1

123-04-16רע"פ למשפט מבויםבית המשפט

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

כב' הרכב השופטים: י' דנציגר, א' קלגסבלד, ט' פישר

אלנבי . מר1 :יםהמבקש

עמרי מיכאלי מרו גב' זיו שקדיגב' נגה אושעיה, ב"כע"י

כנפי נשרים, הרצליה

. מר באזל 2

ומר עמרי מיכאלי גב' זיו שקדיגב' נגה אושעיה, ע"י ב"כ

כנפי נשרים, הרצליהרח'

-נ ג ד -

מדינת ישראל :המשיבה

המחלקה הפלילית –פרקליטות המדינה באמצעות

, ירושלים29רח' צלאח אדין

ע"י ב"כ גב' לי חודק, גב' שני שחר ומר אורי סגל

בקשת רשות ערעור

אשר 11/15 יפו בע"פ-מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביבבזאת בקשה ל מוגשת

על פסק דינו שהוגש במסגרת ערעור ,6.3.2015, וניתן במעמד הצדדים ביום 1הספק את המבקש זיכה מחמת

במידה זיכוי מוחלט. 1, אשר זיכה את המבקש 551234-02-14יפו בת"פ -של בית המשפט השלום בתל אביב

ותינתן רשות ערעור מתבקש בית המשפט הנכבד לראות בבקשת הרשות לערער כערעור.

לבקשת רשות ערעור זו צריכותהעובדות ה – הרקע לבקשה

שהינו פרקליט בכיר מן השירות הציבורי, זוכה בבית משפט השלום ביום "(,1 המבקשמר אלנבי )להלן: "

)א( לחוק למניעת 5()ג( ביחד עם סעיף 6)א()3הטרדה מינית, עבירה לפי סעיף עבירת זיכוי מלא מ 7.12.2014

הדין. הערעור נידון ביום -פרקליטות מחוז תל אביב הגישה ערעור על הכרעת. 1998-הטרדה מינית, התשנ"ח

אימץ את הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי, שם נחלקו דעות השופטים, בעוד שופט המיעוט 6.3.2015

להותיר את הכרעת הדין המזכה על כנה, אך , המזכה זיכוי מוחלט, קבעו שופטות הרוב כי יש בערכאה הדיונית

את טיב הזיכוי לזיכוי מחמת הספק. לשנות

2

שהינו סגנו של "(,2המבקש מר בזל )להלן: " לא חסכו את שבט ביקורתן מהנכבדות, שופטות ערכאת הערעור

בפני חוקרי נציבות שירות המדינה ובפני בית המשפט. השופטות 1, ואשר העיד כעד הגנה למבקש 1המבקש

בתיאורי הופעתה החיצונית המתירנית, בלשונו, של המתלוננת. בעדותוביקרו את העובדה שהתמקד הנכבדות

בנוסף, ביקרו את אמירותיו כי זו חיפשה תשומת לב ללא הרף, וכי הרבתה ברמיזות בעלות אופי מיני כלפי

אינו אמין בעליל, עדותו מגמתית, האמת לא הייתה נר לרגליו, וניכר כי ש השופטות קבעו כי הינו עדהסובבים.

כתוצאה מקביעות פוגעניות אלו כנגדו, מתדפק הגן על חברו אף במחיר של פגיעה בשלטון החוק.העדיף ל

על דלתות בית המשפט הנכבד, ומבקש שיתאפשר לו להשיג עליהן. 2המבקש

.1מסומן כנספח –רצ"ב כתב האישום ופירוט ההליכים עד לרע"פ

חשיבות הבקשה

עקרוניות ומרכזיות, -המשפט הנכבד, מעלה ארבע סוגיות משפטיותבקשה זו, המונחת על שולחנו של בית .1

. קל וחומר, כי יש בצירוף של כל בגלגול שלישי אשר כל אחת מהן בפני עצמה מצדיקה מתן רשות ערעור

הסוגיות גם יחד כדי להצדיק בחינה נוספת של פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

זו באה בגדר השיקולים שנקבעו בפסק הדין המנחה שניתן מן הראשית, ייאמר, כי בקשת רשות ערעור .2

. "(חניון חיפה)להלן: " 123( 3ד לו)", פחניון חיפה בע"מ נ' מצת אור )הדר( חיפה בע"מ 103/82בבר"ע

כידוע, הלכה זו הפכה עם השנים לנכס צאן ברזל של הפסיקה, ומתווה את הכללים באשר לסוג המקרים

ול שלישי:בהם תינתן רשות לערער בגלג

, אשר מעצם טיבן ראוי כי הערכאה בארבע סוגיות משפטיות בעלות חשיבות כלליתראשית, מדובר

חורגות במובהק מעניינם האישי של המבקשים, באשר סוגיות אלה,הגבוהה היא זו שתדון ותחליט בהן.

רבים אחרים.ונאשמים הן עשויות להיות רלוונטיות למקרים

שאלות בעלות חשיבות ערעור זו, חוסות תחת המקרים המעלים רשות שנית, הסוגיות שיעלו בבקשת

רשות ועליהם נעמוד בבקשת , אשר לא זכו בכל הכבוד הראוי לליבון דיו, חשיבות ציבוריתואף , חוקתית

ערעור זו.

ן ממצה את מכלול המקרים בית המשפט הנכבד קבע, כי אין להגדיר באופ חניון חיפהלא זו אף זו, בעניין

בהם תוענק רשות ערעור, מפאת חשיבותם, כך שרשימת המקרים איננה רשימה ממצה ומעולם לא

התיימרה להיות כזאת.

,ראייה לכך .יך אזרחי, אומצה אף במשפט הפלילישהתקבלה בהלחניון חיפה מן הראוי להדגיש, כי הלכת .3

השופט מ' חשין כב' לפסק דינו של 6, פסקה נת ישראליחיא חמדאן נ' מדי 8963/04ניתן לראות ברע"פ

(:3.3.2005)פורסם בנבו,

"מיבחניה של הלכת חניון חיפה היכו שורש זה מכבר בפסיקת בתי המשפט

)ההדגשות אינן במקור(. ".ואומצו באופן מלא גם בהליכים פלילייםבישראל,

3

ובסוגיות בעלות חשיבות בדיני נפשות, בו עוסקים בהליך פלילידעתנו, מקום בו מדובר יתר על כן, לעניות .4

ראוי שתוענק רשות הערעור ביתר נדיבות, ואף בעניין זה כל ספק יפעל לטובת הנאשם.כללית וציבורית,

כב' לפסק דינה של 4, פסקה מדינת ישראל סורפין נ' 4732/02רע"פ בכתימוכין לכך, ניתן לראות דוגמא

(:31.12.2002 )פורסם בנבו,כהן -השופטת שטרסברג

"קיימים מקרים נדירים ביותר שבהם תחושת הצדק שבקשת רשות לערער מעוררת

לפני השופט הדן בה היא כל כך חזקה, עד שהוא יכול ליטול היתר לעצמו, לחרוג

וג שמקובל בבקשות מהסאינטרס הפרט משקל גדול יותר מכפי מהכללים, לתת ל

."הנדון, ולתת למבקש רשות לערער

אלה היו פני הדברים מאז ומעולם, ואולם הם קיבלו משנה תוקף שעה שזכויותיו המהותיות והדיוניות של .5

כי אין דין ,למעמד של זכויות חוקתיות, ושעה שבית משפט נכבד זה לא הסס לקבוע זכוהנאשם בפלילים

אחד למדינה ולנאשם, מקום בו מתבקש בית המשפט להפעיל הליך הנתון לשיקול דעתו, וכי לעולם יעניק

בית המשפט לזכויות הנאשם משקל גבוה, לעומת האינטרס הציבורי:

:(1995) 419, 355( 3ד מט)", פגנימאת נ' מדינת ישראל עימאד 537/95בש"פ כתימוכין לאמור צוין ב

שונ]ה[ בעקבות חוקי היסוד. –"...]ה[יחס בין זכויות האדם לבין האינטרס הציבורי

חוקית, עלה -עם העלאת רמתן הנורמאטיבית של זכויות האדם... לרמה חוקתית על

.משקלן היחסי של זכויות האדם המעוגנות בחוק היסוד לעומת האינטרס הציבורי"

(:2012) 3-4, 1( 1נז), קס הישראלי חברה לביטוח בע"ממדינת ישראל נ' הפני 6353/02בש"פ וכן ב

המשפט לפרש חוקים הפוגעים בזכויות אדם באורח דווקני ולהפעיל -"ככלל, על בית

דעת שניתן לו לפגוע בזכות אדם באופן שהזכות לא תיפגע אלא במידה המזערית -שיקול

המדינה, ל רשויותהמחייב את כ –לחוק היסוד 11הנדרשת. חובה זו, המעוגנת בסעיף

המשפט, לכבד את הזכויות המעוגנות בו ככל שהן מתיישבות עם התחיקה -לרבות בית

.פיה הן פועלות"-שעל

נכנסות בקהל כפי שיפורט בהרחבה להלן, כי הסוגיות נשוא הבקשה, מורכבותן וחשיבותן ברור אם כן, .6

רשות לערער בהתאם למבחני הפסיקה המוכרים. המקרים המצדיקים מתן

4

ארבע הסוגיות המצדיקות מתן רשות ערעור בקליפת האגוז

המצדיקות, ואף למעשה מחייבות, מתן רשות ערעור הסוגיות העיקריות ארבעואלה, בקליפת האגוז, .7

-בענייננו

המוסד "זיכוי מחמת הספק", כפי שמיושם כיום בדין הישראלי, אינו משרת נאמנה את (א

המטרות שלשמן נוצר. בתי המשפט בישראל מתקשים להגדיר ולתחום את מושג "הספק

הסביר" ובחינת פסיקותיהן של הערכאות השונות מלמדת כי היישום מוביל לפגיעות קשות

מחמת הספק, בראש ובראשונה בזכותו לשם טוב, בזכויות יסוד חוקתיות של נאשם שזוכה

כאשר הוא נותר עם עננה כבדה הרובצת מעל ראשו. כמו כן, עולות פגיעות אופרטיביות בנאשם,

ובעיקר ביכולת ובסיכויים לקבל הוצאות הגנה ופיצויים, וכן פגיעות בערכי יסוד של שיטת

משפט נכבד זה לתת דעתו על המשפט בארצנו ובעיקר בחזקת חפותו. על כן, נבקש מבית

הכשלים והפגיעות הנובעות ממוסד "הזיכוי מחמת הספק", להורות על ביטולו ולחלופין להביא

להסדרתו, כך שתמוזער הפגיעה בנאשמים.

את המוסד על כנו, נבקשהו לבחון ותירלחלופין, ככל שבית משפט נכבד זה ימצא לנכון לה (ב

המזוכים בזיכוי מסוג זה, לערער על הכרעת הדין. מחדש את היעדר האפשרות של נאשמים

במצב הנוכחי, חוסר אפשרות זו, מונעת מן הנאשמים את האפשרות לטהר את שמם, ובכך

ות משפטית ראויה היא כזו המותירה את הפגיעות בזכויותיהם. מדיני ביתר שאתמעמיקה

אולם, במצב הקיים ום. לנאשמים אפשרות לקבל סעד במקרה בו הכרעת הדין פוגעת ובזכויותיה

חוקתית. כמו זכות נחסמת בפני נאשמים שזוכו מחמת הספק זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כ

כן, נבקש בבקשת רשות ערעור זו לעמוד על מספר מחקרים המעלים הטיות קוגניטיביות

והמחדדים אפוא את הצורך בקיומה של העלולות להשפיע על הכרעותיהם של שופטים

לאור כל זאת, מתבקש בית משפט נכבד זה לאפשר, .רער, עת עסקינן בדיני נפשותהאפשרות לע

ערעור בזכות, להשיג על התוצאה הפוגעת בהם באמצעות לנאשמים שזוכו מחמת הספק

ערעור ברשות, על מנת שתתאפשר בחינה מחודשת של ההכרעה בעניינם. , לאפשר הגשת ולמצער

, שהינו עד, אשר לא היה צד פורמלי 2המבקש ותיו של באותה נשימה, נרצה להעלות את טענ (ג

2נפגע מאמירות בית המשפט שבאו במסגרת פסק הדין. שמו של המבקש ובהליך העיקרי,

רות הוכתם, כך גם מהימנותו ונאמנותו לשירות הציבורי, והוא נותר פגוע וחבול, אולם ללא אפש

ו, מעלה סוגיה מהותית, אשר דורשת . המצב הנוכחי שבפנינלהשיג על הדברים שנאמרו כלפיו

יה ומורכבותה, סוגיה זו וסוגיית הערעור על זיכוי מחמת הספק, הן בבחינת כלים ליבון בשל קוש

ממחישות את הצורך של צד שנפגע במסגרת ההליך המשפטי ,שלובים , כך ששתיהן יחד ולחוד

שמניעת אפשרות וי,בכל הכבוד הרא סבורים, המבקשיםלהשיג על קביעות שנקבעו לגביו.

לקבלת סעד במצב דברים זה, משקפת מדיניות משפטית שאינה ראויה עוד. על כן, בית משפט

5

צד פורמלי בהליך, להשיג בעל דין או לסלול נתיב בו יוכל אדם שאינו בנוסף, נכבד זה מתבקש

שיגיש צד להליך. על אמירות פוגעניות שנאמרו בגינו. נתיב זה יכול שיהיה במסגרת ערעור

בבקשת רשות ערעור זו, נוגעת לאפשרות התביעה לערער סוגיה נוספת שעליה יעמדו המבקשים (ד

יש לתהות על קנקנו של נוהג זה, המעצים את בכל הכבוד הראוי, על פסק דין מזכה. לטעמנו,

פערי הכוחות בין הנאשם למדינה, וזאת במקום לחתור לצמצומם. לפיכך, נבקש מבית המשפט

הנכבד לתת את הדעת לגבי השאלה, האם עצם העובדה שהערכאה הדיונית דנה בעובדות

יר בדבר המקרה והחליטה לבסוף לזכות את הנאשם, אין היא כשלעצמה מבססת ספק סב

אשמתו? לדידנו, ספק זה לא יוסר אף אם ערכאת הערעור תחליט להרשיעו. קל וחומר, נכונים

זיכוי מוחלט 1הדברים ביתר שאת במקרה שלפנינו, מקום בו בערכאה הדיונית זוכה המבקש

ואף בערכאת הערעור מצא חלק ממותב השופטים לעשות כן בשנית. משום כך, בית משפט נכבד

לצמצם את גדרי סמכותה של המאשימה לערער על זיכוי או למצער, לאפשר ערעור זה מתבקש

כזה ברשות בלבד.

ד, זו נעמוד בהרחבה על סוגיות מרכזיות אלה, וזאת על מנת להבהיר לבית המשפט הנכב בקשת רשות ערעורב .8

המחוזי על כנו. כי לא ניתן להותיר את פסק דינו של בית המשפט

פתח דבר

טרם נכנס לעובי הקורה בבקשה זו, ידוע לכל שהמצב המשפטי הנוכחי קובע, כי מוסד הזיכוי מחמת הספק .9

אפשרת הגשת , וכך גם ההלכה שאינה מבמשפט הפלילי הישראליאינטגרלי מושרש וחלק רב הינו מזה זמן

ועם שינוי העתים היו מוכנים במקרים המתאימים, שופטי בית המשפט העליוןואולם, ערעור על זיכוי זה.

והנסיבות, ללכת כברת דרך לקראת נאשמים בדין הפלילי, וזאת בניגוד להלכות שהם עצמם קבעו.

מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי באר 11339/05דוגמא מובהקת לכך, הינה היפוך הלכת קינזי )בג"ץ .10

ה תה זו, והמחוקק לא ראה לנכון לשנו(, וזאת על אף שהוצעו בעבר הצעות חוק כנגד הלכ(2006) 93( 3סא) שבע

מצא לעשות כן לנוכח התמורות שחלו באקלים המשפטי מאז שנקבעה בית משפט נכבד זה, בדרכי חקיקה.

מחירה של הלכת קינזי כבד בהכריעו כי הגיעה העת לעשות כן, הכיר בית המשפט בכך שהלכה זו לראשונה.

אשמים, הממתינים תקופה ארוכה במעצר לסיום משפטם, מעצם התמשכות ההליכים, והפגיעה בחירותם של נ

משפטית ראויה.ולפיכך קבע שיש לשנות את ההסדר הקיים ולהתאימו, כך שיעלה בקנה אחד עם מדיניות

דוקטרינת הפסילה הפסיקתית של ראיות במסגרת פסק הדין התווה בית המשפט הנכבד את באותו אופן, .11

וחשוב משמעותי נעשה צעד נוסף, ו(, 2006) 67 ,461 (1, סא )בע הצבאיטור' יששכרוב נ' התו 5121/98בע"פ

לשם שמירה על זכויותיהם של נאשמים להליך הוגן.

6

נביא מהדברים שקבע בית המשפט בפסק הדין, באשר הם יפים למקרה שלפנינו:

"רוחם ועקרונותיהם של חוקי היסוד מקרינים בעוצמה כזו או אחרת על כל ענפי

יסוד הנוהגים במסגרתם בין היתר, -יסוד ותפיסות-המשפט ומשפיעים על מושגי

לחוק היסוד ועל "המשפט המקובל משפיעים הם על פרשנותה של החקיקה שקדמה

משפט זה. -ח ישראל" המתפתח בפסיקתו של ביתנוס

]...[ כיום מתבקשת נקודת איזון נורמטיבים אלה מחייבים חשיבה מחודשת שינויים

גמישה יותר המתחשבת בחובה להגן על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי

)ההדגשות אינן במקור(. .וטוהרו"

פסקי דין אלו, מבית מדרשו של בית המשפט העליון, ממחישים, כי הדין הישראלי משתנה מעת לעת, וכי .12

מתיישבת עוד עם המציאות אינהשופטים רשאים ואף נדרשים לשנות הלכה שהם עצמם קבעו, כאשר היא

עצמו . המשפט אינו סטטי, אלא דינאמי ומשתנה, ועליו להתאים וצרכי החברה המשפטית הישראלית

בנק המזרחי המאוחד 6821/93השופט חשין באומרו בע"א 'לתקופתנו הנוכחית. והיטיב לנסח זאת כב

:(1995) 567, 221( 4מט) בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי

"החיים משתנים והולכים כל העת ועמהם המשפט. משפט שלא יתאים עצמו לחיים

מית היא לשחקן העומד כמוהו כמשפט נסוג אחור. שיטת המשפט ביחסה לחיים נד

על בימה נעה ומסתובבת. אם לא ינוע השחקן כי אז ייעלם מעיני הקהל אל מאחורי

ומו לא הבימה. חייב הוא לנוע למצער בקצב תנועה של הבימה ולו כדי שיישאר על מק

כל שכן אם ברצונו להתקדם".

lobe Master Management Gבולוס גד בע"מ נ' 4949/03בע"א עוד ראו דבריו של כב' השופט חשין .13

Ltd (5נט )(:2005) 621, 616

לשרת את הדיון נועדו לשרת את הליך השיפוט הראוי; -נא, אל נשכח: כללי-נזכור"

)ההדגשות אינן במקור(. ."ההליך ולא להתגדל עליו

הסוגיות שיידונו בפרוטרוט בבקשת רשות ערעור זו, נופלות בגדר אותם מקרים המצדיקים בחינה .14

מחודשת של ההלכה הנוהגת. על כן, הגיעה העת שבית משפט נכבד זה ייתן דעתו לעיוותי הדין והפגיעות

החוקתיות בנאשמים במקרים שהבאנו לפתחו, באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט נכבד זה

לכה תקבע ה ,ולחלופין ,, כך שיבוטל מוסד הזיכוי מחמת הספק במתכונתו הנוכחיותבמקרה שלפנינו

, מקום שזה פוגע בזכויותיו החוקתיות ובאותו להשיג על פסק הדין שניתןחדשה אשר תאפשר לנאשם

אופן יתווה מסלול שיאפשר לאדם שנטל חלק בהליך וזכויותיו נפגעו, לקבל סעד מהמערכת השיפוטית.

7

ואלו נימוקי הבקשה

מדוע יש להורות על ביטולו של מוסד זה – זיכוי מחמת הספק –הסוגיה הראשונה .1

זיכוי מחמת הספק, וזאת לאחר שבבית משפט השלום זוכה 1כאמור, בית המשפט המחוזי זיכה את מבקש .15

הטעם כי על קביעה זו, וזאת מן מתן אפשרות להשיגזו, עניינה בקשת רשות ערעורזיכוי מלא. 1המבקש

בשל יישומו הלא ראוי ופגיעותיו מתכונתו הנוכחית. לשיטתנו,וסד זה בכללותו במ לדידנו, יש לבחון מחדש

הגיעה העת להורות על ביטולו, כך שתיוותר הכרעה בינארית, הרשעה הרבות בנאשמים שזוכו מחמת הספק,

.1או זיכוי, וכפועל יוצא של האמור, יש להורות על זיכויו המוחלט של המבקש

מוסד "הזיכוי מחמת הספק"ת המשפט הנכבד את תמצית התפתחותו של בחלק זה, נפרוס תחילה בפני בי .16

. לאחר מכן, נציג כיצד מובחן זיכוי זה מזיכוי מוחלט בדין, ומדוע הוא איננו מיושם בשיטת המשפט בישראל

, נבקש לעמוד על האופן בו בית המשפט מתקשה לתחום ולהגדיר את מושג כמו כןבשיטות משפט אחרות.

השלוב במוסד זה, ועל כן מתקשה לעשות בו שימוש עקבי וברור. בהמשך, נבקש לציין את ה"ספק הסביר"

הפגיעות הן החוקתיות והן האופרטיביות בנאשמים, וכן, את הפגיעה בערכים שהינם נכסי צאן הברזל של

ל וכך אנו מבקשים מבית משפט נכבד זה, כי דינו ש ,לאורם של אלו, מסקנת הדברים הינהשיטת המשפט.

מוסד זה במתכונתו הנוכחית להתבטל, ולחלופין מתבקש בית המשפט הנכבד לבחון עבור מוסד זה חלופה

משפטית ראויה.

"הדין המצוי" –כללי

הרשעה וזיכוי. אולם, –ההליך הפלילי נתפס לרוב כמערכת קוטבית של הכרעה בין שתי תוצאות משפטיות .17

לגדרי (1951) 1196, 1187( 2ד ה)פ"נ' היועץ המשפטי לממשלה, פודמסקי 20/51בע"פ תווספה, נ1951בשנת

, המהווה יציר כלאיים של זיכוי והרשעה, הנקראת "זיכוי מחמת הספק". קטגוריה נוספתהמשפט הישראלי

: האב השופט חשין 'אלו היו דבריו של כב

"אין עליו להוכיח את חפותו מפשע; כל מה שמוטל עליו הוא: לתת הסבר להנחה

נתן הסבר המתקבל על הדעת, והשופט אשר עלתה מתוך הוכחותיה של הקטגוריה.

הסבר המתקבל על הדעת, אך השופט אין בידו תו. נתןהסבר זה, עליו לזכומקבל

כלומר: אינו מוכן להכריע אם דברים –להחליט אם יקבל דברי הסבר זה או ידחם

)ההדגשות אינן במקור(. ."קעליו לזכותו מפני הספ –אלה נכונים הם או לא

במשך יותר משישים שנה שגור מושג זה במאות פסקי ודין ומצטייר כעוסק במקרים אפלוליים, העומדים .18

רחמים חדד נ' 6509/97בצילה של קטגוריית הזיכוי המוחלט, ומתואר כזיכוי "מוחלש", כפי שנכתב בע"פ

:(15.3.1998הן )פורסם בנבו, כ-השופטת שטרסברגכב' לפסק דינה של 1עמוד מדינת ישראל

."מחמת הספק ומחמת הספק בלבד"

8

השופט דנציגר )פורסם כב' לפסק דינו של 46פסקה , רומן זדורוב נ' מדינת ישראל 7939/10גם בע"פ כך נקבע .19

"(: זדורוב)להלן: "פרשת (23.12.2015בנבו,

.הספק, זיכוי שהוא כ"פסע" מהרשעה" "זיכוי מחמת

: (1997) 492, 487( 1, פ"ד נא)יוסף רייש נ' מדינת ישראל 7826/96זאת אל מול הזיכוי המוחלט, המתואר בע"פ .20

שפט "קביעה פוזיטיבית של בית המ ובנוסף "הועמד לדין אדם אשר נקי מכל רבב"

.כי הנאשם לא ביצע את העבירה"

, נכתב על ההבדלים בין (2005) 141, 134( 4נט) נ' ממשלת ישראל דלאל עטא מוחמד חמדאן 9993/03בעע"מ .21

שני סוגי הזיכוי:

."מכל אשמה, כהרי זיכוי מחמת הספק"לא הרי זיכוי מוחלט המנקה את הנאשם

, דרשה הפרקליטות (1999) 836-837, 832( 1, נג)נידאל אבו סעדה נ' מדינת ישראל 4765/98ועוד, בע"פ .22

שהנאשם יזוכה מחמת הספק ולא זיכוי מוחלט, ואלו היו דבריה:

לפיכך, ולנוכח העובדה שאין באפשרות המשיבה להביא את זקזאק לעדות, ..."

ולבחון את אמינות גרסתו על פי מכלול אמרותיו, הרי שהתוצאה היא כי על בית

."המשפט הנכבד לזכות את המערער מן הספק

, ממחישה כי קיים הבדל תהומי בין זיכוי מוחלט לזיכוי מחמת ה בפסיקותיהן של הערכאות השונותההבחנ

.הספק המובן היטב גם למדינה

השופט א' רובינשטיין )פורסם כב' פסקה י' לפסק דינו של, זגורי נ' מדינת ישראל ע"פנקודה זו אף נתמכה ב .23

:(24.6.2007בנבו,

הנכונה בטהרתה הפורמלית, כי זיכוי הוא זיכוי "הרי אל מול הטענה המשפטית,

הוא זיכוי, יהא אשר יהא, עומדת מציאות מורכבת יותר, שבית המשפט אינו יכול

אינה , להיות אדיש כלפיה. אמירת בית המשפט בדבר זיכוי מחמת הספק של פלוני

. היא אומרת לא אחת כי תחושתו החריפה של בית לשמי תכלת צחים, נטולי עננה

המשפט היא שישנם דברים בגו, אלא שמצוות המחוקק, וגדרי הצדק, מצווים על

)ההדגשות אינן במקור(.זהירות יתרה, שסופה זיכוי".

9

כפי שמיושם עולות הצדקות לקיומו של מוסד זה והיווצרו, אולם נבקש כעת ולהראות, כי המוסד, מעת לעת .24

הצדקות אלו. ישנם מלומדים הסוברים שההצדקה נכונה, אינו ממלא נאמנה ומשרת ל ידי הערכאות השונותע

ו של בית המשפט לנמק העיקרית העולה מפסקי הדין לקיומו של הזיכוי מחמת הספק היא יכולותיו ועצמאות

חלק מהנמקתו של בית הזיכוי מחמת הספק אינו מהווה תוצאה משפטית נפרדת, אלא הוא , וכי את החלטותיו

המשפט.

ראובן ידען נ' מדינת 7653/11כגון בע"פ ,התומכים בטענה זו נוטים להישען בדבריהם על אמירות בית המשפט .25

: "(ידען( )להלן: "פרשת 26.7.2012)פורסם בנבו, השופט א' רובינשטיין כב' , פסקה י"ח לפסק דינו שלישראל

לומר את האמת שבלבנו, והיא אינה לבושה תמיד ואשר לספק, בהביענו אותו עלינו"

הזיכוי שחור ולבן, אלא לא אחת גונה אפור, והוא הוא הספק; ואין בכך כדי לגרוע מן

."המשפטי, מכבודו ומתוצאתו

(:1999) 1072 (,2)99על -, תקרונן גלעד נ' מדינת ישראל 1568/99רע"פ ,וכן

מחמת הספק( או בענין ין פלילי )זיכויי"הטעם לדבר הוא שנימוקי פסק הדין בענ

אזרחי )מימצא שלרעתו בעל דין שזכה( חסרים הם כל תוצאה משפטית אופרטיבית

הדין; לענייננו אין כל הבדל משפטי בין זיכוי לזיכוי שיש בו -לגבי הנאשם או פסק

כדי לקפח את הנאשם. משמעותו של זיכוי מחמת הספק זהה למשמעותו של זיכוי

את ביצוע כשהתוצאה המשפטית היא שאין לזקוף לחובתו של הנאשםמוחלט,

".העבירה שממנה הוא זוכה

דינה של טענה זו להידחות מכמה טעמים. ברמה הצורנית, הדיון בסיווג הזיכוי כי ,נדגיש מן הראשית .26

כ"מחמת הספק" אינו חלק מניתוח השופטים ופירוט דעתם בדרך למסקנות אליהם הגיעו, אלא, הזיכוי מחמת

.מופיע בעקביות בסיום הדברים בשורה התחתונה של פסק דיןהספק

נאמר בשורה התחתונה של ( 1998) 252, 251( 2)98על -תק ינת ישראלבנימינוב נ' מד 6052/97לדוגמא בע"פ .27

פסק הדין, כי:

ה מן "הערעור מתקבל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל והמערער מזוכ

."האישום שבו הורשע מחמת הספק

129, 97( 5פ"ד נא) מדינת ישראל נ' דיניץ 4336/96וכן, בפסקי דין נוספים חזר דפוס זהה. כמו למשל בע"פ

(.1999) 630, 617( 1)99על -תק דוידוב נ' מדינת ישראל 6790/97; ע"פ (1997)

10

בעמוד ידעןהשופט הנדל הביע בהזדמנויות שונות ביקורת על דפוס חוזר זה בפרשת 'כב כי לציין, למותר .28

47:

לטעמי אין מקום כי בשורה התחתונה הנועלת את ההכרעה, יזכה בית המשפט "

. הליכה בקו אחרון זה, עשויה מחמת הספק, תוך ציון אשמתו בעצמה זו או אחרת

להסיט את הגורם המכריע מתפקידו במתווה של ההליך הפלילי. הספק הסביר ]...[

בשורה התחתונה הנאשם לא הורשע אלא נוקה מאשמה פלילית ואין מקום לטעמי

הגד זאת בצורה אחרת: שהמסקנה המשפטית תלווה בקביעות של אשמה למחצה.

)ההדגשות אינן במקור(. ."חייב לצעוק, דיי באומרו: "הנני" הספק הסביר אינו

)פורסם בנבו, הנדל השופט כב' לפסק דינו של 29בעמוד עלי אבו טראש נ' מדינת ישראל 3751/11ובע"פ

2.9.2012 :)

לקבוע "בהכרעת הדין על בית המשפט להרשיע או לזכות את הנאשם. אל לו

י או אחריות למעשה בדלת כמסקנה או בשורה התחתונה, מעין חבות במשפט האזרח

האחורית".

טעם נוסף לשלילת הטענה לפיה הזיכוי מחמת הספק הינו חלק מהנמקת בית משפט גרידא, הינה העובדה .29

, המביאות תוצאות ממשיות מבחינת זכויות המתדייןשלהבחנה בין זיכוי "מוחלט" לזיכוי "מחמת הספק" יש

.לשינוי מצבו ומעמדו המשפטי לרעה, על אלו נרחיב בבקשת רשות ערעור זו

כמו כן, הצדקה נוספת הינה הטענה לפיה, היווצרות האפשרות של זיכוי מחמת הספק נועדה להיטיב דווקא .30

עם נאשמים, בשל החשש שבעולם בו קיימות שתי הכרעות בינאריות בלבד בדין הפלילי יגדל מספרם של

Peter Duff, “The Scottish Jury – a veryבמאמרו ) Duffי שגם מציג המלומד פהרשעות שווא. לטעמנו, וכ

peculiar institution”, Law and Contemporary Problems, Vol 62, No. 2 (1999) ברור שאין טענה זו

, ו תמיד על אף שיש לצמצמןוא יתקיימאוחזת במציאות, והדבר מעולם לא נבחן בצורה אמפירית. הרשעות שו

דרך לעשות זאת. קיומה של אפשרות ביניים בדמות זיכוי מחמת הספק אינהאך

בפועל מוסד הזיכוי מחמת הספק לא רק שאינו מיטיב עם הנאשמים, אלא מרע איתם נהפוך הוא, נראה, כי .31

נפרט בהמשך על כל אלה, –בעקבות הפגיעות הרבות הכרוכות בו, ויישומו הבלתי עקבי על ידי בית המשפט

הערעור. רשות בקשת

זיכוי מחמת הספק" משמש את בית המשפט, כאשר "המוסד בה נולד, פודמסקילסיכום נקודה זו, מאז הלכת .32

קיימת הבחנה ברורה בינו לבין הזיכוי המוחלט. המוסד זיכוי מחמת הספק נשען על הצדקות שהן בבחינת

משענת קנה רצוץ, ולא די בכך, בית המשפט מתקשה ליישמו באופן אחיד ובכך מייצר פגיעות חמורות

בית המשפט נעמוד בפרוטרוט בחלק הבא לבקשה זו. בנאשמים. על הקושי ביישום המוסד על ידי

11

הקושי בהגדרתו ויישומו -הסביר על הספק

כללי: א.

מושג "הספק הסביר", שהינו חלק בלתי נפרד ממוסד זה, וכשלעצמו , נבקש לעמוד על טיבו וגדרו של בחלק זה .33

החפות" מעורר תהיות וקשיים רבים בענייננו. זאת, בייחוד כאשר "הוכחה מעבר לספק הסביר" ו"חזקת

לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 2חובות בעלות אופי חוקתי הנגזרות מסעיף )שנעמוד עליה בהמשך(, הינן

(. (2007) 924, 914( 1)07על -, תקוקנין נ' מדינת ישראל 6295/05ע"פ ראו: )

לבעייתיות הרבה הגלומה מוסיפים ,והקושי בהגדרתומושג "הספק הסביר" על כן, תיחומו הבעייתי של .34

בקשת רשות הערעור. כפועל יוצא במקרה שלפנינו את מתןבמוסד "הזיכוי מחמת הספק" ומצדיק

)להלן: "חוק 1977-כב)א( לחוק העונשין התשל"ז34פלילי מעוגן בסעיף משפט הרף ההוכחה הנדרש ב .35

, קובע כי:העונשין"(

לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק "

."סביר

ואף לא אולם, כיום, חסרה הגדרה מדויקת, חד משמעית ובהירה המספקת מענה אחיד לטיבו של הספק,

. דרכי הזיהוי של קיום הספק אצל השופטים והמבחנים הננקטים לשם כך בתהליך ההכרעההובהרו דיו

סילוסטר נ' היועץ 1/48הפסיקה בישראל עסקה במושג הספק כבר בפסק הדין הפלילי הראשון בע"פ .36

השופט אולשן: כב' "(, שם נאמר, על ידי סילוסטר)להלן: "פרשת ( 1949) 6, 5, פ"ד א המשפטי לממשלה

שאשמת נאשם צריכה להיות מוכחת ללא ספק המתקבל על ,"העיקרון המשפטי

וכן שלנאשם הזכות ליהנות מהספק." הדעת,

, הספק הסביר הינו חלק בפאזל של התפיסה המשפטית עליה מתבססת שיטתנו, לפיה סילוסטרמאז פרשת .37

מעבר לכל ספק סביר. לכן, לא אדם יורשע בפלילים אם בית המשפט ישוכנע כי התביעה הוכיחה את אשמתו

כל ספק )מרוחק, ערטילאי( אשר עולה מחומר הראיות יביא לזיכוי של נאשם, אלא רק ספק שהוא סביר. רף

הוכחה זה, הינו תוצר של איזון אינטרסים בין מחויבות המשפט הפלילי להגן על חפים מפשע מחד, ובין הצורך

Anthony A. Morano, A Reexamination of the Developmentלאפשר הרשעה של עבריינים מאידך )ראה:

of the Reasonable Doubt Rule, 55 B.U. L. Rev.507, 516 (1975).)

", נסוב הספקסביר" והן ב"זיכוי מחמת ספקהשימוש במילה "ספק" הן ברף ההוכחה הפלילי "מעבר לכל .38

סביב אותו קו של ספק המפריד בין הרשעה לזיכוי. אכן, להשוואה האמורה ניתן להבחין בביטויים שונים

12

94, 45( 3פ"ד מט) בן ארי נ' מדינת ישראל 6251/94בע"פ השופט אור כב' באמירותיו של ביהמ"ש, דוגמת

כי מדובר ב: המציין"( אריבן ( )להלן: "פרשת 1995)

."סביר אשר די בו להביא לזיכויוק "אותו ספ

מן הקבלה זו ומן השכל הישר, נראה כי הזיכוי מחמת הספק מהלך על החבל הדק של רף ההוכחה הפלילי, כך .39

שיעשה בו שימוש כאשר התביעה אמנם הייתה קרובה, אולם כשלה בהוכחת אשמת הנאשם מעבר לספק

672, 654( 1, נח ) בוריס גלובוביץ נ' מדינת ישראל 3059/03פ "עסביר. יפים לכך דברי כב' השופט חשין ב

:"(גלובוביץפרשת )להלן: "( 2003)

להוכחת אשמתו –ראיות חזקות ומשכנעות –המדינה הניחה לפנינו ראיות ראויות "

זה שִנְבָעה בחומת הראיות ובסדק צראך לא למעלה מספק סביר. של המערער,

)ההדגשות אינן במקור(. ."עומדת לו זכותו של המערער לצאת זכאי מן הספק

כי במקרים רבים ,נראה לדאבוננו, שאלת גדרו של הספק עולה אף במקרים אחרים המנוגדים לתזה זו. אולם .40

, שתיארנו לעיל על אותו חבל דק, והיא אינה מהלכת הההכרעה בשאלת הספק הסביר ברורגם כאשר

בדנ"פ דורנר השופטתכב' יפים דבריה של להמחשת הדברים,. זיכוי מחמת הספקמשתמשים השופטים ב

:"(אל עביד)להלן: "פרשת ( 1998) 854, 736( 1פ"ד נא), מדינת ישראל נ' אל עביד 4342/97

שאשמתו של העותר לא הוכחה כנדרש במשפט אין בלבי כל היסוס"בנסיבות אלה

לזכות את ]...[ יש ברורוהספק הסביר הוא אינו גבולי הפלילי: המקרה שלפנינו

ות אינן במקור(.ההדגש). "העותר מחמת הספק

)פורסם הנדל השופט כב' לפסק דינו של 67פסקה אביגדור קלנר נ' מדינת ישראל 4456/14אף לאחרונה בע"פ .41

(:29.12.2015בנבו,

"יש לזכות את אולמרט מחמת הספק. הכוס איננה מלאה, ולדעתי אף לא "כמעט

מלאה"".

לא זאת בלבד, בית המשפט לעיתים אף סוטה מהדרישה להוכחה מעבר לספק סביר, הנדרשת במשפט הפלילי, .42

:672בעמ' גלובוביץ בפרשתומתקרב לדרישת רף ההוכחה האזרחי. כך ניתן לראות לדוגמא

"במערכת עובדות של תיק"ו ]...[ יש לזכות את המערער מן הספק".

מהגורמים המרכזיים להיעדר זיכויים חלק ןה ,מהדרישה להוכחת האשמה מעבר לספק סביר הסטיות לעיל, .43

ההצדקהנאשם ברוב דעות היא הרשעת לדידם, ם.כפי שמציינים המלומדים סנג'רו וליפשיץ במאמר ,מלאים

13

ח עלי משפטבועז סנג'רו ואיתי ליפשיץ הרשעה: רק פה אחד ) להוכחת האשמה מעבר לספק סבירשל הדרישה

.()תש"ע( 356, 337

הגדרה המלומדים חוששים, כי מדי יום מורשעים נאשמים אף בהתקיים ספק סביר באשמתם. ומוסיפים, כי .44

אם בסיומו של המשפט נותר ש ך, כאיננה כמותית אלא איכותיתמלא נכונה של הספק הסביר המחייב זיכוי

חייב לזכות את בלב השופט ספק המעוגן בחומר הראיות, והתביעה לא הצליחה להסיר ספק זה, אזי השופט

. (339)שם, עמ' הנאשם

משפט הפלילי, בשיטה הנהוגה בארצנו, השופטים מתמחים ביתר על כן, ברי ונהיר, כי לא כל שופטי ישראל .45

מגיע כאשר שופט ענפי המשפט השונים, תחת עומס עבודה גדול וזמן מוגבל.מכריעים בסכסוכים משלל

לפי עקרונות המשפט ניכר כי - 85%הסבירות שהנאשם עבר את העבירה היא גבוהה, למשל , כי למסקנה

, אך האם אנו בטוחים שכך יפעל השופט? נדרשת הפנמה זיכוי מלא הפלילי, עליו לזכות את הנאשם

ות המשפט הפלילי כדי לזכות נאשם במקרה זה.משמעותית של עקרונ

ישנם שופטים המרשיעים נאשמים אפילו במאזן לכן, המלומדים סנג'רו וליפשיץ מעלים את החשש, כי .46

. ההסתברויות, כפי שהם רגילים לעשות במשפטים אזרחיים שבהם הם דנים לעיתים תכופות יותר

אפלוליות רבה המתבטאת בהיעדר הפנמה נכונה הספק ישנה כל אלו, מצביעים על כך, כי במוסד הזיכוי מחמת .47

. כל עוד לא יובהר מושג זה, הבעייתיות במוסד הזיכוי מחמת הספק של מהו טיבו וגדרו של הספק הסביר

תיוותר על כנה ואף תתחזק.

ב. ניסיונות המודלים להגדיר את הספק הסביר

את השופטים להתחבטויות יםמובילהקיים בנוגע למושג הספק בהמשך לנקודה זו, חוסר הוודאות והערפול .48

רבות, האם עצם התלבטות בקיומו של ספק סביר בעניין נאשם, מהווה כשלעצמה ספק סביר שמוביל את

השופטים לזכות את הנאשם מחמת הספק?

:859בעמוד אל עביד פרשת אהרון ברק בהשופט 'כב דברי לכך, יפים .49

עולה כדי ספק סביר "יש פעמים בהם עצם ההתלבטות בשאלת קיומו של ספק סביר

)ההדגשות אינן במקור(. ומביאה לזיכויו של הנאשם מחמת הספק". בעצמה

10596/03רובינשטיין בע"פ השופטכב' דברי אף בהערפול המושגי של רף ההוכחה הפלילי בא לידי ביטוי .50

: (2006) 3084-3083 ,3068( 2)06על -, תקבשירוב נ' מדינת ישראל

"הספק עשוי לנבוע מהצטברותם של גורמים, שתוצאתם היא כי ידו של השופט

. רועדת בבואו לחתום על ההרשעה"

14

דאות משפטית אצל הגדרת המושג "הספק הסביר" מעלה סימני שאלה רבים, ויוצרת חוסר וואפוא, כי נראה .51

שבו "נוח" לבחור, פתרון בינייםהמוסד "זיכוי מחמת הספק" הינו נראה, כי נאשמים. יתר על כן וחמור מכך,

, מהו אותו "ספק" אשר מוביל לזיכוי מחמת הספק בניגוד לזיכוי מלאאולם חוסר האפשרות להגדיר בבירור

מעלה קושי מהותי הפוגע בתיחום רף ההוכחה הפלילי ובגורלם של נאשמים רבים שעלולים למצוא עצמם

ספק "ה למאפייניהנחיות, נורמות או כללים ברורים היעדר בעקבותמורשעים ולמחרת מזוכים. זאת,

. טלהשתנות בין שופט לשופ , ועשוייםשמשמעותם מבחינת נאשמים רבים לא תסולא בפז ,סביר"ה

מודלים רבים ומגוונים ניסו לעמוד על טיבו וגדרו של הספק הסביר וברי, כי עסקינן במלאכה מורכבת כדברי .52

פרופ' פאוור:

"Translating legal concepts into language layperson can understand is

more difficult than most judges or lawyers recognize. This statement is

especially true of the reasonable doubt standard". (R. C. Power,

"Reasonable and Other Doubts: The Problem of Jury Instructions" 67 Tenn. L.

Rev 45 (1999) 48.)

People vראות לסטנדרט ההוכחה הפלילי )יובבריטניה ובמדינות אחדות בארה"ב, נמנעים מהצעות פרשנו .53

Cagle, 244 NE 2d 200, 204 (1969) ראה גם ;R. v. Ching' 63 Crim. App. 7, 10, 11 (Eng. 1976).).

עסקינן ברף ההוכחה בפלילים שהינו בעל אופי חוקתי, כך שאין בפנינו האפשרות לזנוח את מלאכת אולם, .54

לכך דברי כב' השופט יפים .על "הזיכוי מחמת הספק" ישירותהניסיונות להגדיר את הספק הסביר שמשפיע

"(:דמיאניוקלהלן: "פרשת ( )1993) 648, 617( 4פ"ד מז) ,דמיאניוק נ' מדינת ישראל 347/88ע"פ בשמגר

"יש המבקשים למלט עצמם מהגדרתו של המושג המשפטי האמור ומזהירים בפני

קשיי ההגדרה, אין, כמובן, הקושי שבקביעת הגדרה ברורה ומנחה... באזהרות מפני

כדי לפטור את השופט מגיבושה של תפיסה מנחה או כדי לפתור את הקושיה

הניצבת בפני כל ערכאה שיפוטית פלילית".

:אף מוסיף, כי לינדנשטראוסהשופט כב' .55

"דווקא הקושי בהגדרה נראה לי מצדיק ותואם את המאמץ לגלות, בין באמצעות

הפסיקה הרבה בנושא ובין באמצעים אחרים העומדים לרשותנו, את המכנה

הקושי בהגדרה אינו צריך לעצור בעדנו מלנסות ולהגיע [...] המשותף ]להגדרה[

לטעון לגביו ביסודיות לחקר המושג, לתחום את תחומיו, לגזור את גזרותיו ולאפשר

המושג, היא נטישת שדה ל"כל התעלמות ביודעין מפרשנותו ש ובהמשך ["...] ראויה

)מיכה הקרב המשפטי שבו נלחם הפרט, האזרח, על חירותו ועל זכויותיו"

.(35, 9( 2004)סוגיות נבחרות –על הספק הסביר לינדשטראוס,

15

כי ,נקבע 577בעמוד דמיאניוקבפרשת שאלה, על הקיימים. הניסיונות לפתור את הקושיה רק הוסיפו סימני .56

לפי: הגדרת הספק הסביר תיבחן

"לאמות המידה הראציונאליות המקובלות עלינו" ו"אין המדובר בוודאות ]...[

מתמטית ]...[ ואין להיתפס למסקנות שאינן מתיישבות עם הערכה ראציונאלית".

כי: ,נאמר (1993) 570, 565( 2, פ"ד מז)ישראלי נ' מדינת אלאזו 3974/92בע"פ

."על בית המשפט לפסוק על יסוד המודל האינדוקטיבי"

,המונח הוגדר בדרך שונה ע"י הוספת פן אמוציונלי לסבירות הספק, 47בעמוד בן ארי פרשת בואילו

כאשר נקבע כי המונח מורכב משני יסודות:

."יבסובייקטי-"היסוד המוסרי]...[ אובייקטיבי"-"היסוד הראציונלי

המודלים השונים שהוצגו בספרות ואף בפסיקה, נוקטים בפרשנויות מגוונות לקביעת מהותו של הספק הסביר .57

אם בנוסחאות, נרטיבים, השוואות ותחושות בטן. תוך ניסיונות לתחום ולאפיין את הספק באופנים שונים

לכימות הספק, דוגמת תאוריית ההסתברות המתמטית, אולם הסתברותייםבמודלים כך למשל ניתן להבחין .58

בישראל, הדורשת גמישות ואינה יכולה לעלות בקנה מובחן קושי לאמץ את התפיסה האמפירית או המתמטית

, דמיאניוקבית המשפט העליון בישראל בפרשת אחד עם נוסחה מתמטית קבועה המסכמת ראיות גרידא.

:, כיגורס

מכלול הראיות איננה עניין לחישובים מתמטיים ואינה נעשית כמו סיכום הערכת "

"מידת הוודאות אינה יכולה להתבטא בנתונים כי ,ובנוסף קולות בקלפי"

.מתמטיים"

לשיטת בתי המשפט בישראל, סטנדרט ההוכחה הפלילי של "מעבר לספק סביר" הינו איכותי במהותובנוסף, .59

תשמ"ז)א( ,מדינת ישראל נ' חחישווילי 318/84בת"פ )מחוזי ב"ש( שופט רביד הכב' )ראה לדוגמא את דברי

ול בכך שכל ניסיון לכמתו לא זאת בלבד שמנמיך את נטל השכנוע הנדרש, אלא אף מוביל לבל (,(1984) 81, 54

בדנ"פ השופטת דליה דורנרכב' בקרב השופטים בבואם ליישם את הכללים ההסתברותיים. יפים לכך דברי

מבחן הסתברותי אינו עומד בקנה לפיהם, (2000) 188, 145( 5פ"ד נד) ,כהנאבנימין מדינת ישראל נ' 1789/98

"קרובה אחד עם הדרישה האיכותית של שכנוע, וכי הוכחה מעבר לכל ספק סביר לפי המבחן ההסתברותי

.אפשרית"-להיות בלתי

16

בישראל כמעריך ראיות חלקיתסף, שהתקבל מודל ההסתברות האינדוקטיבית הינו מודל הסתברותי נו .60

תקן "הספק הסביר" מנוסח "על שלילת הסברים המתיישבים עם חפותו של הנאשם". לפיו, נסיבתיות בלבד

(.(2000) 662-663, 653( 4פ"ד נד) ,מדינת ישראל נ' קורמן 6359/99ע"פ )

המנסים לפצח את "הספק הסביר". מודלים מודלים קוגניטיבייםלצד המודלים ההסתברותיים, ישנם אף .61

ולכן ,ההליך המשפטי עוסק בדרך כלל באירועים ייחודים ונבדליםאלה שוללים את ההסתברותיים, בטענה ש

ניתן להבחין לדוגמא ב"מודל הסיפור" שגורס כי ההכרעה העובדתית הינה אינם ניתנים לכימות הסתברותי.

. או ין היפותזות אלטרנטיביות להבניית תמונת המציאות ופעולה לפיהשל פרשנות והשוואה ב קוגניטיביהליך

בי אשר נאסף בתודעתו במהלך השנים ובו יטינושא איתו כל שופט ארגז כלים קוגנ, לפיו, הפרוטיטיפיבמודל

. הוא משתמש לשיפוט בסיטואציות החדשות

פרט, דוגמא מאלפת לקושי להכריע תוך שימוש במודלים הקוגניטיביים בכלל ומתקשרת למודל הפרוטיטיפי ב .62

השופט '. בפרשה זו, דן בערכאה הראשונה כב(1996) 371( 3פ"ד נ) מדינת ישראל נ' פלוני 7732/95פ ע"נגלית ב

קום שבו התמונה שנפרשה בפניו בן זמרה. נראה כי השופט פסח על שני הסעיפים, כאשר הרגיש אי נוחות מ

הייתה דומה להרשעה, אך בשל ספקות שכרסמו בו לא חש בטוח לסווגה ככזאת. כדי להימנע מהכרעה של

זיכוי, הציע השופט לצדדים הסדר טיעון שעיקרו הרשעה בעבירה חמורה פחות. לאחר שסירבו הצדדים

להסדר, ניתנה הכרעת דין המזכה מחמת הספק.

מושפעת באופן ישיר ,השופט לגבי הספק תקביעטיבי נוסף מתייחס לפן האמוציונלי שבמשפט, לפיו מודל קוגני .63

יפים לכך דברי מההשלכות שעלולות לנבוע מהכרעה כזו או אחרת, ובתוך אלה השפעות מצפוניות ורגשיות.

: (1997) 477, 377( 2נא) ארי נ' מדינת ישראל-סימון בן 3391/95בדנ"פ השופט חשין כב'

מצפון השוכן בליבי, לא רגז ולא רטן; נהפוך הוא; -"האיש הקטן בתוכי, אותו אישון

הוא הורה אותי הדרך, הוא עודדני בדרכי. עתה, לעת הדיון הנוסף, נועצתי בו שוב,

ותשובתו עתה הייתה כתשובתו בתחילה".

לסיכום נקודה זו, מודלים רבים ניסו להתוות את הדרך להגדרת ה"ספק הסביר", אולם מדובר במודלים .64

הסותרים אחד את השני, כאשר טרם אומצה בפסיקה הדרך הנכונה ביותר. משכך, לטעמנו לא ניתן לקבוע

זכות את "זיכוי מחמת הספק", כשטרם אנו יודעים מהו אותו ספק, הקובע האם יש ל כתוצאה משפטית

הנאשם בזיכוי מלא, בזיכוי מחמת הספק, או אולי אף להרשיע אותו.

17

על הפגיעות הנובעות מזיכוי מחמת הספק

הפגיעה בזכות לשם טוב א.

פגיעות רבות בנאשמים, ובאופן המובהק ביותר פוגע בזכות לשם טוב. המוסד "זיכוי מחמת הספק" גורר עימו .65

ו. הציבור וזאת משום שנותר ספק כלשהו בחפות נאשם אשר זוכה מחמת הספק חי עם עננה כבדה מעל ראשו,

רואה אדם זה, כאחד אשר צלח התחמקות מעונש בדרכים תכסיסניות, או בשל סיבה טכנית גרידא.

חשוב לציין, כי זכותו של אדם לשם טוב חשובה לאין שיעור, ככזו שנקשרה פעמים רבות לזכות לכבוד למשל .66

: (1989) 859, 840( 3ד מג)"פ אבנרי נ' שפירא 214/89בפרשת ע"א

חשובים לעיתים לאדם כחיים עצמם. הם יקרים לו לרוב "כבוד האדם ושמו הטוב

יותר מכל נכס אחר. בתודעתנו החברתית תופס שמו הטוב של האדם מקום מרכזי".

(:1999) 832, 817( 3, פ"ד נג)סנש נ' רשות השידור 6126/94עוד נכתב עליה בהזדמנות נוספת בבג"ץ

"הזכות לשם טוב של האדם היא ערך יסוד בכל משפט דמוקרטי. היא תנאי חיוני

לחברה שוחרת חירות. היא מבוססת בין השאר, על הצורך בהערכה פנימית, בגאווה

אישית, ובהכרה אישית בין בני אדם".

סופיוב 1974/93יפו( -אביב-)תלע"פ שם שזוכה מחמת הספק הוכרה בפסיקה בהפגיעה בזכות לשם טוב של נא .67

:"(סופיובשת ( )להלן: "פר19.11.1996פורסם בנבו, ) השופט גרוסכב' לפסק דינו של 5פסקה , נ' מדינת ישראל

"ודאי שלא ייחשב ]הנאשם[ לטלית שכולה תכלת, ששמו טוהר לחלוטין".

השופט גרוס בעניין זה: כב' עוד ממשיך

"סבורני כי לא ניתן לחלוק על כך, שמקום בו ראוי לו לנאשם להיות מזוכה זיכוי מוחלט ומלא,

."יש בכך משום פגיעה של ממש בכבודוהרי שאם זוכה מחמת הספק בלבד, כי אז

למצחו של הנאשם, ובכך פוגע ישירות בכבוד אות קלוןזיכוי מחמת הספק מצמיד נראה אפוא כי אם כן, .68

יניב ואקי ומאיה ) האדם ובזכותו לשם טוב כפי שגם מזכירים במאמרם המלומדים ואקי ורוזנשטיין

על משפט פלילי ואתיקה -ספר דיויד וינר ""בין זיכוי 'מחמת הספק' לזיכוי 'מחמת הספק הסביר' רוזנשטיין

. לכן, נבקש "((ואקי ורוזנטשיין)להלן: " (2009אילון יורם רבין ויניב ואקי עורכים, -)דרור ארד 537, 489

להקביל בנקודה זו את הפגיעה בשם טוב, לזו המתרחשת במקרים בהם מטיל בית המשפט קלון משפטי על

הנאשם.

18

הנלווה לחלק מההרשעות המושג קלון אינו מוגדר בחוק באופן מפורש, ולכן מדובר במונח משפטי עמום, .69

בעבירות הפליליות, ומתאר פגם מוסרי שבוצע ע"י עובר העבירה. קלון מכתים נאשם, ושולל ממנו זכויות

אופרטיביות, לדוגמא: הוועדה לבחירת שופטים לא תציע מינוי של שופט אם המועמד הורשע בעבירה פלילית

ל לשורותיה מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון. , לשכת עורכי הדין רשאית לסרב לקבבנוסףשיש בה קלון.

, ומכאן נשאלת השאלה, מורשע בפלילים נדגיש, כי הטלת קלון ע"י בית המשפט נעשית רק במקרה בו הנאשם .70

מזוכההאם ראוי לאפשר פגיעה, ואף אם זו פחותה מזו שנגרמת במקום שמוטל קלון, במקרים בהם הנאשם

מחמת הספק.

המצב בו הנאשם אשר זוכה מחמת הספק, סובל מפגיעות קשות בזכויותיו ומסנקציות לדידנו, אבסורד הוא .71

אשר דומות במהותן לאלו הנובעות מהטלת קלון על הנאשם שהורשע. ,אופרטיביות

הפגיעה בזכות לחופש העיסוק ובזכות לקניין ב.

חוק יסוד: חופש עליון, המעוגנות ב ביהזכות לחופש העיסוק והזכות לקניין אף הן זכויות בעלות מעמד נורמטי .72

1992כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב :חוק יסוד( וב"חוק יסוד: חופש העיסוק)להלן: " 1992העיסוק, התשנ"ב

.("חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו")להלן:

נלווית, שכן שעה כפועל יוצא מהפגיעה במוניטין ובשמו הטוב של האדם, נפגעות הזכויות שהוזכרו לעיל פגיעה .73

ם שזוכה מחמת הספק ם קטן ככל שיהיה, עלול להרוס לאדשעל מעסיק לברור בין עובדים פוטנציאלים, כל כת

את הסיכוי להתקבל לעבודה.

ת, מלבד שימוש בו כראייה מנהלית )עליה הגם שזיכוי מחמת הספק לא מצוין באף מאגר רשמי של הרשויו .74

יקים רבים ישנה גישה למאגרי חיפוש משפטיים פשוטים. מעסיק שיבקש למעסהלכה למעשה, נרחיב בהמשך(,

למצוא חומר משפטי על אחד מהמועמדים לעבודה יוכל לעשות זאת בקלות. לא זו אף זו, חלק מפסקי הדין

מפורסמים באינטרנט בריש גלי, וכך ניתן לאתרם בחיפוש פשוט.

נה כי מזוכה כזה בעסקים פרטיים בטע להחלטה על פיטוריןזיכוי מחמת הספק עלול להוביל גם לא זו אף זו, .75

אין פגיעה בוטה יותר בחופש ((. 2001) 481( 2001לו) ביבס נ' שופרסל בע"מ 300178/98ע"ע אינו אמין )ראו:

זיכוי "סוג ב".העיסוק מאשר פיטורין של אדם שזוכה בדין מעבודתו וזאת רק בשל העובדה שזוכה

,לעיל של המזוכה מחמת הספקפגיעה בזכויות שהוזכרו להעלות על הדעת, הם ניתן עוד מקרים אותם .76

פגיעה בשמו הטוב , או בכל בעל מקצוע חופשי. במקרים אלו בעלים של עסק עצמאיבמקרים בהם מדובר ב

או העסק בו הוא והמוניטין של העסק בבעלותו, אשר שמו נקשר באופן ישיר עם שמו ובמוניטין של הפרט

עד מהרה לפגיעה בלתי נמנעת בהצלחת העסק. עובד, עלול להוביל

19

, שעה שמדובר באיש ציבור ששמו הולך לפניו בעלת משמעות הרסניתכמו כן, פגיעה מסוג זה עלולה להיות .77

וש בקשת רשות ערעור זו במסגרת הדיון על השימוהינו נכס יקר לקריירה הציבורית שלו. העניין יורחב ב

ראיה המנהלית. בזיכוי מחמת הספק כ

מכיוון שפגיעות אלו אינן הכרחיות אלא פוטנציאליות ותלויות פרשנות, על כאן המקום לעקור מתוכן טענה כי .78

בית המשפט לתת להן משקל מועט בבואו להכריע בדין בעניינו של נאשם המזוכה מחמת הספק, ואף כאשר

גם המלומדים דורון מנשה צייניםהאפשרות לערער. לעניות דעתנו, וכפי שמאת מנאשם זה בית המשפט שולל

מחקרי עיון מחודש" –ואייל גרונר במאמרם )הקטגוריזציה של הזיכוי: "זיכוי מחמת הספק וזיכוי מוחלט

אם הן רק בית המשפט אינו רשאי להתעלם מפגיעות אלו אף"((, מנשה וגרונר((, )להלן: "2011) 7משפט כז

. נציאליות ולא מכוננותפוט

הוצאות הגנה ופיצוייםג.

בעלת משקל מהותי, הינה העובדה שזיכוי מחמת הספק עלול לשלול מן הנאשם הוצאות ופגיעה אופרטיבית .79

לחוק העונשין קובע אימתי על המדינה לשלם לנאשם הוצאות על הגנתו, ובאיזה 80הגנה ופיצויים. סעיף

תנאים הנאשם זכאי לפיצוי בגין מאסר, מעצר או נסיבות אחרות.

האם נאשם –ת המצדיקות זאת" בסעיף האמור כחלק מהשאלה הפסיקה פרשה את עילת "נסיבות אחרו .80

זוכה או זוכה מחמת הספק. באם נקבע זיכוי מחמת הספק מתקיימת עילה לאי מתן פיצויים. ולראייה ליישום

, חגי יוסף נ' מדינת ישראל 1767/94ברק בע"פ אהרון השופט ' גישה זאת ע"י בית המשפט יפים דבריו של כב

:(1999) 525, 505 (1פ"ד נג)

"כמו כן נפסק, כי אין לפסוק פיצויים, בדרך כלל, מקום בו זיכויו של הנאשם היה

'טכני' או 'פרוצדוראלי' או 'מחמת הספק' להבדיל מזיכוי 'מלא ומוחלט'."

לחוק העונשין אשר קובע, כי לא ניתן לחייב את המתלונן 81מסעיף אף פגיעה אופרטיבית דומה, עולה .81

ם, אלא אם זוכה זיכוי מוחלט בלבד.אות ההגנה על הנאשבהוצ

דני מקמילן 960/99נציג מספר מקרים בולטים בפסיקה. ברע"פ ו , לא נעשה מלאכתנו קלהלהמחשת הדברים .82

נאמר, כי:( 1999) 303, 294( 4, פ"ד נג)נ' מדינת ישראל

להבדילו מזיכוי –כי זיכוי מוחלט מהאשמה ,אני סבורה "בעניין הנידון בבקשה זאת

כן פיצויים בשל הגנה ו של הוצאות מצדיק, ככלל, תשלום לנאשם –מחמת הספק

."מעצר או מאסר

20

השופט רפי כרמל כב' לפסק דינו של 11, פסקה מדינת ישראל נ' סעיד סרחאן 47944-05-11ם( -פ )י"תב

, נאמר, כי:(22.7.2012)פורסם בנבו,

מחמת הספק, שאינו שקול לזיכוי מוחלט מעבר במקרה דנן זוכה המבקש זיכוי "

".לספק סביר ויש בו כדי להשליך על מידת הפגיעה בזכויותיו של המבקש

)פורסם בנבו, ע' ארבל השופטתכב' לפסק דינה של 25פסקה ראשיד שתיאווי נ' מדינת ישראל 5923/07פ "עבו

6.4.2009:)

ההליך, ובאופן ספציפי, בזיכוי שכל כי בתוצאת כבית המשפט קמא סבורני אף אני"

כולו בשל ספק מה בזיהויו של המערער, יש כדי להמעיט מפוטנציאל זכאותו של

י".המערער לפיצו

. כפי וגובהם היקפםלעיתים גם במקרים בהם נפסקו פיצויים לנאשם, זיכויו מחמת הספק עלול להשפיע על .83

: 469, 450( 4נו), מאיר טוויל נ' מדינת ישראל 700/00ע"פ בשנאמר

. אופי להפחתת סכום הפיצויים"המקרה שלפנינו אינו משאיר ספק בדבר ההצדקה

)ההדגשות אינן במקור(. ."היותו זיכוי מחמת הספק –הזיכוי

באופן דומה סוג הזיכוי רלוונטי אף בעת קביעת הוצאות משפטיות של נבחרי ציבור כפי שהתרחש בעניין עת"מ .84

)פורסם בנבו, השופט רון שפירא כב' לפסק דינו של 11, עמוד מיכאל ינוביץ נ' משרד הפנים 4582-10-09)חי'(

14.10.2010:)

"בהחלט ניתן להתחשב במסגרת שיקול הדעת בקביעת סכום מימון ]...[ בשיקולים

הקשורים לאופן שבו הסתיים ההליך המשפטי, כלומר, האם מדובר בזיכוי מוחלט

ברור או שמא מדובר בזיכוי מחמת הספק".או

לפיה, סיווג הזיכוי הוא טעם בלבד לשלילת הפיצויים, אך אין לראות אפשרית לטענה כאן המקום להתייחס .85

בסיווג זה כתנאי מספיק להכרעת עניין הפיצויים. לטעמנו, וכפי שהצגנו באמירות בית המשפט לעיל, בית

גביי פסיקת פיצויים והוצאות הגנה לשאלה מהו סוג הזיכוי שלפניו, ל מקנה משקל מכריע בשיקוליוהמשפט

ובעשותו כן פוגע משמעותית בסיכוייו של המזוכה מחמת הספק אל מול המזוכה המוחלט. להבחנה זו לטעמנו

.במי שהינם זכאים מאחר שאשמתם לא הוכחהאין מקום, שכן מדובר בשני המקרים

שלום פיצויים והחזרי הוצאות לנאשמים שזוכו מחמת ספק, ירתיע את עוד ברצוננו להידרש לטענה לפיה ת .86

רשויות האכיפה מביצוע מעצרים ומהגשת כתבי אישום. לדידנו, על רשויות האכיפה מוטלת החובה לקחת

בחשבון ממילא את שיקול זה בעת קבלת החלטות באכיפת החוק, ואין סיבה אמתית להבדיל בעניין זה בין

21

נוסף במבחן המעשה, לגישתנו ברור שטענה זו בפועל אינה מחזיקה מים, ואין בפיצויים אלו סוגי הזיכויים. ב

כדי להרתיע את רשויות האכיפה.

דעתו על כך ששני הסעיפים הנ"ל ויישומם ע"י בית לתת לסיכום נקודה זו, נבקש מבית משפט נכבד זה, .87

עתירתנו בבקשת רשות ערעורמחזק את . טעם זהבאופן ממוני ממשי במזוכה מחמת הספקהמשפט פוגעים

. במתכונתו הנוכחית זו, בדבר ביטול המוסד "זיכוי מחמת הספק"

הראייה המנהלית וחזקת החפותד.

מוסד ה"זיכוי מחמת הספק" מכרסם בחזקת החפות, ומשמש פעמים רבות כראיה מנהלית כנגד נאשמים .88

ם והפגיעות הנובעות ימלמדת על הקשי. אף סיבה זו, בהליכים משפטיים לבר פליליים שזוכו מחמת הספק

על ביטול המוסד לנוכח האופן שבו סד זה, ואשר מצדיקים את עתירתנו בפני בית המשפט הנכבד, כי יורה ממו

הוא מיושם.

חזקת החפות הייתה מאז ומתמיד כעיקרון משפטי המוכר במשפט הפלילי בארצנו, עקרון זה הינו יציר .89

בע בעבר בחוק, אולם עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חזקת החפות הפכה לזכות הפסיקה ולא נק

בין אם כחלק מהזכות לכבוד, ובין אם כחלק מהזכות לחירות, כפי שנאמר בבג"ץ -יסוד מעוגנת חוקתית

(:1997) 783, 757( 2"ד נא)לממשלה פהתנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי 6972/96

כות היסוד "חזקת החפות העומדת לנאשם כל עוד לא הורשע בדין, נגזרת גם היא מז

של האדם לכבוד ולחירות".

זרקא נ' 28/49חזקת החפות והספק הסביר, הינם מושגים המשלימים זה את זה, ולכן בית המשפט קבע בע"פ .90

לנאשם שהוא חף מפשע, עד , כי חזקה היא העומדת(1950) 523-524, 522פ"ד ד , היועץ המשפטי לממשלה

שתוכח אשמתו במשפט מעל לכל ספק סביר. כאשר נטל השכנוע בדבר אשמתו של הנאשם מוטל על המדינה.

לביסוס העיקרון של חזקת החפות מספר נימוקים. ראשית, בחברה חופשית ודמוקרטית ראוי שסיכויי הטעות .91

ת הכרוכות בה, יחולקו באופן אשר יקטין את באשר לשאלת האחריות הפלילית, לאור התוצאות המשמעותיו

הסיכון להרשעת אדם חף מפשע, אף על חשבון האפשרות שאחוז מסוים של נאשמים יתחמקו מאחריות.

שנית, ישנו חוסר איזון בין כוחה הרב של המדינה לבין כוחו של הנאשם, כך שחזקת החפות מצמצמת חוסר

דינה הינם המיעוט בתוך רוב של שומרי חוק ולפיכך ביצוע עבירות שוויון זה. שלישית, האזרחים העבריינים במ

פליליות הוא בגדר חריג, וחזקת החפות נותנת ביטוי משפטי לכך. רביעית, חזקת החפות מבצרת גם את זכות

השתיקה.

22

על אף חשיבותה הרבה של חזקת החפות, נראה שזיכוי מחמת הספק פוגע ומערער את חזקה זו ולמצער .92

"אשמה מעבר לספק –ה. זיכוי זה משתרע בין נקודה הסתברותית הקרובה לרף ההרשעה המינימלי מכרסם ב

"חפות מעבר לספק סביר". –לבין הנקודה ההסתברותית הקרובה לסף הזיכוי המוחלט המינימלי –סביר"

ם, אשר כלל ישנם הליכי קבלת החלטות שיפוטיים ומנהלייכפי שמפרטים המלומדים מנשה וגרונר במאמרם, .93

שההסתברות לאשמתו קרובה לצד של האשמה, לבין נאשם ,לא מבחינים בין נאשם אשר זוכה מחמת הספק

יוצרים קולקטיביזציה של וכתולדה מכך, , %50-אשר זוכה מחמת הספק שההסתברות לאשמתו נמוכה מ

כך, כאשר אין הפרדה והבדל בין נאשמים המזוכים מחמת הספק, כל קביעה שיפוטית ומנהלית נאשמים.

פוגעת בכבוד, בשם הטוב ובזכויות נוספות. באופן זה, לא ראוי שמקבלי ההחלטות השיפוטיות והמנהליות

תמונה יחלצו מההנמקה בפסק הדין םאלא ראוי שהיסתפקו רק בקביעה הסופית של "זיכוי מחמת הספק",

.אפיסטמית מדויקת יותר

וכך הזיכוי מחמת הספק ,כאשר נאשם מזוכה מחמת הספק, המשמעות היא שלא נסתרה חזקת החפות לגביו .94

הלכה זיכוי מחמת הספק החפות אינה נסתרת באופן זה, למרות שחזקתואולם, זהה לזיכוי שהינו מוחלט.

זכויותיו נחותות מאשר של נאשם שזוכה בזיכוי , במצב שבו מחמת הספק זוכהמציב את הנאשם, ש למעשה,

. מוחלט

Due"לקדם את זכויות האדם, עלינו להיצמד למודל הטת משפט החותרת שיכבכל הכבוד הראוי, לטעמנו, .95

process" בו חזקת החפות היא חלק מהותי, בעודה מהווה את אחד העקרונות המרכזיים שנועדו להבטיח

נאשמים וחשודים להליך הוגן. ואילו נראה, כי חזקת תקינות המנהל, הנהוגה שמירה על זכויות אדם וזכויות

במשפט המנהלי, מחליפה את ההנחה בדבר חפותו של הנאשם או החשוד, ולכן מובילה למעשה לחזקת

H.L. Packer. מונחים אלו לקוחים ממאמרו של המלומד פקר )"Crime control"האשמה, כלומר מתקרבת ל

The Limits of the Criminal Sanction (U.S., 1968) P. 167.).

, כי הרשות המנהלית אינה מקיימת הליך משפטי רגיל, ואינה כפופה לדיני הראיות הרגילים. כאן המקום לציין .96

הרשות אומנם כפופה לעקרונות הצדק הטבעי, אך אינה כפופה לאמות מידה פרוצדורליות וראייתיות

שנהוג במשפט הפלילי. על הרשות המנהלית להסתמך על חומר שיכול לשמש בסיס מספיק מחמירות, כפי

להחלטתה המנהלית, אך חומר זה אינו צריך להיות עם ערך הוכחתי זהה לחומר הנחוץ להוכחה הפלילית

)מעבר לכל ספק סביר(.

ערך הוכחתי והיה אדם סביר היה רואה אותה כבעלתכל המבחן שנקבע לראייה המנהלית הינו ראייה ש" .97

לנסקי נ' 442/71, גם אם אינה מספיקה לצורך הרשעה בפלילים )בג"ץ )ההדגשות אינן במקור( סומך עליה"

(.(1972) 357, 337( 2, כ"ו)שר הפנים

23

הנובעות מהניסוח של "אדם סביר", לא ברור ישנן אי בהירויות –כי מבחן זה מכרסם בחזקת החפות ,ניכר .98

מיהו אותו אדם בייחוד שההגדרה היא רחבה בהתקיים המילה "כל". כלל הראייה המנהלית מאפשר לרשויות

או כאשר אותן המנהליות לעקוף את חזקת החפות בהתייחס לממצאים ולראיות שלא נבחנו במבחן המשפטי,

מסביר המלומד לינדנשטראוס חמת הספק. כתוצאה מכך, כפי שראיות נבחנו והוחלט לזכות את הנאשם מ

עולה ,((1999) 57עמ' סוגיות נבחרות, – יפות במשפט הישראלי ובמשפט האמריקאחזקת הח)במאמרו

החשש, כי נוצרו שתי מערכות נפרדות, שבהן ישנה אפשרות להצביע על ביצוען של מעשים פליליים, וכך

להפריך את חזקת החפות.

הפסיקה התלבטה רבות בנוגע לאמת המידה הראייתית - לעניין ייחוס עבר פלילי או סטיגמה פלילית .99

המתאימה. עלתה השאלה, האם בעניין זה יש לאמץ גישה מחמירה יותר לראיה המנהלית? נקודת המוצא

יש צורך בעבר הייתה כי אין דיי בראיות מנהליות כדי לקבוע שיש לאדם עבר פלילי. אומנם, לא תמיד

229( 2, פ"ד מז)אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון 6163/92, לעיתים הספיקה הודאה. בהמשך, בג"ץ בהרשעה

תפנית בנושא זה, וכיום יכולה הרשות לבסס את ממצאיה בראיה מנהלית גם לצורך התחשבות חולל( 1993)

141, 134( 4, פ"ד נט)נ' ממשלת ישראל חמדאן 9993/03לי. לא זו אף זו, נקבע בפרשת עע"מ בה כעבר פלי

, כי ניתן להשתמש בהכרעה של פסק דין מזכה כדי לקבוע שלאדם יש עבר פלילי לצורך קבלת החלטות (2005)

מנהליות:

את בהכרח חוסם אינו פלילי דין בפסק זיכוי כי עקרוני באופן לקבוע, אפוא, "ניתן

בישראל מעמד לקבל המבקש לאדם פלילי עבר לייחס המנהלית הרשות של דרכה

בישראל מעמד למתן פלילית מניעה בדבר ההחלטה מחייבת, הרשעה בהעדר ]...[

וכמה כמה אחת על; ומשכנעות משמעיות-חד, ברורות מינהליות ראיות של קיומן

קפדנית ובדיקה הנסיבות מכלול של בחשבון הבאה מזכה דין פסק של קיומו מחייב

זיכוי הרי לא, למשל כך. הפלילי במבחן שכשלו המינהליות הראיות של במיוחד

)ההדגשות אינן ."הספק מחמת זיכוי כהרי אשמה מכל הנאשם את המנקה מוחלט

במקור(.

לבטל רישיון לישיבת קבע רשאיס ראיה מנהלית זו, שר הפנים עוד נקבע בעניין זיכוי מחמת הספק, כי על בסי .100

גרמן נ' מועצת עיריית 320/96של נבחר ציבור ברשות מקומית )בג"ץ משפטלשלול החזר הוצאות , ואף בישראל

(. הסכום שבו תישא קופת הציבור ייקבע, בין השאר, על סוג הזיכוי. (1998) 237-236, 222( 2, פ"ד נב)הרצליה

במקרה של זיכוי מחמת הספק, יהיה שיעור ההשתתפות נמוך משמעותית משיעורו במקרה של זיכוי מוחלט.

יתר על כן, זיכוי מסוג זה עלול למנוע מנאשם, להתמנות למשרה בשירות הציבורי )ראו דעתו של היועץ .101

המשפטי לממשלה מני מזוז, שלפיה, גם אם חיים רמון היה מזוכה מחמת הספק, לא יכול היה לחזור ולכהן

((.19.1.2007חדשות onlineכשר המשפטים )יובל יועז "שיני הבינה של מזוז" הארץ

24

ועוד, זיכוי מחמת הספק כראיה מנהלית, עלול להוביל להעמדה לדין משמעתי, ואף לפיטורין ברשות זאת .102

צימוקין נ' בית הדין המשמעתי לעובדי 13/57המנהלית בטענה, כי מזוכה כזה אינו אמין )ראו למשל: בג"ץ

(. כלומר, זיכוי מחמת הספק אינו מהווה מעשה בית דין, ולכן ניתן להעמיד (1957) 856פ"ד יא המדינה ואח',

את המזוכה בו לדין משמעתי נוסף. הדבר עלול להוביל לכך שמזוכה מחמת הספק, לאחר שכבר זוכה מאשמה

בבית המשפט, יאלץ לעבור הליך נוסף במקום עבודתו, וזאת בניגוד לעקרון הסיכון הכפול.

ות וחופש העיסוק של אדם, עומד הצורך בפעילות תקינה של השירות הציבורי ושמירה על אל מול חזקת החפ .103

בנימוק של שמירה על אמון הציבור, כדי להצדיק איןלשיטתנו, . אולם, ותדמיתו אמון הציבור בטוהר מידותיו

קראוס נ׳ 22/83 "שב)פגיעה באדם חף מפשע, אף אם האמון אכן נפגע בפועל. בשורה של פסקי דין כשלעצמו

550, 544( 1, פ״ד מ)׳מדינת ישראל נ׳ לויתן ואח 693/84; בש"פ (1983) 369, 365( 1, פ״ד לז)מדינת ישראל

אלתרתור נ׳ מדינת 4510/91; בש"פ (1986) 713, 706( 1פ"ד מ) ,רצואבי מדינת ישראל נ׳ 15/86; ב"ש (1984)

(, (1992) 691, 677( 1, פ״ד מו)אבידן נ׳ מדינת ישראל 5700/91 ; בש"פ(1991) 581-582, 573( 5פ״ד מה) ,ישראל

יש לזכור כי האדם הוא איננו לפיכך, , אין להקריב אדם חף מפשע בשם אמון הציבורשנפסק יתן לראות כי נ

צריכה לחנך את הציבור לקיומה של חזקת חפות אשר נדרשת מדיניות ראויה אלא תכלית לעצמו. ,אמצעי

.ורשע בדיןכל עוד לא הוכחה אשמתו וה ,אדם כעבריין םאין להכתי כי ,ולהכרה בכך

יתר על כן, ישנו חשש, כי צמצום של חזקת החפות לתחום הפלילי גרידא, ייתן פתח למדינה לעקוף את ההגנה .104

המוענקת לפרט על ידי חזקה זאת, באמצעות הפגיעה במשרתם של חשודים ונאשמים, וזאת בעזרת הכוח הרב

ראויה של החזקה, שאינה והסמכויות שיש למדינה. החלת חזקת החפות בהליך המנהלי, תאפשר תפיסה רחבה ו

תמתו בטרם ההרשעה, אלא מגנה עליו גם מפני כל פגיעה מפני הכמצמצמת את נפקותה רק להגנה על הפרט

השופט כהן בעניין בג"ץ כב' אחרת מטעם המדינה, המטילה בו דופי, בשל זיכויו מחמת הספק. ראו דבריו של

חזקת החפות איננה מגנה על הפרט דווקא מפני בתי , לפיהם(1962) 1846, פ"ד טז גולד נ' שר הפנים 94/62

להגנתו מפני הרשויות המנהליות. מביאה המשפט, אלא בנוסף גם

הנובעת בהיותו תוצאה ,והקולקטיביזציה שיוצר אצל הנאשמיםזיכוי מחמת הספק המוסד לסיכום נקודה זו, .105

הוכרה כחוקתית, ואף מעמיד את חזקת החפות, שכאמורמכרסם ב ,שורה התחתונה בפסק הדיןאך ורק מה

אף נקודה זו, מחדדת את הצורך הנאשם בפני סכנה להעמדה לדין משמעתי בשנית במסגרת הליכים מנהליים.

לבטל את מוסד הזיכוי מחמת הספק במתכונתו הנוכחית, ולחלופין מחדדת את הצורך במתן זכות ערעור

לנאשם שזוכה מחמת הספק.

עליו , ואף הסתמכותהבעברו המשפטי של אדם פלוני ברורהשל הרשות המנהלית העיון חשיבות כי ,יוער .106

עם זאת, אין הרשות המנהלית יכולה להסתפק בשורה התחתונה בלבד של פסק .בקבלת החלטות מנהליות

ללא התחשבות ובחינה מדוקדקת בהנמקת השופטים ובנסיבות ,המזכה את הנאשם מחמת הספק ,הדין

ין. השונות מעניין לעני

25

פגיעה בהליך ההוגןה.

מתקיימת כתולדה של זיכוי מחמת הספק נבקש להציג לבית המשפט הנכבד, פגיעה מהותית נוספת אשר .107

ומדגישה את הצורך בביטול מוסד זה, הינה הפגיעה בהליך ההוגן. הזכות להליך הוגן הוכרה בפסיקה כבעלת

כב' ינו של לפסק ד 9פסקה פרחי נ' מדינת ישראל איתן 4988/08מעמד נורמטיבי על חוקתי, בפרשת ע"פ

: (1.8.2011)פורסם בנבו, לוי השופט

"בית משפט זה הכיר בחשיבותה של הזכות להליך הוגן עוד קודם לחקיקתו של חוק

כבוד האדם וחירותו, על מעמדה של זכות זו ]...[ נשפכו נהרות של דיו בפסיקה

י הזכות להליך הוגן זכתה למעמד חוקתי. נראה ובספרות ]...[ ורבים סבורים כיום כ

כי אין עוד חולק שלפחות בנסיבות מסוימות, פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן,

."חוקתית לכבוד האדםתעלה כדי פגיעה בזכות ה

ולם, . אהמשפטי בו הוא מצוי לספק הסברים לנאשם אודות נפקות המצבהליך הוגן מחייב, בין היתר, .108

אינם ולפיה יימצאו מזוכים זיכוי "שאינו נקי", משפטיתנאשמים רבים לא מודעים לקיומה של תוצאה

הנובעות ממנה. כך, נאשם עלול שלא לנצל משאבים דיוניים וראיתים, מפני וההשלכות הנפקויותמודעים לכל

ה.שאינו יודע שעליו לחשוש מתוצאה אחרת בדמות זיכוי מחמת הספק, מלבד הרשע

מאמרם מאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן, כפי שמתארים ב , מבנהו של ההליך הפלילי אינובנוסף .109

:533בעמוד ואקי ורוזנשטייןהמלומדים

"אשר למבנהו הבלתי סימטרי של ההליך הפלילי ]...[ ותבניתו הקיימת, מיועד הליך

ולא בשאלת חפותו, וכי זה להכריע בשאלת אשמתו של הנאשם, לאור ראיות התביעה

רף ההוכחה הפלילי התוחם את ההרשעה רק למקרים מובהקים ומוכחים של

הימנותה ודיוקה של תוצאת אשמה, מתפשר במודע, לצורך השגת בטחון זה, על מ

הזיכוי".

שאלת אופיו של הזיכוי לא עומדת כי , 533-534בעמוד ואקי ורוזנשטייןעוד ממשיכים וגורסים המלומדים .110

לבירור של ממש, ולמעשה בית המשפט חורג ומכריע בסוגיה שהצדדים לא העלו לפתחו. לכן, לא ברור אם

בידיו הכלים לבירור סוגיה זו:

"ההסתייגות השיפוטית מזיכוי במקרה מסוים בסיווגו או בהנמקתו כזיכוי מחמת

ה הספק, לא זו בלבד שחותרת תחת רף ההוכחה הנוקשה באפשרה הטלת מום ופגיע

אינה ניתנת להצדקה מקוםבנאשם מקום שאשמתו לא הוכחה כדבעי, אלא גם

, והדרישה לבחינתה אינה ששאלת אופיו של הזיכוי לא עמדה לבירור של ממש

בנוטלו לעצמו את הסמכות להכריע מתיישבת עם יכולותיו או זכויותיו של הנאשם.

, ו הטלת ספקות בהולו על דרך שלילתה א ,בשאלת חפותו הפוזיטיבית של הנאשם

ם, ואשר, בין היתר מטעשהדין והצדדים לא העלו לפתחומכריע בית המשפט בסוגיה

)ההדגשות אינן במקור(.". לבררה]...[ ספק אם ניתנו בידיו הכליםזה ממש,

26

טענה נוספת היא, כי הנאשם עושה ויתורים ומתפשר כדי להיות מזוכה, גם אם מחמת הספק, רק כדי לקבל .111

במחסום ודאות גדולה יותר שלא יורשע. הנאשם החותר לזיכוי מוחלט ושאינו מחמת הספק, עשוי להתקל

כוי מוחלט ושל של זי פונקציית המטרהזה מתרחש במצב בו –בעת החקירה הנגדית של עדי ההגנה דיוני

-משני תרחישים אפשריים, הראשון המצב העובדתי. קרי, נאשם צריך לחשושהימנעות מהרשעה סותרות בשל

זיכוי מחמת הספק. משכך, מטרתו היא להימנע משניהם, אך הלכה למעשה אין באפשרותו -הרשעה, והשני

.באותה נשימה. לעיתים, מטרת הימנעות מהרשעה סותרת את המטרה להיות מזוכה באופן מוחלט כךלעשות

המוחלט בה בעת תפגע בסיכויי שלילת זה, ניסיון לקעקע את העדות אשר מרחיקה את הנאשם מהזיכויבמצב .112

שתומכת בזיכוי , אותו מוסר העד. כל ניסיון שכזה לקעקע אמינות עד )לטובת התקרבות לגרסאאשמה

מוחלט(, תגרום לירידה במהימנות וייחוס משקל נמוך לעדות כולה.

הצורך בהשגת שתי מטרות דרך חקירה נגדית אחת, שעשויות להיות נוגדות הנה כי כן נמצאנו למדים, כי .113

מנו מהווה מחסום פרוצדוראלי הפוגע ביכולתו של הנאשם החף להשיג זיכוי מוחלט, ומונע מבדרך להשגתן,

ככל שאינו מעוניין להקריב את סיכוייו לזיכוי כלשהו –הזדמנות הוגנת להתגונן מפני הטלת הספק בחפותו

תוך העלאת סיכויי הרשעתו בשל הפגיעה במהימנות עדי ההגנה.

נאשם חף שנמצא בנסיבות מחשידות, יתקשה להתגונן מפני הטלת ספק בחפותו תוך דווקנותו בתרחיש .114

לו. לעיתים, יתכן ואף מוטב לנאשם לנקוט בדפוסי פעולה אשר מנמיכים את סיכויו להיות החפות האמיתי ש

.מזוכה באופן מוחלט, אך מגדילים את סיכויו להימנע מהרשעה

נובעת מהעובדה שנאשם רשאי לחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה או ,מחסום דיוניטענה נוספת שעניינה ב .115

את עדי ההגנה בחקירה נגדית למעט חריגים. בפרקטיקה שם אינו רשאי לחקור משמע, הנאעדים עוינים בלבד.

זו יש כדי להקשות על הנאשם להוכיח את זיכויו המוחלט, ומעודדת את האפשרות שיזוכה דווקא מחמת

הספק.

רליים חוסר הסימטריה והמחסומים הפרוצדובית המשפט הנכבד לתת דעתו ללסיכום נקודה זו, נבקש מ .116

מאפשרים לנאשם להתגונן כראוי מפני התוצאה המשפטית של זיכוי שמתקיימים בהליך הפלילי ואשר אינם

מתיישב עם מדיניות משפטית לאורם של דברים אלו, יוצא אפוא כי, זיכוי מחמת הספק אינו מחמת הספק.

ואף טעם זה מלמד ש הנזק קתיות, כדוגמת הזכות להליך הוגן, ראויה, בהיותו מוביל לפגיעות רבות בזכויות חו

הכרוך בקיומו של מוסד זה רב מן התועלת, באופן המצדיק את ביטולו.

27

הפגיעה בזכות לשוויון ו.

בין הנאשמים השונים שזוכו, השוויון עקרון הפגיעות האופרטיביות והחוקתיות שהצגנו לעיל, מביאות להפרת .117

שאשמתם של כל בל נשכחזיכוי מחמת הספק. הסתיים בבין אלו שזוכו זיכוי מלא, לעומת אלו שעניינם

, יהיה סוג הזיכוי אשר יהיה, שכן נקבע דינם של חפים מפשע צריך להיות זהה, ועל כן המזוכים הללו לא הוכחה

. מדיניות משפטית כולם חפים באותה מידהכי בני האדם הם בחזקת חפים מפשע כל עוד לא הוכח אחרת, ולכן

כולם יוותרו חפים באותה מידה. הלכה למעשה, ח כיראויה נדרשת להבטי

מדוע לא ניתן להכשיר את הפגיעה בזכויות יסוד הנובעות מזיכוי מחמת הספק – מבחני פסקת ההגבלהז.

רות בזכויות האדם, שנגרמות כפועל יוצא של הכרעת ערעור זו, הצגנו ארוכות את הפגיעות הברורשות בבקשת .118

. בהתאם לחוקי היסוד, לא ניתן לפגוע בזכויות היסוד מחמת הספקהזיכוי וסד ממ דין אשר מזכה את הנאשם

מבלי להכשיר את הפגיעה בפסקת ההגבלה:

וחירותו קובע: יסוד: כבוד האדם-לחוק 8סעיף

יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת -"אין פוגעים בזכויות שלפי חוק

שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה

מכוח הסמכה מפורשת בו".

מורנו: –יסוד: חופש העיסוק -לחוק 4וסעיף

"אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד

לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה

מפורשת בו".

כן, נבקש להצביע מדוע לא ניתן להכשיר את הפגיעה הנובעת מקיומו של זיכוי מחמת הספק לאור מבחני ל .119

.פסקת ההגבלה

תחילה, נבקש לשלול את הטענה כי על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו חלה פסקת שמירת הדינים, דבר .120

589( 4מט)ג'נימת נ' מדינת ישראל 2316/95המכשיר את הפגיעה. ראשית, לאחר חקיקת חוק היסוד בדנ"פ

כעולים בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לגישתנו הפירוש בית המשפט יפרש את הדיניםכי ,נקבע

הנוכחי המאפשר את מוסד הזיכוי מחמת הספק במתכונתו הנוכחית לוקה בעניין זה. שנית, קיימות פגיעות גם

הצגנו, ובו לא קיימת פסקת שמירת דינים. בחוק חוק יסוד: חופש העיסוק כפי ש

לבחון האם הפגיעה נעשתה בחוק או מכוח הסמכה מפורשת בו, בעניינו זיכוי מחמת לפי המבחן הראשון יש .121

. ניתן לומר אפוא, שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה כבר בשלב זה. אולם, יש הינו יציר פסיקההספק,

28

לזיכוי זמיר ביחס טהשופכב' לק מהנמקת פסק הדין כפי שמציין כי הזיכוי מחמת הספק הינו חהסבורים

(:1999) 936, 935( 2)99על -, תקשוהם נ' עיריית תל אביב יפו 1518/99מחמת הספק בער"מ

תהיה מעבירה חף שזוכה מוחזק נאשם .לזיכוי דרגות ואין זיכוי הוא "זיכוי

".תהיה אשר לזיכוי הסיבה או לזיכוי, ההנמקה

לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח 182-183כידוע, בית המשפט שואב את סמכותו לנמק את פסק דינו מסעיפים .122

ספק אם בסעיפים אלו כי הפגיעה הינה "לפי חוק". ואמנם, ,. על כן, ניתן יהיה לטעון1982משולב[ התשמ"ב

ם, נמשיך ונבחן את המוסד וכפי שנדרש במצבים בהם עוצמת הפגיעה כה גדולה. מכל מק ישנה הסמכה מפורשת

המבחנים. לאור יתר

כפי ,מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, והאם נועד לתכלית ראויה. החוק האם החוק הולם את ערכי נבחן .123

,עקרון השוויון משלשמיושם ע"י בתי המשפט, פוגע בעקרונות שהם מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי, ל

( באומרו, כי:1969) 698, 693( 1פ"ד כג) ברגמן נ' שר האוצר 98/69בבג"ץ יוהשופט לנדכב' שהוכר ככזה ע"י

"עקרון השוויון הוא מלבנות היסוד של המשפט ומהווה עמוד השדרה ו'נשמת אפו'

של המשטר החוקתי שלנו בכללותו".

השלטון בישראל התנועה לאיכות 6427/02בפרשת בג"ץ ע"י כב' השופט אהרון ברק התכלית הראויה הוגדרה .124

:(2006) 48, 619( 1פ"ד סא) נ' הכנסת

"אם היא נועדה להגשים מטרות חברתיות העולות בקנה אחד עם ערכיה של

המדינה בכלל והמגלות רגישות למקומן של זכויות האדם במערך החברתי הכולל".

מידע לציבור ולנאשם עצמו, ומתן חופש ביטוי לשופטים. תכלית החוק, הנה קידום ערכים של שקיפות, הנגשת .125

על אף שערכים אלו כשלעצמם נראים ראויים, לא בטוח שמטרות אלו מגלות רגישות למקומן של זכויות האדם,

ולהיפך במתכונת הנוכחית הן פוגעות בהן בצורה חריפה.

יש קשר רציונאלי בין עקרון ההנמקה . ראשית, נראה כי שלושת מבחני המידתיותלבסוף, נבקש לבחון את .126

שניתן להגשים את התכלית נראה ה,לבין המטרות אותם הזכרנו לעיל. אולם, בבחינת האמצעי שפגיעתו פחות

. כל עוד קיימת ה"חותמת" בסוף פסוק "מזוכה מחמת הספק" זכויותיו של גם ללא הפגיעה הנוכחית בזכויות

הנאשם נפגעות מעבר לנדרש.

כי ,נראה. המידתיות השלישי בוחן נזק מול תועלת, יש לבחון את התוספת לנזק מול התוספת לתועלתמבחן .127

הן בעלות חשיבות עליונה, שיעור הנזק במקרה של נאשם המזוכה של נאשם בעת הזו, שעה שזכויות היסוד

, עליהן נדון השפגיעתן פחות ניתן כמו כן להעלות חלופות עדיפות .שיעור התועלתמת הספק עולה על מח

.בפרקים שעניינם החלופה הראויהבהרחבה

29

משפט משווה –זיכוי מחמת הספק

לאחר שסקרנו בהרחבה את מוסד הזיכוי מחמת הספק, לא נעשה מלאכתנו קלה, ונפנה לבדוק האם ישנה .128

נו המשפטית, בהשוואה להסדרים הקיימים בשיטות משפט אחרות. בפתח צורך במוסד זה בשיטתהצדקה ו

. מוסד זה כמעט בלעדי לשיטתנוהדברים נציין, כי

ה כי מסקירה וחיפוש אחר קטגוריה מקבילה לזיכוי מחמת הספק בשיטות המשפט האחרות בעולם, עול .129

ומה, בשיטת המשפט הסקוטית. בבדיקה מדוקדקת ניתן לאתר מצב משפטי ד .קטגוריה כזו אינה שכיחה כלל

", וניצבת כקטגוריה שלישית בין הרשעה וזיכוי. Not provenקרויה בדין הסקוטי "קטגוריה דומה ה

ביקורות רבות שהתעוררו במרוצת השנים בגנות המוסד, כפטריות לאחר ישנן בסקוטלנדנראה, כי אף ואולם, .130

", וזאת מפאת חוסר The bastard verdictסקוט, "כונה המוסד על ידי סר וולטר 1827הגשם. עוד בשנת

, בהקשר של פרשת אמנדה דפי, בה הנאשם 1992ההיגיון שמצא בו. גל ביקורות נוסף התעורר מחדש בשנת

", וזאת על אף ראיות ענפות נגדו. בעקבות הפרשה, הועלתה על ידי חבר Not provenברצח זוכה זיכוי "

ק דין . טענתו העיקרית נסבה על הכתמתו של פסול של קטגוריית זיכוי זוהצעה שעניינה ביטהפרלמנט הסקוטי

, ההצעה נדחתה. מסוג זה את המזוכה בו, אולם

דרשה מעבר לשיטה בה שתי תוצאות על ידי חבר פרלמנט אחר, שגם היא הצעה נוספת, הועלתה 2013בשנת .131

עיקרי . Criminal verdicts (Scotland) Bill, 25 June 2014 14/47))ראו: גרידא משפטיות אפשריות

פגיעה בחזקת החפות, פגיעה בשמו של הנאשם, פגיעה בקורבן שחש כי הדין – הצידוקים שהועלו בהצעה היו

, ערעור זורשות מרבית צידוקים אלה יפים גם לבקשת . לא מוצה, אי בהירות המוסד לציבור ולמושבעים

ועליהם נעמוד בהמשך.

להעלות אפשרות זו ספק, ואף ניסיונות שצצו מעת לעתיים מוסד מקביל לזיכוי מחמת הלא ק בדין האמריקאי .132

, עלה הנושא לדיון במהלך משפטו של או ג'י סימפסון, אשר זוכה מאשמה על 1995לדיון, נדחו על הסף. בשנת

א היה אף חשדות כבדים לגביו, מהטעם שהתביעה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה. גם בהתרחשות זו, ל

הוא כי מפני שינוי לשיטה הסקוטית, בקובעו, אשר הזהיר סקאליהכדי לשכנע את שופט בית המשפט העליון

רואה בה דרך להרוס את שמו הטוב של האדם מבלי לומר שהוא אשם כלל.

בקליפורניה להחיות חקיקה שתאפשר תוצאה שלישית באותה שנה, התרחש ניסיון של הסנטור קוונטין קופ .133

יהווה סטירה בפניה של חזקת בפסקי דין, אולם "הארגון האמריקאי לחירויות האזרח" גרס, כי מהלך זה

הצעתו של הסנטור נדחתה.החפות, ובנוסף שהמזוכים בדרך זו יישאו עמם אות קין.

, או מוסד דומה לו מבחינה תכליתית הזיכוי מחמת הספקהצדקות אלו, שהובילו להיעדר קליטתו של מוסד .134

יונקת שיטתנו המשפטית את ערכיה ועקרונותיה, ממנה , שהינו כאמור, שיטת משפט אשר בדין האמריקאי

30

עתירתנו בפני בית משפט נכבד זה, כי יש להורות על ביטולו של המוסד, ובפרט ות משנה תוקף למוסיפ

במתכונתו הנוכחית.

מוסדות מקבילים לזיכוי מחמת הספק אינם נפוצים במדינות כפי שהוצג לבית המשפט הנכבד, ,זאת ועוד .135

השונות במשפט המודרני. לא זו אף זו, נראה כי גם בסקוטלנד המתייחדת בקטגוריה דומה, נשמעות ביקורות

משפטיות חוזרות ונשנות, ובעת האחרונה אף נושבות רוחות המבקשות לעבור לשיטה בה יש שתי תוצאות

נציין, כי היעדר קטגוריה זו, המאיימת לפגוע בזכויות שונות של הנאשם, דרה בכפיפה אחת עוד אפשריות בלבד.

עם התפתחות זכויות האדם והפרט, ומעמדם העולה במדיניות המערביות בשנים האחרונות.

לרגליה, בייחוד לאחר נוכח כל אלו, לא ברור מדוע במדינת ישראל, המבקשת לשים את זכויות האדם כנר .136

וחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ממשיכה להתקיים קטגוריית 1992קרות המפכה החוקתית בשנת

מוטב כי הדין הישראלי יתאים עצמוזיכוי פוגענית זו, ואף נעשה בה שימוש נרחב. לטעמינו, כפי שיוצג להלן,

ובתוך כך יפעל, נית על זכויותיהם של הנאשמיםלעמידה דווקר מדינות העולם המפותחות בכל הנוגע לית

.להדרתו של זיכוי מחמת הספק משיטתנו המשפטית

זיכוי מחמת הספק. חוסר המוסד הרבה הגלומה בדרך בו מיושם כיום לסיכום סוגיה זו, עמדנו על הבעייתיות .137

ראוי של קטגוריית היכולת של בית המשפט להגדיר באופן עקבי את אותו ספק, אינו מאפשר שימוש ויישום

אשר לא ניתנת להן תרופה או , זיכוי זו. כמו כן, כפי שהצגנו, לשימוש בה נלוות פגיעות משמעותיות בנאשמים

מענה במסגרת שיטתנו המשפטית. לא זו אף זו, הראינו כי מוסד מעין זה, כמעט ובלעדי לשיטת המשפט

בסיכומם לפגיעה בזכויות אדם. טעמים הנוגעיםבישראל, ובשיטות משפט אחרות נדחה וסופג ביקורות משלל

של דברים, לאור הטעמים שהוסברו בהרחבה לעיל, נבקש מבית המשפט הנכבד להורות על ביטולו של מוסד

הזיכוי מחמת הספק, ולמצער, להורות על הסדרתו בדרך שתצמצם את הפגיעה הנובעת ממנו בנאשמים. כפועל

זוכה זיכוי מלא. 1יקבע בדין, כי המבקש יוצא של ביטול מוסד זה, נבקש כי י

31

החלופה הראויה

בקש להציע נהיה ותידחה עתירתנו בפני בית המשפט הנכבד להורות על ביטולו של מוסד הזיכוי מחמת הספק, .138

חלופות ראויות בעייננו, אשר יש בהן כדי לתת מענה לפגיעות ולפגמים הנובעים מהמוסד, ולמצער מספר

למתנם.

קיים הליך במדינת בקליפורניה. לחלופה אשר מצויה בדין האמריקאיראשית, נפנה את בית המשפט הנכבד .139

למרות שמעטים השתמשו המאפשר לנאשם לטהר את שמו, גם לאחר שזוכה, או לחלופין כאשר נעצר ושוחרר.

בהליך זה עד כה, הוא מבליט לטעמנו את החשיבות והעליונות הניתנת לערך שמו הטוב של הפרט, ולהכרתו של

הדין האמריקאי, כשיטת משפט הדוגלת בשמירה על זכויותיו של הנאשם להליך הוגן. במסגרת הליך זה הקרוי

"Decleration of Factual innocence" לבית המשפט בקשה להכרזה על חפות מוחלטת, תוך , ניתן להגיש

הבאת ראיות והעלאת טיעונים שיתמכו בבקשה.

נועד לאפשר לנאשמים אף כאשר התביעה לא עמדה בנטל הראייה שלה, להביא לאמירה חד משמעית ,הליך זה .140

קיים מתהליך זה כאן המקום להדגיש, כי של בית המשפט לגביהם, ובכך לפזר כל צל של ספק בנוגע לחפותם.

התוצאה של "זיכוי כי בשיטה בה קיימת ,יוצא אפוא. בלבד שתי תוצאות משפטיות ישנן בשיטת משפט בה

כרוך בתיקים מחמת הספק" חשיבות הליך מסוג זה מקבלת משנה תוקף. נציין, כי אנו מודעים שהליך מעין זה

טענה בדבר הצפת בתי המשפט אינה , הנוספים שיגיעו לפתח של בתי המשפט, אולם כפי שיטען בהמשך

שכבר הוכח בארה"ב שהשימוש בהליך זה נעשה במשורה. מחזיקה מים במבחן המציאות, ובפרט

תוצאה משפטית בעלת לא יהווה הזיכוי מחמת הספקככל שחלופה זו לא תאומץ, ניתן להציע כי למצער, .141

והשלכות אופרטיביות להרעת מצבו של הנאשם, והפיכתו לנימוק גרידא. למען הסר ספק, חשיבות נפקויות

הנמקת השופטים ידועה לנו, וכל שאנו מציעים בעניין זה הוא ראשית, הסרת האמירה הנחרצת בשורה

ובד התחתונה של פסק הדין לפיה הנאשם מזוכה מחמת הספק, והחלפתה בהכרעה לפיה הנאשם מזוכה בדין.

. זהו תהליך עליהן הצבענו לעיל, דוגמת ההשפעה על מתן פיצויים לנאשםצמצום הפגיעות האופרטיביות בבד,

. רצון להביא למיגורןארוך שראשיתו בהכרה בפגיעות הקשות בנאשם במצב הקיים, והמשכו ב

32

מדוע יש לאפשר ערעור בזכות על זיכוי מחמת הספק –ה יהסוגיה השני. 2

ההצדקות לקיומה של זכות הערעור ומעמדה הנורמטיבי

לכל הפחותבאם יכריע כבוד בית המשפט כנגד אפשרות ביטולו של מוסד הזיכוי מחמת הספק, כי אז יש .142

למזער את פוטנציאל הפגיעה בנאשם ע"י פתיחת נתיב בפניו להשגה על קביעות בית המשפט, קרי מתן אפשרות

.ת זכות ערעור, או למצער, מתן רשות לערעור, וזאת באמצעות קביעלערער

"הדין המצוי" –כללי א.

)פורסם בנבו, פסקה ה' , פלונים נ' פלוני 8194/08השופט אליקים רובינשטיין בבע"מ כב' נפתח באמירתו של

10.12.2008 :)

ר, בדומה לזכות הגישה לערכאות, משקל מהותי, וכדברי המחבר ח' בן וערע"לזכות ה

החלטה אנושית עלולה נון 'מקורה של הזכות לערער נעוץ, בין היתר, בתפיסה כי

. הערעור מהווה מעין רשת ביטחון להיות שגויה, וכמוה גם החלטות שיפוטיות

לי הדין'".פגיעה בבע –אף כי לא בהכרח מונעים –ומערכת בקרה המקטינים

)ההדגשות אינן במקור(

מכיוון שמדובר תיקון טעויותמכמה סיבות עיקריות: ,נראה אם כן, כי הצורך בערכאת ערעור נובע ככלל .143

. לבעלי הדין והזדמנות נוספתשיפוטית קיומה של ביקורת , , הסדרת הדין ופיתוחובהחלטות אנושיות

נ' כהן יצחק 22/56זאת ועוד, בתי המשפט, רואים בזכות הערעור זכות מהותית ולאו דיונית, כך נפסק בע"א .144

, כי:(1956) 1375פ"ד י תגמולים קצין

משמעותה כי למערער ניתן 'כוח', וזו זכות מהותית בעלת ]...[ "הענקת זכות ערעור

ערך ]...[ 'כוח פירושו כאן סמכות חוקית לשנות, על ידי פעולה רצונית, את היחסים

המשפטיים הקיימים בין בעל הסמכות לבין חברו".

ראה כי הדעות כדי זכות יסוד, נולשאלה האם זכות הערעור עולה אשר למעמדה הנורמטיבי של זכות הערעור, .145

לחוק יסוד: 17חלוקות )להעמקה בדיון בשאלה זו ראה "יגאל מרזל, זכות הערעור או ערעור בזכות? סעיף

השפיטה ומהותו של ערעור"(.

33

אנו מודעים שבעבר, עמד בית המשפט על כך שאין לראות בזכות הערעור כזכות יסוד חוקתית, גישה זו באה .146

361, 353( 1, פ"ד מב)ארג'וב נ' מפקד כוחות צהל באיזור יהודה ושומרון 87/85 מובהק בבג"ץפן לידי ביטוי באו

(1988):

"זכות הערעור אינה נמנית עם זכויות היסוד המוכרות במשפטנו, אשר יונקות את

חיותן וקיומן מתפיסות היסוד המשפטיות שהן חלק מהותי מן המשפט החל אצלנו,

העיסוק".כדוגמת חופש הביטוי או חופש

בזכות ערעור בשטחים ולחקיקת חוקי היסוד, ועניינהעובר למהפכה החוקתית נפסקה ארג'ובעם זאת, הלכת .147

יש לראות בזכות כי במקרה זה ובעת הזו, ,המחוזקים שהדין הישראלי אינו חל בהם. על כן, אנו סבורים

של המזוכה מחמת הספק, הערעור , ובהתאם לכך לפרש את החוקים העוסקים באפשרותהערעור כזכות יסוד

שלם נ' בית הדין 1520/94ג"ץ בבזמיר יא בנקודה זו, את דברי כב' השופט ם אותה. נרצה להבבאופן שמקי

:(1994) 233, 227( 3, פ"ד מח)הארצי לעבודה

"החשיבות של זכות ערעור, בדומה לחשיבות של זכות יסוד, די בה כדי להטות את

הכף לצורך פרשנות: וכיוון שאין זה ברור מלשון החוק אם הערעור ]...[ מוקנה כזכות

)ההדגשות ."יש טעם להעדיף פירוש המקיים את זכות הערעוראו מותנה ברשות,

אינן במקור(.

סופר נ' שר 5580/98בג"ץ ב כהן-שטרסברגע"י כב' השופטת וכן, נאמר על זכות הערעור בהזדמנות נוספת

:(2000) 329, 319( 4פ"ד נד) העבודה והרווחה

"גם אם אין זכות זו נמנית עם הזכויות הנזכרות בחוקי היסוד )ועל כך קיימים חילוקי

דרג הזכויות המבקרות בשיטתנו במהותה על פי מעמדה במ זוהי זכות יסודדעות(,

)ההדגשות אינן במקור(. המשפטית".

כבעלת מעמד רם, כזכות יסוד משכך, לאחר שהובהרה חשיבותה של זכות הערעור והתייחסות הפסיקה אליה .148

במהותה, מתחזקת המסקנה, כי המצב המשפטי הקיים בו לא קיימת דרך המאפשרת לנאשם שזוכה מחמת

דינו, אינו משקף מדיניות משפטית ראויה והגיעה העת לשנותו.הספק לערער על פסק

34

ההלכה הפסוקה –היעדר אפשרות לערער על זיכוי מחמת הספק ב.

על מנת להבהיר את הדין המצוי לעניין האפשרות לערער על זיכוי מחמת הספק, נציג בתמצית הדברים בפני .149

בית משפט נכבד זה, את התפתחות הפסיקה בנושא.

טרם פורסם ) ברו נ' מדינת ישראל 43/77הלכה קצרה של בית המשפט העליון שמקורה בשנות השבעים בע"פ .150

( שרירה וקיימת עד היום, ולפיה:בנבו

"הזיכוי בדין מסיים, מבחינת הנאשם, את ההליכים המשפטיים".

בפרשת שנים לאחר מכן, הגיע לדלתות בית המשפט מקרה בו ביקש הנאשם לערער על זיכוי מחמת הספק. .151

ת במקרים של הרשעה ינקבע בדעת רוב של השופטים רובינשטיין ובן שלמה, כי זכות הערעור מוקנ, סופיוב

ם טוב הנובעת מחקיקת זכות היסוד לשלנוכח מעמדה של בלבד. עם זאת, סבר כב' השופט גרוס בדעת יחיד, כי

יש מקום להכיר בזכותו של נאשם לערער כל אימת שזיכויו נקבע מחמת הספק, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו,

יש לזכותו זיכוי מוחלט. הוא מבקש להשיג על ההחלטה, כך שיקבע כי ו

וקובע, כי "צד שזוכה בדין, סופיוב הנכבד את עניין משפטבית ה בפסקי דין מאוחרים, מאשרריצוין, כי .152

ירינסקי נ' נשיא בית משפט צ 188/96לרבות נאשם שזוכה מחמת הספק, לא יוכל לערער על פסק הדין" )בג"ץ

מחוזי דינים רונן נ' מדינת ישראל 845/97ע"פ "(;צירינסקי( )להלן: "פרשת 1998) 721( 3פ"ד נב) השלום חדרה

((.1999) 621( 10כו)

הלכה זו נקבעה באופן פרשני, חרף העובדה כי סעיפי החוק העוסקים בערעור אינם ין, כי ואולם, יש לצי .153

–לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[ התשמ"ב 213מונעים הגשת ערעור על זיכוי מחמת הספק )סעיף

. השפיטה( לחוק יסוד: 17( לחוק בתי המשפט, וסעיף 3)40, סעיף 1982

סופיובואולם, כאן המקום להדגיש ולהפנות את תשומת ליבו של בית המשפט הנכבד לכך שהדיון בעניין .154

התרחש בתחילת דרכה של המהפכה החוקתית, עת שהשיח במעמדן של זכויות האדם בכלל והנאשם בפרט עוד

לא קדם כל , יובסופהיה בחיתוליו. ואילו להכרעה בפסקי הדין המאוחרים, המאזכרים את ההכרעה בעניין

, והדברים נאמרו באמרת אגב באופן לקוני. לצד אלו, אף היו משפטי ראוי של הסוגיה וליבוןדיון מעמיק

שעסקו כלל בעד ולא בנאשם עצמו. הנה כי כן דומה שלא ניתן יהא לחלוק על כך שבעת צירנסקיפרשות דוגמת

צורך בדיון ממצה בעניין על ידי בית משפט נכבד הזו, וודאי לאחר השינוי שחל באקלים המשפטי בשיטתנו, יש

, תוך 1זה, ומתבקשת בחינה מחודשת של מתן אפשרות ערעור לנאשמים שזוכו מחמת הספק, כדוגמת המבקש

התחשבות במעמד החדש והרם של זכויות היסוד בעידן המשפטי של ימינו והפגיעה המהותית בהן.

35

ההצדקות למתן זכות ערעור במקרים של זיכוי מחמת הספק -הדין הראוי ג.

נאשמים שזוכו מחמת הספק ומהעננה שנותרה לרבוץ מעל נקות לחלוטין מהכתם שהודבק בהרצון להת .155

, הינן פגיעות , כפי שעמדנו עליהם בהרחבה לעילראשם, הינו רצון מובן ולגיטימי. הפגיעות בנאשמים אלו

של ההכרעה בעניינם. , מתן אפשרות ערעור ובחינה מחודשת צדיקות לכל הפחות לשיטתנוהיקף המ רחבות

ולנאשמים שזוכו מחמת הספק. 1הצדקות נוספות למתן זכות ערעור למבקש תוצגנה להלן ,בנוסף

הפגיעה בזכות הגישה לערכאות (.1ג)

פוגע באופן המובהק ביותר אף חוסר האפשרות לערער על זיכוי מחמת הספק נוסף על הפגיעות שתוארו לעיל, .156

זו, בזכות הגישה לערכאות של הנאשם, כאשר סוגר בפניו את דלתות בית המשפט. מעמדה הנורמטיבי של זכות

,441 (2פ"ד מב) רסלר נ' שר הבטחון 910/86בבג"ץ נידון רבות בפסיקה ובין השאר ע"י כב' השופט אהרון ברק

462 (1988):

"יכולת הפנייה לבית המשפט, היא אבן הפינה של שלטון החוק".

629, 577( 3פ"ד נא) ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תשתיות בע"מ 733/95בע"א ע"י כב' השופט חשין ,ובנוסף

(1997:)

"באין רשות שופטת, באין ביקורת על מעשה הפרט והשלטון, ייפרע עם ותאבד

ממלכה... בחסימת הדרך לבית המשפט ייעלם ואיננו הדיין, ובאין דיין ייעלם אף

הדין עצמו".

ט בזכות זו כזכות חוקתית לדוגמא, ראו דבריו של כב' השופט במקרים אחדים אף נראה, כי הכיר בית המשפ .157

, 156 (5בע"מ, פ"ד נו) 1995 כנרת בע"מ נ' מצפה 1989לוקי ביצוע פרוייקטים )בנייה( 99/7608"א ברעחשין

163 (2002:)

"לאחרונה אף גוברת הנטייה להכיר בהיותה זכות חוקתית".

תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים 6805/99בע"א של כב' השופטת פרוקצ'יה ובאמירה נוספת

(:2003) 444, 433 (5פ"ד נז) ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושליםבירושלים נ

יסוד אף שאינה כתובה עלי חוק יסוד".כה הפסוקה הכירה בזכות זו כזכות "ההל

36

לערער במקרה של הכרעה המזכה מחמת הספק, הטרידה את כב' כי אפשרותו של נאשם נראה,זאת ועוד, .158

:2בציינו בפסקה סופיוב בפרשתהשופט גרוס בציינו

בחינת העקרונות הפרשניים והמדיניות המשפטית הראויה צריכה להובילנו "

.. בנסיבותכוי מחמת הספק.ילמסקנה כי אין מקום לשלול את זכות הערעור לגבי ז

חקיקתו לפני קרי, הרבה שנים לפני ניתנו האמורים ד"ופסה מאחר כי סבורני אלה

הרי חוקתית... מהפיכה בכנפיו עימו שהביא, וחירותו האדם כבוד: יסוד חוק של

חוק של לאורו הסוגיה את ולבחון לחזור הצדקה יש אלא, מניעה שאין בלבד זו שלא

)ההדגשות אינן במקור(. ".זה יסוד

: עוד ממשיך ומציין כב' השופט גרוס

כפי, הוא נהפוך .כלשהו חיקוק לבין הערעור זכות הענקת בין סתירה כל גם "אין

ודאי פנים מכל. שכזו ערעור זכות לאפשר כדי דיה רחבה החוק שלשון הרי שצויין

כי שברור כשם, אדם של בכבודו תפגענה שלא באופן החוק הוראות את לפרש שיש

להלכות ואשר. החדש היסוד חוק הוראות ברוח להיעשות צריכה הישן הדין פרשנות

עוד לשמש צריכות אינן אלה, החדש האיזון את תואמות אינן ואשר בעבר שנפסקו

, הנכונה הפרשנות כי היא אלה מכל המתבקשת המסקנה .הישן הדין של בפרשנותו

הוראות לאור וזאת, המחוקק כוונת ואת החקיקה מטרת את דעתי לעניות התואמת

, הספק מחמת זיכוי לגבי הערעור זכות את לשלול הצדקה כל אין כי הינה, היסוד חוק

. כאדם" לכבודו האדם של היסוד בזכות מוצדקת בלתי פגיעה בו שתהא דבר

.)ההדגשות אינן במקור(

, והעובדה שלא ניתן למצוא בה פתרון בעקבות האנומליה שמייצרת דעת הרוב בפסק הדין שניתן בפרשה זו .159

עמדו במאמרם )לאון שלף ואסף פורת "הלכות לאון שלף ואסף פורתוהסדר ראוי למצב הקיים, המלומדים

)תשס"א(( על 97עמ' המשפט דיון במספר סוגיות שהתעוררו בשנים האחרונות –בעיתיות במשפט הפלילי

זכות ערעור על זיכוי מחמת , ע"י חוק ספציפי המקנההצורך בקריאה למחוקק שיביא לתיקון המצב שבחוק

הספק.

בעת מזיכוי מחמת הספק, לנוכח השינוי שחל במעמד זכויות אלו, כי הגיעה העת נבקש לטעון לאור הפגיעה הנו .160

לאפשר זכות ערעור כנגד החלטה המזכה נאשם לאמץ את העמדה המוצגת בפסק דינו של כב' השופט גרוס,

. ההלכה המונעת אפשרות לערער אינה יכולה בכל מחמת הספק, מקום בו זו אינה נשללת מפורשות בחוק

לזכויות היסוד מעמד עליון.וי, לעמוד עוד במציאות משפטית הנוהגת כיום, בה הכבוד הרא

37

הצורך בקיומה של זכות ערעור לנוכח הטיות קוגנטיביות וטעויות שיפוטיות (.2ג)

כי שופטים הינם בשר ודם, העלולים לטעות בפסיקתם, כך טעם נוסף המצדיק מתן רשות ערעור, הינו העובדה .161

, הדוגל מנגנון בקרה. האפשרות לערער מהווה לערער מקטינה את הסיכוי למשגה שיפוטישהענקת אפשרות

יותר, יימצאו שופטים מנוסים ומקצועייםבעשיית צדק והימנעות מטעויות. ניתן להניח, כי בערכאת הערעור

עה ה ערכאת ערעור שלישית על מנת שהכרהמפעילים שיפוט על בסיס מידע עשיר יותר ולעיתים אף נחוצ

בידי יותר מערכאה אחת. שיפוטית תיבחן

לראות בפסיקות שונות של בתי המשפט:ניתן ביטוי לכך, .162

השופט א' גרוניס )פורסם בנבו, כב' לפסק דינו של 26בפסקה פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך 2121/12בדנ"א

נאמר, כי:( 18.9.2014

ודם. ככל מעשה אנושי, אף "האמת המשפטית מתקבלת על ידי שופטים בשר

ההכרעה המשפטית אינה חסינה מפני טעויות".

751, 737, פ"ד ה ראובן נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית 177/50בג"ץ אמירה נוספת לעניין זה מובחנת ב

(1951:)

העשויה משפט מערכת, שהיא ארץ באיזו, נוצרה וטרם, קיימת לא הדברים "מטבע

אף [...ומקרה ] מקרה בכל מוחלט צדק ולעשות תקלהוללא בשלמות לפעול

."בפעם פעם לטעות מדי עלולים, אדם בני אך בהיותם, השופטים

בקליניקה באוניברסיטת קרדוזו 1992שנוסד בשנת נפנה לממצאי פרויקט החפותלהמחשת הדברים, .163

הפרויקט, זוכו כשליש מהאסירים . במסגרת שופטים, כי קיימות טעויות בהכרעות לימדואשר ו, שבארה"ב

והשווה אל מול ראיות פורנזיות שלא נבדקו בעת מתן הכרעת הדין, ואשר היה בהן כדי שעניינם נבדק מחדש

בוטלו בארה"ב בעקבות פרוייקט זה, ועד היום, 1989משנת ללמד כי הנאשם אינו האדם שביצע את העבירה.

ים זוכו מהעבירות באופן מלא. הרשעות תוך שהנידונ 900-לאחר תום המשפט, כ

יתרה מכך, מחקרים שונים שבחנו את נושא ההטיות בהכרעות שופטים מצאו, כי שופטים עלולים להיות .164

מושפעים מגורמים שונים שאינם הרצון להתוות מדיניות שיפוטית ראויה בלבד. נבקש להציג מספר דוגמאות

נבקש להמחיש ,עות עמידה על הטיות קוגניטיביות אלולתיאוריות קוגניטיביות הבוחנות סוגיה זו. באמצ

נתונים אלו . שגויותשיפוטיות שופטים הם בשר ודם ומסיבות שונות עלולים לקבל החלטות ולהראות, כי

מצדיקים ביתר שאת את הצורך בערעור גם במקרה שמדובר בזיכוי מחמת הספק.

38

משפט "ניתוח התנהגותי של החלטות שיפוטיות" מן )אייל זמיר ודורון טייכמןבמאמרם של זמיר וטייכ .165

"(( מציגים המלומדים, מספר מודלים קוגניטיביים המבקשים זמיר וטייכמן( )להלן: "2015) 57יג ועסקים

להסביר את אופן קבלת ההחלטות של שופטים.

ק מהאירועים כאשר אין ראיות ישירות שיעידו על התרחשות אירוע מסוים, חלמצביע על כך ש מודל הסיפור .166

אשר מרכיבים את הסיפור עשויים להתבסס על היסקים, לכן מערכת הראיות עשויה לתמוך ביותר מסיפור

אחד, כך שמקבלי ההחלטות עשויים להעריך סיפורים שונים כמשכנעים יותר או פחות. נמצא שככל שהסיפור

ההחלטות והעובדות יגבר. שלם יותר, קוהרנטי ומתיישב עם ראיות רבות יותר, כך בטחונו של קובע

הקשר בתורת הבחינה הרציונאלית, הבוחנת תלוי הידוע כמנגנון "אפקט הפשרה"עוד נבקש להציג את .167

דן בנטייה של אנשים להעדיף אפשרות ביניים על פני אפשרויות בחירה בין אפשרויות. אפקט הפשרה,

Markאפקט זה עשוי להשפיע גם על החלטות שיפוטיות ) החוקרים קלמן ושותפיו הראו, כי אף. קיצוניות

kelman, Yuval Rottenstreich & Amos Tversky, Context-Dependence in Legal Decision Making,

25 J. LEGAL STUD. 287 (1996).)

ל כי קיומה של אפשרות ביניים בדמות מוסד הזיכוי מחמת הספק בידיעתם שבהקבלה לענייננו נראה, .168

. על פני בחירה באפשרויות של אשם או זכאי, השופטים עלולה להוביל אותם אפריורית להעדיף אופציה זו

,Hope L, Greene E, Memon A, Gavisk M דוגמא מאלפת נמצאה בניסוי שנערך באוניברסיטת קולרדו )

Houston K. 2008. A third verdict option: exploring the impact of the not proven verdict on mock

juror decision making. Law Hum. Behav ,) הניסוי ביקש לבחון ולהשוות בין התנהגותם של חברי

מושבעים מדומים, כאשר עליהם להכריע בדין. קבוצה אחת של מושבעים עמדה בפני אפשרות למתן שני פסקי

והן: זיכוי, ,ם ניתנו שלוש תוצאות אפשריותדין בלבד, זיכוי והרשעה. לקבוצה אחרת של מושבעים מדומי

לזיכוי מחמת הספק הישראלי. שהנה המקבילה במשפט הסקוטי, "Not proven"הרשעה והאפשרות של

למושבעים המדומים הוסברו המשמעויות של כל אחד מפסקי הדין האפשריים, וכמו כן הוסבר להם כיצד יש

לאחר מכן הוצגו להם עובדות המקרה והראיות. .כפי שמתקיים הדבר בבית משפט להכריע בדין

מקבילה לזיכוי מחמת אשרהתוצאות הראו באופן מובהק, כי כאשר ניתנה למושבעים המדומים אפשרות .169

מוצגות בטבלה הבאה: הניסוי . תוצאותהספק, קרי, תוצאה שהינה תוצאת ביניים, רבים מהם נטו לבחור בה

Guilty Not Proven Not Guilty

61% - 39% 2 verdicts

51% 42% 7% 3 verdicts

39

( נטו לבחור בה, ורק 42%רבים מהמושבעים ) שלוש תוצאות ובהן תוצאת ביניים, ניתן לראות, כי כאשר ישנן

(. לעומת זאת, כאשר ניתנו למושבעים שתי אפשרויות הכרעה, 7%מעטים נטו לזכות את הנאשם זיכוי מלא )

נתונים אלה מלמדים, כי מתן אפשרות ביניים (. 39%אחוז גבוה יותר בחר לזכות את הנאשם זיכוי מוחלט )

הכרח ששינוי זה הוא לטובה.ואין כרעה של מקבל ההחלטות,משנה לחלוטין את אופן החשיבה והה

זיכוי מחמת השופט יודע מראש שכאשר הוא בוחר בכאן המקום לציין, עת עסקינן בזיכוי מחמת הספק, כי .170

ביקורת מקטין את חשיפתו ל את האפשרות לערער, ובכךהלכה למעשה בפני הנאשם חוסם הספק, הוא

שיפוטית של ערכאות גבוהות. אם אכן חוסר האפשרות של הנאשם לערער עומדת לנגד עיני השופט בבואו

להכריע את הדין, אזי הכרעתו מושפעת ומוטה בצורה שאיננה ראויה לטעמנו.

אדם , לפיה בני "חוכמת הבדיעבד"שופטים אינם חסינים מפני השפעות חיצוניות, הינה שעוד הטיה המלמדת, .171

נוטים להפריז בהערכת הסתברות חזויה של אירוע בשעה שהם יודעים כי האירוע אכן התרחש. הוכח מחקרית,

כי הגם ששופטים הם מקצועיים ויתמודדו עם הטייה זו טוב יותר מהדיוטות, עדיין קיימת עליהם השפעה זו.

ף אי עשייה על פני עשייה, כשכל אחת בנטייה להעדי נעמוד הינה הטיית המחדל, שעניינה הטייה נוספת עליה .172

הטיית המחדל הוצעה גם כהסבר לנטייה החזקה של ערכאות מחלופות אלו כרוכה בסיכון או באי וודאות.

הטיית המחדל קרובה לתופעה הטיית הסטטוס קוו. אנשים היכולים לדבוק במצב , ערעור לדחות ערעורים

הטיית הסטטוס קוו הוזכרה כהסבר אשר לסטות ממנו.יעדיפו לעשות זאת מ ,הדברים הנתפס כסטטוס קוו

אפשרי לרתיעת ערכאות הערעור להפוך את ההחלטות של הערכאה דלמטה, לדבקותם של בתי המשפט

ולנטייה השמרנית של המשפט. בתקדימים

כאשר עסקינן בסוגיה מורכבת הכרוכה בהכרעות כי ,נמצא ה נוספת, הנה קבלת החלטות בקבוצה.נקוד .173

ערכיות )כפי שקורה בבתי המשפט(, הדיון בקבוצה עלול להוביל דווקא לתוצאה קיצונית שאינה משקפת את

מחקרים המתעדים את (. במאמר זה מוצגים93)קיטוב קבוצתי( )זמיר וטייכמן, בעמ' עמדות היחיד שבקבוצה

כי התופעה עלולה ,הדרכים שבהן קיטוב בקבוצה עשוי להשפיע על החלטות שיפוטיות. המחקרים מראים

.להוביל לתוצאות הופכיות המשתנות מהקשר להקשר

היא עד כמה המומחיות והניסיון של השופטים ממחקרים אלו, השאלה העולה – שופטים אל מול הדיוטות .174

מפחיתים את השפעת ההטיות הקוגניטיביות לעיל. באופן כללי, מומחיות תורמת במידה מרבית לאיכות

. ואשר בה מקבלי ההחלטות יכולים ללמוד ולהכיר תנאים אלו ,שתנאיה צפויים וסדיריםההחלטות בסביבה

מחקרים מראים, כי בעוד שמומחים מסוימים מגלים עמידות בפני הטיות מסוימות, אחרים אינם מגלים

John C. Anderson, D. Jordan Lowe & Philip M.J. Reckers, Evaluation of Auditorעמידות זו )

Decisions: Hindsight Bias Effects and the Expectation Gap, 14 J. ECON. PSYCHOL. 711 (1993);

Gregory B. Northcraft & Margaret A. Neale, Experts, Amateurs, and Real Estate: : An Anchoring-

and-Adjustment Perspective on Property Pricing Decisions, 39 ORG. BEHAV. & HUMAN.

DECISION PROCESS 84 (1987).)

40

ולאו דווקא על תהליך שקילה ,כמו רוב האנשים, שופטים נוטים לבסס החלטותיהם על אינטואיציות מהירות .175

)הבוחן את השפעתם של ההטיות "Cognitive Reflection Test" -מורכב. התוצאות של שופטים ב

של נבדקים משכילים אחרים. אלהל היו דומותהקוגניטיביות השונות(,

כי ים בזיכוי מחמת הספק, ניתן לאתר דוגמאות בפסיקה המעידות בבירור,באופן פרטני, כאשר אנו עוסק .176

מסתייגים מקביעתם של השופטים בערכאה התחתונה בדבר זיכויו של הנאשם מחמת שופטי ערכאת הערעור

ערער על סוג י אם הייתה ניתנת לנאשם האפשרות לכ ,הספק ואי זיכויו המוחלט. במקרים אלה אנו סבורים

השופט מצא בע"פ כב' ככל הנראה הייתה משתנה. נבקש להציג את דבריו של הזיכוי, ההחלטה בעניינו

:"(בדיליאן)להלן: "פרשת ( 2002) 878, 870( 5נו) רוברט בדיליאן נ' מדינת ישראל 6621/01

שמקובל לראות כזיכוי 'מחמת "דומה שבנסיבות אלה התרחק הזיכוי למדי ממה

."פק' והתקרב עד מאוד לזיכוי מוחלטהס

:"(בדיר)להלן: "פרשת ( 1989) 206, 204( 2, מג)איעד אחמד בדיר נ' מדינת ישראל 425/88ובאמרה נוספת ע"פ .177

אינה נראית לי החלטת השופט, כאשר נימק את זיכויו של המערער בקיומו של "

]...[ הזיכוי התחייב על פי דין ולא היה פה צורך להיזקק ספק סביר באשמתו בלבד

להנמקה, לפיה לא הוכחה האשמה מעבר לספק סביר".

נקבע כי: "(עשור)להלן: "פרשת (2003) 741, 734( 3, נז)דוד עשור נ' מדינת ישראל 4492/01בע"פ .178

להטיל ספק –ועל כן לא היה הוא רשאי –"בנסיבות אלה לא היה בידי בית המשפט

בחפותו של המערער ]...[ נמצא כי זיכויו של המערער היה זיכוי 'מוחלט' ולא זיכוי

'מחמת הספק'".

ישנן הטיות קוגניטיביות ,כי על אף היותם של השופטים מקצועיים בתחומם ,לסיכום נקודה זו, ניתן לראות .179

ניהם. אם כך, נראה אפוא כי קיימתינים בפוהשפעות חיצוניות שמחקרים מלמדים שאף השופטים אינם חס

רעור גם כאשר שעסקינן בזיכוי.הצדקה וצורך שמא אף חובה, לאפשר ע

החלטות השופטים הן בעלות משמעות עתידית חשובה לאין שיעור מבחינת העומד לדין. לכן, נראה כי .180

עבר לספק סביר, הנאשם מ פרט עת שדנים בשאלה האם הוכחו אשמתו שלהחלטות בעלות משקל משמעותי וב

,ולמצער ,צריכות להיות נתונות לביקורת מקצועית נוספת. ביקורת זו, יכולה למצוא ביטוי במתן זכות ערעור

בהם בחינה נוספת וקבלת החלטה ע"י רשות ערעור שתאפשר לאתר את אותם המקרים אשר ראוי לאפשר

פטים בעלי ניסיון רב. יותר, היות ובערכאות ערעור יושבים שו ים ומנוסיםמקצועי שופטים

41

המצוטטים במאמרו של המלומד Holmesנביא לסיום טענה זו את דבריו של השופטלהמחשת הדברים .181

Jerome)פרנק. דברים אלו מיטיבים להסביר מדוע ראוי לתת זכות ערעור במקרים כדוגמת המקרה שלפנינו.

Frank, “Are Judges Humen?”, 80 U Pa.L.Rev. (1931) 17, P.25:)

"מרכיב האישיות בהחלטות השיפוטיות הוא בלתי נמנע, בהיותו בלתי נמנע יש

להכיר בו ככזה ולא להתייחס אליו כאל גורם זניח וחסר חשיבות. כאן, כמו גם בכל

עניין אנושי אחר בעל חשיבות, ההתעלמות מדברים שלא ניתן למנוע אותם והעמדת

טיפשי ומסוכן. משום שמרכיב פנים כאילו הם אינם קיימים, הם מעשה ילדותי,

האישיות קיים, הדרך הנבונה היא להתמודד עימו ובמידת האפשר לשפר אותו. אכן,

כמו בעניינים בלתי נמנעים אחרים, אם נעמוד מולו בצורה אמיצה וחכמה ניתן יהיה

להפיק יתרונות".

שיקול דעת זהיר (.3ג)

מתן רשות ערעור עשוי טעם נוסף המצדיק מתן האפשרות לערער על זיכוי מחמת הספק הינו העובדה כי .182

וזאת בשל הידיעה כי יהיו חשופים ,לתמרץ את הערכאות הנמוכות להפעיל שיקול דעת בצורה זהירהדווקא

אמון ערעור יגביר את לביקורת שיפוטית לאחר פסיקתם בערכאות העליונות. עוד ניתן להוסיף, כי מתן רשות ה

במערכת המשפט. ערכאת הערעור נתפסת ככזו, שמקיימת ביקורת שיפוטית בתוך המערכת המשפטית הציבור

עצמה, ובכך מבטיחה את תקינותה ואת אמינות החלטותיה ומקצועיות שופטיה.

שוויוןפגיעה בזכות ל (.4ג)

שם אשר זוכה מחמת הספק, נמצא אשם כתוצאה מאי מתן אפשרות לערער נפגעת הזכות לשוויון. נא .183

בסבירות נמוכה בהרבה מאשר נאשם שהורשע, ולכן הזכות לשוויון לא יכולה לסבול מצב שלאחרון תינתן

נפגעים ואינם מרוצים מתוצאת פסק הדין. מוצאים עצמם , שעה ששניהם מהראשון תימנעאפשרות לערער ו

גניזת תיק פליליסדרי הדין הקיימים בנוגע לאנלוגיה ל (.5ג)

כאן המקום להביא דוגמא אשר ממחישה היטב את האנומליה המצויה בדין הפלילי, אשר אינו מאפשר .184

לנאשם שזוכה מחמת הספק לערער על תוצאה זו. זאת ע"י הקבלה בין חשודים שתיקם נגנז בשל העילות

השונות, לנאשמים שזוכו מחמת הספק.

ק פלילי: חוסר אשמה, חוסר ראיות, וחוסר עניין לציבור. חשוב לציין, כי ישנן כידוע, שלוש עילות לגניזת תי

סגירה מחוסר אשמה אינה מותירה עקבות ברישומי המשטרה, להבדיל משתי העילות האחרות, ומכאן ישנה

חשיבות גדולה לעילה בה יגנז התיק. חשוד אשר הוחלט לסגור את התיק בעניינו באחת משתי העילות של חוסר

לציבור או חוסר ראיות, יכול להגיש בקשה מנומקת לשינוי עילת סגירת התיק בחוסר אשמה לפי סעיף עניין

)א( לחוק סדר הדין הפלילי, והיה ובקשה זו נדחית אף להשיג על עילת הסגירה בפני הגורם המוסמך. בית 64

42

קבלרו נ' היועץ 4539/92ץ המשפט עמד על החשיבות לאפשר לחשוד להשיג על עילת הגניזה בעניינו וציין בבג"

(:1996) 52, 50( 3פ"ד נ) המשפטי לממשלה

"שמו הטוב של האדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל

בשם הטוב וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל

א ניתן לכך פרסום ברבים. חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם ל

כי חשד אפשר להבין לליבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש

כיוון ירשם כי התיק נסגר, ובתיק שנפתח נגדו שהועלה נגדו יימחק לחלוטין

)ההדגשות אינן במקור(. שהתברר כי אינו אשם".

נראה אפוא, כי ישנו דמיון רב בין נאשם שזוכה מחמת הספק לבין חשוד שתיקו נגנז שלא בעילת חוסר אשמה. .185

, נותרת עננה כבדה מעל ראשם של בשני המקרים, על אף שלא נקבע כי הפרט אשם וכי הוכח החשד המיוחס לו

נאשם שזוכה פני נה יתרון רב עלושמם הטוב נפגע. למרות הדמיון הרב, נראה כי לחשוד שנסגר תיקו מוק ,אלו

ה, ואף מחמת הספק, לחשוד כזה ניתנת אפשרות להשיג על סגירת תיקו, לפנות בבקשה לשנות את עילת הסגיר

עילת חוסר אשמה. למחוק את רישומיו במשטרה ע"י שינוי העילה ל

בעילת היעדר אשמה לחשוד שתיקו נסגר שלא מחד, לאפשר נראה שאין הצדקה וכל בסיס נורמטיבי ומוסרי .186

לשלול אפשרות דומה ממי שעניינו שנותר רובץ על כתפיו, ומאידך, להשיג על כך, באופן שיסיר סופית כל חשד

אשם לא הוכחה, ובכל זאת נותרה קביעה המתירה עננה של נבחן במסגרת ההליך הפלילי ונמצא שאשמתו

.הרובצת מעל ראשו

המעלה ספק כשלעצמהדעת מיעוט בהרכבים פליליים (.6ג)

, קובע את ההוראה הכללית, שלפיה במקרה 1984-לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד 80סעיף .187

שנחלקו דעות השופטים בבית המשפט, תכריע דעת הרוב. אולם, כאשר שופט אחד בהרכב פלילי מצדד בזיכוי

אין בכך כדי להצביע על קיומו של ספק האם ,של נאשם, בין אם מחמת הספק ובין בזיכוי מלא, עולה השאלה

ינם סבורים כמותו ומצדדים בהרשעה?סביר, אף אם שני חברי ההרכב האחרים א

השופט לוי על כך כב' עמד( 2003) 13 733עליון כרך סג -, דיניםסיבוני נ' מדינת ישראל 334/02ע"פ בפרשת .188

חשש זה מתפוגג כאשר ניתנת , אך סבר כילהעלות חשש בדבר קיומו של ספק סביר שדעת מיעוט אכן יכולה

, באומרו:אפשרות לערערה

נותן מענה הולם לחשש מפני פגיעה בזכותו של נאשם כי ]זכות ערעור[ הסדר זה"

."(הנדרשת בפלילים )מעבר לספק סביר עניינו יוכרע ברמה

43

יש להרשיע נאשם פה אחד. קרי, להכניס תיקון בחקיקה ולקבוע, כי לאחרונה, בהצעות חוק ובספרות הוצע .189

( הגיש הצעת חוק לתיקון חוק אל עבידפרופ' אמנון רובינשטיין )בעקבות פרשת כך למשל, ללא דעת מיעוט.

. יתר על כן, למרות המלצות 2000-של שניים והרשעה פה אחד(, התש"ס בתי המשפט ]נוסח משולב[ )מותב

)לפיהן זיכוי במשפט הפלילי, בראשות פרופ' אהרון אנקרדו"ח הוועדה לבחינת הרשעה בדעת רוב וערעור על

, כי קביעה לפיה ניתן יהיה להרשיע יש להשאיר את המצב על כנו(, הסנגוריה הציבורית מחזיקה בעמדתה

נאשם אך ורק בהחלטה פה אחד, תצמצם את החשש שמא שופט המיעוט צדק ומרשיעים אדם חף מפשע.

בנוסף, פרופ' עמנואל גרוס במאמרו מציין, כי בעבירות חמורות, זכותו של הנאשם להליך הוגן וראוי נפגעת .190

משנקבע כי שאלת הרשעת הנאשם בעבירות כה חמורות עשויה להיות מוכרעת ברוב דעות של שני שופטים כנגד

כי ,((. נציין2001) 257, 229 אקרית המשפט שופט מיעוט )עמנואל גרוס ומיכל עורקבי "מעבר לספק סביר"

המבקשת לקבוע כי הרשעה בעבירת רצח ,בימים אלו צפויה חברת הכנסת רויטל סוויד להגיש הצעת חוק

)שבגינה ישנו עונש מאסר עולם חובה(, תהיה רק פה אחד.

כאמור, שלעצמן. כ מעוררות קושישל השופטים בבית המשפט המחוזי, דעותיהן החלוקותבהקבלה לענייננו, .191

את הנאשם בזיכוי מחמת הספק, ואילו שופט המיעוט זיכה את הנאשם בזיכוי מוחלט כפי שופטות הרוב זיכו

, משום ששני שבהסתכלות מהותית כפות המאזניים מעוינותיוצא אפוא, בבית משפט השלום.אף הוכרע ש

זיכוי מלא ושני שופטות סברו שיש לזכות מחמת הספק. מצב דברים 1שופטים סברו כי יש לזכות את המבקש

סימני שאלה רבים לגבי סוג חריג זה כשלעצמו, מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. אנו סבורים, כי נותרו

נה נוספת מצידו של בית משפט נכבד זה בשבתו והמצב מצדיק ביתר שאת בחי, 1הזיכוי הראוי בעניין המבקש

כערכאת ערעור.

במבט השוואתי נראה, כי בשיטות משפט אחרות בדרך כלל, די - משפט משווה –נפקותה של דעת מיעוט .192

, אף שלא מדובר בדעתו של שופט מקצועי, אלא בדעתו של על מנת להוביל לזיכויו של הנאשםבדעת מיעוט

ר. זאת, אף אם אותו מושבע הגיע להכרעה של "לא אשם" מחמת הספק. מושבע אחד מתוך תריס

אמנם מאפשר להרשיע נאשם למרות קיומה של שהדין האנגלי המלומדים סנג'רו וליפשיץ מצביעים על כך .193

כאשר חבר ואילו, עשר מול אחד. -של אחדמיוחס דעה חולקת אחרת, אך עדיין מדובר בדרישה של רוב

.רק פה אחדהמושבעים מונה תשעה בלבד, ניתן להרשיע את הנאשם

המדינות המרכיבות את ארה"ב נדרש כי חבר המושבעים יגיע להחלטה 50מתוך 48-ב ,לדין האמריקאיאשר .194

רוב )אורגון נהוגה הרשעה בדעתשל שנים עשר מושבעים כדי להרשיע את הנאשם, ובמדינות שבהן פה אחד

נדרש רוב של לפחות בניו זילנדואילו , רק פה אחדהרשעה נהוגה בדין הקנדיגם יאנה( נדרש רוב מיוחס. ולואיז

נדרשת הרשעה פה אחד ובאחרות רוב אוסטרליהאחד עשר מושבעים מתוך שניים עשר. בחלק ממדינות

, כי נמצאנו למדים, הנה כי כןעל מנת להרשיע נאשם. רוב מיוחסנדרש בצרפת, ספרד, דנמרק ורוסיהמיוחס.

.ל למרבה הדאגה והצעראף מדינה אינה מתירה להרשיע נאשם על חודה של דעה בודדת כפי שנהוג בישרא

44

בכל הכבוד הראוי, לדידנו, לדעת המיעוט המזכה ישנה משמעות אמתית, מדובר למעשה בפסק דין של שופט .195

עיין בראיות ולבסוף הסיק כי יש לזכות את מקצועי שבחן את החומר בתיק, שמע את העדים וטיעוני הצדדים,

–את הנאשם מוחלטשלפיה צריך לזכות באופן –. המחשבה שהערכתו של אחד השופטים זיכוי מוחלט הנאשם

תוצאה סופית של זיכוי מוחלט, מתחזקת מאוד כשמדובר בהרכב מצומצם יחסית של שלושה צריכה להוליד

בן בנו של קל וחומר שעה שדעת מיעוט זו, חוברת לדעת השופט של הערכאה הדיונית שאף שופטים כבענייננו.

זיכוי מוחלט. 1הוא מצא כי יש לזכות את המבקש

, וקבלת הכרעה ברוב דחוק של שניים מול אחד איננה משכנעת שלא מדובר בביש מזל שפקד את הנאשם .196

כי זוכה מחמת הספק רק משום שמזלו לא האיר לו פנים, יחוש 1ערעור בענייננו תמנע מצב בו המבקש בקשת ה

צאה הייתה שונה, והוא היה מזוכה זיכוי מוחלט. התו –אף במעט אחרושאילו היה הרכב השופטים

תשס"ט((. )פרק חמישי משפט ותרבות נכתב בספרו של המלומד מאוטנר )מנחם מאוטנר, על מזל בשפיטה .197

באחד הסודות הגלויים והכואבים במשפט: העובדה שתוצאת ההליך השיפוטי אינה עוסק מאוטנר זה,פרק ב

יש אובייקטיביות במשפט, אבל גם כי . מאוטנר גורס,והיא מושפעת מגורמים אקראיים ,ניתנת לחיזוי מראש

לשיטתו, במסגרתה קיימת יותר מתשובה משפטית נכונה אחת למקרה נתון, ומכאן מרכזיותו של מרכיב המזל.

הדרך הראויה להתמודדות עם בעיה זו, הינה הרחבת מספר השופטים שידונו בכל מקרה. בדרך זו, ההסתברות

לקבלת תוצאה משפטית ש"אינה נכונה", תקטן ותתקרב למידת האובייקטיביות המיוחלת.

המשפט , בה הורשע אל עביד ברוב דעות בביתאל עבידת ר ניתן למצוא בפרשביטוי מובהק לתזה של מאוטנ .198

המחוזי בעבירות אונס ורצח. אולם, כתוצאה מסתירה בין הממצאים בשטח להודאתו, בוטל פסק הדין והדיון

שיע את אל עביד בשנית. ערעורו של כריע בעניינו מחדש. בית המשפט הראה הדיונית על מנת שתהוחזר לערכ

לה הרשעתו ברצח. בדיון הנוסף הלה לבית המשפט העליון התקבל חלקית, כך שאושרה הרשעתו באונס, ובוט

ובעבירת האינוס בפסק הדין שבערעורו, השתתפו תשעה שופטים, וכשלבסוף הורשע אל עביד בעבירת הרצח

. בבית כי בכל ההליכים שהתנהלו בעניינו, לא הייתה אף ערכאה שהגיעה להכרעה פה אחדנציין, וב דעות. בר

, בהרכב של תשעה שופטים, הורשע אל עביד ברצח בדעת רוב של שישה מול שלושה. שפט העליון לדוגמאהמ

נכון וראוי בישום האמור למקרים מסוג המקרה שלפנינו, המסקנה המתבקשת היא, כי במצב דברים זה .199

, נוכח דעות השופטים אשר מצאו כי יש לזכותו זיכוי מוחלט, לערער על התוצאה המסויגת 1לאפשר למבקש

קבלה בעניינו בסופו של יום, כך שיתאפשר לו לטהר את שמו לחלוטין. שנת

המשטר הדמוקרטי במדינת עולה בקנה אחד עםדעת הרוב ברירת מחדל של הכרעה בלסיכום דברים אלו, .200

ובוודאי שאינו חזות הכל; נראה אפוא, כי הכרעה בדעת רוב אינה נכונה עומד לבדו ואינעקרון זה ישראל, אך

הכרעת הרוב איננה נוסחת קסם שאמורה לגבור על כל השיקולים והעקרונות, פער .בכל המצבים וראויה

הכוחות העצום שבין הנאשם לבין המדינה המאשימה, חזקת החפות, הנזק הגדול שגורמת הרשעה של חף

וליכים מ ,עקרונות וערכים נוספים ,מפשע, מחויבות המדינה כלפי הפרט במסגרת האמנה החברתית ושיקולים

45

שישנה אפשרות שעה ר. ערכים אלה אינם מוגנים כראוי לכלל שלפיו יש להוכיח אשמה מעבר לספק סבי

להרשיע אדם ברוב דחוק במקרים של שניים משלושה שופטים.

אי התחשבות בספק בדמות שופטי המיעוט מעלה את הפער העצום שבין הרטוריקה של השכנוע מעל לספק .201

דעת המיעוט לפרקטיקה המאפשרות הרשעה למרות קיומו של ספק רב. אף בענייננו, ,סביר באשמת הנאשם

שאלות מעלה בערכאה הדיונית, זוכה זיכוי מוחלט, ובפרט לאחר שכבר זיכוי מלא 1מבקש שמזכה את

אשר דנו חשובות ורלוונטיות בנסיבות העניין והמקרה. זאת, מן הטעם שבסופו של יום, במכלול הערכאות

נוספים. זיכוי מחמת הספק של שני שופטיםשונים מול זוכה זיכוי מלא ע"י שני שופטים 1, המבקש בעניינו

ולאפשר לו 1מתבקש בית המשפט הנכבד לפתוח את דלתותיו בפני המבקש על כן, מהטעמים שתוארו לעיל .202

יניות ראויה בכך שימזער את הסיכויים . ככל שיעשה כן, יפעיל לשיטתנו, מדלערער על הכרעת הדין בענייננו

. 1לטעות בהכרעת הדין או לביש מזל שפקד את המבקש

הביקורת כנגד מתן הזכות לערער על זיכוי מחמת הספק וביקורת שכנגד(. 7ג)

נסתרו טענות בדבר הצפת בתי המשפט במקרים שונים – שלילת החשש לעומס והצפה של בתי המשפט .203

באם בית המשפט הנכבד יקבע כי ההסדר . לא זו אף זו,צירינסקיכמו בפרשת ,נכבד זהבעבר ע"י בית משפט

הראוי בעניינו של נאשם שמבקש לערער על זיכוי מחמת הספק הינו ערעור ברשות, אזי וודאי שבית המשפט

דונו רק אלויוכל לפקח על כמות הערעורים שיבואו לפתחו, ולוודא שייבכובעו כבית משפט של ערעור

נוסף. המצדיקים בחינה וליבון

כמו כן, לא ברור מדוע קיים חשש מהליך זה, ובו בעת אין חשש מהליכים של לשון הרע. במקרים בהם זוכה .204

הנאשם מחמת הספק הפגיעה בו חמורה בהרבה ממקרים בהם מקבלים בתי המשפט תביעות בגין לשון הרע,

ש מהצפתם בכאלו. ווזאת מבלי לחש

כי: ,6בפסקה שלל את החשש להצפת בתי המשפט באומרו סופיוב פרשתגרוס בהשופט כב' .205

"דעתי היא כי אין גם מקום לחשש של ריבוי הערעורים בשל הפתח שייפתח ]...[ אין

ספק כי המקרים בהם ניתן יהיה לערער על הזיכוי מחמת הספק ]...[ מעטים הם

ממש בזכות זו". ]...[ רק במקרים מעטים אפשר יהיה לעשות שימוש של

וכן, סבור כי בכל מקרה אין בחשש מהצפת בתי המשפט, כדי להצדיק פגיעה בזכות הערעור:

"החשש שמא יתרבו הערעורים במידה ניכרת אינו יכול להצדיק פגיעה כלשהי בזכות

האמורה. אם התוצאה תהא סירבול והתארכות דיונים משפטיים, אזי יהא הכרח

ליעול הדיוניםואם בדרכים אחירות גדלת תקן השופטיםהלהתגבר עליה אם ע"י

]...[ ודאי שסיכון מעין זה אינו מצדיק פגיעה בזכות האדם לשמירה על כבודו".

)ההדגשות אינן במקור(.

46

יודגש כי, – בכלל אי ההתערבות פגיעהל כאן המקום, לשלול עוד את הטענה כי מתן זכור ערעור מייצר חשש .206

הגשת ערעור לערכאה תאפשראת המערער מחמת הספק, ולאחר מכן תבמקרים בהם בית המשפט קמא מזכה

רוב בכלל אי ההתערבות. עסקינן ב במקרים רבים תחליט לזכותו זיכוי מוחלט, אין הדבר פוגע הגבוהה יותר וזו

הדבר יציג באור שלילי או תיקון טעות משפטית בדיני ראיות החלים על ההליך הפלילי. כמו כן, איןהמקרים ב

חוסר מקצועי את שופטי הערכאה דלמטא. לאור אמירות השופטים בשורת פסקי הדין שהצגנו לעיל, וביניהם

, המסקנה המתבקשת היא, כי גם במגבלות של כלל אי התערבותה עשורוכן בפרשת בדליאן, פרשת בדירפרשת

מקרים מתאימים בהחלטת הערכאה הדיונית לזכות של ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים, ניתן להתערב ב

דברים אלו נכונים ביתר שאת במקרה שלפנינו, כאשר עולה מחמת הספק ולקבוע כי הזיכוי הוא זיכוי מוחלט.

עולות כדי הטרדה מינית, כאשר אלו הופנו כלפי נשים וגברים כאחד 1שאלה פרשנית האם אמירות המבקש

ובנימה ידידות גרידא.

תו מחמת הספק ובית המשפט דחה את בקשנאשם שזוכה – אינה מהווה חלופה ראויה תביעה נזיקית יכולת .207

עיריית ירושלים 243/83לתשלום הוצאות הגנה או פיצוי על מאסר, רשאי לערער על כך בהליך אזרחי, לפי ע"א

, ויש שטוענים שבכך מתמצה זכותו של הנאשם לתרופה משפטית. אולם, נבקש (1985) 113 (1פ"ד לט) נ' גורדון

לשלול גישה זו, שכן הפגיעה המהותית בו הנוגעת לשמו הטוב נותרת בעיניה.

כי היכולת לערער בין היתר, ציין צירינסקיבפרשת כב' השופט קדמי – פגיעה בעצמאות הביטוי של השופט .208

שכתוב" של ערכאת הערעור לערכאה דלמטה, באשר להנמקה ההולמת. בחירת על זיכוי מחמת הספק תגרור "

קדמי, התערבות הערכאה הגבוהה פוגעת פגיעה רחבה כב' השופט דרך ההנמקה הינה סובייקטיבית ומשכך לפי

בעצמאות הביטוי של השופט בערכאה הראשונה. מנגד, נבקש לטעון כי לא מתקיימת פגיעה בעצמאות הביטוי

. קרי, מדובר בשל דרך ההצגה בה בחר ,ולא –, משום שההתערבות נובעת עקב שגיאה משפטית של השופט

בהתערבות בהנמקה הנובעת מהממצאים, להבדיל מהתערבות באופן הצגת הממצאים.

ערעור על זיכוי מתן אפשרות אנו סבורים, כי עקרון סופיות הדיון מתיישב עם – פגיעה בעקרון סופיות הדיון .209

פק. עקרון סופיות הדיון, מתמצה במגבלה על מספר הפעמים שבה בעל דין זכאי לתקוף החלטה מחמת הס

שיפוטית בעניינו, ולא בכך שהליך שיפוטי מתנהל פעם אחת בלבד ואין לשנות את הכרעתו. לגישתנו, הזיכוי

מחמת הספק, בשל הפגיעות הנלוות לו, מהווה המשך סכסוך בין הנאשם לבין המדינה.

כלל לא זכה להשיג על התוצאה המשפטית שנקבעה גש כי המקרה שלפנינו, ממחיש מצב דברים שבו נאשם יוד .210

, תוצאה משפטית שכאמור מסיבה לו פגיעה בזכויותיו החוקתיות, ואשר התקבלה לאחר שעניינו נדון בעניינו

שהתקבל בערכאה על פסק הדין המזכה זיכוי מוחלט מהשגתה של המדינהבערכאת הערעור כתוצאה דווקא

הדיונית. נראה אפוא, שמצב זה מצדיק לכל הפחות, מתן רשות ערעור שבה תבחן ההצדקה לאפשר לנאשם

להשיג עליה. הזדמנות ראשוניתשנפגע כתוצאה מהכרעה שיפוטית בעניינו

47

פסקת ההגבלה הפגיעה בזכות הגישה לערכאות אינה עומדת במבחני (.8ג)

((, כי אף אם זכות הגישה 2010)הפגיעה בזכות החוקתית והגבלותיה פרופסור ברק מציין בספרו )אהרון ברק, .211

לערכאות הנה יחסית, ונסוגה לעיתים בפני זכויות ואינטרסים אחרים, יש להגביל את הפגיעה בה דרך פסקת

רק, "זכות הגישה למערכת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עוד מוסיף במאמר אחר )אהרון ב

(, כי אף אם לא תעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, 2013 31, עמ' ספר שלמה לויןהשיפוטית" שלמה לוין,

עדין תחול עליה פסקת הגבלה משתמעת.

אומנם חסימת הדרך לערעור בפני נאשם שזוכה מחמת הספק מעוגנת פסיקתית, אך מדובר בפרשנות של חוק .212

(, ועל כן עולה השאלה מה מוקנה מכוח החוק, ובאילו תנאים קמה הזכות או 17: השפיטה, סעיף )חוק יסוד

הרשות לערער.

לגישתנו, אין הפגיעה בזכות הגישה לערכאות, הנובעת מחסימת דרכו של הנאשם המזוכה מחמת הספק .213

שכאמור, מדובר לערער, עומדת במבחני פסקת ההגבלה. ראשית, הקושי עולה כבר בשלב הראשון, כ

ולכן ספק אם עומדת בתנאי של פגיעה ב"חוק" או מ"מכוח חוק".פסיקה, תבפרקטיקה שהינה יציר

כי אכן תכליתה ראויה לכאורה, ומתקיים קשר רציונאלי בין האמצעי שהוא החוק ופרשנותו, למטרה ,נראה .214

ין מדובר באמצעי שפגיעתו פחותה וכפי של יעילות, עצמאות השופט, וסופיות הדיון. עם זאת, אנו סבורים כי א

. ישנן חלופות פוגעניות פחות ,שנציג בהמשך

איזון ראוי במבחני המידתיות והנזק מול תועלת, בעת הזו, בה יש להקנות מדובר לשיטתנו ב אין עוד נוסיף, כי .215

ולגבור על הפגיעה דלזכויות יסוד של הפרט ערך עליון, התועלת בדמות שיקולי היעילות אינה יכולה לעמוד עו

נאשם. האקוטית בזכויותיו החוקתיות של ה

החלופה הראויה ד.

, כי יש לאפשר זכות ערעור, ולמצער רשות ערעור, לנאשם המזוכה לאור המפורט לעיל סבורים המבקשים .216

מחמת הספק בערכאה הראשונה וכמו כן, יכולת לבקש רשות ערעור באם זוכה הנאשם מחמת הספק בערכאה

הם שניה. בדרך זו תצטמצם עד תוסר לחלוטין הפגיעה בזכות הגישה לערכאות של נאשמים אלו, והפגיעות ב

במתווה לנאשם עוול. כמו כן, שאכן נגרם להיות מתוקנות במקרים בעקבות מוסד הזיכוי מחמת הספק תוכלנה

את החשש מעומס והצפה לברור את הפניות שבפניו ובכך לבטל אף יוכל בית המשפט שיאפשר ערעור ברשות,

של בתי המשפט.

48

לסיכום הסוגיות שהועלו עד כה ה.

הטענה שאין בזיכוי מחמת הספק כדי לפגוע בנאשם או לחרוג מנימוקי פסק הדין, וכי אין למצוא בו .217

מעמדן משמעויות משפטיות אופרטיביות, ראויה לבחינה מחודשת בשל משמעויותיו הציבוריות, ולאור עליית

ע"י סעד למי שנפגע לדאבון לב, אינו מאפשר הושטת. הדין הקיים, זכויות נאשם לזכויות יסוד חוקתיות של

אשר נ' מדינת ישראל 89/89כפי שאירע ברע"פ בית המשפט. האחריות לפתרון מושלכת לפתחו של המחוקק

בחלוף למעלה מעשרים שנה, לא ניתן עוד להסתפק באמירה לקונית, והגיעה העת כי . (1991) 1601( 3)89על -תק

בית משפט נכבד זה יאמר את דברו.

הקובע כי יש להותיר את סופיוב בפרשתהשופט בן שלמה כב' של בכל הכבוד הראוי, אנו חולקים על דעתו .218

:10המצב על כנו עד להסדרתו על ידי המחוקק, באומרו בעמ'

."משפט-ידי בית-חוקק ולא עלידי המ-הראוי ששינוי המצב הקיים, ייעשה על "מן

לפיה אין אפשרות לערער על הזיכוי מחמת הספק, כמו גם יצירתו ההלכהכפי שנאמר בבקשת ערעור זו,

. נקבעו בהחלטותיו של בית משפט נכבד זהויישומו הבלתי קוהרנטי של המוסד "זיכוי מחמת הספק" עצמו,

. לא זו אף זו, כפי הבטיח הסדר אשר יביא לתיקון הפגמים והפגיעות המתרחשים בעטיו, כך עליו לשיצרכפי

שציינו, בהתאם לדבריו של כב' השופט גרוס, החוק לא מונע אפשרות זו כלל, ולפיכך, אין הכרח בשינוי

חקיקתי על מנת להתאים את פרשנות החוק להצעות שהוצעו לעיל.

את דבריהם בשינוי ההלכה ובהסדרת הפרקטיקה הנהוגה בעניין הזיכוי מחמת הספק נביא כתימוכין לצורך .219

:543 'בעמבמאמרם ואקי ורוזנשטייןהמלומדים של

בהיעדר כללים והנחיות ברורים, באשר למקרים המתאימים והראויים להכנס "

של הזיכוי מחמת הספק, לא כל שכן בחסימת האפשרות להעלות סוגיה זו בגדריו

לחוסר כשלעצמה להכרעת ערכאת הערעור, מתעורר חשש לשרירותיות או למצער

שיוויון, בהחלתה וביישומה".

יוצא אפוא, כי בית המשפט הנכבד מתבקש למנוע את השרירותיות הנובעת מעצם קיומו של המוסד "הזיכוי

לאפשר ,ולחלופין .זיכוי מלא 1וכפועל יוצא להורות על זיכויו של המבקש ולהורות על ביטולו, ק", מחמת הספ

1יוצא ליתן למבקש להשיג על הכרעה שיפוטית הקובעת כי יש לזכותם מחמת הספק בלבד, וכפועל לנאשמים

רשות ערעור כך שעניינו יבחן ע"י בית המשפט הנכבד בשבתו כבית משפט של ערעור.

49

להגיש ערעור 2מתן סעד לעד שנפגע: מדוע יש ליתן זכות למבקש – הסוגיה השלישית. 3

כללי .א

בערכאה הראשונה. 1בקש מההעיד במשפטו של , לא היה בעל דין בהליך בפני בית הדין קמא, אלא 2המבקש .220

עדותו הייתה שקרית שאמרות, מהן עלה אין חולק, כי נאמרו לגביו שיצא תחת ידי ערכאת הערעורבפסק הדין

יש כדי לפגוע בשמו ואמירות אלב. ובלתי מהימנה וכמו כן, שהתנהלותו בנוגע למתלוננת הייתה בלתי ראויה

לנוכח תפקידו 2ואף יש בהן פוטנציאל פגיעה בחופש העיסוק ובקניינו של המבקש , 2של המבקש הטוב

תימו והותירו בספק את נאמנותו לשירות הציבורי, וכפועל יוצא את בנוסף נאמרו לגביו אמירות שהכ .הציבורי

התאמתו וכשרותו לכהן בו.

על בתי המשפט לאפשר במקרים המתאימים להליך זה, נובעת מהעובדה כי לגישתנו, 2צירופו של המבקש .221

ג על קביעות או לעד הנפגע מאמירות או קביעות כלפיו, במהלך הליך משפטי בו הוא אינו צד פורמאלי, להשי

אמירות אלו, ובכך לצמצם את הפגיעה העיקרית בשמו הטוב והפגיעות הנלוות לה.

נציין, כי מתן סעד לעד שנפגע, והצורך לאפשר לנאשם שזוכה מחמת הספק להשיג על פסק הדין, הן בבחינת .222

כלים שלובים. זאת מן הטעם, כי בשתי סוגיות אלו מתרחש עיוות בדין, שעה שנשללת האפשרות להשיג על

, ופעם נוספת של עד 1קביעות בית המשפט הפוגעות בזכויות פעם של המזוכה מחמת הספק, דוגמת המבקש

. מכאן, שהטענות שהועלו לעיל בסוגיה השנייה, המצדיקות מתן 2שאינו צד להליך העיקרי, דוגמת המבקש

אפשרות ערעור, יפות גם לסוגיה זו, ומשכך נחסוך את הדיון בהן פעם נוספת.

חשיבות ההגנה על העד ב.

מנע מפגיעה מיותרת בהם, מעוגנת הן בחקיקה והן יחובתו של השופט לשמור על כבודם של עדים ולה .223

קובע: 1957-, תשי"חבחוק לתיקון סדרי הדין )חקירת עדים( 2בפסיקה. סעיף

"בחקירת עד בבית משפט, לא ירשה בית המשפט חקירה אשר, לדעת בית המשפט,

המשפט חקירה שיש בה ובפרט לא ירשה בית ;אינה לעניין הנידון ואינה הוגנת

. שאינם לעניין הנידון ואינם הוגנים". עלבון, הפחדה, התעייה או ביושמשום

)ההדגשות אינן במקור(.

כב' אחרים בעד, הרי שקל וחומר שהדבר חל גם לגבי השופטים. וכך מציין מצדאם קובע החוק מניעת פגיעה .224

(, כי:1994) 630, 621( 4פ"ד מח) פלוני נ' מדינת ישראל 3750/94בדנ"פ השופט שמגר

"בזמננו נשכח לא אחת, כי כבוד האדם הוא לא רק כבודו של הנאשם אלא גם כבודם

ההגינות בהליך, אשר אחריה אנו תרים, היא לא רק ;של המתלונן, העד, הקורבן

הגינות כלפי הנאשם, אלא גם כלפי מי שמבקש את עזרתה של החברה כדי שתסיק

מסקנות מביזויו ומהשפלתו כאדם".

50

חשיבות ההגנה והשמירה על כבודם ושמם של עדים בבית המשפט הינה ברורה ומובנת מאליה. הטיבו לדבר .225

:737-738, בעמוד צירינסקיבפרשת דורנר בפסק הדין דליה השופטת כב' קדמי ו השופטכב' על כך

דין עשויה להיות קשה וכואבת לאלה שמהימנותם -מהימנות בפסק "קביעת מימצאי

שמטלה זו היא חלק –כן, מן הדין הוא שהשופט -על-הייתה שנויה במחלוקת. אשר

ינהג בעניין זה בצמצום ובאיפוק, ולא –אינטגרלי של משימת השיפוט המוטלת עליו

ית. לפסוק האומר ירחיב בעניין זה מעבר לחיוני ולהכרחי לביסוס הכרעתו השיפוט

ש"החיים והמוות ביד הלשון", משמעות מיוחדת בעניין זה, ועל השופט לשוות זאת

תמיד לנגד עיניו. כך לעניין המהימנות, שאין השופט יכול להימנע מלומר דברו

לעניין הבעת עמדה ופריסת השקפת עולם, –על אחת כמה וכמה –לגביה, וכך

שאינה ממש חיונית להכרעה.

נבחן, בין היתר, ביכולתו לרסן עצמו ולנהוג איפוק בתחום הרגיש של מימצאי שופט

מהימנות והבעת דעה על אופיים של אלה המופיעים בפניו, וכישלונות חוזרים בעניין

להציב בסיס –במקרים קיצוניים –זה עשויים להטיל צל על דמותו כשופט ואפילו

.בחר"להרהורים שניים בדבר התאמתו לכהונה שלה נ

באומרה: הדין, מוסיפה כב' השופטת דליה דורנר ובהמשך פסק

דין, אינו זכאי להביא ראיות, ופריסת גירסתו -ידי עורך-"עד במשפט אינו מיוצג על

מהימנות בנסיבות אלה, קביעת מימצאי תלויה בשאלות ששואלים אותו הצדדים.

המשפט לפגוע בעד מעבר -העשויה לפגוע בעד חייבת להיעשות בזהירות. אל לבית

(.741)שם, עמ' לדרוש להכרעה בדין"

. 279, פסקה 158בעמ' זדורובאמירות אלו אף בפסקי דין מאוחרים דוגמת פרשת ומצטט בית המשפט חוזר .226

51

הדין המצוי -העיקרי על הנאמר בגנותם השגתם של עדים ומי שאינם בעלי דין בהליך ג.

( 1, פ"ד מה)חסן נ' מדינת ישראל 658/88ש"פ ברק בעניין אהרון השופט כב' נקבע ע"י המבחן הפונקציונאלי .227

כי יש להכריע האם ישות משפטית מסוימת הינה צד מבחן זה קובע,. "(חסן)להלן: עניין (1991) 694, 670,

אפשרות לערער על פסק דין בעניינה:להליך, ועל כן האם עומדת לה ה

"צד אינו רק מי שעל פי המסמכים הפורמליים הוא בעל דין. צד הוא גם מי

גישה זו ראויה [...] שנתקיים בעניינו הליך אשר הכריע בדבר זכותו ה'הופלדיאנית'

היא מבחינת המדיניות המשפטית, שכן היא מאפשרת למי שזכותו נפגעה בהיותו צד

להליך שנוהל בעניינו, גם אם אינו צד פורמאלי, לערער על הפגיעה בו".

, בו ביקש המערער להשיג על אמירות פוגעניות שנאמרו בגנותו בבית צירינסקי בפרשתהלכה זו אושרה .228

חרףהמשפט, בפסק דין בו שימש כעד. בעניין זה קובעים השופטים, כי לא עומדת לצירינסקי האפשרות לערער,

הפגיעה בו.

ולך שבי מציין באותו עניין, כי למרות הפגיעה בשמו הטוב של המערער, והעובדה ש"הלב ה כב' השופט קדמי .229

, הימנעות משכתובים הדיון כגון היעדר סופיות ,אחר העתירה", יש להכריע לטובת שיקולים של תקנת הציבור

של פסקי דין, והעובדה שהנזק כבר נגרם למערער.

ש דין, מבקרת את התנהלות השופט בבית המשפט קמא. ניתן לחוהדורנר באותו פסק דליה השופטתכב' .230

שכן נעשתה פגיעה בשמו הטוב, וכן ביכולתו לעסוק במשרות ,י העותרהתנצלות כלפבדבריה נימת חמלה ו

:בקובעה. מקרה שלפנינורלוונטי ב נודבר שהיציבוריות,

"יש אפוא להצטער על כך שפסק הדין פגע בכבודו ובפרנסתו של אדם שמילא את

.חובתו האזרחית בהעידו מטעם התביעה"

ובבוחנה את ,קדמי השופטכב' לצדו של בהכרעת הדין , חרף ביקורת גלויה זו, עומדת כב' השופטת דורנראולם

, ועל כן אין באפשרותו לערער. כי אין ענייננו ב"פסק דין" שניתן ביחס לעותר ,סבורה ,העניין

בדעת מיעוט אחרת.כהן -שטרסברג השופטתכבוד דורנר, סברה דעתם של כב' השופטים קדמי ובניגוד ל .231

כי יש לאפשר סעד בעבור הפגיעה החמורה שאירעה, והיא סוקרת את המסלולים האפשריים לפנייה ,סברה

לבית המשפט לקבלת סעד זה.

לשיטתנו, הגיעה העת לקבוע כהן. -נפנה אנו כעת לסקור את המסלולים, אשר מציעה כב' השופטת שטרסברג .232

מביקורת בית המשפט כלפיו בפסק הדין להשיג על קביעות אלו, על מנת מהו המסלול שיאפשר לעד שנפגע

שיהיה ביכולתו למנוע את הפגיעה בו, ולמצער, למתנה.

52

"ץמסלול הבג .(1)ג

206/59 צבג"לליבון ודיון בסוגיות בדמות זו, בכבר הוכרז ככזה שאינו מועדף ע"י השופטים מסלול הבג"ץ .233

שם נידונה , חסן בעניין, וכן (1960) 1709, יד אח' 7-ירושלים )ח. חיימוביץ(, והשלום, -שלמה גילה נ' שופט

. השאלה בדבר הגישה לבג"ץ

ולא עתירה באמצעות ערעורהיא ,כי הדרך הנכונה של צד לתקוף החלטה ממנה נפגע ,הוחלט ברוב דעות .234

היא בערעור ,ה ע"י המערערלתקיפאין מחלוקת בין השופטים כי הדרך המועדפת צירינסקי בפרשתגם . ץלבג"

אמירות אלה, ניתן לסבור כי בעת לאורץ. נוכח המגמה לצמצום את דרכי ההשגה לבג"זאת ולא דרך עתירה,

.2זו, מסלול הבג"ץ חסום בפני עותרים מסוג זה, ובפרט בפני המבקש

בפסיקותיהן של הערכאות השונות יישומה של הלכת חסן –מסלול הערעור .(2)ג

אורי פרץ 9124/06רע"א בהרשמת ליבוביץ בבית המשפט העליון ) 'כעבור מספר שנים בפסק הדין שניתן ע"י כב .235

כי ,, ונקבעחסןנעשה שימוש בהלכת (( 18.7.2007, )פורסם בנבו ( בע"מ1989נ' לוקי ביצוע פרוייקטים בניה )

לקבל רשות ערעור על פסק הדין הפוגעני., ועל כן הוא זכאי נפגעוניות של צד שלישי להליך אפלדוזכויותיו הה

הצדדים הפורמאליים להליך ממנו נפגע פרץ, הגיעו , שהינו בורר במקצועו, כאשרמקרה זה עסק במר פרץ פרי .236

תה למורת רוחו של אחד הצדדים, וזה הגיש בקשה לביטולה לבית יפסיקתו של פרץ בבוררות היאליו לבוררות.

כי לפרץ היו קשרים עסקיים עם הצד השני. בפסק דינו קיבל בית המשפט המשפט המחוזי בחיפה בטענה,

המחוזי בחיפה את הבקשה לביטול פסק הבורר, וקבע כי אכן הוכח קשר עסקי בינו לבין צד המעורב בסכסוך

בו שימש כבורר. על כן, הגיש פרץ בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין זה. פרץ טען, כי פסק הדין פוגע אנושות

אכן קבעה, כי נפגעו זכויותיו הרשמת ' בזכויותיו, בחופש העיסוק שלו, בשמו הטוב, ובזכויותיו הקנייניות. כב

. ההופלדיאניות והוא רשאי לערער על פסק הדין

לצדדים שלישיים לערער, מכך ניתנה רשות ת, וכתוצאהופסק דין נוסף בו הוכרו פגיעות בזכויות הופלדיאני .237

הרשם עודד שחם כב' לפסק דינו של 8, פסקה עו"ד נ' הכונס הרשמי –אליעזר וולובסקי 6779/00ע"א הינו

כי:( שם קובע כב' הרשם, 15.10.2002, פורסם בנבו)

עומד למערער המעמד להגיש את הערעור שבכותרת. פסק הדין מאשר הסכם "

המשחרר גורמים שונים מאחריות לנזקים או להפסדים, ומותיר את המערער על רקע

ם או תביעה שהוגשה נגדו, לבדו לשאת בסיכון כי יחוייב בגין אחריות לאותם נזקי

הפסדים בגובה של מליוני ש"ח".

53

פסקאות פלאפון תקשורת ואריה קרקו )בהתאמה( נ' לילך אלול 312/09, 311/09)ארצי( עוד יפה לענייננו ע"ע .238

(, שם נאמר כי:16.9.2010)פורסם בנבו, השופט סטיב אדלרכב' לפסק דינו של 31-32

"בית הדין האזורי קבע ממצאים עובדתיים חמורים הנוגעים ישירות להתנהלותו של

, וזאת מבלי שניתנה לו ההזדמנות הנאותה להתגונן בפני הטענות שהופנו מר קרקו

נגדו ]...[ לא התאפשר לו להגיש כתב הגנה מפורט, להביא עדים מטעמו ולהגיש

ראיות ]...[ קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית הדין האזורי בנוגע למר קרקו,

בעתידו המקצועי, כמו גם בחיי ככל שהיו נותרות על כנן, היו עלולות לפגוע קשות

ת עמדתו בפנינו, משפחתו ]...[ מהטעם הזה ניתנה למר קרקו הזדמנות להביא א

."כבעל דין בערעור

מפורשת בצמצום בפסיקה, ומעטים המקרים בהם ניתנה זכות ערעור לצד שאיננו חסןנראה, כי על אף שהלכת .239

זכות כזאת תינתן כך נראה, במקרים בהם סבור בית חלק מההליך העיקרי, אשר נפגע מאמירות בית המשפט,

. והרי, זהו בדיוק המצבהמשפט שנפגעו באופן חמור זכויות ההופלדיאניות של צד שאינו חלק מההליך העיקרי

, שכן עסקינן בפגיעה ממשית חסןיש לראות בפגיעה בו ככזו החוסה תחת כנפיה של הלכת , 2בעניין המבקש

. העובדה שהינו נבחר ציבור, רק מעצימה פגיעות אלו ומצדיקה ביתר שאת, בעניין בשמו הטוב, עיסוקו וקניינו

שלפנינו, את הצורך לא להשאירו נטול סעד ראוי.

לפסק דינה, היפים 15בפסקה צירינסקי כהן בעניין -בריה של כב' השופטת שטרסברגלמותר לציין, את ד .240

:לעניינו ככפפה ליד

תרופה אלא בדרך המלך "לדעתי, אין להשאיר פגיעה כה קשה ללא תרופה ואין ליתן

של הליך מוכר. אני סבורה, כי הדרך הראויה היא הערעור ]...[ לפנינו מקרה חריג

הנמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם ראוי לפתוח את שערי בית המשפט בפני

הנפגע ולהושיט לו סעד. בפסק דינו של בית משפט השלום יש כדי לפגוע בזכות של

לא משפט ובזכותו לכבוד ולשם טוב. הפגיעה בו היא העד שלא ליהות 'מורשע' ל

ממשית, מוחשית, חמורה, ובלתי נחוצה לצורך ההכרעה בדין ]...[ נראה כי יש מקום

להושיט לעד סעד, שכן זכותו נפגעה פגיעה אנושה, ומקום שבו יש זכות שם גם

.התרופה"

מיוחדות של המקרה דנן, את הדברים לסיכום נקודה זו, בית המשפט הנכבד מתבקש לאמץ, בנסיבותיו ה .241

שלעיל ולהחילם בשינויים המתחייבים, אף ביחס לקביעות שנכללו בפסק הדין מושא הערעור, שהן חריגות

2. לאור זאת, מתבקש בית המשפט הנכבד לאפשר למבקש בחומרתן וספק אם נדרשו לעיקר ההכרעה בדין

של בית המשפט המחוזי, וזאת במאוחד עם השגתו של להשיג על האמירות שנאמרו כלפיו במסגרת פסק הדין

. על זיכויו מחמת הספק, בפני בית משפט נכבד זה 1המבקש

54

המסלול של פסק דין הצהרתי. (3)ג

, וקיים לכאורה במשפט צירינסקיכהן בעניין -השופטת שטרסברגכב' שהועלה לראשונה על ידי ,מסלול זה .242

דן אורמן נ' הבנק הבנלאומי הראשון 847/05פ )ת"א( "הבהאנגלי, עלה פעם נוספת מספר שנים לאחר מכן,

שם הכיר בית המשפט המחוזי בתל אביב, באופן (,"אורמן( )להלן: "עניין 29.1.2008, פורסם בנבו), לישראל

לתקוף ממצאים שנקבעו לגביו בבית המשפט, בדיון בו ,תקדימי כמעט, בזכותו של עד בכלל, ועד מומחה בפרט

או שיקבע, כי הממצאים הגשת תובענה נפרדת לקבלת סעד הצהרתיצד פורמאלי כמובן, באמצעות לא היה

שנקבעו לגביו אינם נכונים. האמירות

ום שזכותו , משערעוראין לאורמן זכות חסן, כי אומנם ע"פ הלכת אורמןבעניין השופטת רונן קבעהכב' .243

, הוא אינו מבקש לשנות את הכתוב כךזכאי לפנות בבקשה לסעד הצהרתי. לה ההופלדיאנית לא נפגעה, אך ה

בפסק הדין או לשכתבו, ובנוסף אין ביקורת והתערבות בקביעות קודמות, אלא הליך חדש וראיות חדשות.

, שכן הוא אינו צד פורמאלי להליך אורמןהשופטת רונן, על כך שאין מעשה בית דין בעניינו של כב' עוד עומדת .244

:, כיבציינה צירינסקי ם. היא אף מבדילה את המקרה מפרשתהקוד

"בפסה"ד צירינסקי, התייחס השופט קדמי לכך שהעותר מבקש למעשה "לשכתב"

י אם יפתח הפתח לכך, יפגע את פסק הדין הקודם באותו עניין. השופט קדמי ציין כ

דבר שאיננו רצוי. בעניינו לעומת זאת, המבקש איננו -חופש ההתבטאות של שופטים

עותר לשנות את ניסוח פסק הדין הקודם, והוא איננו מבקש לפגוע בפסק הדין

."דנא הוא הליך מקביל להליך הקודם הקודם כלל. כאמור ההליך

לפסק דין זה ולמסלול של הגשת תובענה לבקשת פסק דין הצהרתי, היא העובדה שהליך מעין עיקר הביקורת .245

, הוא מצב בו אין הראשון -זה לוקה בהעדר אדברסריות. יתכנו שני מצבים כאשר עד פותח בהליך מעין זה

יש עניין בהשגותיו של העד כדי להשפיע מהותית על ההכרעה בפסק הדין המקורי. במצב דברים זה, אין לא

משפט להתמודד עם טענותיו של העד והראיות אותם הוא מביא. תוצאה זו אינה מתקבלת על הדעת בשיטת

ך על חומר הראיות שמביאים לו הצדדים. בכך העד יוכל להעלות טענות מתאדברסרית, בה בית המשפט מס

קורת, יתכן שבמצב דברים שווא, או חצאי אמיתות, ולא יהיה שום בעל אינטרס להתמודד איתם. על אף הבי

זה, הפתרון הראוי אכן יכול שיהיה סעד הצהרתי.

. אפשרות זו, פוגעת הוא מצב בו השגותיו של העד עלולות להביא לשינוי התוצאה בהליך המקורי ,השניהמצב .246

בסופיות הדיון ועלולה אף להביא לפסקי דין סותרים באותו עניין. מהסיבה הזאת, מדגיש בית המשפט בעניין

אין להסתפק במסלול במצב הזה, נראה כי אורמן שמדובר בהליך נפרד לחלוטין מהליך של ערעור על פסק דין.

ת משפטית הינה באמצעות ערעור על פסק הדין., והדרך הראויה ביותר להתמודדושל פסק דין הצהרתי

, המצב 2זה, שכן אם נשמטת הביקורת מעדותו של המבקש דברים , כך נראה, משתייך למצבדנןהמקרה .247

עשוי להשתנות, והדבר עשוי להוביל לצורך ואף חובה לזכותו בזיכוי מוחלט. 1המשפטי בעניינו של המבקש

כך שעניינו יידון במאוחד עם עניינו ,רשות ערעור על פסק הדין 2קש למבנבקש מבית המשפט ליתן ,על כן

. 1של המבקש

55

ההצדקות למתן סעד לעד שנפגע ד.

על הזכות לשם טוב נכתב רבות בבקשת רשות ערעור זו, על כן אין צורך לפרוס משנה זאת - פגיעה בשם טוב .248

, פוגעות בשמו בלתי מהימנה או מסולפתפעם נוספת. ברור, כי אמרות כנגד עד פלוני שאינו אמין ושעדותו

ותו עניין. אותו עד דורנר בא השופטת כב' , ואף צוינו מפורשות ע"י צירנסקיהטוב. פגיעות אלה הוכרו בעניין

וכמי שאין לתת בו, בשירותיו או בכישוריו אמון, שכן בית עלול להיתפס בקרב הציבור כבעל תכונות שליליות

עת שמדובר באדם וודאי, כי יש באמירות מסוג זה כדי לפגוע בו, ובוברי. המשפט מצא בו דופי והסתייג ממנו

אשר משרת במשרה ציבורית.

פגיעות מצטברות לפגיעות אלו עלולות להתרחש כאשר שמו הטוב של הנפגע הוא בעל חשיבות יתרה, כמו .249

במקרה בו הנפגע הינו בעל משרה ציבורית, או אף במקרה שמדובר בעד מומחה שמומחיותו הוטלה בספק.

ט, וכפועל יוצא מזה במקרים אלו, הפגיעה בשמו הטוב עלולה לגרור עמה גם פגיעה בחופש העיסוק של אותו פר

אף פגיעה קניינית בו.

, לפיה דעת הרוב סברה כי פגיעה בשמו הטוב של העד צירינסקייש לציין, כי בעת שהתקבלה ההכרעה בעניין .250

לבדה אינה מצדיקה כשלעצמה זכות ערעור, הזכות לשם טוב סווגה אז ע"י בית המשפט כאינטרס גרידא ולא

כי הזכות ,ת הפסיקה העדכנית מבית מדרשו של בית המשפט העליון מראהכזכות הופלדאנית. אלא, שבחינ

חלק מזכותו הבסיסית של האדם לכבוד. למעמד של זכות יסוד חוקתית, כלשם טוב עלתה בשנים האחרונות

(. 12.11.06, )פורסם בנבו, 14פסקה איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר 10520/03עמדה זו מובעת בין היתר ברע"א

, 1965 -בית המקרים יוכל אדם ששמו הטוב נפגע לחסות תחת הגנתו של חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה במר

אך כאשר הפגיעה נעשית במסגרת פסק דין, לא קיימת לנפגע אפשרות אחרת מלבד הגשת ערעור.

איות פקודת הרבית המשפט שואב את סמכותו להזמנת עדים הן מפקודת הראיות ) - מלהעיד הרתעת עדים .251

חוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, (, והן מחוק סדר הדין הפלילי )1סעיף 1971 –]נוסח חדש[, תשל"א

(. החובה להעיד נתפסת כחובה ציבורית הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי, פרק ז' 1982 –תשמ"ב

וריסון במזג השיפוטי גילו איפוק לאשוחשיבותה למערכת המשפט ברורה. פרקטיקה לפיה יוכלו שופטים

לדבר בגנותם של צדדים שאינם צדדים פורמאליים להליך בלא כל צורך הכרחי, עלולה להביא בסופו של יום

יירתעו מלהעיד כלל בסוברם כי בכך לתופעה בה תיווצר הרתעת יתר של העדים. קרי, עדים אשר יזומנו להעיד

לחובה להעיד, עדים יחושו שעליהם להיזהר מאוד לחלופין, בכפוףיוכלו להימנע מפגיעה אפשרית בהם.

בעדותם, ולא לנקוט באמירות שיתכן וייתפסו כשקריות, על אף שהן אמת לאמיתה. מהלך שכזה, עלול להביא

לסירוסם של העדים ולפגיעה חמורה ביכולתה של מערכת המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות צדק.

בשחקנים חוזרים בבית המשפט, כגון עדים מומחים. הרתעת החשש מהרתעת היתר, מתחזק כאשר מדובר .252

עדים אלו מלהציג את עמדתם ללא חשש בהליך המשפטי, עלולה לפגוע קשות ביכולתו של בית המשפט להגיע

לחקר האמת ולתוצאה הנכונה, שכן על עדותם של עדים אלו לעיתים, תקום ותיפול הכרעת הדין.

56

בל נשכח, כי בערכאה הדיונית, לא הוטל כל דופי בעדותו - למהימנות העדמחלוקת בין הערכאות בנוגע .253

ששמעה בפועל את עדותו, נשענה עליה אשר, נראה כי ערכאה זו, . נהפוך הוא2של המבקש ובהתנהלותו

הערכאות השונות חלוקות בדבר כאשר מצב דברים זה,ב. 1בהכרעתה כאשר זיכתה זיכוי מוחלט את המבקש

ההצדקה לתת באותה נשימה אף מתעצמת, והקושי הנובע מהפגיעה בו מתעצם ובולטהעד, מהימנותו של

טיהור שמו. שכן, אף הקביעות לגביו אינם חד משמעיות ומשתנות לנתיב לקבלת סעד ו ,לאותו עד שנפגע

מערכאה לערכאה, ומשופט לשופט.

הביקורת והמענה לביקורת ה.

אין צורך כלל שבמקרים רבים, זאת מהסיבה פגיעה בסופיות הדיוןבדבר טענה אפשריתנבקש לשלול .254

להמשיך את הדיון בעניינם של הצדדים, ופנייתו של העד לבית המשפט איננה נסובה כלל על השאלה המשפטית

. כל שעומדת בפני בית המשפטבעלי הדין בהליך העיקרישעמדה בפני בית המשפט עת שדן בתיק בעניינם של

האם הדברים הפוגעניים שנאמרו כלפי אותו נפגע הינם נכונים -בשלב זה, הנה השאלה המבקש שבפניו עותר

להשגותיו בהםשהצגנו מהמקרים להבדיל זאת לתת לו סעד בגינם, והכרחיים, או שמא, אכן נעשה לו עוול ויש

.עד כדי שינויה של ההכרעה בפסק הדין המקורי , ומסקנות מכוחןשל עד יכולת להשפיע ישירות על קביעות

צרינסקי בעניין אהרון ברק השופט כב'. כפי שציינו הצפת בתי המשפטנבקש לשלול את הטענה בדבר ,כמו כן .255

שנפגעו העיקרי, מקרים אלו של עדים או צדדים שאינם פורמליים להליך .אורמן בענייןהשופטת רונן וכב'

כהן בפרשת -עוד אומרת כב' השופטת שטרסברג .נם חזון נפרץאימאמירות בית המשפט ומבקשים תרופה לכך,

, כי טענה זו אינה מחזיקה מים במבחן המציאות:10בעמ' צירינסקי

"המציאות מלמדת שהחשש מפני "שיטפון" של פניות לבית משפט בתחום זה או

אחר, אינו מתממש, והפניות לבית משפט במקרה כמו המקרה הנדון הן נדירות".

אין מקום להיעתר לבקשת הנפגע לאחר שניתן פסק הדין בהליך המקורי משום עוד נבקש להשיב על הטענה כי .256

. עם כל הכבוד הראוי, אמירות כאלה ואחרות, אשר פורסמו בפסק דין ופגעו הן בשמו "הנזק כבר התרחש" -ש

ל אדם כזה מטבעו, ירצה לטהר . כאינן בלתי הפיכות לחלוטיןהטוב של האדם, באמינותו או כל פגיעה אחרת,

ולו על חלק ,את שמו. אמירה מפורשת של בית המשפט גם בדיעבד, שתנקה את שמו של אותו עד, יכולה לכפר

מהנזק גם אם לא על כולו, ובעיקר יכולה להסב נחת ושקט נפשי לאותו עד במקרה שנגרם לו עוול.

57

לסיכום נקודה זו ו.

כי יש לתת לעד שנפגע במהלך הליך משפטי מאמירות וקביעות פוגעניות ,מכל הטעמים הללו, אנו סבורים .257

כלפיו מצד בית המשפט, דרך להשיג על קביעות אלו ולקבל סעד. אנו סבורים כאמור, כי יתכנו מקרים בהם

, ועל כן, במקרים אלו, ריהקביעות לגבי העד הינן רלוונטיות ועלולות להשפיע גם על הקביעות בהליך העיק

באופן זה יוכל בית המשפט להתייחס .באמצעות הערעורדות משפטית, היא להתמוד הדרך הראויהלגישתנו,

גם להשפעה או לחלופין, לשלול את ההשפעה על ההליך העיקרי, וגם לתת סעד ולבחון את הקביעות הנוגעות

לעד, ובכך לצמצם את הפגיעה בו.

, בהן נקבע כי נפגעו זכויותיהם ההופלדיאנית של שהצגנו לעילציין, כי נוכח שורת ההחלטות בנקודה זו חשוב ל .258

פעם אחת קביעות שחשפו את המערער לסיכונים כספיים, ובפעם אחרת, קביעות שהיה בהם כדי )המערערים

ההופלדיאניות של מתקבל על הדעת, כי במקרים רבים גם זכויותיו (, לפגוע בשמו הטוב ובעיסוקו של המערער

עד ייפגעו בעקבות אמירות וקביעות לגביו. החשש מתגבר כאשר מדובר בבעל משרה ציבורית, אשר פגיעה

קריירה ולמשרתו הנוכחית בפרט, ל בנוגע , הינה פעמים רבות, דרמטית ואקוטיתבשמו הטוב או במהימנותו

הציבורית שלו בכלל, כפי שמתרחש במקרה שלפנינו.

, ומדובר בקביעות שאינן עלולות אין בהשגתו של העד ממילא כדי להשפיע על ההליך העיקריבמקרים בהם .259

, סביר כי הדרך המועדפת לקבלת סעד, תהיה באופן של נוגעות לעד ושמו הטוב בלבדשפיע על הליך זה, אלא לה

ב את פסק הדין . בדרך זו, לא יהיה צורך כלל לפגוע בסופיות הדיון, או לשכתהליך למתן פסק דין הצהרתי

אולם, זהו אינו המקרה בענייננו.המקורי.

אדם שלא היה בעל דין בהליך המקורי אך נפגע כתוצאה מקביעות או אין להשאיר ,כך או אחרת, לגישתנו .260

, אשר מילא את חובתו האזרחית, ללא כל אמירות בית המשפט לגביו חסר אונים, ובעניינו אין להותיר עד

הצדקה והצורך מאחורי בחינה מחודשת של בית המשפט את הלמצער, להביא ל ואפשרות לקבלת סעד א

. פרקטיקה כזו כאמור, מלבד שפוגעת בזכויות יסוד של העד בתור פרט, עלולה גם גנותודברים שנאמרו בה

על בית משפט נכבד להביא להרתעת עדים במערכת המשפט, ובכך לתוצאות שליליות במיוחד. אנו סבורים, כי

קול מחדש את ההלכה הנוהגת, נוכח השינויים שחלו באקלים המשפטי בעניין מעמדן של זכויות זה לש

. כפי שניתן להבין, הפגיעות האדם ובכלל ובהליך הפלילי בפרט מאז נידונה לעומק בפעם האחרונה

נו שזוכה מחמת הספק, ומכאן לטעמ ,הפוטנציאליות בעד, חופפות בחלקן לפגיעות שתוארו בסוגיית הנאשם

בהליך דנן. , במיוחדראוי ונכון, כי בית המשפט יעסוק בנושאים אלו אשר שלובים זה בזה

58

החלופה הראויה ז.

מתן אפשרות ערעור הנה ,דברים על מקומם, נבהיר כי חלופה ראויה למצב הקיים בעינינו על מנת להעמיד .261

. בדרך זו, בית המשפט יוכל לבחון כל מקרה לגופו, ובכך להכריע אם יש לאפשר לנפגע לערער, או לעדים ברשות

הוא בבחינת פגיעה בסופיות הדיון העדאם אין ממש בהשגותיו. במקרה ובו יסבור בית המשפט כי ערעורו של

כל לדחות את בקשת בהליך העיקרי ללא סיבה, וכי הקביעות לגביו יש שיעשו במנותק מההליך העיקרי, יו

רשות הערעור שלו, ולהפנות את העד למסלול של הגשת בקשה למתן פסק דין הצהרתי.

חלופה זו מקטינה משמעותית את החשש מהצפת בתי המשפט. בית המשפט יוכל לברור ביעילות באיזה .262

ל למבקש. כמו כן, מקרים ידון, באילו מקרים יש לפנות לפסק דין הצהרתי, ובאילו מקרים אין ליתן סעד כל

עונה חלופה זו על הביקורת הנוגעת לסופיות הדיון, וקובעת שזו תיפגע רק כאשר יש הכרח ממשי לכך.

לגישתנו, אין בעקרון סופיות הדיון כשלעצמו, כדי לגבור בכל מצב על פגיעות בזכויות יסוד של הפרט,

. ונפגעים פוטנציאלים ובמקרים רבים כף המאזניים צריכה לנטות לכיוון ההגנה על עדים

קשורה 2, הקביעה בעניינו של המבקש הנכבד בבקשת רשות ערעור זו שמונחת על שולחנו של בית המשפט .263

כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את בקשת . אשר על 1יך העיקרי, קרי לעניין המבקש בקשר הדוק להל

להגיע לתוצאה בדרך זו, יוכל בית המשפט. ני המבקשים במאוחדערעור זו, ולדון בעניינם של שרשות

המשפטית הנכונה ביותר הנוגעת לשני המבקשים. בית המשפט מתבקש לקבל את בקשת רשות ערעורו של

ערכאת הערעור, ושקביעות אלו יסודם בטעות. ב כלפיו, ולקבוע כי לא היה מקום לקביעות שנקבעו 2המבקש

הטוב. ולשמו 2הנזק שנגרם למבקש בדרך זו, ימוזער

59

מדוע יש להגביל את סמכות המדינה לערער על זיכוי – הסוגיה הרביעית. 4

כללי א.

בסוגיה זו נבקש להציג באור ביקורתי את הפרקטיקה לפיה יש באפשרות התביעה לערער על זיכוי נאשמים. .264

בין המדינה הגדולה ובעלת המשפטימעצים את פערי הכוחות ומגביר את חוסר השוויון בהליך לדידנו, נוהג זה,

רוב המקרים מוגבל באמצעים, וההליך הפלילי מהווה באשר לבין הנאשם הקטן, ,האמצעים הבלתי סופיים

עבורו טלטלה במישורים השונים של חייו. על כן, נבקש מבית המשפט הנכבד כי יאמר את דברו, כי הגיעה העת

זאת נעשה, על ידי סקירת הדין המצוי בשיטתנו, שעל אף מזכה. להגביל את סמכות המדינה לערער על פסק דין

. בהמשך נציג בעקרונות המנחים העומדים ביסודה מכירהבמלואה, אימצה את דוקטרינת הסיכון הכפול לאש

ערכיו קיימת במדינות מהם שואב הדין הישראלי את אינהנקודת מבט השוואתית, ממנה עולה כי פרקטיקה זו

.לשם הסדרתו של המצב המשפטי חלופות אפשריות וראויות יותר נציגשל דברים, סיכומםבעקרונותיו. ו

ראוי לציין, כי אנו מודעים לעובדה שבקשת רשות ערעור זו מצדדת מחד במתן אפשרות ערעור לנאשמים .265

י, בכל הכבוד הראוהאפשרות לערער מצד המדינה. מבקשת להגביל את במקרים בהם זו נמנעת מהם, ומאידך

אלו הן שווים בכוחם וביכולותיהם,, שכן סבורים אנו, שאין המדינה והאזרח הקטן בכך סתירהאין אנו רואים

פערי הכוחות ביניהם והחומריות והן תעצומות הנפש הדרושות לא אחת, לשם התמודדות עם ההליך הפלילי,

ליך לעניין אפשרות הערעור של ברורים לכל. על כן, שלילת האפשרות לערער מצד המדינה אין בה כדי להש

. שכן הולכים השניים בנתיבים המקבילים זה לזה, ואין דרכם אותה דרךהנאשם,

הדין המצוי אל מול הדין הראוי ב.

אשר כאמור, המדיניות הנוהגת בפסיקת בתי המשפט במחוזותינו, אינה מאפשרת לנאשם לערער על פסק דין .266

על הכרעת דין אשר מזכה את לאפשר למדינה לערער ראוי. עולה השאלה אפוא, האם מזכה מחמת הספק

הנאשם?

על שאלה זו חייבים אנו לענות בשלילה. על פערי הכוחות האינהרנטיים שבין המדינה לנאשם עמד בית משפט .267

השופטת כב' לפסק דינה של 15פסקה , פלוני נ' מדינת ישראל 1421/10"פ נכבד זה לא אחת, כך בפסק הדין בע

(:18.7.2012ע' ארבל )פורסם בנבו,

המדינה, שהיא בגדר "שחקן –כידוע, מהעבר האחד של המתרס עומדת התביעה "

חוזר" במשפט הפלילי. למדינה כוחות, משאבים וסמכויות רבות בכל הנוגע לאכיפת

יון בניהול ההליך. מעברו הדין הפלילי. למדינה מיומנות, נגישות רבה למידע וניס

פעמי" בהליך הפלילי".-בגדר "שחקן חדהשני של המתרס מצוי הנאשם שהוא לרוב

60

ניתן לראות, כי בית המשפט אף מכיר בצורך להחיל הסדרים משפטיים באופן שונה על המדינה ועל הנאשם, .268

השופט דנציגר )פורסם כב' לפסק דינו של 3, פסקה מדינת ישראל נ' אהוד אולמרט 8080/12ראו והשוו ע"פ

(:6.7.14בנבו,

סימטרית של הסדרים -פערי כוחות אלו מצדיקים פעמים רבות החלה בלתי"

נאשם מחד ועל רשויות התביעה מאידך".משפטיים על ה

הגם שבדין הישראלי לא חלה דוקטרינת הסיכון לעניין העמדתו של נאשם לדין פעם נוספת על אותה עבירה, .269

( 5)149-ו 5ומוסדר ע"י טענת "כבר נשפטתי" או "כבר זוכיתי" בסעיף ,זה מוזכר בחוק הישראלי הכפול, עקרון

: "אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן 1982 -לחוק הסדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, תשמ"ב

או מרשיע. פס"ד מזכה -בשל עבירה שבו...". הסעיף מתנה את החלתו בקיומו של "מעשה בית דין"

בהליך פלילי, ולמנוע את הטרדתו בהליך שכבר נשפטהמטרה העומדת בבסיס עקרון זה, היא להגן על הנאשם .270

הליך שבו מחדש יהיה זה בלתי הוגן ואף אכזרי, לפתוחלדעתנו, נוסף בגין אותו מעשה שעליו נשפט כבר בעבר.

חזיזה נ' מדינת ישראל 8010/07ע"פ בית המשפט בישראל מכיר בחשיבותו של עקרון זה ב הנאשם כבר זוכה.

(: 2009) 1720(, 2)2009על -תק

של ההגנה על זכויות היא אחד המאפיינים החשוביםדוקטרינת הסיכון הכפול "

באיסור לחשוף נאשם יותר היסוד של נאשם במשפט הפלילי. הרציונל לכלל זה טמון

למבוכה ובושת פנים, למאבק ולהוצאות הכרוכים בהתדיינות נוספת, מפעם אחת

. תכלית דוקטרינה זו לקדם את האינטרס ולחיים בצל דאגה, אי וודאות, ואי בטחון

.)ההדגשות אינן במקור( ."הציבורי בקיום משפט צדק

ול ברוח העקרונות בפסיקה הישראלית לעניין עקרון הסיכון הכפול, וההכרה בצורך לפעהתייחסות נוספת .271

נ' מדינת ישראל 6304/11 פ"עב השופט דנציגר 'כב הגיעה מפיו של ראש מותב נכבד זה, העומדים בבסיסו,

:"(פלוניפרשת ( )להלן: "20.9.2012)פורסם בנבו, השופט דנציגר כב' לפסק דינו של 2, פסקה פלוני

להגיש אם להחליט בבואה בחשבון להביא המאשימה שעל השיקולים יתר "בין

לו אין אם גם) נאשם של ציפייתו על להצביע ניתן, לאו אם מזכה דין פסק על ערעור

שהתברר לאחר כי(, בדין מובהקת זכות או חלוט דין פסק בהיעדר הסתמכות אינטרס

לא, תלויים ובלתי מקצועיים שופטים ידי על והוכרע ראיות שמיעת בתום עניינו

שעה שאת ביתר נתמכת זו נוספים ציפייה משפטיים להליכים להיגרר יאלץ

)ההדגשות אינן במקור(.". אחד פה שופטים שלושה ידי על זוכה שהמערער

61

:דבריו של כב' השופט דנציגר ובהמשך

של דבריה יפים", הכפול הסיכון" דוקטרינת חלה לא הישראלי שבדין הגם

: כי המדגישה Poulin המלומדת

“The best way to protect the public interest is to minimize the number of

cases in which the prosecution is foreclosed from challenging

questionable trial court action […] However, if jeopardy attaches and the

proceeding ends in a genuine acquittal, then the public interest generally

must give way to the constitutionally protected interest in freedom from

being placed twice in jeopardy. Only if the prosecution proves the

corruption beyond a reasonable doubt can it pursue conviction in the face

of acquittal.”

במניין לבוא צריכים אלו ששיקולים הרי דומה חוקית מגבלה אין בשיטתנו אם גם

של מחובתה וכחלק המנהלי הדעת שיקול הפעלת בגדר התביעה של שיקוליה

)ההדגשות אינן במקור( ".ובמידתיות בסבירות סמכויותיה להפעיל הרשות

לפסק דינו לסוגיית אפשרות המדינה לערער על זיכוי, 41בפסקה בפרשה זו אף, התייחס כב' השופט סולברג .272

באומרו, כי:

"שלושה שופטי בית המשפט המחוזי מרכז פסקו לזכות את המשיב )מחמת הספק(.

)ההגדשות אינן במקור( ".אין זה מובן מאליו שעל זיכוי שכזה יש זכות לערער

גם בשל הסיבה כי הרשעה בערכאת הערעור תהיה ,נאשם לטעמינו, אין זה ראוי שהמדינה תערער על זיכוי של .273

מנוגדת לעקרון ההרשעה מעבר לספק סביר. כאשר נאשם זוכה בערכאה דלמטה, הדנה בעובדות המקרה,

האם יהיה זה ראוי שהמדינה תערער על זיכויו, כאשר הזיכוי -מתחזקת חזקת חפותו. נשאלת השאלה

תו, אשר לא יוסר אף אם ערכאת ערעור תחליט להרשיעו?מערכאה דלמטה מבסס ספק סביר בדבר אשמ

הרשעה שכזו תהיה מנוגדת לעקרונות בסיסיים, לדידנו, בכל הכבוד הראוי, יש להשיב על שאלה זו בשלילה. .274

ישראל ביתן נ' מדינת 2135/08רע"פ הגינות ואי התעמרות שלטונות המדינה באזרח. כפי שהתחולל בכגון

)טרם פורסם בנבו(, במסגרת ההליך בערכאה הדיונית זוכה הנאשם תחילה ולאחר מכן בערכאת ישראל

הערעור הורשע. מקרה זה מדגים את התעמרות המדינה בנאשם, נוכח חשיפתו מחדש להליך פלילי וחוסר

וודאותו, והן את הספק שמותירה קביעתה הנחרצת של הערכאה הדיונית.

62

גדול יותר. א,, בסיס קביעות עובדתיות, חוסר ההצדקה למתן ערעור למדינה במקרה שבו הזיכוי הוא על .275

כידוע, לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה בבירור העובדות על פני ערכאת הערעור. לפיכך, ערכאת הערעור לא

תוכל להסיר את הספקות העובדתיים שמתעוררים נוכח זיכוי בערכאה התחתונה. מדיניותה המוצהרת של

ונכונות מוגבלת ומסויגת ביותר להתערב בשאלות ת הערעור הינה חוסר התערבות בשאלות מהימנות ערכא

.שבעובדה

, כאשר אדם מזוכה בערכאה הראשונה בבית משפט שלום, ומורשע אף מתרחבעיוות הדין אותו תיארנו .276

אמור, ערעור ברשות בערכאת הערעור בבית משפט מחוזי. נאשם כזה יוכל לערער על הרשעתו ברשות בלבד, וכ

כי למדינה הייתה הזכות לערער על פסק הדין ואילו יוצא אפוא במקרה כזה, ניתן במשורה ובמקרים חריגים.

לנאשם עצמו לא.

כאשר התיק של הנאשם מוגש ישירות לבית משפט מחוזי, שם הוא עיוות גדול יותרלא זו אף זו, יכול להיווצר .277

במקרה שבית המשפט העליון מרשיע את הנאשם ת לבית משפט העליון. מזוכה, ולאחר מכן המדינה מערער

, אלא יאלץ לעמוד לראשונה בשבתו כערכאת ערעור, לא יוכל הנאשם המורשע ליהנות אף מבקשת רשות ערעור

אפשרות ציאות מלמדת, כי המקרים בהם מוענקתדיון נוסף. המ והמצמצמים לקיומו של במבחנים המחמירים

נוסף הינם מעטים, והדבר מתרחש בעיקר במקרים שההלכה שנפסקה בביהמ"ש עליון עומדת בסתירה לדיון

חידושה של הלכה שנפסקה בעניין. כך, נוצר עיוות קשה שלנאשם אין כל ולהלכה קודמת, או מפאת חשיבותה

אפשרות לערער על הרשעתו בפלילים.

ח העובדה ששופטים, כאמור, ככל בן אנוש, עלולים לטעות אנו מודעים לכך שערכאה עליונה הינה חיונית, נוכ .278

למדינה מתן אפשרות כדי להצדיק. אולם, אין בטענה זו כגופהבניתוח העובדות, בהסקת המסקנות ובהכרעה

בשל פערי הכוחות בין האזרח הקטן למערכת התביעה. יתר על כן, זאת כאמור לערער על זיכוי של הנאשם,

לערער על אם ההחלטה מערכת התביעה, של וגודלה הרב כי חרף כוחה כנגד העובדהרבות הושמעו ביקורות

Onlineזאב סגל "פרקליטות ללא ביקורת" הארץ ראו והשוו: פרופ' בקרה. ) בלא למעשה מתקבלת זיכוי

אין הדבר מתיישב עם חובתה של רשות מנהלית לקבל החלטה על פי כללי הצדק הטבעי (..2.3.2009חדשות

יח את הגינות ההליך. ולהבט

מזכה, יפים הדברים של ח"כ לסיכום טענתנו לפיה יש להגביל את סמכות המדינה לערער על הכרעת דין .279

, שביקשה לשלול את אפשרות המדינה 2002מאחורי הצעת חוק משנת העומדים ,)בתוארו אז( אפי אושעיה

להעמיד לדין נאשם אשר זוכה:

שזוכה אדם לדין להעמיד תוכל לא שהמדינה שקובעת חוק הצעת "...הגשתי

להגיש והיכולות הכוחות את יש שלמדינה חשבתי. נוספת פעם נמוכה בערכאה

אבל, הכספיות העלויות בשל בעיקר, להתגונן היכולת את אין ולאזרח, נוספת תביעה

מישיבת ועדת החוקה, 529 פרוטוקול מס') נפשית". יכולת חוסר בגלל לפעמים גם

(.(2002באוקטובר, 23חוק ומשפט מיום רביעי, י"ז בחשוון התשס"ג )

63

משפט משווה ג.

משנה תוקף נוסף לטענתנו לפיה יש להגביל את אפשרות המדינה להגיש ערעור על הכרעת דין מזכה מתקבל .280

מסקירת המשפט המשווה עולה, כי לאחר בחינה מדוקדקת של הסדרים הנוהגים בעניין זה מחוץ למחוזותינו.

התביעה הכללית אינה רשאית לערער על פסק דין הקובע זיכוי אדם מאשם בביצוע עבירה פלילית. בארה"ב

ולא) מחדש הדיון את תפתח לא אשר, עקרונית משפטית שאלה בסיס על לערער אומנם, ישנה אפשרות דחוקה

ערעור רואה ב אף ה"בהדין באר בעתיד. מנחה פסיקה להוות תוכל אך(, שוב הנאשם של הדין בגזר לדון תוכל

United States v. Ball, 163) .ובעיקרון הסיכון הכפול משום פגיעה בתיקון החמישי לחוקה המדינה על זיכוי

U.S. 662, 671 (1896 United States v. Jenkins, 420 U.S. 358 ,(1962)Foo v. United States, 369 U.S.

(. לא זו אף זו, נקבע כי הערעור על זיכויו של אדם לא יתאפשר גם במקום בו נראה כי הזיכוי (1975) 370 141

(.Green v. United States, 355 U.S. 184, ) 187-188 (1957) בטעות יסודו

האוסר על סיכון כפול של נאשם בפלילים כלל יסוד עתיק יומין במשך מאות שנים, , מהווה העקרוןבאנגליה .281

, שהורשע או הדין האנגלי אינו מאפשר העמדה לדין פלילי אדם אשר נשפט קודם לכן בגין אותו מעשהלפיכך

ם לכלל זה ישנם שני חריגיאך מושבעים, חבר של נאשם זיכוי החלטת על לערער זוכה. אמנם אין אפשרות

מצומצמים ביותר. הראשון, במקרה בו מוכח מעבר לספק סביר כי הזיכוי הושג באמצעים של אלימות או

איומים כלפיי חבר המושבעים. השני, במקרה שהתגלתה ראיה חדשה ומשכנעת, ומדובר בעבירה חמורה.

אמר:ישנה התייחסות לערעור לאחר זיכוי. בדיני נפשות באשר לזיכוי מאשמה נ במשפט העברי .282

צדק צדק: 'לומר תלמוד? לחובה אותו מחזירים שאין, זכאי דין מבית ליוצא מנין"

(.ספרי, דברים, קמד). "תרדוף

של הליך) בדין שזוכה לאחר הנאשם את ולדון לחזור אין, המזכה הדין בפסק טעות נמצאה אם גם, כלומר

בפלילים פעמיים אדם לדון אין שלפיו', הכפול הסיכון' לעקרון ביותר הקדום הביטוי זה(. קיים אינו כלל ערעור

(. פלוניפרשת אשמה ) אותה בשל

כפי שניתן לראות, שיטות המשפט מהן יונקת שיטת המשפט הישראלית את ערכיה ועקרונותיה, אינן מכירות, .283

בהסתמכם בעיקר על עקרון הסיכון הכפול שהושרש לרוב, באפשרות המדינה לערער על זיכויו של הנאשם

בהם. לטעמינו, גם אם דוקטרינה זו לא התקבלה במלואה במשפט הישראלי, יש להכיר בערכים ובעקרונות

המהותיים המצויים ביסודה, ואשר יש בהם כדי להצדיק את הגבלת המדינה מהגשת ערעור מקום שנאשם

מזוכה בדין.

64

החלופה הראויה ד.

למנוע מהמדינה את הזכות לערער על הכרעת דין לחלופין, באם בית משפט נכבד זה לא יקבל את הטענה כי יש .284

אלטרנטיבות שיהיה בהן למזער את פוטנציאל הפגיעה בנאשם , נבקש להציע מספר מזכה באופן קטגורי

.ולקיים הסדר ראוי יותר

הוגשה לפרופ' אהרון אנקר ,יו"ר "הועדה לבחינת אשר , 11.2.09, מיום הסנגוריה הציבוריתבחינת עמדת .285

אשר יאפשר למדינה ערעור על זיכוי מלמדת, כי הוצע מנגנון הרשעה בדעת רוב וערעור על זיכוי במשפט פלילי"

תינתן רק כאשר השאלה העיקרית היא שאלה משפטית. יישום מנגנון זה אינו לערער . הרשותברשות בלבד

ם לפרוצדורה המקובלת היום של מתן רשות ערעור. שופט ערכאת הערעור יעיין מסובך, מכיוון שיעשה בהתא

בתיק ויבחן האם מדובר בשאלה משפטית המצדיקה מתן זכות ערעור. במקרים בהם עולה בעיה בהבחנה בין

שאלת משפטית לעובדתית, יוכל השופט להעביר לדיון בפני הרכב בנוגע להבחנה זו. כך, שופטים אשר אינם

ים בתיק ונמצאים בעמדה נוחה להכרעה, יקבעו אם מדובר בשאלה עובדתית או משפטית. לאחר מכן, מעורב

.חניון חיפהייבחן הנושא באופן רגיל לפי הלכת

לעניות דעתנו, אימוץ חלופה זו תאפשר לצמצם את מספר המקרים בהם נאשם שזוכה, המאמין כי איימת .286

שוף אליה בשנית, כשעלול שוב להיות מורשע למרות זיכויו על ידי הדין הפלילי כבר מאחוריו, מוצא עצמו ח

השופטים בערכאה הראשונה. יתר על כן, חלופה זו תאפשר לערכאת הערעור אפשרות לפקח על ערכאות

דיוניות ועל פסקי הדין היוצאים מבית מדרשן.

הצעת חוק סדר הדין הפלילי )תיקון הובאה , בערכאת הערעור נרצה לציין, כי במקרה בו הנאשם מזוכה בשנית .287

כי להליך זה עלויות והוצאות כספיות רבות, ומכיוון במסגרתה נטען, 2001-ב"פיצוי בשל זיכוי שני(, התשס -

פי לאשם שזוכה. נשאין המדינה נושאת בהוצאות אלו, הרי שהנטל הכספי וההוצאות הכרוכות בכך מוטלות על

הנאשם על ידי את לפצות בערעור, על המדינהאף בערכאה ראשונה ו, במקרים בהם נאשם זוכה הצעת החוק

., על מנת לצמצם את פערי הכוחות בין המדינה לאזרח הקטןבהוצאותיהם ושכרם של הסניגור והעדים נשיאה

המלצותיה של ועדת אנקר בדבר הגברת כי נבקש להסב את תשומת ליבו של בית המשפט הנכבד לכך, .288

ת באמצעות הנחיות פנימיות ברורות, לא הביאו לכל הטבה או שינוי במצב הבעייתי הביקורת על הפרקליטו

, ואין להסתפק עוד בפתרונות ביינים אשר ביקורת חיצוניתבדמות במתן פתרון אמיתיהקיים. על כן, יש צורך

יסתמכו על מדיניות זו או אחרת שתונהג בפרקליטות.

לסיכומם של דברים ה.

המצב המשפטי הקיים, בו למדינה ישנה אפשרות לערער על זיכוי של נאשמים בדין, וזאת ללא כל מגבלות .289

ידועות וברורות, ומנגנון פיקוח המבטיח שקיפות לציבור בכלל וודאות לנאשמים בפרט, אינו מתקבל על הדעת

ה כאמור מעצים את הפער הגדול במדינה השואפת להגנה על זכויותיו של הנאשם בהליך הפלילי. כמו כן, מצב ז

זכות הערעור של להורות על הגבלתממילא שבין הנאשם לתביעה. משום כך, מתבקש בית משפט נכבד זה,

ות ערעור למאשימה, מערכת התביעה.המדינה על זיכוי ולמצער, לקבוע כי תידרש רש

65

אחרית דבר

להעמידן מספר סוגיות יסוד משפטיות, אשר מן הראוי בקשה זו, מניחה על שולחנו של בית המשפט הנכבד, .290

על פסק הדין שניתן בבית ור. סוגיות אלו, כל אחת לבדן וכולן יחד, מצדיקות מתן רשות ערעלבחינה נוספת

המשפט המחוזי, וכך מתבקש בית המשפט הנכבד להורות.

כפי שהוצג והוטעם בהרחבה לעיל, המוסד "זיכוי מחמת הספק" כפי שהינו מיושם כיום בשיטתנו המשפטית, .291

משקף מציאות משפטית קודרת ועגומה. חוסר הבהירות בנוגע לספק העומד בבסיס מוסד זה, מביא לעיוותי

כתוצאה מזיכוי מחמת כי דין רבים, ולפגיעה דרמטית בזכויותיהם של נאשמים. בבקשת רשות ערעור זו הוכח,

, ובניהן, זכותו לשם טוב, לכבוד, לקניין ולחופש העיסוק. הספק נפגעות הלכה למעשה זכויות יסוד של הנאשם

עוד פוגע ממוניות בכל הנוגע לפיצויים והוצאות משפט. הנאשם אף נחשף לפגיעות אופרטיביותלא זו אף זו,

גון חזקת החפות וההליך ההוגן. פגיעות אלו, מתקיימות באופן , כמוסד זה בנכסי צאן הברזל של שיטת המשפט

דומה במשפט המנהלי, כאשר נעשה שימוש בזיכוי מחמת הספק כראייה המנהלית. בחינה מדוקדקת מלמדת

כי בכל הכבוד הראוי לא ניתן להכשיר פגיעות אלו בבחינתן תחת זכוכית המגדלת של פסקת ההגבלה. לכל זאת

י מוסד מעין זה אינו קיים בשיטות משפט מקבילות, מהן הדין הישראלי שואב את זהותו מתווספת העובדה, כ

ערכיו ועקרונותיו.

היה אם בית משפט נכבד זה ידחה את עתירתנו להורות על ביטולו של מוסד הזיכוי מחמת הספק, ,שנית .292

סק דינם. באופן זה, תינתן מתבקש הוא לפתוח את דלתותיו ולאפשר לנאשמים אשר זוכו בדרך זו להשיג על פ

האפשרות לבתי המשפטי לתת את דעתם פעם נוספת על החלטות בעלות משקל משמעותי, שיתכן ונגועות

בהטיות קוגניטיביות, העלולות להטות את החלטות בית המשפט. טענות בדבר הצפת בתי המשפט בעניין זה

צעות. אינן מחזיקות מים, ואף להן ניתן מענה במסגרת החלופות המו

, כשם שאנו סבורים כי יש לאפשר למזוכים מחמת הספק להשיג על פסק דינם, אנו סבורים, כי מכוח שלישית .293

להשיג על ,לאפשר גם לעדים, ומי שאינם חלק מהווים צדדים להליך העיקריאותם עקרונות והצדקות יש

מלבד הפגיעות בשמם הטוב .קביעות פוגעניות לגביהם שנקבעו על ידי בית המשפט במסגרת פסק הדין

, ובכך להוביל חסימת האפשרות לערער עלולה לגרום להרתעת יתר של עדים מלהעיד, ובכבודם של עדים כאלו

לפגיעה קשה בהליך דיוני ובהגעה לחקר האמת. עמדנו על הדרכים החלופיות שהוצעו בפסיקה לקבלת סעד

במקרה זה, ולדידנו החלופה הראויה ביותר הינה מתן אפשרות ערעור לעדים ברשות, במקרים בהם יש בשינוי

רים בהן אין השפעה לשינוי הקביעות, ניתן הקביעות לגביהם בכדי להשפיע על ההליך העיקרי, או לחלופין במק

להסתפק במסלול של מתן פסק דין הצהרתי.

. זאת לאור פערי הכוחות אין זה נכון וראוי, כי יתאפשר למדינה לערער על זיכוים של נאשמים, רביעית .294

זו, ניתן האינהרנטיים בין הנאשם למדינה והסיכון שבהעמדת נאשם שזוכה פעם נוספת לדין. לחיזוק עמדתנו

להבחין, כי שיטות משפט רבות אחרות אינן מכירות באפשרות המדינה לערער על זיכוי נאשמים. באם בית

66

משפט נכבד זה יימצא לדחות עמדה זו, בדבר הצורך לחסום את דרכה של המדינה לערער על הכרעת דין מזכה,

הצענו כי יקבע מנגנון אחר שיאפשר לה לערער ברשות בלבד.

כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, לקבל את הבקשה ליתן רשות ערעור על פסק הדין, לראות בבקשת אשר על .295

לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, 205רשות הערעור, משום ערעור שהוגש על פסק הדין, כאמור בסעיף

.וד בעניינהסעדים הראויים, כל אח , לבחון את החלופות המוצעות, ולהעניק למבקשים את1982-התשמ"ב

בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על ביטול מוסד הזיכוי מחמת הספק, וכפועל יוצא להורות על זיכויו .296

מכל אשמה. לחלופין, במידה וימצא בית משפט נכבד זה לדחות את הבקשה לבטל את 1המוחלט של המבקש

מזוכים מחמת הספק, זכות , ה1המוסד במתכונתו הנוכחית, מתבקש הוא לאפשר לנאשמים דוגמת המבקש

, כאמור, לטהר את שמם לחלוטין. 1ערעור על פסק הדין, כך שיתאפשר לנאשמים, ובמקרה שלפנינו למבקש

למצער, מתבקש בית המשפט להורות על זכותם של הנאשמים להגיש בקשת רשות ערעור, וכפועל יוצא לקבל

ולזכותו מכל אשמה. 1את הערעור לגופו בעניינו של המבקש

אשר למי שלא היה בעל דין בהליך העיקרי ונפגע מאמרות וקביעות שיצאו מידי בית המשפט במסגרת פסק .297

, מתבקש בית משפט נכבד זה, להורות כי תינתן להם הזכות לערער, או למצער, הזכות 2הדין, דוגמת המבקש

בקש לקבל את ערעורו, ובכך , בית המשפט הנכבד מת2להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין. באשר למבקש

לתקן את העוול שנגרם לו, ולהשמיט את הקרקע תחת האמירות הפוגעניות שנאמרו כלפיו במסגרת פסק דינה

של ערכאת הערעור.

כן, בית משפט נכבד זה מתבקש להורות, כי תוגבל סמכות המדינה להגיש ערעור על פסק דין אשר מזכה את .298

הנאשם, ולחלופין לקבוע, כי המדינה תוכל להגיש בקשת רשות ערעור בלבד, וזאת כאשר מדובר בזיכוי שנסוב

רב לכלל הציבור. סביב שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטי של אותו נאשם, ואשר יש בה עניין

מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

_________________ __________________ __________________

הגב' נגה אושעיה, ב"כ המבקשים הגב' זיו שקדי, ב"כ המבקשים מר עמרי מיכאלי, ב"כ המבקשים