מסע מדע גמסע בכדור פורח אל העמק הנעלם

מדע וטכנולוגיה לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים

ד"ר שרה קלצ'קו, יוחאי ברק כתיבה:

חנה שליטא ייעוץפדגוגי:

ד"ר צפרירה שחם ייעוץמגדרי:

דפנה גילת עיצובגרפיועימוד:

איל אילת איורים:

יוסי לוכסמבורג ניקוד:

תמי פרמונט הפקה:

צילומים:

פרופ' יואל דן, יונה זילברמן, לשכת העיתונות הממשלתית, והצלמים: משה מילנר, יעקב סער,

ראוגורודצקי, הרארד מילנר, היידי הרשקוביץ, ליאון קאופמן, כנרת פרוגס, דן אנקר, עינת

אלדן, דוד קורן, זיו ניימן, מרק גרשום, בן עמוס אוחיון, אבי ישראלי, צביקה אלפרט, נתן

יהודה הולנדר, מתן נרקיס, אהוד גילת, ינון קלצ'קו, יוחאי ברק, אמרי זרטל.

(/c)Tomo.yun )www.yunphoto.net/he(, תמי פרמונט, סימה נסים, חמי איתי, מפעלי

מלח עתלית, המשרד לאיכות הסביבה, נורית חרמון, פוטו אובג'קט, Hemara, מאגר תצלומים

נוה, עמרם יוסי www.wildflowers.co.il, והצלמים: קורל, אתר האינטרנט "צמח השדה"

אשל, עמיקם שוב, שרה גולד, אלי לבנה. Erik Aravjo, סאו פאולו ברזיל.

סרטוטים בפרק חשמל: דן ויסמן

פ כל הזכויות שמורות לאקו"ם

הספר נערך בהתאם לתכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה

לספר מצורפת חוברת עבודה לתלמיד

הספר מאושר ע"י הגף לאישור ספרי לימוד במשרד החינוך

אישור מס' 2254 מיום 6.12.2006

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת

בכתב מהמו"ל.

פ כל הזכויות שמורות להוצאת כנרתנדפס בישראל, 2007

3

דול........................................ 7 ע הג ס יוצאים למ

עלם................................. 8 יעים אל העמק הנ מג

9 עלם עמקהנ ב מחיםש אלהצ

10 ................................ מחים? ף לכל הצ ת מה מש

12 ........................... ים? עלי החי ף לכל ב ת מה מש

לים ים וההבד ף לצמחים ולבעלי חי ת ש המ13 ........................................................ יניהם ב

14 ......................................... יצד מזהים צמחים כ

יניהם ............ 15 רים ב ש מח והק ל הצ האיברים ש

16 ............... לו פקידים מש מח יש ת צ לכל איבר ב

16 ......................................... רש ותפקידיו הש

17 .................... רש מתאם לתפקידו מבנה הש

רקע............... 18 מצאים מעל הק נ מח ש איברי הצ

18 ....................................... בעול ותפקידיו הג

בעול מים, מינרלים וחמרים יצד מוביל הג כ18 ...................................................... אחרים?

21 ......................................................... העלה

24 .......................................................... רח הפ

רחים? – פ עת ההאבקה ב צ יצד מתב כהרחבה........................................................ 26

רי“............................... 28 א הפ רח ב י מן הפ “כ

31 .............. אמצעות זרעים ים ב צמחים מתרב

33 .......................... ר? רחי ב מדוע אין לקטף פ

ל צמחים.......................... 34 חות ש ת דילה והתפ ג

34 .............................................. נביטת זרעים

35 ....................................... דל? מח ג יצד הצ כ

מחים........................................... 36 צ מחזוריות ב

נביטה..... 38 מח מתחילה ב י הצ חי מחזוריות ב

רטורה על נביטת עת אור וטמפ פ הש39 ......................................................... זרעים

מחים נה על הצ יעות עונות הש פ יצד מש כארץ? ........................................................ 40 ב

42 ...................................... צל ופקעת צמחי ב

חות צמחים.............................................. 44 פ מש

צליבים..................................... 45 חת המ פ מש

ים.................................... 46 רני רפ חת הפ פ מש

47 ...................................... בים רכ חת המ פ מש

48 ........................................ ים גני חת הד פ מש

49 ............................................ חקלאות צמחים ב

49 ...................................... דול צמחים למזון ג

חקלאות וטכנולוגיה................................... 50

51 .................................. חממה דול צמחים ב ג

54 .............. כונות חדשות תוח צמחים עם ת פ

54 ............... הובאו מארצות אחרות צמחים ש

ה .............................................. 55 י עש ת צמחים ב

55 ....................... בלין מחי ת בלינים מצ יצור ת

59 ................................... ה י עש ת עץ ב מוש ב ש

החקלאים מחים ש ניר מכינים מעצים ומצלים....................................................... 59 מגד

תכןהענינים

4

61 ................. ים מחים מכינים חוטים לבד מצ

רף........................... 63 מעצים מכינים גומי וש

64 ............................ מחים יצור חמרי ריח מצ

ים לנוי ולהנאה.................... 65 ש מ צמחים מש

66 ......................................... צמחים מוש יתר ב ש

נסרת................ 67 מוש ב עץ על ידי ש כון ב חס

68 ................................ עץ להכנת ניר כון ב חס

ים?...................... 69 מחים הם יצורים חי האם הצ

69 ............................. ל צמחים יום ש צרכי הק

71 לעים אלמצוקהס

72 ......................................... יר: סלעים נעים להכ

73 ........................ כל מקום סלעים נמצאים ב

74 ............. ארץ מוצאים ב ל סלעים ש סוגים ש

75 ........................................... ל סלעים כונות ש ת

ל סלעים......................... 75 יות ופרירות ש קש

ל סלעים למים ............................. 77 גובה ש ת

ל סלעים לחמצה .......................... 77 גובה ש ת

78 ........................ כונות מיחדות סלעים עם ת

רים............................ 79 מזהים סלעים לא מכ

80 ............... רה נים – העש סלעים מוצאים מאב ב

81 ..................... סלעים ה ב האדם עוש ים ש מוש ש

82 ....................................... חרסית ים ב מוש ש

83 ............................................. גיר ים ב מוש ש

85 ..................................................... חצבה המ

85 ............................................. צור ים ב מוש ש

86 .......................................... לת בז ים ב מוש ש

אבן חול ובחול........................... 87 ים ב מוש ש

ל מי ים 91 בוש ש אנחנו מכינים מלח מאכל מי

מן הצרך אל המוצר – גמים.................................... 93 ל ד כנון והכנה ש ת

סלעים וקרקעות.............................................. 94

רקע..................................... 95 ק חלחול מים ב

95 .......................................... רקע? ק מה יש ב

96 ...................................... איך נוצרת קרקע?

97 ............................... ראל ארץ יש קרקעות ב

98 .................. דול צמחים רקע: ג ק ים ב מוש ש

סלעים ובקרקעות פוגע מוש לא זהיר ב ש100 ...................................................... ביבה ס ב

י טבע: חמרים אב סלעים וקרקעות הם משהם ים ב ש מ ת ביבה ומש ס אנחנו מוצאים ב ש

100 ...................................................................

מת על סלעים וקרקעות............. 103 ערוכה מסכ ת

104 ....................................... דור הפורח חוזרים לכ

105 חמרים? יםב מהעוש

דור פורח?...................................... 106 נוי כ יצד ב כ

109 ............... לים וחפצים? מאילו חמרים בונים כ

111 .......................................... ל חמרים כונות ש ת

יכה למגנט ............................................ 111 מש

מים.......................... 113 ל חמרים ב מסיסות ש

מים.... 116 וקעים ב ש פים וחמרים ש צ חמרים ש

יו.............. 117 מוש כונות החמר מתאמות לש ת

יו................................. 119 מוש יר וש כונות הנ ת

120 ........ לק בוערים היטב – חמרי ד חמרים ש

מוש האדם........................... 122 ש לק ב חמרי ד

5

למי לחמרים פט הג קוק מפרידים את הנ י הז בת ב126 ......................... מצאים בו – הרחבה שונים הנ

יה................... 129 לק הם מקורות אנרג חמרי ד

ל אותם חם וגז טבעי מדלד נפט, פ מוש רב ב שביבה ............................................ 130 ס ופוגע ב

לק.................................. 131 ל חמרי ד עירה ש ב

133 ...................................... ית ב ללי זהירות ב כ

133 ....... הם בוערים ש לק פולטים חם כ חמרי ד

עזרת חם................................ 134 הבערת אש ב

135 ............................... מה עוד נחוץ לבעירה?

חמן דו-חמצני יכול לכבות אש?...... 135 האם פ

136 .............................................................. אש

הם דולקים? 136 ש רות צורכים חמצן כ האם הנ

136 ................................................ ש האש ל מש

חרף?..... 137 ם ב ית ג מדוע חשוב לאורר את הב

הם בוערים ש ן כ יח ועש לק פולטים פ חמרי ד138 ...................................................................

ית?....... 138 לק מתאים לחמום הב איזה חמר ד

139 ............................. דולות האויר מזהם ערים ג ב

139 .......................... ריאות ב אויר מזהם פוגע ב

כנולוגיה עוזרת להפחית את זהום הטהאויר.......................................................... 140

142 ...... התנהגות להפחתת זהום האויר נוי ב ש

ים..................................... 144 שומרים על החק

לק מתאים לכדור פורח?.............. 146 איזה חמר ד

147 מל זורמיםעםהחש

148 ................................................ ה נ כל פ מל ב חש

149 ...... מל מל הן מקורות חש ת החש סוללות ורש

150 ............................... חנות כח ומחולל זרם ת

152 ...................................................... הסוללה

מל................................................ 154 חש זהירות ב

י............................................... 155 מל ל החש עג המ

156 .................................. י מל ל חש סרטוט מעג

ל ל מעג תג – אמצעי לפתיחה ולסגירה ש המ157 ........................................................ י מל חש

158 ................................. מתג מרחק – הרחבה

מל...... 159 דים וחמרים המוליכים חש חמרים מבד

160 ... י מל יר למדידת זרם חש רם – מכש מד הז

י הזורם מל רם החש נות את הז ר לש יצד אפש כ161 ...................................... ל? – הרחבה עג מ ב

יר – הרחבה 162 כש מל למ מתאימים מקור חש

מל?.... 163 ד או מוליך חש האם גוף האדם מבד

נוזלים – הרחבה................ 163 מל ב הולכת חש

164 ................................... מל חש דוד ובטיחות ב ב

ית................................ 165 ב טיחות ב ירי ב מכש

166 ................................ מל חש כון ב התיעלות וחס

מל ......................................... 168 חש תופעות ב

169 .................... ית (נורת להט( מל הנורה החש

171 ...................... י? מל יצד פועל קומקום חש כ

173 ................ ל אדיסון – הרחבה כון ש הליך הת ת

174 .................................. דור הפורח חוזרים לכ

6

175 רת קש ת עב מס

176 ....................... קשרת קולטים מידע ויוצרים ת

ים..... 177 עזרת החוש קולטים ומוסרים מידע ב

בע.................. 178 ט ים ב ין יצורים חי קשרת ב ת

180 ....................... פה מלולית פה לא מלולית וש ש

סימנים לקליטת מידע ולהעברת נעזרים ב182 ........................................................... מידע

מי צריך סמלים?......................................... 185

מרורים..................................................... 186 ת

189 ......................................... לטים ומודעות ש

190 ................... קשרת קשרת המונים ואמצעי ת ת

194 ................ דור הפורח כ ע ב ס מפרסמים את המ

195 מלוןמנחים

7

דול ע הג ס יוצאים למהוא יפה. ה ש מ ה. כ דור הענק הז ראו את הכ יעל: ת

נו מעילים ל זיו ולבש קולו ש מענו ב ש אל: אבל קר נורא. טוב ש ני דים. חמ

ך קטן. ל כ ה. הכל נראה כ לו למט כ סת ענת: תם. ם רחוק רואים את הי ים. וש יונתן: אפלו ההרים נראים קטנ

ל ש ורעש לב כ ל ש נביחה מע לש תוכלו קט ש ב רגע היו ת אם זיו: ביש. כ אוטובוס דוהר ב

נו. ל ע ש ס ה: יש!!! התחלנו את המ מש

זיו

ניאל ד

ה מש

נה ד

י את

אול ש

יונתן

יעל

מיכל

ענת

8

יעים אל העמק הנעלםמ מג

אן? דאי לנחת כ אל: אולי כ ני דירק המון וגם ים ענקי סלעים רואה אני מיכל:

וצמחים!ה: בואו ננחת. מש

אן עמק מקסים. אני מכרחה לראות איזה צמחים יש ראו, יש כ ענת: תעמק. ל ב אן. בואו נלך לטי כ

י אר את עמק, אני צריך עזרה. מי נש ל ב ם רצים לטי את זיו: רגע, לפני שיסה חזרה? דור הפורח לט לעזר לי להכין את הכ

הו אן על ההר? מיש ש כ י ים ש לעים הענקי ל לס מיכל: ואולי מענין לטיי? רוצה לבוא את

מחים. בות הצ עק ל ב ה יצאו לטי אל ומש ני ענת, דלעים. י ויעל יצאו לראות את הס מיכל, את

ארו לעזר לזיו. אול נש נה וש יונתן, ד

9

10

מחים? ף לכל הצ ת מה מש

ל מים וברכה על ידו. אן מפ ראו, יש כ ענת: תה: איזה צמחי מים יפים! מש

כל מיני צבעים! אל: ואו, המון צמחים, ב ני ד

ה. נ אל: איזה צמח מש ני דטוחה! כלל לא ב ענת: צמח? אני ב

ה: הוא ירק אז הוא צמח. מש

10

ניאל ד הענת מש

התמונה היא של לופית מצויה שצורתה מיוחדת.

היא פותחת את הדיון בשאלה: מהו צמח?

11

ם רק זה צמח? אז ג י ל מה ש אמת… כ ענת: ברכה ב צת ומקרקרת ב קפ מ ה ש ע ירק צפרד

היא צמח?!ר לדעת אם זה צמח? ה: אז איך אפש מש

ל צמחים. ביב יפי ש אן מס אל: יש לי רעיון. יש כ ני דם. ף לכל ת ל ונראה מה מש כ בואו נסת

ימה משפות לצמחים ת כונות מש נבדק ת

חוברת העבודה. עמוד 6 ב ימה 1 ב מש בבפרק זה אנחנו עוסקים רק

בצמחים עילאיים שלכולם שורש, גבעול, עלים, פרחים

ופירות. אפשר לציין לפני התלמידים שיש צמחים

פשוטים יותר )אצות למשל( שהמבנה שלהם שונה. מומלץ לבדוק ולוודא

שהתלמידים מכירים כמה מהתכונות משותפות

לצמחים עילאיים: לכולם יש אותם

איברים – שורש, גבעול, עלים )ירוקים לרוב( ופרחים.

11

12

ים? עלי החי ף לכל ב ת מה משף לכל ת בר יודעים מה מש ענת: אנחנו כ

ע? פרד ו על הצ ם אומרים עכש מחים. מה את הצמחים, אבל מו הצ ה כ ע ירק פרד ה: הצ מש

מו צמח. יש לה עינים כלל לא נראית כ היא בים. ורגלים... הופ, היא קפצה למ

לבעלי ף ת מש מה רגע. נחשב בואו אל: ני דים? החי

ימה משימה 2 מש ים ב פות לבעלי חי ת כונות מש נבדק ת

חוברת העבודה. עמוד 7 ב ב

התלמידים צריכים למצוא כמה תכונות משותפות

לבעלי החיים שבתמונות:לכולם יש איברי תנועה,

איברי חישה ואיבר אכילה )פה או מקור(.

מומלץ לדון בכיתה עם התלמידים כדי לוודא

שכולם מכירים את התכונות המשותפות של בעלי החיים

לפני שמתקדמים בהוראה.

דאי לדעת כמחים אין איברי לצ

נועה והם אינם יכולים תקומם, לזוז ממ

אבל הם יכולים להניע לי לזוז גופם ב איברים ב

קומם. ממחים ויש רחים נפת פרים. ם נסג ג ה ש אל כ

בעול נע לכוון האור הגרש נע לתוך האדמה. גוהש ד

לביםעיט חתול גור כ

יעל ע צפרד

ענת ניאל הד מש

13

סכום

יניהם לים ב ים וההבד ף לצמחים ולבעלי חי ת ש המ

ים. הם לא יכולים לזוז. עלי חי מו ב מחים הם לא כ ענת: הצם עינים ופה. אל: ואין להם ג ני ד

כלל לא אוכלים ושותים? ה, אולי הם ב ה: אם אין להם פ משדלים ואיך יש להם אל: אבל אם הם לא אוכלים ושותים, איך הם ג ני ד

ים? ים ופרחים? ואיך נוצרים צמחים חדש עלים חדש

ה ת כ יון ב דבים? האם צמחים אוכלים ושותים? ם חוש מה את

דלים? יצד הם ג כ

אלה: כם את הש ה לברר יחד את אות ננס מוד הב יחידות הל בים? האם צמחים הם יצורים חי

ימה משים ואת ף לצמחים ולבעלי חי ת ש ם את המ נסכ

חוברת עמוד 8 ב ימה 3 ב מש יניהם ב לים ב ההבדהעבודה.

רור. פקיד ב ש לו ת י ים ש על החי ל ב מח או ש ל הצ איבר הוא חלק שים. ים יש איברים רב לצמחים ולבעלי חי

ים. עלי החי ל ב ה ש ל הצמחים שונים מאל האיברים ש

כדאי לקיים בכיתה דיון דומה לזה שבין שלושת הילדים. בדיון זה נראה שלכל הצמחים חמישה

איברים עיקריים: שורש, גבעול, עלים, פרח ופרי.

רוב הצמחים הם ירוקים. הצמחים שונים מבעלי

החיים: הם אינם משמיעים קולות ואינם נעים ממקום

למקום.גופם של בעלי החיים בנוי גם הוא מאיברים, אך הם

שונים מאלה של הצמחים. רוב בעלי החיים אינם

ירוקים.

שון על הליד, רגל ולב הם

ים. בעלי חי איברים בעלה, שרש וגבעול הם

צמחים. איברים בים יש לבעלי חי

נועה – ידים איברי תורגלים. אבל יש עוד

ים וחלקים איברים רבאחרים:

רירים, לד, הש השהעור והאיברים

ים )לב, מעים, נימי הפ קיבה ועוד(.

לי ל החלקים, ב כנועה, איברי התנקראים – גוף.

14

יצד מזהים צמחים כ

בעול? אל: מה זה פה, ג ני דמח? ל הצ רח. אבל איפה העלים ש מו חלק מפ ענת: לי זה נראה כ

לו עוד לא צמחו? ה: אולי העלים ש משאל: אז איך נוכל לדעת אם זה צמח? ני ד

ה ת כ יון ב דאל ני ל ד שובה ש ר לדעת אם זה צמח ואם הת איך אפש

נכונה?

סיור 4 ימה מש ב סיור, אמצעות ב אלה הש על לענות ה ננס

חוברת העבודה. עמוד 9 ב ב

אפשר לדון עם התלמידים בכיתה בשאלה:

כן צמח / לא צמח ולבנות על הלוח טבלה, “בעד ונגד”,

אך לא להגיע למסקנה ברורה כדי ליצור תמריץ

לסיור.מטרת הסיור המוצע

בהמשך, להכיר מגוון של צמחים שונים.

יש לכוון את התלמידים לצמחים עשבוניים וגם

לצמחים רב-שנתיים: שיחים ועצים.

בסיור, התלמידים יכינו כרטיסי זיהוי לכמה

מהצמחים שימצאו. מומלץ להכין לכל צמח כרטיס

במחשב ולבנות בהדרגה מאגר מידע אישי וכיתתי.

אנחנו מציעים שהתלמידים ילמדו בכיתה כיצד למלא

טבלה השוואתית מסכמת של ממצאיהם.

לופית מצויה

15

סכום

שרש

רח פ

רי פ

בעול ג

עלה

יניהם רים ב ש מח והק ל הצ האיברים שרח ופרי. בעול, עלים, פ ים: שרש, ג רי ה איברים עק מחים יש חמש לצ

ל צמח יש צבע, צורה וגדל מיחדים להם. ל כ לאיברים שמח. ל הצ כונות ש צבע, צורה וגדל הן ת

הם דומות, ל ל האיברים ש כונות ש הת יש צמחים שהם שונות. ל ל האיברים ש כונות ש הת יש צמחים ש

פקיד לו וגם ת כונות מש מח יש ת צ לכל איבר בלו. מיחד מש

פקידו רק א את ת ל איבר יכול למל אבל כמח: צ עזרת איברים אחרים ב ב

רקע. הוא נאחז בעול בולט מעל הק הגאדמה. צוי ב רש, המ רקע הודות לש ק ב

הם מש הודות לכך ש העלים חשופים לשבעול זקוף. י ג ב אים על ג נש

רים זה לזה ויוצרים יחד מח מחב צ ל האיברים ב כלם. צמח ש

מח פועלים יחד. צ ל האיברים ב כרחים ופרות. לם יכול לגדל ולהוציא עלים, פ מח הש רק הצ

ימה משימה 5 מש מח ב צ מדנו על איברים ב ל ם מה ש נסכ

חוברת העבודה. עמוד 10 ב ימה 6 ב ובמש

פקיד מיחד. מח יש ת צ לכל איבר בלם. ין האיברים. הם פועלים יחד וכך נוצר צמח ש ר ב יש קש

ח. ת ם, לגדל ולהתפ לם יכול להתקי מח הש רק הצ

16

ענת ניאל הד מש

דאי לדעת כ

מה זה מינרל?ני האדמה או חופרים ומוציאים אינו מן החי. מוצאים אותו על פ מינרל, הוא חמר ש

כת, מלח, יהלם. רקע. לדגמה: מת אותו מתוך הקה אל מים כ ים, ב עינות טבעי אנחנו לוקחים ממ ים", מים ש אנחנו שותים "מים מינרלי

תורמים לבריאותנו. יש מינרלים ש

שון על הלה: להכניס רוש קליטה פ

ל לתוך הגוף או לקבנו. ל ש

אנחנו קולטים קולות, ריחות ומראות

ביבה. אנחנו מהסגופנו חמרים קולטים ב

ביבה. מהסב קולט חש המ ידע ש למזכרונו קוראים קלט. בביתנו ב מש ש דוד הש ב

מים ים מתחמ הממש, אמצעות קולט ש ב

הקולט את קרינת מש. הש

לו פקידים מש מח יש ת צ לכל איבר בענת: איך נדע אם צמחים שותים?

ה: ומאיפה ואיך הם מוצאים מים? משם מקומו ג אר ב מח להש אל: ואיך מצליח הצ ני ד

בות רוחות? ר נוש אש כ

אים: ברים הב אלות, קראו את הד שובות לש די למצא ת כ

רש ותפקידיו הש

רקע. ק מצא ב מח הנ רש הוא חלק הצ השעפיות רבות. לכל שרש יש הסת

פקידים: ני ת ים יש ש רש לשאדמה. מח להאחז ב רש עוזר לצ הש •

וחמרים מים רקע מהק קולט רש הש •די לחיות. מח זקוק להם כ הצ שונים שתוך ב ש ים מ ב נמצאים ה אל חמרים מינרלים. להם קוראים האדמה. ים המ עם רש לש יעים מג ינרלים המ

רקע. הוא קולט מהק ש

סיורחוברת עמוד 11 ב ימה 7 ב מש עזרת סיור, ב ים ב רש יר ש נכ

העבודה.

וא ש צמח הק

17

סכום

רש מתאם לתפקידו מבנה השים יש צורות רבות: רש לש

ימה משא רש עוזרות לו למל ל הש לוחות ש יצד הש נבדק כ

רקע וקליטת מים ומינרלים ק פקידיו: אחיזה ב את תרקע. מהק

ימה 8 מש רש לתפקידו ב יצד מתאם מבנה הש ם כ נברר גחוברת העבודה. עמוד 13 ב ב

לכל שרש יש צורה מיחדת והיא מתאמת לתפקידו.ים. רי קרקע רב רש קשורות לגרג ל הש לוחות ש הש

רקע. ק רש להאחז חזק ב לוחות עוזרות לש השלוחות רבות. רש ש ח הש רקע מפת די לקלט מים ומינרלים מהק כ

כדאי להכין אוסף שורשים. יש לכוון את התלמידים

לעקור עשבים צעירים וגם בוגרים יותר. שוטפים

היטב את הקרקע שנאחזה בשורשים, מייבשים אותם

ורק אחר כך מדביקים למחברת בנייר דבק שקוף.

אפשר לקבץ את כל האוספים של התלמידים

ולהכין תערוכה בפינת הכיתה תחת כותרת

מרתקת, לדוגמה: “הנסתר מהעין”.

אם לא יוצאים עם התלמידים לסיור כדי לאסוף שורשים, כדאי

להיעזר בתמונות ולתת להם משימה של מיון שורשים על

פי אורך, צורה, עובי וצבע.אפשר לבקש מהם לקשור בין גודלו של הצמח לגודל

השורש ולצורתו.הפעילות להכנת כרטיסי

זיהוי תחזור על עצמה כשנכיר איברים אחרים של

הצמח.

שרש עיקרישרש משני

ים רש נם ש ישפוד. הם צורת ש ביעים ים ומג ארכ

רקע. ק ים עבים עמק ב רש נם ש ישקראים מיחד הנ ב

ים. ים מעב רש ש

ים רש נם ש ישצורת ציצית. ב

הם קצרים יותר יעים עמק ולא מג

רקע. ק ב

18

ניאלענת ד ה מש

בלת שועל ש

חלמית מצויה

רקע נמצאים מעל הק מח ש איברי הצתוך האדמה ולא מח הוא ב ל הצ רש ש ה: הש מש

רואים אותו. ן רואים. כ רקע ש ענת: אבל יש חלקים מעל הק

ן רואים? מח כ ל הצ ה: איזה חלקים ש משיחד? ה ב ל החלקים האל אל: ומה מחזיק את כ ני ד

ימה משאל ני ל ד אלות ש מונות ונסו לענות על הש ת העזרו ב

חוברת העבודה. עמוד 14 ב ימה 9 ב מש ה, ב ומש

בעול ותפקידיו הגפקידים: ה ת מ רקע. יש לו כ מח נמצא מעל הק ל הצ בעול ש הג

מח. ל הצ רות ש רחים והפ נים, הפ צ א את העלים, הנ הוא נוש •מח. ל הצ אר האיברים ש ים לש רש ין הש ר ב הוא מקש •

רות, מים ומינרלים רחים והפ נים, הפ צ הוא מוביל אל העלים, הנ •רקע. רש קולט מן הק הש ש

רש. עלים אל הש נוצרים ב ם מוביל חמרים ש הוא ג

ימה משעמוד 16 ימה 10 ב מש בעול ב פקיד הג ם את ת נסכ

חוברת העבודה. ב

בעול מים, מינרלים וחמרים יצד מוביל הג כאחרים?

רחים ית, אנחנו קונים פ ט את הב די לקש כיפים ומכניסים אותם לאגרטל עם מים.

להם אין אבל בעול ג יש נינו ק ש רחים לפדי ים. אנחנו צריכים לתת להם מים כ רש ש

לו. לא יב ש

כדאי להביא לכיתה עציצים עם צמחים כדי שהתלמידים

יוכלו להתבונן ולראות אילו חלקים נמצאים מעל הקרקע ולא להסתפק רק

בתמונות.

19

שון על הל

ה ת כ יון ב דרחים? ים מהאגרטל אל הפ יעים המ יצד מג ערו, כ ש

ית צפ תבעול מים, מינרלים וחמרים יצד מוביל הג די להבין כ כ

ה מ ע כ ה, נבצ ת כ יון ב ד עלו ב ערות ש אחרים, וכדי לבדק השעמוד 17 ימה 12 ב ימה 11 ומש יות. קראו את מש צפ ת

חוברת העבודה. ב

נורות נקראים: תוך צנורות. הצ בעול ב ג ים זורמים ב המצנורות הובלה.

ל מים, למש ים ב נורות מובילים מים וחמרים המומס הצמים עם מינרלים.

רקע מים ומינרלים. מח קולט מהק ל הצ רש ש השמח ל חלקי הצ יעים אל כ בעול ומג ג ב צנורות ההובלה ש ים עולים ב המ

חל(. חץ כ נים ב )מסמרים חמרי מזון. מח מיצ ל הצ העלים ש

בעול ג ב צנורות ההובלה ש רים יורדים ב העלים מיצ זון ש חמרי המחץ ירק(. נים ב מח )מסמ ל חלקי הצ יעים אל כ ומג

ל רות ש רחים והפ את את העלים, הפ בעול ארך וחזק ויכול לש הגל יעים אל כ ג בעול, לארכו, נמצאים צנורות הובלה המ תוך הג מח. ב הצ

מח. חלקי הצ

ימה משמח ל הצ בעול ש ם עד כה על הג מדת ל מו את מה ש סכ

חוברת העבודה. עמוד 18 ב ימה 13 ב מש ב

סכום

פקידים חשובים: ה ת מ מח יש כ ל הצ בעול ש לגל רות ועוברים בו צנורות ההובלה ש רחים והפ א את העלים, הפ הוא נוש

מח מתאם לתפקידיו. ל הצ בעול ש מח. מבנה הג הצ

ים ש מ ת אנחנו משים, "העברה" ל מ ב

די לתאר ו-"הובלה", כברים ל הזזת ד עלות ש פ

קום. קום למ ממ

כדאי לדון דיון קצר בכיתה ולתת לתלמידים לשער

השערות אחדות.להשאיר את הדיון פתוח ולהפנות את התלמידים

לחוברת העבודה.

זרימת מים וחמרי מזון מח צ ב

חמרי מזון

מים

20

סכום

בעולים ל ג סוגים שונים שם יש דולים. לכל ים ויש עצים ג ענת: יש צמחים קטנ

בעול? גיותר ה הרב הו מש זה בעול, ג לא זה עצים ב ה: מש

דול ועבה. גן עצים נראה שונה? זה כ בעול ב אל: אז מה אם הג ני ד

בעול. ג

ה ת כ יון ב דאל? ני ה או ד מי צודק: מש

מחים ן את הצ בע, עוזרות לנו למי בעול: הגדל, העבי והצ ל הג כונות ש התלוש קבוצות: לש

קרא זי, עבה וחזק מאוד, הנ בעול מרכ עלי ג בוהים ב העצים הם צמחים גיוצרים את נוף העץ. ים, ש זע יוצאים ענפים רב זע. מהג ג

העצים, אבל הוא ל ש זע לג הדומה בעול חום ג לל כ דרך ב יש יחים לשזע. ק וקצר יותר מהג ד

ים בוני העש מחים הצ ירק. בעול ג לרב מוצאים ים בוני עש צמחים במיש. הם קצר ודק יותר, אבל ג ל בעול ש נמוכים יותר והג

ימה מש

עמוד 19, ימה 14 ב מש לוש קבוצות ב מחים לש ן את הצ נמיימה 15 מש בעולים ב מדנו על סוגי ג ל ם את מה ש ונסכ

חוברת העבודה. עמוד 21 ב ב

מחים דומים: ל הצ כפקידים. בעול אותם ת ם יש לג בעול ובכל ם יש ג לכל

ה: ם שונים זה מז מחים ג אבל הצק וגמיש. בעול ירק ד ים הם נמוכים ובעלי ג בוני צמחים עש

ק יח אבל הוא ד בעול חום וקש ינוני. יש להם ג גבה ב יחים הם צמחים ב שים. נו ענפים רב ויוצאים ממ

זי עבה וחזק. בעול מרכ זע: ג עלי ג בוהים ב עצים הם צמחים ג

יסקוס סיני יח: היב ש

י עץ: זית אירופ

בוני: סביון צמח עש

הדיון בכיתה נועד לעורר בתלמידים מחשבה אילו

תכונות מאפיינות את הגבעול ולפיהן קובעים שגם גזע של

עץ הוא גבעול, נושא שנדון בו בהמשך.

הענת ניאלמש ד

21

העלה ותפקידיו

ם ש עלים יש חמר ב בכלורופיל.

הכלורופיל נותן לעלים את רק. בע הי הצ

פקיד לכלורופיל יש תחשוב: הוא קולט את אור

מש. השמח. ל הצ זון ש רים העלים את חמרי המ מש מיצ עזרת אור הש ב

ה ת כ יון ב דאות: אלות הב ש ה ב ת דונו עם חבריכם לכ

די אור זקוקים רק למים כ חזיקים ב מ צמחים ש .1ם. מדוע? להתקי

הם נובלים? ל העלים ש ש מדוע צמחים מתים כ .2

עמוד 24. ימה 18 ב מש מדנו על העלים ב ל ם מה ש נסכ

העלה מח נמצאים העלים. ל הצ בעול ש על הגח עלה ת ן מתפ צ ן. מן הנ עלה נמצא נצ ב

רח. בעול או פ חדש, גטוח ויכול ים העלה רחב וש צמחים רב ב

לקלט אור רב. לצמחים אחדים יש עליםעלי צורות מיחדות. ב

ימה משעמוד 22 ימה 16 ב מש ל עלים ב יר צורות ש נכ

חוברת העבודה. עמוד 23 ב ימה 17 ב ובמש

ף יד צורת כ עלה רחב ב ים עלה מחטני צר מאוד וארך ה עם עלעל עלה מנצים ים רב קטנ

אפשר לדון בכיתה בשאלות: האם גם במים יש מזון?מה קורה לצמחים בלי

עלים? בחורף, יש עצים בשלכת והם לא מתים. אבל רק כשהעלים מלבלבים שוב

הצמח ממשיך לגדול. מה אפשר להסיק מזה?

ן נצ

עלה

בעול ג

כלורופיל ירק

22

סכום

דאי לדעת כ

רים מזון נפלט לאויר חמצן. ר העלים מיצ אש כ ענים חקרו ומצאו ש מדדולים, נוצר מזון רב וחמצן רב נפלט הם יערות ג ש ב י דור הארץ ש ני כ אזורים על פ ב

דרום ל ב מו למש ים, כ מים רב ש הם ג ש ב י אזורים ש מיחד יש ב דולים ב לאויר. יערות גם. ש ה נקראים: יערות הג מקומות אל דלים ב ערות הג אמריקה. הי

לי דור הארץ צריכים חמצן. הם אינם יכולים לחיות ב ני כ ים על פ צורים החי רב הימים!!! מחים נוש ם הצ לנשם חמצן. ג

עצמם. די לנשם ב חלק מהחמצן כ ים ב ש מ ת רים חמצן. אבל הם מש מחים מיצ הצרים צמחים מיצ

חמצן

פקידים מיחדים – הרחבה עלים עם ת

סים צמחים מטפ א. ואת העלים את א ונוש חזק בעול הג ים רב צמחים בוכך עלים עוד עליו דלים ג מתארך, בעול הג רחים. הפ

דל. מח ג הצלצמח להם ה וקש חזק בעול ג להם אין ש צמחים יש אך

לגבה.לות. ת לוחות מתפ ה יש לעלים ש מחים האל ה מן הצ כמ ב

מם: אן ש ס לגבה. מכ די לטפ לוחות כ ש הם נעזרים בסים. צמחים מטפ

ים צמחים קוצני ב. ים ל קוצים חד צורה ש הם עלים ב מוצאים ב יש צמחים ש

את אוכלים ש ים חי עלי ב פוצעים הקוצים ודוקרים. הר מהקוצים. ים למדו להז עלי החי מחים. ב הצ

ים. עלי החי ני ב מחים מפ ים הקוצים על הצ ך מגנ כ

טפח נאה

מח. ל הצ זון ש העלים הם יצרני המדו-חמצני חמן פ צריכים אור, כלורופיל, מחים הצ מזון ר חמרי ליצ די כ

ומים.

רני ש ר ב צב

23

סכום

ג. צמחים עם ריח מיחדהם יש חמרי ריח מיחדים: ל עלים ש ב יש צמחים ש

ה נודפים ריחות חזקים הדוחים חרקים. מחמרים אלמחים. ים על הצ ך העלים מגנ כ

הם רעל ש ב י ד. צמחים שלאכל ים נס המ ים החי בעלי ב פוגעים רעל חמרי הם ב ש י ש צמחים

עליהם חמרי רעל: ש ב י ני צמחים ש סביבתנו ש אותם. נוכל למצא ברי. חלים ודטורה נטוית פ הרדוף הנ

ימה משל פקידיהם יוצאי הדפן ש מדנו על ת ל ם את מה ש נסכ

חוברת העבודה. עמוד 25 ב ימה 19 ב מש העלים ב

פקידים מיחדים: עלי ת יש עלים בלוחות. עזרת ש ס לגבה ב מח לטפ עים לצ סי עלים המ

רעל עזרת ב ריחות או עזרת ב עזרת קוצים, ב מח: הצ על ים גנ המ עלים הם. מצא ב נ ש

לתרוזמרין רפואי ב נענע מש

רי טורה נטוית פ ד

הרו הזמהעלים הרעילים!

מומלץ להביא לכיתה נענע, לענה )שיבה(, רוזמרין,

מרווה, בזיליקום, שמיר, כוסברה, פטרוזיליה ועוד,

ולתת לתלמידים להתנסות בחוויה הריחנית.

חומרי הריח דוחים חרקים, אבל אנחנו, בני האדם,

דווקא נהנים מהם.

24

צבעוני ההרים

דולה חלמונית ג

רח הפ

צמחים מוצאים בע ט ב תוח פ מקום ובכל ה נ ג ב ם, הי חוף ב דה, ש בים. רב

לו. רח מיחד מש לכל צמח יש פנות. תוחים ובג טחים פ ש ר ב רוב, נסי רחים מק יר את הפ די להכ כ

ימה מש

אמצעות צבעם ובגדלם ב צורתם, ב רחים: ב פ נתבונן בחוברת עמוד 26 ב ימה 20 ב מש אסף ב נ מונות ש ת

העבודה.

ים על ידי חק מיחד. ים מוגנ צמחים רבלא יעלמו מנוף ארצנו. די ש ים כ החק אוסר לקטף צמחים מוגנ

רח מבנה הפ

ה חלקים: מ מחים מוצאים כ ל רב הצ רח ש פ ברח. פקידם להגן על הפ רח. ת בסיס הפ ביע נמצאים ב עלי הגים. ביע ירק רחים עלי הג רב הפ ב

ביע. לל עלי ג מים אין כ לפרחים מסיביע: הג עלי מעל נמצאים הכותרת עלי

ים וגדולים. ים הם צבעוני פרחים רב בים על האבקנים ועל העלי. עלי הכותרת מגנפקיד ת הכותרת לעלי יש ים רב צמחים במח. הצ אל ים חי עלי ב כים מוש הם נוסף:

ך. המש ך ב נרחיב על כהם בו ש קום מ ב הכותרת, עלי בסיס בלפעמים מוצאים בעול, הג אל רים מתחבנאסף וגם נוצר הצוף בו ש האיבר צופן:

ונאגר.

ביע עלי ג

עלי כותרת

זיר אבקן

ק מאבירי אבקה( רג ק עם ג )ש

קת עם צלירי אבקה רג ג

עמוד בהעלי

חלה שיצה אי ב עם ת

רח פ חתך ב

25

הרחבה: העליה חלקים: לש רחים יש ש ל רב הפ לעלי ש

רי רג ג את קולטת קת ל הצ קת. צל – העלי ראש וב העלי עמוד חלה, שהאבקה.

ל עמוד העלי. חתון ש חלק הת חלה נמצאת ב השים להפריה. חכ עירים המ יצה הז אי הב חלה נמצאים ת ש ב

חלה. קת לש ל ר את הצ עמוד העלי מחב

הרחבה: האבקן מאבק: ראשו ב ש ארך זיר הוא האבקן את כילה המ )קופסית( ה קטנ קפסה

רי האבקה. רג ג

חלה, ש ב ש יצה הב אי ת את להפרות די כיע מהאבקן אל רי האבקה להג רג צריכים ג

ל העלי. קת ש ל הצהעלי ל ש קת ל הצ אל אחד רח מפ יעים מג אבקה רי רג ג ה ב ש ה על לפ

פרח אחר, אנחנו קוראים האבקה. ב

ימה משימה 21 מש רח ב מדנו על מבנה הפ ל ם את מה ש נסכ

חוברת העבודה. עמוד 26 ב ב

רח פ אבקנים ב

מאבקזיר

קת צל

חלה ש

עמוד העלי

שון על הלאבק. א את המ רח הנוש פ ק ב זיר הוא עמוד ד

רי האבקה רג מרים ג הם נש ב ים ש ק א ש הוא נוש ום ש מו מש ל את ש האבקן קבמח לצמח. רי אבקה מצ רג בורים מעבירות ג מח. הד ל הצ ש

בורים. מח האבק על ידי הד מחים או – הצ הן מאביקות את הצ אנחנו אומרים שרש א.ב.ק. ים אבק, אבקה ואבקן נוצרו מהש ל המ

ת על ת פ מח מתרחש ל הצ יצה ש א ב ר עם ת ר אבקה מתחב רג ר ג אש הפריה - כהפריה.

רי. רושו לצמח, לגדל ולתת פ פ רש פ.ר.ה ש ה הפריה נוצרה מהש ל המים אנחנו קוראים צמח פורה. רות רב נותן פ לצמח ש

26

ענת

ה מש

ניאל ד

רחים? - הרחבה פ עת ההאבקה ב צ יצד מתב כיכול לא מח הצ אם לפרח רח מפ האבקה רי רג ג עוברים איך ה: מש

לזוז?רוח. ים ויכולים לעוף ב רים קטנטנ רג עיה? הג ענת: מה הב

רחים מעבירים מוצצים צוף מהפ רים ש בורים ופרפ ד אל: ואני יודע ש ני דרח לפרח. רי האבקה מפ רג את ג

רים ודבורים? רפ רוח או עם פ ר לגלות אם הם עוברים ב ה: איך אפש מש

ימה מש

ל ענת ודניאל ולענות על עות ש ה לבדק את ההצ ננסחוברת עמוד 27 ב ימה 22 ב מש ה ב ל מש אלה ש הש

העבודה.

רח לפרח קוראים: אי אבקה מפ ל העברת ת ים ש לב לכל השהליך ההאבקה. ת

רח יות על פ חפוש

בש יונק הד

עלי חיים האבקה על ידי ברים, רפ בורים, פ ד

מו יות וצפורים כ חפושבש, יונקים צוף יונק הד

רחים. מהפהם יונקים צוף ש כ

רי אבקה רג קים ג נדבב נפים, לרגלים ולג לכ

ך הם הם. אחר כ ל שמעבירים אותם לצמח

ך הם עוזרים אחר. כמחים להעביר את לצ

רח לפרח. רי האבקה מפ רג ג

בת על בורה יוש א. דה ס רח ומתכ הפ

רי אבקה גרג ב

רי גרג ה ב בורה מכס ב. דאבקה עפה לפרח אחר

אירה בורה מש ג. הדל קת ש ל על הצ

העלי גרגרי אבקה

סיוררחים, אביקים פ מ די לראות חרקים ש ה כ נ ג יור ב צאו לס

חוברת העבודה. עמוד 28 ב ימה 23 ב מש ב

27

ביחידה זו נבנה את הידע הדרוש כדי להשוות בין

צמחים שהרוח מאביקה לצמחים שבעלי חיים

מאביקים. מומלץ להביא לכיתה שיבולים ולתת

לתלמידים שמות של עוד צמחים שהרוח מאביקה.

לא הצגנו בפרק פרחים שהמים מאביקים, אבל

אפשר לדון עם התלמידים בשאלה: כיצד המים

מאביקים צמחים ואילו תכונות נחוצות לתאי אבקה

של פרחים בצמחים כאלה.ההיבט של תקשורת בין

צמחים ובעלי חיים מתקשר היטב לנושא “מידע

ותקשורת“. אפשר להרחיבו לכיוון זה. נושאי תקשורת נוספים והשימוש בסמלים

משולבים גם בפרקים אחרים בספר הלימוד.

האבקה על ידי הרוחעבירים אבקה מ ש יש צמחים

עזרת הרוח. רח לפרח ב מפ

ה, החט את ירים מכ נו ל כקמח מכינים נו מ מ ש מח הצ

ת לחם. לאפיה החט צמח ל ש רחים הפ

מאבקים על ידי הרוח.

רח מהפ מעיפה החזקה הרוח ים. רב אבקה רי רג ג עבר לכל

עת צ מתב וכך אחרים רחים פ ל ש קות צל על נופלים מהם חלק ההאבקה.

ה מאבקים על ידי הרוח. מחים האל הצ אנחנו אומרים ש

ימה מש 24 ימה מש ב ידי הרוח אבקים על מ יר עוד צמחים ש נכאבקים על ל צמחים המ רחים ש ין פ וה ב עמוד 29 ונש בידי על אבקים המ צמחים ל ש לפרחים ים חי עלי ב ידי

חוברת העבודה. עמוד 30 ב ימה 25 ב מש הרוח ב

ערות ארכות ה יוצאות ש צמח החט ל זרע ב מכעזרת הרוח עוזרות להאבקה ב ש

דאי לדעת כעלי צמחים צריכים למשך אליהם את בבואו להאביק אותם. הם י די ש ים כ החי

צריכים “לפרסם” את עצמם.רחים: עזרת הפ הם מפרסמים את עצמם ב

עלי ים, ב ים, ריחני רחים הם צבעוני הפרים צוף רב. ם מיצ צורות מענינות והם ג

ים עלי החי כים אליהם את ב רחים מוש הפרור: ומעבירים להם מסר ב

ר! בואו לבק

מת רס פ

ל צמחים ש

28

רי פקידי הפ תפקידים חשובים: ני ת רי יש ש לפ

רעים והוא מגן עליהם. מרים הז רי נש פ ב •יותר. פקידו החשוב ב רעים לכל עבר. זהו ת ר את הז רי מפז הפ •

רי: הפצה. רעים על ידי הפ אנחנו קוראים לפזור הז

ריות: י קבוצות עק ת רות לש ק את הפ נהוג לחלים. ים ופרות עסיסי רות יבש פ

מם. אן ש לים ומכ ש הם ב ש ה מים כ ים יש הרב פרות עסיסי בלים. ש ר הם ב אש ם כ ים יש מעט מאד מים ג פרות יבש ב

ימה משבוצות י הק ת ן אותם לש ים ושונים ונמי רות רב יר פ נכ

עמוד 32 ימה 27 ב מש עמוד 31 וב ימה 26 ב מש בחוברת העבודה. ב

רי“ א הפ רח ב י מן הפ “כ

ל מלון רי עסיסי ש פ

זרעים. נוצרים ההאבקה תהליך במחים. ל הצ ך ש רעים הם דור ההמש הזח ת מתפ רח הפ ל ש והעלי חלה מהש

רי. איבר חדש – הפרי. תוך הפ מרים ב רעים נש הז

תוכו, ב רעים ש רי עם הז נוצר הפ אחרי שפקידם, ת את מו י ס ש הכותרת, עלי

רים. מתים ונוש

אלון ל עץ הצ רי יבש ש פ

29

רעים? – הרחבה רות את הז יצד מפיצים הפ כ

מח. אדמה ליד הצ רעים נופלים ונטמנים ב צמחים אחדים הז בדלים בו. הם ג קום ש רעים הרחק מהמ רים את הז מחים מפז אבל רב הצ

עצמם. רעים ב ים אחרים אינם מפיצים את הז צמחים רבים. רוח ובבעלי חי ים: ב רי ני גורמים עק ש הם נעזרים ב

ה ת כ יון ב דהרחק רעים הז את מחים הצ רב מפיצים מדוע ערו, ש

מח האם? מצ

הם ל רעים ש הרוח מפיצה את הז רות ש יש פ

רי ציצית או מפרשון העוזרים לו לעוף עם הרוח, ה יש לפ צמחים אל בעזרת כח הרוח. ירה ב יט את הס פקידו להש ת מו מפרש ש כ

ים מפיצים אותם המ יש צמחים ש

מיחד ולכן הם ים ב רות קל עזרת מים, יש פ פיצים זרעים ב מחים המ לצלת החוף. גמה: חבצ קלות, לד יכולים לצוף ב

זרמי מים לעבר חופים חפו ב ם, הם יס רעים אל הי עיף את הז אם רוח תים. חדש

הצמחים מפיצים את זרעיהם בטווח רחב

כדי להקטין תחרות בין צמח האם לצאצאים על משאבים: שטח קרקע,

מים, מינרלים, אור וכו’. אבל אפשר בהחלט לקבל תשובות הגיוניות אחרות

של תלמידים.

סביון אביבי עם ציציות לת החוף חבצ

30

ל אבוקדו רי עסיסי ש פ

הם ל רעים ש ים מפיצים את הז עלי חי ב צמחים ש

ים. הם עסיסי ל רות ש הפ יש צמחים שרי. ל הפ ים אוכלים את החלק העסיסי ש עלי החי ב

רי. הם אוכלים את הפ ש רעים עוד כ ים זורקים את הז עלי החי חלק מבלמותם, ש ב רעים הז את החוצה ים ומפריש רי הפ את אוכלים אחרים

הם. ל מערכת העכול ש רעים עברו ב הז לאחר ש

סים תפ הם יש זיזים הנ ל רי ש לפ יש צמחים שים רחק א למ רי נש ים והפ על החי ל ב רוה ש פ ב

סת. ל אספ מו למש כ

ימה מש

ל זרעים מדנו על צורות הפצה ש ל ם את מה ש נסכרי מדנו על הפ ל עמוד 33 ואת מה ש ימה 28 ב מש ב

חוברת העבודה. עמוד 34 ב ימה 29 ב מש ב

פוח יחת אבט

סכום

ים: רי קיום הדדי מחים יש קש ים לצ עלי החי ין ב בים רב ים לא יוכלו צמחים עלי החי ב לי ב ים: חי עלי לב מחים זקוקים הצ

הם. ל רחים ש להאביק את הפהם. ל רעים ש ים להפיץ את הז ים לא יוכלו צמחים רב עלי החי לי ב ב

מזון להם ים ש מ מש מחים הצ מחים. לצ זקוקים ים החי עלי ב ם ג אבל ים. יר לבעלי החי רי הוא מקור מזון עש ם. הפ לעדיו לא יוכלו להתקי ב ש

הפרי של אבטיח, מלון, עגבנייה, רימון, צבר, אגס,

גויאבה ופרי הדר הוא ענבה.הפרי של תמר, אבוקדו,

אפרסק, משמש, שזיף, זית ומנגו הוא בית גלעין.

31

אמצעות זרעים ים ב צמחים מתרברי תוך הפ מרים ב רעים נש הז למדנו ש

ל צמח בוגר יכול ומופצים על ידו. כל זרע יכול ים. מכ ר זרעים רב ליצ

ח צמח חדש. ת להתפמח אחד צמחים חים מצ ת ך מתפ כ

ים, מההאבקה לב ים. לכל הש ים רב חדשרע, קוראים: ועד יצירת הז

ה. הליך הרבי תא ה נוצר הדור הב תהליך הרבי ב

מחים. ל הצ ש

ל זרעים צורות שעלי צורה וגדל מיחדים. לכל צמח יש זרעים ב

ימה משעמוד ימה 30 ב מש עיר ב מח הצ רעים את הצ ז ש ב נחפ

עמוד 35 ימה 31 ב מש סביבתנו ב רעים ב יר את הז 35 ונכחוברת העבודה. ב

שון על הליל רושו: להגד להתרבות פ

ר. להתרבות ספ את המה. ה הרב ל יר את המ מזכ

ית אנו ראש ספר ב ברו ורבו ומלאו ים “פ מצו

ית ראש את הארץ" )בסוק כ"ח( רק א פ פ

ה ממליטה לב ר כ אש כמונה גורים אנחנו ש

לבים הכ אומרים שדל רם ג התרבו: מספ

עה. מאחד לתשבו ה היא האפן ש רבי

ים וצמחים עלי חי בדל. רם ג ים ומספ מתרב

זרע נובט

דל צמח ג

הפצת זרעים

ירס ת

ה עועית אדמ שחרה עועית ש ש

אפונה

מת ס כ

ים צהבות עדש

אסף זרעים למרק

עועית ש

ל צמחים שונים זרעים ש

זרע נובט

זרע נובט

דל צמח ג

דל צמח ג

32

דאי לדעת כ

ים לא על ידי זרעים. ים נוצרים צמחים חדש מקרים רב ב

מח: ח חלק מהצ מח: יהודי נודד. נק ל הצ מונה ש ת נתבונן ב א. בעול עם עלים אחדים ונכניס אותם לכלי עם מים. אחרי ג

בעול. ים היוצאים מהג רש ימים אחדים נראה שחדש. צמח ל ונקב ים רש הש עם בעול הג את תל לש נוכל

ה זו נקראת: יחורים. צורת רבי

ה. נ ל ירקת הג מונה ש ת נתבונן ב ב. בעולים רקע. לארך הג צומחים על הק בעולים ש לצמח זה ג ל אחד ל כ ק אותם ולגד ר לנת חים עוד צמחים. אפש ת מתפא ש דה, חמציץ מצוי או סוגי ד מחים: תות ש ם הצ נפרד. ג ב

אפן דומה. ים ב שונים מתרבלוחות. ה זו נקראת: ש צורת רבי

זע, מוך לבסיס הג ס מר. נראה ש ל עץ הת מונה ש ת נתבונן ב ג. האם מח מצ אותם ק לנת ר אפש ים. חדש צמחים יוצאים

ים. לים צמחים חדש ך מתקב נפרד. כ לם ב ולגדה זו נקראת: חטרים. צורת רבי

ם לא על ידי זרעים ים ג צמחים מתרב

לא על ידי זרעים, ה ש רבי לים ב תקב מ ים ש צמחים חדשהם. ל זהים לגמרי לצמח האם ש

ל יהודי נודד יחורים ש

ה נ ל ירקת הג לוחות ש ש

מר ל עץ ת חטרים ש

33

ענת

ה מש

ניאל ד

אם קוטפים פרחים, הצמחים אינם יכולים

להתרבות ובמשך הזמן הם נכחדים.

פות רק

ר? רחי ב מדוע אין לקטף פ

ים. ונים, לא רצינו לקטף צמחים חי מח הש מדנו על חלקי הצ ל ש כים. צמחים חי תמונות ולא ב לכן נעזרנו ב

ל צמחים, קטפנו רק צמחים נפוצים מאוד ר הכנו אסף ש אש כרו לקטף אותם. מדוע? המורים אש ש

ה ת כ יון ב דאלה: מדוע צמחים נעלמים ש ה ב ת כ דונו ב

ם אם לא בע אם קוטפים אותם, ג )נכחדים( מהטרש? מחים מהש עוקרים את הצ

ר. רחי ב ם לקטף פ ל נה נהגו כ ים ש חמש עד לפני כר ב רחי פ למכירה יעו הצ נער ני ב רחים. פ וקטפו דות ש ב לו טי ים אנש

דות. ש קטפו ב נ שמהנוף. להעלם והתחילו נקטפו ראל יש ארץ ל ש פים הי ר הב רחי פ

הם יעלמו לגמרי. ש ש התעורר חשרחים. בע החליטו להגן על הפ י החברה להגנת הט אנש

ר. רחי ב ר קוטפים פ אש ם איזה נזק נגרם כ ירו לכל הם הסב

נה ש סכ י רחים ש פ ים: רחים מוגנ נסת חוקקה חק האוסר לקטף פ הכעלמו. י ש

ים. רחים מוגנ לא קוטפים פ בר יודעים ש נו כ ל היום כ

ר ליצ יוכלו ש רחים פ יק מספ אין רחים, פ קוטף אחד ל כ אם ה: משזרעים.

ים. בר לא יהיו צמחים חדש אה כ נה הב ש ענת: ואז במעו את קוטפים אותם. ש גלל ש רחים נעלמים לא רק ב אל: אבל הפ ני ד

י. ל א ש רה לי אמ פ ס מן ש פור על אירוס הארג הס

קטף צא לנוף ואל ת

34

ל צמחים חות ש ת דילה והתפ גרקע. יעים אל הק רעים והם מג רי מפיץ את הז הפ

ח צמח צעיר. ת בטים מתפ רעים נובטים ומהנ הזבט נקרא: נביטה. ח צמח צעיר מהנ ת בו מתפ הליך ש הת

נביטת זרעיםמתחיל הוא ש כ בו ש מ ת מש עיר הצ מח והצ מזון יש רע ז ב

רשון ונצרון. חים ש ת ה מתפ חל לנבט. תסיגים. ך מופיעים עלים ראשונים. הם נקראים: פ אחר כ

עירים. מחים הצ חוץ לצ זון הנ ר את המ סיגים מתחילים ליצ הפ

זון. חוצים ליצור המ ים הנ סיגים את המ ק לפ רשון מספ השי ר ד ח והופך לצמח בוגר רק אם הוא מצליח ליצ ת עיר מתפ בט הצ הנעצמו הוא ר מזון ב בט לא יתחיל ליצ הוא צריך לקיומו. אם הנ מזון ש

רעב. ימות ב

חמרי מזון

נצרון

רשון ש

רע ז חתך ב

סיגים פ

מן פור על אירוס הארג הסחולות ב רק ראל יש ארץ ב דל ג מן הארג אירוס ערים ה הרב נבנו ארץ ב יכון. הת ם הי ארך ל של ה, ת ה, חיפה, הרצלי ם: נהרי דולות לארך חוף הי גבות ה יוש ל הערים האל קלון. כ ד, אש דו אביב, אשמן. היום ל אירוס הארג ים ש דול טבעי טחי ג על שהם יכול האירוס לגדל. ב ים ש ר מעט דות ב יש רק ש

פים קטן מאוד. ל האירוסים הי רם ש לכן מספ

מח. הצ להגנת למאבק יצאו ארץ ב בע הט אוהבי הן. דל ב יחד ג מח המ הצ מורות טבע ש היום יש ש

סמל כ האירוס את צה אמ בע הט להגנת החברה ארץ. בע ב ה, סמל ההגנה על הט ל ש

••

35

שון על הלרע הז אנחנו אומרים ש

לומר: הוא נובט כמתחיל לצמח.

התחיל נבט הוא זרע שרשון וגבעולון. להוציא ש

לנבט, נבט ונביטה חת פ כים למש י ש

רש נ.ב.ט. ל הש ים ש ל המ

ימה משעמוד ימה 32 ב מש ביטה ב מדנו על הנ ל נחזר על מה ש

חוברת העבודה. 36 ב

בט קוראים: חות הנ ת התפ ים ב לב לכל השבט. חות הנ ת הליך התפ ת

סכום

דל? מח ג יצד הצ כח נבט. ת רע נובט ומתפ הז

ח לצמח בוגר. ת יך לגדל ומתפ בט ממש הנ

ה ת כ יון ב דדלים: יצד צמחים ג ערו כ ש

דלים? מח ג ל הצ ל האיברים ש האם כה? אותה מד דלים ב ל האיברים ג האם כ

ית צפ תל נבטים ונכין יומן חות ש ת דילה והתפ נעקב אחרי ג

חוברת העבודה. עמוד 36 ב ימה 33 ב מש ית ב צפ ת

בעול. ל הג רש וש ל הש דל על ידי התארכות ש מח ג הצדלים. הם ג ש לים כ צ בעול מתפ רש והג הם הש ב יש צמחים ש

ה עלה בוגר. דל ונעש ל עלה ג ים. כ מח נוצרים עלים חדש על הצ

ה זרעי חט

36

ענת

ה מש

ניאל ד

מחים צ מחזוריות בבעול ועלים. ש בו שרש, ג י לם ש ח צמח ש ת רע מתפ ה: מהז מש

רחים ונוצרים זרעים ופרות. חים פ ת ך מתפ ענת: אחר כר מח מיצ עם מחדש: הצ ל פ חוזר כ הו ש אן מש אל: הי, זה מענין. יש כ ני ד

מחים? כל הצ כה זה ב ים. כ חים צמחים חדש ת רעים מתפ זרעים ומהז

רקע. יעים לק רעים מג רים זרעים. הז צמחים מיצרחים. דלים פ מח ג ח צמח בוגר. על הצ ת רקע מתפ ק נובט ב רע ש מז

ת ומתרחש העלי קת צל אל אבקה רי רג ג יעים מג ההאבקה תהליך בהפריה.

רעים. מרים הז בו נש רח הופך לפרי ש מההפריה נוצרים זרעים. הפרעים רעים. הז רי ועמו את הז ים מפיצים את הפ ים, הרוח והמ עלי חי בעם מחדש. אנחנו קוראים לתופעה כל פ רקע ונובטים. וכך ב יעים לק מג

מחים. צ זו: מחזוריות ב

ימה משמחים צ חזוריות ב ם את המ נסכ

חוברת העבודה. עמוד 39 ב ימה 34 ב מש ב

זרע נובט

האבקהצמח עם עלים

רחים צמח עם פ

רות צמח עם פ

הפצת זרעים

מחזוריות ים נתי צמחים חד־ש ב

37

הפצת זרעים

רקע ק זרעים ב

זרע נובט

נתיים ים וצמחים רב-ש נתי צמחים חד-ש

הם. ל רעים ש הם מפיצים את הז תים אחרי ש מ יש צמחים שאף ולפעמים לבד ב אחת נה ש ב חזוריות המ את לימים מש הם

פחות. בים. נתי ים אותם: חד-ש לכן מכנ

נאים מתאימים נוצרים ת רקע עד ש ק מה ב תרד ארים ב רעים נש הזהם. ל ביטה ש לנ

ים. ה חדש מ בועות או אחרי כ ה ש מ רעים נובטים אחרי כ חלק מהזרעים מתעוררים ה, הז הם קש יום ב הק אזורים ש דלים ב צמחים הג ב

נים. ה ש מ לפעמים רק אחרי כ

ים. נתי מחים הם חד-ש ל הצ לא כנים אחדות ולפעמים מאות ים ש ים חי צמחים רב

נים. ואף אלפי שיכים מש מ נים ש ני מאות ש ארץ עצי זית ב ר למצא ב אפש

רי. לתת פם: ש ה ב ים צמחים אל אנחנו מכנ

ים. נתי רב-שים יש מחזוריות נתי צמחים רב-ש ם ב ג

יצירת זרעים: בדל ומוציא עלים מח ג הצ

ופרחים.רחים נוצרים זרעים פ ב

רי. פ מרים ב ש נ שים מפיצים ים, הרוח או המ עלי חי ב

רעים. את הזים נתי מחים הרב-ש רב הצ ב

נה. ל ש ים כ נוצרים זרעים חדש

צמחים מחזוריות בים נתי רב-ש

ריחה פ

יצירת רות פ

דל צמח ג

נתי רמוס ההרים צמח חד ש ת

38

סכום

ה ת כ יון ב דל ים וש נתי ל צמחים חד-ש חזוריות ש מ ל ב מה ההבד

ים? נתי צמחים רב-ש

מחים יש מחזוריות. י הצ חי ברי ובו רח, פ חזוריות הם: זרע, נבט, צמח בוגר, פ מ ים ב רי ים העק לב הש

ים. זרעים חדשרע, הז ל ש נביטה הם: מח הצ ל ש חזוריות מ ב ים רי העק הליכים התל ש והפצה הפריה האבקה, ריחה, פ מח, הצ ל ש וגדילה חות ת התפ

ים. רעים החדש הז

נביטה מח מתחילה ב י הצ חי חזוריות ב המרעים נובטים? הז ה: איך קורה ש מש

היורה יורד רואים המון צמחים אל: אחרי ש ני דרעים? ים מעירים את הז ים. אולי המ קטנ

טח צריכים ענת: רק מים? לא יכול להיות, הם בברים. עוד ד

ה ת כ יון ב דדי כ רעים הז צריכים מה ערו: וש ה ת כ ב דונו ערותיכם? הש את לבדק נוכל יצד כ יעו, הצ לנבט?

נסויימה מש ב נסוי ש די לנבט ב רעים כ נבדק מה צריכים הז

חוברת עמוד 41 ב ימה 36 ב עמוד 40 ובמש 35 בהעבודה.

עירה ה ש קדנתי צמח רב-ש

ענת ה ניאלמש ד

שתי היחידות העוסקות בתנאי הסביבה הדרושים

לנביטה ולגדילה והתפתחות של צמחים, נבנו במתכונת של חקר וגילוי. הן מציגות שאלות שכדי לענות עליהן

צריכים התלמידים לבצע את הניסויים המוצעים

בחוברת העבודה. עם סיום לימודן של יחידות אלה חשוב לסכם בכיתה את

הניסויים ולדון במסקנות העולות מהם. המסקנות מפורטות בסיכום המוצג

בסיום היחידות האלה.

39

רטורה על נביטת זרעים עת אור וטמפ פ השדי לנבט. רעים צריכים מים כ הז ראינו שדי לנבט? רעים כ אבל מה עוד צריכים הז

נסויל אור עה ש פ אמצעות נסויים את ההש נבדק ב

עמוד 42 ימה 37 ב ביטה. ראו מש רטורה על הנ וטמפחוברת העבודה. עמוד 43 ב ימה 38 ב ומש

ימה משמדנו על נביטת זרעים ל ל מה ש ם את כ נסכחוברת העבודה. עמוד 45 ב ימה 39 ב מש ב

רטורה עת מים, אור וטמפ פ השל צמחים חות ש ת דילה והתפ על ג

ל מים, אור עה ש פ דקנו את ההש בביטה. הליך הנ רטורה על ת וטמפ

דל רע נובט, הוא ג הז אחרי ש בר ראינו ש כח לצמח בוגר. ת ומתפ

בעול יך לגדל: הג מח הבוגר ממש הצלו מתארכים, והוא מוציא עלים רש ש והש

ים. חדש

ה ת כ יון ב ד

רטורה על יעים מים, אור וטמפ פ יצד מש ערו, כ של צמחים? חות ש ת דילה והתפ ג

נסויח ת די לגדל ולהתפ מחים כ נברר מה צריכים הצ

חוברת העבודה. עמוד 46 ב ימה 40 ב מש ב

יש זרעים שינבטו רק בטמפרטורה מתאימה.

אחרים, רק בהשפעת אור; יש צמחים שהזרעים

שלהם אינם מושפעים כלל מהאור. זרעי חיטה למשל

אינם מושפעים מהאור.חשוב להבהיר לתלמידים

שבמחקר מדעי גם התוצאה, אין השפעה, היא

תוצאה מקובלת שאפשר ללמוד ממנה ולהסיק ממנה

מסקנות מתאימות.

בתהליך הנביטה מתעוררים הזרעים מתרדמתם

ומתחילים תהליכי הצמיחה: נבקעות מעטפות הזרע

ונוצרים איברי הצמח הראשונים. כל עוד ניזון

הצמח שמתחיל להתפתח ממאגר המזון הראשוני שיש בזרע ואינו מייצר

מזון בעצמו, אנחנו מכנים אותו נבט. כאשר הצמח

עצמאי, בעל עלים ירוקים ומייצר לעצמו מזון הוא

מכונה צמח צעיר. בצמח זה מתרחשים תהליכים של גדילה והתפתחות:

תאים מתחלקים, איברים מתארכים ונוצרים איברים

חדשים.

40

נסויל חות ש ת דילה והתפ עת האור על ג פ נבדק את השחוברת העבודה. עמוד 47 ב ימה 41 ב מש צמחים ב

ארץ? מחים ב נה על הצ יעות עונות הש פ יצד מש כ

ך מש ב ים נ ת מש והאור רטורה מפ הט הארץ דור כ ל ש האזורים רוב בנה. ך נוצרות עונות הש נה. כ הש

מים. ש ים מהג לים את המ מחים מקב ים הצ מקומות רב בנה. חלק מעונות הש מים יורדים רק ב ש הג

ימה מש

מחים נה על הצ יעות עונות הש פ יצד מש ברר כ נ לפני שנה אנחנו יודעים על עונות הש ם את מה ש ארץ, נסכ ב

חוברת העבודה. עמוד 49 ב ימה 42 ב מש ב

י מים. חרף ויש ד מים ב ש ארץ יורדים ג בארץ עם בוא החרף. ר נובטים ב לכן רב צמחי הב

עננים ויש רק מעט אור. ים ב מים מכס חוץ. הש מים קר ב ש יורדים ג ש כה אור. הירים ויש הרב מים ב ארץ. הש מים ב ש יץ לא יורדים ג ק ב

מים. חסור ב ים סובלים ממ יץ חם מאוד וצמחים רב ק בבש. יץ החם והי ק ם ב ארץ להתקי מחים ב יצד מצליחים הצ נברר כ

קיץאביבחרףסתו

בדיון בכיתה כדאי להוביל את התלמידים לנסח שלוש

השערות, אחת לכל אחד מהתנאים הסביבתיים

המשפיעים על גדילה והתפתחות של צמחים:

מים, אור וטמפרטורה. הם יוכלו לנסח אותן על פי

התוצאות שקיבלו בניסויים שבהם בדקו את השפעת

התנאים האלה על הנביטה. הם יבדקו לאחר מכן את

השערותיהם בניסויים שיבצעו.

41

סכום

דילה הג הליך ת על וגם ביטה הנ הליך ת על יעה פ מש רטורה מפ הטל צמחים: חות ש ת וההתפ

רטורה מתאימה. הליכים נחוצה טמפ ני הת לשל צמחים. חות ש ת ם לנביטה וגם לגדילה ולהתפ מים נחוצים ג

ל צמחים. תחות ש האור נחוץ לגדילה ולהתפך. חש ם ב זרעים יכולים לנבט ג

לגדילה ים הכרחי נאים ת הם מתאימה רטורה וטמפ מים אור, ל צמחים. חות ש ת ולהתפ

ים לנביטת זרעים. נאים הכרחי רטורה מתאימה הם ת מים וטמפ

יץ ני הק ארץ מפ ד לים ב מחים הג יצד מתגוננים הצ כבש? החם והי

ה מש החמ יץ לש ק רקע חשופים ב צויים מעל הק מח המ ל הצ איברים שים. דים מים רב ומאב

עלים אוגרים מים ב בש, יש צמחים ש יץ החם והי ק ארץ ב ם ב די להתקי כעלים החלפת ידי על מים חות פ דים אב מ ש צמחים יש בעולים. ובג

ר העלים. ים או צמצום מספ עלים קטנ דולים ב גה ל קד מו למש כת, כ ל ש ל העלים ועומדים ב ירים את כ ש מ יש צמחים ש

עירה. ש

ח מלוח קפ יח זוגן הש רני ש ר ב צב

בעולים ג ב מים אוגר ר ב הציץ ק ב ם להתקי יכול הוא וכך

יץ ק ח מקטינים ב יח ומלוח קפ זוגן השהעלים ר מספ ואת העלים גדל את

בקצה העלה של זוגן השיח שני עלעלים שנושרים בקיץ

וכך קטן שטח הפנים של העלה וקטנה הדיות.

המלוח מייצר עלוות קיץ קטנת עלים ועלוות חורף

רחבת עלים.

ביחידות הקודמות בדקנו את השפעת תנאי הסביבה

על הנביטה ועל גדילה והתפתחות של צמחים.

ביחידה זו אנו נוגעים בהתאמה של צמחים לתנאי

הסביבה: שינויים באור, בטמפרטורה ובכמות המים

הזמינים.

42

יץ ללא עלים ק עירה ב ה ש קד חרף עירה ב ה ש קד

גבעול קעת היא אזור מיחד ב הפה ונעש מזון אוגר ש ת-קרקעי תקעת עלי פ עבה וכדורי. צמחים ב

פוח אדמה ובטטה. הם: ת

אגירה לאיבר לו כ הפך ש שרש ה. צמחים ל מזון הוא שרש מעב שצנון, זר, ג הם: ה מעב שרש עלי ב

ס. סלק, לפת וכרפ

צל ב

רקע תוך הק בעול ועלים החבויים ב צל מכיל ג הבעלי ב צמחים מזון. לאגירת ים ש מ מש הם וגם

רתי. צל, שום, לוף כ צל הם: ב ב

זר ג טטה ב

שון על הלצל ופקעת צמחי ב

ם — נקראים גאופיטים. ג

יע אופיט, הג ם, ג השונית. פה הי אלינו מהש

ני חלקים: יש בו שרושו, אדמה. פ או, ש ג

רושו, צמח. פ פיט, ש

וביחד: צמח אדמה.

אמצעות איברי אגירה רקע ב חת לק ם מת יכים להתקי מש מ יש צמחים שם: צמחי ש ה ב ים צמחים אל קעת. אנחנו מכנ ה או פ צל, שרש מעב מו ב כ

אופיטים(. צל ופקעת )ג ב

כת. ל ש יץ את העלים ועומד ב ק יר ב עירה, מש ה ש יח קד הש

צל ופקעת צמחי ב

רוב הצמחים שמקורם בארץ ישראל הם ירוקי עד. הם

מתגוננים מפני הקיץ הקשה באמצעות פיוניות הנפתחות בעלים רק בשעות הקרירות

ביממה ובאמצעות שכבת קוטיקולה עבה העוטפת את העלה ומפחיתה את

איבוד המים. מינים אחדים ובהם קידה שעירה, עומדים

בשלכת קיץ.צמחים רבים הגדלים בארץ

ועומדים בשלכת בחורף הם מינים שהובאו ארצה

מארצות קרות שבהן החורף קשה. שלכת החורף מגנה על

צמחים כאלה מפני קיפאון של העלים או שבירתם תחת

עומס של שלג רב.

43

דאי לדעת כ

טוס ת אקליפ י־עד - חרש עצים ירק

קן ע פ ירים - מט עצים נש

רך הע לים? יצד אובדים מים ד כתחים העלים קולטים רך הפ יוניות. ד קראים: פ תחים זעירים הנ עלים יש פ ב

ה יוצאים אדי מים אל האויר. תחים האל רך הפ זים מהאויר. ד גר אש כ תוחים. פ להיות תחים הפ צריכים מהאויר, זים הג את לקלט די כמח מפחית את הצ ש תחים. כ רך הפ ים ד דים מים רב חוץ, העלים מאב חם ב

כך. ירת העלים עוזרת לו ב מח חוסך מים. נש לו, הצ ר העלים ש מספים. יש צמחים עם עלי קיץ קטנ

חות מים. ד פ מח מאב תחים ולכן הצ חות פ ים יש פ עלים קטנ ב

ירים וצמחים צמחים נשי-עד ירק

עצים ל ש ריות עק קבוצות י ת ש יש יחים: וש

רים הם נוש ל ירים: העלים ש צמחים נשכת. ל ש עונה אחת והם עומדים ב ב

עונה ים ב הם מצמיחים עלים חדשאחרת.

עונות כל ב ים ירק י-עד: ירק צמחים נה. הש

רים אבל נים ונוש ק חלק מהעלים מזדים על ים ורעננ מיד עלים חדש יש ת

מח. הצ

יכולים ה אך הם ש הק יץ הק ופקעת אוגרים מזון לתקופת צל ב צמחי ולכן אור י ד הם ב אין ש חרף ב נים מענ ימים ב ם ג זון מ ב ש מ ת להש

י מזון. ר ד מחים אינם יכולים ליצ הצ

ימה משצל ופקעת מדנו על צמחי ב ל ם את מה ש נסכ

חוברת העבודה. עמוד 50 ב ימה 43 ב מש ב

44

חות צמחים פ משל צמחים. דול מאוד ש בע יש מגון ג ט ב

תכונות ב מיון הד י פ על לקבוצות מחים הצ את ן למי נוהגים ענים מדהם. ל רות ש רחים והפ הפ

חה. פ זאת קוראים: מש לכל קבוצה כ

מחים. נו על עולם הצ ל ידע ש ר את המ ן ולסד חות עוזר לנו לארג פ יון למש המארץ: פוצות ב חות הנ פ מונות תוכלו לראות צמחים מחמש מש ת ב

ים. ים וסוככני ים, זיפני ני פת ים, ש מומי ים, ד י נ שוש

חות נוספות: פ לוש מש כים לש י רוב צמחים הש יר מק נכבים. רכ חת המ פ ים ומש רני רפ חת הפ פ צליבים, מש חת המ פ מש

נץ חלב הררי

ים י נ וש ים ש מומי יםד ני פת יםש ים זיפני סוככני

נית ל ראליתכ רמרוה ארץ יש ה קיציתלשון הפ אמת

רגצבעוני ההרים לת פ ב רוענענע מש העכנאי ש נ זר הג ג

מחים חות הצ פ מש

מיון הצמחים למשפחות הוא מיון מורפולוגי, מיון המבוסס על צורת הפרח

והפרי. לכן המאפיין המרכזי של כל משפחה של צמחים הוא איברי הרבייה שלהם:

הפרחים שבהם מצויים האבקנים והעלי, והפרי

שבו נמצאים הזרעים. אלה השתנו מעט מאוד במהלך

האבולוציה.לעומת זאת המבנה של

העלים, הגבעול והשורש נובעים במידה רבה

מהתאמה לבתי גידול שונים. לכן נמצא שונות

גדולה בצורת העלים, הגבעול והשורש במינים

שונים של צמחים באותה משפחה ודמיון בצורות

איברים אלה במיני צמחים השייכים למשפחות צמחים

שונות.

45

צליבים חת המ פ מש

ינו ת עונת החרף נוכל למצא ליד ב בצליבים. חת המ פ ל מש ים ש צמחים רבחה זו פ מש מחים ב ל רב הצ רחים ש הפרחים הפ ים ש ים. יש צמחים מעט צהב

ים. מ ים או אדמד הם ורד ל שים ביע ירק עה עלי ג רח יש ארב לכל פ

עה עלי כותרת. וארברח זה מול זה פ עלי הכותרת נמצאים ב

ל צלב, ויוצרים צורה שחה פ ש ל המ מה ש אן ש מכ

הזו: מצליבים.רח יש 6 אבקנים כל פ ב

ועמוד עלי.מחים ל הצ רי ש הפ

צליבים חת המ פ ש ממרמיל. הוא ת

ימה משצליבים חת המ פ ש ל צמח ממ פרח ש רוב ב נתבונן מק

חוברת העבודה. עמוד 51 ב ימה 44 ב מש ב

ית מצויה לפת

רוב החוף מח, כ רמיל על הצ צורת ת רות ב פ

דאי לדעת כצליבים חת המ פ למש

ל מצוי. מח חרד ך הצ י שמח ל הצ רעים ש מהז

ל ה מכינים את החרד הזאנחנו נוהגים להוסיף ש

זון. למ

המשימות המלוות את היחידות שעוסקות

במשפחות צמחים מדריכות את התלמידים לצפות

בפרחים של כל משפחה ולזהות את חלקיהם השונים.

זו מיומנות חשובה מאוד ואנחנו ממליצים להקדיש

לה זמן.צמחים ממשפחת המצליבים

וממשפחת המורכבים קל למצוא בכל שדה או גינה

בכל יישוב. קשה יותר למצוא צמחים ממשפחת הפרפרניים

ולכן מומלץ לגדל מראש בעציצים אפונה ריחנית או

צמח אחר ממשפחה זו.כדי להכיר צמחים ממשפחת

המורכבים, כדאי לקחת צמחים כמו חמנית תרבותית

שיש להם תפרחת גדולה ומרשימה. אפשר כמובן

להשתמש בחרצית מצויה או בסביון אביבי.

46

ים רני רפ חת הפ פ מש

אדם, צהב, צבעים: ה כמ ב רחים פ יש ים רני רפ הפ חת פ מש ב מחים לצסגל, לבן וכחל.

רח. בסיס הפ ביע ב מחים נמצאים עלי הג כל הצ ברח יש 5 עלי כותרת ולהם צורה מיחדת: פ ב

ל סירה. רו והם יוצרים צורה ש ני עלים התחב של ש צורה ויוצרים ירה הס י צד ני מש נמצאים עלים ני ש

משוטים.ל מפרש. עלה אחד יוצר צורה ש

ים. רח יש אבקנים רב פ ב

רמיל. ים הם ת רני רפ חת הפ פ מש מחים ב ל רב הצ רות ש הפ

ימה מש

חת פ ש ל צמחים ממ פרחים ש ם ב ם את לו ג כ הסתימה 45 מש הם, ב ל כונות ש ים ובדקו את הת רני רפ הפ

חוברת העבודה. עמוד 52 ב ב

לים טפח ירוש אפון נמוך

47

בים רכ חת המ פ מש

ף. ת סיס מש ים על ב רחים זעירים רב בים פ חה זו יוש פ מש בדול. רח אחד ג ל פ יחד הם יוצרים צורה ש

פרחת. אנחנו קוראים לצורה זו תצבע לבן. רחים ב ם פ רחים צהב, אך יש ג ל רב הפ הצבע ש

ה לראות אותם. ים וקש לל הם קטנ דרך כ רח יש 5 אבקנים. ב כל פ ברת חב מ ש זרעים הם בים רכ המ חת פ ש ממ צמחים ל ש רות מהפ ים רב

אליהם ציצית והם מופצים על ידי הרוח.

ימה מש

יותר יר טוב להכ די כ בים רכ המ חת פ ש ממ רח פ ח ננתמה את ם ונסכ 53 עמוד ב 46 ימה מש ב מבנהו את עמוד ב 47 ימה מש ב מחים הצ חות פ מש על מדנו ל ש

54 בחוברת העבודה.

דאי לדעת כ

חרצית עטורה

תפרחת. בים מצטופפים יחד ב רכ חת המ פ ש ל צמחים ממ רחים ש ל הפ כ

רח לשוני ופרח צנורי. רחים: פ ל פ ני סוגים ש פרחת מוצאים לרוב ש ת בפרחת. שולי הת בים ב ים יוש שוני רחים הל הפפרחת. ז הת מרכ בים ב ים יוש נורי רחים הצ הפ

ים ים עלי כותרת קטנ רחים הצנורי דול וארך. לפ ים עלה כותרת ג שוני רחים הל לפרות וגם הם נמצאים יחד זה ליד זה. רחים מפרים, נוצרים פ הפ מיחד. אחרי ש ב

רוח. רעים לעוף ב יצית עוזרת לז ערות. הצ רת אליהם ציצית ש חב מ רות הם זרעים ש הפרוח. אנחנו קלות ב תעופפים ב מ רות עם “זקנים” לבנים ש ל פ פרחת ש לים ת ך מקב כ

יצד הם בים ולראות כ רכ חת המ פ ש ל הצמחים ממ לים ש ש רות הב אוהבים לנשף על הפעפים לכל עבר.

רח לשוני פ

רח צנורי פ

47

בים רכ חת המ פ ל מש תפרחת ש רחים לשוניים ופרחים צינוריים ב פ

48

דאי לדעת כ

ים גני חת הד פ משל צמחים. חה חשובה ש פ ים היא מש גני חת הד פ מש

הם אינו צבעוני או ל רח ש חה זו ולכן הפ פ ש ל צמחים ממ רחים ש הרוח מאביקה פריחני.

כל רחבי תזונת האדם ב יותר ב ה ב יבות רב ים חש ים רב גני ל צמחי ד רעים ש לזהעולם. הם הפכו לגדול חקלאי חשוב מאוד.

עורה, בלת שועל, ש ה, ש אים: חט ים הב גני ירים את הד ארץ אנחנו מכ חקלאות ב ביפון. דחן, ש

ל צמחים אלו רעים ש ים? הז גני מדוע חשובים הדה זונה חשובים לאדם. מהחט חמרי ת ירים ב עשסיסי וחשוב. הוא מזון ב אנחנו מכינים לחם, ש

גניים חת הד פ ש ירס הוא צמח ממ התירס. מאמריקה הובא לו ת ד ל אמריקה, ג דומים ש בים הק האינדיאנים, התוש

אמריקה אזורים ימינו יש ב ם ב נה. ג חמש מאות ש ירס לארצות שונות לפני כ התירס. ר ת עק הם ב לים ב גד מ דולים ש ג

קרא: קמח מן ולהכנת קמח הנ קורן, להכנת ש ש למאכל, להכנת פופ מ ירס מש התירס. המות אוכלות ת ם ב ירס. ג ת

גניים חת הד פ ש הארז הוא צמח ממר ארז. הארז עק לים ב הדו ובתאילנד מגד ן, ב יפ סין, ב מזרח אסיה: ב החקלאים ברים קמח ארז, יין תוך מים. מן הארז מיצ ה ב דל למעש ה מים. הוא ג זקוק להרב

קרא חלב ארז. קרא סאקה, וכן חלב הנ הנ

ה חט

עורה ש

ירס דה ת ש

דה ארז ש

49

חקלאות צמחים בדול צמחים למזון ג

ים לו למזון. ש מ ש ים המ ל צמחים רב האדם מגדמחים איברים שונים: צ אנחנו אוכלים ב

ים רש ש

ימה משל צמחים אנחנו אוכלים ם אילו איברים ש נסכ

חוברת העבודה. עמוד 55 ב ימה 48 ב מש ב

צנוניותסלק

רוב כ ה חס

רגוס סלרי אספ

ואיםשום קש

בעולים ג

רותעלים פ

זרעים

דאי לדעת כני ר מפיקים מש סכ

ים: רי מקורות עקבעול הוא ג ר ש קנה סכ

ר ה, וסלק סכ מעבהוא שרש. ש

ר סלק סכ

ר קנה סכ

קדים פולי קפהש

50

כיכר לחם

חקלאות וטכנולוגיהנקרא: אדם ני ב ידי על ים חי ובעלי צמחים דול ג

חקלאות.למזון ים חי ובעלי צמחים גדול ב העוסקים אדם ני ב

נקראים: חקלאים.ל לגד האדם יכול חקלאות ב חדישות יטות לש הודות

ים. ים רב ק מזון לאנש ים ולספ יבולים רב

ה ין קוצר חט קומב

חת ת דה, ש תות מו כ צמחים לים מגדעל החם שומרים רוולים הש לסטיק. פ רוולי שרטורה נוחה לת טמפ ך מתקב כ פולט. מח הצ שימים קרים. ם ב עוזרת להם לגדל ג מחים, ש לציקים. ני מז מחים מפ ים על הצ ם מגנ רוולים ג הש

מחים קים את הצ דות, מש ש בול ב ר את הי פ די לש ככילים מינרלים נים המ ש קים להם ד מים. מספ ב

חוצים לגדולם. נ שת החריש. על רקע על ידי פ מאוררים את הק

חריש לסטיק רוולי פ ש

קיה הש

51

בולים הי את אוספים הם מחים. הצ את עבורנו ב לים מגד החקלאים מהם ומכינים מחים הצ את קונים אנחנו וק. ש ב אותם ומוכרים

מאכלים.

ימה מש

ימה 49 מש עים ב החקלאים מבצ עלות ש ם את הפ נסכחוברת העבודה. עמוד 56 ב ב

חממה דול צמחים ב גדל ג צמח ל כ נה. הש ל כ דלים ג לא בע ט ב מחים הצאור רטורה, טמפ ל ש נאים ת הן ב ש י ש נה ש עונות ב

תאימים לגדולו. ומים המים גני הד חת פ ש ממ אחרים וצמחים עורה ש ה, חטיץ )אחרי ת הק תחל תו ולקצר ב ס ארץ ב נוהגים לזרע ב

בועות(. חג השרות עונת האביב ונותנים פ ארץ פורחים ב ים ב עצים רב

זיף. פוח, ש קדיות, ת ל: ש מו למש יץ כ ק בריחה אמצע החרף. הפ ים מתחילים לפרח ב עצי הדר רב

חרף. רי ב אביב. העצים נותנים פ יא ב יעה לש מג

דאי לדעת כ

ל מגלחם

דולים דות ג ש ה ב לים את החט מגדך ילה. אחר כ דלה ומבש ה ג מאוד. החט

ה צהב. רק ת וצבעה נעש ש היא מתיבאז קוצרים אותה.

ל. היום מג חרמש וב עבר היו קוצרים ב בכלי רכב ענקי ים החקלאים ב ש מ ת מש

ין. קרא קומב הנ

בן. ים נקראים ת בש ה הי בעולי החט גאכל לבקר. בן נאסף כ הת

רעים ין הז יש מפרידים ב תהליך הד ב

בש. רח הי אר חלקי הפ ים לש בש הי

ם מוץ. ש חלקים אלו נקראים ברעים טוחנים לאבקה. את הז

נו. ר לכל כ מח המ זהו הקמח עבר הפעילו את טחנות הק ב

עזרת מים או רוח. היום מפעילים במל. חש טחנות קמח ב

הוא צק, ש מח אנחנו מכינים ב מן הקמרים. יצים וש ל מים, קמח, ב ערבת ש תלים לחם טעים. צק אופים ומקב את הב

אנחנו אוכלים חם ש ה ועד לל מח החט מצ

חממה דול עגבניות ב ג

52

היום לגדולם. התאימו ש עונות ב רק צמחים האדם ני ב לו ד ג עבר בנה אחרות על ידי עונות ש ם ב ים ג ל צמחים רב ני האדם לגד מצליחים ב

לועים ופרחים. לים, ד לפ לים עגבניות, פ ך מגד חממות. כ דולם ב ג

ה ת כ יון ב ד

עונות ב צמחים ל לגד לחקלאים רת מאפש החממה אינן מתאימות לגדולם. נה ש ש

יוכלו מחים הצ ש די כ חממה ב להיות צריך יעו, מה הצעונות קרות? ם ב ה ג לגדל ב

או לסטיק פ ל ש קופה ש מעטפת ב ה כס המ סגור מבנה היא החממה אל יעות ומג קופה הש עטפת המ רך ד חודרות מש הש קרני זכוכית.

חממה. ב מחים ש הצ

תנאים ב צמחים ל לגד רת מאפש החממה ביבה החיצונית. ס מים ב י ק ה ש נוחים מאלושומר ביבה לס חם ריחת ב מונע סוי הכתוך ב האויר ל ש נוחה רטורה טמפ על

החממה.חממה ב האויר את ם לחמ ם ג ר אפששומרים ך כ חמום. מערכת אמצעות בעונות ם ב מחים ג רטורה נוחה לצ על טמפ

רות ובלילות קרים. נה הק הש

חממה קיה ב חממהמערכת הש מערכת לחמום האויר בחוץ ל חממה מב מראה ש

הצמחים צריכים תנאים מתאימים כדי לגדול. החממה צריכה לספק

את כל התנאים הדרושים לצמיחה:

טמפרטורה נוחה, אור, מים וגם חומרי דישון.

לכן צריכים להיות בחממה אמצעים לחימום האוויר,

מתקני הארה וצינורות השקיה ודישון.

צריך לחשוב גם על הנוחיות של החקלאי העובד

בחממה: החממה צריכה לאפשר לו לנוע ולעבוד

בנוחיות בחממה.

53

יל מחים ולהגד רות להאיר את הצ חממות יש נורות רבות. הן מאפש בקוקים ז מיחד לצמחים ש בר חשוב ב ממה. הד י עות האור ב ר ש את מספי מחים ד מים קצרים יותר ואין לצ עונת החרף, הי עות אור רבות. ב לש

אור.

י לחממה ולדאג לי קש נס ב בוה וכך יכול החקלאי להכ מבנה החממה גון. ש קיה ומתקני ד אמצעות צנורות הש ון, ב קיה ולדש להש

נים נת כוכית והז לסטיק הפ ם ג ולפרוק. בה להרכ קל החממה מבנה די כ אותו אוספים לסטיק הפ את סירים מ ש אחרי קלות. ב להסרה

ביבה. ס ע ב לא יפג ש

ימה מש

דולים ג ל לגד לחקלאים החממה עוזרת יצד כ ם נסכימה עמוד 57 ובמש ימה 50 ב מש ה ב מזג אויר קש ם ב ג

חוברת העבודה. עמוד 58 ב 51 ב

שון על הלה חממה מקורה ל המיר ם: מכש ה חמ ל מ ב

ש לחמום מ ש המ מאכלים או לחמום

דודים. מים ב

חממה אורה ב גוף ת

54

דאי לדעת כר מצא ת הב את חט

ראלי אהרן ש החוקר היחקר את אהרונסון ש

תו חו ים ב גני חת הד פ משר ת הב עתלית. חט ב ש

ר דל ב ג היא צמח שליל ובגולן. ג ב

ארץ לים ב היום מגדהביאו רעינים ש ה מג חטמארצות רחוקות. צמח

ח מן ת תפ ה המ החטה הוא רעינים האל הגנמוך יותר ולכן אינו

רוח. הוא נותן ר ב ב נשיבול רב.

ות כונות חדש תוח צמחים עם ת פבול. יל את הי רכים להגד שו ד ענים חפ מדנותנים יבול ך צמחים ש ם כ חו לש ת הם פמר רי נש י הפ חו כ ת רב. צמחים אחרים פ

בע ראה והצ המ זמן ארך, הם טעימים או שכים יותר. הם יפים ומוש ל ש

ם מצליחים להתאים צמחים ענים ג מדים: הם מביאים צמחים דול חדש לתנאי ג

לים אותם מארצות רחוקות ומגדים. מקומות חדש ב

ה: חט ל ב נתבונן למשאפן ב מחה צ ש ר הב ת מחט מאוד שונה היום לים מגד אנחנו ש מח הצ

ה. ר נקראת: אם החט ת הב אזורנו. חט טבעי ב

הובאו מארצות אחרות צמחים שטוס האיקליפ

לבנות די כ צות ב החלוצים שו יב קמה, ראל יש דינת מ ש לפני ה קולט הרב ובים. הם הביאו לארץ מאוסטרליה הרחוקה עץ ש ארץ יש ב

טוס. יו – עץ האיקליפ רש ש מים בעצי אך נעלמו צות הב יום כרחי פ נו. עמ נותרו טוס האיקליפצוף. חקלאים ירים ב טוס עש האיקליפליד בוראים( )ד בורים ד לים גד מ שה טוס מפיקים תועלת רב עצי איקליפ

ל העץ. רחים ש מהפקטרינה והאבוקדו, מו הנ ים, כ רי רב עצי פרחוקות. מארצות הם ם ג הובאו דרום קטרינה ב ל האבוקדו והנ מקורם שהצלחה ב לו ת נש העצים אמריקה. חקלאי דול ג ונעשו ים רב סים פרד ב

מצליח.

טוס איקליפ

ה אם החט

55

ה י עש ת צמחים בים: הם אנחנו מפיקים חמרים רב מ לים צמחים ש החקלאים מגד

בלינים; מן; ת רף; ש ים; גומי וש רים ניר, חבלים ובד הם מיצ מ עץ; סיבים שרופות ותמרוקים. חמרי ריח, ת

ית ניר ק דחבליםש רופותחלצות ב ת

בלין מחי ת בלינים מצ יצור תן את די לגו תבלינים כ ים ב ש מ ת אנחנו מש

אנחנו אוכלים. זון ש המל ש שונים מאיברים בלינים ת מכינים

צמחים:ל, רעים מכינים וניל, אגוז מוסקט, חרד מז

מון והל. כרכום ביל(, כ 'ר )זנג 'ינג ים מכינים ג רש מש

וחזרת.ריקה. פ ל ופ לפ רות מכינים פ מפ

רחים מכינים צפרן. ל פ נים ש צ מנמון. ל עצים מכינים קנ לפות ש מק

ל צמחים: ים מכינים מעלים ש בלינים רב תזיליקום(, מיר, נענע, ריחן )ב טרוזיליה, ש פעלים ב ש מ ת להש טוב ר. וזעת אורגנו

ים. הם טרי ש כאורגנו ר )אזוב( זעת

טרוזיליה ריחןפ

56

מן זית הכנת של ה וש ני ל חמ ה, ש ת ש ל פ ל סויה, ש תנה, ש ל כ רעים ש מן מז מכינים ש

ירס. תית, הז עץ ל ש רי מהפ כינים מ ש מן הש הוא מיחד ב טוב מן ש אבל

מן זית. ש

מן זית? יצד מכינים ש כיתים מהעצים. ה את הז חל קוטפים תיתים מהעץ נקרא: מסיק. קטיף הז

ם רוחצים אותם ומפרידים אותם ד ש ית הב יתים אל ב מובילים את הזמהעלים.

ים: לב ה ש לוש ש יתים ב מן מהז ד מפיקים את הש בית הב ב

קים אותם יתים ומרס יתים ורסוקם – שוברים את הז בירת הז ש א. טח יתים על מש הז יחים את מנ נים. ש בר אלפי כ הוגה נ ש יטה ש בהאבן טח מש בדות. כ אבנים לוש ש מעליהם לים ומגלג אבן ל ש

עליו נקראות: ממל )או רכב(. מ כב( והאבנים ש נקרא: ים )או ש

ענת

ה מש

ניאל ד

לא יתקלקלו. די ש ד אותם כ נה, צריך לעב ל הש הם כ ש ב מ ת די להש אך כתנור מש או ב ש יחים אותם ב שוט על ידי יבוש. מנ ר אותם פ מ ר לש אפשך אורזים כ אחר צים אותם. ומקצ ים בש הי העלים יבוש. אוספים את

מר אותם זמן רב. ר לש ך אפש כלי סגור היטב. כ אותם ב

יא. קפ מ ים ב בעולים ולש שוט זה לחתך את העלים או הג ה: הכי פ משאותם מוציאים ש כ וטובים טעימים הם אם לבדק צריך אבל ענת:

יא. קפ מהממן ש ועם שום עם טרוזיליה פ מזון ד מעב ב צת מקצ י ל ש א אמ אל: ני ד

בלינים. מר ת ר לש כה אפש קרר. אולי כ מ ך שומרת אותם ב ואחר כ

ימה משבלינים מר ת ר לש נבדק איך אפש

חוברת העבודה. עמוד 59 ב ימה 52 ב מש ב

רות על עץ זית פ

ממל ים

57

יתים עבר העבירו את רסק הז ה – ב ביש יתים, כ מן מן הז הוצאת הש ב. מחבלים. או ס ג מאריג קלועים ים לסל תית( )הכ

ים קראו: עקלים. ל לסעזרת ב ים ל הס על כח ב לחצו מן, הש את להפיק די כקלת. ה היתה מש ל צה ש ק ב דולה וכבדה ש קורת עץ גים. עלי חי עזרת ב קלת ב ש סובבו את קורת העץ עם המם ג עברית ב ה המכנ גדול עץ מענף הוכנה העץ קורת דולה זו. קורת עץ ג ד, מקורו ב ית הב ם, ב ד. הש ם ב ש ב

מכונות. ית ב מן הז רים את ש היום מיצחורים. עם ים עגל כת מת ללוחות יתים הז תית כ את מעבירים די כ רב כח ב עליהם ולוחצים ש מכב לתוך הלוחות את מכניסים

מן. להוציא מהם את השמן ש ל ש ערבת ת לת מתקב ה ביש כ ב – ים מהמ מן הש הפרדת ג. עבר נהגו להעביר ים ולכן הוא צף עליהם. ב מן קל מהמ ומים. השקריר מקום ב החזיקו ש דולים ג ים לכד ים והמ מן הש ערבת ת את מן נפרד ל הש כ למה עד ש נה ש מו מערות. חכו לפעמים ש וחשוך כאת מהירות ב פריד המ מיחד מתקן ב ים ש מ ת מש היום ים. מהמ

ים. מן מהמ השל תקב מ ש מן הש את אוספים – זיתים ברי מש מן הש הפרדת ד.

לאחר ההפרדה.מן יתים. לכן מחזיקים את הש ל הז ים ש ברים קטנ ארים ש מן נש ש ב

כל. ית המ ה שוקעים לתחת ברים האל הש מכלים עד ש בכוכית, מז כלים ב לאחסון מן הש את מעבירים – מן הש אחסון ה. די כ ים וארכ צרים להיות צריכים לים הכ ירוסטה. מנ או מחרס מר טוב יותר. קרינת ך הוא נש ע עם האויר. כ מג מן לא יהיה ב הש של מקום קריר ומצ מן. לכן שומרים אותו ב איכות הש מש פוגעת ב ש

הים. ובכלים כמנוני. ית טעם מריר וש מן הז לש

ימה משמר על איכותו די לש מן זית כ ר ש יצד יש ליצ נבדק כ

חוברת העבודה. עמוד 57 ב ימה 53 ב מש ב

כדאי לקחת את התלמידים לסיור בבית בד שיש בו

הדגמה של השיטות לייצור שמן זית בעבר לצד שיטות

בנות זמננו. יש בתי בד רבים כאלה ברחבי הארץ.

58

דאי לדעת כ

ית? מן הז מה קובע את איכות של ים שונים ש נ מן מז ית – מכינים ש ל עצי הז ן ש הז א. ואיכות טעם ב יש זיתים ל עץ זן ש זית. לכל עצי

מיחדים להם. חשוב – סיק מ ב יתים הז למות ש על מירה ש ב. אותם. קוטפים ר אש כ יתים ז ב לפגע לא מאוד

דים מאיכותם. ש עליהם חתכים מאב י זיתים שועד יתים הז את קוטפים ש מרגע עובר ש מן הז ג. ד – רצוי להביא את ית הב ביאים אותם אל ב מ ש

ר. כל האפש ד מהר כ ית הב יתים אל ב הזה ביש כ – יתים הז תית כ ל ש ה ביש הכ סוג ד. קרה( ה ביש )כ החדר רטורת טמפ ב עת צ תב מ ש

מן זית איכותי יותר. נותנת שאת הכינו ש מאז עבר ש מן הז – מן הש טריות ה. יותר אחרי יע לאיכות הטובה ב מן מג מן. הש השהוא נכונה אחסנה ב הפקתו. ממועד נה ש חצי כ

נה וחצי. ש מר כ נשהיטב מר נש מן הש – מן הש ל ש האחסון אפן ו.

הים. מקום קריר ומוצל ובכלים כ בסוגים מן זית ב מן טהור – ערבוב ש ה הש מ עד כ ז.

איכותו. מן פוגע ב ל ש אחרים ש

ע פ ש מ ש לו ש בע מהצ מן הש איכות על ללמד ר אפשצעירים יתים מז אותו רו צ י ש מן לש יתים. הז בע מצבעם צ יתים בוגרים, ש רו אותו מז צ י מן ש צבע ירק. לשיתים מן מז היר. ש בר להיות סגל, צבע צהב ב מתחיל כ

יתים צעירים. מן מז בוגרים טוב יותר מש

קובע קן ש ו ת מן זית יש ת לשאת איכותו

ה – מתאים לאכילה; תית מעל מן כ שול; תית – מתאים לאכילה ולבש מן כ ש

ול. ה – מתאים לבש מן מעל שמן זית. ל ש ב סוגים שונים ש ר לערב קן, מת י הת על פ

מן אחרים. מן זית עם סוגי ש ב ש אבל אין לערבטועמים ידי על קת נבד ית הז מן ש ל ש איכותו

ים. מקצועי

ין עצי ית ב ל עץ הז מקומו שראל ארץ יש

רי ראל. הפ ין עצי ארץ יש ית היה מעמד מיחד ב לעץ הזש למאכל. מ יתים, ש ל העץ, הז ש

ים: רב לצרכים שו מ ת הש יתים הז מן הפיקו ש מן ש בולהכנת סבונים להכנת ולחמום, לתאורה למאכל, מן ש פות הרגלים ואת הגוף ב רופות. נהגו לסוך את כ תשו בו מ ת לחן: הש פ פקיד חשוב ב ם ת מן היה ג זית. לשש, קד כלי המ יחת כהנים, מלכים, להדלקת אש ב מש ב

הכנת נסכים ומנחות. נות, ב הקרבת קרב בגזעים ב ים ת ב ם לחמ אסרו ה, הרב יבותו חש גלל בזקנים מעצים נלקחו אם א אל זית עצי ל ש ובענפים

מאוד.ים: למאכל, ליצור ים רב מוש מן זית ש ם היום יש לש ג

סבונים, לחמרי נקוי ולתמרוקים.

59

ה י עש ת עץ ב מוש ב שזע וענפים. דול עם ג עץ הוא צמח ג

ל עצים. זע והענפים ש נו עשויים הג מ מ ם החמר ש עץ הוא גים. ים רב מוש מחים ויש לו ש פיקים מצ מ לם חשוב ש עץ הוא חמר ג

ה ת כ יון ב דערו, מדוע הם רים מעץ. ש יצ מ לים וחפצים ש מנו כ

נבנים מעץ?

ל עצים להכנת חפצים שונים. ים ש סוגים רב ים ב ש מ ת אנחנו משרוצים להכין. ל החפץ ש כונות ש י הת תאים על פ בוחרים את העץ המ

ימה משעמוד ימה 54 ב מש עץ ב ים ב ים עוש מוש נברר אילו ש

חוברת העבודה. 63 ב

מחים ניר מכינים מעצים ומצלים החקלאים מגד ש

מחים. כינים מצ מ ניר הוא מוצר חשוב נוסף שפיקים מ ש יבים מס ר עק ב ניר מכינים היום

ער. י דלים ב מעצים הגמחים הן יערות, מכינים ניר מצ אין ב ארצות ש ב

ר. ה וקנה סכ לים: ארז, חט החקלאים מגד ש

רעים פיקים מז מ יבים ש ח מכינים מס ב ניר משה ת ש פ צמחי ל ש בעולים מג תנה, כ צמחי ל ש

יס. ל קנב בעולים ש ומג

ימה מש

נבחן ים. רב ים מוש ש יש יר לנ 55 ימה מש ב יו מוש ש את חוברת העבודה. עמוד 64 ב ב

תוב להעברת מידע כ

סה להדפ

לכתיבה

בייצור נייר משתמשים בעיקר בעצים שהגזע

והענפים שלהם רכים, כמו עצים מחטניים. לעצים

אלה סיבים ארוכים והם מתאימים במיוחד לייצור

נייר.יש סוגים אחדים של סיבים

שהאדם מייצר: ניילון, דקרון, סיבים אקריליים

וסיבי זכוכית.מחירם גבוה פי 6-20

ממחיר של נייר שמכינים מסיבים טבעיים.

לכן משתמשים בסיבים אלה לייצור נייר איכותי

במיוחד שיש לו שימושים מיוחדים: גיליונות

גדולים במיוחד ודקים, גיליונות קלים במיוחד,

ניירות חזקים במיוחד שתכונותיהם דומות לאלה

של בדים.

60

דאי לדעת כ ערה ציורים ר על קירות המ מערות לצי רו ב ג ים ש נים, נהגו אנש רות אלפי ש לפני עשיורים הצ את להעביר ר אפש ואי קירות על ר לצי מאוד ה קש אבל ים. חי עלי ב ל ש

קום למקום. ממלכתב על ל היום( ש אזור עירק ב חי ש ומרים )עם נים התחילו הש ש 6,000- כ לפני קום למקום, אבל הם היו ה ממ אל ר היה להעביר לוחות כ לוחות עשויים מחמר. אפש

בדים ולא היה קל לכתב עליהם. כיוכלו לכתב עליהם. ש חמרים ש יכו לחפ ני האדם המש ב

ירוס( פ )פ הגמא מח מצ ניר ר ליצ יצד כ יקה העת מצרים ב לו ג נים ש 5,000- כ לפני ילוס: ל נהר הנ דל לארך החופים ש ג ש

יבים. מח את הס הם הוציאו מהציבים. בו עם הס מח וערב ל הצ בעולים ש ך טחנו את הג אחר כ

תי וערב. צורת ש כבות ב ש י זה ב ב יבים זה על ג רו את הס סדיחד את ר חב ש בק ד ש מ ש מח הצ ל ש בעולים הג ר טחנו את אש כ ל התקב ש החמר

יבים. הסירוס". פ קרא "פ ל ניר, הנ יבים והתקב ערבת עם הס כח( את הת חסו )לחצו ב ד

ם צ’אי לין. הוא ש נים על ידי סיני ב -3,000 ש סין לפני כ ירים המצא ב אנו מכ יר ש הנהכין היה יר ש ל עץ התות. הנ יבים ש מבוק ומס ל צמח הב יבים ש יר מס הכין את הניע יר. רק זמן רב אחרי המצאתו הג מרו היטב על סוד הכנת הנ ינים ש זול וטוב. הס

ם לארצות אחרות. הסוד גם יר ג יע הנ תנה ומהם הג ל כ יבים ש ר ניר מס נים התחילו הערבים ליצ אלף ש לפני כ

ה. לאירופ

רמניה מג רג גוטנב יוהן ידי על הראשונה פוס הד מכונת המצאה ,1448 נת ש בנ"ך. עד אז פר הראשון. היה זה הת ס הס והדפכה ל ספר נמש ל כ ד וכתיבתו ש י תבו ספרים ב כ

זמן רב.רבות ת דולה ב ריחה ג פוס הביאה פ המצאת הדל ים ש ר היה להכין עתקים רב ית. אפש האנוש

ים. ל ספר ולהפיץ אותם למקומות רב כני ב ברו צ ש דע הי רב ספרים ב מור ש היום ם ג

האדם.סים מדפ אמצעים ב ים ש מ ת מש אנחנו היום ה אמצעי הם, העתון. הוא נעש ב ים והחשוב ש רב

נפוץ וחשוב מאוד להעברת מידע.

יום פוס כ מכונת ד

פוס יר והד המצאת הנ

תי וערב סדור ש

61

ים מחים מכינים חוטים לבד מצ

יס. ה וקנב ת ש תנה, פ מו כ מחים כ ים מצ ד מכינים בים. ד ה מכינים חוטים. מן החוטים אורגים ב חל ת

ל צמחים. יקים יחד סיבים ש הם מדב ב מו לבד, ש ים, כ ד יש בנים. בר לפני אלפי ש ים כ ד ני האדם ידעו לארג ב ב

קרא: נול אריגה. לי הנ עזרת כ עבודת-יד ב ים ב ד רו ב עבר יצ בכללות ומהירות. מכונות מש ים ב ד רים ב יום מיצ כ

ימה מש

עמוד 64 ימה 56 ב מש ים ב ד יצד מכינים ב נבדק כימה 57 מש ים ב בד ואילו חמרים מוצאים ב

חוברת העבודה. עמוד 65 ב ב

נול אריגה

יםחוטים ד ב

עירה ה ש ת ש פ

ה מכינים סיבים לחבלים נ יזל ממ אגבת הס

סכוםעצמו. ר ב האדם מיצ מחים ומחמרים ש ים מצ ד מכינים ב

ים או סורגים אותם. ד ה מכינים חוטים. מהחוטים אורגים ב חל ת

62

דאי לדעת כ

ע רמילי מס אהליםת

טיחים ש צמר

ים מחוטים יבים ובד יצור חוטים מס

ים מאוד. ים ודק מו חוטים ארכ סיבים נראים כים. עלי החי ל ב מחים ולאיברים ש ל הצ יבות לאיברים ש יבים נותנים חזק ויצ הס

ל צמחים. עלים ובזרעים ש גבעולים, ב מוצאים סיבים ב

ים. עלי חי ל ב צמר, ובגידים ש ער, ב ש מוצאים סיבים בים וחבלים. ד ים ליצור ניר וחוטים. מן החוטים מכינים ב ש מ ל צמחים מש סיבים ש

עלים ובזרעים גבעולים, ב ש ב מ ת ים הם חזקים יותר. לכן מעדיפים להש סיבים ארכים. ש להם סיבים ארכ י ל צמחים ש ש

א את סיבים קצרים ממל מוש ב יר חזק. ש ים נותן לנ סיבים ארכ מוש ב הכנת ניר, ש ביר ונותן לו מראה חלק ואטום. הנ

הם מוש ב יבים לש כונות הס התאמת ת

מו חוטים יבים נראים כ ה סיבים. הס ב מהרב חוט מרכנו. ראש ב ערות ש ים יותר מהש ק ים מאוד, ד קצרים ודק

קים ונצמדים זה לזה. יבים נדב הסצמדו זה לזה נ ש כים סיבים ל חוט ארך מוש לקב די כלים אותם תנה או צמר. מפת ל סיבי כ מתוך ערמה של. יצירת לג ך כורכים אותם על ג עות ואחר כ ין האצב ב

ה. יבים נקראת: טוי חוט ארך מסדעו לטוות חוטים. י ים עוד לפני ש ד ני האדם הכינו ב בעל יחד ב אותם קו הד סיבים, ל ש ערבת ת הכינו הם קה היטב. היא נדב חזקה עד ש ערבת ב ת הכו ב ך ש ידי כ

ים. עלי חי ל ב ל חמר דומה לעור ש התקבאמצעות מכונות מהירות מאוד. היום טווים חוטים בסיבים ומרחיקות יבים הס את מנקות כונות המשונה עבי ב חוטים ל לקב רות מאפש הן י. מד קצרים

ה חוטים יחד. מ ל כ קה ש על ידי הדבלבד, ב ים טבעי מחמרים ים ד ב האדם ר יצ עבר ב

י(. ים )צמר ומש עלי חי מחים ומב הפיק מצ ש

ר היום האדם מיצחוטים לא רק

מר מחים, מצ מצם י. הוא ג ש וממ

יבים ר חוטים מס מיצעצמו: סיבי מד להכין ב ל ים, ש מחמרים מלאכותי

נילון, ליקרה, אקריליק ופוליאסטר.

ען נה על ידי מד מונים ש ש ה לפני כ ל ילון, התג סיב הנמלאכותי חוט דה מעב ב ר ליצ הצליח ש אמריקני

עדין ואיכותי. י רב ג היו ילון הנ יב מס רו צ י ש הראשונים המוצרים

ים ומצנחים. נילון לנשם ליצור חבלים, חוטי חוטי נילון ג ים ב ש מ ת היום מש

טיחים ואהלים. ע, ש רמילי מס י רפוד, ת ד פירה, ב ת

63

רף מעצים מכינים גומי ושה גנ מ ש ה קלפ ב ה מכס העצים ל ש זע הגה, העץ מפריש לפ ק ר פוגעים ב אש עליו. כקרא: הנ ביק ד חמר גיעה הפ מקום ב

רף. שיר להכ תוכלו ים. רב ים מוש ש יש רף לש

פניכם. ל מונות ש ת אחדים מהם ב

מן לפני צביעה. ש לדלול צבעי ש מ ש נטין, הוא נוזל המ טרפעול. ים נגד ש רף לסירופ ש צויים ב מ מוסיפים חמרים ש

ב. נות וכאבי ג ה על הצטנ קל חה המ מן קמפור, הוא מש שת אחרים. נור וכלי קש ל כ ת ש ש ת להחלקת הק ש מ רף, מש אבן ש

יטים ואבני חן. כש ש ליצור ת מ מים מש ל עצי ארן מסי רף ש של חלב. צבע ש ים גומי, נוזל ב פריש מ יש עצים ש

ה מאוד גומי נקרא: עץ הגומי. פריש הרב מ עץ מיחד שן. רף מאב ה ש ר היא למעש אבן הענב

ימה משפיקים מ מדנו על חמרים ש ל ל מה ש ם את כ נסכ

חוברת העבודה. עמוד 65 ב ימה 58 ב מש מעצים ב

ר נטיןענב טרפ

ת עץ פרש מקלפ נ רף ש ש

עול סירופ נגד ש

עץ הגומי גדל באקלים טרופי. במקור הוא התגלה

ביערות הגשם באזור האמזונס שבדרום אמריקה.

עם הדרישה הגוברת לגומי חיפשו מקומות מתאימים

אחרים לגידולו. היום מגדלים אותו גם באזורים

טרופיים אחרים בעולם, באפריקה ובדרום מזרח

אסיה.הגומי מעובד בתהליך

הגיפור. זהו תהליך כימי שקושרים בו יחד מולקולות

של חומר אלסטי. התהליך מקנה לגומי קשיות

ועמידות, הופך את שטח הפנים שלו לרך וחלק

יותר ומבטיח שלא יידבק לחומרים אחרים כמו

פלסטיק ומתכות. הגיפור גם מקנה לגומי עמידות

גדולה לחום. אלסטיות – היא תכונה

המבטאת את היכולת של גוף לחזור למצבו המקורי, כמו קפיץ, גומייה או ספוג.

64

מחים יצור חמרי ריח מצאת מאביקים והם החרקים את ך מוש מחים הצ ל ש רחים הפ ריח

מחים. הצם לנו. הריח נעים ג

רחים. ל הפ ני האדם את ריחם ש מיד אהבו ב מאז ומתרה אוירה נעימה ורגועה. ריח טוב מש

בר ג ולהנות מריחות נעימים, הם למדו, כ ני אדם רצו להתענ ב יון ש מכיוצרים את הריח. מחים את החמרים ש נים, להפיק מן הצ לפני אלפי ש

מים. ש די להכין ב חמרי הריח כ שו ב מ ת הם השמחים: פיקים מצ מ ים חמרי ריח ש היום מוסיפים למוצרים רב

ים. לוח, לסבונים, למטהרי אויר ולעוד חמרים רב מים, למי ג לבשעלי ריחות נעימים. לים מוצרים ב ך מקב כ

ימה משקורם מ ים ש נאסף עוד מידע על מוצרים ריחני

חוברת העבודה. עמוד 66 ב ימה 59 ב מש צמחים ב ב

דאי לדעת כאת סוד הפקת חמרי

י לו אנש מחים ג ריח מצהדו ים ב זרח החי המ

נים רבות. ובסין, לפני שנים היו סוחרים ך ש מש ב

מים ש ים קונים ב אירופזרח ומעבירים אותם מ ב

ה. רות לאירופ י ש ברות י ל ש רך מעברן ש דם ש מים נקראה ב ש הבמים” והיא ש רך הב “ד

ראל חצתה את ארץ ישרום לצפון. מד

65

ים לנוי ולהנאה ש מ צמחים משמחים נותנים לנו. הצ לוה ש למדנו לאהב ולהעריך את היפי ואת הש

צמחים לצל ולנוי. ים ב ש מ ת רקים ומש נות ופ אנחנו בונים ג

מה“: ש ביל הנ ש ל צמחים “ב למדנו לגדיר. לויה על הק תמונה ת רח ב ית, עציצים, פ ב יפי וכסמל, ירק ב רחים כ פ

ימה משצמחים ים ב עוש ים ש ים הרב מוש ם את הש נסכ

חוברת העבודה. עמוד 67 ב ימה 60 ב מש ב

אפשר לתת את המשימה כתחרות בין קבוצות בכיתה: להעניק נקודה על כל מיקום

נכון, על כל שימוש הנעשה בצמחים ועל כל רעיון

“צמחי” ובלבד שהוא קשור למתואר בציור.

66

ענת

ה מש

ניאל ד

צמחים מוש יתר ב שעולם. ני האדם ב ר ב דל מאוד מספ נים האחרונות ג מאה הש ב

מחים. ה מאוד מוצרים העשויים מצ ם צורכים הרב ל כים רב מקומות ב יערות היום כורתים ה האל המוצרים את ר ליצ די כ

רוא יערות(. עולם )ב באנחנו ש עץ( מו )כ ים טבעי חמרים הם ב יש טבע: אב מש הם ערות היחדו יכ ערות הי ש ש חש יש ים רב עצים נכרת אם הם. ב ים ש מ ת מש

ויעלמו.ה. ל אב טבע מתכ ערות הם לכן מש הי

ים. לי צמחים אין חי ב י. ראינו ש ש ש טפ צמחים זה ממ אל: לפגע ב ני דאנחנו ש מה ל כ ביל ש ב צמחים ב ש מ ת להש יך להמש ר אפש איך ענת:

מר עליהם? רוצים וגם לשצמחים רק לאכל? ש ב מ ת ה: אולי נש מש

ה ת כ יון ב ד

והוסיפו לדים הי ל ש יחתם ש ב ם את ם ג פו ת ת הש .1כם. ל רעיונות מש

דול ג כורתים ש העצים ר מספ ר אש כ קורה מה .2ער? י דלים ב ג ים ש ר העצים החדש ספ ממ

יערות ובצמחים גיעה ב די למנע פ מה עלינו לעשות כ .3אחרים?

אם מספר העצים שנכרתים גדול ממספר

העצים החדשים שנוספים בכל שנה, היערות ייכחדו.

לכן צריך להשתמש בעצים בלי לפגוע במאזן זה.

כיום מגדלים עצים הצומחים במהירות כדי

להכין מהם חומרים לתעשיית העץ ותעשיית

הנייר.

67

שון על הלרושו לחזר מחזור פ

חמרים. ש ב מ ת ולהשמקום לזרק מוצרים ב

ח, מפיקים מהם את לפהם עשויים החמרים ש

מהם. מהחמרים מכינים ים. מוצרים חדשך מחזירים את כ

מוש. החמרים לש

דאי לדעת כזם הכנת ג

זעים וענפים קים ג מרסאוספים ל עצים ש ש

זם. לים ג נות נוי ומקב מגזם על רים את הג מפז

רקע. הקגזם מונע סוי ב הכר. בי ב צמיחת עש

גזם עוזר רקע ב סוי הק כמים: לנו לחסך ב

זם מקטין אבוד מים הגרקע. מהק

רקע ק מרים ב ים נש המדי חות מים כ וצריך פ

מחים. קות את הצ להש

נסרת מוש ב עץ על ידי ש כון ב חסעץ. מוש יעיל יותר ב רכים לש ים ד ש זבוז, מחפ די למנע ב כ

ים. נסרה נופלים חלקי עץ קטנ מ רים ב נס מ ל, מעץ ש ך למש כוה. גדל ש ם ב ל ים, כ ים אותם לחלקיקים קטנ אוספים אותם וכותש

לים נסרת עץ. מקב

עזרת חמרי סרת ב יקים את הנ מדבלים לוחות ך מקב בק מיחדים. כ ד

חזקים. ים ש מ דרך זו מש כינים ב מ הלוחות ש

לתות קרות, רצפות, ד לצפוי תורהיטים.

ים, לים חמר, חלקי עץ קטנ ך מנצ כדים אותו. אחרת היינו מאב ש

עץ. כון ב ם אנחנו נוכל לתרם לחס געץ אם נלמד נוכל לחסך עוד ב

מוצרים מעץ ש ב מ ת להשמקום לזרק אותם התקלקלו ב ש

ה. פ לאש

ה ת כ יון ב דרהיטים ובמוצרים נוכל לעשות ב ים ש מוש יעו ש הצ

הם. אין לנו עוד צרך ב אחרים מעץ ש

ימה משבר אינם כ רהיטים ש ר לעשות ב נבדק מה אפש

חוברת העבודה. עמוד 68 ב ימה 61 ב מש מוש ב ש ב

68

סכום

דאי לדעת כיבים יצור ניר מס

ים מלאכותיים לאכותי יבים המ לס

יש אותו גדל וצורה: הם סיבים אחידים.

די ים כ ש מ לכן הם משר ניר איכותי. ליצ

יבים רים מס יצ מ יר ש לנכונות ה ת מ ה יש כ אל

חשובות:הוא חזק וגמיש.הוא עמיד לחם

יקים. ולחמרים מזחות מים. הוא סופג פ

ל רי ש רון העק החסים הוא סיבים מלאכותי

. בוה מחירם הג

הענת מש ניאל ד

עץ להכנת ניר כון ב חסדי כ ניר. ליצור ים ש מ מש היום כורתים ש העצים ל מכ מחצית מעט כמיחד ליצור תאימים ב מ לים עצים ש ערות, מגד י גיעה ב להפחית את הפ

ים. ך לא צריכים לכרת יערות טבעי ניר. כתרונות אחדים: עץ, נמצאו פ חוסך ב אפן ש ר ניר ב די ליצ כ

סרת עץ. מכינים ניר מנ •ים וחזקים. הם ארכ ים ש יבים מלאכותי רים ניר מס מיצ •

ממחזרים ניר. •

ימה משימה 62 מש עצמנו ניר ממחזר ב נכין ב

חוברת העבודה. עמוד 68 ב ב

ערות. מר על הי ביל להכין מהם ניר עוזרים לש ש לים עצים ב גד מ ש ה: כ משוניר עץ ממחזרים אם עצים חות פ כורתים מחזור הוא טוב. ם ג ענת:

פיקים מעצים. מ שחזור? אל: איך אנחנו יכולים לעזר למ ני ד

ימה משימה 63 מש חזור ב נו לעזר למ ל יצד נוכל כ נבדק כ

חוברת העבודה. עמוד 69 ב ב

פוגע יר הנ יצור ים. רב ל צמחים ומעלים ש בעולים פיקים מעצים, מג מ ש יבים ניר מכינים מסלים עצים וממחזרים נסרת עץ, מגד ים ב ש מ ת ערות מש י גיעה ב די להפחית את הפ ערות. כ י ב

ר נירות מיחדים. עק ים. מכינים מהם ב יבים מלאכותי ם מס רים ניר ג ימינו מיצ ניר. ב

התלמידים יכולים להציע דרכים כיצד לשמור על

צמחים וכיצד לפרסם את הצורך בכך: הסברה ושלטי

פרסום, נטיעות ועוד. אפשר להכין תערוכת פרסומים

ולהציג אותם במסדרונות של ביה”ס.

69

ענת

ה מש

ניאל ד

ים? מחים הם יצורים חי האם הצדור הפורח. ה: מאחר, צריך לחזר לכ מש

בר חשוב מאוד. כחנו ד חזר, ש נ אל: רגע, לפני ש ני דים? אלה: האם צמחים הם יצורים חי ן לש ו ה מתכ אל. את ני ן, ד ענת: כ

ים. החי עלי ב מו כ דיוק ב ים חי יצורים מחים הם צ ש טוח ב אני ה: משאבל איך מוכיחים את זה?

נים רבות. ך ש מש ענים ב ד ה העסיקה את המ ל מש אלה ש השאלו: מהו יצור חי? ם הם ש ג

לחן? לב וחתול מאבן ומש ה שונים כ מ בה: עלות האל עים את הפ ים מבצ צורים החי ל הי כ יעו למסקנה, ש הם הג

ים הם מתרב חים וגדלים ת הם מתפ

ר עם סביבתם מים קש הם מקי מים הם נזונים ונוש

ה ת כ יון ב דה? עלות האל ל הפ עים את כ ם צמחים מבצ האם ג

ים? ם צמחים הם יצורים חי האם ג

ימה משעמוד 70 ימה 64 ב מש ן גופים לחי ולדומם ב נמי

חוברת העבודה. ב

ל צמחים יום ש צרכי הקביבה. נאי הס עים מת פ מחים מש הצ

רטורה מתאימה. ם הם צריכים טמפ די להתקי כהם צריכים מים ומינרלים.

ר מזון. יוכלו ליצ די ש הם צריכים אור כזים מן האויר. ם ג ר מזון הם צריכים ג די ליצ כ

יג את צרכי סביבות קיום שונות להש דלים ב יצד מצליחים צמחים הג כהם? ל יום ש הק

70

י מים. מים יש ד דל ב לצמח הגרטורה נוחה לקיומו. מפ עונות מתאימות הט ב

ים ולפעמים לו צפים על המ יג אור וגזים מן האויר, העלים ש די להש כל צרכיו. יג את כ ך הוא מש ם בולטים מעליהם. כ ג

זים מן האויר. י אור וג ר, יש ד דב מ ם או ב פת הי ש דל ב לצמח הגה בש והי ה החמ יץ הק עונת ב מיחד ב מים, למצא לו ה קש אבל מים, סביבות קיום חמות ודלות ב דלים ב מחים הג ים מהצ ארץ. רב בהן הן נוחה יותר ויש ב רטורה ב מפ הט נה ש עונות ש מים רק ב מתקי

יותר מים.

ימה מש

די ים כ מחים עוש צ ים ש עלות החי ל פ ם את כ נסכימה 66 עמוד 70 ובמש ימה 65 ב מש ם ב להתקי

חוברת העבודה. עמוד 71 ב ב

דור הפורח. בים לחזר לכ אמת מאחר. חי בר ב ו כ אל: עכש ני דנו. ל מע מה מצאו החברים ש בר רוצה לש ה: נכון, אני כ מש

מחים. הצ על מר לש ריך צ ש ם לכל יר להסב מכרחים אנחנו ענת: לט: בואו נכין ש

ר דב רתם הממים לות ב סביבות ד דל ב ג צמח ש

נופר צהב צמח מים

71

72

יר: סלעים נעים להכ

ה. איזה צורות מענינות ואיזה צבעים יפים צוק הז ראו את המ מיכל: תלעים! אן לס יש כ

ם. ית ובחוף הי ם ליד הב ים ג יר סלעים יפים וצבעוני י: אני מכ אתאיך סלעים? אותם הם ם הי חוף ב לעים והס אן כ לעים הס אולי יעל:

ר לדעת? אפש

ה ת כ יון ב ד

ל יעל: איך אלתה ש ה ונסו לענות על ש ת כ דונו בית לעים ליד הב עמק והס לעים ב ר לדעת אם הס אפש

דומים זה לזה?

הדיון צריך לכוון את התלמידים לשאלה:

כיצד אפשר להשוות בין הסלעים? הם כבר ראו

שתכונות של בני אדם, של בעלי חיים ושל צמחים, יכולות לעזור לנו לבצע

השוואות כאלה.סביר שהם יציעו לבדוק תכונות שמוכרות להם:

צורה, צבע, גודל ועוד.בהמשך הלימוד יראו איזו

מהתכונות האלה תעזור לנו בהשוואה )צבע( ואיזו תהיה יעילה פחות )צורה

וגודל(.

73

כל מקום סלעים נמצאים בר, נפגש סלעים. דב ם ובמ פת הי ש עמק ובהר, ב ל בו, ב טי נ כל מקום ש ב

לעים בולטים ם. לפעמים הס חת לפני הי ה וגם מת ש ב י מוצאים סלעים בוקל לראות אותם.

ה אותם. ה, נגל רקע ורק אם נחפר ב ק ים ב לפעמים הם מכסיר להכ עלינו שונים, ואילו – דומים סלעים אילו להחליט נוכל ש די כ

כונותיהם. את ת

ימה מש

ימה 1 מש ל סלעים קל לגלות ב כונות ש נברר אילו תחוברת העבודה. עמוד 74 ב ב

חת למים סלעים מת קרה ראש הנ יר ב מצוק ג

ברכת זלת ב סלעי בגולן ים ב ש ש המ

נחל צין סלע אבן חול סלעי קרטון בתמנע ה ב טרי הפ

הר סדום סלע מלח ב

מעטפת כדור הארץ בנויה מסלעים. הסלעים יוצרים מצע מוצק שנושא את כל

מה שיש על פני כדור הארץ: ימים ואוקיינוסים וגם הרים

גבוהים. הסלעים בונים את פני כדור

הארץ ומספקים לנו בסיס איתן שמאפשר את קיומן

של צורות החיים המורכבות, צמחים ובעלי חיים.

צורות חיים פשוטות יחסית כמו חזזיות, מתפתחות גם

הן על גבי סלעים.

74

ארץ מוצאים ב סלעים שיר ארץ מוצאים סלעי ג ים ב מקומות רב ב

גב. ליל עד הנ וסלעי צור: מהרי הגר. רכ ם מוצאים סלעי כ לארך חוף הי

לים סלעי מלח. ם מקב ים את מי הי ש אם מיבגב מוצאים צפון הנ ב פלה ובעמקים ש ש ב

סלעי חרסית.לת. ז ליל ובגולן מוצאים סלעי ב הרי הג ב

רניט מוצאים רק ליד אילת. סלעי ג

ימה מש

ל נופים תמונות ש רואים ב ל סלעים ש כונות ש רנו ת הככונות ית. נבחן ת מוצאים ליד הב ארץ ובאבנים ש ב

עמוד 75 ימה 2 ב מש ה, ב ת כ ב אסף ש לעים ב ס ה ב אלחוברת העבודה. ב

יר רסלעי ג רכ סלעי מלחסלעי כ

לתסלעי חרסית ז רניט סלעי ב סלעי ג

הרי הגליל

ים ה

וףח

להשפ

עמקים

נגב

יש להביא לכיתה דוגמאות ל סלעים מהסוגים ש

הבאים: אבן חול, כורכר, גיר, גרניט )אם אפשר(, בזלת,

מלח, קירטון, חרסית. אפשר לרכוש ערכות מוכנות של

סלעים. התלמידים יכולים לעבוד בקבוצות ולקבל

בכל פעם אבן או שתיים מהאוסף. הם יכינו במחברת

טבלה וירשמו בה תכונות של הסלעים. כדאי לרכז

את התכונות שהתלמידים מגלים בטבלה על הלוח

ובהדרגה להכין טבלת תכונות של סלעים. אפשר

לעשות זאת גם בצורת משחק לוטו כפי שמוצע

במשימה לתלמידים.כדאי לבצע את הבדיקה

בשלבים:לרשום תחילה את צבעם של

הסלעים ואם יש להם עוד תכונות שקל לראות )ברק

למשל(.אחר כך להדגים את תכונת הפרירות באמצעות לחיצה

על אבן חול. להמשיך ולבדוק בלחיצה אם יש

עוד סלעים שמתפוררים או שמבחינים בהם גמישות

ללחיצה.בשלב הבא לבדוק חוזק של

סלעים באמצעות חריצה בציפורן האצבע: להתחיל מסלע רך כמו קירטון כדי לקבל תגובה ברורה. אחר

כך להמשיך ולבדוק את כל הסלעים.

סלע אבן חול בנוי מגרגרי קוורץ שאפשר לגרוס

אותם בשיניים: אפשר לתת לתלמידים בזהירות מעט

חול נקי ולבקש מהם לגרוס אותו בשיניים. כך ירגישו

את חלקיקי הקוורץ הקשים המרכיבים סלע של אבן

חול. עם זאת, חשוב להדגיש לפני התלמידים שחול אינו

סלע ושונה מהסלע אבן חול. בסלע הגרגירים מחוברים בחלקם זה לזה באמצעות

גיר.

75

ל סלעים כונות ש תם לראות אם יש ר ג ה. אפש ל להבחין ב ק ל סלעים ש כונה ש בע הוא ת הצ

צבעים שונים או נקדות מבריקות. לע נקדות ב ס בר לגלות. אפש כונות ש לעים יש עוד ת אבל לס

ה ת כ יון ב דכונות נוספות די לגלות ת ר לעשות כ יעו, מה אפש הצ

ל סלעים? ש

ל סלעים יות ופרירות ש קשדי לפורר אותם י אם נלחץ עליהם כ קלות: ד תפוררים ב מ יש סלעים ש

ים. לפרורים קטנקלות לפרורים(. רקים ב רירים )מתפ ה פ לעים אל ס אנחנו אומרים ש

ים: קל לחרץ יש סלעים רכעזרת צפרן עליהם סימן ב

ע. האצבים יותר יש סלעים קש

נוכל לחרץ עליהם סימן שלדה חד. עזרת מסמר פ רק ב

ים מאוד על סלעים קשם לא נצליח לחרץ סימן גלדה חד. עזרת מסמר פ ב

ית צפ תה הם מ רירים ועד כ דקנו פ ב לעים ש נבדק אילו מהס

חוברת העבודה. עמוד 76 ב ימה 3 ב מש ים, ב קש

כדי להבחין בתכונות הסלעים צריך לנקות אותם

היטב מקרקע. כדאי גם לשבור אותם כדי

לראות את צורתם הפנימית. המטרה בדיון היא

שהתלמידים יציעו אפשרות של שימוש בחושים נוספים כמו מישוש וטעם )מתאים

לסלעי מלח(. שהם יציעו שימוש באמצעי עזר כמו

פטיש או כלי אחר כדי לבדוק עד כמה הסלעים קשים. וגם לראות כיצד

נראה פנים הסלע.

76

סכום

די. ל ג דר ש ה את ספור הג ת כ קראו ב

די ל ג דר ש הגאבים הז רעבים, הם ש כ זאבים. בו ש י ש ליד חרש סבוך ה חו ב ר ג די ג

ה. חו לים ב גד מ ים ש עלי חי פורצים וטורפים באבים לא יוכלו הז די ש בוהה וחזקה כ דר אבן ג יע להוריו לבנות ג די הצ ג

להרס אותה או לקפץ מעליה.מן. רק עם הז תפ לא ת די ש ם להיות עמידה לרוח ולמים, כ דר צריכה ג הג

ה ת כ יון ב ד

דר. ל הג כונות ההכרחיות ש ת דונו בעזרו לגדי ולהוריו להחליט איזה סלע יכול להתאים

עותיכם. קו את הצ דר ונמ ת הג לבני

או ע האצב צפרן ב חריצה ידי על קת נבד סלעים ל ש יות ש הק כונת תלדה חד. מסמר פ ב

ע. צפרן האצב ים נחרצים ב סלעים רכלדה חד. ינונית, נחרצים על ידי מסמר פ הם ב ל יות ש ש הק סלעים ש

לדה חד. ם על ידי מסמר פ ים אינם נחרצים ג סלעים קש

הסיפור והדיון המלווה אותו מכין את התלמידים לכך

שאין די בתכונה אחת כדי לקבוע אם הסלע מתאים

לשימוש לצורך מסוים. עליהם לבחור בסלע על פי שתי תכונות לפחות: חוזק

ועמידות למים. דיון זה מכין אותם להגדרת סלעים

בהמשך הלימוד. סלע הקירטון והגיר עמידים בפני מים, אולם הקירטון רך יותר

מהגיר.

77

דאי לדעת כ

ל סלעים למים גובה ש תמים? ר מרטיבים סלעים ב אש מה קורה כ

מו מים על ים והם זורמים עליהם, כ אינם סופגים את המ יש סלעים שה. מטרי

ה, ל עס לים צורה ש ים ומקב ים רכ ים, נעש סופגים את המ יש סלעים שתיות. הדומה לבצק רך. אנחנו קוראים לתכונה זו: עס

מים. תמוססים ב מ יש סלעים ש

ית צפ תהם למים, ל גובה ש י הת לעים על פ ן את הס נמי

חוברת העבודה. עמוד 77 ב ימה 4 ב מש ב

ל סלעים לחמצה גובה ש תגיבים לחמצה: מ ה ש מ לעים יש כ ין הס ב

חמן פ ז, הג ל ש בועות מהם חררו ת יש חמצה, להם נוסיף אם דו-חמצני. סלעים אחרים אינם מגיבים לחמצה.

ית צפ תל סלעים שונים לחמצה גובה ש נבדק את הת

חוברת העבודה. עמוד 79 ב ימה 5 ב מש ב

ל חמצה כונות ש תמה. אן ש לחמצה טעם חמוץ ומכ

מים. חמרים מסי נויים ב חמצה יכולה לגרם שנים, הם עמידים לחמצה. ת ת זאת חמרים אחרים אינם מש לעמת להכנת חמרי נקוי חזקים. ש מ חמצת לימון או חמצת מלח מש

גוף האדם רגיש מאוד לחמצה.ל חמצה עלולה לגרם מות. ליעה ש רון. ב עינים עלול לגרם נזק ואף עו ע חמצה ב מג

ויות. עור עלול לגרם כ ל חמצה ב ע ש מגם הוא חמצה. ג רי הדר( מצוי ויטמין חשוב, ויטמין C, ש ל פ מו למש ים )כ פרות רב ב

ש. לי חש ר לאכל אותם ב מאכלים חמוצים מכילים מעט מאוד חמצה ולכן אפש

78

כונות מיחדות סלעים עם תלדה חד. מסמר פ לא נחרצים ב ים ש לת הם סלעים קש צור ובז ראינו ש

הן מיחדות רק להם. כונות ש ניהם יש ת לשצור: נבדק מה מיחד ב

זו. מה קרה? ף אותן זו ב פש י אבני צור ונש ת ח ש נק

הם. ב ה להבחין י קש כ יצוצות אור )אם פשוף יוצר ניצוצות אש ונ השל אש.( אבל נוכל להריח ריח ש

אותה ים מכנ ולכן אש להדלקת רבות נים ש לפני ה ש מ ש הצור אבן ם: אבן אש. ש ב

עזרתן אש יוכלו להדליק ב די ש ים נהגו להחזיק אצלם אבני צור כ אנשעת הצרך. ש ב

לים יש, מקב פט לע ב ים על הס כ מ ש כונה מיחדת. כ לסלע הצור יש עוד תתכונה ני האדם ב נים רבות נעזרו ב ים מאוד. לפני ש ים וחד ק ברים ד ש

ינים וגרזינים. לע צור סכ זו והכינו מס

לת? ז אבן הב ומה מיחד ב

ית צפ תעמוד 80 ימה 6 ב מש אלה זו ב נבחן ש

חוברת העבודה. ב

ין מאבן צור סכ

זלת אבן ב

79

י את

מיכל

יעל

רים מזהים סלעים לא מכיות, מגיבים למים או לא, מגיבים לחמצה רירות, קש י: צבע, צורה, פ את

די לזהות סלע! כונות כ או לא. אוף... צריך לבדק המון תשוט. בודקים כונות מיחדות זה פ ש להם ת י סלעים ש מיכל: לא נורא, ב

ה. כונות האל רק את התלבדק ר אפש איך ה, האל לעים הס את ירים מכ לא אם אבל ן, כ יעל: ל כ את לבדק עם פ ל כ צריך אולי הם? ל ש יחדות המ כונות הת את

כונות? הת

ה ת כ יון ב ד

ר אפש איך יעל: ל ש אלה ש ב ה ת כ ב חבריכם עם דונו לזהות סלעים?

עם פ כל ב לבדק נצטרך לא ש די כ לעשות ר אפש מה כונות? ל הת את כ

ימה מש

ל סלעים: כונות רבות ש רנו ת הכלחמצה גובה ת למים, גובה ת יות, קש רירות, פ צבע,

ותכונות מיחדות אחרות.

7 ימה מש ב סלעים, לזהוי כונות ת ב ונעזר צות, ב מש לוטו חק מש חק נשחוברת העבודה. עמוד 81 ב ב

ההנחיות י פ על לנו, רים מכ לא סלעים לזהות די כ הכנו ש בלה ט ב נעזר חוברת העבודה. עמוד 82, ב ימה 8 ב מש ב ש

חוברת העבודה. עמוד 83 ב ימה 9 ב מש מדנו על סלעים ב ל ם את מה ש נסכ

אנחנו הם ל ש כונות הת עזרת ב סלעים מזהים אנחנו בו ש הליך לתרת סלעים. קוראים: הגד

הכרנו איך בודקים בהדרגה תכונות שונות של סלעים,

אבל כשרוצים לזהות סלעים לא מוכרים, אפשר

לבדוק אותן בסדר אחר. יש תכונות שעוזרות לנו לקצר את תהליך הזיהוי, למשל:

תגובה לחומצה. רק גיר וקירטון מגיבים לחומצה.

תגובה למים: חרסית הופכת עיסתית, מלח מתמוסס

ואבן חול מתפוררת.כך שקל לזהות אותם.

חשוב להדגיש שלפעמים צריך לבדוק כמה תכונות

אם אין תכונה בולטת אחת.

80

מו סלע בר מדהים מצאתי. זה חלק כ ראו איזה ד יעל: ואו, תאבל נראה שונה.

זון ה חל ז י אמר ש ל א ש זה ואב בר כ עם ד י: ראיתי פ אתם. י חי ב ש

אן? ה כ ם, מה הוא עוש י מיכל: רגע, אם הוא חי ב

מונה ת ב ש לעים ס ב היטב נתבונן אם נראה מיחד. הו מש הם ב נראה מו ים כ עלי חי ל ב רידים ש תוכם ש ב

צאה יעל. מ זון ש ל החל קונכיות שיעו הג איך אבל

לעים? זון לתוך הס ל חל קונכיות ש

ת ש מ ש המ ה קונכי תוך ב ים חי וחלזונות צדפות ית. להם ב

ם. י ים ב ים מהם חי רבלד. גופם יש ש ב ים ש גים רב ם ד ים ג ם חי י ב

גים, צדפות וחלזונות מתים, הם שוקעים ר ד אש כם. לקרקעית הי

רקים. הם הופכים אחרי לד אינם מתפ ה והש רק אבל הקונכי גופם מתפי הם הפכו לאבן. נים, כ מם: מאב א ש אן ב נים לאבנים. מכ ה ש הרב

לדים ל ש נים ש ל קונכיות ומאב נים ש ה מאב ש ב י היום אנחנו מוצאים בים. עם ב ים פ היו מכס מקומות ש ב

לדים. הם קונכיות וש אירו ב הש ם סימנים ש סלעים ג מוצאים בל עצים. ל עלים וש סלעים סימנים ש לפעמים מוצאים ב

ימה מש

יצד נוצרים ן ונלמד כ עצמנו מאב ה להכין ב ננסחוברת העבודה. עמוד 85 ב ימה 10 ב מש נים, ב מאב

רה נים - העש סלעים מוצאים מאב ב

זון חל

ה צדפ

81

לאחסון לים כ מהם מכין הוא וכלי אכל.

הוא מכין מהם חמרים ים, ביש ים לסלילת כ ש מ ש מ ש

ים ולצפוי קירות. ת ת ב לבני

לי עבודה. סלים וכלים לנוי.הוא בונה מהם כ הוא מכין מהם פ

רנו. הכ ל סלע ש כל סוג ש ים ב עוש ים ש מוש יר את הש נכ

סלעים ה ב האדם עוש ים ש מוש שים: ים רב מוש סלעים ש ה ב האדם עוש

הכרת השימושים בסלעים מזמנת כר נרחב מאוד

לפעילות יוצרת עם התלמידים.

אפשר לבחור בכמה סוגי סלעים לפעילות כזו. כדאי לבחור באלה שהם זמינים

יותר או מוכרים יותר לתלמידים. אפשר לעבוד

בקבוצות, כשכל אחת יוצרת בסוג אחר של סלע. אחר כך מציגה כל קבוצה את

עבודותיה לפני כל הכיתה ומסבירה כיצד יצרה אותן.

בתום הפעילות מומלץ להכין תערוכה של כל

העבודות של התלמידים מלוות בהסברים מתאימים.

ראו בסוף הפרק הצעה להכנת תערוכה מסכמת.מומלץ מאוד לקחת את

הכיתה לסיור במוזיאון שבו מציגים סלעים מסוגים

שונים, במיוחד מוזיאונים שיש בהם גם כלים של

האדם הקדמון, כגון: מוזיאון ישראל ומוזיאון

ארצות המקרא בירושלים, המוזיאון לפרהיסטוריה

ע"ש שטקליס בחיפה, מוזיאון האדם והחי בפארק הלאומי ברמת גן, המוזיאון הפרהיסטורי בקיבוץ מעין

ברוך, המוזיאון הפרהיסטורי בעמק החולה.

82

חרסית ים ב מוש שיותר לאדם. ים החשובים ב בעי החרסית היא אחד החמרים הט

לים אם מרטיבים סלע חרסית מקב נים למד האדם ש בר לפני אלפי ש כלים כ ר מחרסית ליצ ר לתת לו צורות שונות. האדם למד אפש חמר ש

ול. לאחסון ולבשם למד להכין לבנים לבנין. הוא ג

ים ונהרסים. ים שוב רכ שו, הם נעש התיב לי חרס לאחר ש אם מרטיבים כ

תנורים ב אותם רף לש נוהגים צורתם, על מרו יש החרס לי כ ש די כ

בוהות מאוד. רטורות ג טמפ ב

בירים. לי החרס חזקים יותר ופחות ש רפה כ אחרי הש

יכולים ו לנוזלים. אטומים ים נעש ם ג הם

ם היום אנחנו מן. ג לאחסן מים, יין או ש

נות אמ וחפצי לים כ ר ליצ יכים ממש

מחרסית.

ימה מש

עמוד ימה 11 ב מש לים מחרס ב עצמנו כ ה להכין ב ננסחוברת העבודה. 86 ב

עבודתה רית ב יקיםקד לי חרס עת כ

83

גיר ים ב מוש שהן ש ב י כתות ש ר לכתב בו על הלוח ב יר רך. אפש ל ג קרטון הוא סוג ש

חר או ירק. לוח שלדה חד. מסמר פ חרץ ב נ ה יותר ש יר קש לל ג דרך כ ארץ מוצאים ב ב

צבעים שונים: לבן, צהב, ורד, אפר. בע ב ט יר זה מופיע ב סוג גים: ים רב מוש ה יש ש ש יר הק לג

ים יותר. ים קטנ יר לגוש יר, שוברים את הג לעי ג די להכין אבנים מס כהצורה את לים קב מ ש עד זהירות ב ים הגוש את שוברים ך כ אחר

הרצויה.ל עבוד האבן: סתות. ה זו ש קוראים לפעל

ת. סתות קוראים סת קצוע העוסק ב לבעל המנים. ה ש בר לפני הרב תו אבנים כ ני האדם סת ב

יש ואזמל. ט עזרת פ ת יד, ב עבוד תים אבנים ב ם היום מסת ג

ש מ מש לחצץ אותו רסו ג ש יר גים ביש בילים, לסלילת כ לצפוי שאותו בים מערב טון: ב ולהכנת

חול ובמלט. ך ב ם כ לש

קירות לצפוי ש מ מש ד מעב יר גח. טב מ טחי עבודה ב ולהכנת מש

דרות ש לצפוי ג מ ד מש יר לא מעב גים. ת ל ב ים ש או קירות חיצוני

ארץ נוהגים ים ב ובים רב יש בים ירות החיצוני לצפות את הק

אבן. ים ב ת ל הב ש

עבודתו ת ב סת

היום משתמשים בכתיבה על לוח שחור או ירוק )מובן

שלא על לוחות לבנים שעליהם כותבים בטושים( בגיר סינתטי שעשוי מסיד

שרוף שמופק מסלעי גיר )ולכן גיר כזה מגיב

לחומצה( או מגבס )שאינו מגיב לחומצה(. אפשר

לבדוק אם הגיר בכיתה מגיב לחומצה ולהסיק אם הכינו אותו מגיר טבעי או

שהוא חומר מלאכותי שרק שמר על השם "גיר", אך למעשה הוא חומר אחר.הקירטון הוא לבן. ברוב

חלקי הארץ מוצאים את הגיר הקשה יותר, הנחרץ

רק במסמר פלדה חד. הוא מופיע בצבעים שונים

שמקורם בחומרים נוספים שמצויים בסלע. תחמוצת ברזל מעניקה לסלע צבע

ורוד, חומר ביטומני שמקורו בנפט, מעניק לסלעים צבע

שחור.גבס עשוי מהחומר – סידן

גופרתי, בעוד שסלע הגיר בנוי מסידן פחמתי.

84

שון על הל

ים נוהגים לצפות את קירות מקומות רב ביר. לע ג לוחות מס ים ב ת הב

וגם ירות הק לצפוי לוחות להכין די כיר מהג מכינים ח, טב למ עבודה טח מש

ים אותם היטב. ש לוחות ומלט

עבודה עצמם ב האדם ני ב עו צ ב עבר ב יר. ג סלעי ש ללט מאוד ה קשמכונות מיחדות. ה זו. היום נעזרים ב קש

מוש מענין. יר יש עוד ש לסלעי גל ש דולים ג ים גוש ב ים ש מ ת מש לים ס פ

ב מהם צורות שונות. די לעצ יר כ סלעי געבודתם הם נעזרים ב

יש ואזמל. ט ים: פ רי לים עק ני כ ש ב

ה ת כ יון ב ד

ים ש מ ת הם מש ב לים ש כונות הכרחיות יש לכ אילו תת? ת ל והס ס הפ

מושו לים לש הם בונים כ מ גמאות לחמרים ש הביאו דל. ס ל הפ ש

יר. האם נוכל לע ג ים יותר מס לת קש סלעי צור ובזל? ס ל הפ מושו ש לים לש להכין מהם כ

דאי לדעת כ

סתות אבנים לבניההכינו דולות מאוד ש נו מבנים מאבנים ג עבר ב ב

ים. לעים קש אותם מסתות דולה. הס בה ג ל ת לעים לצורה ש תו את הס סת

קלות את יח ב כלו להנ י ך ש ק מאוד כ היה מדייניהן רוחים. י זו ולא נותרו ב ב האבנים זו על ג

ל האבנים ירות היו חזקים מאוד הודות לגדלן ש הקק. די תות המ והס

זו דרך כ בנו ב נ ני מבני ענק ש גים ש מונות מצ ת בנו. רים לכל ומכ ערבי הכתל המ ירמידות פ

בר רושו לש ת פ לסתזהירות חלקים ב

ים מגוש האבן קטנלת הצורה תקב מ עד ש

הרצויה. ף פש רושו לש ש פ ללט

חמר היטב את האבן בית היא נעש ה עד ש קש

ע. חלקה למג

לעתים קרובות מבלבלים בין שיש ובין לוחות גיר.השיש הוא סלע מותמר:

סלע שהתקבל מסלעי גיר או דולומיט שעברו שינוי

צורה בהשפעת לחץ גבוה, טמפרטורה גבוהה או שילוב של שניהם. בתהליך השינוי

מאבד הסלע את המבנה השכבתי שלו ומתקבל סלע גבישי בעל מרקם ייחודי שהוא זה שהפך

אותו למוצר מבוקש. אופי הסלע המותמר תלוי כמובן

בתכונות הסלע המקורי ובתנאי הטמפרטורה והלחץ

שגרמו להתמרה.

85

חצבה המולקחת אותם בר לש עלינו יר, ג סלעי ב ש מ ת להש די כ

מהם חלקי סלע. ה זו אנחנו קוראים: חציבה. לפעל

יר וגם סלעים אחרים, נקרא: בו חוצבים סלעי ג קום ש הממחצבה.

אותם ד לעב ר אפש ש לוחות, יר הג סלע י מגוש מכינים חצבה מ בהם לצפוי קירות. ש ב מ ת ולהש

ים. ת ת ב לוקים לבני ים להכנת ב ש מ ש מ מכינים חמרים שיר לאבנים קטנות, החצץ. ם גורסים את סלעי הג חצבה ג מ ב

ימה מש

ובים ש י יר מוצאים ב סלעי ג ים ב מוש נבדק אילו שימה 12 מש יר ב ד אבני ג ר לעב נו וכיצד אפש ל ש

חוברת העבודה. עמוד 87 ב ב

אן בית ש מחצבת נחל נר בהרס הנוף

חצץ

צור ים ב מוש שרזל. ה אף יותר מב ה מאוד. הוא קש סלע הצור קש

ה הם חד ל פה ש הש ים ש נו חלקים קטנ רים ממ ב ים סלע צור, נש כ מ ש כמאוד.

די לחתך עצים ל אבן צור כ ברים ש ש ש ב מ ת דמון למד להש האדם הקד אותם. ל חיות ולעב וכדי לחתך עורות ש

בר אבני צור ם למד לש הוא גנים. ק מסכ ולהפך אותן לכלי נש

חבלים ידיות מעץ או מאבן לאבני הצור. ר ב ים הוא קש לעתצע. לי להפ נוחיות ב אבני הצור ב ש ב מ ת ך יכול היה להש כ

ימה מש

ש מ ת דמון ונש ה האדם הק עש צור ש ים ב מוש יר ש נכחוברת עמוד 87 ב ימה 13 ב מש אבני צור ב עצמנו ב ב

העבודה.

סלע הצור הוא הקשה ביותר. אפשר לחרוץ סלע

בזלת בסלע צור.הבזלת קשה יותר מסלע

הגיר.

86

לת בז ים ב מוש שס. ה מאוד ומחספ לת קש ז סלע הב

ה בר לפני הרב ש את האדם כ מ הוא שדי לטחן חמרים. נים כ מאוד ש

יותר הן אבני הרחים ר ב כ מוש המ השה לקמח. רי חט רג שו לטחינת ג מ ש ש

ם ה ג ש מ לת ש ז הבירים להכנת מכש

מו חיקה, כ אחרים לשש ועלי. ל מכת למש

ם ת ג ש מ לת מש ז הבדרות וקירות ת ג לבני

ים. ת ל ב ים ש חיצוני

ה ת כ יון ב ד

לת וגיר. ז ים: צור, ב ל סלעים קש ה סוגים ש מ רנו כ הכיותר. ה ב ש לע הק צור הוא הס ראינו ש

ערו: שני האדם להכין אבני רחים וכלי מדוע העדיפו ב .1

לת ולא מצור? ז ה אחרים מב תיש כגיר לטחינת לת ולא ב בז ש ב מ ת מדוע עדיף להש .2

ה לצרך הכנת קמח? רעיני חט ג

י אבני רחים ת ש

הצור קשה מאוד וקשה לעבד אותו כדי לקבל כלי

כתישה מתאימים.סלע הגיר רך יותר ובשעת הטחינה של גרגרי החיטה

אפשר לקבל גם אבקה של סלע הגיר שתתערבב בקמח.

סלע הבזלת קשה וגם מחוספס.

החספוס הטבעי של אבן הבזלת תורם לתהליך

הגריסה של גרגרי החיטה.

87

אבן חול ובחול ים ב מוש שרים רג נויים מג אבן החול והחול ב

רי קורץ. רג רויים: ג הקים. רים קש רג רי קורץ הם ג רג ג

ת להכנת חמרי ש מ יות מש ש כונת הק תים. ה רב ני ב

ר להכנת מוצרים עק ת ב ש מ אבן החול משה מחוץ למבנים, לצפוי קירות ולצפוי רצפ

רית. רכ ל כ מו למש כ

בים ש להכנת טיח ובטון. מערב מ החול משחול ומלט ומוסיפים אליהם מים.

ויוצר החול רי רג ג את יחד יק מדב לט המה וחזק. חמר קש

די כ חצץ ם ג טון לב מוסיפים לפעמים מיחד. טון חזק ב ל ב לקב

כונה מיחדת. ורץ יש עוד ת רי הק אבל לגרגלת. רך זכוכית מגד רים ד רג ג נוכל לגלות אותה אם נתבונן ב

ה ת כ יון ב ד

ד. כף הי קחו מעט חול והחזיקו אותו בלת. רך זכוכית מגד רי החול ד גרג התבוננו היטב ב

ים? ם מגל רי החול את רג ל ג כונה מיחדת ש איזו תכונה זו? ירה לכם ת איזה חמר מזכ

אותם ם לחמ צריך אותו לגלות די כ ש מיחד חמר יש החול רי גרג בבוהות מאוד. רטורות ג לטמפ

נים. ה מאוד ש בר לפני הרב ה כ יחד הז לו את החמר המ ני האדם ג בה. ל דיוק החמר התג לא ידוע איך ב

א: פור הב ס תאר ב מ פי ש ה קרה כ ז בים ש דענים חוש המ

רית כרכ צפוי קיר ב

טון קיר ב

כזכור, ההבדל בין אבן חול לחול הוא בכך שגרגרי

הקוורץ באבן החול מחוברים זה לזה באמצעות

חומר מלכד. בכורכר זהו הגיר.

אם התלמידים ישאלו מה ההבדל בין השניים אפשר

להזכירו אך אין הכרח לדון בכך. בהכנת בטון, המלט

משמש חומר דבק שמלכד את גרגרי החול זה לזה.

אפשר לקחת את הילדים לצפות בהכנת בטון בבניין

הנבנה בסמוך.מכינים כורכרית מסלע טבעי שמוסיפים אליו

מרכיבים נוספים. לאבן זו כושר הידבקות גבוה

ועמידות גבוהה בפני מזג האוויר באזורנו.

מחול ומאבן חול מפיקים זכוכית. כדאי להוביל את

התלמידים לגלות את החומר שמצוי בחול וממנו

מפיקים את הזכוכית –קוורץ )תחמוצת הצורן(.

אחר כך לדון בגילוי הזכוכית ובשימושיה הרבים.

הזכוכית נמצאת בשירות האדם כ-5,000 שנה. ההיסטוריון הרומאי

פליניוס )Plinius( טען שהזכוכית התגלתה על ידי

הפיניקים, שישבו באזור לבנון של היום. סברה זו

לא אומתה אולם יש ראיות לכך שהזכוכית אכן נתגלתה

לראשונה באזורנו.

88

לוי חמר חדש ל ג פלא ש פור המ הסובים יש ב רבות נים ש לפני חיו הפניקים מדינה ב נו, מאת רחוק לא ם הי חוף ליד נים גים וספ י קראת היום לבנון. הם היו ד נ שלכל מקום יעו הג הם ש רים מספ יצים. אמ

בות רבות. יכון והקימו מוש ם הת י בע ס ממ אים ימ ל ש קבוצה חזרה אחד יום הם ל ש וב ש הי בי תוש מיחד. ב מצלח יט שחגיגה לכבודם להכין והחליטו מחו שדולות ג ערמות הכינו הם מאוד. דולה גבן ל עצים והדליקו מדורות על החול הל ש

ם. פת הי ש ב של העצים כ ה ימים עד ש מ כה כ החגיגה נמש

אר אפר רב. בן נש רפו. על החול הל נש

ים. עברו ימים רבם פת הי ש רה את האפר. על החול ב ז הרוח פ

דורות. ל המ ארו סימנים ש בר לא נש כם הי פת ש אל גים י ד ה מ כ יעו הג אחד יום היו בו ש קום מ ב מאוד: מוזר הו מש וראו ונוצץ מבריק הו מש הופיע מדורות קדם

מש. ש בל א בור קטן וקב ה. לפעמים החמר מל הוא חלק מאוד וקש שו את החמר וראו ש הם מש

ה. נ ערית והם לא נזלו ממ ק ים מים ב ר היה לש ל קערית. אפש צורה שלו חמר חדש ומיחד מאוד. ג ני האדם הבינו ש ב

כוכית. לו את הז הם ג

ים חול עם אותו מים מחמ אם ש חמר יש צמחים ל ש אפר במאוד ה חמ כוכית הז ש כ זכוכית. לים מקב בוהות ג רטורות טמפ ב

ר לתת לה צורות רבות. היא נוזלת ואפש

89

ני תה, למדו ב ל נים רבות. מאז שהתג כוכית לפני ש לו את הז הפניקים גים: ים רב מוש זכוכית ש האדם לעשות ב

וזגוגיות מראות לנוי, לים כ אכל, לי כ ויין, מן ש לאחסון קבוקים בירים. לחלונות ולמכש

עבר והיום – הרחבה יצור זכוכית ב

הכינו מחמר, בניות ש עזרת ת כוכית ב לים מז רו כ נים רבות יצ ך ש מש במו עליהן זכוכית. בניות את הצורה הרצויה וש נתנו לת

עד כוכית הז את ם לחמ די כ לתנור כוכית הז עם בנית הת את הכניסו בנית. הת צורת את לה קב הנוזלית כוכית הז נוזלית. תה נעש היא שכוכית. נור וקררו את הז כוכית מהת בנית עם הז ך הוציאו את הת אחר כ

בנית החמר. ברו את ת תה, ש כוכית התקש הז ש כצורות שונות. לי זכוכית ב לו כ ך קב כ

רו היו יקרים צ י כוכית ש ה וכלי הז זו היא קש יטה כ ש לי זכוכית ב הכנת כמאוד.

כוכית: מז לים כ להכנת ה יטה חדש ש הפניקים לו ג נה ש ים אלפ כ לפני נפוח זכוכית.

זכוכית ל ש גוש נור הצ קצה ב מים ש חלול. צנור ב נעזרים זו יטה ש בכוכית לתנור חם מאוד. צמיגה. מכניסים את גוש הז

כת ונותנים לו את הצורה החיצונית כוכית על לוח מת לים את הז מגלגהרצויה.

כוכית ונותנים לגוש את נור לתוך גוש הז רך הצ פים אויר ד ך נוש אחר כנימית הרצויה. הצורה הפ

טמפ' ההתכה של זכוכית היא כ- 1400OC. כדאי

לציין זאת לפני הילדים. מומלץ לקחת את הילדים

לסיור אצל נפח זכוכית כדי שיראו כיצד מתיכים זכוכית

ומעבדים אותה לכלים שונים.

התכונות החשובות של הזכוכית הן: שקיפות, חוזק, משקל לא כבד מדי, עמידות

לחום ולקור ובידוד מחום ומקור, אפשרות לשימוש

חוזר, נוחות בניקוי. הזכוכית גם מסננת קרינה על-

סגולה. החיסרון הוא כמובן

השבירות הרבה של הזכוכית והצורך לנהוג בה בזהירות

כדי לא להיפצע.

90

פוח. נור הנ כוכית ומפרידים אותו מצ לי הז לבסוף, חותכים את ככוכית להתקרר. מניחים לכלי הז

לים כ וליצר שונים צבע חמרי כוכית לז להוסיף ר אפש פוח הנ יטת ש בלהוסיף ם ג מובן כ ר אפש בנית. ת עזרת ב ל לקב ר אי-אפש ש מיחדים

וטים. עוד חלקים וקש

ה ופשוטה. פוח היא קל יטת הנ ש לי זכוכית ב הכנת כליצר ם ג ר אפש יותר. ה הרב זולים זו יטה ש ב רים יצ מ ש כוכית הז לי כ

צורות שונות. ים ב לים רב ככלי זכוכית. מוש ב יטה זו התרחב מאוד הש הודות לש

אמצעות מכונות. רים זכוכית ב יום מיצ כ

צורות שונות. בניות ב ל זכוכית נוזלית לתוך ת מוסיפים גוש שלת את היא מקב עזרת מכונות מיחדות, עד ש ב כוכית הז חים את מנפ

בנית. צורת התבנית. נוצר מהת לי ש כוכית ומוציאים את הכ ך מקררים את הז אחר כ

חות, צנצנות ובקבוקים. רים היום כוסות, צל ך מיצ כים ובכלי רכב. בת ם זגוגיות לחלונות ב ך מכינים ג כ

ה ת כ יון ב ד

אותם וסוגרים ים ת הב קירות ב תחים פ בונים אנחנו

ים אור. ת נס לב כ י די ש חלונות זכוכית, כ במוש זה? כוכית חשובות לש ל הז כונות ש אילו ת

ירים? כוכית אנחנו מכ ל הז כונות נוספות ש אילו ת

ימה מש

ים מוש יר את הש ים מאוד. נכ ים רב מוש כוכית יש ש לזה אל ים מוש לש כוכית הז ל ש כונות הת והתאמת

חוברת העבודה. עמוד 88 ב ימה 14 ב מש ב

שון על הלה עש כוכית ת הז די ש כ

ם נוזלית עלינו לחמרטורות אותה לטמפ

בהות מאוד. גת החמום הזו לפעל

כה, אנחנו קוראים: התה הופכת זכוכית י ב כ

מוצקה לנוזל.

כדאי לקחת את התלמידים למפגש עם נפח זכוכית. יש היום סדנאות רבות

שעוסקות בניפוח זכוכית בעיקר לצרכים אמנותיים.

בבית הספר לאמנות בצלאל יש מגמה מיוחדת לעבודות זכוכית בשיטות שונות ובהן

גם ניפוח זכוכית. יש גם סדנאות שמיועדות לילדים. בגן התעשיות תפן יש מפעל

ייחודי שמציע מגוון של סדנאות לילדים.

91

כ לי זכוכית מוש חוזר ב מחזור זכוכית ושזכוכית. מוש רב ב ים היום ש אנחנו עוש

בע. ט מוצאים ב זכוכית מכינים מחמרים של ש דולות ג יות כמ ב ש מ ת להש עלינו יהיה זכוכית, ב נחסך לא אם ה. הוא גורם ז את החמרים האל י מבזב מוש רב מד בע. ש חמרים מהט

לם. ל חמרי הג לדול ש דמוש ש לעשות ר אפש זכוכית, להכנת ים ש מ ש המ חמרים ב לחסך די כברי יך ש ר להת עמים רבות. אפש פ הם ש ב מ ת כלי זכוכית: להש ב חוזר הם ל ש כוכית ז ב ש מ ת ולהש עוד נחוצים אינם ש זכוכית וכלי זכוכית זכוכית. מחזור קוראים: אנחנו זה לתהליך ים. חדש לים כ להכנת

ה ת כ יון ב ד

מוש ש לעשות ר אפש כוכית מז לים כ אילו ב יעו, הצחוזר?

נו לעזר למחזר זכוכית? ל יצד נוכל כ כ

ל מי ים בוש ש אנחנו מכינים מלח מאכל מידי כ מלח ב ש מ ת להש האדם ני ב למדו רבות נים ש לפני בר כעל מלח רו ז פ ם י ב ים ארכ עות למס צאו י ש גים י ד מזון. ר מ לשהם חזרו לא יתקלקלו עד ש גים ש מר על הד גים וכך יכלו לש הד

יתה. הבדי לברר אותו, קראו כ מוש חשוב מאוד. לח יש עוד ש אבל למ

לימת סוף. ל העלמה ג א את ספורה ש עמוד הב ב

ה ת כ יון ב ד

עס האב? א. מדוע כ .1עה? ט יצד הבין האב ש ירו כ ב. הסב

לח כה חשוב לנו? מדוע המ .2לח. לים את המ ם ומקב ים את מי הי ה מאוד מלח. מאד ם יש הרב מי הי ב

עתלית. י ים ב דול להפקת מלח ממ ארץ יש מפעל ג ב

ימה מש

חניות ובאילו ר למצא ב ל מלח אפש נבדק אילו סוגים שחוברת עמוד 89 ב ימה 15 ב מש אריזות מוכרים אותו ב

העבודה.

ברכות אדוי מלח ב

92

לימת סוף גלית דת עם אנג ל אג עבוד שנות. לוש ב יר ולו ש עם איש עש היה היה פ

אול את נותיו. יום אחד החליט לש האיש אהב מאוד את בנותיו אם הן אוהבות אותו. ב

מח האב. י." ש מו את חי כורה: "אני אוהבת אותך כ תו הב ענתה בהעולם." ל מכ יותר אותך אוהבת "אני ה: ני הש תו ב ענתה

מח עוד יותר. האב שר ש ב ש מו כ אותך אוהבת "אני עירה: הצ תו ב לו ענתה

לים אותם." בש מ ש וירקות אוהבים מלח כעירה הצ תו ב את רש ג הוא האב. עס כ עם הפעוד אליו לחזר לא ש עליה ופקד ית מהב

לעולם.

לעשות. מה ידעה ולא בה התעצ ת הבעד והלכה, והלכה, הלכה, היא אספה ם ש דולה. ג ה לבצ יעה הג שלימה ים והכינה מהם ג קני סוף רבלימה הג מעיל(. ל ש )סוג ה ארכראש עד רגל ף מכ אותה תה ס כ

פים. גדיה הי ירה את ב והסתיכה ללכת עוד זמן רב עד היא המשכפר ומצאה דול ב יעה לבית ג הג שרתת: רחצה סירים מש בו עבודה כמבקר עד ערב, קרצפה מחבתות שו ק ב ש ה קש עבודה ל כ תה ועש

ה. נ ממגד הב ם ש ב ם ל כ אותה נו כ מה, ש את תה ל ג לא ש יון ומכ

לימת סוף. ה: ג בש ל ש

ף. ש רתים הלכו לנ ש ל המ פר. כ כ דול ב ף ג יום אחד נערך נשית. ב ארה ב היא עיפה מאוד ונש לימת סוף אמרה ש ג

ה, ל לימת הסוף ש ם הלכו, היא הסירה את ג ל כ רק אחרי שף. ש ה והלכה לנ ש התרחצה, התלב

ף. ש אים לנ ל הב ל כ גדים ש ל הב יותר מכ פים ב גדיה היו הי בדול הג ית הב על ב ל ש ן הב ד. מי ה ב התאהבו חורים הב ל כלא אף ה נ ממ עיניו את הסיר לא סוף, לימת ג עבדה בו שנה את מת ל הערב ואף נתן לה ב ה כ לרגע אחד, הוא רקד את

לו. עת ש ב הטומהרה סוף לימת ג קה התחמ ם, י הסת ף ש הנ ש לפני מעט

דול. ית הג לחזר אל הבה פהפי הי על ר לדב רתים ש המ ל כ הפסיקו לא למחרת הם. ל ית ש על הב ל ב ן ש ל הערב עם הב רקדה כ סתורית, ש המ

ה. אבל התאהב ב ן למצא את העלמה ש ה הב ף נס ש אחרי הנ

ר למצא אותה. מרב יר אותה ולא ידע היכן אפש איש לא הכב. כ צער חלה העלם ונפל למש

ים ערבים לו להכין לבנו מטעמ ח ש ב ש מהט ק האב הדואג בר על צערו ויבריא. ב תג י די ש כ

ים מטעמ לעלם כין ת היא ש ח ב לט הבטיחה סוף לימת גמוהם לא אכל מעולם. כ

עת ב הט את ירה הסת היא הכינה, ש האכל עם לים הכ ין בף. ש נ לה ב ב ק ש

לים עם האכל והביא אותם לעלם. ח לקח את הכ ב הטעת. ב ט ב העלם הבחין מהאכל, לטעם יק הספ ש לפני עוד הכינה ש מי את אליו לח לש עליו ופקד ח ב לט קרא ד מיסוף לימת ג על ופקד ח ב הט רץ ים. טעמ המ את עבורו ב

ן. ל הב ת לחדרו ש לגש

ל העלם. לימת סוף ונכנסה לחדרו ש מהרה גים טעמ המ ליד מת ש ש עת ב הט את לך יש ין ומנ את "מי

אל אותה. לת לי?" ש ש ב שענתה יחד," רקדנו ש כ ף ש נ ב אותה לי נתת עצמך ב ה "את

לימת סוף. לו גגדים ב ב העלם לפני ועמדה הסוף לימת ג את הסירה היא

ה. ל רהיבים ש המהעלם הבריא ש, חפ ש העלמה את צא מ ש על מחה ש מרב

ה. ט ד וקפץ מהמ מיהקדם. או ב ש הוא וגלימת סוף ינ ם ש הוא הודיע לכל

רים מכ אליה והזמין מפארת ה חתנ הכין ר אש המ האב רוב וגם מרחוק. מק

ה. לימת סוף הזמן לחתנ ל ג ם אביה ש ג

ח ואמרה לו: ב לימת סוף לט נתה ג ה פ לפני החתנמכין ה את ש אכלים מהמ אחד לאף מלח תוסיף "אל

ה." לחתנח. ב "אבל זה נורא, האכל יהיה חסר טעם!" קרא הט

דברי." ה כ לימת סוף, "עש דאג," ענתה ג "אל ת

ה. עד הס והתחילה יעו הג רואים הק ל כ ה. החתנ יום יע הגבר. האכל היה חסר טעם. ר היה לאכל ד אבל אי-אפש

בכי רם: לימת סוף ב ל ג רץ אביה ש תאום פ פמו היא אוהבת אותי כ י אמרה לי ש ת ב ש הייתי. "איזה טפית. איך י אותה מהב ת רש מוסיפים למאכלים ואני ג מלח שהיכן ו, ועכש ם! ל מכ יותר אותי אוהבת היא ש י הבנת לא

אוכל למצא אותה?"ה שות. "הנ התרג לימת סוף ב א יקר," קראה ג ה אב בכ "אל ת

אני לפניך."

רים מאוד. וכך ניהם היו מאש חם וש קה את אביה ב היא חבה. רים מאז ועד עצם היום הז הם מאש

93

דאי לדעת כ

גמים ל ד כנון והכנה ש רך אל המוצר - ת מן הצא: פור הב קראו את הס

ימה מש

פר "יפה נוף". ית הס עזרו למנהלת בל פסלים וש ל הס , ש בה יר הג ל הק גם ש כננו ד ת

כינו ת תערוכה ש גם ב יגו את הד הם. הצ ל וטים ש ש הקחוברת העבודה. עמוד 89 ב ימה 16 ב ה. ראו מש ת כ ב

ימי קורה עוד ב מ נות ש סיפס הוא יצירת אמ הפקדם.

י ים ובבת בת סיפס רבות ב ארץ רצפות פ מוצאים ביקים. נסת עת כ

ת ש מ ם היום. היא מש מת ג סיפס קי נות הפ אמלחנות. מכינים וט קירות, רצפות וש לקש

תולים נות ש מונות אמ סיפס וגם ת יטים מפ כש תיר. על הק

סיפס, מניחים אבנים קטנות ר עבודת פ די ליצ כבק. ל ד טון או ש ל ב טח ש ברי זכוכית על מש או שן. ל האמ י רצונו ש יוצרים מהן צורות וציורים על פ

סיפס נות הפ אמ

סביבה על מירה הש ועל יון ק הנ על יד מקפ נוף" "יפה ספר ית בניסה ביש הכ דולה ועובר לידו כ כונה ג ש פר נמצא ב ית הס חת. ב מטפפר ית הס ל ב ער ש ים. ליד הש לי רכב רב ל כ נועה ש ש בו ת י כונה ש לש

רחים וירקות. ה פ לים ב למידים מגד הת דולה ויפה ש ה ג נ יש גה ב חסרים אבל ה, נ הג ליד הפסקות ב בת לש אוהבים למידים הת

מחים. ם על הצ ה ולפעמים ג בים על הרצפ לדים יוש ספסלים והיפר הס לבית ניסה כ ב בה ג קיר לבנות ה מהעירי ה ש ק ב נהלת המה נ לג ביב מס לבנות ם ג ה ש ק ב נהלת המ ביש. מהכ רעש למנע די כמחים. הצ על לדרך לי ב עליהם בת לש יוכלו לדים הי ש ספסלים ה הרב מעמד ויחזיקו חזקים יהיו פסלים הס ש מענינת נהלת המזמן ב פסלים ס ב עו יפג אם ם ג ש לה חשוב ם. ש ובג מש ש ב נים, ש

ברו. כדור, הם לא יש חק ב משהיה יפה. פר ת ניסה לבית הס הכ די ש פסלים כ יר ואת הס ט את הק נהלת רוצה לקש המ

אפן דומה. ט אותם ב פסלים מחמרים דומים ולקש בה ואת הס יר הג דאי לבנות את הק כ בת ש היא חוש

פר ניסה לבית הס כ ה ב קיר גבה מצפ

אפשר לצפות את הדגם שהילדים הכינו מחומרים שהילדים ימצאו בעצמם

בטבע. הילדים יכולים לאסוף בשפת הים קונכיות, שברי

זכוכית שנשחקו במים )כדי למנוע פציעה(, אבנים שנשחקו על ידי המים וגם חול ים נקי. אפשר למצוא

גם שברים של חרסים, שברי כלים מחרס או חרסינה.

אפשר לאסוף גם חצץ וחלוקי נחל )או לרכוש במשתלות(.

קונים מכל של דבק קרמיקה מוכן )ceramic( ומחלקים

לקופסאות קוטג'.מורחים דבק על שברי

הסלעים ומדביקים. אפשר להדביק בשורות, בכתמים או לצייר צורות.

בסיום ההדבקה, מכסים כל מקום שיש בו דבק גלוי בחול

או באדמה צבעונית. אפשר גם לערבב חול עם אבקת צבע

כדי להוסיף צבע להדבקה.חשוב לא ללכלך בדבק

את הידיים ואת החלקים המודבקים.

94

סלעים וקרקעות

הזה, לעים הס מצוק ב לו, כ סת ת מיכל: י רואים קרקע. קש ב

יש רקע ק ב מקומות ה כמ ב אבל י: אתדול. י ג ה צמחים ואפלו עץ ד מ כ

ש י ש איפה רק צומחים הם אמת, ב יעל: צמחים. כלל ב אין לעים הס על קרקע.

ה? מענין למ

ה ת כ יון ב ד

דלים ל יעל: מדוע צמחים לא ג אלה ש ש ה ב ת כ דונו ברקע? ק א רק ב על סלעים אל

לעים רקע נמצאת מעל הס הקל כבה ש ה אותם. הש ומכס

ה יותר ה הרב ק רקע ד הקיה. חת ת מ לעים ש כבת הס מש

ים רים קטנ רג נויה מג רקע ב הקין ב רוחים ש דלים. ב ה ג כמ ב

רים יש אויר, מים וחמרים רג הגמים. ים ב המומס

רים י עש לה פ הגד ל קרקע ב מונה ש ת

בדיון צריך לבחון קודם כל מה נחוץ לצמחים כדי לגדול: מים, חומרי מזון

ואחיזה לשורשים כדי להחזיק את הצמח השלם

במקום. כאשר עסקנו בתכונות של סלעים, דנו

בתגובה של סלעים למים. ראינו שסלעים קשים

אינם סופגים את המים והם זורמים על פניהם ולא

חודרים לתוכם אלא אם יש בהם סדקים וחריצים. השורשים מתקשים

להיאחז בסלעים קשים ולכן הצמחים אינם יכולים לגדול

בהם.אבל בחריצים ובסדקים

בסלעים, מקום שמתחילה להיווצר קרקע, אפשר

לראות שהצמחים גדלים.

95

מוסיפים מים ש כרקע, הם חודרים לק

ין ב לרוחים שרקע. ק ב רים ש רג הג

ים חלק מהממצאים נ לעים ש יעים לס ה ומג רכ רקע וחלק – עוברים ד ק ארים ב נש

רקע. רך הק ים מחלחלים ד המ רקע. אנחנו אומרים ש חת לק מת

ית צפ ת

רים רג יע גדל הג פ יצד מש ה כ ית ונבדק ב צפ ע ת נבצימה 17 מש ה, ב רכ ים ד רקע על חלחול המ ל הק ש

קרקעות פעילות יוצרת ב ה ב עמוד 91 ונתנס בחוברת העבודה. עמוד 93 ב ימה 18 ב מש ב

רקע? ק מה יש בל צמחים. ים ש רש רקע מוצאים ש ק ב

ים. רש ה את הש ה, נגל דלים ב ג מחים ש ביב לצ רקע מס ק אם נחפר בעלים וחלקים אחרים ים ש ל צמחים מתיב ש

רקע. ונופלים על הקהם מתפוררים ונרקבים. נוצרים מהם חמרי רקב רקע. יעים לתוך הק ג מ ש

ם רקע מוצאים ג ק בקורם מ חמרי רקב ש

ים צמחים ובבעלי חי בתו. מ ש

ר לגלות אותם. חר וכך אפש רקע צבע ש ה נותנים לק חמרים אללשול. מו ש ה, כ מים ב תקי מ ים ש עלי חי ם ב רקע מוצאים ג ק ב

שון על הלה ל ה קרקע ולמ ל למ

ף: ת הו מש אדמה יש משים מתארות ל י המ ת ש

ירי דומה לעפר רג חמר גלעים מצא מעל הס נ ש

וגדלים בו צמחים. ה אדמה יש ל אבל למ

ים: מוש עוד שר חזק היא מתארת קשקום ש לאדם אל המ י ש

טוי: ב מו ב הוא חי בו, כ שא אדמה". "אמ

ים חקלאים אנחנו מכנם: "איש האדמה" ש ב

או "עובד אדמה".לפני אכילת ירקות,

מברכים יהודים שומרי רי מצוות: "בורא פ

האדמה". ל ם ש ם ש אדמה היא ג

דור הארץ. כ

רקע ק חלחול מים ב

כדאי לצאת עם התלמידים לשדה סמוך לבית הספר,

לנסות לחפור בקרקע ולגלות שורשים של

צמחים שונים. התלמידים יוכלו לראות גרגרי קרקע

האחוזים בשורשים.פעילות דומה מוצעת בפרק

הצמחים. אם התלמידים כבר התנסו בה, אפשר

לחזור ולהזכיר אותה כאן.

96

דאי לדעת כנויים יע על הש פ מה מש

בונים את חמרים ש ברקע? הק

ר עק האקלים: בנויים ם, הש ש מות הג כ

עונות רטורה ב טמפ בונות והרוחות נה הש הש

קום; מ בות ב הנושהנוף וחלקיו: מבנה

קום האזור, המאוגרפי )גבה מעל הג

ם, ם, מרחק מהי ני הי פקרבה לנהרות ונחלים

ר(, סוגי דב או למדלים מחים הג הצ

יחים, רקע )עצים, ש ק בבוניים( צמחים עש

וצפיפות הצומח.

סכום

איך נוצרת קרקע?יעים עם ג מ תפוררים, מאבק ומחול ש מ לעים ש קרקע נוצרת מס

הם ש ב י אזורים ש ר ב עק ים. היא נוצרת ב יע עם המ ג מ חף ש הרוח ומסמו נחלים ונהרות. מים או מקורות מים אחרים כ ש ג

ה מאוד יות רב אט ר, נוצרת קרקע ב דב מ מו ב ים כ אזורים יבש בנים(. יליון ש ך יותר ממ מש )לפעמים ב

היא לע ש לל מהס דרך כ רקע שונה ב הקנמצאת מעליו.

ים. נויים רב ל הזמן ש ים כ רקע מתרחש ק בטפים לע, נש יעו מהס הג חלק מהחמרים ש

רקע. מים ומרחקים מהק ברקע שוקעים אבק, חול וסחף. על הק

רקע מוסיפים לה ק דלים ב ג צמחים שחמרי רקב.

נויים רקע ש ק ים ב כל אזור מתרחש באחרים.

ל ים ש ך נוצרים עם הזמן סוגים רב כקרקעות.

ית צפ תימה 19 מש וה אותן לסלע ב קרקעות ונש ה ב נצפ

חוברת העבודה. עמוד 94 ב ב

הם מים. ש ב י מקומות ש ר ב עק לעים ב קרקע נוצרת מס

רים שונה. רג רים. לכל קרקע גדל ג רג רקע עשויה מג הק

רים יש רוחים ובהם אויר. רג ין הג ב

רים. רג ין הג ב רוחים ש רקע זורמים ב ק ים ב המ

ים. צמחים ובבעלי חי קורם ב מ רקע מוצאים חמרי רקב ש ק ב

צוק ונוצרו פלו מהמ נ ברים ש שהתפוררו לעים ש מס

ההבדלים בין סוגי קרקעות שונים מתבטאים בגודל

הגרגרים הבונים את הקרקע ובכמות היחסית של מרכיבי קרקע שונים

ובהם: חרסית, סילט וחול ומינרלים כמו קוורץ

וסיליקטים. בדרך כלל מוצאים בקרקע שכבות שונות שלכל אחת מהן

הרכב שונה המשקף שלבים בהתפתחות הקרקע.

אפשר לחשוף שלבים אלה באמצעות חתכי קרקע,

ראו הערה מורחבת במבוא למדריך למורה, עמ' 000.

97

ראל ארץ יש קרקעות בל קרקעות. ים ש ארץ סוגים רב יש ב

קרקע חרסית לסית מאזור להבים

הארץ צפון ב ההרים אזורי בזה, מוצאים קרקע טרה ובמרכוקרקע יר, ג סלעי מעל רוסה לעי נוצרת מס הירה ש זינה ב רנד

קרטון רך.עים לים מט ה מגד קרקעות אל ב

רי, זיתים וגפנים. ל עצי פ ש

ליל מוצאים גולן ובג בנוצרו קרקעות ש

יר זלת, ג לעי ב מסוקרטון.

ה קרקעות אל בה וצמחים לים חט מגד

חת פ ש אחרים ממים. גני הד

מישור החוף ברון ש זי, ב רכ המ

נימית, פלה הפ ובשמוצאים קרקע

חמרה. על קרקע ל ים לגד חמרה מרב

עצי הדר וירקות שונים.

מו אזורי העמקים כ בליל ג עמק יזרעאל, ב

רון ש ערבי, ב המפלה, יש זרחי ובש המ

נוצרה הה ש קרקע כחף, מים ורוח. מס

ים גני ה ד לים ב מגדירס, ה, ת שונים )חט

סורגום(, ירקות וכתנה.

גב צפון הנ במוצאים קרקע לס. היא נוצרת

יע עם ג מ מחול שריות דב הרוח ממ

יע ג מ חף ש ומסטפונות עם הש

אדיות. ו בלים קרקע לס מגד ב

ה. ר חט עק ב

קרקע חמרה חולית מאזור צהלה

ומרון הירה קרטונית מהש זינה ב רנד

ית מהגולן לת ז קרקע חרסית חומה ב

קרקע חומה מאזור העמקים

קרקע טרה רוסה חומה מהשומרון

צפון

מרכז

דרום

98

דול צמחים רקע: ג ק ים ב מוש שרקע לנוי ולהנאה: ק לים צמחים ב אנחנו מגד

גות. סת, על אדן החלון ועל הג רפ מ ה, ב נ ג בקים לנו מזון רקע צמחים ומספ ק לים ב חקלאים מגד

ים. לם ליצור מוצרים רב וחמרי ג

מקור מזון צמחים כ

מחים כינים מצ מ לם ש חמרי ג

רקע: כונות הק יר את ת ל צמחים עלינו להכ די לגד כיש צריכים מחים הצ ש חמרים ה וכמ מים ה מ כ ה, ל ש רים רג הג גדל

רקע. ק ב

ה ב ליצר די כ רקע הק את ד לעב עלינו נאים מתאימים לגדול צמחים: ת

יוכל האויר ש די כ רקע הק את לחרש רקע. ק ב רים ש רג ין הג ב נס לרוחים ש להכ

ל לגד פריעים מ ש ר ב צמחי לעקר עלינו ים. דולים חקלאי ג

ן. ש רקע חמרי ד עלינו להוסיף לק

יחי עגבניות ש

י קשניר סל חבלים

וט צמחים לקש

99

בלין: נענע בלין: מרוהצמח ת צמח ת

ל. אנחנו רוצים לגד מחים ש ל הצ כונות ש יר את הת ם להכ עלינו גדלים היטב, איזו קרקע הם ג עלינו לדעת ב

רקע אילו חמרים צריך להוסיף לקמחים. קות את הצ ה מים להש ובכמ

ית צפ תדלים טוב איזו קרקע הם ג בלין ונבדק ב ל צמחי ת נגד

חוברת העבודה. עמוד 95 ב ימה 20 ב מש יותר, ב

לעתים קרובות נתקלים בנוסח: הצמחים מקבלים

חומרי מזון מהקרקע.נוסח זה נכון רק להגדרה

רחבה של המונח מזון. הצמחים מייצרים את

מזונם בעצמם. הם מקבלים מהקרקע חומרי מוצא הנחוצים להם כדי לבנות את מרכיבי גופם.

הם קולטים חומרים אנאורגניים המכילים

חנקן, זרחן ומייצרים מהם חלבונים וחומצות גרעין.

הדשנים מכילים מלחי חנקן וזרחן. יש בהם גם יסודות

הנחוצים לצמחים בכמויות זעירות, כמו מגנזיום וברזל.

מבחינים בין קרקע קלה, בדרך כלל קרקע חולית,

ובין קרקע כבדה, בדרך כלל קרקע חרסיתית.

הכינוי מתייחס למידת הקלות שבה אפשר לעבד

את הקרקע: לחרוש ולקלטר אותה.

בעבר, כשנהגו לחרוש את הקרקע במחרשה רתומה

לסוסים, הגדירו קרקע קלה כקרקע שאפשר לחרוש אותה בעזרת סוס אחד

בלבד.קרקע כבדה אפשר היה

לחרוש רק בעזרת ארבעה סוסים. הקושי בחרישה ובקלטור נובע מכוחות

התאחיזה שבין חלקיקי הקרקע ואלה מושפעים

מגודל גרגרי הקרקע. ככל שהם קטנים יותר כוח

התאחיזה שלהם גדול יותר.

100

נוף גיעה ב פ

ביבה ס סלעים ובקרקעות פוגע ב מוש לא זהיר ב שביבה ס אנחנו מוצאים ב י טבע: חמרים ש אב סלעים וקרקעות הם מש

הם. ים ב ש מ ת ומש

לעים: ס ים ב אנחנו עוש ים ש ים רב מוש רנו ש הכת מלט ולקרמיקה. י ים לתעש ש מ סלעי חרסית מש

ה. מכינים מהם מלט, סיד, אבני ים לבני ש מ יר, גרניט ובזלת מש סלעי גדרות. צפוי לבנינים ולג

חול. ם ב ים ג מש ת ה מש ני ב בת הזכוכית. י תעש ש ב מ חול מש ב ורץ ש הק

חצבה מ לעים על ידי חציבה ב חוצים מהס אנחנו מפיקים את החמרים הנמכרה. ה ב רי או על ידי כ

החמרים מביאים לנו תועלת.

ים: ם גורמת נזקים קש לעים ג אבל הפקת החמרים מהססלת פ חמרי ארים נש החמרים, את לעים מהס פיקים מ ש לאחר •

ביבה. ס פוגעים ב ים ש רבנוף. כרה פוגעים ב חצבה והמ המ •

ה נוצר אבק רב. רי פעלות החציבה והכ ב •מצאים נ ה צמחים ומקורות מים ש האבק מזהם את האויר ומכס

חצבה. ליד המחות ארים לנו פ לומר: נש הם, כ ל לדול ש חמרים גורם ד מוש רב ב ש •

הם. ש ב מ ת חמרים להש

י אבק חצבה וצמחים מכס מ אבק ב

נוהגים למיין את משאבי הטבע לשלוש קבוצות

עיקריות:משאבים בלתי מתכלים: מתקבלים ממקור בלתי

מתכלה כמו אנרגיית השמש )גם השמש סופה להתכלות

אך מדובר בעוד כמה מיליארדי שנים ולכן אפשר

לראות בה מקור בלתי מתכלה(.

משאבים מתחדשים: משאבים שנוצרים על ידי

הסביבה וקצב ניצולם אינו עולה על קצב ייצורם. לכאן שייכים משאבי קרקע ומים

ומשאבים ביולוגיים כמו יערות ובעלי חיים.

משאבים מתכלים מצויים בכמות מוגבלת והשימוש

בהם אפשרי כל עוד לא נוצלו במלואם. לכאן

שייכות מתכות, חול ים, דלק פוסילי לסוגיו )נפט,

פחם וגז טבעי(.לא הזכרנו ביחידה את

המונח משאבים מתכלים, אך אפשר להעלות אותו

בדיון בכיתה.

101

דאי לדעת כ

ה ת כ יון ב ד

ביבה ס האם נכון לחצב סלעים ולכרות חול, לפגע בובנוף ולזהם את האויר?

נוף גיעה ב די להפחית את הפ ר לעשות כ מה אפשביבה? ובס

ביבה ס גיעה ב נין מפחית את הפ מחזור חמרי בניה ב חמרי להכנת סלעים ל ש חציבה רק לא

ביבה. ס פוגעת בטחים לש נין ב חמרי זורקים ים רב מקרים ב

ה. גיעה קש הם פ תוחים ופוגעים ב פסלת פ ליכים מש לא ה אירופ ב רבות ארצות ב

נין. באותם ומפרידים נין הב חמרי את אוספים

ים, עץ ואלומיניום. רזל יבים: אבנים, ב למרכנין ב חמרי מהן ומכינים האבנים את שוברים

ים. חדשכה ומכינים מהם רזל ואלומיניום שולחים להת ב

ים. לם חדש חמרי גאו וספסלים, ים קרש להכנת ים ש מ ת מש עץ ב

ורפים אותו ומפיקים אנרגיה. ש ש

שון על הלרקע, עלינו להכות עליהם מצאים מעל הק נ די לחצב סלעים ש כ

ברי בר אותם ולהפריד מהם ש ם, לש מו קרד בד כ יר כ מכש בסלעים ואבנים.

רקע ק רקע, עלינו לחפר ב חת לק מצאים מת נ די לחצב סלעים ש כם. לעים מש ולהוציא את הס

ה סלעים נקרא: נ די להוציא ממ רקע כ ק בו חופרים ב קום ש הממכרה.

תוח או מחצבה. רקע הוא מכרה פ מצא מעל הק נ מכרה ש

קרדם

זהמים ה המ ני חמרי בביבה את הס

אפשר לשקם מחצבות שלא משתמשים בהן, על

ידי מילוין בפסולת מוצקה ושימוש חוזר בשטח,

פעולה שמתבצעת בכמה מקומות בארץ. השטח

ששוקם יכול לשמש תשתית לפארקים, להקמת אזורי תעשייה ומסחר, לאזורי

חניה ואפילו להקמת שדות תעופה. אין להקים מחצבות

באזורים רגישים מבחינה נופית או כאלה הסמוכים

למקומות יישוב. דרושה הגדרה ברורה של אתרים

שמשמשים למחצבות ולכריית חול, דרושה בקרה

של הרשויות המתאימות על האתרים האלה ואכיפת

החוק למניעת כרייה פראית בעיקר של חול ים. אכיפה דרושה גם בסילוק

חומרי פסולת בניין אך ורק לאתרים מורשים. בארצות

רבות באירופה נוהגים למחזר חומרי בניין כך שאין

צורך לסלק אותם ולפגוע בסביבה.

102

חקלאות? ה ב ים ב ש מ ת ש מ רקע ש מה קורה לק

ה. י לים צמחים למזון ולתעש רקע מגד ק בר: כל האפש דול כ ל יבול ג די לקב ים כ ים רב קיעים מאמצ אנחנו מש

מים. מחים ב קים את הצ משנים. ש רקע ד מוסיפים לק

יקים. ני מז די להגן עליהם מפ מחים כ סים את הצ מרס

הם? ים ב ש מ ת אנחנו מש ים ש רקע ולמ מה קורה לקרקע. איכות הק ן וחמרי הרסוס פוגעים עם הזמן ב ש חמרי הד

ים ש מ מש ש מים למקורות יעים ומג ים המ עם רקע ק ב מחלחלים הם ה. תי לנו לש

בריאותנו. ה ופוגעים ב תי הם מזהמים את מי השאב טבע חשוב. ים הם מש המ

מים חות פ לנו ארים נש לומר: כ אותם, ל מדלד ים מ ב הרב מוש השמוש נוסף. לש

ה. י ל צמחים לחקלאות ולתעש לא נוכל להפסיק לגדרקע ק ב גיעה הפ את לצמצם די כ לעשות ר אפש ש ברים ד יש אבל

ים: ובמחות מים. צורכים פ דולים ש ח ג נוכל לפת

ביבה. ס אינם פוגעים ב ים ש ן טבעי ש חמרי ד ש ב מ ת נוכל להש

ים. רקע ובמ ק לי לפגע ב זיקים ב מ יטות לפגיעה ב ח ש נוכל לפת

ימה מש

רקע על לעים ובק ס מוש ב יע הש פ יצד מש ם כ נסכם אנחנו עמוד 97 ונעזר ג ימה 21 ב מש ביבה ב הס

עמוד 97 ימה 22 ב עזרת מש ביבה ב מר על הס לשחוברת העבודה. ב

103

מת על סלעים וקרקעות ערוכה מסכ תארץ. ר למצא ב אפש ל סלעים ש רנו סוגים ש פרק זה הכ ב

רים. די לזהות סלעים לא מכ הן כ כונותיהם ואיך נעזרים ב למדנו את תים מאוד. ים רב מוש לעים ש ש לס י ראינו ש

עצמנו עבודות עם סלעים וקרקעות. הכנו במדנו. ל ל מה ש ם את כ מן לסכ יע הז הג

ימה משיהם, מוש ל סלעים, קרקעות וש ערוכה ש הכינו ת

חוברת העבודה. עמוד 98 ב ימה 23 ב מש פרט ב מ כ

104

דור הפורח חוזרים לכסימן לחמצה. מגיבים ים אבל הם קש י ד צוק מ ב אן כ לעים הס מיכל:

יר. אלו סלעי ג שעם ים. אן פ היה כ ם. סימן ש י נוצרים ב נים ש הם מאב י: ויש ב את

לעים הס ין ב רק אבל צמחים, ם ג אן כ צומחים ש חו כ ש ת ואל יעל: ש קרקע. י מקום ש ב

נוצרת ראה אדמת טרה רוסה ש נ צבע אדמדם. זו כ רקע היא ב מיכל: הקאן. הינו כ ז לעים ש דיוק הס ים. ב יר קש על סלעי ג

דור יברח בר נורא מאחר. הכ רים. צריך למהר, כ יק עם ההסב יעל: מספלנו אם לא נרוץ אליו.

105

106

דור פורח? נוי כ יצד ב כ

לבנות ר אפש חמרים מאיזה פורח. דור כ בונים איך מענין יונתן: אותו?

דור פורח. נה כ ב אול: אותי יותר מענין לדעת מי היה הראשון ש שזה? כלל עלה לו רעיון כ נה: ומתי? ואיך ב ד

קראו הפורח. דור הכ ל ש מציאים המ על פור הס לפניכם ה הנ זיו: עצמכם. ב

107

דור הפורח המצאת הכ

מכוניות לבנות עדין ידעו לא האדם ני ב נים, ש מ-200 יותר לפני רות. עזרת עגלות וכרכ קום למקום ב יעו ממ ני האדם הג ומטוסים. ב

סירות ובאניות. ים ובנהרות ב ימ טו ב הם ש

חת מונגולפיה. פ ש ני אחים ממ צרפת ש אותו זמן חיו ב בביתם. הם ה ב לו האחים על הארב כ מים הסת אחד הי ב

אויר למעלה. ה עולה ב ן היוצא מהארב העש ראו שניר ית ק ש או ימל אם יקרה מה לבדק ם דעת ב עלה

ל מדורה. ן ש עש ב

אויר. קות ב ה ד מ ית התרוממה ועפה כ ק עתם, הש להפתחלקיקים בו ש י ש חם אויר הוא ן העש ש ידעו מונגולפיה האחים

דורה. מ ב פלטים מהאש ש נ ים מאוד ש קטניר להתרומם. ית הנ ק האויר החם גורם לש יקו ש הם הס

יוכל להעלות דור פורח ש האחים מונגולפיה החליטו לנסות לבנות כים לאויר. אנש

סל דור לכ רו חב הם ניר. ב ה מצפ ן ת ש פ ד מב דול ג דור כ נו ב הם כת ת כבלים חזקים ממ צרים ב רו את הנ נוסעים עשוי נצרים. הם קש

רקע. חיתה על הק נ אויר או ב רק ב הוא לא יתפ די ש כאויר חם. דור ב או את הכ הם הבעירו מדורה ומל

רנגול, ה נוסעים: ת לוש ה הם הטיסו ש חל תה. רוז וכבש ב

העזו הצליחה, הזו יסה הט ש אחרי רק אדם ני ב ני ש להטיס מונגולפיה האחים

נת 1783. ש כדור פורח. הם עשו זאת ב באר נו יוכל להתרומם ולהש ב דור ש הכ די ש כחת יסה קש מת מהלך הט רפו ב אויר, הם ש בש, התקרר האויר גמר הק נ ש דור. כ לפתח הכ

דור הנמיך ולבסוף נחת. דור. הכ כ ב

מונגולפיה

נו האחים מונגולפיה ב דור פורח ש כ

הסיפור שלנו עוסק בכדור פורח שמחממים בו את

האוויר באמצעות אש, ומכאן שמו באנגלית: Hot air baloon. יש כדורים פורחים שבהם

ממלאים את הכדור בגז מימן שהוא קל מהאוויר. כדורים כאלה משמשים בעיקר בכדורים פורחים שצריכים לשהות זמן רב

יותר באוויר או בגובה רב יותר. למשל בכדורים

פורחים המשמשים לאיסוף נתונים על מזג

האוויר או בצפלינים שמשמשים לצילום

תחרויות ספורט. ראו הערה מורחבת במבוא

למדריך.

108

שון על הל

אויר ולכן דור עף ב הכם – ל את הש קב

דור פורח. כרש א מן הש פורח ב

פ.ר.ח, לעוף או לטוס.רש פ.ר.ח קרוב הש

לומר רש ב.ר.ח, כ לשק. ל לעזב או להסת

אנחנו מפריחים לומר, עפיפונים, כ

אויר. מעיפים אותם בי הוא ך כ אפרוח נקרא כן עוזב את )פורח מ( הקהוא יוצא ד לאחר ש מי

יצה. מן הב

נצריםיחים ל ש ל עצים ולגבעולים צעירים ש לענפים צעירים ש

קוראים: נצרים. ים. ם קל ים וחזקים מאוד והם ג מיש צרים ג הנ

ה מ ל כ ענפים ובגבעולים ש ים ב ש מ ת לל מש דרך כ ב צמחים:

ר. לפעמים קל, קנה סכ קנה סוף, דענפים צעירים ם ב ים ג ש מ ת מש

ל עצי זית. שם, ש היה קי קד ית המ ב מים ש י ב

ש קד כורים למ ראל ב ני יש הביאו בהכינו מעץ הערבה. י נצרים ש סל ב

ל עץ ערבה ענפים שסל נצרים

כדורים ב ים ש מ ת מש היום ם גר עק ב הם ב נעזרים פורחים. מזג ב נויים ש אחרי למעקב ם ג הם ב ים ש מ ת מש האויר. אבל ולספורט. מהאויר לצלום יש קש. שורפים לא בר כ היום שורפים ובו מבער פורח כדור בך. המש יר ב לק, אותם נכ חמרי ד

ה ת כ יון ב דהם. ל ש מונות ת ומצאו פורחים דורים כ על קראו עוד

ה מה מצאתם. ת כ חו לחבריכם ב ו ד

ימה מש

דור הפורח ומאילו חמרים ל הכ יבים ש רכ יר את המ נכחוברת העבודה. עמוד 100 ב ימה 1 ב מש הם עשויים ב

ש למעקב מ ש דור פורח המ כמזג האויר נויים ב אחר שאו לצלום

דאי לדעת כ

109

לים וחפצים? מאילו חמרים בונים כבע. ם חמרים מהט ל כת. כ ת צרים וממ ד, מנ דור פורח עשוי מב כ

סביבתם: צאו ב מ בע ש חמרים מהט ני האדם רק ב שו ב מ ת עבר, הש בלים וחפצים מחמר. רו ליד נהר, הם יצרו כ אם ג

לים מעץ. ער, הם יצרו כ רו ליד הי אם גלים מאבן. הרים, הם יצרו כ רו ב אם ג

לים ובגדים. דו יצרו כ צ ים ש עלי חי ל ב מעורות ש

לים די ליצר כ בע כ חמרים מהט ש ב מ ת יכים להש ני אדם ממש ימינו ב בלם. ה – חמרי ג וחפצים. אנחנו קוראים לחמרים אל

ים. עלי חי מחים ומב ים מהחי: מצ חמרים טבעי ים ב ש מ ת משם, דומם(: ש ם ב קראים ג לא מהחי )הנ ים ש חמרים טבעי ים ב ש מ ת מש

כות. סלעים, מינרלים ומתעצמם. לם ב רים חמרי ג ם מיצ ני האדם ג אך ב

ים. ים או חמרים סינתטי ה קוראים חמרים מלאכותי לחמרים אל

לים וחפצים אנחנו מכינים מהם כ ל חמרים ש קור ש המ

לי חרס כ

לי עץ כ

ים לם מלאכותי מחמרי גמו: נילון ר כ האדם מיצ ש

לסטיק ופ

מן החי:ים עלי חי מחים ומב מצ

לים וחפצים כמכינים

ים לם טבעי מחמרי ג

מהדומם:כות ת ינרלים, וממ לעים, ממ מס

כדאי לברר עם התלמידים ולהבטיח שהם מבינים את

ההבדל בין כלי או חפץ, שהם מוצר מוגמר שמכינים

אותו מחומרים שונים, ובין חומרים, חומרי הגלם שמהם מכינים את המוצר.

מבין החומרים הסינתטיים, יש חומרים כמו ניילון,

סוגים של פלסטיק ותרופות, שהאדם למד

לייצר באמצעות תהליכים כימיים. חומרים אחרים כמו לוחות עץ עשויים מלבידים

ולוחות סיבית, ואריגים כמו ויסקוזה, הוא לוקח מהטבע

ומשנה אותם באמצעות תהליכים כימיים.

110

ים, ובד ניר גומי, סיבים להכנת עץ, מים הם רופות ובש בלינים, ת מן, ת ש

מחים. לים מצ קב מ לם ש חמרי ג

ים. עלי חי לים מב קב מ לם ש י הם חמרי ג רוה, מש עורות, צמר, פ

לם ג חמרי הם וחול זכוכית יר, ג חמר, ת(, ונחש רזל ב מו )כ כות מתלים מהדומם. קב מ ש

לים: דים אותם ומקב לם, אנחנו מעב לים וחפצים מחמרי ג די להכין כ כדים. חמרים מעב

ימה משים ש מ ש לים וחפצים המ כינים מהם כ מ ן את החמרים, ש נמי

חוברת העבודה. עמוד 101 ב ימה 2 ב מש ית, ב ב ב

רוהצמרעורות יפ מש

יר חולג

מן רופותגומיש ת

זכוכית

סכוםדים את בע, מהחי ומהדומם. מעב לים מהט קב מ לם הם חמרים ש ג חמרי לים, כ מכינים דים מעב מחמרים דים. מעב חמרים לים ומקב לם הג חמרי

ירים ומכונות. חפצים, מכש

כות מת

ת נחש

רזל ב

111

ל חמרים כונות ש תל חמרים: כונות רבות ש ירים ת אנחנו מכ

סים, אטומים או חדירים למים, ים, חלקים או מחספ ים או רכ הם קשצבעים עלי ב בירים, ש ים, מיש ג לאור, אטומים או לאור קופים ש

שונים.יכה למגנטים, מסיסות ל חמרים: מש כונות נוספות ש יר ת פרק זה נכ ב

עירות ודליקות. נוזלים, ב ב

יכה למגנט משנים. בר לפני אלפי ש ירו מגנטים כ ני האדם הכ ב

כו ש מ ש חרים ש סלעים עם הרים על דות האג רו ספ דומה הק יון באליהם מסמרים מתוך אניות.

רך ד ש לים עם מסמרים. כ על סנד נ רת על רועה צאן ש דה אחת מספ אגך אותו אליו לע מש הס ום ש קומו מש הר, לא היה יכול לזוז ממ על סלע ב

חזקה. בים. כים מסמרים הם מגנטים טבעי מוש סלעים ש

כדור הארץ. ים ב מקומות רב ה ב אל מוצאים סלעים כ

ימה מש

ימה מש כים למגנט ב ית אילו חמרים נמש צפ ת ק ב נבדית ב ב ירים ומכש חפצים אילו ונברר 103 עמוד ב 3חוברת ב 104 עמוד ב 4 ימה מש ב למגנט כים נמש

העבודה.

112

דאי לדעת כ

ים מגנטים טבעילט. רזל, ניקל וקוב ים: ב כות יוצרות מגנטים טבעי לוש מת ש

בע. ט יותר ב פוצים ב רזל הם הנ ל ב ים ש מגנטים טבעיכולות למשך או לדחות י חרות ש ני האדם אבנים ש ירו ב נים רבות הכ בר לפני ש כ

ה נקראים: מגנטיט. ים אל כת. מגנטים טבעי לים וחפצים העשויים מת כאליה למשך תה נטי גלל ב שואבת, אבן ם: ש ב גנטיט המ את ים כנ המ יש

כות. מתונים הי מצאו בו ש מגנזיה, האזור, ם מש לו התקב ומגנט, מגנטיט מות, הש

רזל. ה מאוד עפרות ב הרבהבונים אחרים חמרים עם תערובות ב בע ט ב מצויים לט וקוב ניקל רזל, באחרים יבים רכ ממ אותה להפריד צריך ה, נקי כת מת ל לקב די כ סלעים.

לעים. ס ב ערבת ש ת במטאוריטים מן החלל החיצון. יע לכדור הארץ ב מעט נקי מג רזל כ ב

מגנטים ים ב עוש ים ש מוש שכת. ם הוא מת עשוי ג קרר, ש תקים למ אנחנו מצמידים פ

כת. קים העשויים מת יחד מסמרים, סכות ומהד מחזיקים בם. ה ובי ש ב י נו ב רכ ע לנו למצא את ד סי מ ן ש בונים מצפראי. טות וידאו וכרטיסי אש י קל ב שומרים מידע על ג

צלילים לים מקב מתאים, קריאה יר למכש וידאו טות קל מכניסים ר אש כריאה, הוא מפענח את יר הק ראי למכש רטיסי אש כ ר מכניסים אש כ וקולות.

רטיס. י הכ ב על ג גנטי ש ס המ פ אגרו ב נ תונים ש הנים. ירים רפואי מכש מגנטים ב נעזרים ב

ן מצפ

סרט מגנט להקלטה יר וידאו מכש ב

רטיס מגנטי לבצוע כנקאיות עלות ב פ

ני מגנטים מים ש ר ש אש כים למגנט. אך מה קורה כ נמש יש חמרים שיחד?

ה ת כ יון ב ד

ני מגנטים יחד: הם מים ש ר ש אש ערו, מה קורה כ שכו זה את זה? הם ידחו זה את זה? ימש

יצד נוכל לבדק אותה. יעו כ אלה והצ ש דונו ב

ימה משאמצעות יעים מגנטים זה על זה ב פ יצד מש נבדק כר עמוד 105 ונבדק אם אפש ימה 5 ב מש ית ב צפ ת

עמוד 107 ימה 6 ב מש רחק ב לי רכב ממ להניע כחוברת העבודה. ב

במשימה 5 התלמידים מתבקשים לתכנן תצפית

כדי לבדוק את השאלה שמוצגת בדיון בכיתה. כדאי

לכוון אותם לאופן תכנון התצפית תוך כדי הדיון.

113

מים ל חמרים ב מסיסות שערבת? מה זו ת

קורה מה לו. מש מיחדות כונות ת יש חמר לכל חמרים יש שונים? חמרים בים מערב ר אש כ

ערובות. יוצרים ת שלו מוסיפים אנחנו ירקות: סלט לדגמה ח נק

זר ועוד. צל, ג ה, ב עגבניות, מלפפונים, חסל ירק שומר על רקות, אבל כ בים את הי אנחנו מערב

לו. כונות ש התלט. הוספנו לס רקות ש ין הי קלות ב י ב אם נרצה, נוכל להפריד ד

לו. כונות ש ל חמר שומר על הת ערבת כ ת ב אנחנו רואים שין החמרים. ר להפריד ב לכן אפש

ימה מש

תערבת מצאים ב יצד מפרידים חמרים הנ נבחן כעמוד 108 ימה 8 ב מש עמוד 108, ב ימה 7 ב מש ב

חוברת העבודה. עמוד 109 ב ימה 9 ב ובמש

בים קמח ומים? ערב מ ש מה קורה כ

ך להפריד אותם. ב קמח וארז ואחר כ ר לערב נה: אפש דב קמח עם מים? אבל מה יקרה אם נערב

ל שוב ים נקב ש את המ י אם ניב ערבת, כ ל ת יונתן: נקברק קמח.

לנו חמר אחד ים. קב לי המ אר רק קמח ב אול: אבל יש שערבת. הו אחר ולא ת נים. אז זה מש מקום ש ב

אול? כם צודק: יונתן או ש מי לדעתערבת עם מים? האם קמח יוצר ת

ית צפ תימה מש ית ב תצפ אלה ב נבדק את הש

חוברת העבודה. עמוד 110 ב 10 באול ש

נה ד

יונתן

ההגדרה של תערובת עוסקת בשני היבטים:

• השמירה על התכונות של כל מרכיב בתערובת.

• אפשרות ההפרדה, שהיא פשוטה יחסית.

לכן בדיון במושג תערובת טוב להתחיל במרכיבים

שקל להפריד ביניהם ורק אחר כך לעבור לתערובות שקשה יותר להפריד אותן למרכיביהן. גם אם נחוצים

אמצעים טכנולוגיים להפרדה )כמו מסננות(,

עדיין ההפרדה פשוטה יותר משום שלא דרושים תהליכים מורכבים יותר,

כמו למשל אידוי מים כדי להפריד מים מהחומרים

המומסים בהם.

קמח ומים יוצרים תערובת. חלקיקי קמח גדולים

שוקעים לתחתית הכוס בתוך זמן קצר. חלקיקים

קטנים יותר ממשיכים לרחף במים ויוצרים מראה עכור. לכן קל לראות שקמח אינו

מתמוסס במים. עם זאת, קמח יכול לספוח אליו

מים ולתפוח. תהליך דומה מתרחש בכל החומרים שסופחים אליהם מים

וגם כאשר חלקיקי קרקע סופחים מים. המים נצמדים

לשטח הפנים של חלקיקי החומר. לא נוצרת כאן

תגובה כימית עם המים ותכונות החמרים אינן

משתנות.

114

ר? ר מוסיפים למים מלח וסכ אש מה קורה כים לי מלח מאכלים רב די לתת לו טעם. ב אנחנו מוסיפים מלח לאכל כ

לא יהיו טעימים.וגם אבקה ים חמ למים מוסיפים אנחנו ושוקו, קפה ה, ת להכין די כ

ירס לחלב או למים. יסה אנחנו מוסיפים קמח ת די להכין ד ר. כ סכ

ית צפ ת

ר ים מלח וסכ ר מוסיפים למ אש נבדק מה קורה כער עמוד 112. נש ימה 11 ב מש ית, ב צפ אמצעות ת ב

אמצעות ים ב הוספנו למ ר ש כ לח והס לאן "נעלמו" המעמוד 113. ימה 12 ב מש ית ב צפ ת

מו לחול. ל אבקה, כ ר ולקמח צורה ש למלח, לסכר הוספנו אותם למים אש מים. כ ר מתמוססים היטב ב ול וסכ ש מלח בר הוספנו קמח למים אש מים. כ לנו נוזל צלול. קמח אינו מתמוסס ב קב

בנו אותם היטב. ערב ם אחרי ש לנו נוזל עכור ג קב

ימה מש

צורת אבקה מתמוססים נבדק אילו חמרים נוספים בעמוד ימה 13 ב אמצעות מש ר, ב כ מו מלח וס מים כ ב

חוברת העבודה. 115 ב

מן מאכל, אלכוהול ודבש? ים ש ר מוסיפים למ אש מה קורה כבש ד ל למש אבקה, ולא נוזל הוא ש חמר למים נוסיף אם יקרה מה

מן? או ש

ית צפ ת

נוסיף ש חמרים ה לוש ש אמצעות ב אלה הש נברר את ימה מש ית ב צפ ת מן מאכל, אלכוהול ודבש, ב ים: ש למ

חוברת העבודה. עמוד 116 ב 14 ב

ה? מס מה זו תחמר אחר. קובעת אם הוא יתמוסס היטב ב ל חמר ש כונה ש מסיסות היא הת

ה. מס ם ת ר, יוצרים את ול או סכ ש מו מלח ב מים כ סיסים ב מ חמרים שהם היא נוצרה. מ לא היו לחמרים ש כונות חדשות ש ה יש ת מס לת

ה. מס יוצרים ת יבים ש ין מרכ ה להפריד ב י קש ד

מים קמח ב

כאשר דנים בתמיסה בהשוואה לתערובת, כדאי

להציג לפני התלמידים שתי כוסות זכוכית: בכוס

אחת תמיסה עם חומר צבע כלשהו )אפשר להוסיף

טיפה של צבע מאכל( כדי להראות שיצירת תמיסה

אינה פוגעת בצלילות הנוזל. אחר כך להוסיף

ר ולהראות מעט מלח או סכשהתמיסה עדיין נשארת

צלולה.בכוס השנייה לערבב מים

עם קמח או עם אבקה אחרת שאינה מסיסה במים,

כדי שהתלמידים יראו שנוצר נוזל עכור.

115

סכום

ימה מש

ל חמרים שונים מדנו על מסיסות ש ל ם את מה ש נסכעל מדנו ל ש ואת מה ,118 עמוד ב 15 ימה מש ב מים בחוברת ב 119 עמוד ב 16 ימה מש ב ותמסות ערובות ת

העבודה.

נים חמרים מסכחמרים. ראינו ים ב עוש ים שונים ש מוש ש סיסות עוזרת לנו ב כונת המ ת

מים. קאות ומאכלים מחמרים מסיסים ב כינים מש מ שיש נפט( אלכוהול, מן, )ש אחרים ובנוזלים ים מ ב סיסים מ ש לחמרים

ים חשובים: מכינים מהם חמרי נקוי. מוש עוד שיורים ה, כ לים, רצפ גדים ואריגים אחרים, כ ים ב קוי מנק עזרת חמרי הנ ב

ית. ב וזגוגיות בנים הם ש הד רקעות. לק מוסיפים ש נים ש ד מחמרים מסיסים מכינים ן ש קוי וחמרי הד רקע. חמרי הנ ק ב דלים מחים הג חוצים לצ נ חמרים שאסור ה. רב זהירות ב הם ב ש מ ת להש עלינו אבל תועלת, לנו מביאים

תות או לבלע אותם. לשכולים לגרם מות. י נים ש ה חמרים מסכ אל

ימה מש

ימה מש ית, ב ב נים יש אצלנו ב נבדק אילו חמרים מסכחוברת העבודה. עמוד 120 ב 17 ב

ה. מס נוזל אחר יוצרים ת מים או ב הם מסיסים היטב ב חמרים שהם היא נוצרה. מ לא היו לחמרים ש כונות חדשות ש ה יש ת לתמס

ה. תמס יבים ב רכ ין המ ה להפריד ב קשערבת. נוזל אחר יוצרים ת מים או ב אינם מסיסים היטב ב חמרים ש

ין קלות ב י ב ר להפריד ד לו ולכן אפש כונות ש ל חמר על הת תערבת שומר כ בהחמרים.

יורים אקונומיקה לנקוי כ

חשוב לדון עם התלמידים בתכונה – מסיסות.

המסיסות אינה תופעה של כן / לא: מתמוסס או לא

מתמוסס בנוזל.יש דרגות שונות של

מסיסות. יש חומרים שמסיסים היטב בנוזל

ולכן אפשר להמיס כמויות גדולות שלהם בנוזל ועדיין לקבל תמיסה צלולה. אבל

אם נמיס כמויות גדולות של חומרים אלה בנוזל, נגיע לנקודה שבה חלק מהחומר יתחיל לשקוע )זוהי תמיסה

רוויה(.ראו הערה מורחבת במבוא

למדריך למורה.

116

סכום

מים וקעים ב ש פים וחמרים ש צ חמרים שים ולכן הוא צף עליהם. מן קל מהמ ש

הם. ים ולכן הוא שוקע ב בד מהמ בש כ דרנו: הכ עשויים מחמרים ש יות ש דורים או קב מים כ ים ב מה יקרה אם נש

רזל וקלקר? לסטיק, זכוכית, ב ת עץ, גומי, פ י קב

ה ת כ יון ב ד

אילו מים? ב יצופו ות י קב אילו ה, ת כ ב ודונו ערו שמים? קעו ב יש

יע גם חמרים אחרים. תוכלו להצ

נסויעמוד 121 ימה 18 ב מש ערותיכם ב דקו את הש ב

חוברת העבודה. ב

הרות די לחצות את הנ ובים ליד נהרות. כ ני אדם לבנות יש עבר נהגו ב בעזרת משוטים מעץ. יטו אותן ב נו סירות מעץ והש הם ב

ה ת כ יון ב ד

סירות לבנות אדם ני ב חרו ב מדוע ירו, והסב ערו שכונות הכרחיות צריכות להיות לעץ וקא מעץ? אילו ת ד

נו בונים סירות? מ מ שת ש אותנו היום לבני מ אילו חמרים אחרים יכולים לש

סירות?

פים על מים. צ מו עץ ש ל החמר. יש חמרים כ כלת לצוף היא תכונה ש הימים. וקעים ב ש רזל ש מו ב יש חמרים כ

יות העשויות קבמחמרים שונים

יות צפות וקב יות ש קבוקעות ש ש

הדיון בכיתה וההשערות של התלמידים מתבססים

בעיקר על ידע קודם. סביר שילדים נתקלו כבר בעץ הצף

על המים ואולי גם בקלקר, שמשמש לעתים כגלגל הצלה

לילדים בים ובברכה. ראו הערה מורחבת במבוא

למדריך למורה.

117

סכום

יו מוש כונות החמר מתאמות לש תבע. ט ים מהחי ומהצומח ב חמרים רב ש ב מ ת ני האדם למדו להש ב

כונותיו ולהתאים יר את ת כל חמר צריך להכ יעילות ב ש ב מ ת די להש ככונות הת את להתאים ר אפש יצד כ נלמד נו. ל ש ים מוש לש אותן

מחים: עץ וניר. כינים מצ מ ני חמרים חשובים ש ש ים ב מוש לש

יו מוש כונות העץ וש תיצד נעזרים יר כ נו סירות. נכ ים ולכן נהגו להכין ממ עץ צף על המ ראינו ש

ים שונים. מוש תכונות העץ לש ב

ה ת כ יון ב ד

יעו: ה והצ ת כ דונו בר בונים אש ש כ מ ת דאי להש ל עץ כ כונות ש אילו ת ב .1ג? נו סככה לג בונים ממ ה לילד שובב? ולעץ ש מטכונה אינה הכרחית? כונה הכרחית? איזו ת איזו ת

העץ כונות ת את יר להכ צריך מדוע ירו הסב .2חפץ? או לי כ נו ממ לבנות חליטים מ ש לפני

סוגים ב ים ש מ ת מש לכן לו. מש מיחדות כונות ת יש עץ ל ש סוג לכל ל עצים להכנת חפצים שונים. שונים ש

ימה מש

ים להכנת חפצים ש מ ת ל עץ מש כונות ש אילו ת נבדק במעץ מוצר עצמנו ב ונכין 123 עמוד ב 19 ימה מש ב

חוברת העבודה. עמוד 124 ב ימה 20 ב מש ב

ה הם לא יוכלו כונות האל לי הת כונות הכרחיות. ב לי או חפץ יש ת לכל כש אותנו. מ לש

לו. כונות מיחדות מש לכל חמר יש תלי או ל הכ כונות ההכרחיות ש ל החמר לת כונות ש עלינו להתאים את הת

נו. רוצים להכין ממ החפץ ש

דאי לדעת ככונה הכרחית היא ת

לי לעדיה הכ ב כונה ש תאו החפץ לא יוכלו

פקידם. א את ת למלם צריך להגן ש מעיל ג

ם. לכן ש ני הג עלינו מפצריך להכין אותו מחמר

אטום למים.כונה הכרחית. זוהי ת

צריך לתפר מעיל מחמר היה נוח י די ש מיש כ ג

ללבש אותו.כונה הכרחית. זו עוד ת

כונה לא הכרחית היא תעיל או הצורה צבע המ

לו. ש

בדיון בכיתה אפשר לקחת דוגמה אחת מקבוצות שונות של חפצים: רהיטים, כלי בית,

כלי שיט, משטחים ולוחות, כלי כתיבה, חפצי אמנות

מעץ, ולבדוק את התכונות הנדרשות בכל דוגמה

שנבחרה.התכונות שכדאי לבדוק: חוזק, עמידות לחריטה,

קשיות )לצורך עיבוד העץ(, עמידות לרטיבות, מראה העץ )עד כמה הוא יפה(, צבע העץ, גודל העץ )לצורך הכנת לוחות

גדולים ממנו(. ראו פעילות העשרה במבוא

למדריך למורה. התלמידים עוסקים בהרחבה

בהתאמת התכונות של החומר לשימושיו בפרק

הסלעים. שם הם לומדים על שימוש בחמרים שמפיקים

מסלעים כמו חומר, גיר, מלח וזכוכית. בהמשך הפרק הזה

יכירו גם את חומרי הדלק ואת הפלסטיק.

118

דאי לדעת כער י א. ב

מפרידים העצים, את כורתים ש לאחר זע לענפים. ין הג ב

את נו ממ והורידו אותו רתו כ ש זע הגהענפים, נקרא: קורה.

נסרה מ ב. בה לפ הק את מהעץ פים מקל נסרה מ בים. לים קרש ך מקב רים את העץ. כ ומנס

אמצעות ים ב רש ים את הק ש ך מיב אחר כהאויר.

ים מכינים לוחות. רש מהקלוח למש המוכן ד מעב עץ הם הלוחות

ה. רי ג לננסרה מ ב העץ עובר ש ים לב הש לכל

הליך עבוד העץ. קוראים ת

ריה ג נ ג. במכינים עץ למוצרי ת חרש י ובת רים נגסוג העץ מהלוחות רהיטים. הם בוחרים ב

יותר לכל מוצר. תאים ב המה, בוחרים ר בונים ספסל לגנ אש לדגמה: כירטב לא ש די כ מים, סופג אינו ש עץ ב

מים. ש עונת הג וירקב באנחנו מעץ, מוצרים ולהכין ד לעב די כמסמרים, יש, ב פט ים קרובות ב נעזרים לעת

חות ובברגים. מקד ורים, ב מש בנועה ת ן. מסכ ור ובמש יש פט ב מוש הש

ה. ציעה קש לא זהירה יכולה לגרם פכלים ב או ית מל חש חה מקד ב מוש הש

ה. ים אחרים דורש זהירות רב י מל חש

ים שונים? מוש יצד מכינים את העץ לש כ

קורות

ל מהם את החמר, עץ. די לקב דים אותם כ ך מעב יערות ואחר כ עצים כורתים בדים את העץ. יצד מעב נברר כ

דאי לדעת כת עם חמרים אחרים. כ ל מת כות או אבקה ש ל מת ם אבקות ש ב ג ר לערב אפשכת אחרת או עם חמר אחר אנחנו קוראים: מסג. כת עם מת ל מת ערבת ש לת

ש לו י לדה, מסג ש לת פ חמן דו-חמצני וחמצן מהאויר מתקב רזל עם פ בים ב אם מערבים. ים רב מוש ש

ערבת ם היא מסג. מכינים אותה מת עמונים ופסלים, ג ת להכנת פ ש מ ש מ רונזה, ש בל ה את האבקות ש חל בים ת ת ובדיל. מערב כות נחש ת ל המ ש

בוהה מאוד רטורה ג מים אותן לטמפ ך מחמ כות. אחר כ ת המרונזה. סג, ב ל המ ומתקב

רגים. נו ב ליז. מכינים ממ ת ואבץ נותן פ ל נחש ערבוב שה מסג. כת זהב הם למעש ת יטים מהמ כש ם ת ג

מר על צורתו לארך זהב טהור הוא חמר רך ולכן לא ישת. סף ונחש מו כ כות כ זהב מת ב ב זמן. לכן נהוג לערב

הב אך שומרים ים יותר מן הז הם קש לים מסגים ש מקבהב. ל הז רק ש בע והב על הצ

כונות התאמת תים: מוש לש

ערבת מסג – תכות ל מת ש

119

סכום

יו מוש כונות הניר וש ת

ים: ים רב מוש יר יש ש לנ

ימה במשר ש ל סוגי ניר שונים ונבדק את הק כונות ש יר ת נכ

עמוד 127 ימה 21 ב מש יו, ב מוש יר לש כונות הנ ין ת בחוברת העבודה. עמוד 128 ב ימה 22 ב ובמש

לו. כונות מש ל ניר. לכל סוג ת ל עץ וש ים ש יש סוגים רבים וחזקים מתאימים לאריזות. עץ רך מתאים לגלוף. עץ וניר קש

ע מתאים לנגוב ולנקוי. ניר רך ונעים למגל כונות ש ל המוצר לת כונות ההכרחיות ש מוש מתאימים את הת כל ש ב

יר. ל הנ העץ וש

לאריזה ולעטיפה לנקוי

לכתיבה

תוב להעברת מידע כ

סה להדפ

בפרק העוסק בצמחים לומדים התלמידים על

אופן הכנת הנייר והקשר בין אופן הכנתו לתכונותיו.

ביחידה זו הדגש הוא על הכרת שימושים שונים בנייר

וההתאמה שבין התכונות לשימושים אלה. הדגש

הוא על מציאת התכונות ההכרחיות לכל שימוש.

התכונות הנבדקות: חוזק הנייר, איכותו מבחינת צבע

ואחידות, עובי, מרקם: חלק או מחוספס, מידת הרכות

שלו, כושר ספיגת המים.

120120

ש מפחיד! ראו את האש, זה ממ נה: הי! ת דדור. כ ב ם את האויר ש די להמריא צריך לחמ כה זה, כ זיו : כ

חמרים ל ש סוג איזה ב אן? כ בוער מה מענין, אול: שים? ש מ ת מש

ל מכוניות. נזין ש מו ב חמרים כ ים ב ש מ ת טח מש נה: ב דגז ב וקא ד אולי טוחה?! ב ך כ ל כ את מה יונתן:

ול? ש ב

ים בוערים היטב ולכן מכנ ול הם חמרים ש ש נזין וגז ב בלק. אותם חמרי ד

ל אחד מהם. ים מתאים כ מוש לק ונברר לאילו ש יר עוד חמרי ד נככונות רבות רנו ת מחים. הכ פיקים מצ מ לם חשוב ש עץ, חמר ג נתחיל ב

לו. עירה ש ל עץ: הב כונה חשובה נוספת ש יר ת ל העץ. נכ ש

ר מדליקים אותם אש זרי עץ בוערים כ ג

ביב בים יחד מס יום העצמאות, אנחנו יוש ם ב עמר, ולפעמים ג ל”ג ב בדורה. למ

חלי דורה. אנחנו צולים על ג מ ב מדליקים אש ומבעירים את העצים שר. ירס ובש פוחי אדמה, ת דורה ת המ

ביבה. מת אותנו ומאירה את הס האש מחמן. העצים הבוערים נותנים ריח ומעלים עש

ן רב. ם עש אויר ויש ג ר מדליקים מדורות רבות, יש ריח חריף ב אש כ

ית חזקה יותר. דורה נעש מ בת רוח, האש ב ר נוש אש כ

ימה מש

דורה מ אנחנו מבעירים ב נבדק מה קורה לעצים שימה 23 מש דורה ב ונברר מהי התנהגות נכונה ליד המ

חוברת העבודה. עמוד 130 ב ב

לק בוערים היטב - חמרי ד חמרים ש

כדור פורח מצליח להתרומם באוויר הודות לכוח הציפה

שלו.ראו הסבר מפורט במבוא

למדריך תחת הכותרת: "כיצד מתנהגים במים גופים

שמוסיפים להם אוויר".

121121

דאי לדעת כ

שון על הלחת בת רוח, האש מתלק ר נוש אש כ

מחדש.ה את האש, הרוח מלב אנחנו אומרים ש

קת אותה. ילה ומחז לומר היא מגד כאש. מדליקים עצים והם בוערים ב

עיר. העץ הוא חמר בעירה. ה ב ל רש ב.ע.ר יצרנו את המ מן הש

לק. העץ הוא חמר דלק, ים: ד ל רש ד.ל.ק יצרנו את המ מן הש

ליק, מתדלק. לקה, ד לק, ד חמרי ד

די רש ד.ל.ק כ ש ים ב ש מ ת אנחנו משירים: לתאר הפעלת מכש

אנחנו מדליקים אור, מדליקים את ב. חש לויזיה, מדליקים את המ הט

ים: ל רש ש.ר.פ יצרנו את המ מן השרפה. רפה, מש ש

ה: להבה. ל רש ל.ה.ב יצרנו את המ מן השל אש. להבה היא לשון ש

לק ר ד מ העץ הוא ח

דורה, העצים בוערים ביב למ בים מס יוש ש כמת אותנו. והאש מחמ

דורה. לק למ העצים הם חמר הדלק הם פולטים חם רב. ר שורפים חמרי ד אש כ

ם די לחמ ל, כ די לבש פלט כ נ חם ש ים ב ש מ ת משכדור פורח. ם את האויר ב די לחמ ית וגם כ את הב

ם אור. רפת עצים נותנת לנו ג שאותן ולהאיר חשוכה מנהרה אל או מערה אל נס להכ יכולים אנחנו

זר עץ בוער. עזרת ג ב

ר מיצ האדם ש לק ד חמר הוא חם-עץ פלצלות די כ בו ים ש מ ת מש אנחנו מעץ. נוהגים אנחנו האש. על וירקות ר ש ב

חמים. לכנות את החמר: פ

צים עץ לחלקים חם-עץ מקצ די להכין פ כהעץ חלקי ל ש ערמה יוצרים ים. קטנה ערמה אין הרב מים אותם לאט. ב ומחמ

רף. אויר ולכן העץ אינו נשמים מהעץ יוצאים החמום מהלך ב

וחמרים אחרים.

– וקל חר ש חמר לים מקב סוף בחם-עץ. פ

ם ג הוא קלות. ב ובוער נדלק חם-עץ פנותן חם רב.

חלים: ג נוצרות בוער חם-עץ פ ר אש כש. אור חל בוערים ב י חמר ש גוש

רים ים נוספים: מיצ מוש לפחם-עץ יש שים בו לסנון ש מ ת נו עפרונות ציור, מש מממהם להרחיק די כ מים ולסנון אויר

חמרים מזהמים.

חמים( חם-עץ )פ פ

122122

מוש האדם ש לק ב חמרי דש בו. מ ת האדם הש חיד ש לק הי עבר היו העצים חמר הד ב

לק נוספים: ך הוא למד להכין חמרי ד אחר כמחים. מן וכהל מצ ש

ים. עלי חי עוה מב ן וש שמ

מוצרים פחם, ב ר ב עק לק מסוג אחר, ב חמרי ד ש ב מ ת ימינו האדם מש בלמי ובגז טבעי. פט ג כינים מנ מ ש

מחים. חם נוצר מצ פים. עלי חי מחים ומב נפט וגז טבעי נוצרו מצ

אגור בו סלע ש חתך בלמי נפט ג

חם פ

ים עלי חי ב

צמחים

מן כהלש למי נפט ג

ן מ עוהש נר ש ז למימכל ג נפט ג

גז הבישול, כמו כל גז, תופס נפח גדול מאוד.

כדי להשתמש בגז בישול דוחסים אותו כך שיתפוס

נפח קטן הרבה יותר.אחר כך מעבירים אותו למכלים של גז הבישול

שאנחנו מכירים בכל בית.

המכלים עבים וחזקים מאוד כדי שגז הבישול לא ידלוף

)“יברח”( מהם החוצה.כשפותחים את המכלים,

הנוזל הופך שוב לגז וזורם בצינור אל הכיריים או אל

תנור החימום.ראו הערה מורחבת במבוא

למדריך למורה.

יש סוגים רבים של שעווה. אחד החמרים המוכרים

ביותר הוא פרפין. ראו הערה מורחבת במבוא למדריך

למורה.

123123

דאי לדעת כ

חר. מן סמיך ש מו ש למי נראה כ פט הג הנגלל ב האדמה. מן ש אותו, ים מכנ לכן ם: ים אותו ג קר ובגלל צבעו מכנ מחירו היעמק נמצא למי הג פט הנ חר. הש הב הז

אדמה. בדי לגלות אותו. קודחים לעמק האדמה כ

דוח הק מקום ב נפט ה ל מתג ר אש כאר נפט. קום ב קוראים למ

עזרת ב האדמה מן פט הנ את שואבים קרובות ים לעת מיחדות. אבות משמים ליד למי הג פט הנ את מוצאים

חת לאדמה. אספים ונאגרים מת הנז טבעי. ם ג פט ג לפעמים מוצאים עם הנ

בים? ר מים ונפט מתערב אש מה קורה כפט או מעליו? חת לנ בעי: מת ז הט צא הג ערו היכן ימ ש

ית צפ ת

ית, צפ אמצעות ת ה ב אלות אל ה לבדק ש ננסעמוד 133 ימה 25 ב עמוד 132 ובמש ימה 24 ב מש ב

חוברת העבודה. ב

גב צפון הנ דה חלץ ב ש נפט פורץ בנת 1955 ש ב

ול? ש ז טבעי לגז ב ין ג ל ב מה ההבד

תוך האדמה. בע. מוצאים אותו ב ט מו, נמצא ב ר ללמד מש אפש פי ש ז טבעי, כ גכבה ז טבעי, ולפעמים מוצאים אותו מעל ש בע רק ג ט לפעמים מוצאים ב

למי. ל נפט ג שרקע ולפרץ החוצה מעל האדמה. ק מצאים ב נ סלעים ש רך סדקים ב ז טבעי יכול לעבר ד ג

קלות. ח ב ליק מאוד ומתלק הוא דראל. יש בעי לתחנות הכח ב ז הט קלון. מובילים את הג ם מול חופי אש י ז טבעי ב ראל מצאו ג יש ב

מל. די להפיק חש גז טבעי כ שות ב מ ת חנות הכח מש תז טבעי. ל ג כונות ש ול דומות מאוד לת ש ז ב ל ג כונות ש פט. הת חם ומנ בע. מפיקים אותו מפ ט ול לא נמצא ב ש ז ב ג

ז. ליפות ג נוכל לגלות ד די ש ול אין ריח. מוסיפים לו חמרי ריח כ ש לגז הב

שון על הללמי חמר ג

עוד הו ש למי הוא מש גל את הצורה לא קב

ריך צ לו, ש הסופית שד אותו. עוד לעב

ה גלם: ל א מהמ למי ב גר רפ מן הגלם יוצא פ

ר הוא הצורה רפ בוגר. הפל הגלם. הסופית ש

ך לם נקראים כ חמרי גים י הם חמרים טבעי כ

נוי. לא עברו ש ש

124124

דאי לדעת כ

חם? יצד נוצר פ כצות רבות. כדור הארץ ב נים היו ב לפני מיליוני ש

ים. יערות ענקי ה ב דור הארץ היה מכס אותו זמן כ בצות. נים, צמחים ועצים מתו ונפלו לתוך הב ך הש מש ב

ל בץ. כבות רבות ש ש סו ב הם כהפכו לפחם. נויים עד ש הם עברו ש

חרה ומבריקה. מו אבן ש חם נראה כ הפ

יע להג וכדי רבות, אדמה כבות ש חת ת נמצא חם הפעמק האדמה. אליו צריכים לחפר מנהרות ב

חם קוראים אדמה וכורים את הפ בו חופרים ב קום ש למחם. מכרה פ

חם קוראים כורים. ים החופרים ומוציאים את הפ לאנש

למי? יצד נוצר נפט ג כם ג האדמה י מעמק ב נוצרו מאוד קדומים ימים ב

נפט וגז.ר חיו ים, אש ל צמחים ובעלי חי רידים ש הם נוצרו מש

ים. הן לא עמק ים ב המ בצות ש ים ב ליד אזורים מכסים. מ קעו ב ים מתו הם ש מחים ובעלי החי ר הצ אש כ

סלעים כבת לש הפכו ש ובבץ חול ב סו כ הם ך כ אחר ולאבני חול.

כבת לש חת מת היו ש ים החי ובעלי מחים הצ רידי שנים, הש מיליוני ך מש ב הפכו, החול ואבני לעים הס

למי. קרא נפט ג חר סמיך הנ לנוזל שז טבעי. ם ג תוך האדמה ג למי נוצר ב פט הג עם הנ

חת סלעים בעי נמצאים ת ז הט פט והג הנ

חם פ

כבות חת ש חם נמצא ת הפקרקע רבות

למי נפט ג

125125

דאי לדעת כ

נפט זהום מי ים ב

אזורנו. מדינות ערביות ב עולם נמצא ב פט ב רב הנמכליות נפט ם שואבים אותו ומובילים אותו לארצות רחוקות ב ש

ם. י טות ב השם ך לי פ כליות נש מ מצא ב נ למי ש פט הג אונות והנ לפעמים קורות ת

ם. וצף על מי הידולים. ים ג יע למרחק רים אותו והוא מג ים מפז רוחות וגל

ש והופך לזפת. ם הוא מתיב ם אל החופים. ש יע ג לפעמים הוא מגם. י אים לבלות ב ב ים ש ל האנש קת לרגליהם ולגופם ש פת נדב הז

ם. עופות הי ה ב פת פוגעת קש הזה את נוצותיהם והם לא יכולים לעוף. היא מכס

הם לא יכולים למצא מזון. הם סובלים מאוד ומתים.עים. ים אחרים נפג עלי חי ם ב ג

ים. יע אל המ למי, אויר לא מג פט ג נ ים ב ים מכס ר המ אש כם לא יכולים לנשם והם מתים. תוך הי מים ב תקי מ ים ש עלי חי ב

מי ים. דלים ב ם צמחים הג עים ג נפגעלי ב ל ש בריאותם ב פוגעים ש ים רב רעילים חמרים יש פט נ ב

ים. החים ג רעילים, מחמרים עו פג נ ש ים חי עלי ב אוכלים אנחנו ר אש כ

גע. נו עלולה להפ ל ריאות ש הב

ם פלט מהי נ נפט ש ה ב הרצלי ם ב זהום חוף הי ם י קדוח נפט ב

ה דור זה אותו הים / מש

ה: ם הז י עצוב להתרחץ בהוא כה אפר וכה עכור וכה כועס

כח: ילד, צא! ים חובטים ב ל והגס. חד מפרכ ב מפ הל עד ש

לים ד ת ואם בורחים לחוף ומשבר מה, חול וגם לבנות ד לחפר ב

ים פת ומגל ז מתלכלכים בל זהמה... ל מיני סוגים ש רק כ

ים הב אז איפה החולות הזר על אודותם? א מספ אב ש

חפים? דפים? והש ואיפה הצם? אולי... אולי זה לא אותו הי

126126

למי לחמרים קוק מפרידים את הנפט הג י הז בבתונים הנמצאים בו - הרחבה ש

לק שונים: ל חמרי ד ערבת ש ואבים מן האדמה הוא ת ש למי ש פט הג הננזין, סולר, זפת, מזוט, קרוסין ועוד חמרים. ב

למי פט הג נ תערבת ב מצאים ב נ לק ש ל חמרי הד ין כ ר להפריד ב אפשאמצעות זקוק. ב

י זקוק. ת למי קוראים: ב פט הג ערבת הנ קים את ת בו מזק קום ש למ

למי פט ג פיקים מנ מ חמרים ש ים ב מוש שלק. אינם חמרי ד ם חמרים ש לים ג למי מקב קים נפט ג ר מזק אש כ

חר לים אספלט ש מקבים בו לצפוי ש מ ת ש מ ש

ים. ביש כ

- סיכה מן ש לים מקבלי רכב, מון מנועי כ לשי בת ב מכונות מון ולש

ת. חרש

עוה לים ש מקבה לצפוי ים ב ש מ ת ש מ ש

כות ולהכנת נרות. מת

לסטיק שונים, חוטים לאריגת כינים מהם סוגי פ מ לים חמרים ש מקבבק וחמרי נקוי. ים, גומי מלאכותי, צבעים, חמרי ד ד ב

מן וזלין לים ש מקבת י תעש ים בו ב ש מ ת ש מ ש

מרוקים. הת

127127

דאי לדעת כ

יו מוש לסטיק וש הפ

חם. ז טבעי או מפ פט, מג פיקים מנ מ לסטיק מחמרים ש רים פ מיצלסטיק? ם: פ ש ה ב מדוע קוראים לחמרים אל

הליכי יצור מתאימים. עזרת ת נות את החמרים ב ר לש אפש ום ש משים. ים חדש ל חמרים מלאכותי ים ש לים מהם סוגים רב ך מקב כ

ים מוש ש ולהם לסטיק מפ חמרים ל ש שונים סוגים מאות היום יש אריזות ויצור לטקסטיל סיבים יצור יריעות, יצור לים, כ יצור ים: רב

וצפויים.

ימה מש

לסטיק ואת פ ים ב עוש ים שונים ש מוש יר ש נכימה מש ונים ב ים הש מוש ש לסטיק ב ל הפ כונות ש הת

חוברת העבודה. עמוד 134 ב 26 ב

די רים. כ רג צורת אבקה או ג לסטיק הם ב יצור מוצרים מפ ים ב ש מ ש מ לם ש חמרי הגכים והופכים הם מתרכ לם עד ש מים את חמרי הג לסטיק מחמ ל מוצרים מפ לקב

ה. ה רכ לעסבנית. אחר ל את צורת הת לסטיק מקב הפ ה לתבנית חלולה עד ש שופכים את העס

לסטיק ומוציאים את המוצר. ך מקררים את הפ כני לוחות. ין ש לסטיק ב טוח, מכניסים אבקת פ לסטיק ש ל לוח פ ר רוצים לקב אש כ

חזקה את ה. לוחצים ב ה רכ ית עס כת ונעש היא מתרכ מים את האבקה עד ש מחמל לסטיק יקב הפ די ש ה כ ך מקררים את העס ה. אחר כ ה הרכ ני הלוחות על העס ש

את צורת הלוחות.

ביבה לסטיק הוא חמר לא ידידותי לס הפ

לסטיק נוח וזול. הפלנו. רצויות כונות ת לסטיק לפ נותנים צור הי תהליכי ב

לסטיק. ים מפ רים היום מוצרים רב לכן מיצליכים מש אנחנו לסטיק, מפ מוצרים ב מוש הש אחרי

ה. פ אותם לאשרק מתפ ואינו מלאכותי חמר הוא לסטיק הפ אבל

בע. ט בע סביבתי. ית מפג רת ונעש לסטיק מצטב סלת הפ פ

רים איך מיצמוצרים לסטיק? מפ

128128

דאי לדעת כ

לסטיק? סלת פ חות פ היה פ ת די ש מה נוכל לעשות כר לעשות: אפש עלות ש ה פ מ יש כ

לסטיק מפ אריזה מוצרי ב רבות עמים פ ש מ ת להש חוזר: מוש ש •יות(. ק קבוקים וש )ב

ה פ ולאש לאריזה לסטיק פ יות ק ש ב מוש הש את להפחית •יות מחמרים אחרים. ק ש ש ב מ ת ולהש

לסטיק, לטחון אותם ולהכין לסטיק: לאסוף מוצרים מפ למחזר פ •ערים רבות ב לסטיק. ים מפ לם להכנת מוצרים חדש ג מהם חמרי

לסטיק למחזור. קבוקי פ הם ב אוספים ב יש מתקנים שבר ביבה: היום כ ס רקים ב מתפ ים ש לסטיק מחמרים טבעי ר פ ליצ •לסטיק ים. אבל פ כינים מחמרים טבעי מ לסטיק ש ל פ יש סוגים ש

ש בו. מ ת ים להש ים יקר ולכן לא מרב מחמרים טבעי

ה ת כ יון ב ד

די יצד אנחנו יכולים לעזור כ ה, כ ת דונו עם חבריכם לכרות לסטיק ולמנוע הצטב פ מוש ב להפחית את הש

טבע? לו ב ש

לים ים וחמרים לא מתכ ל חמרים מתכהתקלקלו ונרקבו. רות וירקות ש ח פ עם אנחנו צריכים לזרק לפ לא פ

שוטים רקים לחמרים פ בון הם מתפ ים. על ידי רק זון הם חמרים טבעי חמרי המיותר.

רקים מו חמרי מזון, עץ וניר, מתפ רים מחמרים טבעיים כ יצ מ מוצרים שבע. ט ב

הרסים נ ים, חמרים ש ל ם: חמרים מתכ ש ים אותם ב לכן, אנחנו מכנוהופכים לחמרים אחרים.

ים. הם הם חמרים מלאכותי ים ב ש מ ת אנחנו מש לסטיק ש רב סוגי הפנוי. לי ש ארים בו ב בע ונש ט רקים ב הם אינם מתפ

ם: חמרים לא ש נוי ב לי ש בע ב ט ארים ב ש נ ים חמרים ש אנחנו מכנים. ל מתכ

חשוב להדגיש בדיון את האחריות האישית של כל

אחד מאיתנו להפחתת פסולת פלסטיק ולשמירה

על הסביבה. נוכל לשפר את המצב אם כל אחד מאיתנו

יקפיד להעביר בקבוקי פלסטיק למתקני מחזור,

יקפיד להפריד פסולת לסוגיה ולשים כל סוג

של פסולת בפח המתאים )ביישובים שבהם יש מרכזי

מחזור(, יצמצם או אפילו יפסיק להשתמש בשקיות פלסטיק לנשיאת מוצרים

שקונים בחנויות או ישתמש בשקיות חזקות שאפשר

לחזור ולהשתמש בהן.

129129

סכוםיה. לק הם מקורות אנרג חמרי ד

ל ש ן מ ש עוה, ש עץ, היו עבר ב האדם את שו מ ש ש יה האנרג מקורות יום הם ים אותנו כ ש מ ש ים המ רי יה העק מן. מקורות האנרג ים וש עלי חי ב

חם וגז טבעי. נפט ומוצריו, פמחים. חם נוצר מצ פ

ים. עלי חי מחים ומב למי וגז טבעי נוצרו מצ נפט ג

יה לק הם מקורות אנרג חמרי דכח ב למקום קום ממ לנוע מצליחים אחרים ים חי ובעלי האדם

הם. ל רירים ש השרירים ולנוע, הם צריכים מזון. די להפעיל את הש כ

הם. ל נועים ש כח המ לי רכב נעים ב כלק. לי רכב יוכלו לנוע הם צריכים ד כ די ש כ

פעילה מ ש יה אנרג הרכב ולכלי ים החי לבעלי קים מספ זון והמ לק הד

המושג אנרגיה במובנו המדעי אינו מוכר

לתלמידים, אך חשוב שהם יקשרו בין חומרי דלק

לאנרגיה.תהליך הבעירה של חומרי דלק מספק אנרגיית חום שמנוצלת להנעת מכונות וכלי רכב. תהליך הבעירה

מתבצע בבת אחת )ולא בשלבים כמו ביצורים חיים(

ויוצר טמפרטורות גבוהות מאוד שאינן מתאימות

ליצורים חיים. קשה הרבה יותר לשלוט על תהליך

בעירה כזה.ראו הערה מורחבת במבוא

למדריך למורה.

130130

ל אותם ופוגע חם וגז טבעי מדלד נפט, פ מוש רב ב שביבה ס ב

ביבה ס ב מוצאים אנחנו ש חמרים טבע: י אב מש הם לק ד חמרי הם. ים ב ש מ ת ומש

פחם ובגז נפט, ב לק ובמיחד ב חמרי ד מוש רב מאוד ב ים ש אנחנו עושטבעי.

ים ש מ ת ר מש אש נים רבות מאוד. כ ך ש מש חם וגז טבעי נוצרים ב נפט, פאר נו נוצר מחדש, נש חמר רב ובאותו זמן רק מעט ממ ב

חות חמר. אנחנו קוראים לכך: לנו פים. אב לדול מש ד

וגז נפט י ד לנו אר יש לא נים ש רות עש ה מ כ עוד ש טוענים ממחים טבעי.

ם מזהמת את האויר. חם וגז טבעי ג רפת נפט, פ שעלי ב ל ש נו, ל ש ריאות ב ב פוגעת ם ג היא נו. ל ש אקלים ב פוגעת היא ביבה, עלינו למצא ס גיעה ב די להפחית את הפ מחים. כ ל הצ ים וש החי

ית הרוח. מש ואנרג ית הש ל אנרג יה אחרים, למש מקורות אנרג

צרך נ חם ש פ

נוצר חם ש פ

מש ית הש מל מאנרג ית הרוחיצור חש מל מאנרג יצור חש

נפט, פחם וגז טבעי הם משאבי טבע מתכלים: הקצב שבו שהם נוצרים קטן הרבה

יותר מקצב צריכתם. כדאי לדון בכך עם התלמידים ולהבהיר להם מדוע הם

מידלדלים ומתכלים.כדי לא להכביד על

התלמידים במונחים רבים ולמנוע בלבול בין

חומרים מתכלים )חומרים שמתפרקים בטבע( ומשאבי

טבע מתכלים )אלה שקצב צריכתם גבוה מהקצב

שבו הם נוצרים(, העדפנו להשתמש במונח – דלדול

משאבים.

131131

סכום

עירים. ה הם חמרים לא ב אש: אל אינם בוערים ב יש חמרים שעירים. ה הם חמרים ב אש: אל בוערים ב יש חמרים ש

ליקים. ה הם חמרים ד קלות. אל דלקים ב נ עירים ש יש חמרים ב

דאי לדעת כקלות? פרורים נדלקים ב מדוע ג

גפרורים. מדוע? קל להדליק אש בחמר מיחד. החמר מכיל אבקת ה ב הוא מצפ פרור נראה ש ראש הג אם נתבונן ב

ן ם כ פרורים יש ג ל קפסת הג פנות ש י הד ת ש ליק מאוד. ב זכוכית וגפרית והוא דחמר מיחד: הוא מכיל חול, אבקת זכוכית וזרחן אדם.

דליק מ פרורים, נוצר חם ש ל קפסת הג דפן ש פרור ב פים את ראש הג פש ר מש אש כה. זהירות רב הם ב ים ב ש מ ת ליקים מאוד ולכן מש פרורים ד פרור. הג את הג

ליקים חמרים ד

לק ל חמרי ד עירה ש בעיר. אש הוא חמר ב בוער ב חמר ש

עירים. ם חמרים ב ל פת: כ ת כונה מש לק יש ת לכל חמרי הדליק. קלות הוא חמר ד דלק ב נ חמר ש

ליקים. לק הם חמרים ד רק חלק מחמרי הדדליקים מ קלות, אבל אחרי ש העץ אינו נדלק ב

אותו הוא בוער היטב.עיר. העץ הוא חמר ב

קלות. ניר וקרוסין נדלקים בליקים. ניר וקרוסין הם חמרים ד

ית צפ תאנחנו ש מהחמרים אילו ית צפ ת אמצעות ב נבדק

עירים. ירים הם ב מכיכולים מהם אילו ונראה עירים הב החמרים ין ב וה נשחוברת ב 135 עמוד ב 27 ימה מש ב לק, ד חמרי ש מ לש

העבודה.

בדיקת הבעירות של חומרים היא תצפית ולא

ניסוי.בתצפית אנחנו בודקים מה

קורה לחומרים כאשר הם נשרפים.

בניסוי אנחנו מתערבים כדי לשנות את המשתנה הבלתי תלוי: כמות החום שמספקים לבעירה. איננו

בודקים את הקשר שבין כמות החום שמספקים

למידת הבעירה. אלא כאן בודקים את תכונת הבעירות של החומרים.

הבעירה אמנם משנה את החומרים. אך אנחנו

איננו מתעניינים בשינויים שהחומרים עוברים בזמן

הבעירה אלא במידה שבה הם נוטים לבעור. לכן כאן

המשתנה התלוי אינו תוצר הבעירה, אלא מידת הבעירה

של החמרים שבאמצעותה מתגלה תכונת הבעירות

שלהם.

132132

דאי לדעת כ

יר לכבוי אש. ה הוא מכש טפ המרוצים לכבות. נים אותו אל האש ש ר צנור: מכו ה מחב טפ אל המ

ה? טפ תוך המ ומה יש בר לאויר עם חמצן ה את האש. הוא לא מאפש כס ימי המ יש בו חמר כ

יע אל האש. להגה טפ מ ב ך מצליח החמר ש לי חמצן האש אינה יכולה לדלק. כ ב

פחמן דו-חמצני. הם ב ים ב ש מ ת ש מ ים ש לכבות את האש. יש מטפ

עירים נרחיק חמרים ב .1גדים ליד ש ב מאש, ולא ניב

אש דולקת.גפרורים. חק ב לא נש .2

צעצועים ש ב מ ת לא נש .3ליקים. ובתחפושות ד

איר מדורה או אש לא נש .4חה. ג לי הש דולקת בעירים ליד חמרים ב .5

זהירות. אש ב ש ב מ ת נש

ר ה. אפש ית מטפ ב נחזיק ב .6עזרתו חמרים לכבות ב

דלקו. נ שאם חלילה פורצת אש .7

ל ד עזרה ש ש מי ית, נבק ב בק יר לו לנת ר. נזכ אדם מבגית. ב מל ב את מערכת החשד על רים מי ב אם לא מתג .8

ם אל הקד האש, נפנה בי האש. מכב

ן. חק מסכ אש הוא מש חק ב . מש אש עלינו להיות זהירים מאוד ב

ללי זהירות חשובים: ה כ מ מר על כ נש

אש מוש ב ללי זהירות לש כ

חק אסור לשגפרורים ב

איר אסור להשמדורה או אש

חה ג לי הש דולקת ב

ש מ ת אסור להשצעצועים ב

ובתחפושות ליקים ד

ים אסור לשגדים ליד אש ב

דולקת

הגפרורים הומצאו רק לפני מאתיים שנה. עד אז טרח האדם הרבה כדי להדליק

אש.בעבר הרחוק ובשבטים

נידחים בימינו מדליקים אש על ידי שפשוף של שתי

פיסות עץ זו בזו, כאשר מניחים מעליהן עלים וגזרי

ענפים יבשים הנדלקים בקלות. אפשר להדליק אש גם על ידי שפשוף של פלדה

באבן צור. מובן שתהליך כזה אפשרי רק אצל שבטים

שיש בידיהם פלדה.גילוי האש היה בעל חשיבות

גדולה להתפתחות תרבות האדם.

133133

ית ב ללי זהירות ב כעירים. עשויים מחמרים ב ים ש לים וחפצים רב ית יש כ כל ב ב

ימה מש

דע נ די ש עירים כ ית מצויים חמרים ב ב נבדק היכן בזהירות. לנהג ב

חוברת העבודה. עמוד 137 ב ימה 28 ב ראו מש

הם בוערים ש לק פולטים חם כ חמרי דתים. הם נצ מים אותם עד ש לק, מחמ די להבעיר חמרי ד כ

הם ש כ רב חם פולטים הם פת: ת מש כונה ת יש לק הד חמרי לכל בוערים.

עלות רבות. עים פ פלט אנחנו מבצ נ עזרת החם ש ב

ית צפ תית, צפ אמצעות ת לק ב ל חמרי ד כונות ש יר עוד ת נכ

חוברת העבודה. עמוד 139 ב ימה 29 ב מש ב

מטרת יחידה זו היא שהתלמידים יכירו חומרים

דליקים שמצויים בסביבתם הקרובה ויפתחו מודעות

לסכנות של שימוש לא זהיר באש ובחשמל.

134134

דאי לדעת כעירים ב וחמרים ניר ית להצ ר אפש

מש. אמצעות אור הש אחרים בעזרתה ן ב לת ונכו ח זכוכית מגד אם נקת ניר או חמר ס מש אל פ את קרני השהוא ים, יבש צמחים מו כ אחר, עיר בך פורצות יתחיל לבער לאחר זמן מה. כ

יץ. ק רפות ב ש

מש זים את קרני הש ברי זכוכית מרכ שיתים ים ומצ על קוצים ועל צמחים יבשמהירות רפים ב ים נש אותם. צמחים יבש

טת. ש והאש מתפט ש להתפ יכולה האש רוח, יש אם

דול. טחים סמוכים ולגרם נזק ג לש

סכום

יר ע יש לי מג ם ב ליקים ג עירים וחמרים ד ית חמרים ב החם מצעם אש.

מש אמצעות אור הש עירים ב תת חמרים ב הצ

עזרת חם הבערת אש בפרור ג אמצעות ב מדליקים אותם אנחנו עירים ב חמרים להבעיר די כליקים וחמרים ית חמרים ד ר להצ ליק. אבל אפש אמצעות חמר ד או ב

לבד. אמצעות חמום ב א ב יר עם אש, אל ע יש לי מג עירים ב ב

ית צפ תעזרת עירים ב ית חמרים ב יצד מצליחים להצ נבדק כ

חוברת עמוד 141 ב ימה 30 ב מש ית ב צפ ת חם בהעבודה.

עירים. ית חמרים ב מש נוכל להצ לת ואור הש עזרת זכוכית מגד במש זורחת בו הש יום ש מש ב עזרת אור הש ר ב ם לצי נוכל ג

חרף(. היר ב יום ב ם ב ר ג )אפש

ימה משעצמכם נסו זאת ב

עמוד 142 ימה 31 ב מש בחוברת העבודה. ב

שומעים לא אחת על שרפה שפרצה בשדה קוצים ביום חם במיוחד. שברי זכוכית

שנותרו בשדה מספקים את אחד ההסברים המקובלים

לפריצת הדלקה. צמחים יבשים ניצתים בקלות

ובוערים היטב. התצפית שבה התלמידים מתנסים בהצתת חומרים דליקים בחום בלי חשיפה ישירה

לאש ממחישה תופעות כאלה. השימוש בזכוכית

מגדלת כדי למקד את אור השמש בנקודה קטנה ולצרוב לוח עץ שאינו יבש

לגמרי, מציג עוד היבט של התופעה. הצריבה היא

פעולה קצרה ומבוקרת, לכן היא אינה שורפת

את לוח העץ. כדאי לדון בכיתה מה יקרה בחשיפה

ממושכת יותר של העץ לאור הממוקד.

135135

יונתן נה ד אול ש

מה עוד נחוץ לבעירה? לק מתאים. בעירה נחוץ חמר ד ל ראינו ש

ה. ומה עוד נחוץ לבעירה? חל די להבעיר אותו יש להדליק אותו ת כ

נסוינרות, ני ש ב שוט פ נסוי אמצעות ב אלה הש את נברר

חוברת העבודה. עמוד 143 ב ימה 32 ב מש ב

אול ויונתן, נסו להבין מה קרה נה, ש ידידינו, דענין. סוי המ נ ב

בו. קראו מה הם חש

כוס סו אותו ב כ ש ר התקלקל כ הנ י ש בת אול: חש שלהדליק ר אפש ש ראיתי אבל לק. ד לא הוא ולכן

אותו שוב. ה את האש? כב מ הו ש ר פולט לאויר מש נה: אולי הנ ד

רות הנ ש וקא נעלם מהכוס כ הו ד י, מש יונתן: לדעתדולקים, ולכן הם מפסיקים לדלק.

חמן דו-חמצני יכול לכבות אש האם פחמן דו-חמצני. רות דולקים נפלט לאויר פ ר הנ אש כ

חמן דו-חמצני יכול לכבות נה צודקת, עלינו לבדק אם פ די לבדק אם ד כאש.

נסוי 144 עמוד ב 33 ימה מש ב נה ד ל ש עה ההצ את נבדק

חוברת העבודה. ב

כוס. רות דולקים ב ר הנ אש הו נעלם מהכוס כ ש מ יונתן אומר ש

נסוי 144 עמוד ב 34 ימה מש ב יונתן ל ש עה ההצ את נבדק

חוברת העבודה. ב

ביחידות אלה התלמידים מכירים את המונח: משולש האש. הם מבצעים ניסויים

שבהם הם מוצאים שבלי חמצן, חומר דלק וחימום

שמצית את חומר הדלק, לא יצליחו להדליק אש.

בדיון בין הילדים מוזכרים שני גורמים אפשריים

לכיבוי הנר:פליטת פחמן דו-חמצני או

שרפת החמצן שבכלי עד שלא נותר בו עוד חמצן. בניסוי רואים שהחמצן

שבכוס מתכלה עוד לפני שנוצר די פחמן דו-חמצני

שיכול לכבות את האש.

136136

סכום

יונתן נה אולד ש

הם דולקים? ש האם הנרות צורכים חמצן כאנחנו ש ם חמצן. כ חמן דו-חמצני ויש ג אויר יש חנקן ואדי מים, יש פ ב

חמן דו-חמצני. מים, אנחנו קולטים חמצן מן האויר ופולטים פ נושהם בוערים. ש חמן דו-חמצני כ רות פולטים פ הנ ראינו ש

נסוירות צורכים חמצן ם הנ עזרת נסוי נוסף, אם ג נבדק ב

חוברת עמוד 145 ב ימה 35 ב מש הם בוערים, ב ש כהעבודה.

ש האש ל משים כס מ ש י. כ נה: אני צדקת ד

ר פולט כוס, הנ ר הדולק ב את הנאסף נ חמן דו-חמצני ש ה פ הרב

ה את האש. כוס ומכב בחמן ה פ אסף ב נ הוספנו חמצן לכוס ש ש יונתן: אבל כ

לקו יותר חזק. רות ד דו-חמצני, הנכוס. חות חמצן ב ר דולק יש פ הנ ש אול: יונתן צודק. כ ש

י החמצן נגמר. כוס כ ים עלו ב המרות לא דולקים יותר. החמצן נגמר הנ יונתן: וכש

מיד הוא החמצן. עלם ת נ רור. מה ש ו זה ב נה: עכש ד

ה ת כ יון ב ד

יבים ש האש: אילו מרכ ל מש ה ב ת כ דונו בלי עירה ב היה ב ש זה. מדוע לא ת ל מש יש ב

ש? ל ל המש יבים ש רכ ת המ לש ש

הם בוערים. ש לק כ חמן דו-חמצני נפלט מחמרי הד פר אש אויר יכול לכבות את האש אך ורק כ ר ב צטב מ חמן דו-חמצני ש פ

י חמצן. ר אין ד אש יע לאש או כ חמצן מהאויר לא מגדי לכבות את האש. פחמן דו-חמצני כ ים ב ש מ ת ה מש מטפ ב

לק חמר ד חמצן

תה חמום עד הצ

אש

חמן פדו-חמצני

חמצן

137137

חרף? ם ב ית ג וב לאורר את הב מדוע חשאו עצים אח אמצעות ב ית הב את חרף ב מים מחמ ים רב ים בת ב

ול. ש גז ב מזוט או ב פעלים ב נורים המ אמצעות ת במו בערו ויחמ י די ש ול כ ש ז הב פט או את ג מדליקים את העצים, את הננס יכ לא ש די כ לתות הד ואת החלונות היטב את ית. אוטמים הב את

ית. אויר קר לבדי לנשם. מובן, צריכים חמצן כ ים, וגם אנחנו כ צמחים ובעלי חי

י חמצן? ר אין לנו ד אש ומה קורה כ

ה ת כ יון ב דה. הביאו ת כ הן ב אות ודונו ב דיעות הב קראו את הי

ית ב עתונים: מה יכול לקרות ב רסמו ב פ עוד ידיעות שמים אותו ואוטמים היטב את החלונות ר מחמ אש כ

לתות? ואת הד

לל זהירות חשוב! כ

מים מחמ ר אש כ ית הב את לגמרי לאטם אסור פולטים הם י כ נפט, או ז ג חם, פ עץ, תנורי ב אותו

זים מחניקים לאויר. גחוץ. נס לחדרים אויר מב כ י יד ש יש להקפ

!

ן כ ס מ ף ר חים בה חי ר ג הקעה חה מחיפה נפג פ מש

גז נור חמום ב מתילה. ל הל אירה דולק כ הש ש

לדים ההורים והיה ב קש מצ זים ב פ מאש

בית החולים. ב

פון חזר לביתו ב הצ תושה להדליק את האור ס נ וכש

צוץ פ צוץ חזק. ב ית ארע פ ב בירה לגמרי. נהרסה הד

אירו ר הש גלל הק ב רר ש התבנור דולק חה ת פ ני המש ב

נור גורה. מהת ירה הס ד ביצוץ התפוצץ מהנ לף גז ש ד

ר האיש לחץ על אש נוצר כ שדי להדליק מל כ מתג החש

את האור.

צפון הארץ דירה ב התפוצצות ב

ראו הערה מורחבת במבוא למדריך למורה.

138138

דאי לדעת כ

הם בוערים ש ן כ יח ועש לק פולטים פ חמרי דהם בוערים. ש ן ופיח כ לק פולטים עש חמרי ד

ם חמרים רעילים. הם פולטים גית. יח והחמרים הרעילים אל מחוץ לב ן, הפ עלינו להרחיק את העש

החמרים ל כ את מרחיקה ה הארב נור. הת מעל ה ארב בונים ך כ ם לשביבה. ס ב ית, אבל פולטת אותם לאויר ש מהב

את מזהמים הם אבל ית מהב מרחקים הרעילים והחמרים יח הפהאויר.

ית? לק מתאים לחמום הב מר ד איזה חיתנו. ם את ב די לחמ זי כ נור מרכ אנחנו רוצים לבנות ת יח ש ננ

ה: אל נורים כ ל ת ים ש חניות סוגים רב יש בל עצים. נפט, אח ש מזוט או ב נור הפועל ב ול, ת ש גז ב נור הפועל ב ת

דאי לבחר? נור כ איזה ת יצד נדע ב כ

ימה משעמוד 147 ימה 36 ב אמצעות מש אלה זו ב נברר ש

חוברת העבודה. ב

שון על הל

רושו ללכלך. לזהם פן ר פולטים עש אש כ

ה פ לאויר או זורקים אשים, אנחנו מזהמים למ

אותם.רש ז.ה.מ נוצרו מן הש

ים זהום וזהמה. ל ם המ ג

ל מה ההבדין אפר, ב

ן? יח ועש פ

מדורה ופחמי עץ בעירים עצים ב מ אר אחרי ש ש נ אפר הוא חמר אפר דומה לאבק, של. נג מ ב

רף אותם. אם לא אוספים אותם, הם מלכלכים ר לש אי אפש ארים חמרים ש אפר נש בביבה. את הס

הם חמרים רעילים. אבל אין ב

ים. לק רב ר שורפים חמרי ד אש ל כ תקב מ חר ש יח הוא חמר ש פל אבק. מו ש ים, כ פיח יש חלקיקים קטנ ב

מצא נ ש מה וכל מכוניות מבנים, צמחים, ל ש עלים ים ומכס שוקעים יח הפ חלקיקי חירים הכל. ביבה. הם מלכלכים ומש ס ב

ני האדם ולגרם מחלות. ל ב נס לראות ש ם עלולים להכ הם ג

ר הם בוערים. אש לק כ פלטים מחמרי הד נ ים מאוד וגזים ש ן מכיל חלקיקים קטנ עשן עש ב יש רוח. יש ר אש כ ר עק ב דולים, ג ים למרחק יע להג ויכול אויר ב ר ז מתפ ן העש

צמחים. ם ב ריאות. הם פוגעים ג ב מים אותם, הם פוגעים ב נוש חמרים רעילים וכש

139139

דאי לדעת כ

וסולר נזין ב ל ש רפה שרכב לי כ ל ש מנועים ביח פ ן, עש לאויר פולטת היא רעילים. וחמרים חמן פ ה הרב ם ג פולטת

דו-חמצני.

רטיות אנחנו מכוניות פ בר עק ים ב ש מ ת מש

סולר. ם ב נזין אבל ג ב באוטובוסים איות, ב מש ב

בות אנחנו וברכסולר. ים ב ש מ ת מש

נזין ב ים ב מוש שובסולר

דולות האויר מזהם ערים ג בהן ים. יש ב לי רכב רב דולות נעים כ ערים ג בחנות ת ם ג לידן יש ים ולעת ים רב מפעלים לק ד חמרי שורפים ם ל כ לפעל, די כ כח.

ן וחמרים רעילים לאויר. ופולטים עשטובה זרימה אין וצפופות דולות ג ערים ב

ל אויר. שרב זמן ארים נש הרעילים והחמרים ן העש

וב והאויר מזהם. ש מעל הי

ימה משזהמים ים מקורות המ ש מ ת לק מש אילו סוגי ד נבדק בחוברת עמוד 149 ב ימה 37 ב מש ערים ב את האויר ב

העבודה.

ריאות ב אויר מזהם פוגע בל ש ריאות ב ב פוגעים רעילים וחמרים ן עשמהם ים רב מזהם. אויר מים הנוש ים אנשיי ש ומק חלות ממ ראש, אבי מכ סובלים

ימה. נשים הום האויר עוד יותר מאנש עים מז ילדים נפג

רים. מבגים סובלים מאויר מזהם. ם צמחים ובעלי חי ג

וסובלים יותר ים ני עצב הם האדם. ני ב מונו, כ סובלים ים החי עלי בלפעמים חר. ש אפר ב ים ס מתכ מחים הצ ל ש העלים ימה. נש יי ש מק

ה ומתים. עים קש מחים נפג הצחירים. ומש ובפיח אפר ב ים ס מתכ עיר ב ש אחרים ומבנים ים ת ב

ה ת כ יון ב ד

די ר לעשות כ יעו: מה אפש ה והצ ת כ דונו בלהפחית את זהום האויר?

140140

כנולוגיה עוזרת להפחית את זהום האויר הטלק ולהרחיק מהם חמרים די לנקות את חמרי הד כנולוגיה כ ט נעזרים בחמרים ל ש ליטה הפ את להפחית די כ כנולוגיה ט ב נעזרים רעילים.

מזהמים לאויר. ת. י חרש תחנות כח ובבת כלי רכב, ב כנולוגיה ב ט יצד נעזרים ב נבדק כ

גיה להפחתת זהום אויר מכ לי רכב ו ו ל טכנ מוש ב שמסננים מיחדים מוש ב א. ש

החמרים ל כ לאויר נפלטים נור הצ רך ד מפלט. צנור יש מכונית כל בלק. ר שורפים בו חמרי ד אש נוע כ מ נוצרים ב ש

רוי פלט מסנן מיחד הק צנור המ מתקינים בסננים קולטים את ממיר קטליטי. המנוע. פלטים מהמ החמרים הרעילים הנ

סננים ולא מ ארים ב החמרים הרעילים נשיעים אל האויר. מג

ים תוח מנועים חדש ב. פ

רב לק ד שורפים הרכב לי כ ל ש נועים המופולטים חמרים רעילים לאויר.

חות צורכים פ ים ש חים מנועים חדש ר על זהום האויר, מפת ב די להתג כלק. ד

אינם ש חדש, מסוג לק ד חמרי ב מוש ש הוא יותר עוד טוב תרון פחמרי אמצעות ב פועלים ש מנועים בר כ יש היום האויר. את מזהמים ים רב רכב לי כ אחדות נים ש עוד ב ש סבורים חים פת המ ה. אל כ לק ד

ים. נועים החדש עזרת המ יפעלו במיחד ב תאימות מ ש יות מל חש מכוניות ם ג חו ת פ רבות נים ש ך מש בלק ד חמרי שורפים מל, חש מפיקים ר אש כ אבל ערים. ב לנסיעה

ומזהמים את האויר.

צנור מפלט

ממיר קטליטי

מניעת הפליטה של המזהמים על ידי שימוש

במקורות אנרגיה אחרים יעילה הרבה יותר,

אלא שהמעבר לשימוש במקורות אנרגיה אחרים כרוך בהשקעות גדולות. בטווח הארוך השקעות אלה כדאיות אלא שלא

קל לשכנע גופים כלכליים ביתרונות לטווח הארוך. גם כאן צריכים להתערב

קובעי המדיניות. באמצעות הטבות כלכליות וחקיקה

מתאימה אפשר להביא לשיפור המצב, כפי שכבר

הראו מדינות רבות באירופה.

141141

שון על הל

טכנו לוגיהם ש ים ב אנחנו מכנ

דע טכנולוגיה את היחמרים ש ב מ ת יצד להש כ

לים ולבנות מהם כירים. ומכש

יעה ה טכנולוגיה הג ל המונית. פה הי אלינו מן הש

י ת בת מש היא מרכים: מל

כלת נות, הי טכנו – אמלהכין חפצים ולבנות

אותם, לוגיה – תורה.

חנות כח גיה להפחתת זהום אויר מת ו טכנו ל מוש ב שת י חרש ת ומב

הן, ב רים ג ים רב ים אנש ש דולות, הג הום מהערים הז להרחיק את די כובים. ש דולים מחוץ לי ה ג י עש חנות כח ומפעלי ת בונים ת

בוהות. חם ומזוט בונים ארבות ג פועלות על פ תחנות כח ש ב

הום הז את פולטות הן אבל מהערים, הום הז את מרחיקות הארבות אויר וגורם נזק רב. ר ב הום מצטב מן, הז לאויר. עם הז

מהחמרים חלק קולטים ש מיחדים מסננים מתקינים הארבות תוך בהרעילים.

ל החמרים הרעילים. ר להרחיק את כ אבל אי אפשכל זאת אל האויר. יעים ב צתם מג מק

ז טבעי. מו ג ים יותר, כ לק נקי חמרי ד ים היום ב ש מ ת לכן מש

ימה מש

ימה 38 מש די להפחית זהום אויר ב ים כ ם מה עוש נסכחוברת העבודה. עמוד 150 ב ב

סכום

לק. ר להרחיק חמרים רעילים מחמרי הד כנולוגיה אפש עזרת הט בנפלטים הם ש לפני מזהמים חמרים לקלט לנו עוזרת כנולוגיה הט

לאויר.אינם מזהמים את האויר. לי רכב ומכונות ש ח כ כנולוגיה עוזרת לפת הט

142142

התנהגות להפחתת זהום האויר נוי ב שערים. רי לזהום האויר ב קור העק לי רכב הם המ כ

תרונות: ה פ מ עו כ ערים, הצ לי רכב ב ליטת מזהמים מכ די להפחית פ כלי רכב. פני כ זי הערים ב לסגר את מרכ •

ניסה כ ב הרכב את להחנות צריכים ים רטי פ רכב כלי ב הנוסעים תחבורה צבורית. ז ב רכ יע אל המ לעיר ולהג

כוניות רבות. ליטת זהום ממ תחבורה צבורית מונעת פ נסיעה ב לק. ה ד אינם צורכים הרב כלי רכב ש לנסע ב •

דלק נקי יותר. ש ב מ ת להש •תרונות אחרים. ם פ יש ג

ים. עיר על אופנ עולם רוכבים ב ים ב מקומות רב בים. בילים מיחדים לרוכבי אופנ ערים ש בונים ב

מכונית ב לנסע מקום ב רגל ב ללכת ם ג מובן כ ר אפשלכל מקום.

תורמות רגל ב וההליכה ים אופנ על הרכיבה לבריאותנו.

דאי לדעת כ

וגיה ול ים על טכנו ה מל מ כדי למצא כ ח טכנולוגיה נו והתחיל לפת בע, למד ממ ט ב האדם התבונן צא מ ש ירים מחמרים ר מכש וליצ לים כ לצרכיו. הוא למד לבנות מענה ך כ נה. ב ש לים הכ עזרת ב חמרים ד ולעב נות לש למד הוא בע. ט בהכין ש חתוך לי כ עזרת ב חיות ל ש מעורות גדים ב להכין למד ל למש

מאבני צור.יו. ר את איכות חי פ כנולוגיה עזרה לאדם לש הט

בדים יותר. אות כ את מש כנולוגיה עזרה לו לנוע מהר יותר ולש הט

בו מש ת הש ל, לג הג האדם המציא את אות ורתם את מש די לרתם עגלות ולש כורים. וש סוסים ים: החי לבעלי אותן ח ופת מנועים לבנות למד ך כ אחר

עצמם. עים ב נ לי רכב ש כעזרתן הוא מכין ב נה מכונות ש האדם ב

הוא צריך: ל מה ש את כים ועוד. ת גדים, רהיטים, ב מזון, ב

טכנולוגיה. לי ב לחיות נוכל לא היום בר: ד כל ב מעט כ ה ב נעזרים אנחנו קשרת, ת ב ומכונות, רכב לי כ יצור ב

י. נו החפש מודים ובבלוי זמנ ל ב

143143

סכום

ערים מקור חשוב אחר לזהום האויר בלהפיק די כ מל. חש ב מוש הש הוא תחנות לק ב רף חמרי ד מל צריך לש חש

הכח וכך מזהמים את האויר.מל. חש ר לחסך ב אפש

ים. ת ב ם ב לק ג חמרי ד נוכל לחסך בלנו לעזר יכול ים ת הב ל ש נכון כנון ת

לק לחמום: חמרי ד לחסך באור י ד לנו נו ת י ש חלונות נבנה •י. חלונות דולים מד אבל לא יהיו גיץ וקר ק דולים קולטים חם רב ב ג

חרף. בחרף ים ב ת ניסת קר לב כ ך נמנע כ דים. ה מבד ני ב חמרי ב ש מ ת נש •

יץ. ק ים ב ת וכניסת חם לב

ימה משיצד נוכל להפחית זהום אויר ם כ נסכ

חוברת העבודה. עמוד 150 ב ימה 39 ב מש ב

ר להפחית את זהום האויר על ידי התנהגות נכונה: אפשכלי רכב. אפן נבון ב ש ב מ ת נש

מל. צריכת חש נחסך בדים. ה מבד ני ים מחמרי ב ת נבנה ב

144144

ים ומרים על החק שחמרים ליטת פ למנע ואף להפחית לנו עוזרת כנולוגיה הט ש ראינו

נים לאויר. מסכם התנהגות נכונה יכולה להפחית את זהום האויר. ג ראינו ש

יכים לזהם את האויר? כל זאת ממש מדוע ב

ה ת כ יון ב דזהם את מ ל מי ש די להכריח את כ יצד עלינו לפעל כ כ

נים לאויר? ליטת חמרים מסכ האויר להפחית פ

ר ג ש ים האומרים לכל מי יש חק ראל, יש ב וגם עולם ב רבות מדינות במור על אויר נקי. די לש אותה מדינה מה הוא צריך לעשות כ ב

ה: י עש ים מורים לתחנות כח ולמפעלי ת החק

ר להם לפלט לאויר. ה זהום מת מ כ •נים. ליטת חמרים מסכ די למנע פ מה עליהם לעשות כ •

ראל יש עים ב נ לי הרכב ש כל כ בים להתקין ממיר קטליטי ב ים מחי החקלי רכב. די להפחית את זהום האויר מכ כ

קורות שונים ליטת זהום לאויר ממ ים אומרים איך לעקב אחר פ החקעובר על החק. ר להטיל על מי ש ים אפש ואילו ענש

ים. חק י ב אבל לא דל הזמן אם לא נפלטו לאויר חמרים די למנע זהום אויר צריך לבדק כ כ

ר. ת מזהמים יותר מהמ

בדיון יעלו התלמידים קרוב לוודאי את אפשרות

השימוש בחוקים כדי למנוע זיהום אוויר, מאחר שהכיוון

מוצג בכותרת. כדאי לברר שהם מבינים את המשמעות

של חוקים, עד כמה הם מחייבים, ואת הצורך

באכיפתם כדי להשיג את מטרתם.

חוקים לשמירה על איכות האוויר נחקקים בכנסת.

בנוסף יש מערכת של תקנות המגדירות בין השאר תקנים

של איכות אוויר בארץ כמו למשל, “התקנות למניעת

מפגעים )איכות אוויר(, התשנ“ב 1992“.

תקנות אלה קובעות מהי הרמה המרבית המותרת של

כל מזהם באוויר. התקנות נקבעות בין השאר על פי

תקנים המקובלים בעולם. הבסיס להם הוא מידע שנצבר בדבר תחלואה

שגורמים מזהמים שונים באוויר.

145145

דאי לדעת כ

סכום

את ד מי להפסיק צריך ר, ת המ מן יותר מזהם האויר ש ים מגל ר אש כזהמים. ל הגורמים המ תם ש על פ

עובר על החק. ם להעניש את מי ש עם צריך ג לא פ

וכדי חק ב גיעה פ למנע די כ ים עוש ש עלות הפ ל כ את ים מכנ אנחנו עוברים על החק: אכיפת החק. להעניש את מי ש

ימה משמר על אויר נקי די לש יצד עלינו לנהג כ נברר כ

חוברת העבודה. עמוד 151 ב ימה 40 ב מש ב

נו. ל ל כ האויר הוא שמרו על החק נצליח להפחית ואולי אף למנע את ם יש ל כ רק אם נבטיח ש

זהום האויר.

חנות נטור לבדיקת זהום אויר תה מאוד תחנות נטור ראל יש הרב יש ב

ך מש עוקבות אחרי זהום האויר ב שה תחנות האל יממה. ב עות ב 24 שירי מדידה מיחדים מתקנים מכשרציפות אחר רים לעקב ב אפש מ ש

ב אמצעות מחש תונים ב ירים אוספים את הנ כש זהום האויר. המאחראים על מניעת זהום האויר. ים ש ומעבירים אותם לאנש

פולטים זהום ה ש י עש חנות כח ומפעלי ת חנות ליד ת מקימים את התה אל חנות כ ארץ יש ת דולות ב כל אחת מהערים הג ם ב רב לאויר. ג

לי רכב. פלט מכ נ בודקות זהום אויר ש שערים, ני זהום אויר גבה ב חדשות אזהרות מפ עם שומעים ב מדי פ

, ממליצים הם גבה זהום האויר ב מים ש י תל אביב ובחיפה. ב ר ב עק בית. ב אר ב גע, להש יכולים להפ ים ש לאנש

146146

לק מתאים לכדור פורח? מר ד איזה חבער. מ דור הפורח עלינו להדליק אש ב כ ם את האויר ב די לחמ כ

לק. בער רק אם יהיו לנו חמרי ד האש תלק מתאימים לכדור פורח? אילו חמרי ד

ר לקחת עצים. צריך המון עצים והם אי אפש רור ש אול: ב של סל הנוסעים. או את כ ימל

צריך חמר להמריא. נצליח ולא ם שוקלים המון ג נה: הם דה מקום. לא תופס הרב לק קל ש ד

ר כה אפש ה חם. כ נותן הרב לק ש ריך חמר ד צ ב ש יונתן: אני חושלק. חות חמר ד לקחת פ

ימה משכדור פורח ע ב לק מתאימים למס נבדק אילו חמרי ד

חוברת העבודה. עמוד 152 ב ימה 41 ב מש ב

חזרה? לק לטוס ב יק ד יונתן: זיו, יש לנו מספעות טיסה. לוש ש לק לעוד ש זיו: יש לנו ד

דור. נה: אז קדימה. נכין את הכ דיתה. נו ונרצה לטוס הב ל אול: עוד מעט יחזרו החברים ש ש

147147

148148

אול ש זיו

יונתן נה ד

ימה מש

ירי עזרת מכש ית ב ב עים ב עלות אנחנו מבצ נבדק אילו פימה 1 מש מל, ב ה חשוב לנו החש מ מל ונברר עד כ החשחוברת העבודה. עמוד 156 ב ימה 2 ב עמוד 154 ובמש ב

נה כל פ מל ב חשרך. צא לד נ ש נוכל להודיע כ די ש קין כ ר ת ש יר הק דקי אם מכש נה, ב זיו: ד

דור הפורח? כ מל ב ר? הרי אין לנו חש ש יר הק אול: איך פועל מכש שסוללות. ר ב ירי קש ר להפעיל מכש נה: אפש ד

לים מקב ש מל החש מו כ הוא מהסוללות לים קב מ ש מל החש יונתן: ית? ב ב

נים רות ש ה עש מ נים. לפני כ בר לפני יותר מ-150 ש ה כ ל מל התג החשינו ר לתאר את חי ים. היום אי-אפש מל רב ירי חש התחילו להופיע מכש

עלות רבות. עבורנו פ עים ב מל. הם מבצ ירי חש לי מכש ב

מקלט רדיו

פר בית הס ב

נים אורהמזג ית מל עון חש ביםש מחש

רחוב ברמזורים

ית ב ב

מקרר ול ש נור ב ת ביסה מכונת כ שואב אבק

טלויזיה

נסי רחוב פ

149149

מל הן ת החש סוללות ורשמל מקורות חש

מל. י אנחנו צריכים מקור חש מל יר חש די להפעיל מכש כד. מל ני הסוללה היא מקור חש

אמצעות סוללות: ים פועלים ב מל רב ירי חש מכשבון. נס ומחש אורת חרום, פ מקול, ת ד, רש מקלט רדיו ני

לוח צופר, ים, י מל החש ירים כש המ ל כ את מפעילים אנחנו מכונית בל סוללה. הוא סוג ש ר, ש אמצעות מצב חונים והאורות ב המ

מל לפני חש ריך לטען אותן ב צ ד יש סוללות ש ב ני ד ובמחש טלפון ני בהן. ים ב ש מ ת ש מ ש

הן מתרוקנות. עם ש כל פ ר לטען אותן מחדש ב אפש ם סוללות ש יש גאמצעות סוללות וגם על ידי חבור ם ב מל פועלים ג ירי החש כש חלק ממ

מל. ת החש לרשמל קבוע. ית היא מקור חש ב מל ב ת החש רש

ירים יר אנחנו יכולים להפעיל מכש ק ב ש קע יע אלינו מש ג מל המ חש במל. ה חש צורכים הרב ש

מל. ה חש אינם צורכים הרב ירים ש סוללות מכש אנחנו מפעילים ב

ימה מש

ים ש מ דים, מש מל, קבועים וני ם אילו מקורות חש נסכימה 3 מש ים שונים ב י מל ירים חש להפעלת מכש

חוברת העבודה. עמוד 157 ב ב

ר מצב

סוללות נטענות

עון עם סוללות דש נס רדיו ני פד טלפון ני

ד ב ני מחש

כדאי להביא לכיתה מכשירים שפועלים בחשמל

וגם בסוללות. כמו מקלט רדיו נייד, רשמקול, תאורת

חירום או אפילו מחשב נייד.

150150

ח ומחולל זרם חנות כ תבל כ יש ים רב מל חש ירי למכש

י. מל קע חש ובקצהו – תיר כש המ את להפעיל די כקע לו לש קע ש רים את הת מחב

י. מל חשת לרש ר מחב י מל החש קע הש

ית. ב מל ב החשחנת הכח. ית הוא ת ב מל ב ת החש ל רש מל ש מקור החש

מל. חוטי חש ים ב ת חנת הכח לב יע מת מל מג החש

מל. לק ומפיקים חש תחנת הכח שורפים חמרי ד בקום למקום. ר להעביר אותה ממ דולה מאוד ואי אפש חנת הכח ג ת

זרם מחולל ב נעזרים י, זמנ אפן ב מל חש רוש ד הם ב ש מקרים בנרטור(. )ג

ב מאוד חשולזכר

ן מאוד מסכקע ש ל ב לטפ

ללא התנהגות טיחותית ב

נכונה.י מל קע חש ת

י מל קע חש ש

דאי לדעת מקור כ היום הוא מל החשיותר ב החשוב האנרגיה

ים בו. ש מ ת אנחנו מש ש

אה ה-18. מ יות החל ב מל ל תופעות חש מחקר מעמיק שצא מ ש רי, ג סטיבן האנגלי, היה ים גל המ ראשוני ין ב

מל. דים חש בד ש חמרים מוליכים ויש חמרים המ י שען היה מד נג'מין פרנקלין )ש ה האמריקני, ב ך גל אחר כים, י מל טבים החש מפרסם וגם מדינאי חשוב(, את הקהוכיח ש הראשון ם ג היה פרנקלין לילי. והש החיובי הראה הוא סביבנו. בע ט ב נמצאת מל החש תופעת שפרנקלין חזקה. מל חש ת מכ א אל מים אינו ש ב רק ב ש

רק. המציא את כולא הבים עלי החי ל ב גוף ש ם ב ג ה ש ל לוני, ג האיטלקי, לואיג'י ג

מל. ל האדם יש חש ושהאיטלקי, ר אש כ גה הש נוספת חשובה חות ת התפנת ש אלסנדרו וולטה, המציא את הסוללה הראשונה ב

הסוללה ל ש העצמה את מודדים אנחנו היום .1800מו, וולט. רויה על ש יחידה הק ב

חשובים ים חק ח נס ר, אמפ רה אנד הצרפתי, החוקר הזרם את מודדים היום י. מל החש הזרם התנהגות ב

ר. מו, אמפ קראת על ש יחידה הנ י ב מל החשחשובות גליות ת ה ל ג אוהם, יאורג ג רמני, הג החוקר

חמרים שונים. מל ב שורות להולכת החש הק

ה ל ג 'אול, ג ג'ימס האנגלי, ה-19, אה המ אמצע בי. מל הם זרם חש עובר ב ש חמרים מפיקים אור וחם כ שגופי חמום מל ב חש ש ב מ ת הודות לו אנחנו יודעים להש

ותאורה.אדיסון, אלבה תומס האמריקני, הצליח 1880 נת ש ב

ית הראשונה. מל לבנות את הנורה החש

ני ים ב ענים רב ל מד יר ש ב נדרש מאמץ כ אנחנו רואים שמל. נו על החש ל דע ש ם את הי די לקד ים שונים כ לאמ

מל ילוי החש ל ג ההיסטוריה ש

151151

דאי לדעת כ

ה. חנת כח קטנ מו ת מחולל זרם הוא כלק כמו קרוסין )נפט(. רפת חמר ד מל על ידי ש מפיקים בו חש

קום למקום. קלות ממ ר להעביר אותו ב ד ואפש רם הוא ני מחולל הזנו ל אחד מאת כ ל מחולל זרם ש יש עוד סוג ש

ינמו. עצמו, ד יכול להפעיל בים. אופנ דינמו ב ים ב ש מ ת אנחנו מש

ל ים ש ל לג עזרת כח רגלינו אנחנו מסובבים את הג במל. ושות ומפיקים חש אמצעות הד ים ב האופנ

ים. ל האופנ דליק את הנורה ש מ מל ש ק חש ינמו מספ הד

ה ת כ יון ב דדינמו? מוש ב אילו יתרונות יש לש

אילו חסרונות יש לו?

ימה מש

מל קבועים ועל מדנו על מקורות חש ל ם את מה ש נסכ 158 עמוד ב 5 ימה ובמש 4 ימה מש ב דים ני מקורות

חוברת העבודה. ב

י חולים ת עופה, ב דה הת י אש, ש טרה, מכב וד אדם, מש מו מגן ד רותי חרום כ שלי הפרעה. מן ב ל הז ים אחרים, צריכים לפעל כ רותים חיוני בא וגם ש ויחידות הצ

י? יצד הם מתמודדים עם הקש מל? כ ר יש הפסקת חש אש מה קורה כ

נרטורים(. מל נוספים – מחוללי זרם )ג רותי החרום יש מקורות חש כל ש ב

את ק מספ רם הז מחולל הכח, חנת מת יע ג מ ש מל החש קת אספ ב לה ק ת יש ר אש כ

יכו לפעל ה ימש קומות אל מ ך מבטיחים ש ת. כ ש מל מתחד קת החש אספ מל עד ש החשרותי חרום. ק ש לי הפרעה ולספ ב

עופה דה הת ש י חולים ת טרהב מש קשרת ת

רותי החרום מחוללי זרם לעזרת ש

בדיון בכיתה מומלץ לגעת בהיבטים של ניידות,

חיסכון, פשטות וזמינות )ואף אי זיהום( כיתרון.

החיסרון הוא כמובן בכמות החשמל שאפשר להפיק

וסוג המכשירים שאפשר להפעיל באמצעות דינמו.

152152

הסוללהלו: ל סוללות. לכל סוג צורה מש ים ש יש סוגים רב

וסוללות טוחות ש סוללות עות, מרב סוללות ליל, ג צורת ב סוללות פתור. צורת כ ב

אות ב זה ל הבד נים מסמ מתח. ל ש ל הבד יש שונות סוללות ין ב.12V ,9V ,6V ,1.5V :גון ר לידה, כ לית V ומספ האנג

ל הסוללה. בוה יותר ש ן מתח ג בוה מסמ ערך גדי להפעילו. יר צריך סוללה מתאימה כ ל מכש כ

ל מו למש ה סוללות יחד, כ מ רושות כ די להפעילם ד כ ירים ש יש מכשד. מקול ני נס, רדיו ורש פ

דאי לדעת כי מל מתח חש

נת מתח האות V מסמיר י. לכל מכש מל חש

י נחוץ מתח מל חשדי י מתאים כ מל חש

לפעל.מל ירי החש רב מכש

הם אנחנו ב שארץ ים ב ש מ ת מש,220V- נים ב מסמ

יע ג י המ מל תח החש הממל. אלינו מחברת החשי גבוה מל זהו מתח חש

ן. מאוד והוא מסכל, רית למש ארצות הב במל קת חברת החש מספ

110V ל מתח ש מל ב חשלבד. ב

נס דרדיו פ מקול ני רש

מומלץ להביא לכיתה סוללות שונות ולהציג אותן

לפני הלתלמידים.

153153

שון על הל

חלף ועבר בר ש על דג. הוא פ אומרים ש

חלש או נ בר ש על דהפסיק לפעל אומרים

הוא נפוג. שהו ה מש רוש פוגה פ ת

ר עוד אי אפש גמר, ש נ שש בו. מ ת להש

ג ונפוג נגזרים פוגה, פ תרש פ.ו.ג. מן הש

הן מתרוקנות. הסוללות פועלות עד שהן מוש, ש לי ב אותן מחזיקים אם ם ג

מן. ך הז מש מתרוקנות בבו ש האחרון אריך הת ן מסמ סוללה ל כ על אריך סוללה. הוא קרוי: ת ש ב מ ת ר להש אפש

פוגה. תלתאריך מעבר סוללה ב ים ש מ ת מש אם יר כש למ נזק לגרם עלולים ה ל ש פוגה הת

י. מל החש

ביבה נות לס הסוללות מסכ

ביבה. נים לס סכ הסוללה מכילה חמרים רעילים המיק לנו. נו ולהז ע את די למנע מג תוך הסוללה כ החמרים ארוזים היטב במן. החמרים רק עם הז תפ ה, היא ת פ ליך את הסוללה לאש אבל אם נש

ביבה. רו ויזהמו את הס ז הרעילים יתפה פ לאש ן ל כ את נזרק אם מאוד. רבות סוללות ב ים ש מ ת מש אנחנו

נגרם זהום סביבתי חמור מאוד.

נות אוספים סוללות ישולהעבירן נפרד ב סוללות לאסף חשוב

זי אסוף. למרכגב. נ ב ש חובב לרמת מעברות הסוללות אטומים מכלים ב אותן אורזים ם ש

אדמה. מיחדים וקוברים אותן בל מכוניות מעבירים למפעלים רים ש מצבמוש ש הם ב ים ועוש אותם ים ש חד מ ש

חוזר.

אוספים סוללות ישנותכאן המקום לארגן פינה

לאיסוף סוללות בביה“ס.

154154

מל חש זהירות ב

ה ן ודורש זהירות רב מל מסכ חש מוש ב הש

מל עלולה לגרם מות. ת חש מכרפה. ם לגרם ש מל עלול ג חש מוש לא נכון ב ש

מל חש מוש ב ש ללי זהירות ב כ

כלים אחרים. דים או ב י ים ב י מל קעים חש ש אסור לגעת ב .1

לויים. מל ג חוטי חש חק ב אסור לגעת או לש .2

מל. ס על עמודי חש אסור לטפ .3

מל. אסור לפתח ארון חש .4

ה. ה רטב ר הרצפ אש ים כ י מל ירים חש מכש ש ב מ ת אסור להש .5ידים רטבות. ים ב י מל ירים חש מכש ם לגעת ב אסור ג

מו כ מל חש ומתקני ים י מל חש ירים מכש להרטיב אסור .6קע ותקע. מתגים, ש

וגם ים י מל חש ירים מכש ב ים ש מ ת מש ר אש כ נעלים לנעל חובה .7פותחים מקרר. ש כ

ים. י מל ירים חש ן מכש ע נסויים או לנסות לתק חק, לבצ אסור לש .8ינים. ק מל ת ירי חש מכש ש רק ב מ ת צריך להש

בורים. קע ובתקע ש ש לא נוגעים ב .9

מפעילים אנחנו ר אש כ עלינו יחו ג יש רים מבג ים אנש ש חשוב .10ן. י מסכ מל יר חש מכש

ימה משעמוד ימה 6 ב מש מל ב חש הירות ב ללי הז ל את כ נתרג

חוברת העבודה. 159 בבור תקע ש לא נוגעים ב

בהמשך, אחרי שהתלמידים יכירו מושגים נוספים

בחשמל, נחזור ונרחיב את כללי הזהירות.

155155

דאי לדעת כם – מה מקור הש

י? מל ל חש מעגל, רים מעג צי מ ש כה נקד מתחילים בל א מת, למש מסי

וחוזרים אליה:

י, מל ל חש מעג ביר כש הסוללה, המי והחוטים מל החש

רים זה לזה. הם מחבל אינם יוצרים צורה של, אבל הזרם יוצא מעגמהסוללה וחוזר אליה, ל. לכן נבחר מעג מו ב כ

י. מל ל חש ם מעג הש

א

סכום

י מל ל חש מעג

ל מעג לים מקב ולנורה, לסוללה רים מחב מל החש חוטי ר אש כי סגור. מל חש

י סגור. מל ל חש מעג מל זורם רק ב חשתוח. י פ מל ל חש לים מעג קים אחד מהחוטים, מקב ר מנת אש כ

מל. תוח – לא זורם חש י פ מל ל חש מעג ב

י מל ל החש עג המית, מל די להדליק נורה חש כי: מל ל חש עלינו לבנות מעג

ר את הנורה לסוללה נחבמל. עזרת חוטי חש ב

מל. הסוללה היא מקור החשרך מל זורם מהסוללה ד החש

מל אל הנורה. חוטי החש

י. מל ל החש עג ך נוצר המ כ

ימה משי ונדליק את הנורה מל ל חש עצמנו מעג נבנה ב

חוברת העבודה. עמוד 160 ב ימה 7 ב מש בים י מל לים החש עג ל את המ נשוב ונתרג

חוברת העבודה. עמוד 161 ב ימה 8 ב מש ב

נוכל ללמד די ש י נמוך כ מל עלת מתח חש סוללה ב ה אנחנו נעזרים ב ת כ בן. זו אינו מסכ סוללה כ מוש ב גע. ש מל ולא להפ על חש

יכם! ן את חי ם עלולים לסכ ית. את ב מל ב חש חק ב החלט לש אסור ב

בשיעור זה יש לחלק לתלמידים ציוד חשמל

בסיסי ולכוון אותם לביצוע מודרך של המשימה.

הציוד בסיסי הנחוץ הוא סוללה מעבדתית ונורה,

שניהם של 1.5V, בית נורה מתאים וחוטי חשמל.

156156

י מל ל חש סרטוט מעגמים. סימנים מסכ י, נעזרים ב מל ל חש קלות מעג די לסרטט ב כ

הם? ים ב ש מ ת מדוע משקצור מידע רב. שוטים ומעבירים ב הם פ ום ש מש

עולם. כל מקום ב רים ב ימנים מכ הס

ה ת כ יון ב ד

מרורים? ת מים מופיעים ב אילו סימנים מסכם? רורים לכל ימנים יהיו ב הס יצד מבטיחים ש כ

לו: י יש סימן מיחד מש מל ל החש עג מ יב ב לכל מרכ

ימן: עזרת הס נים ב י מסמ מל מקור חשימן: עזרת הס נים ב י מסמ מל חוט חש

ימן: עזרת הס נים ב י מסמ מל יר חש מכש

ך: ן כ זה: נסמ י כ מל ל חש מעג

סמון אחד? ים ב י מל ירים החש כש ל המ ן את כ דאי לסמ מדוע כהיה נח לזהות אותו? י ך ש י סמון אחר, כ מל יר חש ן לכל מכש מדוע לא נת

ימה מש

ל יך לתרג עמוד 162. נמש ימה 9 ב מש אלה זו ב נבדק שעמוד 164 ימה 10 ב מש י ב מל ל חש ל מעג סרטוט ש

חוברת העבודה. ב

הרחבה על המונח, סימן, ניתן למצוא בפרק מסע

בתקשורת.

157157

ל ל מעג תג - אמצעי לפתיחה ולסגירה ש המי מל חש

ית חשוך. חוץ וגם הב ך ב עה מאחרת. חש ש יתה ב ם הב עת הגעשו? ת בר הראשון ש מה הד

די להדליק את האור. י כ מל תג החש ד למ יטו את הי אי תוש וד בי וכך נדלק האור. מל ל חש תג סוגר מעג המ

ל מתגים שונים. מונה ש לפניכם ת

ך: תוח כ ן מתג פ ך: נסמ ן מתג סגור כ נסמ

יוד הצ לפרטי תג המ את נצרף ים. רב מל חש ירי מכש ב מתג מוצאים רנו. בר הכ כ ש

ה ת כ יון ב ד

קע י על ידי הכנסת הת מל יר חש ר להדליק מכש אפשקע. קע מהש ק אותו על ידי הוצאת הת קע ולנת לו לש ש

י? מל יר חש מכש ן נחוץ מתג ב מדוע אם כ

ימה מש

ל עט. שוט ש עזרת קפיץ פ י, ב מל קל לבנות מתג חשחוברת עמוד 165 ב ימה 11 ב מש י ב מל נבנה מתג חש

העבודה.

פנס מתג ב

דה מעב י ב מל תנורמתג חש מתג ב י מל מתג חש

י מל ל החש עג תוח – המ תג פ המ ש כל. עג מ מל אינו זורם ב תוח והחש פ

י מל ל החש עג תג סגור – המ המ ש כמל. סגור וזורם בו חש

כדאי להביא לכיתה מתגים כדי שהתלמידים יכירו

אותם ויתרגלו את השימוש בהם.

כאן המקום לשוב ולדון בנושאי בטיחות בחשמל.

שחרור תכוף של השקע מהתקע גורם לבליה

מסוכנת. השימוש במתג הוא גם נוח וגם בטיחותי.

דיון בנושאי בטיחות בחשמל יקרב אותנו לסיכום

הנושא החשוב בהמשך בפרק זה שלוש פעמים.

158158

פת מורס שים אותנו ש מ ש מ ש כללים ש המ ר ש הק ירי ומכש לפון הט המצאת לפני סימנים פת ש חה ת פ ואף הבהובי אור אמצעות ב מידע העבירו היום, ים י מל חש לים מעג ב נעזרים מורס פת ש ב מורס. פת ש מיחדת,

ובמתגים.

ימה מששוט ואיך מעבירים יר מורס פ יצד בונים מכש נלמד כ

עמוד 167 ימה 12 ב מש אמצעותו מידע מלולי, ב בחוברת העבודה. ב

מתג מרחק - הרחבהה. הוא מדליק או מכב נורה ש ית רחוק מאוד מהמ ב תג ב לל המ דרך כ ב

יצד הוא מצליח להדליק אותה? כחוטי לושה מש או נים מש עשוי ש פתיל, ב ית ב ב ים ש מ ת מש אנחנו

מל. חש

ה: נ רחק ממ רים מנורה למתג המ יצד מחב ים כ א מדג האיור הבמל. ני חוטי חש פתיל ובו ש י נעזרים ב מל ל חש די ליצר מעג כ

ל תג לקטב אחד ש ל המ ר צד אחד ש י אחד )חוט א( מחב מל חוט חשטב החיובי(. נו הק ל גמה ש ד הסוללה )ב

ר את ני )חוט ב( מחב י ש מל חוט חשיר כש תג למ ל המ ני ש ד הש הציר כש י. המ מל החשחוט ר ב י מחב מל החשל ני ש טב הש י לק מל חשל ך נוצר מעג הסוללה. כר י סגור ואפש מל חשיר להפעיל מכשמרחוק.

ה חוטי לוש תיל עם ש פמל חש

חוט א

חוט ב

חוט א

חוט ב

- +

159159

סכום

מל דים וחמרים המוליכים חש חמרים מבדמל. חוטי חש מל זורם ב החש למדנו ש

מל. מל מוליכים חש חוטי החשמל? ה עשויים חוטי החש אבל ממ

הם. מל וצפו ב ה חוטי חש ת כ רקו ב אלה זו, פ די לברר ש כ

ה ת כ יון ב ד

מו: ה וסכ ת כ דונו בנויים? מל וכיצד הם ב ה עשויים חוטי חש ממ

י? מל ל חש מל סוגר מעג חוט החש איזה חמר ב

ימה מש

ימה 13 מש ה ב ת כ הן ב דנו ב אלות ש ק את הש נבדחוברת העבודה. נבדק חמרים אחרים עמוד 168 ב ב

מל או ירים ונראה אם הם מוליכים חש אנחנו מכ שחוברת העבודה. עמוד 169 ב ימה 14ב מש דים ב מבד

ל החמר. כונה ש מל היא ת הולכת חשי. מל ל חש ד אינו סוגר מעג חמר מבד

י. מל ל חש חמר מוליך סוגר מעג

י מל ל חוט חש מבנה ש

לסטיק צפוי פ

כת מת

יש להביא לכיתה חוטי חשמל מקולפים חלקית.

)חוטי חשמל שהוסר מהם כיסוי הפלסטיק העוטף

אותם(.ביחידה זו אנחנו מציגים

תכונה המאפיינת מתכות: הולכת חשמל.

בחרנו ללמד נושא זה בשיטת החקר והגילוי. סביר

שבתצפית הראשונה יבינו התלמידים שבמרכז חוט

החשמל נמצאת מתכת, נחושת. הפלסטיק עוטף את

הנחושת.

160160

י מל יר למדידת זרם חש רם - מכש מד הזיר מכש זרם, מד ב נעזרים שונים חמרים ל ש מוליכות וות להש די כ

י. מל ש למדידת זרם חש מ ש המ

ר למדד איזה י ואפש מל ר עובר בו זרם חש אש יר נע כ כש ל המ חוג ש המש יותר. יר: זרם חזק או זרם חל רך המכש זרם עובר ד

ים מאוד. ש ם זרמים חל ה ג רם מגל מד הז

י הוא . מל ל חש ל מעג סרטוט ש ל מד זרם ב ם ש סכ ימן המ הסי. מל חש ל מעג בונים שונים, חמרים ל ש המוליכות את וות להש די כי מל החש רם הז את ובודקים ל עג למ אחר חמר עם פ כל ב רים מחב

רם. מודד מד הז ש

ה ת כ יון ב ד

רם: מד הז ערו, מתי נמדד זרם חזק יותר ב שי או עם מל לא מוליכה היטב זרם חש כת ש עם מת

י? מל מוליכה היטב זרם חש כת ש מת

ימה משל חמרים שונים וה את המוליכות ש נש

חוברת העבודה. עמוד 170 ב ימה 15 ב מש ב

מד זרם

המדידה בעזרת מד זרם עלולה להיות זרה לילדים

מאחר שבחיי היום יום יש מעט מכשירי מדידה

הנעזרים בתנועה של מחט. אנחנו מציעים להדגים לילדים איך לבצע את

המדידה. במדידה ניעזר במטילי חומרים שונים: חלקם

מבדדים – הקריאה של המכשיר תהיה 0, ואחרים

מוליכים או מוליכים למחצה כגון מתכות שונות,

ברזל, אלומיניום, כרום-ניקל, אבץ, גרפיט. חשוב להשתממש בכרום-ניקל.

יש לחבר את מד הזרם למעגל חשמלי, לחבר אליו את החומרים הנבדקים ואז

לנסות ולסגור את המעגל.כדאי להראות לכל

התלמידים שיש חומרים שמוליכים חלקית חשמל.

161161

י מל רם החש נות את הז ר לש יצד אפש כל? - הרחבה עג מ הזורם ב

לנו היה ב ק רם ש ה שונה. הז מד מל ב חמרים שונים מוליכים חש ראינו שהחמר הוא מוליך טוב יותר. כל ש חזק יותר כ

אפן זה על חזק יע ב פ י מחמרים שונים ולהש מל ל חש ר לבנות מעג אפשל. עג מ עובר ב י ש מל רם החש הז

ר אליו סוללות שונות? י אם נחב מל ל החש עג מ רם ב אך מה יהיה הז

ית צפ תאלה די לבדק ש ירים כ אנחנו מכ י ש מל יוד החש צ נעזר ב

חוברת העבודה. עמוד 172 ב ימה 16 ב מש זו, ב

לים קב מ רם ש מוש ולכן הז ה ש בר עשו ב כ נה או ש לפעמים הסוללה ישסוללה ב ש ה מז יותר ש חל ה נ ממ

ה. טריאת לאחסן נוהגים ש ים אנש יש מר לש די כ יא קפ מ ב הסוללות

אותן טריות זמן רב יותר.

ר אש לים כ קב מ רם ש הזה סוללות יחד מ רים כ מחב

י חזק יותר. מל סוללה חזקה יותר נותנת זרם חש ראינו שה סוללות יחד? מ י כ מל ל חש אותו מעג ר ב מה יקרה אם נחב

ה ת כ יון ב ד

שות: חל ה סוללות מ כ יחד ר נחב אם יקרה מה ערו, של ל סוללה חזקה אחת )למש האם הן יכולות לתת זרם של קב נ רם ש וה לז נו זרם ש ל 3V ית ע סוללות ש האם ארב

?)12V ל מסוללה ש

ית צפ ת

ית צפ ערתכם ותכננו ת יצד נוכל לבדק את הש יעו, כ הצעמוד 172 ימה 17 ב מש פרט ב מ עו אותה כ צ מתאימה. ב

חוברת העבודה. ב

המטרה היא למדוד את הזרם החשמלי שמקבלים עם מוליך כשהוא מחובר

לסוללות שונות. אפשר גם לחבר כמה סוללות בטור ולהראות למשל שחיבור

בטור של שש סוללות של 1.5v נותן זרם שווה לזה של

. 9v סוללה אחת של

יש להדגים לפני התלמידים שיטת החיבור בטור של

הסוללות. כאשר מחברים את הסוללות בשורה זו לזו,

יש להקפיד על חיבור סימן + לסימן -. חיבור אחר לא יסגור

את המעגל.הסוללה נותנת מתח שתלוי

בסוג שלה וגם בטריותה והשימוש שכבר עשו בה.

לכן התלמידים יקבלו קרוב לוודאי מדידות מגוונות

וטוב שכך. בדרך זו יבינו את חשיבות מכשיר המדידה.

כדאי להביא לכיתה סוללות טריות וסוללות ישנות

ולהשוות ביניהן בעזרת מד הזרם.

162162

יר - הרחבה כש מל למ מתאימים מקור חשסוללה ים ב ש מ ת יר מש כל מכש ל סוללות. ב ים ש ש סוגים רב י ראינו שר ר לחב רם, אפש מד הז ל זרם שונה ב די לקב כ ם ש תאימה לו. ראינו ג המ

ה סוללות יחד. מ כאלות: ה ש מ נבדק כ

יר? איך יודעים איזו סוללה מתאימה לכל מכשרות יחד? חב מ ה סוללות ש כמ ר להחליף סוללה אחת ב האם אפש

ני ים עם ש י מל לים חש ל מעג ני זוגות ש גים בו ש איור: מצ נתבונן ב.1.5V-6 וV,ל נורות סוגים ש

ני ש איור 1 יש ב בים י מל לים החש עג המ

:1.5V ל סוללה של א יש מעג אבל ב

ל 1.5V ואלו נורה של ל ב יש נורה ש מעג ב

.6V

ני ש איור 2 יש ב בים י מל לים החש עג המ

:6V ל סוללה של ג יש מעג אבל בל 6V ואלו נורה של ד יש נורה מעג ב

.1.5V ל ש

ה ת כ יון ב ד

י? מל ל חש כל מעג ערו, מה יקרה ב שיצד יעו כ לים, הצ עג ין המ לים ב כם הבד אם יהיו לדעת

ב. צ ן את המ ר לתק אפש

ימה משימה מש ה ב ת כ דיון ב העליתם ב ערה ש דקו את ההש ב

חוברת העבודה. עמוד 174 ב 18 ב

ל א מעג

1.5V 1.5V

ל ג מעג

6V

6V

6V

1.5V

ל ב מעג

1.5V 6V

ל ד מעג

1

2

בדיון בכיתה כדאי לכוון את התלמידים לחומר

שלמדו ביחידות קודמות ובאפשרות שהכירו, לחבר

בשורה כמה סוללות. התלמידים צריכים לגלות

12V בעצמם שנורה שלאינה דולקת כאשר המתח

של הסוללה נמוך מדי. לעומת זאת, אם שמים נורה של 1.5V במעגל שמחוברת

בו סוללה של 6V, הנורה תישרף.

בכיתות טובות אפשר להתייחס לסכנה שבשימוש

מכשירי חשמל המגיעים אלינו מארה"ב ומותאמים

למתח של 110V, בעוד .220V ,שהמתח בארץ כפול

לכן חייבים להשתמש בשנאי כדי שהמכשיר לא

יישרף.

מכשירים חשמליים מסומנים ב-2 יחידות:

)V 1. יחידת המתח )וולטשבה עומד המכשיר

)בארץ ובאירופה עד 230V לעומת

זאת בארה"ב למשל המכשירים עומדים עד למתח של 120V בלבד(

2. יחידת ההספק של .)W המכשיר )ואט

יחידת זו מבטאת את התפוקה שהוא נותן ואנו

נוהגים לתאר בשפת היום יום. נורות למשל, בהתאם לעוצמת האור

שהן מפיקות.

בספר הלימוד לא התייחסנו כלל להספק אלא רק למתח, כל זאת כיוון שחייבת להיות

התאמה בין עוצמת המתח למכשיר, אחרת עלולה

להיגרם תקלה.

163163

סכום

נה ד

יונתן

אול ש

מל? ד או מוליך חש האם גוף האדם מבדלגעת לא אותנו מזהירים מיד ת נה: דירים מכש ק ב ית ולא להתעס ב קעים ב ש ב

ים. י מל חשן. קראתי המון ש מסכ י זה ממ יונתן: כמלו התחש ים ש עתון על אנש עמים ב פ

ומתו.ן? אנחנו ה זה מסכ אול: אבל למ ש

מל? מוליכים חש

ה ת כ יון ב דאמצעותה נוכל לבדק אם גוף האדם ב ית ש צפ יעו ת הצ

מל. מוליך חש

ית צפ תימה 19 מש מל ב נבדק אם גוף האדם מוליך חש

חוברת העבודה. עמוד 176 ב ב

ת. מו חוטי נחש מוצקים מוליכים, כ מל עובר ב זרם חשגוף האדם. נוזלים מוליכים וגם ב ם ב הוא עובר ג

נוזלים - הרחבה מל ב הולכת חשכת, היו מוצקים. ת מל ממ מו חוטי חש רנו, כ הכ ל המוליכים ש עד כה כ

מל. גוף האדם מוליך חש ם ש למדנו גמל? ם נוזלים מוליכים חש נוזלים? האם ג ומה קורה ב

ימה משחוברת ב 178 עמוד ב 20 ימה מש ב אלה הש את נבדק

העבודה.

ה ת כ קים ב בד מ במקור ש ב מ ת נשש מאוד זרם חלנה. אין בו סכ ש

בית ית וב ב נזכר, בפר יש מקורות הס

מל חזקים חשה יותר. הרב

הם ע ב אין לבציות דומות. צפ תן מאוד!!! זה מסכ

164164

מל חש דוד ובטיחות ב בן מאוד. מל מסכ החש רנו ש חזרנו והזכ

אנחנו ר אש כ נה כ מס נע נמ יצד כ היטב לדעת עלינו מל. ירי חש מכש ים ב ש מ ת מש

ל קע ש רים ת ר אנחנו מחב אש מיחד כ הר ב עלינו להזמל. קע החש י לש מל יר חש מכש

יר מכש ל ש קע ת ק ננת ר אש כ ם ג זהירים נהיה קע. י מהש מל חש

ירי מכש ב ים ש מ ת מש אנחנו ש כ נו ב גיעה פ למנע די כ ירי מכש ל ש צרנים הי ם ג בים חי מל, חש

מל להגן עלינו. החשים ש מ ת מש אנחנו ש מל החש ירי מכש ל ש מונות ת ב נתבונן

ים זאת. יצד הם עוש ית ונבדק כ ב הם ב ב

ה ת כ יון ב דמונות? ת ב ירים ש כש ף לכל המ ת מה משפת זו כה חשובה לנו? ת כונה מש מדוע ת

ימה מש

ים ש מ ת מש אנחנו ש כ זהירות ב לנהג נוכל יצד כ נברר מדנו ל ש מה את ם ונסכ ים י מל חש ירים מכש ב 180 עמוד ב 22 ימה ובמש 179 עמוד ב ,21 ימה מש ב

חוברת העבודה. ב

לויים.. כת ג מל ובחלקי מת חוטי חש ידים חשופות ב אסור לגעת במל. גוף האדם מוליך חש

גופנו הוא יגרם לנו נזק רב. י חזק ב מל אם יעבר זרם חשה ואפלו מות. וי אב חזק, כ גרם כ ת מל“ ש ת חש ל “מכ אנחנו עלולים לקב

מל! חש הר ב עלינו להז

בדיון יש לכוון את התלמידים לכך שכל

מכשירי החשמל וגם חוטי החשמל עטופים בחומרים

מבדדים.

165165

מל ארון חש

חון ט מפסק ב חת ממסר פ

ית ב טיחות ב ירי ב מכשמל. ית יש ארון חש כל ב ב

ת מכ ני מפ עלינו ים גנ מ ש חשובים ירים מכש ני ש יש ארון בחון. ט חת ומפסק ב מל: ממסר פ חש

ליפת ה מאוד. ד ם קטנ מל ולו ג ליפת חש ה ד חת מגל ממסר הפי. מל ר נוצר קצר חש אש מל עלולה להתרחש כ חש

ית, ב ב מל החש ת רש ב ליפה ד ש י ש מזהה חת הפ ממסר אם ית. מל לב קת החש ד את אספ בו “קופץ“ ומפסיק מי תג ש המ

יר כש ל זרם ממ ן ש ני מעבר מסכ חת מפ דרך זו מגן ממסר הפ בלה. ק תוצאה מת י אל גופנו כ מל חש

י"( מל קק חש ם "פ ש לשון היום יום נהוג לכנותו ב חון )ב ט מפסק בית ב ב מל ת החש רש ב רך החוטים ד הם עובר ב ר מקרים ש מאת

י. זרם חזק מדרב חם ר ליצ תך, להנ החוטים עלולים ה אל כ מקרים ב

לקה. ולגרם ד“קופץ“ חון ט הב מפסק ל ש תג המ ה, אל כ לות ק ת למנע די כ

י. מל רם החש קת הז ד את אספ ומפסיק מילקות ני ד ירים ומפ ני קלקול מכש חון מפ ט דרך זו מגן מפסק הב ב

נות. מסכ

ימה משעמוד 181 ימה 23 ב מש מדנו ב ל ם את מה ש נסכ

חוברת העבודה. ב

דאי לדעת כ

י מל קצר חשירים מכש ב מל החש חוטי לפעמים מתקלקלים, ית ב ב אותנו ים ש מ ש המזה. ב זה נוגעים והם ף נחש דוד הבני ש ין ב ש ע ג המ רך ד זורם מל החשי. מל החש יר כש המ רך ד ולא החוטים ליפת ה ד י הוא למעש מל צר החש י. הק מל ם קצר חש ש ים זאת ב אנחנו מכנע פג נ יר ש מכש ע ב מל. אם נג ירי החש צר עלול לקלקל את מכש מל. הק חש

נת. מל" חזקה ומסכ ת חש ל "מכ קצר, אנחנו עלולים לקב ב

166166

מל חש כון ב התיעלות וחסלוי מקומות הב רחוב, ב פר, ב בית הס ית, ב ב מל רב ב אנחנו צורכים חש

ובמקומות העבודה. נור ת י, מל החש הדוד קרר, המ הם ית ב ב ים רי העק מל“ החש “זללני

זגנים. ול ותנורי החמום, המ ש הבמל חמרי תחנות הכח, שורפת חברת החש מל ב די להפיק חש כ נזכר ש

רפה פולטת לאויר זהום רב. לק. הש דמוש ביבה, אם נצמצם את הש ס גיעה ב סף ולצמצם את הפ נוכל לחסך כ

מל. חש ב

מל: חש ר וצריך לחסך ב אפשר אנחנו יוצאים אש ה את האור כ נכב •

ה. ת מהחדר ומהכ

ר אנחנו יוצאים אש זגן כ ה את המ נכב •ה. ת ית ומהכ מהב

מל חסכניות. נורות חש ש ב מ ת נש •

ים: חסכני מל חש ירי מכש ב ש מ ת נש •נורים ת מקררים, וק ש ב היום יש חוסכים ש אחרים מל חש ירי ומכש

מל. חש ב

ה ת כ יון ב דמל? חש יצד נוכל לחסך ב יעו, כ הצ

ימה משמל חש יצד לחסך ב ל כ יך ונתרג נמש

חוברת העבודה. עמוד 182 ב ימה 24 ב מש ב

167167

דאי לדעת כלהפקת ים חלופי יה אנרג מקורות למצא ים מנס ענים מד

ביבה. ים לס קורות להיות זולים וידידותי מל. על המ חשמל: ה להפקת חש אל ני מקורות כ ש ים ב ש מ ת ראל מש יש ב

אים ת – ים( סולרי אים מת בים רכ )המ מש ש קולטי רינה הק ית אנרג את והופכים מש הש אור את הקולטים

מל. לחש

על פעלות המ ינות טורב הם ב בונים ש אזורים – רוח ת חובוב ית הס ינות ואנרג ידי הרוח. הרוח מסובבת את הטורבהדליק ים ש ל האופנ אפן דומה לדינמו ש מל, ב הופכת לחש

נורה.ה לכמ מל חש קות מספ והן רוח חוות יש ובגולן ליל ג ב

ביבה. ס ובים ב יש

מים קורה ב מ אנרגיה ש ים ב ש מ ת עולם מש ארצות רבות ב בית מים. נופלים מגבה רב – אנרג מים ש זורמים או ב

נים בר לפני ש ל מים זורמים היה נפוץ כ יה ש אנרג מוש ב השה. עו לטחינת חט ים הזורמים סי רבות. המ

מים הנופלים מגבה עקר ב ית מים, ב אנרג ים ב ש מ ת יום מש כמל. רב, להפקת חש

דולים, ל נהרות ג אפיקים ש בוהים ב ך מקימים סכרים ג ם כ לשל דול ש כר נוצר מאגר ג מצרים. מאחורי הס ילוס ב מו נהר הנ כ

פותחים ש כ מים. ים המ כר, הס את אפיק אל נופלים ומסובבים חל הנינות מהירות טורב במל חש פיקות מ שיה אנרג חררים ומשלהפקת ת ש מ ש מ ש

מל. חש

יה חלופיים מקורות אנרג

מש קולטי ש

ת רוח חו סכר

ים אים סולרי עזרת ת אורה ב ת

168168

סכום

מל חש תופעות בירלי פ ליל הס ם חדרי רחצה. הס די לחמ ירלה כ תנורי ספ ים ב ש מ ת חרף מש ב

דול. הוא הוא גוף חמום הדומה לקפיץ גמל. מוליכה חש כת ש עשוי מת

זרם נור, עובר הת מדליקים את ר אש כליל. ס י ב מל חש

פולט הוא חם. ופולט ם מתחמ ליל הסם אור. ג

ה: ת כ ב ל המורה מה ש ג אמצעות הד ב ת תופעה זו יצד מתרחש כ נלמד ה. הלי נדליק כ

אמצעות אטב. כת ב נחזיק מוט מתה. הלי כ ב כת לאש הבוערת ש ת נקרב את מוט המ

ה ת כ יון ב דתופעות ה ב ת כ ל המורה ודונו ב מה ש הדג צפו ב

יתם. ל ג ש

אש. מים אותה ב חמ מ ש כת מתלהטת כ המתנור גורם תופעות דומות. ת ב לילנית ש ס עובר ב י ש מל זרם חש

תכת והיא פולטת חם ואור. הוא מלהיט את המ

ית צפ תר אש מים כ ית מה קורה למוליכים מסי צפ ת נבדק ב

עמוד 183 ימה 25 ב מש מל ב הם זרם חש עובר בחוברת העבודה. ב

י. מל הם זרם חש ר עובר ב אש מים כ חמרים מוליכים מתחמר עובר אש ם אור כ נוסף לפליטת חם פולטים ג ב יש חמרים מוליכים ש

י. מל הם זרם חש ב

ציוד דרוש להדגמה: חוט או מטיל מתכת, כהליה

וגפרורים, אטב עץ.בהדגמה התלמידים

רואים שהמתכת מתלהטת לטמפרטורות גבוהות,

כשמחממים אותה. כשהמתכת מתלהטת היא

פולטת אור וחום.חשוב שהתלמידים יבינו

שזרם חשמלי גורם תופעות דומות.

מומלץ להביא לכיתה תנור כדי שהתלמידים יחוו

בעצמם הפצת חום ואור ממנו. מומלץ להדליק

את התנור בחדר חשוך. יש להקפיד על שימוש

זהיר בתנור החימום: לא לגעת בספירלה ולא להניח

לתלמידים לחבר את התנור לחשמל.

חשוב להדגיש שהתנור פולט גם אור וגם חום.

169169

ית )נורת להט( מל הנורה החשי. מל ה זרם חש עובר דרכ ש ית פולטת אור כ מל הנורה החש

נור סלילנית. מו ת ם פולטת חם רב, כ הנורה דולקת היא ג ש כיבים. ה מרכ מ ה רק כ שוט. יש ב מבנה הנורה פ

נוכל די ש סיס הנורה העשוי חמר מוליך. צורתו ברג כ בריג – ב תמו. אן ש נורה ומכ להבריג אותו לבית המ

יו אל ני צד ש ר ב סטן. הוא מחב ם טונג ש כת ב חוט להט – עשוי מתני חוטים מוליכים. ש

ני בריג. חוט מוליך ש ת ר אל החמר המוליך ב חוט מוליך אחד מחבבריג. ר לבסיס הת מחב

ל הנורה נתמכים על ידי תומך הט ש ני החוטים המוליכים וחוט הל שכוכית. מז

מכל כוכית עטופים ב הט, החוטים המוליכים ותומך הז חוט הלקוף. זכוכית ש

בריג ת

חוט להט

חוט מוליך

בריג סיס הת ב

מכל זכוכית

תומך כוכית מז

ית מל מבנה הנורה החש

אנחנו נוגעים כאן במושג המערכת בלי להזכיר אותו

במפורש. יש במערכת כמה מרכיבים שרק פעולה משולבת שלהם מאפשרת פעולה תקינה. המערכת,

הנורה, קולטת אנרגיה חשמלית שמקורה בזרם

החשמלי העובר בה. הזרם החשמלי יוצא מהנורה וחוזר

דרך התבריג אל בית הנורה וממנו אל מקור החשמל.

זרם החשמל מגיע אל המוליך שבבסיס התבריג. הוא עובר דרכו ומגיע אל חוט הלהט וממנו למוליך

השני. הוא חוזר דרך התבריג אל בית הנורה ומשם למקור החשמל. ראו הערה מורחבת

במבוא למדריך למורה.

170170

דאי לדעת כ

ית מל אדיסון ממציא הנורה החשית? מל לי הנורה החש ינו ב איך היו נראים חי

נת 1880 על ידי תומס אלבה אדיסון. הוא למד ש ית המצאה ב מל הנורה החשי. מל הם זרם חש ר עובר ב אש פולטים אור כ ש מוליכים ש י ש

י. מל ם זרם חש רכ נה חוטי להט מחמרים שונים והעביר ד אדיסון ביותר. פלט את האור הרב ב י ש את החמר ש אדיסון חפ

מו חמרים אחרים חם, כ הפ א ש חם. אל יותר הוא הפ החמר הטוב ב הוא מצא שי. מל רכו זרם חש עבר ד עם ש כל פ רף ב דק, נש אדיסון ב ש

דור זכוכית חם לתוך כ ל פ אוני – הוא הכניס חוטי להט ש ב על רעיון ג אדיסון חשהט. ל חוטי הל רפה ש ך מנע את הש נו את האויר. כ הוציא ממ ש

יצד? כחם וגורם לבעירה. אויר יש חמצן. הוא מגיב עם הפ בחם. גיב עם הפ מ ם חמצן ש נורה, אין ג אם אין אויר ב

רפת. נותנת אור ואינה נש ח נורה ש ך הצליח אדיסון לפת ככלל אדיסון את הנורה ך ש המש לם. ב לקה לילה ש ל אדיסון ד הנורה הראשונה ש

למים. ך יומים ש מש והצליח להדליק אותה בסטן. הנורות כת טונג הן עשוי מת ל הט ש חוט הל נורות ש ים ב ש מ ת יום אנחנו מש כ

כת. ת אינו מגיב עם המ גז ארגון ש מלאות בה וצריך ל הן מתב ב הט ש חוט הל עות עד ש יות אלו פועלות אלפי ש מל נורות חש

ה. להתקין נורה חדש

ביבה. הט יאיר את הס האור מחוט הל די ש קופה כ הזכוכית שהט ושורף אותו. אויר מגיב עם חוט הל ב החמצן ש

אינו ש ארגון( ז )ג גז ב כוכית הז מכל תוך ב ש האויר מחליפים את לכן הט. מגיב עם חוט הל

ל אויר אל הנורה. ניסה ש סיס ומונע כ ר היטב אל הב כל מחב המ

ה ת כ יון ב דנורה י סגור ב מל ל חש יצד נוצר מעג ה: כ ת כ דונו ב

ית? מל החש

ותכונות לו מש פקיד ת יש מהם אחד ולכל יבים מרכ ה מ כ יש לנורה תאימות לתפקיד זה. המ

ר אפש ש נורה לים מקב יחד ופועלים ינים ק ת יבים רכ המ ל כ אם רק ל אור. להדליק אותה ולקב

171171

דאי לדעת כ

נורות פלואורסנטה יעילות נורות אל

ה יותר מנורות הרבלהט והן דולקות זמן

רב מאוד.ים את מות ולכן מכנ ם אינן מחמ הן ג

הן פולטות: אור קר. האור שנור עשויה מצ פופרת ש נורות פלואורסנט יש ש ב

זכוכית ארך.ז נאון. לל ג דרך כ גז, ב הצנור מלא ב

ל חמר זרחני. צפוי ש נימי ב צדה הפ ה ב כוכית מצפ הזנורה, הוא פולט ב ז ש רך הג י ד מל ר עובר זרם חש אש כ

חמר ה פוגע ב עין האדם אינה רואה. האור הז אור שעינינו רואות. פולט אור ש רחני ש הז

הן. ש ב י ז ש סוג הג לוי ב הנורות פולטות ת צבע האור ש

ית וברחוב ב שות אותנו ב מ ש נורות המ

נורות הלוגן נורות הלוגן נותנות אור

חזק ויכולות לדלק זמן רב. ם יעילות יותר מנורות להט. הן ג

אבל הן פולטות חם רב מאוד. נורות הלוגן יש זכוכית מיחדת, ב

חירה. אינה מש זכוכית קורץ, של ה ש מות קטנ הנורות מכילות כ

קראת ל חמרים הנ בוצה ש זים מק גמן. אן ש הלוגנים, ומכ

י? מל יצד פועל קומקום חש כתנור ב י. מל חש זרם ם רכ ד עובר ר אש כ מים מתחמ מוליכים חמרים נעזרים י מל חש קומקום ב החדר. לחמום זו תכונה ב נעזרים סלילנית

תכונה זו לחמום מים. בה. תי יחים מים לש י מרת מל קומקום חש ב

י ולוחצים מל קע חש רים אותו לש די להפעיל את הקומקום אנחנו מחב כעל מתג ההפעלה.

י יש חלקים אחדים. מל קומקום החש בזה רים ומחב ינים ק ת החלקים ל כ ר אש כ רק ין ק ת אפן ב פועל הוא

לזה.י הוא מערכת לחמום מים. מל הקומקום החש

172172

ה ת כ יון ב ד

י מל קומקום חש מוצאים ב חלקים ש ה ב ת כ דונו בוכיצד הוא פועל.

ימה מש

י וכיצד הוא מל קומקום חש ם אילו חלקים יש ב נסכחוברת עמוד 185 ב ימה 26 ב מש יו, ב מוש מתאם לש

העבודה.

מתג מכסה

סיס ב

בל כי מל חש

י מל ל קומקום חש מבנה ש

גוף חמום

ידית

יה פ

רה ק נורית ב

בסטנדרטים נדרשים התלמידים להכיר קומקום חשמלי ולכן מומלץ לקיים

בכיתה דיון מעמיק בנושא. הקומקום משלב את כל

מה שלמדנו עד כה: הולכה ובידוד, אביזרים חשמליים

כגון מתג, כבל חשמלי ושקע, התחממות מתכת

במעבר זרם חשמלי דרכה וכמובן התנהגות בטיחותית בחשמל. מומלץ גם להדגיש

בפני התלמידים שהסכנה אינה רק התחשמלות כמו

במכשיר חשמלי רגיל, אלא שילוב של חשמל ומים,

ולכך נוספת הסכנה שבמים הרותחים.

בקומקום חשמלי גוף החימום ארוך ומפותל.

צורתו מותאמת לבסיס הקומקום. אורכו מגדיל את יכולת החימום שלו )מגדיל את שטח המגע עם המים(.

בקומקומים רבים יש גם תרמוסטט – מפסק המנתק

את גוף החימום מזרם החשמל כאשר גוף החימום

מתחמם יתר על המידה או כאשר אין עוד מים

בקומקום. כך מונעים סכנת שרפה של הקומקום.

173173

ל אדיסון - הרחבה יכון ש הליך הת תאת ח ת פ ש עד ה ארכ רך ד עבר ית, מל החש הנורה ממציא אדיסון, הוא ר לראות ש ל אדיסון, אפש הנורה. אם בוחנים את מהלך העבודה ש

יכון. הליך הת ים, ת אנחנו מכנ דרך ש על ב פ

המוצר:ית מל אדיסון המציא נורה חש

ה ימים. מ נותנת אור רב ופועלת כ ש

גם: הערכת הדחם. די להגן על הפ הו כ נות מש צריך לש

ני וגאוני: רעיון חדשדור זכוכית חם לתוך כ להכניס חוטי להט מפ

נו את האויר. הוציאו ממ ש

כנית: הערכת התנותנים אור רב מוליכים ש

תרון טוב ך זמן רב הם פ מש ב

גם: נית ד בחם פ ים. הוא מצא ש גמים רב נה ד אדיסון בעם כל פ רף ב נותן אור רב מאוד אבל הוא נש

י. מל עובר דרכו זרם חש ש

זהוי הצרך:ן אור ת י ת מוצר ש ני ב

ך זמן רב מש ב

חירת רעיון: בפיצים מ מוליכים ש ש ב מ ת להשי מל הם זרם חש עובר ב ש אור כ

חקירה ואסוף מידע:יותר? אילו מוליכים מפיצים את האור הרב ב

לי להתקלקל? ה זמן הם מפיצים אור ב מ כ

העלאת רעיונות:פיצים אור מ למצא חמרים ש

רישות המוצר דמוש ועמיד לארך זמן מוצר זול, נוח לש

לו, סויים ש נ עמים רבות. אבל הוא לא התיאש והתמיד ב ל פ אדיסון נכשמל הראשונה. ך נוצרה נורת החש עות רבות. כ האיר ש ר מצא חמר ש עד אש

ימה משעמוד ימה 27 ב מש ל אדיסון ב רכו ש ל עוד את ד נתרג

חוברת העבודה. 186 ב

174174

דור הפורח חוזרים לכי עם נורות צבעוניות ונתלה אותו מל ל חש יונתן: בואו נבנה מעג

ראו אותנו מרחוק. י די ש דור הפורח כ כ בדור. איך נדליק אותו? כ מל ב נה: אבל אין לנו חש ד

די כ חזקות סוללות ה מ כ עם ל מעג נבנה מאוד. שוט פ אול: שה אור. נותנות הרב נוכל להדליק נורות ש ש

175

176

נה זיוד

ניאליעל ד

רת קש קולטים מידע ויוצרים תחיתה. יש אזור הנ ים ב ים רב ים לנו אנש חכ מ ר ש ש ק נה: מודיעים לי ב ד

די טיסה. רוצה לראין אותנו תוך כ ם עתונאי אחד ש גהיה לנו ך ת רים אתו. כ ם אתכם מדב ן. העתונאי יראין ואני אצל זיו: מצי

יסה. בה על הט ת כבות יפות. אפלו ת מונות. נוכל להכין מהן כ מנו המון ת ם אנחנו צל יעל: ג

לם. עתון שלויזיה ולאינטרנט. בות לט ת עתון? נכין כ בות ב ת ה רק כ אל: למ ני ד

ה ת כ יון ב ד

עזרת הם ב ל ע ש ס ר על המ יעים לספ ידידינו מצלויזיה ולאינטרנט. בות לרדיו, לט ת עתון, כ בות ב ת כרכים ע ד כל אחת מארב ר למסר ב איזה מידע אפש

יניהן. לים ב הבד אלו? דונו ב

אנחנו מעבירים זה לזה מידע: ברים בות, רגשות, ד מחש

ך אנחנו אנחנו יודעים. כ שקשרת. יוצרים ת

די ליצר פות כ ש אנחנו נעזרים בקשרת. ינינו ת ב

ים אנש עם קשרת ת ליצר די כב. פוס, רדיו, טלפון, טלויזיה ומחש טכנולוגיה: ד ים אנחנו נעזרים ב רב

יצד אנחנו קולטים מידע ומעבירים אותו. נלמד כדי להעביר סוגי מידע שונים. שות אותנו כ מ ש פות המ יר את הש נכ

הדיון נועד לכוון את התלמידים לסוגי המידע

שאנחנו מעבירים בכלי תקשורת שונים:

מידע חזותי – כתוב, בתמונות וגם בתנועות מידע

קולי.היקף המידע שאפשר

למסור בכל אמצעי. איזה מידע קולטים טוב

יותר בכל אמצעי תקשורת.הדיון נועד לברר את ידע

העולם של הילדים ולהכין אותם לאפשרות שהם בעצמם יכינו מודעות

וכתבות על המסע בכדור הפורח כסיכום ללימוד

הנושא במשך כל השנה. כיוון זה מוצע בסוף הפרק.

177

ים עזרת החוש קולטים ומוסרים מידע ב

ה, ראי נו: ל ש ים החוש עזרת ב סביבנו העולם עם ר קש יוצרים אנחנו וש. מיעה, טעם, ריח ומש ש

לט(. ים עוזרים לנו לקלט מידע )קלט( ולמסר מידע )פ החוש

ל מאכלים. בלינים וש ל ת עם אנחנו קולטים טעמים ש חוש הט ב •

ל ל מאכלים וגם ש רחים, ש ל פ חוש הריח אנחנו קולטים ריחות ש ב •ים אחרים. אנש

ל חפצים. וש אנחנו קולטים מרקם וצורה ש ש חוש המ ב •

פת ש מיחדת, פה ש עזרת ב מידע קולטים אנחנו מיעה הש חוש ב •בור ומוזיקה. לילים: ד הצ

ים, ל פת האותיות והמ עזרת ש ה אנחנו קולטים מידע ב חוש הראי ב •נים. עות הפ נועות והב פת הת בעים וש מונות, הצורות והצ פת הת ש

ה ת כ יון ב ד

ים מידע מהעולם? ים חרש יצד קולטים אנש כ .1

רים מידע? ים עו יצד קולטים אנש כ .2 ר? ה מידע לעו לב נחי יצד מעביר כ כ

יניהם, שוחחים ב מ ים רואים ושומעים ש אנש .3מיעה. ה וש ני ערוצים: ראי ש לים מידע ב מקב

ים ואה לחרש הש לים ב איזה מידע נוסף הם מקבחוש אחד? עזרים רק ב נ רים ש ולעו

ימה מש

ה עזרת חוש הראי נבדק איזה מידע אנחנו קולטים בחוברת עמוד 190 ב ימה 1 ב מש מיעה ב וחוש הש

העבודה.

עם חוש הט

חוש הריח

מיעה חוש הש

ה חוש הראי

וש ש חוש המ

הדיון מוביל את התלמידים להבנה שהתקשורת עם

העולם סביבנו נעשית בעזרת החושים. כאשר

המידע נקלט בכמה חושים הוא עשיר ורב יותר מאשר

מידע שנקלט באמצעות חוש אחד בלבד.

כאשר משוחחים עם אנשים שומעים את דבריהם אבל

קולטים גם את הבעות הפנים ואת התנועות והן

נותנות מידע נוסף. גם ריחות שנודפים מאנשים משפיעים על התקשורת

שאנחנו יוצרים איתם.מחקרים מוכיחים שקשרים

קרובים עם אנשים מושפעים מאוד מחוש

הריח. לכן אנשים נעזרים בבשמים.

178

בע ט ים ב ין יצורים חי רת ב קש ת

קשרת עם ים, יוצרים ת עלי החי ב ל מו כ ני האדם, כ בים. עזרת החוש סביבתם ב

אמצעות ב ים חי עלי ב עם קשרת ת יוצרים צמחים צבעים, טעמים וריחות.

פקידים ים יש ת עלי החי מחים עם ב ל הצ קשרת ש לתאחדים:

אביקו אותם. י די ש ים כ עלי חי למשך אליהם ב •עזרו להם להפיץ י די ש ים כ עלי חי למשך אליהם ב •

הם. ל רעים ש הם ארוזים הז ב רות ש את הפ

ה ת כ יון ב דדי ליצר הם כ מחים נעזרים ב צ אמצעים ש ה ב ת כ דונו ב

ים. עלי החי קשרת עם ב ת

צבעים, עזרת ב יניהם ב קשרת ת יוצרים ים חי עלי ב ם ג מחים, הצ מו כריחות וטעמים.

קשרת חשוב נוסף. אמצעי ת ים ב ש מ ת ים מש עלי חי אך בקולות. ם ב ים ג ש מ ת הם מש

הדיון צריך לשמש חזרה על החומר שהתלמידים

למדו בפרק הצמחים בנושא ההאבקה ותקשורת בין

צמחים לבעלי חיים.מומלץ להפנות את התלמידים

לעמודים המתאימים בספר.אפשר לבקש מהם להביא

דוגמאות או להפנות אותם לחפש דוגמאות נוספות על ידי חיפוש מידע במקורות

שונים.הם צריכים למנות את

השימוש בצבעי פרחים ובצוף ולציין שחושי הראייה

והריח חשובים כאן.לציין שבעלי חיים אוכלים

פירות עסיסיים וכך הם מפיצים את הזרעים.

התקשורת כאן היא בצבע, בריח ובטעם.

לציין ריחות דוחים וחומרי רעל.

179

סכום

פקידים אחדים: ים יש ת עלי חי ין ב קשרת ב לתמינים אצל מיחד ב אחרות, נות סכ ני ומפ טורפים ני מפ להזהיר •

עדרים. קבוצות או ב ים ב חי שרטים אחרים, אצל הם ולמנע חדירת פ ל חיה ש ן את אזור המ לסמ •

בודדים. קבוצות קטנות או כ ים ב חי מינים שר למצא מזון. קבוצתם היכן אפש ים אחרים ב ן לבעלי חי לסמ •

ה. תקופת הרבי ין זכרים לנקבות ב ר ב ליצר קש •הן. ל אצאים ש הות לצ ין אמ ר ב ליצר קש •

הם. עו ב לא יפג די ש לא יתקרבו כ ים אחרים ש עלי חי להזהיר ב •

ימה מש

ים עלי חי קשרת נעזרים ב אילו אמצעי ת נברר בעמוד 192 ימה 2 ב מש קשרת ב יניהם ת די ליצר ב כ

חוברת העבודה. ב

ביבה. רים מידע לס ד ביבה ומש ים וצמחים קולטים מידע מהס עלי חי ב

מידע להם רים ד מש הם ים. החי עלי ב עם קשרת ת יוצרים מחים הצריחות ובצורות. צבעים, ב ב

אמצעות צבעים, ים אחרים ב עלי חי קשרת עם ב ים יוצרים ת עלי החי בפת גוף. אמצעות קולות וש נועות וגם ב ריחות, ת

ה הראי חוש ים: החי עלי ב ל ש ים החוש איברי ידי על נקלט ידע המאף, ב הריח חוש שון, ל ב עם הט חוש אזנים, ב מיעה הש חוש עינים, ב

עור. וש ב ש חוש המ

180

פה מלולית פה לא מלולית וש שים. לי מל קשרת ב ים יוצרים ת צמחים ובעלי חי

פה לא מלולית. ש הם נעזרים בפה לא מלולית. ש ים ב ש מ ת ם אנחנו מש ג ראינו ש

חול. פת המ פת הגוף וש נועה: ש פת הת ש אנחנו נעזרים באנחנו ובקולות: המוזיקה, פת ש ב צלילים, ב נעזרים אנחנו

כי, צעקה. מיעים צחוק, ב משתמונות ב תובה: כ מלולית לא פה ש ב ם ג נעזרים אנחנו

ובסרטוטים.

ימה מש

פה לא ש נבחן איזה מידע אנחנו מצליחים להעביר בעמוד ימה 3 ב מש מונות וסרטוטים ב ל ת מלולית ש

חוברת העבודה. 192 ב

חו ת ני האדם פ קשרת. ב חו אמצעי יעיל מאוד ליצירת ת ת ני האדם פ בפה מלולית. ש

ני סוגים ש יש לבני האדם טים. פ ש וממ ים ל בת ממ פה מלולית מרכ שתובה. פה כ בור וש פת ד פה מלולית: ש ל ש ש

ה ת כ יון ב ד

פה לא מלולית? עזרת ש ר להעביר ב איזה מידע אפשפה לא מלולית? ש מוש ב י מעורר ש איזה קש

פה לא מלולית? איזה יתרון יש לש

ימה מש

ואה הש פה מלולית ב ל ש תרונות ש נבדק את היחוברת עמוד 193 ב ימה 4 ב מש פה לא מילולית ב לש

העבודה.

שפה לא מילולית מאפשרת לנו להעביר רגשות

ותחושות. קשה להעביר באמצעותה מידע מדויק

ומורכב.שפה מילולית מאפשרת

לנו למסור מידע רב ומורכב בדיוק רב.

181

סכום

פה חה עוד לפני הש ת בור התפ פת ד שתובה. הכ

להעביר האדם ני ב נהגו עבר בירים. וש ספורים אמצעות ב מידע ירי ל עוד לא היו לבני האדם מכש כידע מר על המ הקלטה, הם יכלו לשה מאדם על פ ב ידי העברתו רק על

לאדם. רון ולא כ ברים נאמרו מתוך הז הד

הם עברו ש שו אותם כ ב עם ש פמאדם לאדם.

רת לנו לרשם את תב מאפש המצאת הכמר עליו לארך זמן. דיוק רב ולש ידע, להעביר אותו ב המ

מר מידע רת לנו לש ל הקלטה מאפש המצאת טכנולוגיה שקולי ותמונות.

כל ב ידע מ ב ש מ ת ולהש לחזר לנו רת מאפש ידע המ מירת שרצה. נ מקום ובכל זמן ש

שוט וקצר. ר להעביר מידע פ פה לא מלולית אפש ש בר להעביר מידע רב ובדיוק רב יותר. פה מלולית אפש ש ב

לולית. פה המ אמצעות הש מר מידע ב קל יותר לש

ה על פ העברת מידע ב

182

סימנים לקליטת מידע ולהעברת נעזרים במידע

פה ובש מלולית פה ש ב נעזרים אנחנו ולקלט אותו להעביר מידע די כלא מלולית.

סימנים. ים ב ש מ ת פה מש כל ש בנועות וקולות. ימנים הם צבעים, צורות, ת פה לא מלולית הס ש ב

עבורם. ש לו מזון ב י פורים ש ן לחרקים ולצ רח עם צבעים בולטים מסמ פ

אותנו. לראות מח ש הוא ש ן מסמ לשונו ב ק ומלק נב ז ב ש כ מכש לב כהוא כועס. ן ש קול מסמ ים ונוהם ב נ ף ש לב חוש כ

הוא רעב או עיף. ן ש ינוק בוכה מסמ ת

סימנים. ים ב ש מ ת תובה אנחנו מש פה הכ רת ובש דב פה המ ש ם ב גרב מידע עזרתן ב להעביר ר אפש ולכן ים רב סימנים ה אל פות ש ב יש

מאוד.אנחנו ש )האותיות עצורים ב ים ש מ ת מש אנחנו רת דב המ פה ש ב

מיעים( ובהברות. מש

דוגמאות לעצורים:

ב, ג, ד, כ, ל, מ, נ, ס, פ, צ, ק, ר, ש, תהברות:

ח צירה ת וא חטף פ ש ח קמץ חיריק סגול ת פ

183

סכום

ימה משתובה פה הכ ש ירים ב נברר אילו סימנים אנחנו מכ

חוברת העבודה. עמוד 194 ב ימה 5 ב מש ב

סימנים ם: ש ב ים מכנ ותוים אותיות בון, חש סימני סוק, פ סימני מים אותם. כותבים או רוש ים, סימנים ש רפי ג

ימה משש מ ת להש ים רפי ג סימנים לנו עוזרים יצד כ נבחן 195 עמוד ב 6 ימה מש ב חקים חק מש ולש ירים מכש ב

חוברת העבודה. ב

די להעביר מידע. פה כ ש סימנים ב אנחנו נעזרים בכתיבה. ים אותנו ב ש מ סוק מש אותיות וסימני פ

וב. עלות חש בצוע פ ים אותנו ב ש מ בון מש ספרות וסימני חשדבור. ים אותנו ב ש מ עצורים והברות מש

כתיבת מוזיקה. ים אותנו ב ש מ וים מש ת

תוב ים להעברת מידע כ רפי סימנים ג מוש ב ש

ים. ים רב רפי סימנים ג תובה אנחנו נעזרים ב פה הכ ש בים. עזרת מל טים ב פ אנחנו בונים מש

ים. אותיות עוזרות לנו לכתב מל

כ ל מ ו ששלום לכולם

184

ים מל ין ב רוח ים ולש ט פ ש מ ב חלקים יש להדג עוזרים סוק פ סימני ט. פ ש מ ב

סיק, פ דומים: סימנים ב ים ש מ ת מש עולם ב תובות הכ פות הש כל באלה ובסימן קריאה. סימן ש ן נעזרים ב כל ים. ב רש תים, ג ה, נקד נקד

יג די להצ אותם סימנים כ ים ב ש מ ת עולם מש רב הארצות ב בפל וחלוק. בון: חבור, חסור, כ עלות חש פ

ספרות שונות. ים ב ש מ ת פה הערבית מש ש אבל בדי לכתב מוזיקה. וים כ אותם ת ים ב ש מ ת עולם מש רב הארצות ב ב

פות שונות. רים ש מדינות שונות כותבים ומדב אבל ב

ה ת כ יון ב ד

נטומימאים ופ רקדנים מוזיקאים, ספורטאים, .1נוכל יצד כ עולם. ב מקום כל ב לעבד מצליחים

יר זאת? להסבקשרת ת י ב ר על הקש ב ים להתג יצד אנחנו מנס כ .2

פות שונות? רים ש דב ים המ ין אנש לולית ב המ

) ( ; " " _ - . : ,

שלום

سالم

Мир

Paix

123456789

ערבית ספרות ב

מובן ששפה לא מילולית מאפשרת לתקשר גם כשאין

שפה משותפת. יש שפות שמוגדרות מראש

שפות בין-לאומיות כמו שפת המוזיקה ושפת

התנועה. לכן העוסקים בתחומים אלה מצליחים לעבוד בכל מקום בעולם.

גם כללי משחק משותפים בכל העולם מאפשרים

לספורטאים להתחרות בכל העולם. הניסיון להפוך שפה אחת, כמו האנגלית, לשפה

בין-לאומית, נועד לסייע בתקשורת בין בני מדינות

שונות. מגמה זו פוגעת במגוון התרבותי וחוקרים

טוענים שאלפי שפות נעלמו מהעלום בשנים האחרונות.

185

סכום

מי צריך סמלים?עולם. כל הארצות ב ל ב סמלים מקב מוש ב הש

יש עולם ב מדינה לכל לערים ה. ל מש וסמל גל דסמלים יש עולם ב רבות

הן. ל מיחדים מש

לחברות מסחריות רות נותנות ש ולחברות ש

הן. ל בור יש סמל מש לצ

ל חברות סמלים שרים מות מכ מסי

עולם. ארצות רבות ב ב

ה ת כ יון ב ד

העיר ל ש מל ובס ראל יש מדינת ל ש מל ס ב התבוננו כל סמל? מה מיחד בו? לים: מה רואים ב ירוש

ה? סמלים אל חרו ב כם ב מדוע לדעתמהו סמל מצלח?

ימה משסמלים מוש ב הם ש ים ב עוש ימנים ש נבחן את הס

חוברת העבודה. עמוד 196 ב ימה 7 ב מש ב

פה לא מלולית – צבעים, ל ש סימנים ש מוש ב ים ש סמלים אנחנו עוש באותיות, – לולית המ פה הש ל ש ים רפי ג ובסימנים מונות, ת צורות,

ים. ספרות ומל

ראל גל מדינת יש ד

בע מורות הט רשות ש

לים סמל העיר ירוש

מיקרוסופט

קוקה קולה

דינה סמל המ

מקדונלד'סניקי

186

מרורים תים. מרורים רב רחוב אנחנו רואים ת ב

כל העולם. רים ב מרורים מכ התביבה: ס א ב הם עוזרים לנו להתמצ

הם נותנים לנו מידע:

נה: ני סכ הם מזהירים אותנו מפ

יצד עלינו לנהג: הם נותנים לנו הוראות כ

ימה מש

רנו הכ בוצות ש לוש הק מרורים לש ן את הת נמיחוברת העבודה. עמוד 196 ב ימה 8 ב מש ב

187

מרורים ל ת צורות וצבעים ש

כל קבוצה ב מרורים ת ל ש וראינו לוש קבוצות לש מרורים הת נו את מיציורים ובסימנים אחרים. מוש ב פות: צורה, צבע, ש ת כונות מש יש ת

צורות לוש ש ב נעזרים מרורים ת ל ש שונים סוגים ין ב להבחין די כש, עגול ורבוע. ל ריות: מש עק

ה ת כ יון ב דל ש פות ת ש המ כונות הת ין ב ר ש הק מה ערו, ש .1

הם? ל פקיד ש כל קבוצה ובין הת ב מרורים ש התשות מ ש מ לוש הצורות ש ל ש איורים ש התבוננו ב .2שומת כת ת כם מוש מרורים. איזו צורה לדעת ת ב

חות בולטת? ה יותר? איזו צורה פ לב רב

מרור לתפקידו. אנחנו מתאימים את צורת התלמסר לנו עוזרת מרור הת ל ש הצורה רק לא אך

צבעים שונים. ם ב מידע. אנחנו נעזרים גלל אזהרה ואסור. דרך כ ן ב צבע אדם מסמ

פועל, הוא ש עה ש ב י מל חש יר מכש על אדם )צבע ים( ן מים חמ סמ רז המ מרור עצר, צבע אדם על ב ת

בוי אש רז כ ב

בת י רכ ס מחסום על פ

רמזור אדם

בהמשך נראה שנעשה שילוב בין צורות וצבעים

כדי ליצור סמלים בכל אחת מהקבוצות: צורת משולש וצבע אדום לסמלי אזהרה.

צורת עיגול וצבע כחול להוראות.

צורת ריבוע וצבע כחול – למסירת מידע.

188

ר לבצוע לל הת דרך כ ן ב חל מסמ צבע כה ולמסירת מידע. על פ

ר הת הוא ם ג ן מסמ ירק צבע רמזור, ה )צבע ירק ב על לבצוע פסת דפ מ ב או ב חש מ ב ירק צבע

ורה(. ש הם פועלים כ ן ש סמ המ

לכן מאוד. בולט צהב צבע רקע כ בו ש מ ת להש נוהגים די לטי אזהרה וברמזור, כ לש

ף. האור מתחל להזהיר ש

לטים ש על ולציור לכתיבה ש מ מש חר ש צבע לנו נראה חר ש צבע בולט. צבע הוא י כ ותמרורים יות רבות מות. תרב ל ב מפחיד ולא נעים והוא מסמ

נת מות. ן סכ די לסמ ים בו כ ש מ ת מש

ימה מש

ל סמל די לקב צורות ובצבעים כ יצד נעזרים ב ם כ נסכחוברת העבודה. עמוד 198 ב ימה 9 ב מש מצלח, ב

צבע ירוקצבע ירק צבע צהב

189

לטים ומודעות ש

רסום. לטים ומודעות הם אמצעי פ ששומת ת את כים ומוש רחוב ב העוברים ים אנש עם ר קש יוצרים הם

ם. לברחוב. הם מעבירים מידע לעוברים ב

נס לחנות, לקנות מוצר כנע אותם להכ הם ענין ולש ים לעורר ב הם מנסרטיסים למופעים. או לקנות כ

ימה מש

לטים ש פות וסימנים נעזרים ב אילו ש נבחן בים ידע לאנש די להעביר את המ ובמודעות כחוברת העבודה. עמוד 199 ב ימה 10 ב מש ב

190

רת קש רת המונים ואמצעי ת קש תאחת. בת ב ים רב ים לאנש מידע להעביר רת מאפש המונים קשרת ת

קשרת: אמצעי ת ידע אנחנו נעזרים ב די להעביר את המ כעתונים, רדיו, טלויזיה, פקס, אינטרנט ודאר אלקטרוני.

ה ת כ יון ב דעתונים חדשות, עתוני שונים: עתונים ה ת לכ הביאו )טבע, שונים אים נוש ב העוסקים ועתונים לילדים

נות וכו’(. עות, אמ מסכל ב למצא ר אפש ש ידע מ ב לים הבד ב ה ת כ ב דונו

עתון.

רים לנו להעביר מידע עתונים מאפשתוב ותמונות. כ

ר להעביר קולות הרדיו מאפשדולים. ים ג ים למרחק ואותות קולינים. אה ש הוא המצא לפני יותר ממ

יר רדיו מכש שו ב מ ת עבר הש במל. היום ת החש ר לרש היה מחב שירי מכש ש ב מ ת ים להש אנחנו מרב

סוללות. פעלים ב דים, המ רדיו ני

לקליטה יר מכש היא לויזיה הטהיא וצלילים. מונות ת ל ש דור ולשתה לגמרי נ אה ה-20 וש מ המצאה בהיא האדם. ני ב ל ש יהם חי את ים לדעת מה רת למיליוני אנש מאפשארועים ב יחד לצפות עולם, ב קורה ל, למש מו כ ים מתרחש הם ש זמן ב

יאדה(. חריות ספורט )אולימפ ת

שון על הל

ה: רוש ה המון פ ל המים. ים רב אנש

לשון יחיד, המון בים. לשון רב המונים ב

ים ה: אנש רוש המונים פים מאוד. רב

שון על הלני ה טלויזיה ש ל מ ב

חלקים:קורה מ ה טל, ש ל המ

ה – רחוק. יונית ופרוש בקורה מ ה ויזיה, ש ל המ

ה. ה – ראי לטינית ופרוש בה למרחוק. וביחד – ראי

רות לראות את האפשים מרחק דורים ב הש

קום דולים מאוד ממ גדור. הש

191

דאי לדעת כ

קול העברת ר מאפש לפון הט יר מכשאותות את מים מתרג ים. למרחקדי להעביר אותם. י כ מל הקול לזרם חשאמצעות ב הקול את להעביר ר אפשדורים אמצעות אלחוט – ש בלים או ב כ

בלים. לי כ בני חלקים: ה ש ה אלחוט יש למעש ל מ )ב

לי חוט(. לומר ב אל, חוט, כאה לפון המצא לפני יותר ממ הט

נים. רים ש ועשים ני אנש נפרד ש המציאו אותו ב

ר סנד הם הוא אלכ ב דוע ש שונים. היל. רהם ב ג

לפון הט את המציא לפניו עוד אך אנטוניו האיטלקי חות: פ ידוע אדם

מאוצ’י.נות ש ב ערך ב המצא ד י הנ לפון הט

אה ה-20. ל המ ה-80 שחנות ת ל ת ש אמצעות רש ב פועל הוא רות פז המ סיס( ב חנות ת )או אלחוט

כל מקום. בתחנות ד נקלט ב י לפון הנ דור מן הט הש

ה ומעבר מהן לטלפון אחר. אלחנות רושות ת היה קליטה טובה, ד ת די ש כמקומות ב אותן להתקין נוהגים רבות. ל גות ש תוך הערים ועל ג ם ב תוחים אך ג פ

ים. ת במעוררת ערים ב חנות הת הקמת חנות הת ש ים ש חוש ים רב דות. התנג

ריאות. ב פוגעות בד י הנ לפון ט ב מוש הש ש טוענים ים רבנע להמ דאי כ לכן ריאות. לב ן מסכ

לא לצרך. יחות ארכות ש משלפון יר הט מכש

ה – פקסימיליה. ל ל המ פקס הוא קצור שתובים ים כ פ ים ד ר לנו להעביר למרחק אפש מ יר ש זהו מכש

לפון. י הט אמצעות קו יר פועל ב כש ים ותמונות(. המ )מל

העולם. כל ב רים פז מ ש בים מחש ל ש ת רש הוא האינטרנט רים ומאפש בלים כ אמצעות ב לזה זה רים מחב בים חש המת רש שונות. ארצות ב ים אנש מיליוני עם ר קש ליצר

מונה ידע: קול, ת ל סוגי המ רת להעביר את כ האינטרנט מאפשוסרטים.

בים הוא דאר חש ת המ אמצעות רש לי נוסף להעברת מידע ב כשונים מסוגים מידע להעביר לנו ר מאפש הוא אלקטרוני.

ת האינטרנט. רש אנחנו קשורים אליהם ב ים ש לאנש

ימה מש

מדנו על אמצעים ל ם את מה ש נסכעמוד 199 ימה 11 ב מש לתקשרת המונים ב

חוברת העבודה. ב

יד לפון הנ לפון והט יר הט מכש

192

דאי לדעת כתב חות הכ ת התפ

ל ערות ש מ ים להעברת מידע, נמצאה ב רפי סימנים ג מוש ב עדות ראשונה לשספרד. דמון ב האדם הק

עלי ארו את ב הם ת ב ימים ש רו ציורי קיר מרש ערה צי מ רו ב ג ים ש האנשתקופתם. חיו ב ים ש החי

ציורים על סלעים להעברת מידע. עולם נעזרו ב מקומות אחרים ב גם במר מידע רב יותר. ה היה על האדם לש ב קופה ש ת ח ב ת תב התחיל להתפ הכ

ר ומכר. צ י מן ש היו לו, על יין וש ים וצאן ש בש מר מידע על כ הוא צריך היה לשלבד. רון ב כ ז ה ב ידע הז מר את המ ה היה לש קש

תדות. הוא נוצר תב הי ר לנו הוא כ כ תב הראשון המ הכל היום. אזור עירק ש חי ב ומרים, עם ש על ידי הש

ל אלים מות ש די לכתב ש סמלים כ שו ב מ ת כתב זה הש במוש. ש היו ב ל חפצים ש או ש

תב ח כ ת ומרי, התחיל להתפ תב הש קצת אחרי הכיקה. יקה ובהדו העת מצרים העת סמלים ב

ן את די לסמ ל, כ ך למש ים. כ ן מל די לסמ ציורים כ ה ב חל שו ת מ ת צרים הש המדי מו מים. כ ראים כ נ ים מסלסלים ש ים אפקי ה קו לוש רו ש ה מים הם צי ל המ

ל ילד. מונה ש רו ת ה ילד, צי ל ן את המ לסמ

תב מקורי כ

תב וט הכ ש פ

יקה שומרית עת

יקה בלית עת ב

ורית אש

ה בלית חדש ב

ית ב

מש שיוםאור

מים שגחמוראל ד גן ד

ע ש ה ג

193

תב סמלים. זה נקרא כ תב כ כ

ל ך למש ה. כ ל ל המ עזרת ציורים את האות הראשונה ש נו ב צרים סמ אצל המ. ל ההברה ב ימן ש ית הפך לס ה ב ל ל המ סימן ש

כת. תב על לוחות חמר או על עץ או על מת קופה חרטו את הכ אותה ת בתב ים ואת הכ נו אותם: חרטמ ים. לכן כ ת מצרי ר חכמי ד עק תב ב כ שו ב מ ת הש

ים. תב חרטמ חו: כ ת הם פ ש

ה מת ולא מל יג הברה מסי ל סימן מצ תב הברות. כ ח כ ת מלים התפ תב הס מכמו מים או ילד. כ

נת ל אות מסמ בו כ ל אותיות, ש תב ש ח כ ת לב מאחר יותר התחיל להתפ ש רק בים. ל אותיות יוצר מל נועה וצרוף ש עצור או ת

ה מאוד די לכתב הרב ל אותיות כ דול ש ר לא ג מספ ש ב מ ת ר להש ך היה אפש כים. מל

לבד. -22 אותיות ב ים ב ש מ ת עברית אנחנו מש בעזרת תבו ב ראל כ ני יש ית. ב ל אותיות אלפב תב ש יק היה כ תב העברי העת הכ

נים. בר לפני אלפי ש אותיות כ

פה הארמית עת הש פ הש ל ימינו ב ח לעברית ש ת יק התפ תב העברי העת הכומרי(. תב הש תח מהכ י התפ תב הארמ )הכ

194

דור הפורח כ ע ב ס מפרסמים את המרו אותו וזה יהיה ירו ויזכ ם יכ ל בר חשוב. כ אל: בואו נכין סמל. סמל זה ד ני ד

ן עבורנו. רסום מצי פפר ואולי בית הס נו ב ל ע ש ס נה: אם נכין סרטים ועתונים נוכל לפרסם את המ ד

עיר. ם ב גית ל ב אתר האינטרנט ש נו ב ל בות ש ת מל וגם את הכ יג את הס מיכל: נוכל להצ

ה יותר ילדים יוכלו לקרא אותן. פר ואז הרב הסויקרין אותה דולה ג בה ת כ עלינו כין י ש מהעתונאי ש בק נ ש יע מצ אני יונתן:

נו. ל פור ש יר את הס ם יוכלו להכ ל ך כ לויזיה. כ ט ב

הם, יכולים ידידינו להכין סמל. הם יכולים להכין ל ע ש ס די לפרסם את המ כל גמים יפים ש מונות. הם יכולים להכין ד ערוכת ת רסמת ולהכין ת מודעות פ

ים וסלעים. עלי חי ל צמחים, ב עלם וש ל העמק הנ דור הפורח, ש הכבות מענינות. ת הם יכולים להכין כ

רדיו, ב ים: רב ים לאנש יעים ג מ ש קשרת ת אמצעי ב ש מ ת להש יכולים הם לויזיה ובאינטרנט. ט ב

ימה מש

עזרת ההנחיות הם ב ל ע ש ס עזרו לידידינו לפרסם את המחוברת העבודה. עמוד 200 ב ימה 12 ב מש ב ש

נה ד

ניאל ד

מיכל

יונתן