14

חדשות

הכנסת מתגייסתח"כים מכל קצות הקשת הפוליטית נרתמו לטובת לובשי המדים המתגוררים בשכונת גבעת עמל בעקבות הפרסום ב"במחנה"

לפני שבוע, יוזמנו החיילים לדיון של ועדת הפנים בנושא

פעילות מבצעית ייחודית מסוגה התקיימה השבוע על ידי פלוגת הצמ"ה )צוות מכני הנדסי( של חטמ"ר צפונית באוגדת

עזה. במסגרת הפעילות ביצעו הכוחות עבודות הנדסיות בשטח הסמוך לגדר רצועת עזה, כמו הקמת עמדות טנקים, פריצת ציר

וחישופים )ניקוי השטח מצמחייה(. בשונה מפעילות מבצעית רגילה, הלוחמים דימו מצב לחימה תוך כדי הפעילות. "זו

התייעלות גדולה מאוד בזמן ובכוח אדם. במקום להוציא את הפלוגה לאימון ואז להחזיר אותה לפעילות, התבצעו המשימות הגזרתיות, עליהן הלבשנו מבנה של אימונים אופייניים", הסביר

קצין ההנדסה של אוגדת עזה, סא"ל מקס נודלמן, והוסיף כי לאחר הסקת מסקנות מהפעילות הנוכחית, תישקל האפשרות

לעבור למתכונת זו בקביעות.בפעילות לקחו חלק כוחות גבעתי וגדוד השריון "שלח"

וכן כלים הנדסיים רבים ומגוונים, אשר חלקם משמשים בדרך כלל לאימונים אך לא לעבודות בגזרה, דוגמת שופל־זחל

ומפלסת. "כמות כזו של כלים מייצרת עניין בצד השני ויוצרת מתח מבצעי", סיפר סא"ל נודלמן. כחלק מדימוי הלחימה,

במהלך שלושת ימי הפעילות מפעילי הכלים לא יצאו מהדי־9 והשופלים, חלק מהמשימות בוצעו בלילה, ובאמצע הפעילות

קיבלו הכוחות שינוי פקודה למשימות אחרות, אליהן לא התכוננו מראש. "המצב בגזרה דורש דריכות. אין כאן משחק או דימוי של אויב, כיוון שאיום הצליפה או ירי התמ"ס ממשי

וקיים", הוסיף נודלמן. כמות הכלים ואופי הפעילות אפשרו עבודה בסדר גודל רחב מהרגיל, בשילוב תרגול עבודות

שהלוחמים יידרשו לבצע בע'ת לחימה. "במהלך הפעילות הושלמו משימות שעד עכשיו לא התבצעו בשל מורכבותן.

עבודת הכלים ההנדסיים הובילה לשיפור התשתית ויכולות ניוד הכוחות בעת לחימה בעתיד", הסביר קצין ההנדסה של החטיבה

הצפונית, רס"ן בהא איברהים.הפעילות של פלוגת הצמ"ה חלה שבוע לאחר מותו של סרן טל נחמן ז"ל ובאותה הגזרה בה התרחש אירוע הירי. סרן נחמן, מ"מ בגדוד האיסוף הקרבי "נשר", נהרג מאש כוחותינו כאשר זוהה בטעות כמחבל על ידי לוחם גבעתי, בעת ששני הכוחות

שהו יחד בפעילות מבצעית. בתדריך הבטיחות שעברה הפלוגה טרם היציאה לפעילות המבצעית, הוזכרה התקרית בה נהרג

סרן נחמני, בדגש על ערנות, שיתוף פעולה בעת חבירה לכוחות ופתיחה באש במהלך התרגיל. "קיימים דגשים והנחיות בטיחות

ברורים בכל הנוגע לחבירת כוחות והימנעות מירי דו"צ )דו־צדדי(. חשוב להדגיש ולבדוק שאלו הובהרו טרם הירידה לשטח

כדי למנוע אירוע מצער נוסף", אמר רס"ן איברהים.ניר סגל

פעילות מבצעית במקום אימון

לוחמי פלוגת הצמ"ה של חטמ"ר צפונית באוגדת עזה דימו מצב לחימה, וביצעו עבודות הנדסיות מורכבות סמוך לגדר שבוע לאחר אירוע הדו"צ בו נהרג סרן טל נחמן, חודדו

הנחיות הבטיחות לקראת הפעילות

כלי הנדסי במהלך הפעילות על רקע הרצועה

// צילום: איתי נבון

28

תושבי גבעת עמל ב' בתל הקרב על הגבעה

אביב נאבקי� זה עשרות שני�

ביזמי נדל"� שרוצי� להפו� את

הקרקע, עליה הקימה משפחת�

בית, לפרויקט בנייה מפואר

שני חיילי� ואיש קבע שגרי�

בשכונה, מ�פרי� על החיי�

תחת איו� הפינוי "הדאגה הכי

גדולה שאני אגיע מהצבא ולא

יהיה לי לא� לחזור"

יעל בניה | צילו�: יעל שלח

"אם לא השירות בצבא הייתי מקים פה מחאה חברתית". רס"ל שי, על

רקע מגדלי "יו" בשכונת עמל

29

צחי דבוש

לאחר פרסום הכתבה "הקרב על הגבעה" בשבוע שעבר בעיתון

״במחנה״, החליטו חברי כנסת מסיעות שונות להירתם למאבקם של החיילים המתגוררים בשכונת

גבעת עמל. ״החיילים צריכים ללכת לצבא בראש שקט וללא החשש

היום־יומי שבכל רגע הם ומשפחתם עלולים למצוא עצמם ללא קורת גג״, אמרה בתגובה לכתבה יו״ר

ועדת הפנים, חברת הכנסת מירי רגב )"הליכוד־ביתנו"(, שיזמה הצעת

חוק העוסקת בהסדרת מעמדם של המתגוררים בשכונה. ח"כ רגב מסרה כי בכוונתה לזמן את החיילים לדיון בנושא שיתקיים בוועדה בעוד כמה שבועות. הכתבה הציגה את סיפורם

של שלושה חיילים המתגוררים בשכונה ונאלצים להתמודד עם החשש המתמיד שיפונו מביתם.

"אחרי שקיבלנו את צו הפינוי הרגשתי שהכול אבוד. אמרתי לאמא שלי: ‘טוב, בואי לגור איתי בבסיס'",

סיפר בכתבה רס"ל שי, המשרת כרס"ר משמעת ביחידה מובחרת.

הצעת החוק הוגשה לפני כשבועיים על ידי קבוצת חברי כנסת ממגוון סיעות. ״אין ספק

שהיזם פועל על פי דין, אך עם זאת נעשה עוול נוראי לתושבי השכונה שראויים וזכאים לקורת גג״, אמרה ח״כ רגב. ״למדינה יש אחריות על

האזרחים שגרים באותם מקומות

שמהם היא מתכוונת להרוויח. אני מקווה שהיזם יהיה חכם ולא צודק ויאפשר לאותם תושבים פינוי של

דירה תמורת דירה״. גם חברי הכנסת איילת שקד וזבולון כלפה )"הבית היהודי"(

נרתמו למאבקם של תושבי השכונה וקידמו את הצעת החוק. ״לא ייתכן שתושבים ובהם חיילי צה״ל ייזרקו מבתיהם בחוסר כול״, הגיבה ח״כ שקד. ״תושבי גבעת עמל הופקרו בשנות ה־60 וה־80 על ידי מנהל

מקרקעי ישראל. היזם קיבל אחוזי בנייה גבוהים על מנת שיוכל לפנות את התושבים ולפצותם, אולם החוק

לא מחייבו לעשות כן. התושבים, וביניהם גם חיילי צה"ל המשרתים

את ארצם נאמנה, תלויים כרגע ברצונו הטוב בלבד״.

מצדו השני של המתרס הפוליטי הגיב לדברים ח"כ דב חנין )חד"ש(, חבר ועדת הפנים ויו"ר שדולת הדיור של הכנסת.

"המדינה והעירייה לא יכולות להפקיר תושבים שהן עצמן שלחו

למקום ב־1948 ואת צאצאיהם, אפילו אחרי שהאדמה נמכרה

ליזמים פרטיים". לטענת ח"כ חנין, מהרווחים הגבוהים שיניבו המגדלים המתוכננים, אפשר להבטיח לדיירים שיפונו דיור חלופי. "בימים אלה אני

מקדם בשיתוף חברי כנסת נוספים את הנושא, ואני מקווה שנצליח

להסדיר את זכויותיהם של התושבים לדיור חלופי", סיכם.

הכתבה כפי שהופיעה בעיתון "במחנה" בשבוע שעבר