TIME OUT תל אביב 14 > 21 בפברואר 302013

"תחשוב מה זה נהג מונית", אומר לי אסי אסתרקין, נהג מונית. "אתה כל היום נוסע ונוסע, אבל אתה לא מגיע

לשום מקום".נסענו ונסענו, אסי ואני, שעות ארוכות, בגשם ובשמש,

בצפון העיר ובדרומה, ואספנו נוסעים והורדנו אותם ודיברנו הרבה. ובסוף, אולי, דווקא כן הגענו לאיזה מקום.

כי המוניות מספרות סיפור: סיפור של עיר, של דור, של יחסים בין אנשים. של עולם חדש וישן ועממי ואנושי.זאת לא עומדת להיות ההיסטוריה הרשמית של עולם

המוניות התל אביבי. זו סקירה חלקית, ממקור אחד, שלא אישרתי ולא אימתי את דבריו. אבל אני מרשה לעצמי, כי אלה חיי נהג המונית: אקלקטיים, רנדומליים, לא צפויים.

אתה מנהל שיחה ואז יש קריאה ונכנס אדם והשיחה משתנה ואתה נוסע ליעד חדש וחוזר חלילה. אם עברנו

בהדר יוסף ודיברנו על ההיסטוריה של תחנת הקסטל באזור ועל איך פרש ממנו הפלג שהקים את ניו יורק,

ודקה אחרי זה עלה נוסע חדש והתחלנו לדבר על טרנטינו, ואז מצאנו את עצמנו בדרך למועדון החשפנות הפוסיקט ותהינו על ההזדמנויות המיניות של נהגי מוניות, וברגע

הבא חזרנו לדון בנושא הלוהט בעולם המוניות בשנתיים האחרונות - המהפכה של אפליקציית גט טקסי - ואז,

בעצירת אספרסו, נכנסנו לדיון על יושרו של נהג המונית הישראלי - אז כך היה. זרמתי.

חלום רטובטינג!

הצג המרובע מודיע על קריאה מרחוב ז'בוטינסקי, מרחק 400 מטר מאיתנו. אסי מקבל את הקריאה ומחכה למחשב שמעניק את הנסיעה למונית הקרובה ביותר. כעבור עשר

שניות הוא מתבשר שזכה במכרז.אילן נוסע לשכונת ל' ומעיד על עצמו שהוא קונסיומר

כבד של מוניות ופריק של טכנולוגיה. "גט טקסי זה החלום הרטוב של כולם. החבר'ה האלה עשו בארבעה חודשים

מה שקסטל עשו ב־40 שנה". הוא מפרט את יתרונות האפליקציה לנוסע: "קודם כל אני יודע בדיוק מה מצבי. תמיד היו אומרים: 'עוד דקה הוא אצלך' ומתחילים סדרה של תירוצים. כאן אני לא מתרגז. אני רואה אותו מתקרב,

יכול לדבר איתו או לשלוח הודעה. כשהוא מגיע אין צפצופים שמעירים את השכנים, ואין קשקושים בקשר

שמשגעים את השכל".אבל לפני שהיה "גט טקסי", המוניות לא היו מספיק

טובות בשבילך?"שמע, הכל מספיק טוב. מדינת ישראל היא טובה

בשבילנו. למה? מפני שאנחנו לא מכירים משהו יותר טוב. אם תשפר אותה, לא תבין איך בכלל חיית קודם".

אז האפליקציה שמאפשרת לנהל דרך הסמארטפון את

נסיעות המונית היא כאמור הנושא החם. עוד נחזור אליה. שוב ושוב. אבל בינתיים הקופסה שוב מצלצלת ומזמינה

אותנו לרחוב עמוס בצפון הישן. בחורה שביקרה חברה שעומדת ללדת חוזרת הביתה לאזור איכילוב.

"גרתי בבית ליד חברה שלך", אומר אסי לנוסעת. "די!", היא עונה.

זה חוזר די הרבה במהלך הנסיעות עם אסי. האיש גר בעברו בחצי מרחובות העיר, ואת החצי השני הוא מכיר בעל פה. אין לו GPS במונית "כי לא רציתי עוד קופסה,

וכי אני לא צריך". אני יכול להעיד שהוא באמת לא צריך. "לפני כמה שבועות הייתה לי תאונה. מישהו דפק לי את

האוטו, היה שיכור ולא רצה לתת פרטים. אמרתי לו שאני מביא משטרה. הוא אמר: 'עזוב, אני אתן לך את הכתובת

שלי ונסדר את זה בינינו'. שאלתי: 'אוקיי, איפה אתה גר?' 'רח' רחל 26'. ישר הזמנתי לו משטרה. רחל נגמר ב־16".

הוא נולד בשינקין ובילה בעיר את 60 שנותיו, יותר מחצי מהם על מונית. נסיעה איתו היא שיעור היסטוריה תל

אביבי רנדומלי: בדירה הזאת גר שיסל, ושם ניסה אבא של סמדר קילצ'ינסקי לשרוף את שגרירות גרמניה, וגן

העיר היה פעם גן חיות ואסי הילד היה צופה באריות הים מהמשרד של דוד שלו בקומה התשיעית של העירייה,

והגלגול הראשון של הקולוסיאום "היה שייך למשפחת פשע כשעוד לא קראו לזה משפחת פשע. קראו להם

נסיעה איתו היא שיעור היסטוריה תל אביבי רנדומלי: בדירה הזאת גר שיסל, ושם ניסה אבא של סמדר קילצ'ינסקי לשרוף את שגרירות גרמניה, וגן העיר היה פעם גן חיות ואסי הילד היה צופה

באריות הים מהמשרד של דוד שלו בקומה התשיעית של העירייה

בקרוב נגיערחוק

מהרכבל המעופף ועד לתחבורה בשבת,

קבלו את כל יוזמות התחבורה העירוניות

// מעיין יחבס

מערכת להסעת המונים )הרכבת הקלה(

המיזם התחבורתי הגדול ביותר שנעשה בישראל,

הכולל שני קווי רכבת קלה אשר עתידים לעבור בתל

אביב ומחוצה לה. הקו האדום: קו עילי היוצא מפתח תקווה ומסתיים בחולון. הקו

הירוק: קו תת קרקעי שעתיד לעבור תחת אבן גבירול,

מדרום ועד צפון.סיום משוער 2018

SkyTranמערכת תעבורה אווירית

ציבורית יוצאת דופן, מבית היוצר של סוכנות החלל

האמריקאית נאס"א, אשר נבחנת האפשרות להקמתה

בתל אביב כפיילוט ראשון מסוגו בעולם למערכת

הסעת המונים מסחרית. המערכת תאפשר לנוע

ברחבי העיר בגובה שבעה מטרים מעל פני הקרקע בתאים המזכירים רכבל,

ותנוע במהירות של עד 240 קמ"ש.

סיום משוער בימים אלה פועלים משרדי הממשלה

והעירייה להסרת החסמים הביורוקרטיים, על מנת

לאפשר את הקמת הפיילוט בתל אביב־יפו.

תחבורה ציבורית בשבת

פרויקט ביוזמתה של חברת הכנסת הטרייה תמר זנדברג,

המבקש להפעיל תשעה קווים חדשים של מוניות שירות בתל אביב בשבת.

מרצ עתרה לבג"ץ כנגד שר התחבורה, בבקשה שזה

יבחן את הפעלת התוכנית. בעקבות העתירה פנה בג"ץ למדינה וביקש ממנה להציג

את עמדתה בנושא. סיום משוער לא נראה

באופק. תגובת משרד התחבורה: "נושא התחבורה

הציבורית בשבת כלל לא עומד על הפרק".

31 14 > 21 בפברואר TIME OUT 2013 תל אביב

תחבורת אופניים בימים אלה מקודמים

במקביל מספר מיזמים שעיקרם - הרחבת מספר

הרוכבים על אופניים בעיר. החל מחיבור שבילי האופניים

בעיר ליצירת רשת, דרך הרחבת פרויקט התל־

אופן לערים סמוכות ועד הרחבת הפרויקט ויישומו

גם על תשתית של אופניים חשמליים.

סיום משוער בניית רשת השבילים מתבצעת בימים

אלו, הרחבת הפרויקט לערים סמוכות נמצאת בבדיקה מול הרשויות המקומיות ופרויקט

האופניים החשמליים נמצא בימים אלה בבדיקה בעירייה

. הפיכת חניונים לתת־קרקעיים

תהליך הפיכת החניונים לתת־קרקעיים נועד בעיקרו

לצמצם את בנייתם של החניונים העירוניים על

חשבון המרחב הציבורי. חניון הבימה כבר מאחורינו, ועל

הפרק - גבעון, קצה השדרה והברזל.

סיום משוער שלושתם בביצוע בימים אלו.

רכבים חשמליים להשכרה

תל אביב מתחקה אחר צרפת במיזם שעתיד להעניק לתושבי העיר את האפשרות

לשכור רכב חשמלי. מדובר ברכב חשמלי קטן, שיזכיר

במראהו את מכונית ה־Smart, וניתן יהיה לשכור

אותו בתחנות השכרה שיוצבו בעיר. הפרויקט יתפקד כאח

הבכור של פרויקט התל־אופן העירוני, ובעוד את

אופני התל־אופן ניתן לשכור לנסיעות קצרות, הרכב

החשמלי המושכר ישמש אותנו לנסיעות ארוכות יותר.

סיום משוער הפרויקט נמצא בימים אלה בבדיקת

העירייה.

אופנועים חשמלייםפרויקט עתידי שבמסגרתו

יוקמו ברחבי העיר תשתיות לתחזוק אופנועים חשמליים,

בדמות תחנות הטענה לאותם אופנועים.

סיום משוער עיריית תל אביב בוחנת את

הנושא בימים אלה.

עברייני צמרת", ובניין צים שבער על 12 קומותיו ברחוב הרצל בשנת 1965 היה אחד המחזות היפים שראה בחייו."פה יש רחוב שאם תמצא נהג מונית אחד שמכיר אותו, אני נותן לך מיליון דולר. למה? כי אף אחד לא גר בו". הוא מצביע אל כביש שמחבר את דוד המלך וצייטלין.

"רחוב רבקה זיו, היא הייתה אחת מנשות ויצ"ו. אף אחד לא גר בו".

מהפכה בקשרלתחנת מוניות קסטל קוראים ככה על שם מלון קסטל

)שהפך לבניין המפד"ל שהפך לבניין וואלה!( שנקרא על שם בעליו משה קסטל. תחנת השקם הוקמה אחרי ששת הימים, כשהמדינה חילקה רישיונות מונית כפיצוי לחלק מפצועי המלחמה, וכמה מהם התאגדו והקימו תחנה מול

בניין השקם )שהפך למגדל המאה(. שקם התאחדה עם תחנה בשם שלמה המלך, שבין לקוחותיה היו העירייה ומחלקת המים. יום אחד היה סכסוך בקסטל, היו מכות

בין הסדרנים לנהגים להנהלה, ונהגים רבים פרשו ועברו לשקם. השקם הכניס חידוש: מענה של שתיים־שלוש

דקות במרכז העיר. קסטל שלט בצפון: רמת אביב, רמת החייל וכו'.

"קסטל זה מפלצת, וכמו כל מפלצת, מדי פעם היא מוציאה מוטציה", אומר אסי בזמן שהוא מסיע שתי ספרדיות

משיכון דן לבוגרשוב )ניסיון לדובב אותן לא צלח. הן מפנמה, מבקרות משפחה(. "היה איזה לילה, והיה איזה

נהג שהסדרן נתן לו שלוש קריאות רצופות שלא היה בהם נוסע, מה שנקרא בשפתנו 'לוקש'. בלוקש השלישי הנהג

קיבל סיבוב בקופסה ואמר לו איזה שתי מילים בקשר. הסדרן קילל בחזרה, והנהג אמר, 'חכה אני בא אליך'. בא

לתחנה, החנה את האוטו, עלה למעלה, נתן לו סטירה והעיף אותו איזה שמונה מטרים עד הקיר הנגדי, ואז בעט

במכשירים והלך. מה שבקסטל לא ידעו זה שהתארגנו לפני זה 70 נהגים ממורמרים. בבוקר כל ה־70 יצאו

מהקסטל והקימו תחנה חדשה. ככה נולדה תחנת ניו יורק. כמו שאני מספר לך. בשתיים בלילה נהג החטיף לסדרן סטירה, בבוקר קמה תחנת מוניות. אני זוכר את הלילה

הזה. אבל זאת לא הפעם הראשונה שהיו מכות, זאת לא הפעם הראשונה שנהגים עלו למשרד, זאת לא הפעם

הראשונה שתלשו את החוטים מהקיר. זה קרה וקורה כל הזמן, לא רק בקסטל, בכל התחנות".

על מה?"ריבים בין סדרנים ונהגים - 'קיפחת אותי, לא קיפחת

אותי'. תשמע, אתה מדבר פה על פרנסה, אין חוכמות. עסק כמו קסטל מגלגל מיליונים, יש מאות עובדים. ואתה לא מתעסק עם רופאים בבית חולים, אתה מתעסק עם נהגי מוניות. מדי פעם הדם עולה לראש. אבל עכשיו, עם גט

טקסי? כבר אין דברים כאלה. המחשב מדבר. אין חוכמות. זה נגמר".

איכשהו אני שם לב שחלק גדול מהסיפורים מתנקז בחזרה לגט טקסי. החברה הזאת, חברת היי־טק שהקימה תחנת

מוניות לפני שנתיים, הרעידה את האדמה של עסקי המוניות בתל אביב כמו שהיא לא רעדה מעולם. קחו

למשל את השאלה הבאה.קסטל היא עדיין התחנה הכי גדולה?

"חוץ מגט טקסי. לגט טקסי יש 800־900 מוניות. לקסטל - בסביבות 500 ומשהו. לשקם - באזור ה־300. אחר כך ניו יורק. אני לא מחשיב את הדר־לוד של שדה התעופה. זאת

תחנה ענקית אבל היא לא תחנה של ספיישלים והיא לא בתל אביב".

אינטימיות במושב האחוריאנחנו מסתובבים בצפון אבן גבירול. אסי דוחה קריאה

אחת, רחוקה מדי. בחצות בדיוק מתחיל המונה לטרטר את הטגדה־טגדה־טגדה שלו - סיכום הנסיעות היומי: כמעט

"קסטל זה מפלצת, וכמו כל מפלצת, מדי פעם היא מוציאה מוטציה. היה איזה לילה, והיה איזה נהג שהסדרן נתן לו שלוש קריאות רצופות שלא היה בהם נוסע, מה שנקרא בשפתנו 'לוקש'. בלוקש השלישי הנהג קיבל

סיבוב בקופסה ואמר לו איזה שתי מילים בקשר, הסדרן קילל בחזרה, והנהג אמר,

'חכה אני בא אליך'. בא לתחנה, נתן לו סטירה והלך. מה שבקסטל לא ידעו זה

שהתארגנו לפני זה 70 נהגים ממורמרים. בבוקר כל ה־70 יצאו מהקסטל והקימו

את תחנת ניו יורק"

בדרכים

TIME OUT תל אביב 14 > 21 בפברואר 322013

200 ק"מ וסכום מצטבר נאה.הנוסע הבא הוא בחור צעיר, לבוש ליציאה. כשאנחנו

מתקרבים אל היעד, אסי מבקש הבהרות."ידידי, אתה רוצה לאן בדיוק?".

"כיכר אתרים"."תגדיר"."בכיכר".

"אה, בבניין העגול. שנינו יודעים מה יש שם".קולוסיאום?

זאת הייתה הערה שלי שנחתה על השיחה, הבנתי בדיעבד, כמו שדר מיקום מקביל שתקוע בשנות ה־80. היא נענתה

בשתיקה קלה ואחריה: "כן, נכון". זה עדיין קולוסיאום?

שאלתי. נשמע צחקוק. "אה, בערך," אמר אסי. "קולוסיאום מסוג אחר, יותר מגניב".

"יש לי יום הולדת היום, בגלל זה. חברים שלי חרמנים, מה אני אעשה".

"אבל מה תעשה אחרי זה?"."אני אמצא פתרון. אני אתקשר למישהי".

"מה, יש לך רשימה? רשימת המתנה? תראה את הגיל הזה, הכל יש להם, למה לי אין כלום? עאלק גיל הזהב אנחנו.

איזה זהב? גיל החלודה".הגענו. אני רואה את השלט מעל הבניין העגול: "פוסיקט".

מועדון החשפניות המוביל בעיר, מסתבר.אם אנחנו כבר בעניין הזה, אז מה עם המיתוס של נהגי

מוניות וזיונים?"אם אתה מדבר עם נהגי מוניות, קח את ה־100 אחוז של

מה שהם אומרים, 50 אחוז תזרוק לפח ישר, וממה שנשאר 25 אחוז תחשוב שאולי קרה. נהגי מוניות זה עם שאוהב

להגזים, זה עם שאוהב לספר סיפורים".אז אין נוסעות שמפתות נהגים?

"לי זה לא קרה ב־30 שנה במוניות. יש נהגים שיגידו לך: 'מה ז'תומרת? פעמיים ביום!'. הוא כנראה נוסע בכבישים

אחרים, אולי בכלל מרחף באוויר. פעם הייתי מתווכח איתם, היום אני אומר להם: 'וואלה, ברצינות?!'. לכולם יש סיפורים מפה עד חיפה, אבל 90 אחוז זה שטויות. מצד שני

יכולה להיווצר פתיחות ואינטימיות. היום, לפני שעלית, הייתה אישה שסיפרה לי על הבגידות שלה".כשאני לידך אנחנו לא נשמע שיחות כאלה.

"הם לא ידברו חופשי כמו שהם ידברו בלעדיך באוטו, אבל אם יש לך בראש שאם תיסע לבד תיתקל באל קפונה, זה לא יקרה. וגם אם תיתקל בו, הוא לא ידבר איתך, והיום

לאל קפונאים יש נהגים ושומרי ראש, הם לא קופצים על מונית. היה לי מקרה שעקבתי אחרי בעל בוגד, והאישה ישבה מאחור עם הסכין, אבל זה קורה פעם באלף שנה".

סוכן רחובבמערכון של "החמישייה הקאמרית" נוסע עולה למונית ונתקל בנהג מונית ביישן, שלא מגיב לניסיונות השיחה

שלו על פוליטיקה, כדורגל, בורסה וזיונים, לא ראה אתמול טלוויזיה ואין לו רדיו. "אני אוהב לנסוע בשקט", מתנצל הנהג. "לנסוע בשקט?!" מתפלץ הנוסע, "אם הייתי רוצה

שקט הייתי נוסע באוטו!".אסי, הנהג הייצוגי שלנו לצורך הכתבה, גם הוא לא ייצוגי בכלל. יש סיכוי גבוה שהוא נהג המונית היחיד שחולה על טרנטינו ועל קולנוע אירני, דובר יידיש, אנגלית וגרמנית רהוטות, מפליג כסקיפר על יאכטה ברחבי העולם, אוהב לקרוא את מאיר שלו ועמוס עוז, עבד כתפאורן וכמנהל

הפקה בסרטי קולנוע. ובכל זאת אני מנסה להבין בעזרתו את דמותו של נהג המונית התל אביבי המודרני, אותו אחד ממאות או אלפים שמסתובב בכל רגע נתון במכונית לבנה

ולה כובע צהוב ממוספר, משנע את תושבי ומבקרי העיר מפינה אחת שלה לאחרת.

מה משותף לנהגים? כולם אוהבים לדבר?"הם לא מדברים, הם נואמים, מונולוגים. על הצרות

שלהם, פוליטיקה, כדורגל. גברים, אתה יודע, מתפארים, או מחזרים, או רוצים להראות למי יש זין יותר גדול.

לפעמים אני שומע שיחות בין נהגים, זאת רמה של גן ילדים לטעוני טיפוח. בוא נהיה כנים, נהג מונית זה לא מקצוע שדורש איי־קיו יותר גבוה משל חתול מת, אבל

לנהג מונית יש תכונה אחת שאין לאחרים, הוא רואה

"בוא נהיה כנים. נהג מונית זה לא מקצוע שדורש איי־קיו יותר גבוה משל חתול מת, אבל לנהג מונית יש תכונה אחת

שאין לאחרים: הוא רואה ושומע הרבה אנשים ודעות. הוא מכיר את הפוליטיקה

של הרחוב"

מעבר לקשר

סלנג של נהגי מוניות

לגרזן לסגור מחיר מופקע בלי

מונה.

נסיעת בל"ם נסיעה בלי מונה.

לוקש נסיעה שלא מתממשת. הנהג

הגיע למקום אבל הלקוח הבריז.

בלטה אלף שקל.

מתחלפים טרנסג'נדרים למיניהם.

אינדיאניםערבים.

פקידות זונות. "אני נוסע לפקידות"

משמעו: אני נוסע לתל ברוך.

פתקנסיעת "הסדר חברה". כלומר נסיעות של חברות שיש להן

הסכם קבוע עם התחנה.

כיסא שבור כשהנהג מארח מישהו

במושב שלידו. בדרך כלל הכוונה למאהבת.

בדרכים

TIME OUT תל אביב 14 > 21 בפברואר 342013

ושומע הרבה אנשים ודעות. הוא מכיר את הפוליטיקה של הרחוב, את הלך הרוח, מה מעסיק את העם. הוא לא יודע

מה קורה ב־OECD, הוא לא יכול להגיד את זה אפילו. את 'ג'אנגו ללא מעצורים' הוא לא ראה, הוא ראה 'האח

הגדול'. אבל יש ביניהם אנשים מדליקים. יש מעטים ששומעים מוזיקה קלאסית או לומדים פילוסופיה. לא

כולם ימנים קיצוניים ולא כולם צעירים ויש כאלה עם שכל יותר מלי ולך ביחד. אנשים ישרים ומוסריים. רק מה? הם

לא קוראים ספרים. אנשים פשוטים".אתה חושב שרוב נהגי המוניות מוסריים?

"רוב האנשים מוסריים? מה זה מוסר? לשדוד בנק זה פשע או לא באמת? יש מקצוע שהיית אומר שרוב העובדים בו

מוסריים? רופאים? עורכי דין? פוליטיקאים?".צודק. ישרים? אם יעלה תייר, הרוב יתחמנו אותו?

"פעם היו לי ארבעה תיירים שלקחתי משדה דב להילטון. הגענו, שאל כמה. אמרתי, 'טוונטי'. אמר לי, 'איץ'?'.

אמרתי, 'כן'. אז הוא אמר, 'דולר או שקל?'. אמרתי, עד כאן. בדולרים כבר לא העזתי. אבל להגיד לך שהייתי

מוסרי? לא הייתי, פחדתי שהם ירשמו את המספר, יתלוננו, לא יודע מה".

אם יש פיתוי, רוב האנשים היו לפחות מתלבטים. "כן, רוב העולם חרא. אני לא רוצה לפגוע באנשים

נחמדים, ויש את החוק. שכחה אצלי מישהי תיק באוטו עם סכום כסף גדול, ארבע ספרות. לא הייתה לי אפשרות

למצוא אותה. לא הלכתי עם זה למשטרה, כי אני יודע שהשוטרים לא ימצאו אותה וייקחו את זה לעצמם.

השתמשתי יפה מאוד בכסף שלה. לא נורא חיפשתי אותה. מתנה מאלוהים. אבל פעם מצאתי תעודת זהות עם 600 ש"ח של ילדה בת 16, התקשרתי לאבא שלה.

לא נגעתי בכסף. לא יכולתי. ויש את הסיפור הידוע על הנהג שהשאירו אצלו 72,000 דולר במזומן מאיזה עסקת

נדל"ן והוא החזיר לתחנה. נהג מונית זה לא מקצוע שידוע כמוסרי, אבל זה תלוי בהרבה דברים: החוק והרצון והצורך

והשעה ביום ועוד אלף דברים". מה עם אלה שתמיד רוצים לסגור עסקאות בלי מונה?"יש נהגים שמתמחים בזה. הם מסתובבים ליד תחנות

רכבת ותחנה מרכזית, מחפשים אנשים שמגיעים מבחוץ ולא מכירים את העיר, ועושים מחיר. גם נהגים אחרים -

מגיע שלב בלילה, או מגיע איזה נוסע, ונהגים לא עומדים

בפיתוי. כי כשעובדים עם המונה, חצי מזה הולך למסים. 90 אחוז מאלה שעושים את העסקאות האלה דופקים

אותך. קוראים לזה לגרזן".

פוליטיקה ישנהחמישי בערב. אסי מתמקד במרובע הבילויים הרצל־אחד

העם־נחלת בנימין־לילינבלום. הקופסה של גט טקסי שולחת את צליליה המסמנים נסיעה, דחייה, קבלה.

הפרעה רנדומלית בקשר מזכירה לי שאין כמעט הפרעות בקשר - עוד חידוש של גט טקסי. אסי מברך לשלום כל נוסע בשמו, כי הוא רואה אותו על הצג, ופתאום מתגנב

אליי חשש: האם העולם הישן הולך ונעלם? האם נהג

המונית הישראלי העממי, הגס, התחמן, הדעתן, מפנה את מקומו לנהג מנומס עם תודעת שירות ודיוק של סיכה? האם במקום רשת הקשר ההומה, הרועשת, המבודחת, נקבל דממה דקה ויעילות יקית של מכונות? האם חום

אנושי מבעבע מתחלף בקור טכנוקרטי ויעיל? האם השאלה המחשידה "לשים לך מונה?" תיעלם אל תוך הנצח השחור? ומה עם "נהגוס!"? ו"ביפ־ביפ־ביפ" מתחת לבית? וטלפונים לחוצים לסדרנים צרודים שמפטירים דרך עננת

עשן "חמש דקות" בלי לטרוח לבדוק?"בסך הכל", אומר אסי, "נהג מונית הוא רוב הזמן לבד.

אתה מדבר לעצמך. אז העולם שלך מתמקד במכשיר קשר. בתקופות הישנות מכשיר הקשר היה חצי מערכון של

הגשש. תחשוב, מאות נהגים על הקשר, לא כולם טיפשים, כל אחד עם החוויות שלו, כל אחד עם הכינוי שלו - התנין, החזיר, היה אחד קראו לו טיפות עיניים. למה? כי הוא היה נוסע שעות ושם טיפות עיניים כדי שיוכל לנהוג. הדברים

שמנו מונהמוניות תל אביביות

במספרים // מעיין יחבס

3,200מוניות אשר שייכות ל־32 תחנות מסודרות פועלות

בתל אביב.

5,200נהגי מוניות נוהגים בעיר בכל יום )2,000 מהם באים מחוץ לעיר, או פועלים שלא מתוך

תחנה מסודרת(.

600־700 ש"ח הוא הפדיון היומי הממוצע

של נהג מונית. לאחר ההורדות, הכוללות דלק

)40 אחוז(, מע"מ )17 אחוז(, בלאי וכו', הוא נותר עם

שכר ממוצע של כ־300 ש"ח נטו ליום.

20 נוסעים ביום

מסיעה מונית ממוצעת.

12שעות ביום

כך עובד נהג מונית ממוצע. הוא מאכלס נוסעים במוניתו

בכ־60 אחוזים משעות העבודה שלו.

7:30־10:00 ו־16:30־19:00

הן שעות העבודה החזקות ביותר.

20%זו תוספת העבודה בימי

חורף גשומים.

כמעט 100,000

נוסעים ביממה משתמשים בשירותי מוניות בתל אביב.

Get Taxi לא חברים באיגוד

נהגי המוניות. לטענתםגט טקסי אינה תחנת מוניות,

אלא חברת היי־טק.

"נהג מונית הוא רוב הזמן לבד. אתה מדבר לעצמך. אז העולם שלך מתמקד במכשיר

קשר. בתקופות הישנות מכשיר הקשר היה חצי מערכון של הגשש. תחשוב, מאות נהגים על הקשר, כל אחד עם

החוויות שלו, כל אחד עם הכינוי שלו - התנין, החזיר, היה אחד קראו לו טיפות

עיניים. למה? כי הוא היה נוסע שעות ושם טיפות עיניים כדי שיוכל לנהוג"

בדרכים

TIME OUT תל אביב 14 > 21 בפברואר 362013

שעברו בקשר, אשכרה, הגשש היה יכול לכתוב על זה תוכנית. בקשר גם היו מזהירים - פקחים של מס הכנסה,

נוסעים שמרמים או לא משלמים".אז לא הכל מושלם בגט טקסי.

"ברמה הזאת, נכון, זה חסר לי. ומה שעוד יותר גרוע זה שכבר אין אינטראקציה עם הנוסעים, כי כולם מבלים את

כל הנסיעה בשיחות בטלפון הנייד. זה יכול לשגע את השכל, במיוחד כשעולות ארבע בחורות וכולן בטלפון".

הוא גם מתלונן על הטכנולוגיה. "עכשיו זה ייקח שבוע", הוא אומר בזמן לחיצה על הכפתור לסיכום הנסיעה.

"נסע איתי היום בחור מ־8200 והסביר לי שגם למחשב יש פס מוגבל. שים 1,000 מכוניות בכביש, הן יפוצצו את

המערכת, והיום בגלל הגשם היו יותר נסיעות והמערכת השתגעה. הגיעו הזמנות ואז נעלמו. אתה מתקשר, אומרים לך זה בטיפול. אתה רוצה לאשר תשלום באשראי, הוא לא

רוצה. ואז פתאום הוא כן רוצה. המחשב תמיד מוגבל, בסוף הוא רק מכונה".

אבל בשורה התחתונה אסי אוהב את שינוי הקונספציה. "תנו שירות. אוטו נקי, נהג מסודר, אדיב. עם מונית חדשה. בואנה, אנחנו בני אדם, באנו לעבוד, לא באנו לריב. הייתה לי פעם אישה שהחליפה חיתול לתינוק שלה והשאירה את

החיתול המשומש מאחור. צעקתי לה: 'גברת, שכחת פה משהו'. היא עונה: 'אני לא צריכה את זה'. אמרתי: 'גם אני

לא, תקחי את זה'. 'יאללה, מה אתה עושה עניין, בסך הכול מונית'. בסך הכול מונית? אני יושב פה 12 שעות ביום

בכיסא הזה. בגט טקסי זה לא יקרה. היא עושה את זה פעם אחת, היא מסומנת במערכת ולא תיסע פה יותר".

אבל מעבר למטמורפוזה המשונה שהפכה את נהגי המוניות שלנו לאדיבים, גט טקסי משתלמת לנהגים משתי סיבות

עקרוניות אחרות: כסף וסדרנים. בתחנות המסורתיות הנהג משלם דמי סדרנות קבועים של למעלה מ־1,000 ש"ח בחודש. בגט טקסי הנהג משלם 350 ש"ח לחודש ועוד

150 ש"ח על טלפון נייד ועל הקופסה, תמורת 100 נסיעות ראשונות, ומעבר לזה - שקל לנסיעה. עבור נהג כמו אסי

החישוב החודשי מגיע לפחות מחצי ממה ששילם בתחנה. "זה מה שמשך המון נהגים", הוא אומר.

עניין הסדרנים מורכב עוד יותר וכולל מערכת יחסים פוליטית ומסובכת בין סדרנים ונהגים, שנובעת מכוחו האדיר של הסדרן כמי ש"יושב על הצינור", מחלק את

הנסיעות ומספק את הפרנסה לנהגי התחנה: משחקי כבוד ומעמד, עדיפות לנהגים ותיקים, צ'ופרים והשחלות,

התחמקויות וענישות. אפליקציית גט טקסי ביטלה את הצורך בסדרנים. המחשב החליף אותם, והנהגים מאושרים.

נהג, אוהב נוסעים?אנחנו לוקחים בחור ששפך על עצמו ליטר בושם ומדבר כל הדרך בטלפון, וכשהוא רוצה לרדת - נוגע באצבעות בכתף

של אסי. "איכס", אסי אומר אחרי שהוא יורד, "אני לא סובל שעושים לי את זה. מה אני, כלב שלו?".

עוד התנהגויות של נוסעים שעלולות לעצבן נהגי מוניות: Please go on, it's my" תיירים אמריקאים שזועקים

meter!", אם נהג המונית עוצר לרגע כדי לעזור לכוון מישהו. דתיים שמשלמים על האגורה כדי לא לעבור על

איסור הגזל. תיירים צרפתים שמנסים להגניב נוסע חמישי וצועקים לבחורות מהמונית. גברים שמחזיקים בקבוקי

אלכוהול. בחורות שנעשות קולניות וחצופות אחרי ששתו

יותר מדי. בנוגע לטיפים ננזפים אמידי שכונות היוקרה הצפוניות שמתקמצנים על טיפים, וזוכים לשבחים צעירי

השכונות הדרומיות שאוהבים לעגל חשבון בנדיבות.ליל חמישי, סביבות חצות. אחת מנקודות השיא של השבוע

בתנועת המוניות. קריאה מאזור רחוב המסגר נדחית על ידי אסי. "לא מתקרב לשם. שיכורים". קריאה מהתחנה

המרכזית כנ"ל: "זה צרות. המקומות האלה לא מעניינים אותי. גם הנמל".

אנחנו ממשיכים, מסתובבים, מתגלגלים, מתבלבלים, מדברים: על תהליך קבלת הרישיון לנהיגה ולהפעלת

מונית, על שתי הבעיות הקשות ביותר של נהג המונית )למצוא מקום להשתין ומקום לעמוד בשביל אספרסו(, על ה"חאפרים" - נהגי המוניות שעובדים לבד, בלי תחנה, על

הג'ינג'י הענק שישב מאסר עולם על רצח וקפץ למונית של אסי ודרש שיסיע אותו לכלא באר שבע במהירות, על ההוא שהקיא במונית והסירחון היה כל כך נורא שאחרי שבועיים

הוחלף הרכב, על שיטות רמאות שונות של נוסעים, על דרכים להעביר שעות בכבישים ועל גאוות נהיגה ועל

הימים שנסיעה במונית נחשבה ללוקסוס ועל הז'רגון של הנהגים ועל...

טינג!

מי נתן לךרישיון?

פעם היה צריך להוציא רישיון

לאופניים. תכלס? דרך מצוינת להפסיק את מכת גנבות האופניים

// לי פלר

בשנות ה־40 עד אמצע שנות ה־60 הונהג ברוב העיריות והמועצות המקומיות חוק

עזר שקבע כי אדם אינו רשאי לרכוב על אופניים

בתחום העירייה אלא אם יש לו רישיון לכך. דיוויד סלע,

סופר ועורך האתר נוסטלגייה אונליין, מספר כי את הרישיון

היו מקבלים בעירייה, לאחר טסט ותשלום אגרה שנתית. "הבוחן היה מוודא שיש פנס

ושהמעצורים עובדים, ורק אז נותן אישור. תמורת שתי

לירות היו מקבלים לוחית רישוי שאותה מצמידים לאחד הגלגלים. בזמנים

ההם היה בישראל שוטר מקוף ואחד התפקידים שלו

היה לבדוק את רישיונות האופניים ומי שלא היה לו

רישיון היו מחרימים את אופניו ולפעמים אף מטילים

קנסות". למה החליטו לבטל את

החוק?"היה קשה לאכוף את החוק

מפני שחסר להם כוח אדם וכמות האופניים הלכה וגדלה

עם השנים".לתל אביבים מוכי גנבות

האופניים, הרישיון לאופניים יכול להיות פתרון ראוי נגד

מכת הגנבות."רישיונות לאופניים זה משהו שנבדק

בעבר ואני לא פוסל אותו גם היום", אומר השבוע

אסף זמיר, סגן ראש העיר, "אבל חשוב לשים לב שכרגע

אופניים זה נושא שאין סביבו ביורוקרטיה ואני

נרתע מהרעיון של להכניס אותו לתוך הרגולציה.

לעודד שימוש באופניים בעיר זה ערך עליון שהציבה

העירייה הנוכחית ואנחנו לא רוצים להגביל את רוכבי

האופניים. יש לנו את תל־אופן וזה אמור לענות גם על הבעייתיות שבגנבות

האופניים - יש אופניים של העירייה, זה נגיש וקל ולא

צריך לפחד מגנבות".

אנחנו מסתובבים, מתגלגלים, מדברים: על תהליך קבלת הרישיון לנהיגה

ולהפעלת מונית, על שתי הבעיות הקשות ביותר של נהג המונית )למצוא

מקום להשתין ומקום לעמוד בשביל אספרסו(, על ה"חאפרים", על הג'ינג'י

הענק שישב מאסר עולם על רצח וקפץ למונית של אסי ודרש שיסיע אותו לכלא

37 14 > 21 בפברואר TIME OUT 2013 תל אביב

רח' מטלון קורא לנו. עולה זוג מאחוריי, הבחור קצת מופתע מכך שיושב מישהו ליד הנהג. "אה, זה?", אומר

Timeאסי, "אני אסביר, הבחור עושה כתבה על מוניות ל־Out, אם זה לא אכפת לכם".

"מה אני אעשה? מה אני, מאנייק? אני אזרוק את הבחור של Time Out החוצה לקור?".

"אם אתה רוצה אני אזרוק אותו"."יאללה, זרוק אותו".

אני לא נזרק. אחרי כמה דקות הבחורה שואלת: "כמה זמן אתה כבר נוסע?".

"שלוש שעות כמעט", אני עונה."עשית פיפי?" שואל הבחור. "נהגי מוניות זה אנשים שלא

עושים פיפי. הם דוחים צרכים".כשאנחנו מגיעים ליעד, הבדחן מציע לאסי: "אני אשלם לך

במטבע לשון, בסדר?"."אוקיי, אז אני אוריד אותך בשום מקום. אשראי? מזומן?"."באשראי", אומרת הבחורה ופונה אליי. "תשמע, לכתבה שלך - זה הדבר הכי גדול בגט טקסי, התשלום באשראי.

שאני לא צריכה להתעסק עם כסף. וגם זה שאני לא צריכה לדבר עם אף רכז מוניות מעאפן שיצעק לי בטלפון: 'חמש

דקות!'"."אני מת עליו, אל תלכלכי עליו!", חולק עליה בן זוגה.

"אני לא מתה עליו", היא מתעקשת.אבל זאת השאלה שאני שואל: העולם הישן הזה שאנחנו

נפרדים ממנו, האם אנחנו באמת רוצים להיפרד ממנו?"אני באופן אישי נפרדתי ממנו", אומרת הבחורה.

"מי זה? אסף יושב פה?" אומר הבחור. אני מסתובב ורואה שזה גלעד כהנא ובת זוגו. מוחלפים חיוכים וברכות.

"שמעתי שהספר החדש שלך קטלני", הוא אומר. אסי מבקש: "תדרגו, כן?", גלעד עונה לו: "אבל הייתה לי נסיעה

איומה ונוראה. סבלתי כל הדרך. בוא ננסה עוד פעם". כשאנחנו עוברים את הבימה וממשיכים בדרכנו, אסי שואל:

"מי זה הציניקן הזה?" אני מעדכן אותו. "אה, הג'ירפות. יש להם שיר כזה לעלות על הגג? לקפוץ מהגג משהו? אוי,

שיר נהדר".הקריאה האחרונה מגיעה מרחוב שטנד. "גרתי שם", אומר

אסי, כרגיל. למונית מגיעים ארבעה נוסעים אמריקאים צעירים. אני נאלץ לפנות את מקומי. אני יוצא והולך

אל תוך הלילה, שוקל להוציא את הטלפון ולפתוח את האפליקציה של גט טקסי, אבל עוברות הרבה מוניות אז

אני מניף אצבע. זה דווקא נהג שתקן, מזכיר קצת את רמי הויברגר הביישן בקטע של "החמישייה". אני קצת מתאכזב.

הגשם יורד.

כל מה שצריך לדעת על בני אדם, אפשר לדעת מרכיבה על אופניים. דבר ראשון:

הם לא מסתכלים לאן הם הולכים. זה לא נאמר בביקורת - זה פשוט כך. בטח בעת

הסמארטפונית. ומכיוון שהם לא מסתכלים לאן הם הולכים, אין סיבה מבחינתך - רוכב

האופניים הטיפוסי - לצפות שיעשו זאת. אז אתה מעדכן את הציפייה: מסתפק בכך

שיתמידו באותו הווקטור, כלומר ימשיכו את כיוון התנועה שלהם. כך אתה יכול

לחזות את הנקודה שיגיעו אליה, פחות או יותר, כשתחלוף על פניהם. אבל מה לעשות

שאנשים לפעמים מסתובבים, נעצרים, .Shit happens .מפרססים? אין מה לעשות

גם תאונות.למי מהקוראים שבתודעתם מתנסחת כרגע

הטענה "רוכב על המדרכה? אתה החרא! מגיע לך!", צריך להזכיר שאתם - שבכובעכם

האחר משמשים כהולכי רגל מן המניין, ובכובעכם האחר, השני, בחלק מהמקרים גם נהגים בעצמכם - שמים זין על רוכבים

בזמן שאתם נוהגים; לכן אתם לא מותירים לנו ברירה אלא לרכוב על המדרכה. איך אני

יודע? לוגיקה פשוטה: כל הנהגים שמים זין על הרוכבים, ומכאן שגם אתם. ובכן, מי

שלא רצה אותנו על הכביש, יקבל אותנו על המדרכה. שלא לדבר על זה שבתל

אביב אמורים להיות מסלולי הרכיבה חלק מהמדרכה )חוץ מכמה בודדים וחדשים,

בעיקר בצפון הישן(, ומה לעשות שלרוכב הממוצע גם מגיע לפעמים לרכוב לצלילי

מוזיקה משגעת - על הכביש זה אסור על פי חוק - או סתם תוך כדי האזנה לעירית לינור

ב"מילה האחרונה".עוד דבר על בני אדם: הם הולכים על מסלולי

הרכיבה. למה? ככה. כשלעצמי, אני תמיד משתדל לחתוך אותם במרחק סנטימטר

בדיוק, כדי להרתיע, אבל אחרי שלוש שנים שאני עושה את זה, אני יכול לומר בביטחון שזה לא עזר. ייתכן שזה בגלל שהמסלולים

לא פרקטיים )ע"ע אבן גבירול( ועל כן מעבירים מסר בנוסח "אני לא רציני, אל

תשים עליי!"; וייתכן שזה בגלל שאנשים הם דרעק )ע"ע עירית לינור(. וזה מבלי

להיכנס להסברים סוציולוגיים כגון "ישראלים מתקשים בקבלת סמכות א־פורמלית".

נסעתי גם בנווה שאנן, זה לא שונה בהרבה. הכי חוצפנים: בעלי כלבים שהולכים עם

הרצועה מתוחה לרוחב כל המסלול. לאלה אני מאחל הכי הרבה מכות יבשות.

כמו כן, על המסלולים או לא - רוב בני האדם )מלבד קשישים( לא חושבים אפילו לשנות

את קצב או את כיוון ההליכה שלהם כשמגיע מולם רוכב בתאוצה, שלו הרבה יותר קשה

להאט או לעצור. זו לא נראית להם האפשרות ההגיונית, על אף שהיא לעתים היחידה. רוב

הגברים מעל גיל מסוים )נגיד, 13?( מגלים חוסר סובלנות אלים כלפי שריקות )התחליף

הרווח ביותר בקרב רוכבים לצפצפה(, כי הן משום מה נתפשות בעיניהם כפגיעה

בגבריות. אותם גברים־מעל־גיל־13 גם נוטים לראות את השאלה "מי יזוז ראשון", מהסעיף

הלפני אחרון, במונחים של קרב אקדוחנים, במקום כשאלה הפרוזאית שהיא. ביניהם יש

רוב למצביעי גוש המרכז־ימין.זאת ועוד: רוב הנשים נוהגות בצורה יותר

זהירה ומתחשבת מרוב הגברים. רוב הכלבים אוחזים באינסטינקט לנסות ולהיכנס תחת

גלגלי אופניים דוהרים בשנייה האחרונה האפשרית לפני שהם חולפים. רוב הילדים מתחת לגיל 5 לא רואים כלל את האופניים

שנקרים בדרכם. כל מה שצריך לדעת על בני אדם, אפשר

לדעת מרכיבה, אבל עדיף לחיות בהכחשה.

זו המדרכה, טמבלאיתי זיו מסביר למה רכיבה על אופניים אינה באמת אפשרית פה

רוב הגברים מעל גיל מסוים )נגיד, 13?( מגלים חוסר סובלנות אלים

כלפי שריקות )התחליף הרווח ביותר בקרב רוכבים לצפצפה(, כי

הן משום מה נתפשות בעיניהם כפגיעה בגבריות

בדרכים