המרחב כפרקטיקה של זיכרון הוא

,משא ומתן חברתי המכריע מה מיוצג ומה מודחק"

, מה לשמור ומה להרוס, מה יש לזכור ומה יש לשכוח

" איזה נרטיב יוצג ואיזה יושתק

.שימור ושכחה , 2009 ,שמואל ,גרואג

:סאליב ואדי של גורלו את התוו סיפורים שני

לשיאו שהגיע – פלסטיני היהודי הסכסוך ,הראשון את עזבו בורגנים ערבים כאשר 1948 בשנת במלחמה

נכסי"כ הוכרזו וקרקעותיהם המלחמה מאימת בתיהם ."נפקדים

.שנים 11-ל ננטש הואדי

, הסיפור השני מתרחש אחת עשרה שנים מאוחר יותרואדי סאליב הפך לשכונת עוני , 50בשלהי שנות ה

מוזנחת שמקומה בזיכרון הישראלי נחקק בעקבות סדרת עימותים אלימים בין -"מאורעות ואדי סאליב"

. 1959לבין הממסד בקיץ , יוצאי צפון אפריקה, הדיירים דיירים אלו זעקו לראשונה את קולם של המקופחים

והביאו לתודעת החברה הישראלית את הפערים והראשונים שקראו לצדק חברתי , העדתיים בתוכה .במדינת ישראל

הטומן בחובו הקשרים " שם קוד"לימים הפך הוואדי ל

חברתיים וארכיטקטוניים החורג מגבולות העיר , הסטורים .חיפה ונטבע בזיכרון הקולקטיבי

משתרע שבחיפה הכרמל להדר התחתית העיר בין .סאליב ואדי שכונת -מידות רחב הריסות שטח

גלגולים של הרס -סיפורו של מקום

:בחיפה מנקז לתוכו שניים מהשסעים המשמעותיים ביותר בחברה הישראלית סאליבואדי

1959פערים עדתיים בין מזרחיים ואשכנזים ב 1948פלסטיני ב -סכסוך היהודי

1948 1959

התפתחות שכונות מעבר לתחומי העיר העתיקה

הואצה, שעברה בחיפה בדרכה מדמשק למכה אזית’החיגעם סיום בניית מסילת הברזל , 20בתחילת המאה ה

התיישבו ערבים נוצרים , ניסנאסבוואדי , במערב העיר. התפתחותן של שכונות מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה

.התיישבה אוכלוסייה מוסלמית, סאליבבאזור ואדי , ובמזרח

נחקק בזיכרון והפך לתוואי שהפך ממושג הואדימקומו של

גיאוגרפי הטומן בחובו קשרים היסטוריים חברתיים

.וארכיטקטוניים הנשארים בתודעה הלאומית

"מאורעות ואדי סאליב" -60שנות ה

1962שנת , סאליבואדי

טופוגרפיה קיצונית וחוסר אמצעים באו לידי ביטוי בבינוי מגובב שצמח בצפיפות מסביב , תשתית פיזית לקויה .למדרגות ולסמטאות צרות

.ואדי סאליב תמונת מצב 2011

מצבם הרעוע וההרוס . שעבר המקוםהשונים לגלגולים , נותרו כעדות יחידה ובמידה רבה עדות חיה, המבנים הישנים. הרוס ומתפורר, נטוש ושומםמרחב

שהותירו את המקום כחור שחור פעור ברקמה , ומעיד כי קרו בו דברים שעצרו את שטף החיים, של המבנים משקף את האלימות שהתרחשה במקום

.העירונית של חיפה

הבתים . מבנים נטושים בשכונת רפאים החושפים פצע פתוח ומציגים את החוסר יכולת של החברה הישראלית להתמודד עם הקונטקסט הנרטיבי בעברה

.מעמדםהנטושים איבנו את

זמניות

דמוקרטיה

קיפוח

שלטון ועם

עוני

אלימות

אפליה

שכבתיות

פצעים פתוחים

רב תרבותיות

.שנה 50 כבר נטוש הואדי

?באיזה אופן אפשר לבחון מחדש ולפרש מקום שפצעיו עדיין פתוחים

להרוויח זמן שימור ושינוי יעוד להרוס ולבנות מחדש להתאחות הפצעיםעד

אסטרטגיות התערבות באתר

הדר העיר התחתית

קונטקסט

צ

קונטקסט

קריית הממשלה בית המשפט

מתחם אל פאשה גן הזיכרון

צ

קונטקסט

צ

,מבנים נטושים מנכיחים את הנעדר מבנים על שטח של כשבעה דונם 14

.רוכלים פעיל הקיים במקוםבצפיפות גבוהה ובטופוגרפיה קיצונית בין שיבת ציון ומעלה השחרור ונושקים לשוק

. מהווה את עורק החיים האחרון של המתחםשוק רוכלים -פוטנציאל תכנוני

פצע פתוח בנוף -"המחצבה"

סיווג מבנים

גודל ומיקום על מנת להבין , בחינת טיפולוגיה

.את תפקידם ושימושים האפשריים

mapping

סיווג חללים בין מבנים

נפח חללי הביניים וחיפוש מיפוי

אחר חיבורים בין המבנים על

מנת ליצור המשכיות מבנית

. אחת רציפה

mapping

. יחוו דברים שונים, אנשים בעלי זיכרון קולקטיבי ואישי שונה, סאליבבוואדי

אלא דווקא באקט המעודד . כזו המספרת היסטוריה אחת, אין ברצוננו לנקוט בגישה היסטוריוגרפית

אפשר ההרס הקיים של המבנים והתערבות שלנו בחללים הפנויים בניהם –פרשנות אישית של המקום

כזה ששואל שאלות על העבר ומאפשר למבקר לתפוס את , לנו לתפוס את כל המקום באופן חדש

.התפקיד של חוקר המקום ולהעניק לו פרשנויות שונות וסובייקטיביות כמוזיאון חי ופתוח

אסטרטגיות תכנון

המרחבשל קריאה חדשה -הישנים בין המבנים התערבות . 1

הוספנו את האובייקט אז במקרה הזה האובייקט כבר שם וההתערבות היא בחלל שבניהםובו עד היום קיבלנו שטח

חצר חצר חצר מבנה מבנה מבנה

אסטרטגיות תכנון

כחצרותהמבנים שימור . 2

, המבנים מתפקדים כמקור החיים. של אור ואוויר לחללים הפנימייםומשמשים מנסרות המבנים נשארים בריקנותם רוב

. לחוץהפנים כפילטרים מתווכים בין

3. INVERT

במצב החדש המבנים כחצרות מתפקדים כמרחב , עד כה המרחב הציבורי היה בין המבנים –קריאה חדשה של המרחב .הציבורי פתוח ונגיש

המבנהשינוי תפיסת . 4

מובילה את המבקר במרחב באופן כזו שלא מקדש אותם אלא דווקא מחלן אותם ומאפשר למבקר לחקור את המבנה

.מכיוונים חדשים

מצב קיים

מצבים חדשים

. הקרקע ההרוסה בין המבניםחפירת . 1

בחרנו להשאיר את קיר החפירה האחורי . הקרקע ההרוסה שבין המבנים נחפרה והותירה את התווך כשדה להתרחשות

. המנכיח את פעולה החפירה כפי שהיא ולא מעלים אותה, חשוף, לא מטויחהקיר מתפקד כאלמנט אינטראקטיבי בו . הקיר מטייל לאורך כל המתחם ומעניק דופן לחלל הפנימי החדש שנוצר

.המבקר יוכל לבטא את דעתו בגרפיטי או בתצוגות מתחלפות ולהעניק פרשנות סובייקטיבית למרחב

אסטרטגיות התערבות

פיגומים -קונסטרוקציה זמנית. 2

הפיגומים מאפשרים גמישות בחלל הפנימי וניגודיות של הבנייה הקלה אל . המבטאת את האופי הזמני של התכנון .מול הסטטיות של מבני האבן הכבדים

ניצול חללים בין המבנים . 3

.מערכת של חללים פנימיים המאחים את הקרקע כמקשה אחת ויוצרת מערכת יחסים חדשה בין הישן לחדש

" טופוגרפיה זמנית". 4

משטח זה מנגיש את הקרקע ומתפקד כמרחב שקט שאינו יוצר . קרקע חדשה באמצעות משטח מקופל מעץיוצרת

הצופה אל הנוף החיפאי , המשטח מתפקד כפארק. בינוי נוסף ולא מערער ומטשטש את הנוכחות הקיימת של המבנים .המיוחד בין הים להר

. זליגת השוק מהמשטח אל החללים הפנימיים ומטייל במערכת מרחבית המכילה פונקציות תרבותיות כלכליות. 5

SKIN -טופוגרפיה הטופוגרפיה מתווספת ויוצרת שכבה המאחה .את הרקמה ומנגישה את הטופוגרפיה מחדשהיא יוצרת סביבה ירוקה ומהווה רקע שקט

.למבנים הייחודיים

ניצול חללים בין המבנים מערכת של חללים פנימיים המאחים

יוצרת מערכת יחסים . את הקרקע כמקשה אחת חדשה בין הישן לחדש

אובייקטיםחלק מהמבנים נשארים בריקנותם כמנסרות של , אור ואוויר לחללים הפנימיים ומתפקדים כעוגנים

. כאשר המרחב מתארגן מסביבם המבנים מתפקדים כפילטרים בין הפנים לחוץ

מרכיבי התכנון

שוק

תנועה אנכית

תנועה אופקית

חיבור לחלל הפנים

.התנועה כביטוי פילוסופי למבנה חי המפגיש בין אנשים שוניםהסטרוקטורה המבנית תופרת לתוכה תנועות רבות ומגוונות במטרה להחיות את המקום דרך התנועה ובמטרה לחקור

.ולגלות את המבנים תוך כדי תנועה לא שגרתית מסביבם

תנועה כמחולל תכנוני

התנועה במתחם מובילה את המשוטט וחושפת אותו לפרספקטיבות חדשות שלא ראה קודם לכן ולסיטואציות מיוחדות , אור, תוך שימוש בתכונות אדריכליות מובהקות שנתפסות באופן חושי תנועה, המעלות שאלות על המקום בו הוא נמצא

.סיטואציות אלו מקבלות תוקף תוך תנועה לא שגרתית מסביב למבנים. טיפוס ומישוש -, ריחוף, אוויר

.מהלך תנועה של השוק זולג מטה –שינוי תפיסת המבנה

.חצאי קשתות נגלות ומנכיחות את רבדי ההיסטוריה –שינוי תפיסת המבנה

.המבנה משמש כתפאורה להתרחשות –שינוי תפיסת המבנה

.החזית הפנימית הופכת לחיצונית -המבנים נשארים בהריסתם ומתפקדים כחצרות –שינוי תפיסת המבנה

.גשר כאלמנט חוץ נכנס למבנה ומטשטש את תודעת הפנים וחוץ –שינוי תפיסת המבנה

מרפסות כאלמנט חוץ פונה אל החלל הפנימי של בית הקפה –שינוי תפיסת המבנה

.המבנה משמש כמעקה ומאפשר הסתכלות לחלל הפנימי המעצים את גודל החלל –שינוי תפיסת המבנה

החזית החיצונית הופכת לחזית . החלל הפנימי שבין המבנים יוצר קרקע חדשה להתרחשות –שינוי תפיסת המבנה .פנימית

. הוא מתפקד כפארק לרווחת התושבים. המשטח הטופוגרפי אינו יוצר בינוי נוסף המערער על נוכחות המבנים

הפארק כקרקע חדשה מאפשר פלטפורמה להתרחבות שוק הרוכלים

. המבנים הישנים כחצרות ובארות אור המקיימות קשר תמידי עם החוץ

תנועה רמפה פנימית .המשטח נכנס פנימה אל החלל הפנימי ומטייל כמערכת מרחבית בין המבנים

BAZZAR

BAZZAR

מהלך תנועה 10+

מהלך תנועה 10+ 0.00-

מהלך תנועה 0.00

רמפה פנימית דיאגרמות תנועה .כל מהלך ברמפה נחשף למבנים באופן חדש ושונה

פארק

תנועה

אלמנטים מארגנים

פיגומים-קונסטרוקציה

אובייקטים

. ואינו בניין( פיתוח שטח)הוא אינו סביבה . המתחם היברידי

הוא נמצא . ומכיל מהלכי תנועה ופונקציות בתוכו, ללא קירות, הוא בו בזמן מהווה סטרוקטורה פתוחה וחופשית .הוא מטשטש את תודעת הפנים והחוץ ומשאיר את השאלה פתוחה לעיני המתבונן. בתווך שבין אובייקט לשדה

.דיאגרמה המפרטת את השכבות השונות בפרויקט

BAZZAR

.רמפת התנועה עוברת בין פונקציות תרבותיות וחברתיות שונות. מהלך תנועה מהשוק זולג פנימה

הצעה לפרוגרמה

הפונקציות הן גם המרחב מתפקד כשדה להתרחשות בו הפרויקט מתפקד כתשתית בו תרחישים . קבועות וגם זמניות

-ואירועים יכולים להתקיים במרחבים שונים בו זמנית בחלל האירועים יכולים להיות -על פני השטח ובתוך המבנים , שבין

או לתפקד כל אחד , קשורים זה לזה ולהזין אחד מן השני .בפני עצמו ולקיים תרחישים שונים בתכלית

0.00תכנית מפלס רחוב

0.00 - 5.00 –תכנית רמפה פנימית

15.00 – 10. 00–תכנית מתחם אומנויות

החלל הפנימי בחתך יוצר -המוזאון . המשטח הטופוגרפי זולג מטה ומאפשר פלטפורמת התרחבות לשוק הרוכלים . מפלסים חדשים ומאפשר התבוננות מחודשת על המבנים הישנים

חומריות החלל והאור החודר פנימה משאירים את תודעת הפנים וחוץ , גודל, פרופורציות –מבט לעבר חלל המוזאון .כשאלה פתוחה לעיני המבקר

התווך כחומר -כלי תכנוני

התווך בין המבנים למערכת התנועה עוצב כחומר על מנת לשנות את תפיסת המבנה ולהעשיר את החוויה שונים ואופנים צמחיה , מכיל אלמנטי תנועה , התווך מאפשר בתוכו פעילויות באינטנסיביות שונה. המרחבית

.להחדרת אור

תווך

התערבות -קרקע

אובייקט

.בו זמניות של אירועים קבועים וזמניים -תאטרון -ובאמפיחתך בבית קפה

. החצרות מחדירות אור ואוויר לחללים הפנימיים ומתפקדות כעוגנים -חצר בית הקפה

המבנים מחדירים אור מסונן ואוויר . הקרקע ההרוסה שבין המבנים נחפרה והותירה את התווך כשדה להתרחשות . לאותו חלל פנימי

הקרקע החדשה מערערת על המפלס המקורי ויוצרת שכבה . חלל פנימי מאפשר פעילויות משתנות קבועות וזמניות . קיר החפירה מאפשר תצוגות מתחלפות לאורך מהלך התנועה הפנימי. חדשה להתרחשות ופעילות

אלמנט מדפי ספריה מטייל בחלל ומגדיר מערכות יחסים שונות בין הקרקע החדשה -חתך בחלל הספרייה

למבנה הישן

משמש כקיר גרפיטי המאפשר , קיר החפירה כקיר אינטראקטיבי. אלמנט ספרים פתוח ונגיש לכל שכבות האוכלוסייה .חופש ביטוי של המבקר במקום

.אלמנט הספרים נמשך אל החצר ומטשטש את גבולות החוץ והפנים

המבנים נגלים במצבים שונים ומגוונים המעלים שאלות רבות בנוגע . הקרקע החדשה מאפשרת שינוי בתפיסת המבנה . לעברם ומותירים את הפרשנות בידי המבקר

.רמפת התנועה המטיילת לכל אורך הפרויקט וקונסטרוקציית הפיגומים הזמנית, אז'מבט לעבר מועדון הג

מוליכה דרך פתחים שנפערו עם הזמן ומעידים על" חלל שבין"המטיילת ב, הסטרוקטורה המרחבית החדשהומאידך יש לו את הזכות , הוא נחשף מחד לסיפור ההיסטורי, בשיטוט המבקר במתחם. הטראומות הקשות שעבר המקום

.המשתנה ומתחדש לאיטו, פעם נתפס באופן אחר -כזה שבכל , והאפשרות לפרש את המקום באופן סובייקטיבי אישי

ROTEM SHAIKER + HADAR BEN AVRAHAM

Shaikerotem@gmail.com Hadar.benavraham@gmail.com