא מאותה תקופה, 77ג

- וידבר על ("13פסוק , פרק ה, תיאור חכמת שלמה בספר מלכים א: נהוג להצביע על שני מקורות שונים לפתגם342שפך חמתו על עצים ", ולחילופין על איכה רבה ד") ועד האזוב אשר יצא בקיר, הארז אשר בלבנון- מן, העציםעל (על הא ועל דא , על הכל מכל, "לדבר על העצים ועל האבנים", גם זה לבין אחרונוטים לבלבל בין פת; "ואבנים

83

כך בשיר . נוסף לה מימד של חיוניותהאבן מואנשת ו ,גולדברג כבר באזכוריה הראשונים בשירי

אולי מכיוון שההזדהות של הדוברת , לכתביה אך בחרה שלא לכנס1947-פרסמה בשגולדברג

:ית עם האבן חשופה כל כךגולדברגה

ןבא ,למות-ימשת גצחור ,הנבל אתזן הבאה .יבבי אככה תויבוח אשדק הרקירב םדת אחרפתו אתזן הבאה .הננצו רעוא תיא לה ,היחרפית האשם רע הב לךרא יל יםרבודם הזומם זע היבבסמ המדב אלבלתת .יםיר ניבוניו הבוש ק–ה דדויא בהו ףלחוא ובל הל כא .יחצנ ההתמור לבעמ ינאו ערכא אשדב 343.יחציד ממצן אבאלו

היבדלותה על שלושת הבתים הראשונים כאן מתעכבים על דוממותה של האבן ו בעוד ש

מעשה ייצוג רומנטי ו לזה: השניים האחרונים מדגישים דווקא את הקשב הסגולי שלה, מסביבתה

באקט , הדוברת. בחיי היומיום אלא מעמיק ראות מבעדםזה שאינו לוקח חבלככ, של המשורר

משמע שהיא איננה עדיין מטונימית –מצמידה מצחה לאבן , שעשוי להתפרש כמורבידי דווקא

נראה שהדוברת מביעה כאן במובלע חוסר . הפלהגם שהיא נ, אלא ישות חיצונית, לגמרי לנפשה

מוביל אל רצון להשקיף עליהם ולא לקחת חוסר יכולת אשר, יכולת מוחלט להשתלב בזרם החיים

. או שינה נצחית הדומות למוות במין מצב של דוממות–בהם חלק

משירי אהבתה של "בשיר י במחזור הסונטים , לצומח,כעבור חמש שנים, מדומם הופכת האבן

למטונימיה הדרך להפיכתהצרה ומכאן ק344;!"איכה פרחה האבן בהרים": "[...] תרזה די מון

: סמל זהת עורכת הדוברת דין וחשבון של חייה באמצעו1959- במחזור שירים שפורסם ב.לדוברת

על העצים ועל ] -? [על מי שורה "; שם נדונה הסתלקות השכינה מישראל, א, דף סד, פרק ו, בסיס מסכת יבמות

").האבנים

.190-189מובא כאן מתוך ג; ולא כונס לספריה1947 בפברואר משמרנדפס לראשונה ב, "אבן" 343

84

אבן מאסו הבונים א יםנוב הסואן מבא .הנ פאשרה לתיא הל יםנל שי שנדפן קובשחב .הנטקה ולד, םדקכ, תא יםנפה בנתש נהושמ

–בפנים נשתנה משהו יםנל שי שפוסן הובשחה .הינבר וותוף לרטצמ ,יםנבר אזפת לה עאב345.יםנמוטאת מצא מ לתל אבא

" לראש פנה היתה, אסו הבוניםאבן מ"בקריאת הטקסט הזה ראוי לזכור את מעמדו של הפסוק

הישוב של ושמ ,כידוע, מכאן(בתולדות הציונות וההתיישבות בארץ ) 22פסוק , פרק קיח,תהילים(

שם הוא משרת את נרטיב העברת הבחירה , פסוק זה דומיננטי גם בברית החדשה; )ראש פינה

לא עלתה האבן הזנוחה , ל גולדברג ואילו אצ." שברוחישראל" לא" שבבשרישראל"האלוהית מ

, )5פסוק , פרק ג– "ועת כנוס אבנים, עת להשליך אבנים("קהלת גם ההרמז ל. מעולם לגדולה

מבליט את מצבה –הימים במקורות - המבע המפוכח ושבע הנתפס כפסגתהחיבור המקראי

ה לא נמצאה נחמ," עת לפזר אבניםבאה"אשר גם כ: האבן/תשל הדובר!) תרתי משמע(המדורדר

נית בבסיסן של דתות המובתפיסה התרסה כנגד במובן מסוים זוהי ."מטמונים"ולא נמצאו

גאולה לאוחזים בהן למאמיניהן או המבטיחות , )ן בכללהציונותו(ואידיאולוגיות מערביות

. דווקא בזכות המצוקה הקשה בה הם שרויים בהווה–עתידית

:גולדברג כותבת , בעת מחלתה, שנותיה האחרונותב

ץעה. תור מבם כימשה .תמוה לטנו ןבאק הי רלאו, עדי יומ ,יםיחל לדבת ינוליד עעת החוצרא ים לא .תושדת חנוכושים בישבי כנוב ם שנוה ליהין שמאי ימו ,םימשב בתוכ

, ברק בבקר ונכלל בספר 1952 במאי דבר הפועלתנדפס לראשונה ב, "שירי אהבתה של תרזה די מון"שיר י במחזור 344

1981, מכתבים מנסיעה מדומה" (המשורר שלי "–בצירוף זה אפשר שנשמע הד לשירו הידוע של רילקה .165במתוך . שפורחים כאן/ יש דברים , אכן. תחת הידים/ דמת אבן א. נטוש על הרי הלבב): "[...] 23' עמ, ]1937[

, שירים נבחרים: נטוש על הרי הלבב, ריינר מריה רילקה. [...]" (הנץ וזמר, דעת- עשב פורח אין/ התהום האלמת ). 165' עמ, 1999, כרמל, ברודסקיעדה : תרגמה מגרמנית והוסיפה הערות וסיכומים

. 73ג, עם הלילה הזה ונכלל בספר 1959באוקטובר על המשמר נדפס לראשונה ב, "אבן מאסו הבונים"שיר א במחזור 345 הסואואת היא אבן מ): "הניקוד שלי (659שקופית , 59סרט זיעור , 41889-ניסוח חושפני מזה נמצא בכתב יד כ

. [...]" פנים בהסתר היאךתראפכל ת/ , יגון אשר הפנימה- באצילות/ , אונים-ת בדידות ואיןיבואת שו/ הבונים ).261ב, "1957קולומבוס "המשך כתב היד הוא ככל הנראה טיוטה לשיר ג במחזור (

85

ץעת הפלקט ברוח .ןבאב הלבו ינויהש נומשנו נוססגו 346.אתזיר העב

הדוברת אף ; ה את שמותיהם של הדוברת ומקרובהוהיא אוצרת בלב, גם כאן לאבן חיות עצומה

השמים "אחרי שאפילו , ון שעתיד לעמוד לדוברתר האחרכהיא הז ".תבדל לחיים", מברכת עליה

במובנים 347. דווקא בזכות הסתמיות שלה כביכול והיטמעותה המוחלטת במרחב–" כבר מתו

": רקויאם לנוף", חיברה בשנותיה האחרונותאסתר ראבהשירים שרבים מזכיר שיר זה את אחד

/ , הכל יזל: [...] ברקע / - יהודה -והרי: / למישור / - ן הים בואכה מ–השפלה -את נופי/ מי ישא

תחת / -ינוחו אתי לעד / -שנה -אחרי אלפי/ - כאן / אותו מצאנו / הנוף -כתמי: / לתוך הנצח

ומתחבטת בשאלה מי ישורר עליו , האהוב עליה גם כאן הדוברת נפרדת מן הנוף– 348."הבטון

בעולם , איש לא יעשה כן: פסימית– גולדברג כמו זו של הדוברת בשיר של –מסקנתה ; בהעדרה

). הקברמצבת שהוא כמובן גם ( אצל ראב,"בטון" ו, אצל גולדברג,"שכונות חדשות"של

השירים האחרונים שגולדברג מחזורי מאחד ופיע בהקשר האמיץ שבין הדוברת לאבן שב ומ

– 3פסוק , פרק יח, לירמיהו(בין ההרמז המקראי מעין משחק מלים – "םעל האבני" ,פרסמה

לבין ) "בית היוצר" ירידתו של הנביא אל –ההקשר ; כעיסוק יסודי בדבר" על האבנים"הישיבה

:ניםהאב: נושא השיר

ם יעל האבנ שלבק הלכתי. ב

:סליחת האבנים אתהלכתי לבקש עוד מעט אפר פה בית יעמד

והרבה שנים שממה של תהיה פה . י עתוניםערקגרוטאות ו

ם כרכזמי י !הררי היפים

תלובין נעלים ב

הפשאך התוב .יםפחים ירעים נכלהמ

, ]1978 [1983, הדפסה חמישית, ספריית פועלים, ים מן העיזבוןרישומ]ו[שירים , שארית החיים, שיר נטול כותרת 346

.68' עמ

אם כי ברי שהכוונה כאן היא לאבן (מצבה -מפני שהוא מעלה על הדעת אבן, השימוש בסמל זה כאן מוצלח במיוחד 347 ). בשדה בור

. 417-416' עמ, 1994, כל השירים: אסתר ראב, )1978" (רקויאם לנוף" 348

86

תיוח ליךרם צדאה. ג

האדם צריך לחיות ,אהום שקוה מיזאב דאר מעכת מיב בלויפא –ם דאת היוחיך לרצ ,ןולחה ופצרג ום גע ?םדאה היחה ייפי אכ תחן אבי אה לרמ אךכ יםרהב הרמת אמלן אבא 349.יאשי רתנכרי הנאו

או עם הכורת העתיד לעלות על האבנים אשר באה מחמת , פרידהשל מפתיעה זוהי סיטואציה

מלווה בנימה אפשרי לכאורה בין שתי הישויות-המפגש הבלתי: התקרבות קצה של הדוברת

הדוברת באה לבקש את סליחתה של האבן(שהוא למעשה מונולוג , ובמעין דיאלוג, וידויית חזקה

. ) [...]",באיזה מקום שהוא/ האדם צריך לחיות "שהרי , וזו משלימה עם גורלה, האילמת

מלאה ה ההתקשרותהיא גם 350 !)המדברת מגרונה (ההזדהות המוחלטת של הדוברת עם האבן

,מעשה ידי אדם, "אפר"ולא הבית ה, האבן: רדה לגורלווהח, "המקום הקטן"אל , אל המרחב

.היא החשובה בעיני הדוברת

השונה כל כך , הצלחתה של גולדברג להתקשר אל הנוף השחוןחשוב לציין כי , עם זאת

. לצדהמתקיימת אלא –אינה באה על חשבון זיקתה לנופי אירופה , שלה" מראות השתייה"מ

סבירה גולדברג שאינה מתגעגעת לארץ ה, ושצוטטו כבר לעילבדברים שאמרה בראיון עיתונאי

שם הטבע דומה , לכן אני אוהבת את שבדיה. ליערות ולנהרות, רק לטבע אני מתגעגעת" ,הולדתה

יאלי עבור וו יעד אקזוטי ובלתי טרי– ואמנם גולדברג ביקרה בשבדיה 351".מאוד אבל יפה יותר

ל ולא " בקיץ תשלהגות ולביקורת, אופק לספרותנדפסו לראשונה בכתב העת , "על האבנים"ג במחזור -ב ושירים 349

.296-295מובאים כאן מתוך ג; כונסו לספריההן / ושנותי / המלים היו נעורי : "האבן מסמלת את מטען השנים אשר מונע מן הדוברת לשיר, בשיר מוקדם יותר 350

יוני - במאימולדנדפס לראשונה ב, "הרחמים אינם חלים"שיר ג במחזור " (?איך אניע שפתי. / הזאת שעל פיהאבן יעקב הגולל את -יש כאן כמובן הרמז לסיפור מפרק כט בספר בראשית . 91ג, עם הלילה הזה ונכלל בספר 1963

היא ואחרים לא יצליחו , ת הדוברת כי גם אם האבן תדברובשיר גנוז טוענ; )האבן מעל פי הבאר בראותו את רחלאבל מי / ] - [- -חכמים בשפת/ הצורות דברה אלינו לתהום ומעבר / האבן פיה כי תפצה את והיה: "להבינהסרט זיעור , 40389-כתב יד כ[...]" (? י פי תהוםברשל ע/ ת נבאמנים הכי נבין לחכמת הזק/ מי אנחנו , יער, אנחנו

).הניקוד שלי, 445שקופית , 59הטקסט צוטט בהרחבה בהערה . 30.10.1964, "דבר השבוע", דבר, "אין לי מלים קשות: לאה גולדברג", רות בונדי 351

[...] לא בגרמניה , לא בליטא': "ראתה את ביתה היחיד בארץ הרי ש–כל כמה שגולדברג חיבבה נוף זה . לעיל136לעברית יש , למשוררים יש בית. בית] השגתי[פה לראשונה קניתי . שיש לי בית. הייתה לי אותה תחושה שיש לי פה

. 38' עמ, 1960, ניו יארק ,דער קוואל, שמועסן מיט שרייבער אין ישראל, פאט יעקבבראיון שערך עמה " ('[...]בית עובדת , ר רינגל"וראו גם דבריה של ד; )תודתי לחברי עופר דינס שהביא לידיעתי מקור זה ואף תרגם אותו עבורי

:בעלת הארמון במחזה ,השוהה באחת מארצות מרכז אירופה" עליית הנוער"

ממש , אני רוצה הביתה. אינני מתכוונת למלון כאן בעיר הבירה–הביתה ! הלא אמרתי שאינך מביןכאן עברו עלי ימי , אני גדלתי כאן, אני נולדתי כאן! [...] לחמסין; לחום! לארץ! אל הבית שלי. ההביתאין להם ממשות , המנזרים, הכפרים, הערים! זר, זר, זר: כל זה בלתי מציאותי–ופתאום . נעורי

).17' עמ, ]1956 [1986, בעלת הארמון (! [...]שם בארץ, הבית שלי! בשבילי עוד

87

- בביקורה בארצות הנורדיות ב1960.352- ב והן 1947- ב הן–ודאי באותן שנים , תושב ישראלי מצוי

במעין : ודוק; את רשמיה מן הנוף שנגלה לעיניה)יומניםשלא נכלל ב( ביומן מסע תיעדה 1960

:!של המראות הירושלמיים" קנה מידה"היא בוחנת את הנוף הנורדי בכעת , היפוך

5.10.60אוסלו הידועה בנוף , עיר בצפון נורבגיה [Molde- הירידה ב– זה היה יהבאוניאחר כך [...]

, עם הרי השלג על החוף האחד והגבעות המוריקות ממול-] הפיורדים אליו היא משקיפה: ואני כל העת אומרת בלבי, אחר כך היו אלה השחפים שליוו את הספינה וצעקו. והספינות

Die Möwen schreien353נו בהם הררי השלג שעבר, או אולי היו אלה ההרים הגבוהיםאו שמא אותו רגע על הספינה כשיצאתי עם לילי הנורבגית לסיפון , בשעתי שנסעתי ברכבת

. שטה ספינה לבנה, בין הרים סגולים כהים, ופתאום על מים סגולים בהיריםית י פתאום אני זוכרת את שקיעת החמה על המים ועל– אינני יודעת –כאמור , ןהעניילעצם

354 [...].כמעט כמו בירושליםעה עצמה והירח גדול וזהוב הירח המלא שניהם באותה ש

התהליך עמד על , בעצמו ומהגר של גולדברגמקורבה, שטראוסריה לודוויגהמשורר והמבקר א

355:"עיני אחותי"שירו ב,של התקשרותה אל הנוף המקומי - יוהביוגראפ פואטיה -הייחודי

שכל פרטיו נענים לה ומבקשים , קיצי וצחיח,יישראל-ארץמתהלכת ככל הנראה בנוף " אחות"ה

בצד האלוזיות למקורות ; ילדים שגולדברג לא זכתה להם כ- " זרועות ילד רזות"ב, את קרבתה

לענוי / את לחם לבה תפרס ("מתחילת השיר, לדמותו של ישו" אחות" מוקבלת ה356היהודיים

:.")רת הקוצים הפורחת על רקותיהעט(" אחריתו עדו.") שדות הבר

גולדברג נהגה לפרסם . ואף דווח אודותן לא אחת בעיתונות, תיה של גולדברג ליעדים אלה עוררו עניין בארץנסיעו 352

, 22.10.1947, שנה ב, עתים, "מכתבים מארץ רחוקה: "הן רשימותיה, למשל, כאלה(בעיתונות רשימות ממסעותיה את חוויותיה . וכן שירים שכתבה שם; )ת ועוד רבות אחרו3' עמ, 25.12.1947, שם, "היו נגוהות אחרים", 1' עמ

, ולא כונסו לספריה1947 בנובמבר משמרנדפסו לראשונה ב" (שירי קופנהגן: "הנורדיות נושאים מחזורי השירים; )34-31ג, עם הלילה הזה ונכללו בספר 1960בספטמבר על המשמר נדפסו לראשונה ב" (מסע ללא שם"; )194-192ג ). 293-291ג, ל ולא כונסו לספריה"תש, ירושליםנה בשנתון נדפסו לראשו" (מעל הגשר"ו

Wo de Ostseewellen trecken an", להבנתי זהו ציטוט מתוך שיר העם הגרמני). גרמנית" (השחפים צורחים "353den Strand ,Das Friesenlied".

תה לארצות הנורדיות המתעדת את נסיע, בעיזבונה הספרותי של גולדברגימתוך מחברת יומן קצרה שאיתרת 354יומן נוספת שאיתרתי -ומחברת, מחברת זו). 677-676שקופיות , 63סרט זיעור , 13149-כ(בראשית שנות השישים

וצפויות לראות אור , יומניםלא נכללו ב) 979-968שקופיות , 50סרט זיעור , 8689- כ; 1953- ב, מנסיעתה לצרפת( . במהדורתם הבאה

זיכרון : "ובמאמר שפרסם זמן קצר לאחר מותה, 122' עמ, מונוגרפיהב, לגולדברגריבנר מעיד שהשיר מוקדש 355, ההוא מסתמך בהכרח על כתב יד של השיר שנמצא בעיזבונ. 9' עמ, 1970מרס -ינואר, )כו(כרך ג , מולד, "מועט

, 62זיעור סרט , 13246- כ]" (? [15.9.1949, בית הכרם: "בשולי השיר הכיתוב הבא; ועליו הקדשתו של שטראוס . 20-18' עמ, אולי מבט אחר, השיר מצוטט גם אצל יגלין). ראו רפרודוקציה להלן; 191שקופית

כיין הטוב הולך לדודי , וחכך: "10פסוק , פרק ז, המרמז לשיר השירים, "דובבה שפתי רזם"למשל במשפט 356 . "דובב שפתי ישנים; למישרים

88

עיני אחותי

,אחותי תתהלך בלא נתיב בין סלעי מדרון .כי לא גנים יכללו את מכלל יפי עולמה

את לחם לבה תפרס, בחוחים היא רועה את עיניה .דות הברלענוי ש

,נגה חום וחם תזרמנה עיני אחותי ,בו ירחצו צמחים זוחלים בעפר

,ועל בדי מנורה שלשיח דל ורועד בראש גל אבנים .חקים תפארנהש, גידלקו בו להבות ח

נסתרים וקרנים לוטותכוכבים וברקים

?'התראנו היום': ים מסביב בקרב צעדהיחלו לוחש ,וגיל פרחיהם צנועי הצבעים יתלקח

.ייף עקצם מדרבן אביר

,כל עשבות אלול יזדקפו לקראת עיני אחותי .לא תקצנה בקוץ והדר הדרדר תגלינהש

,טו אליהזרועות ילד רזות יפש .דובבה שפתי רזם, כי בסודם באם

ו צפרניהם בקטיפת החבהבנגיעת ידיה יכבש

.ד אדםככפות גור חתול המשחק בי ולא תכאיבה ולא תשימה ללעג

.עטרת הקוצים הפורחת על רקותיה

מרבארצה זבת אור הגנוז ויין המש ,מה יפו עיני אחותי

,עלו מנחלי הייןש 357.בפלגי האור טבלו

. 17-16' עמ, 1951, מוסד ביאליק, שירים, שעות ודור, "עיני אחותי", ל שטראוס"א 357

89

סיכום

בשירתה של ) "סימבולי"וה" הממשי"או , "גדול"וה" קטן"ה(ות היחס לנוף ולמקום התפתח

רובן שנגזרו ב, ליחסה כלפי הנורמות הפואטיות של תקופתה" נייר לקמוס"משמש מעין גולדברג

העיון . שלה בשדה הספרות העברית בתקופתהולעמדה הייחודית , פוליטיים-מתכתיבים ממסדיים

, בנוף שהיה זר לה לחלוטין" להתאקלם"הצליחה גולדברג יה מלמד כי שהוצע כאן במבחר משיר

כבשירת העלייה (ללה את יפי העמק יהיא לא ה: אך היא עשתה זאת בדרך שונה מן המקובל

אלא –וכיוצא באלה , )מרים וראב-כבשירת בת" (אקסטטיים"אל נופים " ברחה"או , )שלישיתה

וביקשה להצביע על הרבגוניות , )יהאידיומאטולא , וליבמובן המיל(פנתה אל הקוצים ואל האבנים

להיות מוסבים אפוא עשויים 1956- הדברים שכתבה על יעקב פיכמן ב. הגלומה דווקא בחדגוניותם

":שתי המולדות"שהצליחה להתמודד עם משבר , על שירתה שלה

עבר שיש מ, המעבר מנוף לנוף: גם עליו, כמובן, המשבר הטרגי של השירה העברית לא פסחכוונתי לא רק לאותה דרך ממולדת עובדתית . אך הרי לכל תחייה קודם מוות; בו מן התחייה

יש בה גם הקשיים , שעם כל הנפלא שבה, אל הגשמת מולדת של חלום שהייתה למציאותשהעין והאוזן לומדות אותם ברגע , שמיעת צלילים אחרים, ראיית דברים אחרים: שבמשבר

358. [...]אותם" חולים"אלא , בטאםאחד עד שיודע הפה ל

היא , בזמנהונענתה כביכול למוסכמות השיריות שרווח גולדברגגם כאשר , כפי שניתן להתרשם

וביקשה יצאה נגדן בריש גלי–) מאמצע שנות החמישים ואילך(ובשלב מסוים ; חתרה תחתן

הבחירה הפואטית נתן זך ודורו עלבחון בהמשך את השפעת עליית הנוסח של ראוי ל(ן עלקעק

). שהדברים קשורים אפשרו, גולדברגהזאת של

, התעמתה בכתיבתה הלירית עם הדומיננטה הספרותית של זמנהשגם כלראות כי מעניין

שלה בתחומי היצירה האחרים ותרבות חיברות - המשיכה לשרת אותה ולשמש כסוכנתגולדברג

זאת מזכירה את ההבחנה המוחלטת " תהפרדת רשויו. "בראש ובראשונה בכתיבתה לילדים, שלה

גם כאן גם ; הלירית-שערך אלתרמן בין כתיבתו הפזמונאית והפובליציסטית לבין יצירתו השירית

מחד , י שעתוק תכניועל יד אל הקאנון "ותםהתברג"בתהליך שם שירת מהלך זה את שני היוצרים

. את קולם הייחודי,מאידך גיסא, תוך שהם אינם מאבדים, גיסא

דבר נדפסה לראשונה ב, רשימה על שירי יעקב פיכמן ליובל השבעים וחמש שלו, "עת כנוס ועת זמר", לאה גולדברג 358

. 197' עמ, האומץ לחוליןמובאת כאן מתוך ; 1956 בנובמבר הפועלת

90

במבואהמופיע מדברי גלוזמן ציטוטבהמשך ל: הוא במעמדה הכפול בקאנון גולדברגיחודה של י

ויסמן ענת limited figure in a hegemonic coterie";359"היא גולדברגהוא קובע כי , לחיבור זה

: כותבת

[...]. פי רוב כיוצרת בשוליים של המרכז הספרותי -ת עלסה ועודנה נתפסנתפ גולדברגלאה רוחב היריעה של פעילותה הספרותית והפופולאריות שלה הקשו על המבקרים , השכלתה

, אך פשטות כתיבתה, להתעלם ממקומה המכובד ורב ההשפעה בתרבות הישראליתוידויי כביכול של כתיבתה הספרותית והעדר -האופי המינורי, הישענותה על מודלים קיימים

360).לשוליים של המרכזאם כי (אותה לשוליים בכתיבתה הביקורתית דחקו " אנאליטיות"ה

, מאמרה מאיר העיניים של חנה נוהפי- עלקל לנסות ולתאר אל הקאנון גולדברגכניסתה של את

על אף ( ומקובע מונוליתיאינו מושג " קאנון"שהרי ". החיים מחוץ לקאנון: שכחה ופאה, לקט"

, "מודרנית חיה פוסט: "ומוטב לומר, י אלא גוף אמורפ–) ששומרי חומותיו נוהגים להיות כאלה

במשא ומתן דיאלקטי מחדירה הקבוצה [...] תמורה ומהפכה , תהליכי שינוי"[...] השחלים עלי

הנשי תהפטריארכאליומכיוון שבתרבות 361".ה לתוך הקאנון ומשנה את פניויהשולית את ערכ

לי אובאופן פרדוקס, נוןקולן של הנשים תמיד מאתגר את הקא "–האחר , "המאיים"הוא לעולם

הסבר נוסף להתקבלותה 362".'בחוץ'מסייע בשמירה על גבולותיו על ידי הבלטת הכאוס המאיים

שעם התרופפות ערכיו הוא ממהר לייצב מחדש [...] אופיו המנכס "הקאנון הוא אל גולדברגשל

א ול, באו כהמשך למסורת עתיקה-מקרב- את גבולותיו ולהציג את הקולות החדשים זה

, דוגמת הסונטה(האימוץ של תבניות שיריות קלאסיות , גולדברג במקרה של 363".כמהפכה

. בהיבט זהלהתקבלות שירתהסייע ודאי ) רימה והבלדה- הטרצה

גולדברגשל " יבשים"התרבותיים והחברתיים ה, םהביוגראפיייש לזכור כי נתוניה , עם זאת

כתיבתה בעברית , )אשכנזי-היהודי(מוצאה : פריורי אל מרכז המערכת הספרותית- שייכו אותה א

ולימים ( הציוני – והיוצר – כל אלה תאמו את פרופיל האזרח – ישראל- ארץתה אל עליי, )בלבד(

ארוך ותפואממחזור דברי אביא שורות אחדות מלאישוש . במלואם" תקני"ה") ותיק"הישראלי ה

אך בחרה שלא לכנס ,1939שלהי שנת ב, כארבע שנים לאחר הגעתה ארצהה מפרס גולדברגש

:ושל והשבלוניות –ות יודאי מפאת החושפנ, התבספרי שיר

. 61' עמ, גלוזמן 359

עוד . 74' עמ, פגישות עם משוררת, "פגישה עם משוררב גולדברגדמותה של לאה : הממואר כפולמוס", ענת ויסמן 360' עמ, מונוגרפיה( ריבנר –" השיר של דור ביאליק-שכמו לא שמעה כלל על מליצת[...] שפתה הפשוטה "מעירים על

, "1948-1882, ישראל- מקומית וילידית בארץ, ריתהצמיחה וההתגבשות של תרבות עב", זוהר-ואיתמר אבן) 31 .189-188' עמ

.59' עמ, "החיים מחוץ לקאנון: שכחה ופאה, לקט", נוה 361

. 60' עמ, שם 362 . 61' עמ, שם 363

91

דח איבבא ב

– םעפ[...] ,הפירות אמדל אית עיגגית חבר עהדדמותה ברעמ-הצקה בננ עיהמד בהססובתה !)םימשי הלתות בל אזגש, םי החרוה ליאו( הינת אובר ארוש .ןרוחה אגלפה-רמוזמ הרשע-שת שז ב אינאו "הרטסטורר זמ אהכ"ת ללפתב מרעה וםכשה ינצנ, רם מע טיפבו .תרוגבית האש רלש

:ייתאר[...] שרפמה כנבה ללמש לל גת מורהדזמ יםנראית הלף טחול העו ועל החוף טלית הארנים .רחוה שלכ :תקפרתת מטושפש בקר בפוכי הרשבו ,לםל עו שנוובר םר יוחי מן לת ,שמ שולכש . [...],ינבאהי שתו אוין לתו ץרים אקחרמ-יקחרמי בן לתו –ם ית ורות אובז ולת אעובצאם בח ההרשת ב אששמל סכרפק מינו תיחנהל . [...]דעלגי הלגרל

ג דא מי לותחלא סי לנאו ,קמחתמים ההלאל ,לכי הח ללסא יהו( )ינאש יובלן בל כי עכ יתלפע תמא ש להמל המלו ידת יד אמל ריל נס עמוליר קובעהל תבהדזה מט חיחמצהא ללו 364. [...]יםאמצים וטהת לודושב

הדוברת מתארת :יםמגדריה-יםציוניה- ים החלוציקודים את הבמלואםאמה הזאת משעתקת הפו

ועל החוף טלית " ("יהודיים" במשקפיים , לעיניה עם הגעתה לארץיםנגלהאת המראות הראשונים

/ אדואני לא סלחתי לו מ(" המוחלט שלה םמבקשת להדגיש את האתיאיזתוך כדי כך ו") הארנים

היא מתנצלת על שאינה מממשת ; ממש כבשירתו המוקדמת של שלונסקי- ")לאלהים המתחמק

למד / ולמה("שלא ברצונה , שדבקה בה" קללת השירה"בגלל , חקלאי שלהה- את הייעוד החלוצי

151-149מובא כאן מתוך ג; ט ולא כונס לספריה" בכסלו תרצטוריםנדפס לראשונה ב, ג-שירים ב ו, "אביב אחד" 364

/ פעם אחת בלבד אמרתי תפילה : "זבונה של גולדברג נמצא עוד פרגמנט גנוז של שיר זהבעי). אגב השמטות(שלא בחרת / ועל כך / על החורבן / ואמחל לך / כפר לי / , והיה שלום/ , סלח לי ואסלח לך: / ובלילה נשאתי קולי

וברכני במאור / שלום לנפשי / ותן / , אלי, סלח לי. / לנחם אבלים/ ואין מלים / והייתי לעד אלם / כקרבן / בי / ופני המים חודרים / ולא נבלעה דמעתי / , ולא נשמעה תפילתי. / ומחילתך עטרת ראשי/ ובמאור הגדול / הקטן

).822שקופית , 58סרט זיעור , 35595-כ." (והדיבר נשאר עם אלוהים

92

מצרה ו") בשדות לוהטים וצמאים/ הבת ולא להצמיח חטה מזד/ להעביר קולמוס על ניר / את ידי

, יח ללס[...] ": היא כותבת, שלא הובא כאן, בשיר ה במחזור(המגדרי שלה " ייעוד"ב" בגידתה"על

ההיענות הברורה לדומיננטה , עד כאן - 365[...]")., יםירשא לי איתרא הי לכ / ,םלל עו שנוובר

, מאליו-אך מה שאני מבקש להבליט הוא דווקא את המובן; פת העלייה השלישיתשרווחה בתקו

לתיוג אוטומטי של , כפי שהראה חנן חבר, זאת שימשה. בדרך היםישראל-ארץההגירה ל: כביכול

זה סיפור הגירתה של הקבוצה ההגמונית בתרבות מכיוון שהיה , "יוצרים תקניים"יוצרים כ

הופך כך לסיפור , כמעשה המחייב חציית ים, רה הנורמטיביתיאור מעשה ההגי: "הישראלית

ולא – דרך הים –סיפור הגירה נורמטיבי זה מוכפף לתנועת ההגירה מאירופה , שכן. יורוצנטרי

366."שאיננה נזקקת בהכרח לחציית ים, לתנועת ההגירה במזרח התיכון

גולדברגת בתוך יצירתה של הקאנוניות היא תכונה מובנימן הדוגמה הזאת ניתן להיווכח כיצד

מוצא םביניה, בשל נתונים שברובם לא היו כלל בשליטתה, )בעלי רקע דומה, ושל כותבים אחרים(

אבקש להראות כיצד הנרטיבים שמייצרת הקבוצה ההגמונית כעת . והשכלה) עדתי, גיאוגרפי(

כך ברמים אל היצירה ותוחודרים, ממילאיםשהם מרוב עבור חבריה " פיםושק"ושהופכים

:לניכוסה אל הקאנון

רתיור בצקע הסמה ירהר בקבם וושו גתיל סל. ג םטואר וחה שלי לךתול יםנתק הר רשא יותאובוים מעדיו .ירה עכלשה יםרחה צשובל תנגא מול רטמב הלגממ םערהת רעגמ .ןקם זי יבגף עטולמ הנטק הנוירע המ ענוחנאו – ינויחו האלח כתיר פהבר הקבל הבא –ה נהו –ים חל היהיסרת לחתים מרחוים שלוגד עעו 367האוא נליא וה הנבל

. 154ג, שיר ה, "אביב אחד" 365, בעריכת יהודה שנהב, בית, אדמה, מרחב, "וגרפיה ספרותית מזרחיתקווים לגיא: לא באנו מן הים", חנן חבר 366

תיאוריה המסה נדפסה תחילה ב. 213-199' ועיינו שם בעמ, 202' עמ, 2003, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושליםיהודה , חנן חברבעריכת , עיון ביקורתי מחודש: מזרחים בישראל וכן בספר 195-181' עמ, 2000אביב , 16גיליון , וביקורת

.211-191, 2003, הדפסה שנייה, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים, האלר-שנהב ופנינה מוצפי . "כיריעות שלמה, כאהלי קדר; בנות ירושלם, שחורה אני ונאוה: "5פסוק , פרק א, רמז ברור לשיר השירים367

93

–ה וא גילבר ובי עלב 368 !יהרעו נפוה ימ

במחזור זה נושא את השם שיר א (אביב- תלנסוב כמובן על ,1961-שגולדברג פרסמה ב, השיר

בקריאה ראשונה ממקדים אליהם את תשומת הלב370. ומתאר את ראשיתה369)"1935 אביב- תל"

לילה שחר "(החזקה , ריתובין הדמות הגב, )העיר( בין הטבע לבין התרבות - הניגודים הבינאריים

הסיטואציה (לבין דמותה הנשית והפגיעה של העיר") יודעים מבואותיו/ אשר רק התנים / ואטום

;) מחלצה משם-" הבקר הבהיר "- " על סוס לבן"ואביר , היא של עלמה שנקלעה לטירת אימים

יחסית (והמרובה והשימוש החריג , ל הדוברת עם העירמתבלטת לעין ההזדהות ש, בקריאה שנייה

/ עמה ואנחנו/ הקטנהנועיר("וכינוי הזיקה שלו בגוף ראשון רבים ) גולדברגלשירתה הלירית של

של העיר העברית יקונבנציונאלברור אפוא שגולדברג נרתמת כאן לייצוג לקורא [...]"). – נווחיי

אולי ללא , הזהמשמשים כנקודת המוצא של השיר הנרטיבים ש על המכסכל זה אך . הראשונה

כפי ". העיר הלבנה" התפיסה של ובייחוד 371" והצודקיםתרבות הנצורים"האתוס של : יודעין

במטרה להרחיק מן העיר היהודית שזה מקרוב נוצר " העיר הלבנה"נרטיב , ששרון רוטברד הראה

–בר בפרק השני של כתיבתה שחו, גולדברגטקסט של ה 372.יפו, "העיר השחורה"קמה את

ביקורת והגות , לדברי ספרותמאסף נדפס לראשונה ב, "ליל סתיו גשום ובקר בהיר", יר גש, "המסע הקצר ביותר" 368

.16ג, עם הלילה הזהונכלל בספר , 1961, גיליון ב, של אגודת הסופרים העברים בישראל .142' ומזכירו שוב בקצרה בעמ 62-59' בעמ, גלוזמן מעמיד פרשנות מעניינת לשיר זה 369

מפאת קוצר היריעה לא בחנתי . אביב דווקא בשבתה בירושלים-ותבת את השיר אודות תלגולדברג כ, ככל הנראה370 למרות שהם נתפסים כמטאפורות מנוגדות של , גולדברגכאן את ייצוגם של שני מקומות אלה בשירתה של

על המקום ", וארן' גורביץ; 64-42' עמ, כתיבת הארץ, ועיינו אצל גוברין. התרבות העברית והישראלית .235-227' עמ, אם לא תהיה ירושלים, ומירון, 44-40' עמ, )"אנתרופולוגיה ישראלית(

שב ומופיע אצל חיים גורי בבואו לאפיין את האתוס של היישוב -" תרבות הנצורים והצודקים "-צירוף זה 371, שרי הצריםלא א: "את הצירוף טבע בעקבות הטור. והתערערותו ברבות השנים - והחברה הישראלית בראשיתה

, שירים שמכבר: בתוך, שמחת עניים, נתן אלתרמן" (נופלת העיר", הלקוח משירו של אלתרמן, !"כי אשרי הנצוריםועיינו גם ; 232' עמ, ]1961 [2003, הדפסה רביעית, עוזי שביט: ערך, 1999, מהדורה מתוקנת, הקיבוץ המאוחד

בראיון לארי שביט ). 183-181' עמ, ]1957 [2001, הקיבוץ המאוחד, יונהעיר ה, "אמרה חרב הנצורים"בשיר : סיפר גורי) 3.3.2000' עמ, מוסף שבועי, הארץ, "עכשיו תורכם("

של לגדול בתוך סכנה היה המתח. של להיות צודקים ולהיות נצורים, מחשמל, אז היה פה צירוף כזה"ואידיאלים פלוס סכנה הם מתכון . אליה יםאבל בתחילתה של היסטוריה גדולה שהיהודים חוזר

אבל השילוב . אוי לך, כי אם אתה נצור ולא מרגיש צודק. עוצמה אבל מתכון שיש בו גם המון, איוםשהדהדה בכל ,ועליו נבנתה כאן תרבות שלמה. נצור ולהיות צודק יוצר מכפילים של כוח של להיות, ויידעו אפוא. יגדעו ואנחנו ניטע הם. ו נבנההם ישרפו ואנחנ. המאמרים, בכל הנאומים, השירים [...]".יידע הנוער העברי. אויבינו ויידעו. לא תפחידו אותנו: צוררינו

משתנה 'תרבות הנצורים והצודקים'שלמה שהתאפיינה ימים רבים כתרבות : " ועל התערערות האתוס הזה כתב, אדמת אבות יקרה, ישראל-השם ארץ. וחרטהמאז ששת הימים מתרבים בה יותר ויותר פרקי אשמה. לעינינו

הגוזל רכוש , לשלטון אלים על עם אחר, ביטוי לכיבוש, 'ארץ המרדפים'ל, י לא מעט ישראלים לשם נגועהיה בעינ, "תרבות וספרות", הארץ, "השיבה לאבו דיס", חיים גורי". (פרטי וזכויות לאומיות והמעוות את צלם פנינו

).3ה, 1ה' עמ, 25.5.2004ו עד עלות לספר, "עם הזמן שעבר", באחרית הדבר שהוסיף, למשל, עיינו(הצירוף הזה שב ומופיע בכתיבתו

במסתו , 15.10.2001, הארץ, "האש והעצים: "במאמרו; 153, 150' עמ, ]1950 [2000, הקיבוץ המאוחד, השחר, מצב מצור, ספר שיריו של מחמד דרווישאו בביקורתו על, 38' עמ, 2002, כרך ה, סדן, "שירה וזמן במצב הישראלי"- את סדרת הרצאותיו באוניברסיטת תל; )6, 1' עמ, 16.7.2003, 542גיליון , "ספרים", הארץ, "הדם ואבן התכלת"

האשמה תרבות אל הנצורים מתרבות": ב הכתיר גורי בשם"אביב בסמסטר ב של שנת הלימודים תשס ".והחרטה

.שחורהעיר לבנה עיר , שרון רוטברד 372

94

מעיד אפוא עד כמה –פרוזודי כאחד ה-בהיבט האידיאולוגי והפואטי, שהייתה פחות מחויבת

, מצליח לחדור אל האפידרמיס של הטקסט" הקהילה המדומיינת"האתוס הלא מודע של

.התקבלותו באותה קהילת ספרוכפועל יוצא מכך גם מקל על

גולדברג ניתן להכליל ולומר כי בתחילת דרכה , של פילוס הדרך בשדה הספרות" מודע"הבהיבט

הדוגמאות הספורות שהובאו : נענתה ביתר קלות משעשתה זאת בבגרותה לדומיננטה של זמנה

ממחצית שנות , רבים אחריםשיריים וטקסטים " אביב אחד", "דמדומים ביזרעאל "–לעיל

הפואטית של " lingua franca"בשימוש בחשיבות שהיא ראתה מעידים על ה, השלושים בעיקר

, חקלאיה- החלוצי, "נכון"מימוש הייעוד ה- הצורך לכתוב על העמק או על הצער שבאי: זמנה

יש , אך כבר כאן 373.לפרקים גם הבחירה שלה בחומרים טקסטואליים הושפעה מכך. בהתאמה

שילכו ויחריפו ככל , ")יזרעאל"ר כפי שהראיתי בדיון בשי(ניצני התרסה כנגד הדומיננטה

374.שיצירתה תבשיל

שיר על מודעותה לדומיננטה הספרותית והאידיאולוגית רק בבמפורשמצביעה גולדברג , על פניו

מלווה, כללה לפרקים גם התנצחויותש, ההאיתנה עממודדותה אך הת; "משירי ציון" במחזור א

יה שיראחד מב, כך למשל. פואטיים-יריה הארסבש, מטבע הדבר, ובולטת, הליריתהתכל יציראת

:שאופיו מכתמי, האחרונים

משורר צעיר משתתק פתאם .מפחד לומר את האמת

משורר זקן משתתק מפחד מיטב השיר 375שהוא כזבו

ב הפעולה שלו כתלות באילוצים נדרש להגדיר את מרח– ככל פרט בחברה –דומה שכל אמן

רה יהמפגש שבין היוצר לספ ,גולדברגאצל . פואטיםה- הממסדיים, החברתיים או במקרה הזה

בעלת אופי בר ביוצרתושהרי מד, שבעתיים טעון הציבורית והפוליטית שבתוכה הוא פועל

, דמאו" מגויסת"ו אידיאולוגית אשר נקלעה לחברה, ברסלי חזק במיוחדיאונ-הומניסטי

/ , כך לבי התנגן מן היום עד הבקר: "[...] היא מזכירה גמלים1935 בשנת הארץפרסמה ב גולדברגבשני שירים ש 373

–הלילות צחוק / , גו הימים מקמר כדבשת"[...] ; )129ג, שיר נטול כותרת[...]" (כענבל פעמון על צואר הגמל בתקופה זו ). 130ג, "כך זה היה." ("מול חלוני כעלה שקמל/ כך הם עוברים בדממה הרוחשת . / פעמון הגמל

" החיה הציונית"וכפי שהראה אורי כהן במאמרו , ישראלים- פיגורת הגמל רווחה מאוד בספרות ובפולקלור הארץהיא גילמה את האמביוולנטיות של הרצון להיטמע ) 217-167' עמ, 2003, כרך יט, ים בספרות עבריתמחקרי ירושל(

השימוש בסמל הזה זר : בחרה שלא לכנס את השירים הללו לספריהגולדברג לא בכדי . ולהשתלט עליו-במרחב דבר גם לגבי אזכורים הוא ה. טקסטואלי-עד שברור כי השימוש בו נובע מאילוץ חוץ, כל כך לנוף שאר שירתה

, ועיינו אצל עפרת" (ילידית" אולי בהשפעת מקומו המרכזי בתרבות העברית ה–נדירים של פרדס בשיריה ).81-39' עמ, עם הגב לים, "הפרדס"

וכתיבתה אז , להיענות לדומיננטה הספרותית, בשנים הראשונות לאחר עלייתה לארץ, ניסתה גולדברגלהבנתי 374אך כבר בסוף שנות השלושים היא ; ותר מן ההיבט הפואטי והאידיאולוגי לתכתיבים אלהי" מחויבת"הייתה

.אף יצאה חוצץ נגדה, כאמור, זנחה מגמה זו ובהמשךשלא כבשירים אחרים החשובים , פואטי גלוי לעין- בשיר זה הרובד הארס. 7' עמ, שארית החיים, שיר נטול כותרת 375

. כאן311ועיינו בהערה ; "תכלות בדבורההס"דוגמת מחזור השירים , לעניין זה

95

376;שלה" הקהילה המדומיינת"ראשון במעלה להבניית ורואה בספרות כלי הנאבקת על קיומה

, תרבותלידלא תרבות : שחוקי המשחק הנהוגים בה אחרים לגמרי", הייתה זאת חברת מהגרים

ית תוממלכתיות מונולי, תרבותבמקוםאלא תרבות , לא תרבות אחת שמפרה תרבות שנייה

הושפעה גולדברג: יתירה מזאת 377".ה על הגיוון והריבוי ולהחניקםשמבקשת להשליט את עצמ

המציאות במוצהר נוכח" משתבלל"מימטי ו-שהוא זרם א, סימבוליזם- ערכי הניאולא מעט מ

- הרחוק כל, ולהתקשר אל המקום החדש" ללכת בין הטיפות"הצליחה היא ובכל זאת . יומיומיתה

המקום "החיבור אל : בדרך משלה, ע גידולהשהיה מצ ה מז– תמנטאלי פיזית ובעיקר –כך

גולדברג , במילים אחרות."המקום הגדול"את הדרך אל , בסופו של דבר, התווה" הקטן

. האידיאולוגיהבזכות ולא –גרידא התקשרה אל הנופים החדשים בזכות האסתטיקה

ית בספרות העבר" סגירת מעגל" הוא מעין גולדברגהפואטי של המהלך , יפנוראמבמבט

ית מסמנת את ההשלמה גולדברגה" אחות"של ה" עטרת הקוצים הפורחת על רקותיה. "החדשה

, בדרך ייחודית משלה378,ברנראופטימית של ה-המרירה" הוויית הקוצים"המוחלטת עם

דרך שהיא טבעית יותר מזו שמכתיבה : אולי את צמיחת הסובייקט מתוך הלאומימבשרת ה

אלא תופסת את שני , "כאן"לטובת ה" שם"אינה מדחיקה את הכי היא , ההאידיאולוגי

:באותו מישור ייחוסהמקומות

:פשוט היה שלג בארץ אחת ודרדר בארץ אחרת

וכוכב בחלון של מטוס בלילה

.מעל להרבה ארצות

ובאו אלי הדברים .שירי: וו עליוצ

אנחנו מלים: ואמרו 379[...].ונכנעתי ושרתי אותם

הלכה למעשה . ואולי גם ליצור אותן, הספרות ראתה חובה לעצמה לממש את הנורמות הללו:"שקד כותב על כך 376

האם , לעיתים קשה לדעת; הספרות יצרה שפת סימנים מדומה. עדיין לא הייתה לעולים שפת סימנים מוסכמתאשר הספרות הציעה , משום שהאנשים חיקו שפת סימנים, לממשותשהפכה, הספרות יצרה מציאות מדומה

,כאן ועכשיו, ספרות אז." (יצרה ספרות) אלא חלום בלבד, שעדיין לא הייתה בפועל(או ששפת הסימנים בכוח , להם ). 17' עמ

.45' עמ, 2001, הקיבוץ המאוחד, קרוא וכתוב, "בתוך הזמן, מחוץ למקום", רונית מטלון 377

,ניצב עם נכדו היתום) ?ד גורדון"בן דמותו של א( חותם ברנר בתמונה שבה לפידות הזקן מכאן ומכאןמן את הרו 378

הלחם לעזור - אז קראה להם אופת. שרידי קוצים היו להם לשניהם על בגדיהם הפרומים ובראשיהםעל . עמדועל משמרתם . ואותו הסוד הגדול היה גם בקוציהם גם בעמידתם. ויקומו שניהם ויעמדו, לה

-ההויה הייתה הוית. החמה זרחה כמו לפני הגשם. נעטרי הקוצים, החיים עמדו הזקן והילד- משמרתהפיזור , 1440' עמ, כרך ב, ח"תשל, כתבים: יוסף חיים ברנר. (כ ל החשבון עוד ל א נגמר. קוצים ).במקור

, נטליה גורדינסקיה.86ג, עם הלילה הזהר ג ונכלל בספ" בתשכאמותנדפס לראשונה ב, "על עצמי"שיר ב במחזור 379עבודה (גולדברגעל אתיקה ופואטיקה ביצירתן של מרינה צבטייבה ולאה : ?נשתוק ביחד את אותה הדרךבחיבורה

האוניברסיטה העברית , סמינריונית בעלת אופי מחקרי בתואר מוסמך בהדרכת רות הכהן וקרולה הילפריך .אך אני חלוק לחלוטין על פרשנות זו, לקרוא את השיר כפרודיהמציעה ) 16' עמ, 2003, בירושלים

96

ושניהם טבעיים במקומותיהם כשם שמקומו של הכוכב , "כאן"טבעי כמו הדרדר " שם"השלג

". ציוןמשירי "אלה שדורשים לשיר אותם ולא - מצוות לשיר הן שהמלים ; "מעל להרבה ארצות"

בה הודיעה לדודה שת הטלפוןשיחעל , על חוויית ההגירהרשימהפתח ב, מספרתרונית מטלון

שאלה משונה בתור ", שאל הדוד? היכן נפטר. אביה, על מותו של אחיושהיגר עם משפחתו לצרפת

למות "ואז מספר לה הדוד שהוא ואשתו החליטו ". 'מתי'ולא , הוא שאל', איפה': שאלה ראשונה

, המהגרת, גולדברג אך טבעי ש380."זה המקום הנכון בשבילנו. [...] באוויר, בתוך אווירון, ביחד

בין ) משמעותיים כאחד- והלא,הקוטביים(עורכת את החשבון האחרון הזה אודות ההבדלים

תוך התבוננות מבעד , "לא מקום"בדווקא ,ישראל-אירופה וארץ, המקומות המשמעותיים בחייה

. ממעוף הציפור,לחלון המטוס

הספרותשל " מגרש המשחקים"מאיר את מורכבותו של ביצירותיה של גולדברג העיון שהוצע כאן

המחייב את היוצרים שלוקחים בו חלק פעיל להתמודד עם שלל , העברית בדורות האחרונים

טלת ולנוע תמיד בתנועת המטו- ים אחר ויםחברתי, יםאסתטי, יםאידיאולוגי ואילוצים השפעות

, מעניינת גולדברגהדוגמה של . וחותרת תחתיו–הלאומי אתוס את המכוננת הספרות של ה

גישה ה לצד. בזכות מעמדה הייחודי בקאנון של הספרות העברית החדשהדווקא , במיוחד, להבנתי

, שוליואל דחק הוולהתמקד במי שהודר אל מחוץ לקאנון או " לקרוא מן השוליים", הנוהגת כיום

אלדווקא סב את תשומת הלב ביקש חיבור זה לה381,דולוגית הכרוכה בכךועייתיות המתעל כל הב

שהוא מאמץ על , החתרניות בחלקן,האסטרטגיותאל וסד האילוצים שבתוכם פועל יוצר קאנוני

" האומץ לחולין"אל : ובמילים אחרות, פנימיות וחיצוניות, תביעות מנוגדותמנת להתמודד עם

. הקאנון"בתוך"חיים הנדרש ל

.41' עמ, קרוא וכתוב, "בתוך הזמן, מחוץ למקום", רונית מטלון 380

של מי : על ספרים", אשה קוראת אשה, ועיינו בביקורתו של שחר פינסקר על ספריהם של גלוזמן ושל אורלי לובין 381 .264-259' עמ, 2004סתיו , 25גיליון , תיאוריה וביקורת, "?הקאנון הזה

נספחים

97

טקסטים נבחרים–לאה גולדברג והספרה הציבורית : נספח א

, מתוך דבריה על פה, בנספח זה הובאו כלשונם טקסטים נבחרים מתוך יומניה של לאה גולדברג

כל הקטעים המוצגים כאן פותחים צוהר לתפיסותיה . מרשימותיה בעיתונות ומיצירותיה בפרוזה

. להתחקות אחרת התערותה בספרה הציבוריתבאשר לקשרים שבין הספרות לחברה ומאפשרים

.כל הדגשה או פיזור הם במקור

וביצירה בעברית " אופציה הציונית"הרקע לבחירתה ב: מתוך יומני ילדותה ונעוריה. א

1923 יוני 2

ולדעת יותר , בכלל אני החלטתי עכשיו יותר לקרוא בעברית כדי להיות יותר בקיאה בספרות העברית[...]

, בזמן האחרון כתבתי מעט מאוד שירים [...] ].בה[בכדי שיהיה לי יותר קל לכתוב עליה , ת השפהטוב א

. אני צריכה לרשום בעצמי, שנה12שאני כבר בת , ועכשיו. אתמול בערב חיברתי גם כן שיר. ויותר סיפורים

[...].אכתוב פה דברים אחדים, אם כן

המדורה

אבל את –חיל זקני את המעשייה היומיומית הת–אספר לכם היום , שמעונה וזיוהיבוא זמן שהיא תביא לכם הרבה עונג , כי אם לא תבינו היום אותה: המעשייה הזו זכרו

. עוד מימי משה ועד היום, וזמן רב בוערת היא, מדורה גדולה אחת ישנה בקרב עמנו. ותועלת, היו ימים כבר בגלות. דורה זוודברי ימים ארוכים למ. והיא עוד בוערת, ואלפיים שנים עברוהוא זרק , יהודה הלוי שמו, אז קם איש אחד. כמעט כבתה המדורה. כשעמנו היה בספרד

אך אחרי מותו התחילו האנשים לשכוח על דבר . והמדורה בערה, למדורה גפרורים אחדיםשלזרוק רק : והוא הבין) אני רוצה שבעצמכם תפתרו את שמו(אז קם איש אחד . המדורה

, הוא הבין שאורה צריך להיות יותר בהיר משהיה, פרורים אחדים אל המדורה לא יספיקג .לכבותה, ילדי, אל תתנו. ועכשיו היא בוערת יותר ויותר. והוא הדליק מדורה

23.4.24

קובנה זו עיר אשר אני התחלתי ? ואיני יודעת מדוע–ישראל אינה מושכת אותי עכשיו כמו קודם -ארץ[...]

.ושכל הרע אשר קרה אתי קרה דווקא פה, יותר ממוות, שנוא אותה מאודל

17.11.24

- אני כל. אני רוצה להיות על מקומם. ממחלקתנו גם כן נסעו כמה, ישראל-הרבה נוסעים עכשיו לארץ[...]

תי לו נסעתי לשם אז הלא אותו לא היי, איני יודעת... מזכיר רק, כאן הכל מזכיר, כך שונאת את קובנה

.אבל לעת עתה לי קשה כאן? איך זה היה, רואה אף פעם

3.3.25

זה אותו הדבר מה , חס ושלום, כל מה שאני רוצה לדרוש, אין לי רשות לכתוב שכל מה שנעשה אתי עכשיו

מה הרבה . ואולי קצת יותר משקצת, פשוט מאוד קצת יותר לאומיות: אלא ביתר חוזקה, שהיה קודם

כל שיר עברי . הכול מה שנעשה בארץ מרגיז אותי עד אין סוף". לא יותר", ת חלוצהאני רוצה להיו? לכתוב

. במידה ידועה גם אנוכי, אך הצער הוא אינדיבידואלי מאוד, חג וביחד עם זה גם צער, חג בשבילי–חדש

בר איני רוצה כ. ובאותה ארץ שהם יוצרים, אני מצטערת שאיני יכולה להיות עם אלו שיוצרים את השירים

98

. אך קובנה כבר יותר מדי נעשית נבזית לי. אני רוצה אל הארץ–איני רוצה לשום מקום , כלל למוסקבה

השנים עד 5–4-מתי כבר יעברו ה, הוי. איני יכולה במנוחה לדבר עליה. כמה אני שונאת את העיר הזו

. ישמרני אלוהים, כאןרק לא . אחת היא לי–ולעת עתה על קיץ לאן לנסוע ? שאצטרך לנסוע לאוניברסיטה

ווביולי לשוב כדי לראות , אני רוצה מאוד עד יולי, מקובנה לנסוע ת ו ועכשיו , איני יכולה כבר בלעדיו. א

אני עוד דבר לא . הוי הדעות, בייחוד הדעות הן אינן נותנות לי לחיות. לי זה עוד יותר קשה משבכל הזמן

-על-אף, ליהודים, לי נדמה הוא קר לגמרי לנו–אשית ר. ימדעותיאבל דעותיו לגמרי שונות , כתבתי עליהן

למה אני , אז אם כן מה זה בשבילי, הוא אוהב סופרים אחרים לגמרי משאני, שנית. פי שבעצמו יהודי

אבל עם . 14אני עוד ילדה שאין לה ? אך מה כל העניין. כנראה כך? בשביל הפיוט המשותף? אוהבת אותו

כמו שלא היה , כך קשה-לי זה עכשיו כל. איני יכולה. הדבר נותן לי לחיותאין , נורא–הדעות אודות העם

אני אכתוב . שלמחצה גם רצון, ישנה לי פנטסיה[...] . אך בכל זאת הלוואי שיותר מהר יבוא הקיץ. מעולם

הוא יגיד שאותם בוודאי 382.ואתן אותם לגרינבלאט, אכתוב אותם לנקי, "בשלג"ו" כל נדרי"שני סיפורים

... וכך הלאה, וכך הלאה, "התקופה"כך אני אקבל הזמנה לכתוב אל -ואחר, "הד ליטא"ר להדפיס באפש

מתארת , לפני השינה, לפעמים. אני גם מאמינה, וכשאני חושבת על זה, הפנטסיה שלי עובדת? מה לעשות

אף אני 383).מר שוואבה לא מזמן נסע לארץ(וגם מר שוואבה שם . ישראל-ובארץ, אני איך אנחנו ביחד

. הרי אני רוצה ללמוד פילולוגיה, בלטינית צריך אצלי להיות ציון טוב[...] ... סופרת ידועה והוא משורר

בצופים אני מקנאה שהם יכולים בחוזקה ללחוץ את יד [...] . היום כותבת אני את כולי עד הקו האחרון

כמה אני רוצה להיות , הוי, חלוצהאבל , להיות צופה איני רוצה. ושסוף סוף גם כן יהיו חלוצים, חלוץ

ואני . נערה עברייה צריכה להיות מוכנה לכול. אני צריכה לתקן את מעילי. עד היום אין לי פנאי, די. חלוצה

אבל אני מקווה שעוד תראו את !" מוכן תמיד"ואין עוד הרשות לענות כמו צופה , עוד בדבר איני מוכנה

.ולעת עתה אין להתמהמה, שובה

17.6.25רביעי יום

עכשיו , כשאוכל אכתוב ברוסית, יותר טוב לא. אני אכתוב אולי אותו באותיות עבריות. יש לי שיר רוסי[...]

שום דבר לא . אני עוד אוהבת. אני כבר עברתי אל השישית. 14אני כבר בת . אני בקייטנה. איני יכולה

אין אני , "ארץ"כשמזכירים את המילה , ועכשי. אך אני קצת יותר קרה עליהן, אותן האידיאות. השתנה

רק . אין אני מתחילה לקפוץ כמשוגעת בשומעי שיר עברי חדש. מתחילה לרעוד ולבכות כמו לפני זמן קצר

אז , כשמלבד פנטסיות יש גם רגעים כשאני חושבת על ריאליות, בשוכבי במיטה, בערב, לעתים קרובות

, זה בשבילי מעט, הרי אני לא אוכל להיות חלוצה? ובארץ? מה יהיה? מה יהיה": שפתי לוחשות לשווא"

: ככה חושבת אני גם עכשיו? מה יהיה סוף כל סוף? אך זה. כך מעט-כל... אבל לא להיות חלוצה בשבילי

?מה יהיה, באמת

10.7.1925 אחרי – 1925] בלי ציון היום והחודש[יום שני

אי נעימות הילדות , כל היום אני מבטלת בקטנות, יבותימחשלמי להגיד את , לי אין כאן עם מי לדבר[...]

הן חיות , אין גם פילוסופיה; אין להן אידיאלים, אינן דומות לאותו טיפוס הילדות שאני אוהבת, שכאן

רק חלום –ישראל - ארץ–בשבילם הארץ . הן יהודיות מפני שנולדו במקרה מהורים עבריים, מפני שחיות

שבה החיים אינם נותנים את אותם הקומפורטים , שבילן זו ארץ כמו כל ארץב, של איזו חברת משוגעים

אני רוצה שהוא יהיה . ואני יראה מאוד שבשבילי הארץ זה גם כן אותו הדבר. שהחיים נותנים בצרפת

את הדעות שלו לנכון לא , מילא, נו. קר ליהדות–אבל רק שלא יהיה ככה כמו הוא כנראה באמת , יודישאי

כך -לו כאן הייתה מנקה או מרקה היה כל. את זה אדע תמיד, ואני רק יודעת כי הוא אינו ציוני, םאדע מעול

.1955-1887, )גורן(הסופר והמורה נתן גרינבלאט : הערת עורכי היומנים 382 ושימש פרופסור לספרות יוונית 1924-ישראל ב-עלה לארץ )1956-1889(משה שוואבה : הערת עורכי היומנים 383

.באוניברסיטה העברית בירושלים

99

איני , וכשאני עימהן. לפעמים לי גועל נפש? במה הן עסוקות, חי נפשי, טוב מהילדות של גימנסיון רוסי

[...]יראה אני מאוד שאהיה סוף סוף דומה אליהן, מרגישה את זה

19].8.[25שבת

אני יראה להיעשות פתאום . איני יודעת... אבל בעברית, בארץ אני עוד מאמינה: והאידיאות[...]

ועתה הנה . נדמה לי כי ידעתי מדוע! וחסל, קודם היה לי ברור שצריכה להיות שפה עברית. יודישיסטית

, שאינו יודע אותהאני איני מבינה למה ולמי זה נחוץ שעם שלם ידבר בשפה. לי נדמה משונה ומוזר. שכחתי

לי נדמה כי אילו איזה . איני יודעת שום דבר. אבל איני בטוחה בזה. שלא בה הוא חושב, שקשה לו להתלמד

. די, מילא, נו! לו היה כאן מר שוואבה. היה עולה בידיו הדבר, איש היה רוצה עתה להעביר אותי על צדו

...אך עתה לא אוכל לכתוב, הספקות עוד טרם עברו

9.3.26, שלישייום

אחרי שקראתי אותו עתה בכל . מכאן ומכאןזה ספרו של ברנר , עוד דבר אחד בסקציה עשה לי רושם גדול

, יוצא מתוך לבי איזה רמש קטן, כשאני הולכת לישון וכשמתחילה אני לחלום על מילאן ועל פריז, ערב

.דעת כי הוא צודקואני יו" ?ישראל-ומה עם ארץ? לאה, ישראל-וארץ: "דופק עליו ואומר

21.10.27יום שישי . זוהי היצירה העברית. איזה מגדלור שישר אליו מועדים פני. איזה שביב. לי נדמה שיש לי איזה דבר בעתיד

עוד נדמה לי . עוד איני בטוחה בדבר. או כותבת זאת, ואולי לי נורא קצת בשעה שאני אומרת זאת בקול רם

גם איני , ולכן איני אומרת זאת מעולם. שעה שאומרת אני מילים אלושאיזה תו מזויף מצלצל בקולי ב

.רק חולמת וחושבת יומם ולילה, כותבת

2.1.1928, יום שני

אני תמיד ובכל שעה מתפללת על הרשות לענות ". כן"אני רוצה לענות ? היכולה להתקיים אמנות עברית

שבמשך , שכולנו תלושים מהקרקע, אצלנו, ותכיצד תקום אצלנו אמנ. אבל לפעמים אני מסופקת בזה". כן"

שמימות ילדותנו התרגלנו לזלזל בכל מה שנוצר בגלות , אנחנו? מאות בשנים לא טיפלנו בצורות ביצירתנו

בייחוד אלה ממנו אשר , בשום אופן איננו יכולים כבר להבין כהוגן את זה מה שהיה בארץ, ושאיננו יכולים

". לא"ולכן ? זאת מה שהוטל על השקטים וחכמים, בני הסערה, ר אנחנוכיצד ניצו, ועוד. נשארים בגלות

מימות . לנו אין שפה? אך באיזה אופן". כן"כולנו במקהלה נצעק ". כן"הבה נתעקש ונגיד , ובכל זאת

את , אנו אוהבים את כולן. ובאף אחת אין לנו שורשים. ילדותנו מדברים עמנו בשלוש אם לא בארבע שפות

השלישית מפני שלפי השקפתנו , השנייה מפני שהורינו מדברים בה, ספרותה יפההאחת מפני ש

אם אנו מתקשרים בה יותר , ואם אנו בוחרים בשלישית. היא צריכה להיות שפתנו, והפרינציפים שלנו

הלא ? האם נוכל גם ליצור בה, אם אנו באים לידי הכרה שבה ורק בה צריכים אנו לחשוב, מאשר באחרות

אם גדול המרץ . ובכל זאת עלינו להתעקש! הלא על פי רוב איננו יודעים אותה היטב, שלמדנוזוהי שפה

".כן"יהיה , וחזק הרצון

21.3.28' יום ד

כאילו ניטל איזה דבר חביב ויקר וזמן רב עוד מוסיפים , עברי] שחקן [כאשר נוסע מכאן משחק, מוזר

האם –ואולם בדבר זה האחרון . ישראל-ארץ... יה ואלעתה בלב כולנו נשארו געגועים אל. להתגעגע אליו

, למה. היום יודעת אני רק את אשר הוא יודע. אין אני יודעת? גרידאתסנטימנטאליואו רק , געגועים באמת

?למה הבינותי זאת

100

24.3.28, שבת

. יסטיתאני אגוא. אפשר לצאת ידי חובה לפני הארץ-כאן אי. ישראל- ארץ384".מסדה"אני קוראת עתה את

ואולם . ועוד חוסר כוח הרצון, אם ואב–מלבד זאת . לא אעלה מסדה, לא אלך. מעולם לא אקריב את הכול

, ללמוד. החיים יהיו קשים עלי. אין אפשרות. מה-לתת דבר, אילו אפשר היה רק לראות ואחר בגלות לעבוד

.זאת עדיין לא למדתי, אח... ולסבול ולשתוק, לעבוד הרבה הרבה

24.4.28', גיום

ואנוכי לא אשקר אם אומר שאני , אתמול בערב שמעתי הרצאתו של שלום אש על הספרות הישראלית

אלו (ולא הטון ואופן הדיבור . בלילה לא יכולתי לישון ועתה איני מוצאת לי מקום. חולה מההרצאה הזו

ת בסיפורי כי אני נרגזת לא אוכל להיות מסודר... הם שעשו עלי את הרושם) היו דווקא לא יפים ביותר

...אספר כך כמו שזה ייצא אצלי. קצת

אחר שגמר את ההרצאה . בעברית אינו מכיר. רק אותה הוא מחשיב. אש דיבר על הספרות היהודית

. הוא מחא כף. הרחוק, שם ישב הוא. אני הבטתי מטה. אני חיפשתי לי נקודת משען. נתעוררו ספקות בלבי

איני יודעת מה . ו שמעתיו לא פעם מדבר דברים מתנגדים לגמרי לדברי אשהן במחלקתנ, אני התפלאתי

כל הדברים שדיבר אש נגד הספרות . א.ז. ואיני יודעת מה לחשוב, ואולם זה הסעיר אותי עוד יותר. חשב

... אילו לא. גם הייתי מוצאת מילים קולעות אל המטרה להתנגד להם. העברית לא היו משפיעים עלי ביותר

היצירות שלנו הן לא סתם . הסופרים היהודיים כותבים בעד הקורא, אנו: " לא אמר אמת קטנה אחתאילו

הן ? וכיצד אומרים הכותבים עברית, קראתי, וכיצד." אלא צורך חיים, קפריסה של אנשים משתעשעים

נחוצות לאיש אינן. איש אינו קורא את כתבינו... אנו יודעים: "ברנר וגם פיכמן היו אומרים, גנסין

כך עונים על השאלה למה ? ובכן בשביל זה נוצרת ספרות, !"לנו נחוץ". "ואולם לנו זה נחוץ, יצירותינו

בוודאי קודם הבינותי זאת יותר ? אך מדוע לפני היום האתמולי לא הרגשתי בזאת? נוצרת ספרות חדשה

.אתמול שכחתי איזה דבר וכבר איני יכולה להיזכר בו שנית. טוב

איני יכולה . ואיני יכולה לשאת קונפליקטים כאלה, ה שעלי לעבוד הרבה נחוצה לי מנוחהבימים אל

ימפני שהיא . להתפשר עם השאלה הזאת, להשלים ת ל א לי "מפני שגם בפי אין מילים אחרות מלבד . ש

לשכוח למען , להשתדל לשכוח–הבררה היחידה שבידי . והיום הן אינן מצדיקות בעיני שום דבר, "נחוץ

?ואולם כיצד לעשות זאת. בשעה שתהיה האפשרות לחשוב יותר, בזמן אחר, היזכר בשניתל

11.3.29' יום ב

לקבל : הלא השאלה כה פשוטה. אין עושים פשרות? "בכל זאת"מה ... אבל בכל זאת. אני תמיד יודעת זאת

? מה יכולות להוסיף הטענות. או שלא לקבלם כלל, את החיים כמו שהם

!ובלת אבל אני ס–

!אלה הם החיים. כך היה תמיד– [...]! אבל החיים אינם טובים– ... הספרות העברית–הלא יש עוד דבר אחד . אבל את הלא בכל זאת תסבלי ותתני. אבדת, אם כן - .אני יראה מפניו כמו משם אהובי. שלא להגיד את השם המפורש הזה... הס -

3.9.29', יום ג

אחינו . אתמול הייתה אספה רוויזיוניסטית? האם אפשר לשקוט, אלה הימיםישראל כל-המאורעות בארץ

אתמול הם רצו לפזר את . הוצתו בשלהבת אהבה אל הערבים, בני המפלגה הקומוניסטית, בני ישראל

.לא עלה בידם. האספה

.מאת יצחק למדן" מסדה"הפואמה : הערת עורכי היומנים 384

101

6.4.30' יום א

עכשיו בלי מחשבה ובלי אני חיה . ובעתיד הקרוב דווקא. עלי לבאר לי מעט את דרכי ולהגיע לאיזו מטרה

.ועלי למצוא אותו שוב, אבד איזה חוט יקר ונחוץ מאוד. ולמרות כל זה לא קל לי כלל וכלל, הבנה מספיקה

אפשרי . א.ז? האם אפשרי שלא אדבר אתו לפני נוסעו. נוסע מכאן במהרה, זה אשר אני אוהבת אותו כך

אם אפילו לא . ויש רגש מוזר? אבל איך. אחתלשוחח אתו לפחות פעם , אבל אני רוצה עוד לראותו, הכול

איני יודעת באיזה . עוד בוודאי נתראה, אנו עוד נתראה באחד הימים, הנפלא שלי, יחידי, אפרד ממך

אם במקום , אבל אם שם ניפגש. י" א–כי סוף דרכי , אני עוד אעלה לארץ. לא מהר–ואני חושבת , תנאים

. איני יודעת–אחר

*

! ם היה אחד אשר אהבתיבין העולי

. הוא לא היה צעיר בטוח ונלהב

עיניו לא נקשרו ביסורי פרדה

.בשדות מולדת אשר עזב

מתוך יצירותיה בפרוזה . ב

11.9.1936, דבר נדפס לראשונה בעיתון ,מכתבים מנסיעה מדומהמתוך

שלא זו בלבד שאינה מצמיחה , אשר תצמח על אדמת טרשים, כדי לכבוש לנו פרשת חיים גדולהאנו יוצאים

שלם נשלם כל דבר . [...] אלא אפילו תפוחי אדמה ושכר סופרים היא נותנת בקושי, אזמרגדים וספירים

385. [...] יודעות מטרהם עובדות ועינייםבידיי, ברגש, בשירה, ברוח, במיטב כוחותינו

1946, הוא האורומתוך

:]בדיאלוג שבדתה בלבה, נורה לארין[

לו ידעת איך . את החיים האלה, אני שונאת את הערים הקטנות הללו. טוב שאני כאן לימי הפגרה בלבד[...]

! [...]ביקשתי להימלט מכאן

בתך ואת אבל אינני משיג את אה. אני יודע. גם אני לפנים ביקשתי להימלט. אני מבין", אמר ארין, "כן"

שאת ', החיים האחרים הללו'ו, כן אתם אומרים' !אירופה, אירופה'. געגועייך על המקום שאת הולכת אליו

איך תוכלי לשאוב כל כך הרבה חיים מן . אבל אירופה זו שלכם מהלכת על עברי פי תהום. מתאווה אליהם

" [...]?המוות הזה

הנה שאלתני שאלה . יקשה עליך מן הסתם להבין, ואפילו צודק אותה", הרהרה בקול, "אינני יודעת"

אתה . נוהגים לשכוח את ימי נעוריכם, האנשים המבוגרים, אתם. 'נמקה בפרובינציה'העודני , ראשונה

אבל את המחנק האמיתי שבכאן אינך . ואפילו את אמי, את הסתיו, את האורנים, רואה את היער הזה

אם הסתכלת בפרצופיהם של אלה המשחקים שם קלפים , אולי רק בערב. לא יכולת לראות עדיין. רואה

".וההולכים רכיל

דמותו , השבע, הזעיר-אבל הרי הבורגני. הם לא נשתנו. אבל אני מכיר אותם מאז ומעולם, ראיתי דיי"

".בכל העולם כולו, אחת בכל מקום

.78-77' עמ, ]1937 [1981, מנסיעה מדומה מכתבים 385

102

אלה הם ", בתמיחתה נורה בזוכרה לפתע את היהודי שברכ!" בשר מבשרי! קרובים ליאלהאבל , כן"

". [...]תמיד אחראית להם, ואני אחראית להם, בשר מבשרי

בערים הקטנות הללו , אולי רק כאן. רציתי ללמודבאמתאני , אני רציתי ללמוד", אמרה נורה, "ועוד"

אנחנו . נוער מן הדור שחלף: כפי שאמר לי אדם אחד, נותר עדיין סוג זה של נוער, שבמזרח אירופה

. בדעת, באפשרות ללמוד, מאמינים כי יש ערך של ממש בעצם הדברים שאנחנו לומדיםאנחנו, מאמינים

ורק אין בלבנו אמונה שנבוא על . כשלמה מימון בשעתו, כבתקופת ההשכלה, אנחנו גולים למקום תורה

. [...]"תורה לשמה, באמת, ותורתנו הרי היא, שכרנו

. שעה קלהשאל ארין כעבור" ?לעצם העניין, אבל מה את לומדת"

".ארכיאולוגיה"

"?פי כן-על-וכי מה יש בדעתך לעשות בו אף. אין זה מקצוע מעשי ביותר"

".אני לא אשאר באירופה", השיבה נורה בעקיפין וקולה נרעד מעט, "הרי יודע אתה"

- כמי שזוכר את מכתביה ואיננו צריך להעלות על שפתיו את שמה המפורש של ארץ, הניד את ראשו

.ישראל

אבל התדעי כי כל אלה השנואים : "והוסיף כמפקפק, שאל אחרי הפסקה של כלום" ?ודך מחזיקה בזהע"

שהרי למענם ? אם יתגשמו חלומותייך, כולם ילכו איתך אחרייך, כל העיר הזאת ובורגניה הזעירים, עלייך

".חלמת אותם ואת מוכרחה למשוך אותם לאותו מקום עצמו

אבל שם הם יהיו . אני יודעת דבר זה: "כון לעמוד בפני כל התקפהומבטה עיקש ונ, נורה הביטה בו

".אחרים

:ארין משך בכתפיו

386".אינני מאמין, למען האמת, אני. מי ייתן"

]לוסי קורץ, מתוך דיאלוג בין נורה לבין חברתה[

, יש עתידולהם . הרי הם היחידים בעלי מעוף כלשהו, ]הקומוניסטים[החבורה הזאת , התדעי:] [...] לוסי[

".הייתי הולכת אחריהם, אילו היו ענייני פוליטיקה קרובים ללבי מעט יותר. או אמונה בעתיד לפחות

"–ומאמינים , אומנם הם בחורים חביבים", משכה נורה בכתפיה, "סוף סוף אינם היחידים"

"'...לנין אמר'אף כי אין בכוחי לשמוע כל פסוק פותח ב! ויש להם השקפת עולם"

לבנות ארץ . הרי גם זו אמונה בעתיד, ]ההגשמה הציונית[אילו הלכת בדרך שלי : בל נתכוונתי לומרא, כן"

!"אין זה דבר קטן, חדשה

.לוסי נאנחה

כל אותה הבורגנות , אבל האנשים שלכם, הרי אמרתי לך כי בפוליטיקה אינני מבינה כלום. אינני יודעת"

..."הזעירה

387..." [...]לא שאין אתא, אחרים לגמרי, ישנם גם אחרים"

]:שיחה בחבורה הסטודנטים בעיר מולדתה של נורה[

".אמש פגשתי את מאיר שפירא[...] "

"'?באופן פרינציפיוני'זה המדבר עברית ? מן הביולוגית? איזה שפירא"

את: "בקיצור, והנטייה משובשת, אקוזטיב שם, אקוזטיב פה: והרי אתם יודעים איך הוא מדבר. כן"

אכלתי היום , היודע אתה': הוא אומר לי, לפתע פתאום, אמש, ובכן. 'הפרופסור הכשיל אותי בבחינה

.ההדגשות במקור, 81-79' עמ, והוא האור386

.169-168' עמ, שם 387

103

שם אוכלים , שם אוכלים את כל הסטודנטים. זה טוב מאוד. וזה באמת טוב', מרכז החלב'ארוחת צהרים ב

!"אפילו את המיניסטרים, שם אוכלים את כולם, את כל הפרופסורים

388.צחוק

משה אבן יעקב אבן עזרא ונזכרת בדברי אחד ממכריה ' מאת ר" והוא האור" קוראת את השיר נורה[

:]כנראה תלמיד בסמינריון לשפות שמיות, מברלין

גבוה למדי , זכרה אדם אחד לא צעיר, או שמא באיזה הקשר סמוי גם ממנה, כמתוך המלים הללו, ולפתע

" הסמינריון לשפות שמיות"שהיה עומד נשען אל חלון , וןאלחנן קרון שמ, אחד ממכריה בברלין, ורחב מצח

הזכות . כמי שבוחר לו טבעת, לבחור לשון: "ושמעה את קולו, ומדפדף באיזה ספר שאותיותיו מרובעות

389 "–. הרי את מקודשת, ולברך עליה, הזאת לבחור בלשון כבטבעת קידושין

]מונולוג פנימי של נורה[

?אל מי ומפני מי? לאן ברחתי

.כאן בקתות עלובות ועיניים רעבות בחלונות, מאחורי הנהר הסמור מגשם, העיר הזאת, כאן

.אביוניך, ישראל, אביוניך

".שמע ישראל"האומרים יום יום , האומללים, הדחוקים, הקטנים

.אין חלק בו, העלמה, עמלם אשר לך, ועמלם

!מתהדרת. מתרברבת, כפוית טובה

?אם לא העיר הזאת ויהודיה, ת מרובעותמי לימד אותך קרוא באותיו

אם לא העיר הזאת , עזרא-משה בן יעקב בן' מי לימד אותך לפתוח בלילות ולבקש פיתרון בשירי ר

?ויהודיה

אם לא , להגות שם ארץ קטנה על שפת הים התיכון, ברטט ברטט, מי לימדך לחלום את חלום עתידך

?העיר הזאת ויהודיה

390. [....]כולם זכאים ממני. קבצנים, סנדלרים, סבלים, תותיהם הדלותמעבר לנהר הסמור מגשם בק

דיברנו ] מינה לנדאו[אני וחברתי ", בראיון עם יצחק בצלאל העידה גולדברג על ימיה בליטא: ודוק. 171' עמ, שם 388

.א' עמ, 27.11.1964, למרחב, ."עברית באופן פרינציפיוני

גם . מוקדש לאנטוניה: ולחלופיןאבדותושמו , גנזהגולדברגאלחנן קרון הוא גיבור רומן שלאה , כאמור. 185' עמ, שם389, בדבריה של גולדברג37' ועיינו כאן בעמ. היא מגיבורות אותו רומן גנוזוהוא האורהנזכרת פעמים אחדות ב, אנטוניה

. על מובאה זו, ממרחק השנים

.188' עמ, והוא האור 390

104

סטנוגרמה של דברי לאה גולדברג בפגישות שקיים ראש הממשלה דוד בן : דברים על פה. ג

1949, גוריון עם סופרים

1949391מרס , דבריה בפגישה הראשונה

, כי. דינבורג בעניין ההשכלה לעם' רופבובר ופ' רצוני היה בעצם להמשיך מעט את הדברים שאמרו פרופ

ודאי שיהיה צורך . לא נסתפק–אך בהשכלה לעם . זהו עכשיו הדבר החשוב ביותר, ולדעת כולנו, לדעתי

תנועת ההליכה אל " [родан в еденижох"באותו המובן הרוסי של , "הליכה לעם"לחולל מעין תנועה של

כיוון שכל אחד מהם עסוק , יוכלו לעשות זאת בעצמםשהאנשים שהתאספו כאן , אינני סבורה392].העם

אולם אנשים אלה צריכים להטריד עצמם מעבודתם . וטרוד בדברים רבים וגם לא כל אחד מוכשר לכך

–והכלים של רוב האנשים שיושבים כאן . באותם הכלים שניתנו להם, הרגילה ולחולל מעין תנועה כזאת

.הלא הם כלי הספרות

איך באו , יראו במו עיניהם את האנשים שבאו, שאנשים אלה ידעו מה שנעשה בארץ, תנאי ראשון לכך

ורבים היו יכולים לספר יותר , ודאי שרבים כמוני ראו חלק מהם. ומי הוא העם היהודי שבא עכשיו ארצה

. ממני

ה ושאינני יכולה להשתחרר ממנ, אני רוצה לספר כאן התרשמות אחת שנתרשמתי. יש דוגמות עד אין די

במקרה באתי בזמן שהיה . יעקב וראיתי אנשים שבאו מכל קצווי העולם-הייתי בבאר. זה כמה וכמה ימים

ודווקא דבר זה , המוכיח באיזה חלום בלהות חיים אנשים אלה שבאו מכל קצוות הארץ, מקרה קטן אחד

אלא חומר , אנושי רגילשלפנינו לא חומר , וכולנו חייבים לדעת, כי הרקע שלו רקע נפשי, רצוני לספר ברבים

שעלינו להיות שותפים לחלומות הבלהות שהוא שרוי בהם ושבעצמנו איננו יכולים להעלות , מיוחד במינו

.על דעתנו שיכולים להיות דברים כאלה

סביבה של כרמים ושם גם , בסביבה יהודית, על גבעה, למקום יפה ונוח מאוד, הנה שולחים להתיישבות

, לחים חמש משפחות ראשונות מבין ששים המועמדות להתיישבות במקום ההואשו, אפשר להשיג עבודה

–? המקום לא מצא חן? מה קרה. והן חוזרות אחרי יומיים למחנה ואינן רוצות לשבת במקום שנועד להן

אבל . המקום איננו רחוק מהחוף, ואכן... מפחדים שהילדים שלהם יטבעו בים... הם מפחדים מפני הים. לא

מה , אבל אנחנו יכולים כבר קצת לחוש. אינני יודעת מה עבר עליהם? להביא חשש כזה בחשבוןמי יכול

עד שהפגישה הפשוטה הזאת ביניהם ובין הים מחוללת , באיזו אימה הם חיים; הסיוט בו חיו אנשים אלה

ת ובלבד שלא להיו, על עבודה ודירה, שהם מסוגלים לוותר על התנחלותם במקום זה, התנגדות כזאת

...קרובים לים

אך אני אומרת ? מה להם ולסופרים, מה להם ולאנשי הרוח, שכביכול הם פשוטים מאוד, הדברים הללו

כי יש עוד כמה עניינים הכרוכים . כי הם שייכים מאוד לעניין, במסיבה הזאת, את הדברים האלה כאן

אבל יש כאן גם חלק של . אתהננו רוב במסיבה ז, "הזקנים: "כמעט והייתי אומרת, אנחנו: למשל. בהם

הם גאים על היותם בני הארץ הזאת ויש להם גאווה , שלא נתנסו בחיים בגולה ובארצות נכר, צעירים מאוד

יש . שיש בהם עניין, והם גם יוצרים ספרות חדשה וכותבים שירים יפים ורומנים. שלפעמים היא גאווה יפה

הם חיים את . הם גאים על כך. כיחסנו, "צתספרותי במק"שאיננו יחס , להם יחס לטבע של הארץ

שאנחנו חושבים , אבל המציאות הזאת חדלה להיות אותה מציאות ארצישראלית שלנו. המציאות הזאת

בעצמי , בעצם: "והנה בא בחור צעיר כזה ומדבר עם חברי שלונסקי ואומר. שהיא מציאות ארצישראלית

האנשים האלה . זה שבא הנה, ני שונא את עם ישראלאבל א. נשאתי אותם על כתפי, הצלתי יהודים רבים

, הקריה, ]ל"חסרים פרטי מו[, 1949 במרס 27, ט"ז באדר תש"כ, ביום אדברי סופרים בפגישה שזימן ראש הממשלה 391

. 10-9' עמ, 1982פברואר , 53-51' מס, פרוזהשב ונדפס בכתב העת , ט"סיוון תש

. ברוח משנתו של טולסטוי ויוצרים רוסים אחרים392

105

, דל, העם הזה מכוער". הם מכוערים, מהם עולה ריח רע, הם רמאים ועוסקים בספסרות. מסריחים

אבל כאן עלינו לחולל תנועה כזאת של יחס בינינו ! נכון מאוד. מעורער מבחינה מוסרית וקשה לאהוב אותו

דבר זה הכרחי . בורגנות הזעירה שלנו כשישבה לבטח בארצות הגולהאנחנו בעצמנו שנאנו את ה. ובין העם

לא , אולם עתה עלינו לעורר אהבה ורחמים גדולים. כדי לשנות את אורח חיינו, היה לנו כדי לעשות משהו

. הירידה והשפל בחיי בני האדם אינה תופעה שובת לב. אלא של יחס אהבה בין בני אדם, של פילנתרופיה

והם ידעו להוציא משם את . קי לא פחד מפני כיעור וסירחון וגורקי לא פחד מפני השפלאולם דוסטויבס

יהיה זה –אם נראה בשארית הפליטה רק את אלה המסתירים דולרים בחגורתם . דמות האדם האמיתית

גם , לגלות את האנושי שבאדם: על איש הרוח לעשות עכשיו את הקשה בכל העבודות. אסון גדול מאוד

.לעורר אהבה אליו גם בשעה שקשה לאהבו. הוא בשפל המדרגהכשהאדם

אולי משום . אינני יודעת מה יכולה לעשות כאן המדינה ואינני יודע מדוע אני מדברת דווקא כאן

אבל . יותר עניין בינינו לבין עצמנו מאשר בינינו לבין המדינה, בעצם, כי זה. שיושבים כאן הרבה סופרים

העיקר , מן המוח חייבים הדברים האלה לחדור ללב. ו יישמעו באזני הצעיריםשהדברים הלל, אני רוצה

, שלא הייתה כמותה עד עכשיו, שמוטל עכשיו על איש הרוח הוא לחולל תנועה של אהבת ישראל חדשה

כי עליו עבר מה , ואותו ואת כולנו אל אותו היהודי המלוכלך והמכוער, אהבת ישראל המקרבת אותי ואותך

כי אמו לא רדפה אחריו עם . שהנער הבא משם הוא כזה, שיבינו היום הצעירים שלנו. לישלא עבר ע

במחנה אלא שם הכו אותו ועינוהו ולימדו אותו לשקר ויעבור עוד זמן רב עד שילמד כאן להגיד " לה'בננה"

של איש תפקידו . עלינו ליטול על עצמנו את חובת האהבה הקשה. עלינו להרכין ראש בפני הסבל הזה. אמת

.הרוח לעוררה ואין עכשיו דבר החשוב מזה

בא לקופנהגן ונפגש שם עם , אחרי מלחמת העולם הראשונה, 1919-1918סיפר לי אחד ממכרי שבשנת

שהוא כתב מכתב נרגז לקלימאנסו בדבר , ותוך כדי שיחה סיפר לו בראנדס בין השאר, גיאורג בארנדס

ולא המציאו לו את החוברת האחרונה של הירחון שהוא האדמיניסטרציה שלו שאינה מקפידה על הסדר

אתה דואג , כשכל העולם בוער–? האין לך דאגות אחרות: "קלימאנסו ענה לו משהו כעין זה. מוציא

כאילו אדם הולך בחדר מדרגות אפל , אמר בראנדס? משל למה הדבר דומה". לאדמיניסטרציה של ירחוני

על !". ?אינך יודע שמת מוטל בבית? מה אתה מבקש גפרור: "נים לוודופק על איזו דלת ומבקש גפרור ועו

כי אמנם גסות רוח היא לגעור כך באדם שביקש גפרורים ולא ידע שמת מוטל , כך השיב מכרי לבראנדס

...ידעת שבאירופה מוטל מת, כשכתבת לקלימאנסו, גיאורג בראנדס, אבל אתה, בבית 393

בשעה שאיננו יודעים מה אירע , ולעשות דברים טפלים" גפרוריםלבקש "איננו צריכים לשכוח שלא צריך

. אפשר לחשוב!) ורק על זה בלבד(ועל זה . לנו

זה חשוב עד מאוד וודאי גם . בורלא הציע לכונן הוצאת ספרים מרכזית עם תרגומים רבים] יהודה[מר

ך הוא הציע גם לתת א. וחשוב הדבר עד מאוד גם בשביל החינוך ההומניסטי של הדור הצעיר, ייעשה

לא יהיו תקציבים . המדינה ענייה. לפרט האחרון אני מתנגדת. לסופרים אחדים להתרכז ולעשות עבודתם

עכשיו כל אחד צריך לתת מזמנו לעניינים החשובים . והשעה אינה כשרה לשקט. לתת לאנשים לעבוד בשקט

סיפורים שלנו ומהשירים שלנו מה. זה אסון הפרט–אם לא , מה טוב–אם מספיקים לכתוב . ביותר

בלי שירה "אמנם שמחתי מאוד השבוע כשפגשתי מישהו שאמר לי . שיכתבו עכשיו לא תינצל האומה

לא היינו עוסקים במה שאנו , אלמלא כן, זהו גם אמונתי העמוקה ביותר". העולם איינו יכול להתקיים

, והעם יתקיים, העולם יתקיים–ע זה אבל אם שיר זה או אחר לא ייכתב ברג, כן–בלי שירה . עוסקים

.ואפילו תרבות עברית תתקיים

מי . של הליכה לעם ושכל אחד יעשה זאת באותם הכלים שניתנו לו, העיקר הוא לחולל תנועה של הבנת עם

אותם כלים העומדים תמיד –יעשו זאת בכלים שלו , ומי שאיננו יכול, שיכול ללכת בעצמו ילך בעצמו

' עמ, פרוזה: והשוו; פגישה עם משורר, כפי שהיא מעידה בממואר שלה, יצחק-סיפור זה שמעה גולדברג מאברהם בן 393

299-298.

106

ובהמריצו . את מה שיש ביכולתו לעורר את המחשבה ואת הרצון והאהבה להבנת העם–לרשות איש הרוח

. שאין זה מן השפה ולחוץ ושהוא נתן לזאת את מיטב כוחות ומרצו, צריך שיורגש, את האחרים ללכת

1949394אוקטובר , דבריה בפגישה השנייה

ואחר כך נשמעו כמה קולות בין , בפגישתנו הקודמת נגעו בכמה מהשאלות שמדברים בהן היום! רבותי

הם , יש מיניסטריון לחינוך ולהשכלה ויש מחלקת הקליטה של הסוכנות", "?מה זה שייך לנו: "הסופרים

שאדם הקורא לעצמו בשם , די אם אגיד". ?ומה עניינם של סופרים לכאן! צריכים לעסוק בדברים הללו

!ר בלי להיות מעורה בתוך המציאותאי אפשר להיות סופ: כל עניין שבמציאות שייך לו, סופר

הם שייכים לנו , שמתוך טעמים אגואיסטיים ביותר של הסופרים, אבל אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים

אם לדון לפי יצירה אחת שלו , שהוא כנראה משורר טוב, נפגשתי אתמול עם משורר אמריקאי אחד. מאוד

, עניתי לו כמה תשובות אופטימיות למדי? ל שלכםמהו הקה: והוא שאל אותי). תרגום מואלרי(שקראתי

אז התחיל הוא להתאונן לפני על חיי המשוררים באמריקה וסיפר לי כי באמריקה . שלדעתי היו מבוססות

ואם ; משוררים כותבים בשביל משוררים ומשוררים אחרים כותבים בשביל חבריהם: אין שום קהל לשירה

או שהוא מוכרח להגניב , "תן לי רומן שאפשר לנצלו גם לסרט": הלה אומר לו, ל"המשורר בא אל המו

וכל העניין של השירה נשאר עניין . אחרת אין זה מגיע לשכבות רחבות כלל וכלל. לתיאטרון, שיריו לרדיו

.והדברים נהיו קשים מאוד. מצומצם מאוד של אינטליגנציה

ומתוך זה שהדברים , ם המונים בשעתושהיו לו איזה מגע ע, על משורר גדול כאודן, למשל, הוא סיפר

–ושירתו , פרש מן המציאות, לכן שקע במיסתיצזם, נעשו עניין לחוג מצומצם ביותר והוא מבודד עד מאוד

.ומשמעותה היסודית נפגמה, אפס כוחה

כיצד שומעים בקיבוץ הרצאה על : יפיםתאחרי כל הדברים האלה הלכתי הביתה ונתעוררו בי זיכרונו

, )הרבה יותר מאשר רוב האנשים סבורים בנוגע לנוער שלנו(ך אפשר לדבר עם נוער על שירה ספרות ואי

רומין "ופגשתי שם איכר שהוא דיבר איתי על , ואיך הייתי בכפר יחזקאל; ואיך החקלאים שומעים הרצאה

ל לדבר יכו, החוץ מסקנדינבי, באיזה מקום בעולם: אבל חשבתי בלבי, זה היה אמנם מצחיק קצת". רולין

?אפילו כשהוא משבש את שמו, על רומן רולן, שהוא עובד בשדה, איכר

אביב לטייל ולראות את -יצאתי במוצאי שבת לשפת הים של תל, שלא כמנהגי, שפעם, ולפתע נזכרתי

שיעבור זמן רב עד שיקראו , שהם לא קראו ספר, שהפרצופים שלהם אמרו לי, ראיתי המוני אנשים. הקהל

אך , מהם שנמצאים כבר בארץ זה זמן מה. רובם עולים חדשים; עדיין איננו מכירים אותוש, עם זר; ספר

הוא –ומושב , ]אליטה[ זו עליתה –שקיבוץ , אנו שוכחים, כלומר. עוד לא צורפו אל החוג הזה שאנו חיים בו

395.ולעצמו של העניין נמצאים אנו מן העם והלאה, ואנו מטפחים בתוכנו הרגשה שזה העם, סולת

והם היו –אביב -אם לא נגיע באיזו דרך שהיא אל אלה שראיתי אותם במוצאי שבת על שפת ימה של תל

והספרות תתנוון ולא יהיה לנו קשר עם , נישאר חוג של אינטליגנציה בתוך האינטליגנציה–רבים מאוד

.באים אלפים ורבבות ואנו צריכים להגיע אליהם. והעם הזה בא יום יום. העם

והילכך לא ] שיח אינטימי, "בארבע עיניים"ביטוי מקביל בצרפתית ל" [טט-א-טט"ני מאוד להיות רוצה א

איננו יכולים לעשות אלא אותו המעט שיש בידינו , היושבים פה, מאחר שאנו, אדבר על יצירה גדולה

חי ולא טוב שחלק מהסופרים. עלינו קודם כל להכירו, אך כדי שנמצא את הדרך אל העם הזה. לעשות

] מאתנו[שרבים ממנו , ישנם דברים קטנים ופשוטים מאוד, שנית. באיזה מקום מחוץ למציאות הזאת

ראה חובה לעצמו לכתוב פעם , שכל סופר שלא יצא לחזית, מה שהיה בזמן המלחמה. יכולים לעשותם

ר "חתמשהו או לנסוע לאיזה מקום כדי להרצות ולהשתתף באותה העבודה הבלתי מסודרת ביותר של המ

, ]ל"חסרים פרטי מו[, 1949 באוקטובר 11, י"ח בתשרי תש" ביום ידברי סופרים בפגישה השנייה שזימן ראש הממשלה 394

.ורההדגשות במק, 24-23' עמ, 1982פברואר , 53-51' מס, פרוזהשב ונדפס בכתב העת , 1950

).בנספח ב, להלן" (מכתבים מאביב מדומה"השוו לדבריה ברשימה 395

107

וצריך שיהיה איזה פיקוח על ; בין העולים עתה, לפחות אותו דבר עצמו, צריך לעשות-, ]מחלקת התרבות[

אני . אלא גם דרך שעשוע, מפני שהתרבות מגיעה אל האנשים האלה לא רק דרך לימוד. שייכתב" משהו"ה

פיקוח על הדברים הללו צריך היה שנתגייס קצת ל. קוראת את התוכניות שועדות התרבות עורכות פה ושם

אגב השעשוע : היינו, לתוכם דברים שיכולים גם למשוך את הלב וגם לתת משהו לאנשים" להגניב"ושנוכל

המכוונות אל , אנו צריכים להיות מעורבים יותר בסידור תוכניות הרדיו. להקנות איזה יחס רציני לספרות

אלא , קניית תרבות לא רק בדברים קלושיםתעשינה הפעולות לה, קהל רחב יותר מאשר לרבבות שומעים

שנייה "בכל אותה ספרות , מערכות או תסכית, אפשר לעשות זאת בכתיבת פזמון. בדברים שיש להם ערך

".במעלה

, חוץ מזה צריכים לנסות למצוא מתרגמים טובים שיתרגמו קצת מהספרות העברית לשפות שונות

זוהי עבודה מעשית . שיקראו יותר מהדברים האלהלגרות תאבונם כדי , שהאנשים האלה מדברים בהן

בענווה , עלינו ל ש ר ת את העם; שתוסיף עומס על אנשי הספרות שבלאו הכי עובדים הרבה מאוד

.כי השעה היא שעת ש י ר ו ת". הישגים"ולעתים בויתור על , ובהכנעה

ם לדבר על היכולת הלא כי א. אהל הם חשובים, אלה הם דברים קטנים ונראים דברים של מה בכך

הרי , אם להודות שאי אפשר לעשות את כל הדברים בבת אחת, גדולה של כל אחד מהאנשים היושבים פה

. לעניינים הקטנים הללו ואחר כך לבוא גם בגדולות יותר– ראשית כל –שצריך לדאוג

אנו נדרשים . גדולותויש לעודד רוח גדולה ולערוך תוכניות , שאין דבר אחד סותר גם את משנהו, מובן

להשתתפות בעריכת תכניות , להרצאה, לבזבוז כוחות–! לא רק ספרותית–" שחורה"לעבודה יום יומית

וזוהי . אבל הם שבילים המבוילים אליה, לכל אותם הדברים הנראים כפירורי תרבות–רדיו בשביל העולה

".ירושלים של מטה"

בה" רפובליקה הספרותית"תיה להתרחשויות בארץ ולמבחר התייחסויו: מתוך יומני בגרותה. ד

15.5.37

, אם אלה הם הלקוחות. ב עם תוספת עדות המזרח'הלכתי ברחובות וראיתי את ברדיצ: דעת הקהל[...]

אינני יכולה . תיאורטית–הדמוקרטיה שלי . אני מתחילה להופיע בקונצרטים לזמרה, המורים והשופטים

פי שמבינה אני כי כל אחד מהם יכול -על-אף. ת אנשי המעמד הבינוני הללו א–לראותם אפילו מרחוק

מביע בשבילי " אינטליגנט קדוש "396.קובסקי' מה שכותב מרז–אבל אני מכבדת מחשבה . לבכות כמוני

לא . הוא בעצמו מתאווה להיות אינטליגנט קדוש] קובסקי'מרז. [ אבל משהו אחר מאשר חשב מ–הרבה

[...].יצליח

. יום שלישי29.6].37[

.פלורנציה

–] עיתון וינאי [.Neue Freie Pr-קראתי ב: כן

“Nach der Bekanntmachung als Plan der Forschungskommission…” –..."] לפי המפורסם בתוכניות ועדת החקירה["

.םמי יודע מה אמצא ש. זה איום. ואני אפילו אין אני יודעת מה קרה, קרה משהו בארץ, כלומר

. פילוסוף וחוקר ספרות רוסי, סופר, משורר–) 1941-1865(קובסקי 'מרז' דמיטרי סרגייביץ: הערת עורכי היומנים 396

בין ,עסק כל ימיו במשמעות הנצרות ובמשמעות המאבק המתמיד שבין הדעת לבין האמונה. חי בפריס1919-מ .מתנגד אידיאולוגי קיצוני להשקפת העולם המרקסיסטית. החומר לבין הרוח

108

]37.[12.6

אפשר לצאת מן הדעת כשרואים . שום דבר הם לא השאירו לנו. ראיתי עכשיו את המפה עם חלוקת הארץ

?מה יהיה. status quo-אישור ה. בעצם כמעט קנטון. זאת

10.7].37[, שבת

נראה כי החלוקה בדרך] ההנהלה הציונית[לפי המחאה של האקזקוטיבה . ידיעות על הארץ–בעיתונות

. דורשים את הנגב! זה באמת סקנדל מאין כמוהו–חוץ מתשלומי פיצויים לערבים . כך-כלל איננה רעה כל

.לא נמאס עליו עוד. בוטינסקי מדבר בשם עם ישראל'מצחיק איך ז. בוודאי שלא נקבל אותו

. בהחלט. אין ערך לשום דבר יותר–אם תבוא . זה איום יותר מכול, אבל זה שעל האופק מלחמה עולמית

. אבל אינני יודעת למה. טיפשי. אתאבד–אצלי כל העת מנצנצת מחשבה שאם תבוא מלחמה עולמית , מוזר

י.אני חושבת על זאת בקצת רצינות ל י ב ש ב ק ר ה ז .

13.7.37

ב ר ם, ע ו י ה ו ת ו .א

- פגישה עם ארצי–בתחנה , לפני הנסיעה. מחכה לי הטוב והנעים– טרייסט –לא ידעתי שדווקא בדרך זו

. נתן לי מכתב אל הקבוצה. שוחחנו קצת. עושים רושם מצוין–' הוא מדגניה א. בחורה ובחור. ישראלים

).זה מדאיג מאוד. נדמה להם כי בארץ לא שקט, אגב(

16.9.37מוצאי יום כיפורים

. הייתי מנסה ללכת לקיבוץ, )בעצם, המשפחה תלויה בי( אילו לא הייתי תלויה במשפחה –רעיון אבסורדי

פתאום אינני מאמינה . כך איני יכולה–אבל . אני יודעת שהייתי בורחת משם במפח נפש בעוד חודשיים

שתליתי בו, בשירים אני מאמינה ובספר זה397.שספרי טוב

] 49.[17.8

רגש "אינני יודעת למה אין דבר זה מעורר בי שום , בעצם. היום מעלים את עצמות הרצל לירושלים

. משהו מן הדבר שהם קוראים לו בשם התגשמות החזון, בכל זאת, בייקטיבי יש בזאתבאורח או". לאומי

וכאן שקט מוחלט ואי אפשר לנסוע העירה ולבוא מן , אני רק שמחה לזאת שכל האנשים עזבו את השכונה

".מוגנת"ואני באיזה אופן שהוא , העיר

]50.[5.8

ו אילו היו: הבוקר נתעוררתי עם משהו בין חלום למחשבה י ש כ - מציעים לפני את קאסטאליה מן ה ע

Das Glasperlenspie"] היחידים . הייתי בוחרת להיות בה, של הסה398 )]גרמנית" (משחק פניני הזכוכית

את , אין בכוחנו לעצור את האימה. אינם יכולים בין כה וכה בזמננו להשפיע על מהלך העניינים בעולם

להציל את הנפש של : היה איזה קטע של מחשבה. טאריאת ההתפתחות לקראת השלטון הטוטאלי, הטבח

.העולם

כושים 3000' אנחנו האשמנו את הגרמנים באדישות לגורלנו ואנו תומכים באמריקה הרוצחת בלינץ

399.גוש-וחיים כאן בקרבת אבו, לשנה

).מוקדש לאנטוניה( אבדות עורכי היומנים מעירים כאן שאפשר והכוונה לרומן הגנוז שלה 397 ).1962-1887( מאת הרמן הסה Das Glasperlenspie שם מקום ברומן –קסטאליה : הערת עורכי היומנים 398 .גוש התבלבלה והחליפה את דיר יאסין באבוגולדברגאה דומה של: היומניםהערת עורכי 399

109

]50.[14.9

ודעותיו 400 אלכסנדראחרי השיחה עם שלמה. והכול על רקע פוליטי, רק בלילות חונקים אותי סיוטים[...]

דווקא . לא יכולתי לרגוע עת רבה. עם ביטול מושגי הטוב והרע למען המפלגה, קיסטיות'צ-הסטליניסטיות

, לאושרי, רק. הרגשת חורבן שאני חייתי בו מלווה אותי כל העת. כך ישר וטוב וחכם-משום שהוא נער כל

, אבל הלילה חלמתי על תימנים מן המחנות. לנשום ולחיות–ופשוט , יש ימים כשאפשר שלא לחשוב על כך

אבל הם שחטו אותי . ולא היה לי מפלט שבעתיים, וידעתי שהם צודקים. אותי, מתמרדים ושוחטים אותנו

.במאכלת, בחלום בפועל ממש

]51.[30.7

אני נהנית , עם זאת. לא נעימה מאוד, יש לי הרגשת השתמטות מחובה. היום לא נסעתי לבחור לכנסת

.תי כאןמישיב

]51.[1.10

, יופי מזרחי– הנערה הכובסת על מרפסתו של בית – ]ליפתא [טיול לליפטה, עם צילה וסבי, שלשום

.אבל העצים מוזנחים וכל מה שהותירו הערבים ילך לאיבוד. איטליה דרומית

]52.[22.7

הייתה ישיבה [...] .אולי דבר זה יצילני משעבוד למצב רוחי, אני רוצה לנסות לספר כאן דברים כסדרם

כ הייתה עוד "אח. על הספרות המתורגמת) שטחית למדי(אני הרציתי הרצאה ". מועצה העליונה לתרבות"ב

, בהתמרמרות וכעס', נייר וכו, לים מדברים על הקשיים הטכניים"אחרי זה החלו המו. הרצאה הגונה למדי

, ואכן, עשה את דברינו מיותרים. הטוןזה הוריד מאוד את . משתדלים להוכיח כי אין לעשות דבר עתה

צריך היה להיוועד . טרח לכנס ישיבות כאלו ללא כל מצע ריאלי401]ציון דינור-בן[דעתי היא שדינאבורג

אינני אוהבת לטחון . על יסוד תוצאות מעשיות להזמין אותנו לשיחתם, כך-ורק אחר" העושים"קודם עם

.רוח

נציגה טיפוסית של הזרם "כ, המכוונת נגדי402רצותו של קריבהאיום הוא התפ. אך לא זה היה הנורא

היודעים מה עשו לנו , בארץ" שורשים"נגד כל אלה שאין להם צורך ב". אומה מתורגמת"הרוצה ב" הזה

ואין לנו שום צורך בשום !" אלים האלההלמה לנו הבלזאקים והסטנד". וכורעים ברך לפני הגוי, הגויים

, כל התרבות האירופית הזאת איננה שווה פרוטה. שיחה מנוונת בבתי קפההם טובים רק לשם, בלזאקים

, לאיזה גוי] ימי זיכרון" [יארצייטן" שבועות בשנה 50שיש לו ] משמר[והעיתון שלה ] לאה גולדברג[ג "ול

.'וכד' והאסון הזה שמתרגמים את כל ההבל הזה הקרוי קלאסיקה וכד... ומפי אלה הם חיים

והרי זה " (המאה השחורה"נפש מגובש ביותר של -בכל אותו הלך, בטון היסטרי, אהכל זה נאמר בשנ

!)אשר הוא מייצגם" עם עובד"הסתדרות ו

חבר האקדמיה למדעים וחתן פרס ישראל , )1998-1930(שלמה אלכסנדר ' לימים פרופ: הערת עורכי היומנים 400

שם גולדברג הייתה מבאי בית הוריו ו. ם" חבר מפ–בבגרותו , "הקומוניסטים העבריים" חבר –בנעוריו . לפיסיקה .הכירה אותו

שר , להיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים' פרופ, )1973-1884(ציון דינור -בן: הערת עורכי היומנים 401 .1955-1951החינוך והתרבות בשנים

פעיל מרכזי במוסדות . מתרגם ומבקר ספרות, משורר–) 1976-1900(אברהם יצחק קריב : הערת עורכי היומנים402מתח ביקורת קטלנית על גדולי הספרות ) א"תשי (יאדברה וארווח לבספרו . יסודה של ההסתדרותהתרבות מ

[...]. . ביצירותיהם את חזותה האנושית של העיירה היהודית, לדעתו, שעיוותו–ברנר , פרישמן, מנדלי–העברית

110

אלא משום שהפשיזם התרבותי , לא משום שההתנפלות הייתה התנפלות עלי. אני הייתי מדוכדכת לגמרי

, כ להגן עלי" ניסו אח404)'מעונוביץ וש403כולל זכאי(ולא חשוב שכולם . הזה איננו נחלתו של מאניאק יחיד

אלא נורא היה שהם כולם השתדלו , להרצות באותה מסיבה על ספרות מתורגמת"!) נעבעך("שהוטל עלי

שיחדלו בהחלט , כך ייטיבו להבין אותו-של קריב ואני חוששת שמחר או מחרתיים כל" להבין לזעקתו"

הקו הסטליניסטי , חד הריאליזם הסוציאליסטימצד א! איזו התפתחות איומה. להבין את מה שאני מדברת

והשנאה לכל הטוב , "השורשים", 1933- נוסח הדברים ששמעתי בגרמניה בBlubo",405"-מאידך ה, בספרות

[...]?לאן אפשר לברוח עוד מן הייאוש הזה. והיפה שבעולם

26.6.54

- היה לי חשק לארגן מרדפתאום. צ פתאום תקפתני הרגשת התנגדות לכל אורח חיי ועמדתי"אחה[...]

נזכרתי את דברי אברהם . יחיד בכל החברה הזאת שאני חיה בתוכה-מרד, מרד של משורר, משוררים

מנסים , בכל מקרה, ולפתע נסתבר לי שאנחנו תמיד, חביבה-וגם את דברי שלי בגבעת] שלונסקי[

ק י ד צ ה כן אנו מבקשים יותר , כל מה שהשיר טוב יותר. בעיני הבריות כל שיר טוב שאנו כותביםל

, לכתוב שירים טובים–שזה לא עניין המובן מאליו בשבילנו , ויותר להוכיח להם שזה לא סתם להנאתנו

ללא כל , והללו כמובן לא יסלחו לנו אם יתברר שאנו. 'וכו' וכו–מועיל למישהו , אלא שזה דרוש להם

.כותבים שירים, נימוקים אלה

באיזו זכות אתם דורשים מאתנו דין . שומעים מדומה וגערתי בו-י קהלואזי לפתע בערה חמתי ועמד לפנ

את לחמנו אנו מרוויחים ? האם אתם מקיימים אותנו בזכות השירה הזאת? מה אנו חייבים לכם? וחשבון

תבזיעת אפיים בעבודה ר ח ועל אלה , בשל אלה אתם משלמים. ורנליסטיקה'בז, בהוראה, בתרגום, א

הקונים את , הרי אלה הרוצים בה, ואם מישהו משלם לנו עבורה, היא שלנו! השירה אבל–ניתן דין חשבון

כי הם , ואלה דווקא אינם מבקשים שום צידוק ודין, מהנים אותם, ספרינו משום שאלה דרושים להם

ם י ע ד ו ...מה זה- באינסטינקט למה זה ולשםי

) דווקא406ולעזריאל שווארץ(כוח כזה נזכרתי שבהיותי צעירה קמה לי בפי לא אחת הרוח להשיב בווי, כן

?וכי אני מכריחה אתכם לקרוא את שירי! אל תקראו זאת, טוב–? אין זה לפי רוחכם

.אולי הייתה זו התשובה הנכונה היחידה

25.6.54

שיחה על "או מה שהוא קורא בעת האחרונה בשם , על ספרות] שלונסקי[אתמול שיחה עם אברהם

כך על עתידה של העצבות -אחר, חביבה על הדקדנס-מה הוא אמר בגבעתסיפר בהתלהבות ". ספרות

בכל תקופות (בלוק ] אלכסנדר[על , בודלר] שארל[ניסה להגן על ! היה זה איום. בספרות ועל הפסימיזם

לצורך , וכמובן', ציני וכו, מוסרי-לפי שלדבריו משורר דקדנטה הוא א, "דקדנס"מפני ההגדרה ) החיים

על בודלר אמר כל מה . קרואים רק הנאצים או אלה ששיתפו פעולה אתם" דקדנטים"שם ב, חיזוק עולמו

המתאים עצמו דווקא , אך יוצא אל הספרות כאל ערך מוסרי, שיוכל לומר מי שאיננו רוצה לוותר עליו

שלה על " טרגדיה"אשר ניסתה ב, דודתי-בת, כמעט כניוטה. בורגניות למדי של מוסר-לדרישות זעיר

אך עוד יותר גרוע היה אותו המזמור . בורגני-לו לתארו כמין תמצית המעלות הטובות נוסח זעיר'מיכלאנג

בעל טור קבוע בו בשם . דבר מהעורכים הבכירים של העיתון–) 1978-1886(זכאי דוד : הערת עורכי היומנים403

".קצרות"

". אגודת הסופרים העבריים"שהיה אז נשיא , 1953-1886, )שמעוני( המשורר דוד שמעונוביץ : הערת עורכי היומנים404

מושג המייצג את הדוקטרינה –" דם ואדמה "–" Blut und Boden" קיצור של – blubo: הערת עורכי היומנים405 . הגזענית הנאצית

עורך , על שיריו חתם בשם רן עדי, )1978-1907( לימים עזריאל אוכמני – עזריאל שווארץ :רת עורכי היומנים הע406 ".קיבוץ הארצי"בספריית פועלים ופעיל תרבות ב

111

, אותה עצבות צרופה. כפי שהוא מכנה אותו)] רוסית(בבחינתו הצרופה " [в чистом виде"הנצחי על היגון

עיון כשהוא לעצמו הר–' מלחמה וכו, צדק סוציאלי-שמותר יהיה לשיר עליה בעולם בימים שלא יהיה בו אי

שהביא לחזק דבריו " סקירה היסטורית"אלא גם , אך לא רק החזרה עליו לכל פרטיו, החלום יפה, איננו רע

, והכול, גימנזיסטעם השכלה של , גימנזיסטהרי זו מין התפלספות של נער , וכל פילוסופיית הספרות שלו

.המושג לשאננות ולבריחה מן המציאות, כמובן, וגתה הוא, גמיש ומקבל את הצורה הרצויה לו, כמובן

, על גתה ועל כל השאר, כאן תקפה עלי חימה ואמרתי לו כמעט כל מה שאני חושבת על דיבורים כאלה

עם –לסדר לו ערכים כדי להציל את נפשו ולהצדיק את עצמו ולהיות בכל זאת אתם : ועל הדרך הזאת

אותה –אך נותר לי משקע רע , נפרדנו בטוב. לדבראך הוסיף, הוא נעלב קצת". הריאליזם הסוציאליסטי"

.שיחות כאלה אתו מדכאות אותי, אין עם מי לדבר: הרגשה

3.7.54

אבל אני מפחדת שמא , כלל לא, לא–אינני מפחדת . מחרתיים עלי לנסוע שם. ובירושלים יורים ברחובות

מה לזו שישנה לי בשבתי בכיסא של זו הרגשה דו. אם לא ייפסקו היריות, בלכתי ברחוב, אפחד בשבתי שם

שמא לא אתאפק ואפלוט איזה קול –אלא מפני התנהגותי , כך מפני הכאב-אינני חוששת כל: רופא שיניים

.או אעקם יתר על המידה את פני

מבחר התייחסויותיה לתמורות הפוליטיות בעולם ולהשפעתן על עולם : מתוך יומני בגרותה. ה

הספרות

"]בית דניאל"בית ההבראה [ יעקב ןזיכרו, 14.9.39

, הפחד להעליב, "המכתב למערכת שלו"עם ] אלתרמן[נתן . הרי אשמה אני, ]רפאל אליעז[מה שנוגע לרודי

אבל אני לא אקשט את המלחמה הזאת בשום , אנסה לחשוב במקומו". היינו הך"ההדגשה כי כל זה

407 [...].קישוט שבעולם

אין לי אליה אלא יחס של פחד , לטובתה" מוסריות"שעל אף כל ההוכחות ה, אני כותבת בימי המלחמה

ועל הרס !) סימן כי יקר משהו אפילו בצורה זאת של החיים, סימן שיש מה להרוס: מעניין(על הרס חיי שלי

.אינני קוראת עיתונים. בניצחון הצדק על ידי המלחמה הצודקת ביותר אינני מאמינה. התרבות בכל העולם

]39.[29.9

–בייחוד מעשה בסנדלר שומע רדיו . טובות מאוד. על המלחמה] זוסמן[רשימות של עזרא " דבר"היום ב

רק למה הוא יחד עם כולם מטרטר באוזניהם של האידיוטים הללו כי . אנושי, אמיתי, מיוחד במינו

. ן להם ערך לעולםשירים רעים אי. שיר טוב איננו מאבד את ערכו לעולם. השירים איבדו לפתע את ערכם

נניח –אף במחלה קשה ביותר יצלצל באוזני . אינני יודעת אם יבוא פעם זמן שלא אוהב שיר. וזה הכול

Йспить сестрица"] אני . בלי זה אינני יכולה. פסטרנק] בוריס[של )] רוסית" (חביבתי, לשתות עד תום

.לא] זוסמן[ גם עזרא –והעיקר , לא

יהיה אולי האמן , לא יבקש רחמים ולא יביא נחמה, ומי שיהיה זקוף "–יש אצלו משהו טוב מאוד

."החדש

.כך הפציפיזם והגפרור-אחר

. נחמה גדולה–בשבילי . בזמן האחרון) ולא בשירה(ייתכן כי אין דברים טובים יותר בעברית

. רמז לפולמוס הידוע על הכתיבה בשעת מלחמה407

112

9.8.50' יום ה

איזה , אך בדרך כלל. יפים–ר הקצרים ביות–כמה מהם . היום קראתי את שיריו. גמרתי את מכתבי לורנס

התפרצות . לא הביא ברכה לשירה, עד כדי שכחה של כל צורה, "ספונטני"החפץ להיות ! ריבון עולם, פטפוט

: אם אומר אדם. מביאה לידי הגזמה מגלומנית של כל שטות העולה על הדעת, זו של רגשות בשורות קצרות

. זוהי שאלה שאין בה חשיבות רבה" ? דווקאסיסקוההיבלמה תוקעים הקומוניסטים לדש בגדם את פרח "

:אך אם כותב אדם

למה תוקעים

הקומוניסטים

לדש בגדיהם את פרח

! ההיביסקוס דווקא

.נראה כאילו מייחס מישהו לפתרון השאלה הזאת את פתרון קיומו של עולם

ה המשורר מן, לעומת זאת, שיקול דעת לגבי החשוב והבלתי חשוב דורשת, הכנעה, כמה צניעות ר ו צ , ה

.כותבי תורת הספרות אינם יודעים זאת, כל הסכלים הללו. של שיר, האמיתית, הצורה המחמירה

שבת, 19.8].50[

רואה ] לודוויג שטראוס. [ש.ל. חוסר המוצא גדל מיום ליום. לפני כן שוחחנו בבית בענייני פוליטיקה[...]

אבל אני . בכל העולם כולו, רואה רק את האימה בכולאני. את חצי הנחמה ברוסיה הסובייטית על אף הכול

-נהרס יום, הולך" תרבות"וכל מה שקראנו לו בשם , וכל מה שאנו עושים, יודעת שאין דרך לברוח כפרט

ללא שום , ורק אי בזה. אחרונה–הימים האלה כאן נראים לי עוד כהפוגה קצרה . פשוטו כמשמעו, יום

:הסה בשיר האהוב עלי מאוד] רמןה[אותו דבר שעליו דיבר , הגיון

Dieser unvernünftige Zähe

Kinderglaube mancher Dichter

)]גרמנית (408אמון ילדותי עיקש בלא בינה של כמה משוררים[

. וזו הצרה–] בלא בינה [unvernünftigאבל

.דראש השנה' א12.9].50[

. שאיננו טוב ביותר–לתו היחידה מע. 1984בימים האחרונים קראתי את ספרו הנורא של אורוול

- פי-על- אף409.אין הוא מגיע לקרסוליה של קארין בויה. שהמיסטיקה בסופו סותרת את חזונו הריאליסטי

אינני יודעת אם יש לי . אינני יודעת לקראת מה הולך העולם הזה. רדף אותי כמה ימים וכמה לילות, כן

אמות בטרם אחזה במה תסתיים ההאבקות הזאת על לפעמים נדמה לי כי טוב ש. בררה בבחירת אמונתי

?מה טעם יש לשירה בימים כאלה. אבל אולי כולנו נמות במלחמה". העולם הטוב"

17.6.52

הימים אשר בהם החיים בשבילי בחזקת מובן , חודש-או חודש, יום הרגעים-יותר ויותר נדירים אצלי יום

.בהרגשה, בהכרה, בגוף–מאליו

דרכה אינני יכולה לצאת לא אל , תיל בשבילי עכשיו-ה סבך של דברים שהם כמו גדרהכול מצטרף לאיז

.העולם ולא אל עצמי

אפשר להבין את דבריו של הסה על כן , משורר ופרוזאיקן גם יחד– בגרמנית ,Dichter : הערת עורכי היומנים408

.כמכוונים גם לפרוזאיקנים

. משוררת וסופרת שוודית–) 1900-1941( קארין בויה : הערת עורכי היומנים409

113

לעתים , ההרגשה שכל כתיבה מיותרת ובלתי אפשרית. השאלות הפוליטיות שמות עלי מחנק יותר ויותר

עצלות נפש וייאוש . הכובד הפנימי שלי משתלט גם על יחסי אל הנייר והעט. לא רק רעה אלא גם נוחה למדי

האמנם זוהי בכל זאת , עם כל אלה אני שואלת את עצמי. אני יודעת זאת. מתגוררים בשלום בכפיפה אחת

אשר עליה מדבר , מסובכה ומייגעת" עבודה פנימית"תקופה אשר בה נעשית בי בלא יודעין כמעט אותה

הכל אטום עד זוועה ואין כמעט . עתאינני יוד"]. מלחמה ושלום"ב[טולסטוי בנתחו את מצב נפשו של פייר

.הפסקות נשימה

15.7.52, בית הכרם

, שיש בה גם חוצפה, כתיבה זו410.יד'אני קוראת את ספרו הגרוע והמעניין של קלאוס מאן על אנדרה ז[...]

משהו . אבל החומר מגרה מאוד את המחשבה. גם התרברבות בידיעות היא איומה, של ליטראט" יופי"גם

זקוקה עכשיו , שהגיעה באמת לדקאדאנס של אנינות הטעם, יתכן ואירופה העייפה מתרבותה. לילא ברור

אבל אילו ניתן לנו כאן ... ' הריאליזם הסוציאליסטי וכו–לאותו לחם פשוט של ספרות פרימיטיבית ביותר

התרבות של את ערכי , בורגנית שאנו עומדים בה-החל מאותה התפתחות זעיר, בשקט יחסי לחיות עד הסוף

להגיע למסקנות אחרות בטרם נתחיל באותו , סבל אחר-עם למוד, האם לא היינו יכולים אנחנו, אירופה

מה צר . בגדולה יותר– אבל נאמר סין והודו – באמת מידה קטנה –אנו ? שינוי ערכין שהם מגיעים אליו

על פי , באורח האישי ביותראני מרגישה זאת . להיפסק בטרם תתחיל, כנראה, שההתפתחות הזאת תצטרך

זה שאני עברתי כבר את אמצע החיים מתחיל . הקרויה השכלתי שלי, לא מספקת, אותה תרבות מקרית

כי באיזה מקום שהוא יש לי כל , )כך חוששת מפני המילה טרגדיה-אני כל(להיות כמעט דבר טראגי בשבילי

. אל תחושת עולם של אדם בגיל העמידהולאו דווקא מפנה, לעשות מפנה בחיי, הנכונות להתחיל מחדש

]52.[24.12

הדברים . אך לא יכולתי. בימים הנוראים של משפט פראג. קודם לכן, מן הסתם, צריכה הייתי לכתוב[...]

אני שונאת את . האימה מגיחה עלי מכאן ומכאן, אין לי עמדה ברורה לגבי רוב הדברים. מוסיפים לענותני

כ משלמים בשכר החיים "ואח, ממציאים אותם בעצמם, בו חוקים כמסמרותהעולם הזה שאנשים קובעים

" הכבול"ו" החופשי"את . יראה אני את שני העולמות גם יחד, ויותר מאשר אני שונאת. בעוברם עליהם

.ואת השקר אשר בשניהם

ולהתחמק , שלי לגבי העולם" הליברלית"ועם זאת אינני יודעת עוד באיזו מידה אפשרית העמדה

וכל מי , אבל באיזה מקום אני מאמינה כי אדם ישר חייב לסבול בימים אלה. ממחשבה ומסבל אינני יכולה

. איננו צודק–שהינו שקט

את הביטחון , את אמונתו, החושש להפסיד את עולמו411אק'ז: והנה הנימה הפרטית שנתוספה

ההכרה "רות נדושות כמו יתר על המידה נאחז הוא בפסוקים ובסיסמאות ובמימ. הקומוניסטי שלו

למען האמת , ובכל זאת רוצה הייתי לערערו, ולעיתים אפילו צר לי לערער את עולמו... ב"וכיו" המעמדית

בין . בטוב בלתי מצוי שיש בו, מאמינה בניקיונו הרוחני הגמור; שאני מאמינה בהם, והטוהר של האדם הזה

כדי להציל את , הוא משתמט ממנה, כי יכלה להיותובמידה שמרגיש הוא, כה וכה אין לי שום השפעה עליו

ואילו ידעתי אדם . אך אין אני יכולה לעשות שקר בנפשי. ודבר זה עשוי להרחיקו ממני עוד יותר, עולמו

הייתי שולחת אותו אליו ומבקשת אותו , )38על אף היותו בן , אק הוא ילד'כי ז(מבוגר מאוד , מבוגר וחכם

האמנם אל אותו האין והספק שהוא מנת חלקי ? לאן הייתי מוליכה אותו. ותולדבר עמו ולנסות לשכנע א

יד והמשבר במחשבה 'אנדרה ז: ספרו. בנו של הסופר תומאס מאן–) 1909-1949[(קלאוס מאן : הערת עורכי היומנים 410

.המודרניתיליד , מורה לצרפתית ולתרבות צרפת בבית ספר תיכון בחיפה–] Adout[אק אדו ' ז: הערת עורכי היומנים411

היא , 38והוא אז בן , "הנער"מכונה להלן ביומניה , שנים3-ג ב"צעיר מל. בעל השקפות קומוניסטיות, שוויצריה .41בת

114

ואני מפחדת מפני קרע ביחסים , וקשה לי עד מאוד, אינני יודעת? האם רק אגואיזם הוא זה? מה-לשם? שלי

שכל ההתאהבות הזאת , אולי נכון אמת הדבר... (לעתים רחוקות ביותר, שאינם אלא פגישות עראי, אלה

כל אחד , אבל לא יהיה כלום). בשירה... אמצעי להיאחז בחיים ו, איננה אלא מעשה ידי ממשבשבילי

גם אני : "אק'ובכל זאת הייתה קצת נחמה כאשר אמר ז. במקום שבו הוא עומד, מן הסתם, מאתנו יישאר

קשה ". בכל זאת"איזה , לפחות, טוב שיש לו.. ?ובכל זאת, זה חשוב בשבילי מאוד–" עייף מן הזמן הזה

.איננו כלל איש מפלגה מובהק, לשכנע אותו שעל פי כל מה שיש בו

24.3.56

וכל מכרי , חושבת הרבה על רוסיה ובעניין סטלין). מתוך הגנה עצמית(אינני חושבת על המצב הפוליטי כאן

.בכל המחנות" הנוגעים בדבר"

17.11.56

אשרי אלה שזכו להיווכח בחייהם )]. רוסית! (לכםאמרתי " [!Я говорила" הנורא הוא אותו –לגבי רוסיה

אם הייתה לי בכל זאת איזו אשליה –ואני . עלוב מאוד עכשיו" השומר הצעיר. "שלא צדקו בחששותיהם

האמנם היו לי : השאלה ביושר גמור. אלה והצביעות ביחס למזרח412הכול נהרס עם ימי הונגריה, שהיא

כל זה דומה . ם"למחנה מפ, כביכול, ופן שהוא הריני שייכת עדייןכ באיזה א"ואעפ. אינני יודעת? אשליות

. כלפי פנים–הרבה יותר מזה . לא רק כלפי חוץ, הבנה גדולה-לאי

בעקבות מרד כנגד השלטון , 1956-המועצות להונגריה ב-פלישת צבא ברית -ימי הונגריה : הערת עורכי היומנים412

.הקומוניסטי

115

רשימות עיתונאיות אחדות מאת לאה גולדברג–נספח ב

עדה "בין אם בחתימתה ובין אם בפסבדונים , בנספח זה הובאו רשימות שלאה גולדברג פרסמה בעיתונות

הרשימות מובאות . ושלא נכללו בכתביה המכונסים– המאירות היבטים שונים שנזכרו בחיבור 413,"גראנט

.כל הדגשה או פיזור הם במקור. כאן על פי הסדר הכרונולוגי של הופעתן

414)1942" (הרהורים ביום גשם", עדה גראנט

. לנו אינה מספקת להסקת התנורמנת הנפט ש. בחדר קר. טורד ואינו פוסק. מאחורי החלון טורד הגשם

, הגשם טורד. על הספה, הנני מתכרבלת מתחת לשמיכה. אי אפשר לעבוד. בשעת הכתיבה קופאות הידיים

.קר. דופק על החלון

עברו ". טרמפ"תחת קילוחי המטר עמדו חיילים וחיכו ל, בדרך. שנסע מחיפה, מישהו סיפר לי אתמול

מתחת . כמעט בכל קילומטר וקילומטר בדרך. הנערים עמדו.היה גשם עז. מכוניות ולא לקחו אותם

.לקילוחי המטר

פנים . לבוש מדי צבא. רחב כתפיים, קומה-גבה. העומד בגשם, לאט מזדקרים כנגד עיני פניו של נער-לאט

הנער . לפתע נזכרת אני ש ה נ ע ר ה ז ה איננו עומד עוד מתחת למטר. הוא עומד מתחת למטר. בהירות

. כבר איננוהזה

.והגשם טורד. לשכוח. לשכוח! לא לחשוב

פותחת אותו מראשיתו וקוראה את אחת . אגדות הודו, אגדות עמים. אני מושיטה את ידי ונוטלת ספר

.האגדות הקצרות על בריאת העולם

".איך נהיה הלילה"

.שנולדו תאומים והיו לבעל ואשה, יאמא ויאמי. מעשה בשני האנשים הראשונים

, ביקשו האלים להרגיע את לבה. גדול היה יגונה. נשארה יאמי לבדה, ר נסתלק יאמא מן העולםכאש

. למען תשכחנו, כי יש להפריד בין הימים, אז גמרו האלים". היום הוא מת: "אמרה תמיד. ומיאנה להינחם

שכחה , יוםואחרי שהושם הלילה בין יום ל. שיהיה גבול בין יום למשנהו, והביאו את הלילה אל האדמה

.יאמי את אהוב נפשה

:לכן ייאמר

". מלבםימים ולילות משכיחים ייסורי"

?כמה ימים וכמה לילות. ימים ולילות. זו האגדה ההודית הישנה

של לאה [כנראה על שם סבתה ") "עדה גרנית"וכמוהו אף (ריבנר מעלה אפשרות שמקורו של פסבדונים זה 413

אבקש להוסיף על דבריו ולציין כי ). 59הערה , 210' עמ, מונוגרפיה" (מצד האם ששמה היה לאה גראנאט] גולדברגמקור אחר , להבנתי. נקראה הגיבורה עדה– בצל האב שנקרא אז – הוא האורובטיוטות מוקדמות של הרומן

1943-ברשימה מ. ילדי רב החובל גראנט, ול ורן'לבחירה בשם גראנט הוא חיבתה הרבה של גולדברג לספרו של ז ,בלאה חוב כינסה והקדימה דברים (מאמרים בספרות ילדים: בין סופר ילדים לקוראיושכונסה לימים בספרה

כתבה גולדברג שהיה זה אחד מספרי הילדים ) 106' עמ, ז"תשל, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ספריית פועליםגם עדה גראנט הפליגה , וכמו רב החובל גראנט; הודות לעולם המופלא שהבטיח לקוראיו, האהובים עליה

).148-147' בעמ, ספרו של ורן נזכר שם שוב( בספרות –למסעות מופלאים . 4' עמ, 17.12.42, על המשמרפס בנד 414

116

סך הולכים -ואחר... על זיכרון אחד, כחוזר על שם אחד, באותה מנגינה עצמה, טורד, והגשם טורד

ועוד . שנהנינו מן החוכמות שלהם, בעודם ילדיםםקנו עימהששיח, נערים ונערות שידענו. השמות ורבים

. של אלה אשר לא הגיעו הנה–שמות

?כמה לילות דרושים לשכחה, כמה ימים

יודעים לעתים , העוסקים במיוחד בפסיכולוגיה, ספרים חדשים. אגדות ישנות יודעות את חכמת הלב

היכן , אין אנו יודעים. הם רבים כל כך. אבל אין להאשים את הספרים החדשים. לאין ערוך פחות מזה

על ימי , על לילותינו, אלה היודעים את האמת על ימינו, ודאי גם מן החדשים הללו יישארו אחדים. הברירה

. כבר לא אחת טעו טעויות מרות גדולים מאתנו? הלנו החכמה לדעת? מה יישאר... גשם קרים כאלה

חלק , חלק מיגוננו, חלק מלבנו– זאת יישאר דבר מה הלא העיקר הוא שבכל? אבל כלום זה העיקר

... חלק במצבות-, חלק יהיה צפון באבנים של בנין, משמחתנו יישאר כתוב עלי ספר

.טורד, הגשם טורד. הושם לילה, גם בין היום הזה לבין הימים הבאים הושם גבול

.אבל אולי מחר תזרח השמש

415)1944" (יר פגישה עם ע–יומן ספרותי ", עדה גראנט

אחרי שנות הפרד תדמה לפגישה עם עיר ילדותנו בשבתנו מערים , קרוב ויקר מאוד, רק פגישה עם אדם

את , מבקשים אנו בפני הערים שאהבנו את סימני הזקנה, וממש כבפגישה עם אדם. מעולם אחר, אחרות

ה דווקא עלול להביאנו לכלל לפנים היה דבר ז. את סימני לכתה יחד איתנו בתוך הזמן, השיבה והקמטים

, הייתה כולה יצירה העומדת איתנה בתוך אותו הזמן, שלא כאדם הייתה העיר משתנה מעט מאוד: שייאו

של עיר המולדת היה מדגיש ביתר שאת את היותנו בני " נצחי-הילדותי"פרצופה . שחלף בשבילנו לבלי שוב

אבל תקופתנו האכזרית . ות על תלן מדור לדוראת בלותנו על הרקע האכזר הזה של האבנים העומד, חלוף

ובאורח מוזר טשטשה את , אלא גם בדמות האבן והלבנה, נגעה בידה ההורסת לא רק בדמות האדם בלבד

אולי משום פגישה עם עיר . להמיר את תווי הפרצוף, להזדקן, להתבגר: הרגשת הזרות הנוגה הזאת של החי

[...] ה את הלב יותר מבכל זמן אחר ודומה יותר לפגישה עם אדם ילדותנו בימים אלה היא אנושית ומפעימ

416)1945)" (מעניין לעניין( יעקב ןבזיכרו' בית דניאל'"

ואם בשפת . כאן בארץ הריהן החלום הגדול על העתיד ועדות לחלום זה. חורשות אורן צעירות מי לא יאהבן

צל יהיה , עץ יהיה לנו: "והפזמון החוזר". לתחלום היד השות: "הרי לך כמעט כותרת של שיר, שירה חפצת

".יערות יהיו בארץ הזאת, לנו

אחרי אלה שהכו שורשים עמוקים באדמה . אבל לפרקים יימשך הלב אחרי עצים באים בימים דווקא

עצים שאינם עוד בחזקת . בארץ הזאת" ישיבת קבע"וגזעם העב מספרים על , הזאת וענפיהם העקלקלים

יעקב וראית שם במשעולי ההרים עצים ןסע לזיכרו, אם לעץ כזה הינך מתגעגע. הוויאלא בחזקת" מפעל"

משהו מהוד התבונה והבגרות . ענפים שראו הרבה שלכות ואביבים הרבה, רחבי פארות, גדולים, של ממש

.הפשוט שלחיים, משהו מן היסוד הבריא, בהם

. 4' עמ, 1.12.44, על המשמרנדפס ב 415, 16.9.1939, 14.9.1939, ועיינו ביומנים; גולדברג נהגה לפוש בבית הארחה זה. 2' עמ, 26.3.1945, על המשמר נדפס ב416

.356' עמ, 8.3.1955-ו; 270' עמ, 9.1.1941; 265-263' עמ

117

שלא אחת נשבענו להפכן , עת צורות חיים נושנותקבי. כל הווי ריח של שמרנות עולה ממנו, ידענו גם ידענו

לפרקים גם לא , אך אם האדם נושא אותו, אדרבה, אין בו רע–אם בעץ יבוא הדבר לידי ביטוי , גם לעוקרן

נמשך לעתים לבנו גם לדמות אדם המהלכת על פני , כן בארצנו חסרת יציבות הצורות-פי-על-ואף. נסלח לו

לעיתים נכסוף . בלי מחשבה תחילה שיסודה ברעיון מסוים, בעי לסביבתומתוך יחס ט, הקרקע מתוך הרגל

בקשר לנוף אחר ומתחת לשמיים , נכספנו לאותה דמות פשטנית של איכר שזכרנוה ממקומות אחרים

.אחרים

שיחי . שבת, בוקר היה. לעולם לא אשכח את אלה השניים שנזדמן לי לראותם יום אחד בסמטה זיכרונית

פה ושם הייתה עדיין . עיטרו את מעלה הסמטה משני צדיה, המשמשים גדר לפרדסים, םהשיטה הדוקרניי

קיץ היה והיום הבטיח . שכהתה מאוד מחמת קמילה, תלויה ומבצבצת על שיחים אלה פריחתם הצהובה

יצאו השניים מן . ופשוט וחגיגי כאחד, והכל היה צלול ועמוק ביותר. עמוק נדף מן השיחים, ריח דבשי. שרב

פניה אומרים . ישרה ומתונה מאוד בהליכתה, היא הייתה זקופה וחסונה. המבוגר, אם ובנה הגדול. סמטהה

ושמלה מישיה , יורד עד המצח, סודר מלמלה שחור היה לראשה. שלא נכנעה לזקנתה, רצינות גדולה

כבדות ה, הגבוהות, ולא גילתה אלא את נעליה השחורות, מתרחבת מעט למטה, ארוכה, שחורה אף היא

והבן הלך לצדה קוממיות . קטן, סיכת זהב גדולה הייתה על חזה ובידיה סידור שחור. והמצוחצחות למשעי

משהו מאותה צייתנות נכנעת , בכל זאת, אבל בהליכתו זו הזקופה ומגושמת מעט היה, ומתונות כמוה

ר והייתה נראית אשר שוליה אינם רחבים ביות, לראשו הייתה מגבעת שחורה, "כבד את אמך"האומרת

חליפתו . אדומים ואומרים ביטחון ללא מחשבות יתירות-שזופים, כבדי הסנטר, נוקשה מעל לפניו העגולים

ומבהיקה מרוב שנים ובכל זאת לא נתקפחה בה ") אולטראמרין"אותו צבע שקורין לו (הייתה כחולה

נעליו . על אפך ריח של נפטליןשאם תיקרב אליו יצליף, היית מדמה עוד מרחוק. ארשת החגיגיות השבתית

ובידיו נתון . שרשרת השעון הכבדה עיטרה את חזהו, הבהיקו בוהק מופרז מעט ושרשרת זהב417הצהובות

כי , הלכו השניים הליכה של מי שיודע. סידור תפילות בנרתיק קטיפה אדומה ומגן דוד של זהב רקום עליה

מאיזה . השמים את פעמיהם לבית התפילה, כובדיםהליכה של איכרים אמידים ומ, והחג חגו, היום יומו

.כן היו חטיבה קטנה של מציאות מוצקה-פי-על-מאיזה הווי רחוק ואף, עבר רחוק פסעו השניים לקראתי

יעקב ביום חמסין ןכל התמונות הללו ובייחוד זו האחרונה עלו על לבי משהתקרבה מכוניתנו לזיכרו

ואגמי תכלת של האירוס , יות התלקחו במשעולי שלוחות הכרמלכלניות ונור. יום שכולו פריחה, אביבי

רקפות זקפו את אוזני הארנבת שלהן ובין ירקותו של . הפראי הכו גלים קטנים בנגוע בהם הרוח החמה

אך החמסין האביבי לא היה עדיין מייגע ומוצץ את , היה חם. העשב חייך בתמימות יתירה הפשתן הוורוד

הבהבו רוכסי הגבעות בתכלת כהה מעט יותר , המשתרע למרגלות ההרים, ישורמאחורי המ, הרחק. לשדנו

. אורן, עברנו על פני העצים עתיקי הימים והנה אנחנו מול חורשת עצים צעירים. מתכלתם של השמיים

. ועתה הרי זה חורש של ממש" כשהיו עדיין תינוקות"עודני זוכרת את האילנות האלה לפני שש שנים

שהיא , מול חורשה ישנה מעט יותר, בית המרגוע לאנשי אמנות, "בית דניאל"וך החצר של והוא שוכן בת

מעבר לחצר הזאת ואשר בה נחים בקיץ המבריאים בתוך כסאות מרגוע ונושמים את האוויר המבושם

.ריחות אורן

ית ליליאן פרידלנדר את האדמה הזאת על כל אילנותיה והב' גב, לפני זמן קצר מסרה בעלת המקום

לא מנוחה . נכס ציבורי זה יהיה לפי תוכניתה ביום מן הימים מרכז האמנות בארץ. שעליה לקרן הקיימת

, אך עוד יהיו כאן קונצרטים, כבפינה לעבודה, הציירים בחרו כבר עתה במקום זה. אלא גם יצירה, בלבד

חג , וב עם את חג הכרמיםהנה בקרוב ודאי נחוג כאן בר. חגיגות עם, עוד תהיינה הופעות ריקוד המוניות

.כאשר חגונו אשתקד בעין השופט, הבציר

ומחמת כך הוא נחשד בידי ( הן צהובות והוא האוראך גם נעלי אביה של נורה ברומן , אולי אין הדברים הקשורים417

). 13, 25' עמ, והוא האור(שכנה לתא הרכבת , וכמוהן גם נעלי היהודי, )שוטרי הגבול בריגול לטובת הבולשביסטים

118

הרים וים ואחו , יער: בכל בבת אחת, אנו יושבים על המרפסת המרווחת של הבית והכל נתון לעינינו

מי ישתומם אם ישמע לפתע קול חליל ודמות נערה כפרית תופיע לפנינו על . איזה אמפיתיאטרון נפלא. פורח

?המשעול

418)1945" ('ופה שלכםאיר'"

והתווכחו על היצירות שנוגנו ועל , הפסנתרן והצייר, עמדו השניים, אחרי קונצרט של מוסיקה מודרנית

, הפסנתרן ביקש להצדיק את הדיסונאנסים. פסוקים בודדים היו מגיעים אלי ונוגעים בי עד כאב. סגנונן

הצייר תקף ודרש את , יוצר בן דורנו-ישבהן חייב ללכת מוסיקא, את העקלקלות שבדרכים, את השיברון

וכבכל ויכוח של . הקונסטרוקטיבי, אלא את חריפות הקו הבונה, לא את המלודי והנעים, בהירות הצורה

היה הרבה צדק , אנשים היודעים את מקצועם ומרבים לחשוב על דרכי היצירה וגורלה, שני אנשים רציניים

.והרבה אי צדק בדברי כל אחד מהם

האנשים נטשו לא רק את האווירה השקטה של , ההרגלים אינם קיימים עוד, החיים נשברו צורות -

את צורת החפצים המקיפים אותם , את נוף ילדותם, אלא גם את הסביבה בפועל ממש, המשך החיים

הייתכן שיהיה בניין בטרם הושלם ? הייתכן שדבר זה לא יבוא לידי ביטוי ביצירה האמנותית, בבית

?הניתוץ

וכשהיא . המהפכה שהיא אופנה, מהפכנות בלתי פוסקת באמנות. זוהי דרך מחשבה אירופית ביותר -

. ייתכן שמסעותיי במזרח הרחוק לימדוני דרך מחשבה ודרך ראייה אחרת. נהיית לאופנה אין לה שום טעם

רלה קונטו, אינני מאמין כי אפשרית אמנות בלי מסורת של דורות שמעליה עומד איזה גורם מוסרים

, את כל ההשגחה המכוונת, האירופיים שלך סילקו בניסיונותיהם את כל המעצורים הגבוהים. עליונה

בשעה שאי אפשר . מכר של רגשות ממדרגה שפלה-בסחר, וממלאים את המקומות הריקים במרכולת

.אין צורך באמנות, לעשות אמנות בעלת צורות

.לא יהיה סגנון, אבל אם לא תחפש אחרי סגנון-

, "סגנון"המושגים האירופיים , בכל המושגים האלה, בכלל, אינני מאמין. אין בונים סגנון מרצון-

הלכה אירופה שלך אל , מן היחס הבלתי אמצעי לעולם שהאמנות חייבת לעשות אבסטרקציה ממנו, "טעם"

. אל חנות מכולת של חצאי אמוציות, השוק של ההרגשות

!ם בכנותם את הכינויים האלה אל תטפול על כל הדברים הנוראי-

כי כשהייתי באפריקה ועמדתי מול יצירותיהם של אלה הקרויים בשם , אתה יודע? וכי מדוע לא-

תחילה היה אומר האדם : היא פשוטה. למדתי את כל אורח ההתפתחות הזאת" פראים"ו" פרימיטיביים"

צורתה של : "אולי, כך אמראחר, "לאנטילופה יש צורה"אחר כך היה מוסיף ואומר , "אנטילופה"

זוהי !" ולפיכך הבה ואנסה למכור אותך! אני אוהב אותך, אנטילופה"ועכשיו הוא אומר ". האנטילופה יפה

...אירופה שלכם

. וכבר לא חשבתי על נקודת המוצא של הוויכוח. סוף פסוק זה הוא שנתקע באוזני–" אירופה שלכם"

אירופה , אירופה שלהם, אירופה שלכם. "וי האמנותי העיקרוכבר לא היה עניין צורות האמנות והביט

".שלנו

אני . "ובאלם המשכתי את הוויכוח עם עצמי, ניסיתי להמשיך את הדברים בנפשי–" השגחה ומסורת"

, פה-טי-לי, משוררי האהוב יותר מכל. השירה הסינית, הפילוסופיה הסינית, האמנות הסינית. יודעת סין

לעולם לא יהיו / כי השחור והלבן הם שניים / ערגה מהיותו בדד -שבע/ הכנפיים -לבןאפילו אווז . "פו-טו

גיליון , שנה ב, טורים, "מכתבים לאירופה", ד שפירא"והשוו לרשימה מאת א. 6' עמ, 30.4.1945, על המשמר נדפס ב418

. 1' עמ, 25.1.1939, מא

119

והסינים שוחטים זה את זה היום באכזריות שאיננה . הליריקה הגדולה. זאת היא המאה השמינית". אחד

. תוצאה של תרבות, כנראה, וגם זוהי. נופלת מן האירופית

כאשר , עמדת כנגד עיני. את כיעורך הנורא, את דמך, פצעייךאת, אירופה הדוויה, אבל אני ראיתיך היום

שוב . ורציתי לנשק את כל פצעייך. כילד מוכה ופצוע מתבוסס בדמיו, כיקר ביותר. לא עמדת עוד מעולם

ההולך בדרך , שוטה תמים, לא מושיע, לא. ולא מושיע–קדוש מעונה , היית בעיני היהודיות כישו על הצלב

מעולם לא הייתה כפרה בדם ובכל הייסורים ... נות בנייך אמרת לכפר ואין כפרה בדםאת עוו. הייסורים

. עולם אומלל, עולם נורא. ושגרמנו לזולתנו, שנתייסרנו

מה הייתה ? הזאת זכותנו לשכוח? הזאת זכותנו להיות שופטים ודיינים419.הפח נשבר ואנחנו נמלטנו

שביתם ומשפחתם ומנוחתם נהרסו כבר , תה חורבן והרסבשביל בני דורי שילדותם היי, אירופה בשבילנו

- בני ירכתי. ואילו האמונה לא נהרסה, כבר אז היה הכל הרוס בחיינו? 1918-1914] ,[במלחמה הקודמת

איך הלכנו , שבויי העיירה היהודית לכל צורותיה, בני הפינות המדומדמות של מזרח אירופה, התרבות

" ההשכלה"כאנשי , כשלמה מימון בשעתו, תמימים ושוטים היינו! למרכזים הגדולים ללמוד תורה ודעת

, הייתה בדמנו" עולם הנאור והגדול"הזיקה ל. לשתות מעיינות הדעת" מן הגבולות"הצעירים , הלכנו אנחנו

של " אנטילופה"לא ב, לא יכולתם לשבות את נפשנו באידיליה התמימה. מורשת מדמם של המשכילים

חתונתה של "ולא ב, הייתה עליה כבר השכבה של הידיעה והמחשבה אשר לימינואם לא , " פרימיטיבי"ה

, גתה, לו'ומיכלאנג, וטו'וג, דאנטה–? מה הייתה אירופה בשבילנו420.ויהודי כתריאלבקה החביבים" אלקה

, שמות, שמות... ויס'ימס ג'וסטרבינסקי וג, סיזאן, ורילקה ורודן, וורלן, וסטנדהאל, ומוצרט, ופלובר

אפלטון : ואפשר היה להוסיף, הרבים כל כך, הסותרים זה את זה, השונים במובנם ובערכם, תשמו

להבינם , לדעת כל אחד ואחד מהם, לראות, האם היה צריך לקרוא? האם זה היה העיקר. ושפינוזה וברגסון

ד של זה היה הריח המיוח, הנפשית, זאת הייתה האווירה השכלית, "השלם"זה היה ? להעריכם, עד תום

שבפרברי עריו היו הפארקים , שביערותיו עמדו אלונים עתיקי ימים, האור המיוחד של אותו עולם, עולם

שעל זרמי נהרותיו הגדולים בנו ארדיכלים אלמוניים במשך מאות ומאות , משירים שלכת של זהב בסתווים

, למרות הכל, כלהיא הייתה האהבה הראשונה על אף ה... בשנים את הגשרים המקומרים יפי המעקה

...את הפוגרומים, את השריפות על המוקד, למרות מה שדמנו היהודי זכר השחיטות

ועד יום . האוהב ואת פצעי השונא לא נשכחאת פצעי , אותך, ואנחנו לא נשכח, אותך, ואנחנו לא נשכח

" שלהםאירופה ", "אירופה שלכם "–את הכאב הגדול הזה ששמו אירופה , מותנו נישא אותה בקרבנו

421.מאוד שלה, אף כי אנחנו היינו שלה-, "אירופה שלנו"לא ... וכנראה

".נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו: "7פסוק , פרק קכד, על יסוד תהילים419

.בהתאמה, שירו של טשרניחובסקי והעיירה היהודית ביצירותיו של שלום עליכם420

ונכלל בספר 1952 באוגוסט אורלוגיןנדפס לראשונה ב" (פצעי אוהב"קרבתו של טקסט זה לשיר ב במחזור ראו את 421 ): 176ב, ברק בבקר

,הנער, אזי זכר אזכר אותך , צנוע ועדין, צעיר, כל כך

,הדין-אך כל שעה לך כיום .בשער מוכיחים –ורבותיך

ובאת גם אתה בסוד הסער

,ולא אבית לנחש באוב ובלב ממרה השכלת לאהב .עולם מכה שלא נחם בצער

ובין הריסותיו. עולם חרב

,שלהבת והמום-צרוב, נשאת כאב, פקס-אמת קטנה פצועת

עיף אשר ישא בזרועותיו

120

422)1947" (להכפלת האחריות"

הזמן עמדנו מול הבשורה והיה כאילו -הלומי. בלילה ההוא היה נחשול השמחה נושא את הלבבות והמוחות

והמליצות , דול מאודשותפות בשמחה הוא רגש ג. נפרד הראש מעם הגוף ורקד הורה באחת מכיכרות העיר

הולכים ונמחים אותה שעה ומתבטלים , החשבונות ולחישות הפקחות היתירה של השכל הישר, וההפשטות

. בפניה

?ואחר כך

.עתיםואחר כך נתבקשתי להביע את דעתי ואת רגשותיי מעל דפי

אשר לכל אזרח לא יותר מ. הכרתי העמוקה היא שאין לי זכות להביע ברבים דעות ורגשות בעניינים אלה

שבדרך מקרה , ועצם העובדה. אשר זכותו היא זכות ההצבעה וחיי שיתוף ועבודה כאן, של ארץ זאת

איננה משנה , פתוחים לפני שערי ההבעה בפומבי יותר מאשר לפני רבים מבני ארצי, מסיבות אחרות לגמרי

.דבר בהרגשה זאת

. לומר עכשיו– לכל אדם –ורק דבר אחד המתקבל על הדעת מותר לו לאדם

–אנו יודעים כבר אשר יידרש מאתנו ; ימים אלה ימי חבלי הלידה הטראגיים של המדינה העברית

ואנשי הרוח יהיו מצווים שבעתיים על שמירת . אחריות כפולה ומכופלת על כל מעשינו: הכפלת האחריות

.על קביעת הפרופורציות הנכונות לגבי דברים, הממדים

זלזול וביטול , לחוסר ביטול וזלזול לגבי אישים ומוסדות, של כבוד למדינהאיך נחנך עצמנו ליחס

משום שאך אתמול קראנו לו למי שהנו , מאורח החיים האינטימי, מעצם קטנותה של הארץ] ים[הנובע

.ממדרכה למדרכה!" הרי ראובן! שמעון, הי] ",[מיניסטר היום

ועם שמירה על הכבוד העצמי שלנו לידיעת , גנוואיך נחנך את עצמנו ואת נערינו לבל נפחית את היש

?יכולתנו הממשית ודרך ארץ בפני כל הראוי לדרך ארץ בעמים אחרים

אך כל אלה , ראש דאגתם של הסופרים והאמנים, ראש דאגתה של הספרות העברית, לדעתי, זוהי עכשיו

לגבי , ל ג ב י ע צ מ נ ולא יושגו אלא אם כן יידע איש איש מאיתנו לשמור על הפרופורציה הנכונה

.לגבי המעשים שהוא עושה אותם כאיש הרוח וכאזרח, יצירתו שלו

423)1948" (לא נוח ולא מצחיק", עדה גראנט

אם (ומאוד לא נוח לכתוב על מחזה אשר לא ראוהו אף לא קראוהו . לא ראיתי" הבימה"ב" נח"את הצגת

כי אספר על שום מה , כך לא אכתוב על ההצגה ועל המחזהלפי!) כי יש העושים לפעמים גם דברים כאלה

.לא ראיתיו

פרמיירה "אותו יום פגשתי במקרה אנשים שהיו ב". הפרמיירה השנייה"הוזמנתי למה שקוראים אצלנו

, כבנוסח הישן, נחיש לו ל" הבימה"המוצג ב" אקטואלי"כי בנוסח ה, בין כה ובין כה סיפרו לי". הראשונה

.ערבי... הואחםו, יפת הוא אנגלי, הוא יהודישם, אך משום שהנוסח הוא אקטואלי.שלושה בנים

מגבולות העיר נשמעו יריות ואני קראתי אותו פרק . הנה בגלל חם ערבי זה נשארתי אותו ערב בבית

". ך"כיצד מנציחים אצלנו את התנ"והרהרתי , "בראשית"ב

–מום -תינוק סרבן חלוש ובעל

.והתפלה קורנת על שפתיו

.1' עמ, 11.12.1947, עתים נדפס ב422

.1' עמ, 23.4.1948, עתים נדפס ב423

121

לא מעניין אותי . הרי את המחזה לא קראתי ולא ראיתי. זהך בפני אותו מח"אין בדעתי להגן על התנ, לא

לפי ביטויו , שכן המבקר, הפעם מה עשו בדרך כלל בנושא הגדול ואין אני אומרת לנהוג בדרך מבקרים

לא הנושא ולא האמנות מעניינים ". הריהו תמיד פרקליטו של הנושא נגד האמן"העוקצני של תומס מאן

כשעלינו להיות , טאקט שבאקטואליזציה מסוימת דווקא בימים אלהאלא מעשה בחוסר , אותי הפעם

.זהירים מאוד כלפי עצמנו

לדעתי זוהי סיבה מספקת להישאר ". הבימה"אומרת הצגת , חם הוא ערבי השולף בלי הרף את סכינו

.בבית

ערבים הם שה, אמרו לי אחרי ההצגה בביטחון גמור, "בימה"ב" נח"שילדים אשר ראו את , סיפר לי ידידי

דברו של התיאטרון , כנראה, שכן, וכל ההוכחות שהוכיח להם באותות ובמופתים לא הועילו". בני חם"

.הלאומי בעל משקל הוא

: אמר ידידי

אך כדי להיפטר מהם אני לא אלך . שאינם מוצאים חן בעיני, יש לי קרובים ובני משפחה ושארי בשר"

".לזייף את הפספורטים שלהם

וכשמספרים , הגרועות כשהן לעצמן, יש בדיחות: לאמתו של דבר. זה לא נוח ולא מצחיק: דברולאמתו של

. אותן בחברה מסוימת ובנסיבות מסוימות הן הופכות להיות למשהו הגרוע לאין ערוך יותר מבדיחה גרועה

שבעתיים תנאי החיים המיוחדים במינם שאנו נתונים בהם עכשיו מכריחים אותנו לשקול : לאמתו של דבר

".אקטואליה"ול" פוליטיקה"כשיש בהם רמז ל, ובייחוד, את מוצא שפתינו, את מעשינו

כשאנו נתונים במבחן הקשה ביותר של תכונות האנושיות , כי דווקא בשעה זו, זה לא נוח ולא מצחיק

. לעגשל , של שטנה, להיגרר אחרי תעמולה זולה של שנאה, יותר מאשר בכל שעה אחרת, אסור לנו, שלנו

, בלבבותיהם של אותם צעירים המקריבים את חייהם למען שלומנו, אסור לנו לטפח בלבות הנוער

את הרגשות אשר מאוחר יהיה לעקור אותם משורש לבבם ביום כאשר יידרש מאתנו , הצלתנו, ביטחוננו

ן אותו שהם מנהלים את המלחמה הזאת למע–. ואין דבר קשה–הלוחמים שלנו חייבים לזכור . דבר זה

וערינו וכפרינו , ואשר בו נצטרך לשבת בשלום ובשלווה בארץ הזאת– שאנחנו מאמינים כי בוא יבוא -, יום

ואנו נצטרך לטפח יחסי שלום ויחסי כבוד ויחסי ידידות עם , גובלים עם עריהם וכפריהם של שכנינו

.לקרבנות הללו, הזהלדם , אין שום ערך דווקא ל מ ל ח מ ה הזאת, שאם לא כן, השכנים הללו

, היא הדרך הזולה והמסוכנת ביותר בקיום יחסים אנושיים, כל הכללה עוינת לגבי עמים שלמים

פ ו ל י ט י ק ה שאנו נלחמים נגד , עלינו לא לשכוח אפילו לשעה אחת. שבנו" צלם האלוהים"בשמירת

היכן נקבע את הגבול בינינו ובין אלה ,שאם לא כן. אך לא נגד העם הערבי, מ ס ו י מ ת של העם הערבי

- כי מעשה דיר, שיבינו את העובדה באשר היא עובדה, הדורשים מאחרים, אנחנו? "הפורשים"המכונים

–! יובן בכל מקום-, שיובן, בצדק, אנו הדורשים, איננו מעשה של ה ע ם הי ה ו ד י424יאסין

ידי היישוב בעל המחשבה ההוגנת והיחס , שידינו;ישהסתייגותנו מן המעשה הזה איננה עניין פורמאל

להבין דברים מעין אלה גם לגבי עמים אחרים , חייבים, אנו צריכים-, לא שפכו דם נקיים, ההוגן לדברים

. ואפילו הם בשעה זו המסוכנים שבאויבנו

עלינו , האשר לא חפצנו ב, אבל עלינו לא לשכוח שבמלחמה הזאת. סאטירה היא תמיד נשק חשוב: ומכאן

. לשמור תמיד ובכל מקרה על הכבוד האנושי של נשקנו

. לעיל335 וראו הערה 424

122

425)1951) (מכתב ב" (מכתבים מאביב מדומה"מתוך הרשימה

טרחות וטרדות , שגרם מן הסתם, בימי נעורי עשיתי מעשה משונה, פעם. את חטאי אני מזכירה היום[...]

אין לבבי נוקפני , כתבים היו אם אחריםמ-אם נושאי, על הפרוסיים. מכתבים פרוסיים-לא מעטות לנושאי

המעשה שהיה כך . אבל עצם העניין משונה בעיני עד מאוד. כפליים-הם שילמו לי על אותו מעשה כפל. היום

. הוצרכתי לחכות למישהו שלא בא ושעתי ארכה מאוד426...העיר בק-יום אחד ישבתי על ספסל גן: היה

. שלא היו ולא נבראו, אותן וכתבתי עליהן איגרות לאנשיםפתאום הוצאתי. דואר-בארנקי היו כמה גלויות

במקום המיועד לכתובת כתבתי כתובות עם שמות ערים ורחובות ומספרי בית ושמות אנשים המתקבלים

הדואר - שלשלתי בתיבת– חמש או שש מספרן –את כל הגלויות הללו . אך אינם קיימים, על הדעת

.אינני יודעת מה היה גורלן, תבתי עליהןמכיוון שאת מעני החוזר לא כ. הקרובה

למה נזכרתי , אולי תגיד אתה? שכל אדם הגון היה מתבייש בו, למה זה נזכרתי היום באותו מעשה שטות

?בו

שכמעט בכל כתיבה היום יש משהו ממעשה זה , האמנם אינך חושב. סיבת האסוציאציה היא אחרת[...]

ספרי שירה נמכרים , הנוער מרבה לקרוא, העברי נפוץ היוםהספר? בגלויות שנשלחו לכתובות של רפאים

בשבדיה , ביותר אכסמפלארים מאשר באנגליה, בארץ זו גם באופן מוחלט ולא רק לפי אחוזים בלבד

הן –איננו צריך עוד להתדפק על דלתות הוצאות הספרים " שיש לו שם"סופר . בארצות תרבות של אירופה

-ואף. חל שינוי עצום לטובה, עשרה שנה-שתים, עשרה-ה כאן לפני שלושבהשוואה למצב שהי. באות אליו

הייתה ידועה לנו , שקראו אותנו בימים ההם, של אותם המעטים–נדמה לי שכתובתו של הקורא , פי כן-על

וזה לא . נושא מכתבים נואש לא היה צריך אז להתרוצץ ביני לביניהם. אז יותר מאשר היא ידועה לי היום

הימים ההם לא היו כלל טובים , לא. אשר חלפו לבלי שוב" העתים הטובות"בכיה וקינה על עניין של

האיכר העברי לא היה דומה , האינטליגנציה–כי העם שלנו היה , "אל העם"אבל אזי יכולנו לדבר . מימינו

" עם "אבל עכשיו יש לנו. הקבוצות, המושבים, הלא אלה היו הקיבוצים–העם . לאיכר בשום ארץ אחרת

העומדת להם , כי בלשון זו, שאינם יודעים כלל, אשר אך תמול באו הנה, אותן הרבבות של אנשים, אחר

יש צורך משום מה , המלאים מכשולים, המחמירים, בשטן בדרכם הראשונה בחיים החדשים הקשים

...לכתוב סיפורים ושירים

שולחים , ובכן, דו לשיר בה ולקרוא בההם ילמדו לדבר בלשון הזאת ובניהם ובנותיהם ילמ: אני יודעת

לי נדמה לעתים ? זה" האמנם"מי יידע להשיב תשובה על ? האמנם. לדור הבא, למחר, אנו איגרת לעתיד

הדור אשר , "הדור שמלפני המלחמה"שאנחנו . ידרוש ערכים אחרים, שהדור הבא יתחנך על תרבות אחרת

אשר יתכן ומחר , אשר יקרו לו ערכים, ים להם לעולםאשר יהיו זר, אוהב בעל כורחו כל כך הרבה דברים

אולי אנחנו איננו יודעים כלל את הלשון ההיא העשויה –את מוסרם , את חנם, איש לא יבין את יופיים

.לסבר את אוזנם של אלה

שאיננו רוצה לחנך , כתבוסנות הנוחה לו לאדם, נא תראה את דברי כהבעה לפסימיות ומרה שחורה-ואל

, שתרבותם של אלה, כי לא אמרתי. א זה הדבר ולא זו הנקודה ואין כאן שום דבר התלוי ברצוניל. וללמד

חיש לי הרגשה שהיא , בתכלית הפשטות. תהיה נחותה ממנה, אשר יבוא אחרינו תהיה גרועה מזו שלנו

אין , שנראו לנו כמרכז חיינו, ואם בעולם האחר הזה לא יהיה צורך באותם הדברים. תהיה א ח ר ת

. [...]פירושו של דבר שאחר הוא וזה הכל. שמרכז חיינו היה טוב יותר או גרוע יותר, פירושו של דבר

ב "וראו את דבריו של א. 3' עמ, 9.2.1951, א"תשי' באדר א' ג, "ותדף לספר", על המשמר, "מכתבים מאביב מדומה"425

על , "מכתב גלוי ללאה גולדברג", שמואל עדן(יפה על תגובה שהתפרסמה אודות רשימה זו כעבור שבועיים . 124' עמ, פגישות עם לאה גולדברג, ב יפה"א, )23.2.1951, א"ז באדר א תשי"י, "דף לספרות", המשמר

- שבה נולדה ב, ) בפרוסיה–לפנים (ולא לקניגסברג , בה בילתה את ילדותה ונעוריה, )ליטא(ונה לקובנה נראה שהכו 4261911 .

123

מבחר–" המטאטא" פעילותה של לאה גולדברג בתיאטרון –נספח ג

- מ, "המטאטא"עבור תיאטרון ) ים'סקצ(לאה גולדברג השתתפה בכתיבת פזמונים ומערכונים

, )בינה לבין התיאטרון הסאטירי" שידך", שככל הנראה(ן אלתרמן יחסית לנת. 1948 עד 1935

היא השתתפה בכעשר תוכניות –תרומתה הכמותית של גולדברג לתיאטרון זה הייתה מעטה

היא לא הסתפקה רק בכתיבת פזמונים , אך בניגוד לאלתרמן427; יחד עם אלתרמן–לפרקים , בלבד

לא נטלה לעיתים חלק גם בכתיבת המערכונים א, )שתפקידם היה לקשר בין התמונות השונות(

. עצמם

, כתיבה בידורית ואקטואלית: העיון בטקסטים הללו מלמד על פן שכמעט ואינו מוכר ביצירתה

גולדברג שימשה כמבקרת , קברט זה- במקביל לכתיבה הספוראדית לתיאטרון428.שעוקצה בצדה

אך , "לוג" על ביקורותיה חתמה בשם ;ונדרשה לחוות את דעתה על הצגותיו, דברתיאטרון בעיתון

.בקהילה האמנותית הארצישראלית סוד ידוע היה שהיא העומדת מאחורי הפסבדונים

הסברים על הרקע ". המטאטא"בנספח זה מובאים פזמונים אחדים שגולדברג כתבה להצגות

429.לתוכניות שעבורן נכתבו הטקסטים נמצאים ברובם בסמוך לפזמוניו המכונסים של אלתרמן

דבורה ' עבודת גמר בהדרכת פרופ, ישראלי-התיאטרון הסאטירי בארץ: המטאטא, על פי הנתונים שאספה אילנה קליימן427

לשם . 1991אוקטובר , סיטה העברית בירושליםהאוניבר, א בפקולטה למדעי הרוח"גילולה ובמסגרת לימודי המפרקי : נתן אלתרמן, מנחם דורמן" (המטאטא"אלתרמן תרם מפרי עטו לעשרים ושמונה תוכניות של , השוואה ). 180' עמ, ביוגרפיה

;)128הערה (343, 182' עמ, פרקי ביוגרפיה: נתן אלתרמן, מנחם דורמן, ובלאקוניות רבה, עד כה הזכירו היבט זה428פזמונים ", דני. ס; 294, 85' עמ, כרך א, ]1979 [2000, הקיבוץ המאוחד, פזמונים ושירי זמר, כתבי נתן אלתרמן

' עמ, פגישות עם לאה גולדברג, ב יפה"א; 37' עמ, 30.8.1974, ד"ב באלול תשל"י, מעריב, "גולדברגסאטיריים של לאה ה בטבת "כ, "חותם", על המשמר, )שרה שנה למותהע-במלאת חמש( הסאטריקינית גולדברגלאה " וברשימתו 74

, הקיבוץ המאוחד, העיזבון הדרמטי של לאה גולדברג:ים בחלוןאילנה נאמן בספרה ; 18' עמ, 18.1.1985, ה"תשמהפקולטה , שנאמן הגישה בחוג לאמנות התיאטרון" מוסמך"ספר זה הוא עיבוד לעבודת גמר לתואר . 1997

אולם הטקסטים הללו טרם זכו לטיפול . כרכים2, 1993, אביב אוניברסיטת תל, וד כץיולנדה ודלאמנויות על שם . מחקרי

הטקסטים של גולדברג נסרקו . ב-כרכים א ו, ]1979 [2000, הקיבוץ המאוחד, פזמונים ושירי זמר, כתבי נתן אלתרמן 429-שבאוניברסיטת תל) ה"מילא(השמורות במרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה " המטאטא"כאן מתוך תוכניות

ישנם עוד מערכונים ושירים רבים של , לצד הטקסטים המודפסים.בסיוע צוות עובדיו ובאישור הנהלתו, אביב . השמורים שם בכתב ידגולדברג

124

125

126

127

128

129

מ א ת לא ה גול דב רג " נש כחי ם " ר פר וד ו ק ציו ת של ס פ רי י ל דים : ד נספ ח

ר פרוד וקציה -) ט" תר צ ( האורחת מכנרת -א

130

131

132

רפ רודוק ציה -) 1944 (נשמור על ארצנו - ב

133

134

135

136

137

) ח ל קית( ר פרודו קצי ה-) 1949 ( ת ר יסר צ ב ר ים -ג

138

139

140

ביבליוגרפיה

.ארבעה כרכים, ד"תשמ- ך"תש, עם הספר, יהדות ליטא, ]?[ .1

, 1949 במרס 27, ט"ז באדר תש"כ, ביום א דברי סופרים בפגישה שזימן ראש הממשלה,]?[ .2פברואר , 53-51' מס, פרוזהשב ונדפס בכתב העת , ט"סיוון תש, הקריה, ]ל"חסרים פרטי מו[

.18-6' עמ, 1982

באוקטובר 11, י"ח בתשרי תש" ביום יבפגישה השנייה שזימן ראש הממשלהדברי סופרים ,]?[ .3, 1982פברואר , 53-51' מס, פרוזהשב ונדפס בכתב העת , 1950, ]ל"חסרים פרטי מו[, 1949 . 31-19' עמ

יולי , 3חוברת , כרך ד, הספרות, "מודל היסטורי: הספרות העברית", איתמר, זוהר-אבן .4 .440-427' עמ, 1973

, "1948-1882, ישראל-מקומית וילידית בארץ, הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית", --- .5 . 189-165' עמ, 1980יולי , 16 ןגיליו, צבי- יד יצחק בן, ישראל ויישובה- לתולדות ארץ: קתדרה

. ' עמ438, 2003, מאגנס, שירה פוליטית בישראל: הזכות הגדולה לומר לא, יוחאי, אופנהיימר .6

בבמה , בסיפורת, בפזמון, הזית ושורשיו בשירה- על עץ:'אחי הנידח, הזית- עץ' ",דן, אלמגור .7 .153-139' עמ, 1997קיץ , 39ליון יג, עלי שיח ,"תונותיובע

. ' עמ480, 1997, ספרית אפקים, עם עובד, דיוקן: הצבר, עוז, אלמוג .8

והוסיף הביא לבית הדפוס , ח"תשכ- ב" תרצ–מאמרים ורשימות : במעגל, נתן, אלתרמן .9 1987, הקיבוץ המאוחד, הדפסה שלישית, מהדורה שנייה ומורחבת, מנחם דורמן: הערות

. ' עמ300, ]1975[

תרגם , הגיגים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה: קהיליות מדומיינות, בנדיקט, אנדרסון .10 .' עמ287, 1999, האוניברסיטה הפתוחה, מהדורה מעודכנת, דן דאור: מאנגלית

, תיאוריה וביקורת, "על המקום של היהודים: אין מולדת לישראל", דניאל ויונתן, ןבויארי .11 .104-79' עמ, 1994סתיו , 5גיליון

, יזל ספירו'עריכה מדעית ז, אבנר להב: תרגם מצרפתית, שאלות בסוציולוגיה, פייר, בורדייה .12 .' עמ242, 2005, רסלינג, יזל ספירו ואבנר להב'ז: הערות

, דביר, 1956-1936, היווצרותו של המיליטריזם הישראלי: דרך הכוונת, וריא, אליעזר-בן .13 . ' עמ408, 1995

הוצאת , מתקופת ההשכלה ועד ימינו: ירושלים בשירתנו החדשה, )עורך(שלום ,)שורץ(ברוך -בן .14 . ' עמ352, 1955, ראובן מס

, הקיבוץ המאוחד, טליריקה ולהי, בשיתוף עם הרי גולומב ואחרים, )עורכת(זיוה , פורת-בן .15 .' עמ352, 1989

.' עמ124 ,2000 ,הקיבוץ המאוחד, סדרת מושג, סימבוליזם בשירה המודרנית, חמוטל, יוסף-בר .16

–הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, הלל, ברזל .17 .שבעה כרכים, 2006-1987, השומר הצעיר

141

, מחקרים: העלייה השנייה, "עולם הדימויים הלאומי החדש: דוויקוזק וב", ישראל, טל-בר .18 .493-482' עמ, 1997, צבי-יד יצחק בן, טל-בעריכת ישראל בר

, ח"ט באייר תשנ"י, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, "מכות קטנות וכואבות", נחום, ברנע .19 .5' עמ, 15.5.1998

.' עמ622, 1998, כרמל,הספרות העבריתארצות וערים על מפת : כתיבת הארץ, נורית, גוברין .20

, הארץ, )על אברהם שלונסקי" (אינני יודע מה יאמרו עלי ההם שעוד יבואו", בתיה, גור .21 . 2ה' עמ, 1.11.2002, ג"ו בחשוון תשס"כ, "תרבות וספרות"

, 4גיליון , עם עובד, אלפיים)אנתרופולוגיה ישראלית(על המקום ", גדעון, וארן, זלי', גורביץ .22 .44-9' עמ, 1991

, "'על המקום'מאמר מסכם למאמרי התגובה הרבים ל: המטבע הקשה של המקום", --- .23 .177-173' עמ, 1993, 8גיליון , אלפיים

. 15.10.2001, הארץ, "האש והעצים ",חיים, גורי- .24

. 44-28' עמ, 2002, כרך ה, סדן, "שירה וזמן במצב הישראלי", --- .25

, "ספרים", הארץ,)מצב מצור, ספר שיריו של מחמד דרווישעל" (הדם ואבן התכלת", --- .26 .6, 1' עמ, 16.7.2003, 542גיליון

.3ה, 1ה' עמ, 25.5.2004, "תרבות וספרות", הארץ, "השיבה לאבו דיס", --- .27

על פרשנות הטקסט הספרותי כמעשה חברתי : יהלא מודע הפוליט, יקפרדר, יימסון'ג .28, 2004, רסלינג, לוי'דרור ק: עריכה מדעית; רשווג-קרנה סוח: תתרגום מאנגלי, יסימבול

. ' עמ162

במלאת מאה שנה לפואמה : ביקור מאוחר- בעיר ההרגה , דן,מירוןוחנן , חבר, למיכא, גלוזמן .29 . ' עמ203, 2005, רסלינג, של ביאליק

, יליון הג; 3' עמ, 11.5.1938, דןגיליו, שנה ב, טורים, "הארץ בשירתנו החדשה", שמעון, גנס .30 .5-4' עמ, 1.6.1938, גיליון ז; 3' עמ, 18.5.1938

, 1988, האוניברסיטה הפתוחה, ישראל בשנות השלושים- ספרות ואידיאולוגיה בארץ, נורית, גרץ .31 .ספר קורס ומקראה

.' עמ206, 1996, ספרית אופקים, עם עובד, מיתוסים בתרבות הישראלית: שבויה בחלומה ,--- .32

סיפור המסגרת הציוני בסרטי הקולנוע בשנות הארבעים : הנער זקוף קומ ",--- .33האוניברסיטה , בעריכת בנימין נויברגר וצבי צמרת, שראל בעשור הראשוןי, "והחמישים . 1יחידה , 2001, הפתוחה

הקיבוץ , דבורה גילולה: ערכה והביאה לדפוס, פרקי ביוגרפיה-נתן אלתרמן , מנחם, דורמן .34 . ' עמ351, ]1991 [2001, הדפסה שלישית, המאוחד

.4ב' עמ, 12.9.1997, ז"באלול תשנ' י, הארץ, "מיהו ילד תימני בר מזל" ,יעל, דר .35

, סדן, "1949-1939, ספרות הילדים העברית מתגייסת לחייל את קוראיה: חיול הצבר ",--- .36 .286-254' עמ, 2002, כרך ה

142

,1948-1939, לדים העבריתבספרות הי" פור של מדינהיס"ל" פור של ישוביס"המעבר מ, --- .37הפקולטה למדעי הרוח על שם , אביב-אוניברסיטת תל, בהדרכת זהר שביטדיסרטציה

. ' עמ263, 2002, טרתרבות על שם שירלי ולסלי פורעי הבית הספר למד, לסטר וסאלי אנטין :בכתובת, נגיש גם באינטרנט

pdf.001912557/free/humart/theses/libraries/il.ac.tau.primage://http

- היישוב לנוכח שואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ :קחנוומודים ליומספסל הל, --- .38 . ' עמ287, ו"תשס, מאגנס, 1948-1939, ישראלית

סדרת , חות דרכי התיאור בשירה העברית החדשההתפת: המראות והלשון, יוסף, האפרתי .39" סימן קריאה"ספרי , המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה, תרבות, משמעות, ספרות

.' עמ175, 1977, מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, "הספרות"ו

אוניברסיטתספר השנה של , בר אילן, "'מקוםה'נוי ירור השימוש בכילב"', יעקב א,רתיהאפ .40 .124-104' מע, יג, ו"תשל, מדעי היהדות ומדעי הרוח, אילן בר

.' עמ177, 2000, עם עובד/עלמא, רשימות על מקום, אריאל, הירשפלד .41

. ' עמ215, 2006, חרגול ועם עובד, רישומים של התגלות, --- .42

ת זמן מימי העלייה השנייה בגנו- על שיר–' !הוי המתאוננים, הוי המקוננים'", אליהו, הכהן .43, פרשיות נבחרות וחומר עזר, סיכומים, מקורות, 1914-1903, עלייה השנייהה, "'קיטור'ה

.218-213' עמ, 1985, צבי- יד יצחק בן, 4גיליון , עידןסדרת

, נוף וידיעת הארץ, מבחר מאמרים על טבע: ישראל-נופי ארץ: בתוך, "'הידעת את הארץ'", --- .44הוצאת אריאל , עריכת גבריאל ברקאי ואלי שילרב, מוגשים לעזריה אלון בהגיעו לגבורות

.163-157' עמ, 2000, והחברה להגנת הטבע

השירה הקלה של אברהם שלונסקי ופרודיות על , מעגבניה ועד סימפוניה, חגית, הלפרין .45ספריית פועלים , אביב- אוניברסיטת תל, בהשתתפות גליה שגיב, )ג, ספר שלונסקי (ושירת

. ' עמ372, 1997, "יד שלונסקי"ואגודת

אביב -עם עובד וקרן תל, מבחר מאמרים על יצירתו: אברהם שלונסקי, )עורך(ר אביעז, ויס .46 . ' עמ231, 1975, לספרות ולאמנות

האוניברסיטה , ך"ח לתש"תמורות בשירה העברית בין תש: בימים האחרים, רחל, ויסברוד .47 . ' עמ494, 2002, הפתוחה

. ' עמ315, 2002, דביר, פוליטיקה, זיכרון, יסטוריהה: האומה והמוות, עדית, זרטל .48

, מוסד ביאליק, ישראל- צמיחת השיר הפוליטי העברי בארץ– פייטנים ובריונים, חנן, חבר .49 .' עמ423, 1994

הקיבוץ , לאומיות ואלימות בשירה העברית בשנות הארבעים: פתאום מראה המלחמה, --- .50 . ' עמ229, 2001, המאוחד

: אדרת לבנימין, "סימבוליזם ולאומיות בשירה העברית המודרניסטית: וניהים הצי", --- .51, מכון פורטר והקיבוץ המאוחד, ערכה זיוה פורת, 2001, כרך ב, ספר היובל לבנימין הרשב

.53-13' עמ

בעריכת , בית, אדמה, מרחב, "קווים לגיאוגרפיה ספרותית מזרחית: לא באנו מן הים", --- .52המסה נדפסה (213-199' עמ, 2003, מאוחד ומכון ון ליר בירושליםהקיבוץ ה, יהודה שנהבמזרחים ובנוסח שונה בספר 195-181' עמ, 2000אביב , 16גיליון , תיאוריה וביקורתתחילה ב

143

הקיבוץ , האלר-יהודה שנהב ופנינה מוצפי, בעריכת חנן חבר, עיון ביקורתי מחודש: בישראל ).211-191, 2003, ה שנייההדפס, המאוחד ומכון ון ליר בירושלים

344, 2005, את קשב לשירההוצ, עברית שירה מסות ומחקרים על, רשימות:קורא שירה, --- .53 . 'עמ

.' עמ406, 1986, כרטא, יסודות בשירת הילדים בראי יצירתה של לאה גולדברג, לאה, חובב .54

, ירושלים, שלושיםמדיניות העלייה הציונית בשנות ה :במירוץ כפול נגד הזמן, אביבה, חלמיש .55 .' עמ539, 2006, צבי-יד יצחק בן

, )מים רבים, ביקורת על ספר שיריה של דליה רביקוביץ" (שירת הטבועה", גדעון, טיקוצקי .56 .27' עמ, 27.10.2006, ז"בחשוון תשס' ה, מדור הספרות–המוסף לשבת , ידיעות אחרונות

, עם עובד/עלמא, דימויים הדדיים-ם יהודים ונוצרי: שני גויים בבטנך ,ישראל יעקב, יובל .57 . ' עמ318, 2000

דתית על רקע -שורשית עד הוויה אמונית-מהוויה דו: במות יחיד7, איתמר, קסט- יעוז .58 .' עמ267, 2003, עקד, 2002-1974מסות אישיות , השלכות השואה

. 217-167' עמ, 2003, כרך יט, מחקרי ירושלים בספרות עברית, "החיה הציונית", אורי, כהן .59

הדפסה , הקיבוץ המאוחד, מסות על ספרות ישראלית: אנו כותבים אותך מולדת, יצחק, לאור .60 .' עמ261, ]1995 [2000, שנייה

.' עמ192, 1993, הקיבוץ המאוחד, אנדרטות לנופלים בישראל, אסתר, לוינגר .61

, ישראל- ארץסיפורת העלייה השלישית בין נופי הגולה לנופי: בין שני נופים, אביבה, מהלו .62 .' עמ212, 1991, הוצאת ראובן מס

.' עמ234, 2001, הקיבוץ המאוחד, קרוא וכתוב,רונית, מטלון .63

מבחר מאמרים על : שאול טשרניחובסקי: בתוך, "ישראלי- בשולי שיר נוף ארץ", דן, מירון .64 אביב לספרות- עם עובד וקרן תל, יוסף האפרתי: ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, כתיבתו

.' עמ316, 1976, ולאמנות

. ' עמ585, 1987, עם עובד, ספרית אופקים, בודדים במועדם, --- .65

הקיבוץ , פוליטי-מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי: אם לא תהיה ירושלים, --- .66 .' עמ256, 1987, המאוחד

, מהדורה שנייה, על ראשית שירת הנשים העברית: אחיות חורגות, אמהות מייסדות, --- .67 . ' עמ453, ]1991 [2004, הקיבוץ המאוחד

, תיאוריה וביקורת, "לאקאן וגיאוגרפיה חברתית: המדומה והסימבולי, הממשי", איתי, מירז .68 .242-219' עמ, 2002אביב , 20גיליון

, כרך ב, הספרות, "לבעיית החלוקה לתקופות בהיסטוריה של הספרות", אורי, מרגולין .69 .12 'עמ, 1969ספטמבר , 1חוברת

-משרד הביטחון , 1950-1850ישראל בשנים -ארץ: מסיפורי ארץ אהבתי, מרדכי, נאור .70 . ' עמ253, 1979, ההוצאה לאור

144

223, 1994, כנרת, הילה מעוז- עיצוב , נועה שטרייכמן-ילומים צ, עוד מסיפורי ארץ אהבתי, --- .71 .'עמ

בעריכת , ן מגדר פוליטיקהמי: בתוך, "החיים מחוץ לקאנון: פאה ושכחה, לקט", חנה, נוה .72-106' עמ, 2001, הדפסה שלישית, סדרת קו אדום, הקיבוץ המאוחד, דפנה יזרעאלי ואחרות

49.

משרד , האוניברסיטה המשודרת, סיפורי מסע בספרות העברית החדשה: נוסעים ונוסעות, --- .73 . ' עמ308, 2002, ההוצאה לאור- הביטחון

.לא פורסם, ג"תשס, )אביב- באוניברסיטת תלקורס" (מבוא לתרבות ישראלית", --- .74

ל כביטוי לתפיסת הים באתוס "מוזיאון האצ: 'כיבוש הים העברי'", גיש, עמית .75 . 131-113' עמ, 2004אביב , 24גיליון , תיאוריה וביקורת, "הרביזיוניסטי

סדרת ספרי עיון על, באמנות ישראל ובספרותהדימויי המקום : עם הגב לים, גדעון, עפרת .76 460, 006 - סדרת ספרי עיון על אמנות ישראל, 1990, הוצאת אמנות ישראל, אמנות ישראל

.'עמ

הוצאת , מעבר לעיקרון המקוםקטלוג התערוכה , "מעבר לעיקרון המקום: שיבת ציון", --- .77 .17-9' עמ, 2002, "זמן לאמנות"

, עם עובד, ופקיםספרית א, 1945-1942, היישוב נוכח השואה: הנהגה במלכוד, דינה, פורת .78הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם , המכון לחקר הציונות על שם חיים ויצמן

, אוניברסיטת תל אביב, בית הספר למדעי היהדות על שם חיים רוזנברג, סלינר. אלפרד פ . ' עמ580, ]1986 [2004, הדפסה שלישית

יהם של מיקי גלוזמן ושל אורלי על ספר" (?של מי הקאנון הזה: על ספרים", שחר, פינסקר .79 .264-259' עמ, 2004סתיו , 25גיליון , תיאוריה וביקורת, )לובין

תיאוריה , "עשר המרגלים בארץ הנפילים-שנים: לדמיין את הארץ המובטחת", אילנה, פרדס .80 .115-105' עמ, 1995אביב , 6גיליון , וביקורת

הקיבוץ , מיכל אלפון: מאנגלית, מקראגישה ספרותית פמינסטית ל: הבריאה לפי חוה, --- .81 . ' עמ159, 1996, המאוחד

שנת , האוניברסיטה העברית בירושלים" מבקרים כמהגרים"סמינריון , )מנחה (--- .82 .ה"הלימודים תשס

ביקורת הספרות של פרישמן בהשוואה : ספרות ואידיאולוגיה לאומית, קאנון, איריס, פרוש .83 388, 1992, גוריון בנגב- מוסד ביאליק ואוניברסיטת בן,לביקורת הספרות של קלוזנר וברנר

. 'עמ

הקיבוץ , דרכי ארגונו של המרחב בטקסט הסיפורי: מרחב, עולם, טקסט, גבריאל, צורן .84 .' עמ366, 1997, המאוחד

מגדר וסובייקטיביות בשירה הישראלית בשנות , לאומיות: בשם הנוף, חמוטל, צמיר .85 . ' עמ359, 2006, טת בן גוריוןכתר ואוניברסי, החמישים והששים

179, 1981, השומר הצעיר–הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, בין שמא לוודאי, יחיאל, קדמי .86 . 'עמ

, סדן ,"ח"תש דור של בטקסטים הנשי הייצוג: הלכה בשדותהיא לא ", טלילה, זהר-קוש .87 .346-304' עמ, 2002, כרך ה

145

אנתרופולוגיה ]ה[ היסטוריה חברתית ועל על-... על דעת המקום", ברוך, קימרלינג .88 . 68-57' עמ, 1992, 6גיליון , אלפיים, "עצמה של ישראל- המגייסת

בין ריבוי תרבויות למלחמת - המדינה והחברה בישראל : ילידים, מתיישבים, מהגרים, --- .89 .' עמ627, 2004, עם עובד/עלמא, תרבות

. ' עמ466, ב"תרפ, ירושלים, שטיבל,חייו ותורתו, זמנו: ישו הנוצרי, יוסף, קלוזנר .90

דבורה ' עבודת גמר בהדרכת פרופ, ישראלי-התיאטרון הסאטירי בארץ: המטאטא, אילנה, קליימן .91, האוניברסיטה העברית בירושלים, א בפקולטה למדעי הרוח"גילולה ובמסגרת לימודי המ

. ' עמ236, 1991אוקטובר

–" ספריית מקור", מרים- רת יוכבד בתעיונים בשי: במרחק הנעלם, רות, בלום- קרטון .92 . ' עמ175, 1977, "מסדה"הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת

, 1996, כרך ב, סדן, )"מרים כצנלסון-מרייסה בתר " דראיון עם(מרים - יוכבד בת, אמי", --- .93 .163-153' עמ

, 27גיליון , דימוי, "אליתהדיאלוג עם הברית החדשה בספרות הישר :מועקת החילוניות", --- .94 . 32-7' עמ, 2007

, 1962 ,מנורה, אליעזר רובינשטיין:יידיש, מיין היימלאנד ליטע, ליטא מכורתי, אברהם, קריב .95 . ' עמ111

. 1967-1965, שני כרכים, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, גצל, קרסל .96

המרכז לחקר תולדות , במאה העשריםישראל בהגות היהודית- ארץ, )עורך(אביעזר , רביצקי .97 . ' עמ642, צבי והאוניברסיטה העברית-ישראל ויישובה של יד יצחק בן-ארץ

, האוניברסיטה הפתוחה, מגמות בחברה הישראלית, "מבוא לתרבות ישראלית", מוטי, רגב .98 . כרך ב, 2001, אפרים יער וזאב שביט: עורכים

, ערבי בשירה העברית-טיות כלפי הסכסוך היהודיעמדות פולי: מול הכפר שחרב, חגי, רוגני .99, בהנחיית ראובן שוהם" דוקטור לפילוסופיה"חיבור לשם קבלת תואר (1967-1929

256, 2006, הוצאת פרדס, נדפס בספר ששמו זהה. ' עמ246, 2005ינואר , אוניברסיטת חיפה .'עמ

ישראל -יני ארץי לענטאוןיב, על אתר, "סולמה של צור וסולם צורי", ישראל, רוזנסון .100 .103-97' עמ, 1998, גיליון ג,במקורות

.' עמ352, 2005, בבל, עיר לבנה עיר שחורה, שרון, רוטברד .101

, "בתרבות הישראלית' שלילת הגלות'לביקורת : גלות בתוך ריבונות", אמנון, קרקוצקין-רז .102 .55-23' עמ, 4גיליון מספר , 1993, תיאוריה וביקורתבתוך

תרגמה מגרמנית והוסיפה הערות , שירים נבחרים: נטוש על הרי הלבב, מריהריינר, רילקה .103 .' עמ262, 1999, כרמל, עדה ברודסקי: וסיכומים

סדרה , עדה ברודסקי ויעקב גוטשלק: מגרמנית, סיפורים ראשונים–ריינר מריה רילקה , --- .104 . ' עמ127, 2000, השומר הצעיר–הוצאת הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, בעריכת נתן זך

, עם עובד, ספרית אופקים, ישראל בהגות של עם ישראל-ארץ: מולדת וארץ יעודה, אליעזר, שביד .105 . ' עמ244, 1979

146

. 3.3.2000' עמ, מוסף שבועי, הארץ, )ראיון עם חיים גורי" (עכשיו תורכם", ארי, שביט .106

. ' עמ548, 1991, כתר, הישראלים והשואה, המיליון השביעי, תום, שגב .107

מסה , מין זה שאינו אחד, על ספרה של לוס איריגארי,"כתיבה זו שאינה אחת", עדי, שורק .108, "רסלינג"הטקסט נגיש באתר הוצאת (2003שהוקראה בערב ההשקה לספר ביולי

דצמבר : תאריך גלישה אחרונה, id_browse?asp.sebrow/il.co.resling.www://http=20: בכתובת2006.(

' עמ, 1933 ביולי 6, ג"תמוז תרצב' ה, שנה א, טורים, "מהגרים במולדת", אברהם, שלונסקי .1091.

סדרת כתבים בעריכת דוד , צרור מאמרים ורשימות מאת אברהם שלונסקי: ילקוט אשל ,--- .110 . ' עמ247, 1960, מר הצעיר השו–הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, הנגבי

המשוררת אסתר עם 9.5.1971- ך בראיון שנער: הנעורי השירה בארץ לא זרוע", זיוה, שמיר .111 .113-101' עמ, 1981, 1גיליון , חדרים, "ראב

ידיעות , )אמא עם ילד, ביקורת על ספר שיריה של דליה רביקוביץ" (שלווה מדומה", --- .112 .22' עמ, 18.9.1992, ג"באלול תשנ' כ, מוסף שבת, אחרונות

, עידן הציונות: בתוך, "כרעיון וכמעשה' שלילת הגלות'בחינה מחדש של ", גדעון, שמעוני .113, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, יהודה ריינהרץ ויעקב הריס, בעריכת אניטה שפירא

בשיתוף עם המרכז למדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד והמכון לחקר הציונות וישראל .63-45' עמ, 2000, וניברסיטת ברנדיסבא

.1' עמ, 25.1.1939, גיליון מא, שנה ב, טורים, "מכתבים לאירופה", ד"א, שפירא .114

. ' עמ174, 2005 ,האוניברסיטה העברית, מאגנס, ך והזהות הישראלית"התנ, אניטה, שפירא .115

.' עמ128, 2001, דוקוסטורי, "כי האדם עץ השדה: "בדרך לארץ אהבתי, שמעון, שפירא .116

מישה ח, 1998-1977, הקיבוץ המאוחד וכתר, 1980-1880, הסיפורת העברית, גרשון, שקד .117 .כרכים

. ' עמ330, 1993, ביתן-זמורה, סדרת עמודים לספרות עברית, כאן ועכשיו, ספרות אז, --- .118

,הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה, ספרויות יהודיות בלשונות לעז, זהות, --- .119 . 'עמ 582

373, 1981, ספרית מעריב, מהדורה שביעית מעודכנת,לקסיקון ציוני, אפרים ומנחם, תלמי .120 .'עמ

121. Bhabah, Homi K. (ed.), Nation and Narration, Routledge, 2002 [1990], 333 p.

122. Cazenave, Michel (ed.), Encyclopédie des Symboles : Astrologie, cabale, mythes, nombres, alchimie, divinités et croyances, héros et légendes, La Pochothèque, Encyclopédies d’aujourd’hui, 1996, 738 p.

123. D'haen Theo, Grübel Rainer and Lethen Helmut (eds.), Convention and Innovation in Literature John Benjamins Publishing Company, 1989, 434 p.

147

124. Even-Zohar, Itamar, "Polysystem Theory", Poetics Today, Vol. 1, No. 1-2 (Special Issue: Literature, Interpretation, Communication), Autumn 1979, pp. 287-310.

125. ---, Special issue: Polysystem Theory, Poetics Today, Vol. 11, No. 1, Spring 1990.

126. Gluzman, Michael, The Politics of Canonicity: Lines of Resistance in Modernist Hebrew Poetry, Stanford University Press, Stanford, 2003, 250 p.

127. Goldman, Lucien, Le dieu caché, Étude sur la vision tragique dans les pensés de Pascal et dans le théâtre de Racine, NRF, Gallimard, Paris, 4e édition, 1955, 454 p.

128. Hannertz, Ulf, Transnational Conncetion: Cultures, Peoples, Places, Routledge, 1996, 201 p.

129. Hever, Hannan, Producing the Modern Hebrew Canon: Nation Building and Minority discourse, New York University Press, 2002, 259 p.

130. Kronfeld, Chana, On the Margins of Modernism: Decentering Literary Dynamics, University of California Press, 1996, 294 p.

131. Mitchell, W. J. T., “Space, Ideology and Literary Representation”, Poetics Today, Vol. 10, No. 1, Art and Literature I, Spring 1989, p. 91-102.

132. Norwood, Vera and Monk, Janice (eds.), The Desert is no lady: southwestern landscapes in women’s writing and art, Yale University Press, 1987, 281 p.

ליצירתה של לאה גולדברגמוקדשים רובם ככולםמקורות ה

בתשרי ' ז, "דף לספרות", על המשמר, "ה גולדברגספר השירים החדש של לא", דוד, ארן .133 . 6-5' עמ, 23.9.1955, ז"תשט

, ז"ד בתשרי תשט"י, "דף לספרות", על המשמר, "שירי האהבה של לאה גולדברג", דוד, ארן .134 ).לעילחלקו השני של המאמר הנזכר כאן (6' עמ, 30.9.1955

בהדרכת דיסרטציה, גולדברג אמצעים ספרותיים בשירתה של לאה, אורה, קוריס-באומגרטן .135 .' עמ469, 1979, האוניברסיטה העברית בירושלים, גרשון שקד' פרופ

פרקי , ספר יצחק בקון, "של לאה גולדברגשיר בכפרים ניק ב'משקל הדול", חמוטל, יוסף-בר .136, 1992, גוריון בנגב- הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן, ערך אהרן קומם, ספרות ומחקר

.116-99' עמ

ערך אבנר ,ספר נורית גוברין, ממרכזים למרכז, "לאה גולדברג והשיר העממי הליטאי", --- .137, חיים רוזנברגל שםלמדעי היהדות עת הספר בי, מכון כץ לחקר הספרות העברית, הולצמן

.459-437' עמ, 2005 ,אביב-אוניברסיטת תל

148

אטיקה ביצירתן של מרינה על אתיקה ופו: ?נשתוק ביחד את אותה הדרך, נטליה, גורדינסקיה .138עבודה סמינריונית בעלת אופי מחקרי בתואר מוסמך בהדרכת רות , גולדברגצבטייבה ולאה

. ' עמ47, 2003, האוניברסיטה העברית בירושלים, הכהן וקרולה הילפריך

גומא , גולדברגמחקר בתמות ובסימבולים בשירתה של לאה : יתצפור ססגונ, חנוך, )קנר(גיא .139 . ' עמ160, 1977, רריקוב' צ–

מה מעטים הדברים , מוזר. קראתי את מה שרשמתי ביומני השנה", מיכאל, גלוזמן .140א בחשוון "כ, 664 'ס גיליון מ- "ספרים"מוסף , הארץ, )יומני לאה גולדברגעל ("הטובים .8' עמ, 23.11.2005, ו"תשס

' עמ, 30.8.1974, ד"ל תשלב באלו"י, מעריב, "גולדברגפזמונים סאטיריים של לאה ", .ס, דני .14137.

ספרות וחברה , "ציונות ומגדר, תהתקבלו, הוא האורועל :'דמיון-נשם של בעליוע ',תמר, הס .142יגאל , אל- יהודית בר: םעורכי, מאמרים מוגשים לגרשון שקד, בתרבות העברית החדשה

.286-274' עמ, 2000, כתר והקיבוץ המאוחד, ר הסשוורץ ותמ

עבודת גמר לתואר , זהותה של משוררת: לאה גולדברג- דמותי הכפולה,דמותי, ענת, ויסמן .143 .' עמ125, 1996 ,האוניברסיטה העברית בירושלים, מוסמך בהדרכת מנחם ברינקר

דיאלקטית עם מוסכמות ספרותיות התכתבות: 'מחלוני וגם מחלונך'", גדעון, טיקוצקי .144קיץ , 53גיליון , עלי שיח, "ברג לאה גולדמאת 'מון תרזה די אהבתה של'מחזור השירים ב

.83-69' עמ, 2005

מאת מכתבים מנסיעה מדומהקריאה מחודשת ברומן : שאי אפשר לשכוח–הנשכחות '", --- .145 צפויה –בדפוס [ספריית פועלים , אחרית דבר למהדורה חדשה של הספר, "לאה גולדברג

]. 2007לראות אור במהלך שנת

.לא פורסם, ד"תשנ, )אביב-ורס באוניברסיטת תלק" (לאה גולדברג", עפרה, יגלין .146

. 78-75' עמ, 1995אוגוסט , 2גיליון , רחוב, "על שלושה שירים של דליה רביקוביץ", --- .147

חיבור לשם קבלת תואר דוקטור , קלאסיות מודרנית ומודרניזם קלאסי בשירת לאה גולדברג, --- .148אוגוסט , אביב-אוניברסיטת תלהוגש לסנאט של , עוזי שביט' בהדרכת פרופלפילוסופיה

. ' עמ197, 1997

הקיבוץ , קלאסיות מודרנית ומודרניזם קלאסי בשירת לאה גולדברג: אולי מבט אחר, --- .149 . ' עמ143, 2002, המאוחד

אביב - בעריכת עם עובד וקרן תלמבחר מאמרים על יצירתה: לאה גולדברג, )עורך(ב "א, יפה .150 . ' עמ250, 1980, לספרות ולאמנות

. ' עמ157, 1984, ריקובר מוציאים לאור'צ, פגישות עם לאה גולדברג, ב"א, יפה .151

, "חותם", על המשמר, )עשרה שנה למותה- במלאת חמש( הסאטריקינית גולדברגלאה ", --- .152 .18' עמ, 18.1.1985, ה"ה בטבת תשמ"כ

. ' עמ294, 1994, רשפים, תווי דמות ויצירה: לאה גולדברג, --- .153

. ' עמ295, 1995, הקיבוץ המאוחד, אל לאה, עמיה, ליבליך .154

149

ללאה ' ערב מול הגלעד': מקרה מבחן, ספרות ילדים בסבך האמביוולנטיות", יאיר, מזור .155מרכז ימימה לחקר ספרות , הוראה ומחקר בספרות ילדים, מאסף לעיון, !?באמת, "גולדברג

.32-23' עמ, 1996מאי , )אבידר-על שם ימימה טשרנוביץ(ילדים ולהוראתה

.15, 10' עמ, 1.1.1960, הארץ, "על שירי לאה גולדברג", דן, מירון .156

' עמ206, 1997, הקיבוץ המאוחד, העיזבון הדרמטי של לאה גולדברג:ים בחלון, אילנה, נאמן .157שנאמן הגישה אלי רוזיק ' בהדרכת פרופ" מוסמך"ספר זה הוא עיבוד לעבודת גמר לתואר (

אוניברסיטת תל, יולנדה ודוד כץה לאמנויות על שם הפקולט, בחוג לאמנות התיאטרון ). כרכים2, 1993, אביב

.3' עמ, 25.10.1935, הבוקר, "בכלא האינטימיות", )יוסף, סערוני. (י, סין .158

, א"ז באדר א תשי"י, "דף לספרות", על המשמר, "מכתב גלוי ללאה גולדברג", שמואל, עדן .15923.2.1951.

מסות ומחקרים על יצירתה : פגישות עם משוררת, )עורכות(נת ע, וויסמן, רות, בלום- קרטון .160האוניברסיטה העברית בירושלים וספריית , המכון למדעי היהדות, של לאה גולדברג

.' עמ259, 2000, פועלים

. 11-9' עמ, 1970מרס -ינואר, )223 (13חוברת , )כו(כרך ג , מולד, "זיכרון מעט", טוביה, ריבנר .161

. ' עמ240, 1980, ספריית פועלים והקיבוץ המאוחד, מונוגרפיה: לאה גולדברג, --- .162

,"נענע", בפסטיבל ישראל" לאה גולדברגותשר"חוברת הנלווית לתקליטור המופע , --- .1632003 .

. 43-42' עמ, 1978ינואר , אביב-תל, ירחון נעמת, "שיר לאהבה ולא שירי מולדת", שרה, שוב .164

עיון משווה בשיר של היינה ובשיר של (ומנטי ומודל ציוני מודל ר- אורן ונוף ", חיים, שוהם .165 . 38-23' עמ, 1982, 16-15ליון יג, עלי שיח, )גולדברגלאה

על התקבלות שירתן של לאה גולדברג ודליה : משוררת בקהל משוררים", חיה, שחם .166- אוניברסיטת תל, כרך ב, מחקרים בספרות עברית: סדן, "רביקוביץ על ידי ביקורת זמנן

. 240-203' עמ, 1996, ביבא

שלושה עצי ", לחקר הספרות העברית19-אוניברסיטאי ה- הרצאה במסגרת הכנס הבין, --- .167אוניברסיטת , "גולדברגפן ולאה , ישראלית בשירים מאת אלתרמן- מטונימיות ארץ: זית .20.4.2004, חיפה

168. Schachter, Allison, Illusions of Home: the Shifting Landscape of Eastern Europe in Jewish Literature, Dissertation submitted at the University of California, Berkeley, 2006.

150

יצירות מאת לאה גולדברג

נכללו כאן גם ספרים . הפריטים בקבוצה זו ערוכים בסדר כרונולוגי של זמן פרסומם הראשון

.ומאספים מיצירתהמעיזבונה הספרותי שיצאו לאור לאחר מותה

ספרים

, ]1937 [1981, הוצאה פקסימילית, ספריית פועלים, מכתבים מנסיעה מדומה, לאה, גולדברג .169 .' עמ78

, ישראל-בארץ] ל"קק[ל "הועדה למען תוצרת הארץ שליד מועצת הקהק, העיר והכפר,--- .170 .' עמ10, 1939, "חוברות פורחות"סדרת , אריה נבון: איורים

, ישראל-בארץ] ל"קק[ל "הועדה למען תוצרת הארץ שליד מועצת הקהק, מכנרת האורחת ,--- .171 .' עמ10, 1939, "חוברות פורחות"סדרת , אריה נבון: איורים

.ללא מספור עמודים, ד"תש, דפוס קופסיה, צייר דוד גלבוע, נשמור על ארצנו,--- .172

232, ]1946 [2005, ספרי סימן קריאה, הקיבוץ המאוחד, הספרייה החדשה, והוא האור,--- .173 .'עמ

.' עמ16, 1949, הוצאת ראובן מס, רושקביץ' צייר פ, תריסר צברים,--- .174

הקיבוץ הארצי , אנקורים–ספריית פועלים , ציורים מאת אריה נבון, מה עושות האילות,--- .175 .' עמ117, ]1949 [1971, מהדורה שביעית מתוקנת, השומר הצעיר–

השירים לציוריו של ארפד איזינגר נכתבו בידי לאה , ם צעיר כך ישיר עול, וקטה יעקב--- .176 .לא ממוספרים' עמ, י"תש, הוצאת צבר, קטה יעקב: לחנים, וקטה יעקבגולדברג

סדרת כתבי לאה גולדברג בעריכת טוביה , פרוזה: בתוך, פגישה עם משורר,לאה, גולדברג .177 .' עמ325, ]1952- הממואר נדפס לראשונה ב [1972, ספריית פועלים, ריבנר

, אנקורים–ספריית פועלים , מהדורה שביעית, יחקזאל קמחי: ציורים, נסים ונפלאות,--- .178 .' עמ91, ]1954 [1968, השומר הצעיר–הוצאת הקיבוץ הארצי

–הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, אפיזודה דרמטית בשלוש מערכות: בעלת הארמון,--- .179 .' עמ119, ]1956[ לא מצוינת שנה, עשרה-הדפסה תשע, השומר הצעיר

ורה מהד,בריק-חנה ריבקין: תמונות, סיפור מחיי ילדים עולים( מלכת שבא הקטנה ,--- .180 .' עמ86, ])1956 [1990 ,ספריית פועלים, מתוקנת

הקיבוץ , ספריית פועלים, "אנקורים"סדרת , רישומים מאת אריה נבון, צריף קטן,--- .181 .'עמ 88, 1959, השומר הצעיר-הארצי

בשיתוף עם אגודת " יחדיו"הוצאת , בעריכת טוביה ריבנר, ילקוט שירים: לאה גולדברג,--- .182 .' עמ140, 1970, הסופרים העברים בישראל

ספריית , אורה קוריס: עריכה ומבוא, בחינות וטעמים בספרות כללית: מדור ומעבר,--- .183 . ' עמ332, 1971, פועלים

, בעריכת טוביה ריבנר, השומר הצעיר- ת הקיבוץ הארצי הוצא, ספריית פועלים, שירים, --- .184 . שלושה כרכים, 2000, הדפסה שביעית, ]1973 [1986, מהדורה חדשה ומתוקנת

151

סדרת כתבי לאה גולדברג בעריכת , בחינות וטעמים בספרותנו החדשה: האומץ לחולין,--- .185 .' עמ227, ]ו"תשל[, ספריית פועלים, טוביה ריבנר

, בלאה חוב כינסה והקדימה דברים, מאמרים בספרות ילדים: ילדים לקוראיו בין סופר,--- .186 .' עמ172, ז"תשל, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ספריית פועלים

, ספריית פועלים, בעריכת טוביה ריבנר, רישומים מן העיזבון]ו[שירים , שארית החיים,--- .187 .' עמ77, ]1978 [1983, הדפסה חמישית

לוקט (1983, ספריית פועלים, גולדברגלאה : חרוזים, אריה נבון: ציורים, רי אורי כדו,--- .188 .לא ממוספרים' עמ, )ח"ח ותש" מן השנים תרצדבר לילדיםמכרכי

, סדרה בעריכת נתן יונתן ,גולדברגלאה : ציורים, מבחר שירי אהבה, בארץ אהבתי,--- .189 .' עמ95, 1997, ספריית פועלים

663, 2005, ספריית פועלים, ערכו והכשירו לדפוס רחל ואריה אהרוני,גולדברג יומני לאה ,--- .190 .'עמ

כתביהלרשימות שלא כונסו עד כה

.9' עמ, 4.4.1928, 33-32 יוןליג, נתיבות, " מאת אלישבעחרוזים", לאה, גולדברג .191

.4-3' עמ, 2.6.1934', מ- ט"גיליון ל, שנה א, טורים, "האדם וחדרו" ,--- .192

.6' עמ, 27.3.36, דבר, " הסובייטים במינסקנוס המשורריםבעקבות כי", --- .193

, 10' עמ, 17.4.1936, דבר, )"בעקבות כינוס הסופרים במוסקבה( הספרות הרוסית חזות", --- .19415.

.4' עמ, 14.9.1936, דבר, " רוח בשפלותםאנשי", --- .195

, גיליון ו; 4' עמ, .4.5.1938, גיליון ג, שנה ב, טורים, "מכתבים בפרהסיא", משה, וליפשיץ ,--- .196 .1' עמ, 25.5.1938

.28.12.1938, ז"גיליון ל, שנה ב, טורים, "ילדות" ,לאה, גולדברג .197

.4' עמ, 15.2.1939, ד"מ-ג"גיליון מ, שנה ב, טורים, "העיר הזאת" ,--- .198

.4' עמ, 22.2.1939, גיליון מה, שנה ב, טורים, "רשימות אגב קריאה", --- .199

.4' עמ, 30.3.1939', נ-גיליון מט, שנה ב, טורים, "רשימות אגב קריאה" ,--- .200

]. עדה גראנט: חתומה [4' עמ, 17.12.1942, על המשמר ,"הרהורים ביום גשם" ,--- .201

.4' עמ, 1.12.1944, על המשמר, " פגישה עם עיר–יומן ספרותי " ,--- .202

. 2' עמ,26.3.1945, על המשמר, " יעקבןבזיכרו' בית דניאל': מעניין לעניין" ,--- .203

. 6' עמ, 30.4.1945, על המשמרב, "'אירופה שלכם'", --- .204

.1' עמ, 22.10.1947, שנה ב, עתים, "מכתבים מארץ רחוקה", --- .205

152

.3' עמ, 25.12.1947, שנה ב, עתים, "היו נגוהות אחרים", --- .206

.1' עמ, 11.12.1947, עתיםנדפס ב, "להכפלת האחריות", --- .207

.2' עמ, 23.1.1948, שנה ב, תיםע, א, "אינטרמצו לירי" ,--- .208

.3-2' עמ, 20.2.1948, שנה ב, עתים, "'הוא הלך בשדות'" ,--- .209

].עדה גראנט: חתומה [1' עמ, 23.4.1948, עתיםנדפס ב" לא נוח ולא מצחיק", --- .210

. 3' עמ, 9.2.1951, "דף לספרות", על המשמר, " מאביב מדומהמכתבים", --- .211

לאה גולדברגראיונות ומשאלים שנערכו עם

).ולא לפי מועד פרסומו(הפריטים בקבוצה זו ערוכים בסדר כרונולוגי של מועד קיום הראיון

, 1945נובמבר , ו"כסלו תש, עולם האשה, " לאה גולדברג-בעודי ילדה ", מאלי, כהנא-מועד .212 .11' עמ, 74חוברת , 4כרך

.8' עמ, 22.7.1954, ד" תשיא בתמוז"כ, "דבר השבוע", דבר, "מהו ביאליק בשבילי", ]?[ .213

שיחה עם לאה גולדברג –' בראשית היה הריתמוס, בראשית הייתה המוזיקה'", ב"א, יפה .214, ספרות, תרבות", ידיעות אחרונות, " מובאת במלאת שבע שנים לפטירתה– 1959בשנת .1' עמ, 28.1.1977, ז"בשבט תשל' ט, "אמנות

, 15.12.1959, 11 ןגיליו, כרך לא, 53שנה , עירהפועל הצ, "האשה בספרות", דרורה, אידלמן .215 .19' עמ

.41-32' עמ, 1960, ניו יארק ,דער קוואל, שמועסן מיט שרייבער אין ישראל,יעקב, פאט .216

ט באלול "כ, מוסף לספרות ולאמנות, דבר, "משוררים על שירתנו הצעירה", חוה, רזילי .217 . 18' עמ, 28.9.1962, ג"תשכ

ב "כ, "משא", למרחב, "בינת המלים הפשוטות: לאה גולדברגראיון עם", יצחק, בצלאל .218 .ב- א' עמ, 27.11.1964, ה"כסלו תשכ

.30.10.1964, "דבר השבוע", דבר, "אין לי מלים קשות: לאה גולדברג", רות, בונדי .219

, ט"בשבט תשכ' ה, "ימים ולילות", מעריב, "פגישה עם לאה גולדברג", תלמה, אליגון .220 .23' עמ, 24.1.1969

תמלול תכנית ששודרה בגלי , 20.1.1970, במחנה,"אחד מעיר, לאה גולדברג", אריה, רדא .221 .1969ל במחצית שנת "צה

153

כתבי יד מעיזבונה הספרותי של לאה גולדברג

, חלקם אינו נושא כותרת. הפריטים בקבוצה זו ערוכים על פי סדר הופעתם בסרטי הזיעור עיזבונה – 274כל הפריטים מקורם באוסף . עיםובמקרים אלה נוספה כותרת בסוגריים רבו

. אביב-שבבית הסופר בתל" גנזים"המופקד במכון , הספרותי של גולדברג

, 46סרט זיעור , 5589/1, 24.7.1955, )]דינור(איגרת מאת שר החינוך בן ציון דיאנבורג [ .222 .299שקופית

שקופית , 46סרט זיעור , 99226- א, 31.12.1961, ]גוריון- איגרת מאת ראש הממשלה דוד בן[ .223151.

. 144שקופית , 46סרט זיעור , 1190/1-א, 22.4.1962, ]איגרת מאת מרטין בובר[ .224

-517שקופיות , 49' סרט זיעור מס, 5841/6-כ, 13.12.1968, "תולדות חיים", גולדברג לאה .225518 .

שקופיות , 50סרט זיעור , 8689-כ, ]1953- מחברת יומן המתעדת את נסיעתה לצרפת ב[, --- .226 ).וצפויה לראות אור במהדורתם הבאה, יומניםלא נכללה ב (979-968

עתים "ככל הנראה במסגרת שידורי הרדיו , מרים- הרצאה על שירת יוכבד בת[, --- .227 .נקטע בסופו; 270-258שקופיות , 56סרט זיעור , 24995- כ, "]לשירה

.550שקופית , 58סרט זיעור , a39603-כ, ]סיפור" [מזמור", --- .228

.822שקופית , 58סרט זיעור , 35595- כ, ]שיר ["אביב אחד", --- .229

. 942שקופית , 58סרט זיעור , 35627-כ, ]שיר ["גלות", --- .230

. 659שקופית , 59סרט זיעור , 41889-כ, "]אבן מאסו הבונים"טיוטה לשיר א במחזור [, --- .231 ."1957 קולומבוס"ג במחזור המשך כתב היד הוא ככל הנראה טיוטה לשיר

. 191שקופית , 62סרט זיעור , 13246- כ, "עיני אחותי", אריה לודוויג, שטראוס .232

מחברת יומן המתעדת את נסיעתה לארצות הנורדיות בראשית שנות [ ,גולדברג לאה .233וצפויה לראות , יומניםלא נכללה ב (677-676שקופיות , 63סרט זיעור , 13149- כ, ]השישים

).אור במהדורתם הבאה

שנזכרו בחיבור) שאינן משל לאה גולדברג(ת ספרות יצירו

ערך והוסיף מבוא , ליקט,ילקוט שירים: אלישבע, )ביחובסקי-ירקובה'ייליזבאטה ז(אלישבע .234ואגודת הסופרים " יחדיו"הוצאת , "מבחר ספרותינו לעם"סדרת , חיים תורן: והסברים

.' עמ121, 1970, העברים בישראל

. ' עמ352, ]1957 [2001, הקיבוץ המאוחד, עיר היונה, נתן, אלתרמן .235

הדפסה , עוזי שביט: ערך, 1999, מהדורה מתוקנת, הקיבוץ המאוחד, שירים שמכבר, --- .236 .' עמ270, ]1961 [2003, רביעית

154

.שני כרכים, ]1979 [2000, הקיבוץ המאוחד, כל כתבי נתן אלתרמן ,פזמונים ושירי זמר, --- .237

: עריכה, מנשה קדישמן: רישומים, פזמונים, שירי ספר, זמרשירי: צריך לצלצל פעמיים, --- .238 .' עמ272, 2002, הקיבוץ המאוחד בשיתוף רשות השידור, ך ורפי אילן"גלעד בן ש

.'תז עמ, ]ח"תרצ [1959, דביר, כל כתבי חיים נחמן ביאליק, חיים נחמן, ביאליק .239

ארבעה , ח"תשל, אביב- לת ,הקיבוץ המאוחד, כתבים: יוסף חיים ברנר, יוסף חיים, ברנר .240 . כרכים

השומר –הוצאת הקיבוץ הארצי , ספריית פועלים, שירים: מרים- יוכבד בת,יוכבד, מרים- בת .241 . ' עמ325, ]1963 [1972, מהדורה שנייה, מרחביה, הצעיר

.' עמ159, ]1950 [2000, הקיבוץ המאוחד, עד עלות השחר,חיים, גורי .242

הוי , הוי המקוננים'", אליהו, הכהן: תוךהובא מ –" שירו נא המשוררים", ישראל, דושמן .243-1914, עלייה השנייהה, "'קיטור'זמן מימי העלייה השנייה בגנות ה- על שיר–' !המתאוננים

- יד יצחק בן, 4גיליון , סדרת עידן, פרשיות נבחרות וחומר עזר, סיכומים, מקורות, 1903 .218-213' עמ, 1985, צבי

. ' עמ117, ]1976 [2000, הקיבוץ המאוחד, עשיית שירים, ימידבר אופט, מאיר, ויזלטיר .244

: איורים מן המהדורה המקורית, למיכה פרנק: מצרפתית, ילדי רב החובל גראנט, ול'ז, ורן .245 . ' עמ480, 1994, ספרית מעריב, פנמייקר: חרט, ריו

.' עמ176, ]1979 [2000, הקיבוץ המאוחד, 1978-1967שירים , צפונית מזרחית, נתן, זך .246

. ' עמ593, 2002 ,כתר, סיפור על אהבה וחושך ,עמוס, עוז .247

. ' עמ139, 1978, שוקן, ולא על מנת לזכור, יהודה, עמיחי .248

.' עמ105, 1980, שוקן, שאלות ותשובות: שלוה גדולה, --- .249

, מהדורה שנייה, הקיבוץ המאוחד, אהרן קומם: עורך, כל השירים, דוד פוגל,דוד, פוגל .250 . ' עמ304, ]1923 [2004, מתוקנת

.שני כרכים, ז"תרצ, מוסד ביאליק, במשעול הצר, ןואברהם אהר, קבק .251

" יחדיו"הוצאת , עזר וראובן שוהם-בעריכת אהוד בן, ילקוט שירי אסתר ראב, אסתר, ראב .252 . ' עמ160, 1982, ואגודת הסופרים העברים בישראל

יוצאת לאור בשנת , דורה שנייה מורחבתמה, ההדיר אהוד בן עזר, כל השירים: אסתר ראב, --- .253 .' עמ463, 1994, זמורה ביתן, המאה להולדתה של המשוררת

. ' עמ349, 1995, הקיבוץ המאוחד, כל השירים עד כה, דליה, רביקוביץ .254

.' עמ110, 1951, מוסד ביאליק, שירים, שעות ודור, אריה לודוויג, שטראוס .255

הקיבוץ , ספריית פועלים, רי אברהם שלונסקיכל שי: שישה סדרי שירה, אברהם, שלונסקי .256 . שישה כרכים, 2002, השומר הצעיר–הארצי

155

דיסקוגרפיה

. 2003, "נענע", תקליטור מופע שנערך במסגרת פסטיבל ישראל, "שרות לאה גולדברג",]?[ .257

.1998, "מדיה דיירקט", ")האוסף"תקליטור בסדרת " (ארצי, ארצי", חוה, אלברשטיין .258

. 2001, סי מוזיקה-אם- אן, )"אוסף ראשון(אחינועם ניני וגיל דור ", גיל, ודור, ינועםאח, ניני .259

מיטב השירים מתוכנית : 'םארבע אחר הצהריי'", )עורכים(יורם , דלית ורותם, עופר .260 .2005, ל"יקה וגלי צהזסי מו-אם-אן, "הרדיו