Fiscal Bulla

מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים

הפקולטה למדעי היהדות

ישראל-המחלקה ללימודי ארץ )זוס(ש מרטין "עוארכיאולוגיה

חידושים בחקר ירושלים

עשר-שבעהההקובץ

ואברהם פאוסטרייפר-איילת לוי, אייל ברוך: עורכים

ב"תשע, גן-רמת

אילן-באוניברסיטת בר) 2011 בדצמבר 29 (ב"ע בטבת תש'גהכנס נערך ביום

:תוכן עניינים

דן גיל 7 ירושלים, בעיר דוד' באר פיר וורן מתקופת הברונזה התיכונה ב

יובל גדות :היישוב הכפרי בנחל רפאים בין תקופת הברונזה התיכונה לתקופה ההלניסטית

43 ראס-מבט מחודש מחורבת אר דון ולרה שילובגגל זי, )צויג( דבירה שמעוןיצחק

63 ת השני במורדות המזרחיים של הר הבימצבורי אשפה מימי הבית הראשון ו משה גרסיאל

גלגוליו של סיפור המאבק בין אדניהו ושלמה על ירושת כס מלכות דוד 107 טוריקהיפואטיקה ור, היסטוריוגרפיה): ב-א א"מל(בירושלים יגאל לוין

137 היסטוריה מול רטוריקה : י של רבשקהנאומו העבר גבריאל ברקאי

151 למערכת המיסוי בממלכת יהודהעדות - בולה פיסקאלית ממדרונות הר הבית עודד ליפשיץ ודוד עמית

179 ידיות קנקנים נושאות טביעות חותם שלא פורסמו עד כה18 פרת בוצר ועודד ליפשיץא

199 על ידיות של קנקני אגירהירשלממסקנות ראשונות ממחקר טביעות רוני רייך ואלי שוקרון

219 ממפלס הרחוב המרוצף ועד הסלע הטבעי, 2011חפירות באזור קשת רובינסון איל רגב

239 בחברה הירושלמית בסוף ימי בית שני הקבורה בגלוסקמות והאינדיבידואליזם זאב ספראי

253 עם אחד מקדש אחד עפר שיאון ולטיציה ברדה, אבי ששון

265 ות בצפון ירושלים בתקופת הבית השני חציבה ומחצב אבי סולומון

287 ?האם קשת וילסון היא מימי הבית השני: המראה מתחת לגשר בועז לנגפורד ועמוס פרומקין, רועי פורת, אורי דוידוביץ, איתן קליין, בועז זיסו 311 תקופה הרומית המאוחרת במערת התאומיםמן הפגאני ) ?(אתר פולחן עפר שיאון

343 ירושלים בבריכה מימי איליה קפיטולינה ברובע היהודי יהושע פלג

369 בתעודות מדבר יהודה" לגאולת ישראל"הצעה לתיארוך האירוע עמוס קלונר ובועז זיסו

385 מחלף הקרדו המזרחי והדקומנוס הדרומי של איליה קפיטולינה מוטי היימן

נתונים מפרויקט - בשלהי התקופה הביזנטיתכנסיות וחקלאות בארץ ישראל 403 של מערכות חקלאות קדומה מיפוי

פרץ ראובן 427 כותרות מן התקופה המוסלמית הקדומה שעברו מהר הבית לכנסיית הקבר

שבע גרסיאל-בת453 )1099-969(ליפות הפאטמית 'היחס לירושלים בתקופת הח

שלמה לוטן

האוסטרית יאור צלבני ייחודי בתקרת כנסיית האכסניה ת- מבט אל העבר 467 בירושלים

יואב אבני ועודד ליפשיץ, יובל גדות, נעמי פורת', אודי דוידוביץ 473 מקרה מבחן מרמת רחל: סותאשיטה חדשה לתיארוך טר

יוסי שפנייר רושלים חציבת אבן וייצור חלב כענפי ייצור עיקריים בהתיישבות מצפון לי

493 ח "שעד ת

515 פיםרשימת משתת

חלק אנגלי אברהם טנדלר ובועז זיסו

7* מבט מחודש על קברי נחל קדרון בתקופה הביזאנטית

45* תקצירים באנגלית

עדות למערכת –הבית -בולה פיסקאלית ממדרונות הר המיסוי בממלכת יהודה

גבריאל ברקאי

1מבוא

. 2004נמשך ברציפות מאז שנת , הבית-שהוצא באופן בלתי חוקי מהר, מפעל סינון העפרברישיון מטעם רשות ) צויג(ידי גבריאל ברקאי ויצחק דבירה - מפעל הסינון מנוהל על

אילן ובסיוע רשות הטבע והגנים והחברה - עית של אוניברסיטת ברבחסותה המד, העתיקותמימון ותפעול עבודת הסינון הם בעזרתה של עמותת . ישראל ועתיקותיה-לחקירת ארץ

, הסינון נערך באתר שהוכשר לכך בתחומי הגן הלאומי עמק צורים. אל עיר דוד–ד "אלע ).2007ל "הנ'; א2006ל "הנ; 2006ברקאי וצויג (שבמדרונות הר הצופים

חותמות וטביעות חותם –במהלך עבודת הסינון נתגלה שפע של ממצא גליפטי תליון מחרס -חותם, ס"הממצא כולל שלוש חרפושיות מן האלף השני לפנה. מתקופות שונות

חותם , חותם עשוי אבן שחורה עם דמות צבי וכתובת מחוקה, עם שמו של תחותמס השלישיחותם שבור עשוי , )108-107, 2009ברקאי (בצבע כחלחל ) ספיר(י שחוק עשוי לאפיס לאזול

עם " למלך"ידית קנקן ובה טביעת חותם '; כולם מתקופת הברזל ב–שנהב ובו דגם צמחי ממצא טביעות . ס" לפנה8-מן המאה ה, מרכזיים-כנפי וחרותת מעגלים חד- הסמל הדו

ות עבריות או דגמים עיטוריים תשע מהן עם כתוב, בולות של פיסות טין11החותם כולל .ושלוש נוספות הן בולות עם סימנים הירוגליפיים, מתקופת הברזל

תחת זרם ', ממ6 או 4הבולות נתגלו במהלך סינון רטוב הנעשה בנפות עם רווחים של , דריי) ישו(בהמלצתו של יהושע , שיטת ניפוי זו הונהגה על ידינו למן ראשית העבודה. מים

שיטת . ה לא היה ניתן למצוא ולזהות חפצים זעירים כמו הבולה הנדונה כאןונראה שבלעדיבעשרות , הסינון הרטוב העלתה את מספר החותמות והבולות ופריטי ממצא זעיר נוספים

בהן לא השתמשו בשיטה זו , הממצא מן הסינון הרטוב מעיד כי בחפירות קודמות. מונים איבדו את הנתונים החשובים של חותמות החופרים, ולא עסקו בסינון שיטתי של העפר

.ואלה נזרקו כפסולת בעפר שפונה מן החפירות, ובולותמספר הרישום . בידי חוה שמואלי28.12.09הבולה שבה עוסק מאמר זה נתגלתה ביום

הבולה נתגלתה תוך כדי סינון העפר מחפירה שנערכה במדרון המזרחי . 45534שלה הוא והוא כולל טראסות P56-Nשטח החפירה כונה . אל נחל קדרוןהבית היורד -התלול של הר

.הבית לאפיק של נחל קדרון- של מטעים בין הר- והחפירה במקום נערכה בחודשים מרץ, השטח הוא בבעלות האבות הפרנציסקנים

עפר מן המקום הועבר למפעל . בפיקוחה של לרה שילוב מרשות העתיקות2009אפריל שהיה , במהלך החפירות במקום נתגלה בור אשפה. 1.4.2009ם שבעמק צורים ביו, הסינון

ראה מאמרם (ס " לפנה8 – 10- המאות ה', בII-ו' אII הברזלמלא בממצא קרמי של תקופת תצלומי הבולה נעשו בידיו האמונות של זאב ). זהבקובץזגדון ושילוב , ]צויג[של דבירה

.רדובן והציורים הם משל מיכאל סמילנסקי

.ואני מודה לו על עזרתו, היד של המאמר והעיר הערות חשובות- קרא את כתב) צויג( יצחק דבירה 1

152 גבריאל ברקאי

)3 – 1יורים א(הבולה החלק העליון והחלק . ' ממ7X7- מידותיה כ, הבולה צרופה ושרופה. שבר בולה בצבע שחור

השבר עובר במקום של קו . אך עיקרה של הטביעה נשתמר, הימני של טביעת החותם חסרים. בגב הבולה נראות טביעות של סיבי פפירוס ושל הפתיל. במקום בו עבר הפתיל, התורפה

קופל סביב , ששימש להטבעה, שגוש הטין, ללא ספק, י של הבולה מראהמבט בחתך הִצדִ בחלק התחתון של פני טביעת החותם ). 61 – 60, 2000וראה ברנדל (הפתיל בטרם ההטבעה

שהיו בו , בבולה נראית טביעת חותם סגלגל אנכי. נראית טביעה של סיב דק או של שערהסביב הטביעה יש מסגרת של קו . של שנייםמהם נשתמרו חלקים , )רגיסטרים(שלושה שדות

. בין השדות הבדילו שני קווים אופקיים כפולים. יחיד שקטע ממנו נשתמר בחלק התחתוןבשדה . בשלושת השדות היו כתובות בכתב העברי הקדום. השדה העליון נשבר וחסר

, ברורותיפות ו, האותיות הן זעירות. ובתחתון ארבע אותיות, האמצעי נראות שלוש אותיות :הכתובת שבבולה היא. קריאת האותיות היא ודאית. ועשויות באיכות קאליגראפית גבוהה

בען]גֺ [ ֺלמלך

, אך הרגל שלה נוטה שמאלה כלפי מטה, האות האחרונה בשדה האמצעי אינה שלמהכל אפשרות אחרת . ל אפשרות לזהותה כאות אחרתואין כ, ן הוא ודאי"וזיהויה כאות נו

. אינו בא בחשבון] ה[בע]ג[או ] לת[כמו בע, לזיהוי שם העיר הנזכר כאןובשדה התחתון מופיעה התיבה , גבעון–הבולה כוללת בשדה האמצעי שם מקום

פרטים אלה מאפשרים לזהות את הבולה שלנו כשייכת לקבוצה הולכת וגדלה של ". למלך"שלא , לפי הבולות האחרות של קבוצה זו בשדה העליון". פיסקאליות"המכונות בולות ולאחריהן , הכתובת הכילה ציון של שנה שסומנה בדרך כלל בספרות היראטיות, נשתמר

.שיחזור זה הוא קרוב לודאי". שנה"הופיעה התיבה שבט פעמים והיא הייתה עיר חשובה בנחלתו של36שמה של העיר גבעון נזכר במקרא

בחפירותיו של . שמצפון לירושלים, יב'ג-אתרה של גבעון מזוהה בתל בכפר א. בנימין ידיות של כלי חרס ועליהן חרותות כתובות שנעשו 61ארד בגבעון נתגלו 'יימס פריצ'ג

בידיות אלה נזכרים שמה של גבעון ושמות אנשים שהיו כנראה . במכשיר חד לאחר הצריפה ושם 195-193, 2005אחיטוב (הי ימיה של ממלכת יהודה פקידים במנהל המקומי בשל

, גבעון–בעוד במקרא מופיע שמה של גבעון תמיד בכתיב מלא ). הפנייה לספרות קודמת" למלך"התיבה . גבען–כמו בבולה שלנו , ו"השם מופיע ללא וי, הרי בכתובות הידיות

רון ובטביעות החותם וכמו בחרסי שומ, ד"שבשדה החחתון כוללת את האות התחילית למ". מיועד אל המלך"כלומר , )ד השייכות"ולא למ(ד המגמה "זוהי למ, מימי חזקיהו" למלך"

. בולות אלה קשורות לתשלומי מס מערים שונות שנשלחו למחסני המלך

הבולות הפיסקאליותכל . זוהי הפעם הראשונה שבה מתגלה בולה פיסקאלית בעבודה ארכיאולוגית מבוקרת

בולה זו נותנת תוקף . הפיסקאליות הידועות לנו עד עתה מקורן הוא בשוק העתיקותהבולותהבולות הפיסקאליות הראשונות זוהו ופורסמו . הטביעות מסוג זהלטיפוסשל אותנטיות שאר ). 265-262, 1990אביגד " (בולות פיסקאליות"ע את המונח שאף טב, בידי נחמן אביגד

והן מצויות ברשותם של אספנים , ולן בידי רוברט דויטשהבולות הפיסקאליות פורסמו כ

153 עדות למערכת המיסוי בממלכת יהודה–הבית -בולה פיסקאלית ממדרונות הר

; 91-76 ,2003דויטש ; 68-64, 1999לצר דויטש וה; 143-137, 1997דויטש (ל "בארץ ובחו דיוניו של דויטש הם קצרים 2).דויטש בדפוס; 91-81, 2011דויטש ; 61-58', א2003דויטש

חוקרים אחרים לא . יסקאליות לעומקוהוא לא טיפל בנושא הבולות הפ, וקטלוגיים באופייםבעל , עניין הבולות הפיסקאליות הן דוגמה לנושא מחקרי נכבד. עסקו בנושא זה כללאותו החטיא המחקר כתוצאה מהימנעות מעיסוק בחומר שמקורו , חשיבות היסטורית רבה

דבר שייעשה , יש הכרח לדון בכל הקבוצה של בולות אלו כמכלול אחד. העתיקותבשוק .אמר זהבמ

שבה מופיעים בדרך כלל ', קבוצה א: הבולות הפיסקאליות נחלקות לשתי קבוצות ".למלך"ובנוסף התיבה , תאריך לפי שנות מלכות ושמות של ערים בתחומי ממלכת יהודה

ובנוסף , מופיע בדרך כלל התאריך לפי שנות מלכותו של אחד ממלכי יהודה' בקבוצה ב . י לפעילות המנהלית הקשורה בבולות הללושהיה אחרא, מופיע שמו של פקיד

וידוע על עוד כמה , פורסמו עד עתה למעלה מחמישים פריטים, משתי הקבוצות יחדיו . המצויים באוספים שונים וטרם פורסמו

שחלק מהן מופיע , ערים שונות ביהודה19עד עתה הופיעו בטביעות אלה שמותיהן של קידים שונים וכן תוארו או תפקידו של אחד ושמותיהם של תשעה פ, בכמה מן הבולות

. המוכס-ששמו לא ידוע, הפקידים :כפי שפורסמו' בטבלה שלהלן מפורטות הבולות הפיסקאליות מקבוצה א

מספר סידורי

הפירסום הכתובת בבולה

; 421' קורפוס מס; 262-265 1990אביגד שנה אלתלד למלך 26-ב 1 .101' מס1997דויטש

422' קורפוס מס'; א97' מס, 1997דויטש ה ראשני לכש למלך שנ14-ב 2 .' ב97' מס, 1997דויטש ה לכש למלך]שנ[ שנה רא14-ב 3 )22ל שנה "צ. (98' מס, 1997דויטש ..למלך.. שנה נצב20-ב 4ארבת ]ה+[בעשרת+ 5

[...]מעאל]יש[ ).ראה דיון (100' מס, 1997דויטש

52' מס, 2003 דויטש .למלך. שנה ארב19-ב 6 53' מס, 2003דויטש .למלך. שנה לכש19-ב 7 )16ל שנה "צ (54' מס, 2003דויטש למלך] ב[שנה נצ17-ב 8 55' מס, 2003דויטש שנה קעלה 19-ב 9

150a)35(' מס, 1999דויטש והלצר .למלך. בם]הג[ שנה 19-ב 10 150b) 35(' מס1999דויטש והלצר .ך]למל. [גבם] שנה ה19-ב[ 11 150c) 35(' מס1999דויטש והלצר למלך.] שנה הגבם19-ב[ 12 10' מס' א2003דויטש מען למלך 13 56' מס2003דויטש )שם העיר שבור( שנה 18-ב 14 57' מס2003דויטש )שם העיר שבור(שנה שלשת 15

.וועל כך שהעמיד לרשותי את פרסומי, מובעת בזאת תודה למר רוברט דויטש על עזרתו2


)ראה דיון (58' מס2003דויטש .למלך. גר]י...] [שנה[ 16 516' מס2011דויטש )עם עיטור ספינקס. (למלך גת 17 517' מס2011דויטש למלך. בתל] שנה[... 18 518' מס2011דויטש . שנה קעלה למלך19-ב 19] ה[קעל] עת[הרב] נה[בש 20

]ך[למל 519' מס2011דויטש

4עיטור אוראוס . (פקה למלך 21 )כנפי

בדפוס, דויטש

בדפוס, דויטש שנה גבעה למלך 13-ב 22 בדפוס, דויטש ]ך[ שנה לכש למל21ב 23 בדפוס, דויטש שנה עדלם למלך20-ב 24 4עיטור אוראוס . (צאננם למלך 25

)כנפי בדפוס, דויטש

בדפוס, דויטש .בשלשת שוכה למלך 26 במאמר זה, ברקאי .בען למלך]ג] [שנה...ב[ 27 )איזכור (86' עמ, 2011דויטש שנה צרח למלך22]ב[ 28

)דויטש. ר, פ"מידע בע(טרם פורסם זיף/ אדרים 30-29

:'השייכות לקבוצה ב, להלן מובאת טבלה של הבולות הפיסקאליות שפורסמו עד עתה

מספר סידורי

הפרסום הכתובת בבולה

149)34(' מס, 1999דויטש והלצר שנה לישמעאל עשיהו21 1 99' מס1997דויטש בשלשת למכס 2 )ראה דיון (47' מס2003דויטש [...]ה להושעיהו יו שנ10]ב[ 3עיטור (בן הושע . לחנן] נה[ הש24-ב 4

)חרגול 48' מס2003דויטש

)ראה דיון (49a' מס2003דויטש שנה ליונתן חני ) ?(10-ב 5

49b' מס2003דויטש שנה ליונתן בן חני] ב [ 6

50' מס2003דויטש עזר. שנה נתן בן23-ב 7 51' מס2003דויטש ]ו[שנה לשמעיה בן יראויה14-ב 8 217a' מס2003דויטש לישמעאל עשיהו 9

217b' מס2003דויטש לישמעאל עשיהו 10 217c' מס2003דויטש לישמעאל עשיהו 11 217d' מס2003דויטש לישמעאל עשיהו 12 217e' מס2003דויטש לישמעאל עשיהו 13 )ראה דיון (623' מס2011דויטש "צמת ".לישמעאל עשיהו 14 )ראה דיון (520' מס2011דויטש ] ו[ לאלישב גמליהX 23-ב 15


עיטור (חתמה ] ע[ שנה לחנן הוש23-ב 16 )'ציפורים ואנח

521a' מס2011דויטש

עיטור ] (ע חתמה[ שנה לחנן הוש23-ב 17 )'ציפורים ואנח

521b' מס2011דויטש

522' מס2011דויטש קיהו]חז[יהו שנה לירא19-ב 18 523a' מס2011דיוטש שנה לישמעאל עשיהו21 19

523b' מס2011דויטש שנה לישמעאל עשיהו 21 20

523c' מס2011דויטש שנה לישמעאל עשיהו21 21 524' מס2011דויטש ]?.[פלטי]ל[ שנה 22-ב 22עיטור ] (ע[לחנן בן הוש] נה[ הש24-ב 23

)חרגול 11' מס' א2003דויטש

27' מס' א2003דויטש לישמעאל עשיהו 24 708' מס2011דויטש הושע] נן בן[ח 25

:'להלן יובאו הערות והארות על רשימת הבולות הפיסקאליות מקבוצה אהעיר . והן נטבעו בשלושה חותמות שונים, ארבע מן הטביעות הן עם שמה של העיר לכיש

בשתיים מן הבולות שם . שנעשו בשלושה חותמות שונים, יעותקעילה נזכרת בשלוש טב .והופיע בחלק הבולה שנשבר ואיננו, העיר חסר

שני " שנה"ן של התיבה " שברשימה מופיעים בחלק העליון מעל לאות שי4' בבולה מסאך מאוחר יותר , 20-כלומר שהחותם ציין תחילה את השנה ה. קווקווים אנכיים קטנים

חותם זה . 20 ולא 22כך שהשנה הרשומה היא למעשה , שתי הספרות הנוספותהוסיפו לו את .22- למן השנה העשרים ועד לשנה ה, שימש כנראה במשך שלוש שנים

משני ִצדיה של התיבה יש , "בעשרת" מופיעה בשדה העליון התיבה 5' בבולה מסני את התיבה דויטש קרא בשדה הש. לשם מילוי המקום) Xאו (ו "סימנים דמויי האות תי

משני צדי שם העיר מופיעים אותם סימנים דמויי , אך גם כאן כמו בשדה העליון, "הארבת"שאין לקרוא את שם העיר , כלומר". ארב"ונכתב למעשה שם העיר , ו למילוי המקום"תי

אם כי הוא (שם העיר ארובות אינו ידוע ביהודה . 6' המופיע גם בבולה מס, ארובות אלא ארבבבולה זו היו . קריאת השם ארב בטביעה זו היא ודאית). לכת ישראל הצפוניתידוע בממ

מסתבר ', לאור הבולות מקבוצה ב. כשהרביעי התחתון שבור וחסר, במקור ארבעה שדותבנוסף לשם העיר הופיע בה . 'וב' ומשלבת תכונות של קבוצות א, שבולה זו היא היברידית

: דויטש השלים(מעאל ]יש: [ת השדה השלישיוניתן להשלים את קריא, גם שם של פקיד וטביעות נוספות 1' על סמך טביעה מס, ]עשיהו: [ואת השדה הרביעי התחתון) מעאל]מיש[

.כנראה שלא הופיעה בחותם זה" למלך"התיבה . 'בקבוצה בכפי שפרסם , שנה17יש לתקן את קריאת הספרות ההיראטיות ובמקום 8' בבולה מס

כשהשנייה היא הספרה , - ו שתי הספרות המופיעות הן. שנה16יש לקרוא , דויטש .6=וצריך היה להיות , הכתובה בשיבוש6ההיראטית

והכתובת שוחזרה , הם שלושה שברי בולות המשלימים זה את זה10-12' בולות מס היו שייכים במקורם c- וbייתכן שהשברים . ידי דויטש משילובם של שלושת השבריםב


על סמך הופעת , גבם]ה[דויטש שיחזר את שם העיר בבולות אלה . לאותה הבולה עצמהעם נקודות למילוי המקום , גבם[.]אך כנראה שיש לשחזר . 31' בישעיהו י" הגבים"השם .א הידוע"וללא ה

בשדה השני נשתמר קצה . ה העליון שכלל את התאריך שבור וחסר השד16' בבולה מסולאחריו , ד"כנראה חלק עליון של האות יו, קו עליון נטוי מעט לשמאל, של אות אחת

למעשה מופיע . דויטש לא זיהה כאן את האותיות. ש"ל ורי"מופיעות בברור האותיות גימבכתיב (שמה של העיר יגור נזכר . ר יג- בכתיב חסר) 21ו "יהושע ט(כאן שמה של העיר יגור

, 1975אהרוני ( מערד 42' בכתובת מס, כמו בנוסח המסורה בהקשר של גביית מסים) מלא78 .(

היא מעוטרת בשדה . שונה באופייה מכל הבולות הפיסקאליות האחרות 17' בולה מסבשדה השני מופיעה התיבה . הפונה לשמאל, העליון בדמות של ספינקס מכונף רובץ

, שמופיע בהן שם של עיר, בכל הבולות האחרות. ובשדה התחתון מופיע השם גת, "למלך"המזוהה , העיר גת". שם עיר/ למלך ",ואילו כאן " למלך/ שם עיר ", סדר הדברים הוא הפוך

והיא נעדרת מרשימת ערי יהודה , לא הייתה בתחום ממלכת יהודה, )צאפי-תל א(בתל צפית וטביעות " למלך"שבמקום נמצאו טביעות חותם , ם זאת יש לצייןאך יחד ע. ו"שביהושע ט

המורים כנראה על שליטתה , מימי חזקיהו מלך יהודה) של פקידים ממלכתיים" (פרטיות". ייתכן שבולה זו אינה שייכת לקבוצת הבולות הפיסקאליות הנידונות כאן. של יהודה בגת

גם שם מופיעה התיבה , דיות הקנקניםשעל י" למלך"מבנה הטביעה דומה עקרונית לטביעות .למעלה ושם העיר למטה" למלך"

אם כי נותרו מספר שרידים , חסר ושבור, שכלל את השנה, השדה העליון18' בבולה מס .אך שחזורו בלתי אפשרי, של המספר ההיראטי

בעל ) נחש קוברה( בשדה העליון מופיע דגם עיטורי של אוראוס 25- ו21' בבולות מסהדגם דומה באופן כללי לזה המופיע . המצוי לרוב בחותמות העבריים, נפייםארבע כ

) בלכיש484מטיפוס (בחותמותיו של סמך בן צפניהו הידועות בטביעות ידיות הקנקנים ).ושם ספרות נוספת, 210-209, 1999וון (מימי חזקיהו

.האחרותהקיים בבולות הפיסקאליות , בשני החותמות האלה חסר ציון שנת המלכותבדיקת . 21- דויטש קרא נכון את המספר ההיראטי המציין את השנה כ23' בבולה מסכלומר , 1 ובהמשך הוספה למעלה הספרה 20שבתחילה נרשמה שם הספרה , התצלום מראה

. שחותם זה שימש במשך שנתיים, אלתֹלד:הכתיב הוא חסר, שבהן מופיעים שמות של ערים, בכל הטביעות הפיסקאליות

זאת לעומת נוסח המסורה , גבעֹן וצִרח, צאנִנם, עֻדלם, יֻגר, מעֹן, ֵגִבם, קִעלה, נִצב, ִכשל .ו"ד ווי"עם אמות הקריאה התוכיות יו, המביא אותם שמות בכתיב מלא

ואילו למן , עִשִרת בכתיב חסר, רבִעת, שלִשת ,עד השנה העשירית נכתבה השנה במליםלבד , נכתב5' בבולה מס. בו בספרות היראטיותהשנים נכת, השנה האחת עשרה ואילך

בכמה מן הבולות מופיע לצד ). וראה להלן(גם שמו של פקיד ממלכתי , מהשנה ושם העיריהודאיות של דגמים - שניהם גרסאות מקומיות, הכיתוב גם עיטור של ספינקס או של אוראוס

, קווים אנכיים קצריםברבות מן הבולות ישנו מילוי של החלל הריק באמצעות. ממוצא מצריהדומה לחריתות המעגלים הידועות , מרכזיים- או דגם מעגלים חדXסימן של , נקודות

".למלך"בטביעות הקנקנים מסוג


:'להלן יובאו הערות והארות על רשימת הבולות הפיסקאליות מקבוצה בא של השם הבולט ביותר הו. בסך הכול נזכרים בבולות האלה שמותיהם של תשעה פקידים

שבה מופיע גם , )' בקבוצה א5' מס(ששמו מופיע גם בבולה ההיברידית , ישמעאל בן עשיהועם ציון השנה או , 21 -19- ו14, 1' שמו של אותו פקיד מופיע בבולות מס. שם העיר ארב

, 24- ו13 -9' לאור זאת הוספתי לרשימה של הבולות מקבוצה זו גם את הבולות מס. בלעדיוללא כל פרטים נוספים וללא המאפיינים האחרים , ו של ישמעאל בן עשיהושבהן מופיע שמ

מסתבר שלפקיד זה היה חלק מרכזי בפעילות המנהלית הקשורה . של הבולות הפיסקאליות, מקומו של ארכיון זה היה. שממנו כנראה באות הבולות, ובארכיון, בבולות הפיסקאליות

ד אחר המופיע ברשימה בייצוג של ארבעה פקי. באתר של קעילה, לפי השערתו של דויטש . חותמות שונים הוא חנן בן הושע

שמותיהם של הפקידים המופיעים בבולות הפיסקאליות אינם מוכרים לנו משום מקור לא מן המקרא ולא משמות הפקידים של טביעות החותם בידיות הקנקנים המלכותיים , אחר

.מימי חזקיהו: אלא את תפקידו ואת השנה, ת שם של פקיד הכתובת אינה כולל2' בבולה מס

שלפיה המסים , בולה זו היא היחידה בקבוצת הבולות הפיסקאליות". בְשִלִשת למֹכס"ולא , המוכס- הכוונה היא לתוארו או תפקידו של הפקיד- מיועדים לפקיד מסוים ולא למלך

, 1997דויטש (אם כי הוא מביא את שתי האפשרויות, כפי שהניח דויטש, מדובר בֶמֶכסאינו מופיע במקרא או באפיגרפיה העברית , או התפקיד של המוכס, התואר הפקידותי). 141

, )Pמקור (א בספר במדבר "מופיע במקרא רק בפרק ל" מכס"המונח . של ימי הבית הראשוןהמונח ִמְכָסה מופיע גם בספר ). 41, 40, 39, 37, 28 פסוקים(שם הוא מופיע שש פעמים

במארי ובאוגרית , ידוע בבבלית עתיקהmiksu המונח המקביל באכדית). 4,ב"י(שמות נראה שבספר במדבר הכוונה היא למס דתי המוטל על שלל מלחמה . בהוראת מסי ציבור

ייתכן שהמוכס היה האחראי על כל מערכת ). 181, 1985ויינפלד ; 965-964, 1962הרן (משום שהדבר , רו לא צוין בבולות האחרותותוא, המיסוי המשתקפת בבולות הפיסקאליות

. היה מובן מאליו וידוע לכלאך הספרה ) (10-דויטש קרא את הספרה ההיראטית כ', בקבוצה ב3' בבולה מס

או (20השנה כאן הייתה ככל הנראה . וחלקה שנשתמר הוא נמוך, שבורה בחלקה העליוןאילו היתה זו השנה העשירית היא היתה נכתבת במלואה בעברית ולא בספרות ).

.היראטיותבבולה זו . לא זוהתה בידי דויטש כשייכת לקבוצת הבולות הפיסקאליות14' בולה מס

ם שלושה ובשדה התחתון לאחר סיומת השם מופיעי, עשיהו) בן(מופיע שמו של ישמעאל סבו של , כאילו זהו שם אדם, "צמת"סימנים שדויטש ראה כאותיות עבריות שאותן קרא

ומדובר כאן בסימנים היראטיים , אך זיהוי סימנים אלה כאותיות עבריות אינו סביר. ישמעאלנראה הוא כ, אך הסימן התחתון שצורתו , הסימנים קשים לזיהוי. ממקור מצרי

הידוע לנו היטב במשקולות ובאוסטרקונים סכמאטיזציה קורסיבית של סימן השקל בקע "כתיבה קורסיבית דומה של סימן זה מופיעה באוסטרקון . 'מתקופת הברזל ב

שני הסימנים האחרים מציינים כנראה ). 110, 2003( ההיידשפורסם בידי מרטין , "ירושלמי מציין ככל הסימן השמאלי . מדובר בסכום גדול של כסף בשקלים, פר היראטי גבוהמס

. מציין כנראה את העשרותבעוד הימני , את ספרת המאות הנראה


ל החותם מעוטר בשדה העליון בדגם של חרגו. נטבעו באותו חותם 23- ו4' בולות מס . דגם הידוע גם בחותמות ארמיים ועבריים אחרים, או חגב

). ?(10-דויטש קרא את המספר ההיראטי כ) 6' ובבולה הזהה לה מס (5בבולה מספר והסימן , 10=הסימן הראשון הוא , 16ולמעשה מופיע כאן המספר , :הסימון הוא

אילו הייתה זו השנה . 6=י הוא צורה משובשת מעט של הספרה ההיראטית השנ .הדבר היה מצוין במילה ולא בספרות, העשירית

כנראה שהמספר ". X 23"- זוהה המספר ההיראטי המציין את השנה כ 15' בבולה מס .וקו רביעי נוסף, צריםשלושה קווים אנכיים ק הוליד 20המורכב מן הספרה , 24הוא

מופיע בשדה העליון עיטור של שתי , שנחתמו באותו חותם, 16-17' בשתי הבולות מסבנוסף . סמל חיי הנצח- המצרי ' ציפורים הראלדיות הניצבות משני צדיו של סמל האנח

לנאמר , דויטש קישר את המונח הזה בצדק". חתמֹה"לשמו של הפקיד מופיעה התיבה שהיו אמורים להישלח חתומים , המדברים על משלוחי שמן, )7-6: 17; 3:13(במכתבי ערד

).36, 1975אהרוני (בחותמו של השולח וייתכן שדויטש צודק בקריאתו , המספר ההיראטי המציין את השנה פגום18' בבולה מס

משם אביו של . קיהו[...]בשדה התחתון נשתמרו האותיות . אך הקריאה אינה ודאית, 19 - .שהיא השלמה מתבקשת, קיהו]חז [- השלמתי את השם ל, יראיהו, דהפקי

) 21( יש רווח של אות אחת בין הספרה ההיראטית המציינת את השנה 19' בחותם מס. לצורך הארכת תוקפו של החותם, נראה שהכינו כאן מקום מראש". שנה"לבין התיבה

.22-ישמש גם בשנה העל מנת שהחותם , ניתן היה להוסיף כאן קו אנכי קצר, כלומר- שדויטש קרא נכון כ, מופיע בשדה העליון מספר היראטי לציון השנה22' בבולה מס

שני הקווים האנכיים הקצרים המציינים . היא חריגה ומשובשת , - 20צורת הספרה . 22מצדו השמאלי של בעוד שכרגיל הן מופיעות , את היחידות נכתבו מימין לספרת העשרות

שמתחתיו נראים שרידי סימנים או , בשדה התחתון מופיע השם פלטי. סימון העשרותכלומר שהיה , מדובר כנראה בחותם שהיה פלימפססט. שדויטש נמנע מלדון בהם, אותיות

. ושרידיה נראים עדיין לצד גילוף הכתובת החדשה, בו גילוף של כתובת שנמחתהתופעה דומה נראית גם בשמות ". בן" חסרה התיבה 'ברוב הבולות של קבוצה ב

, 1999וראה וון " (למלך"הפקידים הממלכתיים שטבעו את חותמותיהם בקנקנים מטיפוס , של הבולות הפיסקאליות' ששמותיהם מופיעים בקבוצה ב, קבוצת הפקידים). 219-199

היו שייכים שכולם, )תשעה פקידים ואבותיהם( שמות אנשים 17מאפשרת לנו זיהוי של שישה מהם הם שמות , רק כמחצית מן השמות הם יהויסטיים. לאותה מערכת מנהלית

מכלול ". אל"ושניים מן השמות כוללים את הרכיב התיאופורי , תיאופוריים היפוכוריסטיים, )2000שוהם (דוד -אונומסטי זה שונה באופיו ממכלול השמות אשר בבולות שנתגלו בעיר

שם רוב השמות הם , )22 – 19', א1975אהרוני ( מן הפכית בלכיש או אלה אשר בבולות .יהויסטיים

התאריכים בבולות הפיסקאליות

מייצגות מכלול מוגדר וברור המשקף מערכת , הבולות הפיסקאליות על שתי הקבוצות שלהןולזמנו , כל הבולות שייכות לאותו תפקוד. מנהלית אחת וניכרת בהן מידה רבה של אחידות

. במשך פחות משלושים שנה, לפי המידע שבידינו כיום, מערכת זו פעלה. מלך אחדשל


הספרות ההיראטיות היו . שנות המלכות מובאות בבולות אלו בספרות היראטיות או במיליםלכל אורך תקופת , הן ביהודה והן בממלכת ישראל, בשימוש נרחב בכתיבה הישראלית

. 'הברזל באם . 26- ו24, 23, 22, 21, 19, 18, 17, 16, 14, 13, 10, 4 ,3בבולות מופיעות השנים

עלינו לזהות כאן מלך , שכל הבולות הללו הן מימי מלכותו של מלך אחד, נכונה הנחתנו . שנים26שמלך לפחות 14- ב"וכתוב בהן , ישנה תוספת לאחר ציון השנה, לעיל' שבקבוצה א3- ו2' בבולות מס

וזיהו , "ראשני "- גד וזאס קראו את המילה שלאחר ציון השנהאבי". שנה ראשנה לכש למלךדויטש קרא ). 178' עמ, 422' מס, קורפוס ()the first crop( הביכורים -זאת כיבול הראשון

אך גם הוא סבר שמדובר ביבול , )138-137, 1997דויטש . (ונראה שצדק, "ראשנה"מילה זו כשל ) ?13- או ה (14- ששנתו ה, כלומר, ן שנהלדעתי תיבה זו משמשת גם כן לציו. הראשוןיש להבין כמו את " ראשנה"את התיבה . היא גם השנה הראשונה למניין אחר כלשהו, המלך

האם ייתכן שיש כאן עדות . המופיעות בבולות אחרות, "בשלשת"או " בעשרת"הציונים על כס של מלך אחד נחשבת לשנה הראשונה של יורשו13-שלפיה השנה ה, לקורגנציהכששנים מסוימות נמנות , ומניין שנים כפול, תופעת השלטון המשותף של אב ובנו? המלכות

269, 1962תדמור : וראה(ידועה היטב בתולדות ממלכת יהודה , בשנות המלכות של שניהם ). וכן ראה להלן

ניכרת בבולות הפיסקאליות , שבהן צוינו שנות המלכות, בכתיבת הספרות ההיראטיותדבר זה ). וראה לעיל(או כתיבה משובשת של הסימנים , רבה של קורסיביות ואף רישולמידה) או גלפי(של גלף ) או כישוריהם(ששיטת כתיבת הספרות לא הייתה חלק מכישוריו , מורה

.החותמות בהם נטבעו הבולות

ושיטת המיסוי המשתקפת בבולות הפיסקאליות" למלך"התיבה הכוללת את , מופיעה מתכונת החוזרת על עצמה) לעיל( 'ברוב הבולות של קבוצה א

הדבר מזכיר כמובן את הטביעות הידועות בידיות . למלך, שם מקום, השנה: הרכיבים הבאיםהמוכרות לנו , בטביעות אלה. הידועות ברחבי יהודה, ס" לפנה8-קנקני אגירה מן המאה ה

, "למלך"יעה למעלה התיבה מופ, 1868ארלס וורן בירושלים בשנת 'מאז חפירותיו של צחיפושית עם ארבע כנפיים או גלגל חמה בעל , שמתחתיה מופיע בדרך כלל סמל מלכותי

גם (זיף , שוכה, חברן: שמתחתיו מופיע שמה של אחת מארבע הערים הבאות, שתי כנפייםיש לעתים גם טביעות , לקנקנים אלה וידיותיהם הטבועות בחותמות הנזכרים. ממשת, )זף

שתי הקבוצות של . ששמותיהם מופיעים בחותמותיהם, של פקידים ממלכתייםחותם מקבילות לשתי הקבוצות שאותן אנחנו מוצאים , שבקנקנים הממלכתיים, חותמות אלה

רוב החוקרים סבורים שהקנקנים המלכותיים שימשו לתכלית מנהלית . בבולות הפיסקאליות באותן ארבע ערי מחסנים מרכזיות ורוכז, מן הסתם לאיסוף המס ששולם בעין, כלשהי

שמות ). ואילך81, 1999וון : ראה(אך קיימות גם פרשנויות אחרות , הנזכרות בטביעותההבדלים בין . הערים שוכה וזף מופיעים הן בטביעות הקנקנים והן בבולות הפיסקאליות

בעוד : הפרטים המופיעים בטביעות הקנקנים לבין הבולות הפיסקאליות הם בולטיםהרי ציון התאריכים מאפיין את שתי הקבוצות , לא מופיעות שנות המלוכה" למלך"בטביעות לעומת , בבולות ישנו אזכור של מספר גדול בהרבה של ערים בתחומי יהודה. של הבולות


והתיבה , מופיע שם העיר למטה" למלך"בטביעות ". למלך"ארבע בלבד הנזכרות בטביעות ואחר כך , קודם מופיע שם העיר. ות שלנו הסדר הוא הפוךבבול, מופיעה למעלה" למלך"

ואילו בבולות שם העיר הוא , נראה שבקנקנים שם העיר הוא יעד המשלוח". למלך"התיבה . מקום המוצא של המשלוח

ניתן אולי להצביע על קשרי , בטביעות החותם של הפקידים בקנקנים המלכותייםתופעה דומה נמצא גם בבולות מקבוצה , תמותבין כמה מבעלי החו, של אב ובנו, משפחה

. אולי אב ובנו, קיהו]חז[שבהן נזכרים שמעיהו בן יראויהו ויראיהו בן ', במשתקפת גם , שגם היא קשורה ככל הנראה בתשלומי מסים, מערכת מנהלית אחרת

102נתגלו ) 1910(בחפירות משלחת אוניברסיטת הרווארד בשומרון . בחרסי שומרון: בכל החרסים הללו כוללת הכתובת. ועליהם כתובות בעלות אופי אחיד, יםאוסטרקונ

כנראה פקיד , לאחר מכן נזכר שם אדם. בפתיחה שנת מלכות של מלך ששמו לא צויןשמן "או " יין ישן "-לאחר מכן נזכרת מהות המשלוח , שעבורו נועד המשלוח, ממלכתי

ב בנחלת מנשה שממנו נשלחו בכמה מן החרסים נזכר לאחר מכן שם של יישו; "רחץשמם של הממוענים של המשלוחים מופיעים . לעתים נזכר גם שמו של השולח, המשלוחים

ואלה נועדו כנראה , בכמה מן האוסטרקונים לא צוין שם המקבל. ד"עם האות התחילית למ, לפי התאריכים המוזכרים בהם, חרסי שומרון. אינה מופיעה" למלך"אך התיבה , למלךהשנה התשיעית והעשירית נזכרות . שנים15ם לימי מלכותו של מלך אשר מלך לפחות שייכיוהשנים שלאחריהן מצוינות , "העשרת) השנה(שת "ו" התשעת) השנה(שת : "במילים

אולי , ס" לפנה8-חרסי שומרון שייכים לשליש הראשון של המאה ה. בספרות היראטיות ). 298-246, 2005וראה אחיטוב ()ס"פנהל 748-784(לימיו של ירבעם השני מלך ישראל

או מבולות ממלכתיותהועתקו "שהחרסים , מעלה בספרו את ההשערהאחיטוב אחד הפקידים ששמם ). ב.ג, ההדגשה שלי ()246, שם" ( קצרים על הכדים עצמםמרישומים

אותו השם עצמו נמצא גם). 21- ו14, 13, 1'בחרסים מס(מופיע בחרסי שומרון הוא שמריו , )172-171, 2005ברקאי (שנתגלתה בחפירות בתל דותן , בטביעת חותם על ידית קנקן

. וייתכן שיש קשר בין שתי התופעותמיהודה וחרסי שומרון מממלכת ישראל " למלך"שטביעות החותם , מתוך הנחה

ערכנו כאן טבלת . בדומה לבולות הפיסקאליות. מייצגים מערכות מנהליות של גביית מסים .ה של הרכיבים השונים המופיעים בשלוש מערכות אלוהשווא

הבולות הפיסקאליות "למלך"טביעות חרסי שומרון

תאריך לפי שנת מלכות

+ - +

שם של פקיד ממלכתי

+ + +

+ + - "למלך"התיבה + + + שם של עיר

יין , תוכן המשלוח ושמן

+ - -

- + - סמל ממלכתי


. בארבעה חותמות ובהם שלוש שורות כתובות בכתב הפיניקישיטה כלכלית דומה ידועה לנובחותמות . בשלהי התקופה הפרסית, ס" לפנה4-הם שייכים לתחומי ממלכת צור במאה ה

או " עז", )לבת, בת זת, אכשף, מופיעות הערים צרפת(שם עיר , )מעשר(=עשר : "אלה כתוב, 1985גרינפילד : ראה) (16, 14 ,12, 1(ושנות מלכות ) קיצור שמו של עזמלך מלך צור" (ע"

134-129.( בבולות הפיסקאליות מעידה על תשלומי מסים שיועדו עבור " למלך"הופעת התיבה

הוא זהה לזה המופיע גם " למלך"שימוש זה בתיבה . עבור המנהל הממלכתי, המלךבבולות הללו " למלך"הופעת התיבה . בטביעות החותם שבידיות הקנקנים המלכותיים

אפעל ונוה : ראה(כאישור ממלכתי לנפח הקנקנים " למלך"ת את פירושן של טביעות מבטל, מלכיש" (בת למלך"מאידך ידועים לנו כמה שברי קנקנים ועליהם הכתובת ). 444, 2009

דוגמה " (למלך"וכן כמה משקולות שבהן מופיעה הכתובת , )מתל נצבה ותל בית מירסים, ד הקניין"או למ, ד השייכות"ד היא למ"ם אלה הלמבמקרי). 166, 1998ראה קלטר , מגזר

וזאת , זהו אישור של התקן המלכותי של מידות נפח ומשקל, כלומר". של המלך"שפירושה ד המגמה "שבהם זוהי למ, להבדיל מטביעות החותם בידיות הקנקנים ובבולות הפיסקאליות

ליות גם משמיטה את בבולות הפיסקא" למלך"הופעת התיבה ". מיועד אל מלך" כלומר - . הקרקע מתחת לפירושן של ארבע הערים כערים שבהן היו הקדרים שייצרו את הקנקנים

יחד עם בולות רבות נוספות שפורסמו בידי , סביר להניח שרוב הבולות הפיסקאליות אולי -מקורן בארכיון של הפקידות הממלכתית באחד ממרכזי גביית המס , רוברט דויטש

הגבייה של המס , כמה מן הפקידים שם היו האחראים על מערך המיסויאחד או. בקעילהאישור , וניהול הרישום הקשור בכך, משלוח המסים שנגבו למרכזי אחסון ממלכתיים, בעין

, יש להניח שחלק מן הבולות. למשלמי המסים ואישורים על המשלוחים למחסני המלךהיו צמודות , לות הפיסקאליותשבהן רשומים רק שמות אנשים שפורסמו ביחד עם הבו

.שעסקו במשלוחים אלה, לתעודות כתובות על גבי פפירוסשבמקום היה , אזכורן של ערים שונות בבולות שנתגלו באותו ארכיון מעיד כנראה

מן הבולות הפיסקאליות . אליו נשלחו תשלומי מס בעין ממרחקים ניכרים, מחסן מרכזיונשלחו ממנה למחסן , הם נגבו בכל עיר בנפרד, שהמסים שולמו על בסיס שנתי, עולה

נראה שהמנהל העירוני היה זה שגבה את המסים מן האזרחים או מן . מלכותי מרכזי כלשהולאור העובדה שהכינו לכל עיר חותם . והעבירם הלאה אל המנהל הממלכתי, המשפחות

. די שנהשנגבו והוחתמו מ, יש להניח שהיו כמויות גדולות של מסים, חדש בכל שנה ו 9' הוא הופעת הדגם של מעגלים חד מרכזיים בבולות מס, הבט נוסף שיש לדון בו כאן

להיות דגם סתמי למילוי מקום דגם זה לא נועדהדומה שהופעתו של. שלעיל' מקבוצה א22אותו הסימן מופיע בצורה דומה ביותר . שמן של קעילה ושל גבעההוא מופיע ליד. בלבד

הוא . שטבעו את חותמותיהם בקנקנים הממלכתיים, פקידים הממלכתייםבאחד מחותמות העשיהו הוא שם אביו ). 758' מס2011דויטש ( פרת פיע בחותם הנושא את שמו של עשיהומו

השם פרת הוא . 'המופיע בין הפקידים של הטביעות הפיסקאליות בקבוצה ב, של ישמעאלצמוד לכתובת מופיע בטביעת חותם זה דגם ב). 6 - 4', ירמיהו יג(גם שמה של עיר ביהודה התופעה של חריתת . בצורה זהה לזו שבבולות הפיסקאליות, המעגלים החד מרכזיים

אם ליד הטביעה המלכותית או - "למלך"מעגלים חד מרכזיים על גבי ידיות מטיפוס קנקני ונה וראה לאחר( ידועה היטב מכל רחבי יהודה - על ידית שלא נטבעה בחותם מלכותי


דומה כי הופעתו של דגם זה היא בעלת משמעות מנהלית ). 235 - 233, 2011אוסישקין הופעתה מהווה חולית קשר נוספת . שקשה לעמוד על טיבה המדויק או על מטרתה, כלשהי

".למלך"בין הבולות הפיסקאליות ובין טביעות

גאוגרפיה היסטורית בבולות הפיסקאליותמהן שלוש שטרם ( שמות של ערים שונות ביהודה 19ים כאמור בבולות הפיסקאליות מופיע

. לפנינו מקור חשוב בן הזמן ללימוד הגיאוגרפיה ההיסטורית של ממלכת יהודה). פורסמו . שלעיל' הטביעות עם שמות הערים מופיעות בקבוצה א

, בכתיב אלתולד4, ט"י; 30ו "מופיע במקרא ביהושע ט, 1' שבבולה מסאלתלדהשם בנחלתו של שבט , זו הייתה עיר בדרום ממלכת יהודה. 29' ג' ב תולד בדברי הימים אובכתיהצעה , )263, 1990, אביגד(אך בנימין מזר הציע לזהותה בתל עירא , אתרה לא זוהה. שמעון

, 1950, מזר.ב(שמדרום מזרח לבאר שבע , ַסְקרה- רבת ֶארַקה'קודמת לזיהויה הייתה בח .שוש ארכיאולוגיאך אין לכך כל אי, )419

הייתה מן הערים החשובות ביותר , 23- ו, 7 ,3 ,2' ששמה מופיע בבולות מס, לכישהעיר שנחפר באורח שיטתי , דווייר-היא מזוהה בתל א. פעמים24והיא נזכרת במקרא , ביהודה

נבנתה ,)III שכבה(ס " לפנה701העיר נהרסה במסע סנחריב בשנת . בידי כמה משלחות 586/588-ונהרסה שוב בידי נבוכדנאצר מלך בבל ב, )IIשכבה (ס " לפנה7-מחדש במאה ה

לכיש נזכרת גם בתבליט אשורי מנינוה ובאחד המכתבים שנחשפו , לבד מן המקרא. ס"לפנה .בשער העיר

כעיר במחוז 43ו "ביהושע ט, נזכרת בכתיב נציב, 8- ו4' המוזכרת בבולות מסנצבהעיר , )בית נציף' חר(שרקיה -ירבת בית נציב א' נשתמר בחשמה של העיר. הרביעי שבשפלה

במיל התשיעי בדרך , נ" לסה4-אוזביוס מזכיר את נציב במאה ה. מדרום מזרח לקעילהובאתר , האתר זוהה לראשונה בידי אדוארד רובינסון. לחברון) בית גוברין(מאלאותרופוליס

).140, 1997וראה דויטש (' נמצאו חרסים מתקופת הברזל ב" האֻרבֹת"בטעות את השם , דויטש קרא כאמור. 6- ו5' נזכרת בבולות מסֲאַרבם העיר ש

בחבל ההר במחוז , 52ו "ארב נזכרת ביהושע ט. אך הקריאה ארב היא ודאית, 5' בבולה מסשמקורו כנראה , בין גיבורי דוד נזכר ַפֲעַרי הַאְרִּבי. שהוא המחוז השישי של יהודה, חברון

מערב -מדרום, ַרִּבַיה-ירבת א'השם הקדום כנראה נשתמר בח). 35ג "כ', בשמואל(בעיר ארב : וכן ראה. ושם הפניות נוספות, 82, 2003דויטש : ראה(דומה -מדרום לא, לחברון

). 519, 1955' אנציקלופדיה מקראית אובמקרא , קעילה נזכרת במכתבי אל עמרנה. 20 ,19, 9' נזכרת בבולות מסקעילההעיר היא נזכרת בין ערי , 44ו "ביהושע ט. בעיקר בקשר לימיו של דוד, פעמים15יעה היא מופ

השם קעילה נשתמר . השפלה במחוז הרביעי של יהודה בין נציב ובין אכזיב ומראשהבין הבולות שפורסמו יחד עם הבולות . מ מצפון מערב לחברון" ק13.5- כ, קילא- ירבת'בח

אלה היו ". קעלתי" שבהן נזכר השם הפרטי ,הפיסקאליות היו חותם אחד ושבע בולות 2003, דויטש(כנראה אב ובנו , וחנן בן קעלתי, אליקים) בן(קעלתי : שייכים לשני אנשים

מניח , דויטש כאמור). 683, 595, ]חותם [493' מס2011דויטש ; 343, 392, 170, 169' מספמן ופזורות הנמצאות באוסף קאו, שאוסף הבולות הכולל את הבולות הפיסקאליות

שאם , כלומר). דויטש בדפוס(מקורו בחפירות שוד באתר של קעילה , באוספים נוספים


ובה היו ממוקמים , קעילה הייתה מקום מושבם של הפקידים מקבלי המס, הדברים נכוניםמעמדה הבכיר של קעילה אינו . שבהם רוכז המס מן הערים השונות, המחסנים הממלכתיים

אינה נזכרת בקשר לשום סיפור או אירוע מקראי משלהי ימי ממלכת והיא , משתקף במקרא .יהודה

עיר בשם זה אינה נזכרת ברשימת ערי יהודה . 12-10' מופיעה בבולות מסֵגִבםהעיר שבהן עבר מסע מלחמה , לעומת זאת מופיע מקום בשם הגבים ברצף ערים. ו"שביהושע ט

גבם . מצפון לירושלים, בין מדמנה לנוב, 31' בישעיהו י, ס" לפנה8- אשורי בשלהי המאה הששמה אינו , בין שמות הערים שבבולות הפיסקאליות) וראה להלן, לבד מגת(היא היחידה

מקומה של הגבים זוהה בידי גוסטף דאלמן בכפר שעפת . ו"כלול בין ערי יהודה שביהושע טבסביבות מכמש אולברייט הציע לזהות את מקומה . ואילו ויליאם פ, שמצפון לירושלים

. עשר של ממלכת יהודה-מקומה היה בנחלת בנימין במחוז האחד). 1924אולברייט (ביהושע . היא נזכרת בימי דוד כעיר בדרום הר חברון. 13' נזכרת בבולה מסמעֹןהעיר

. זיף ויוטה, ביחד עם כרמל, מזרחי- מחוז ההר הדרומי, היא נזכרת במחוז השביעי55, ו"טשם נמצאו עדויות לקיום האתר , ירבת ַמִעין' ח- היא מזוהה במקום ששימר את השם הקדום

. ס" לפנה7-מן המאה ה, )4:25(העיר מען נזכרת גם באחד ממכתבי ערד . 'בתקופת הברזל בושונה מן הכתיב המלא המופיע , מעֹן–ע בבולה הפיסקאלית הכתיב בערד זהה לזה המופי

).53-52, 1975אהרוני (בנוסח המסורה במקרא במחוז , 21, ו"יגור מופיעה ביהושע ט. 16' זיהיתי בבולה מסיֻגראת שמה של העיר

גם באחד , עיר זו נזכרת כאמור). עדר(=אחרי קבצאל וערד , הוא מחוז הנגב, הראשוןתוכנו של ). 78, 1975, אהרוני) (1:42(, ס" לפנה8-המאה ה, VIIIשכבה ממכתבי ערד מ

שכן נזכר שם מקום ולאחריו סימון כמויות של , אוסטרקון זה עוסק כנראה במשלוחי מסים . מצרכים

, היא יוצאת דופן בין הבולות הפיסקאליות, 17' מס– גתהבולה המזכירה את שם העיר ת לא נמנתה על ערי יהודה ואינה נזכרת ברשימת ערי יהודה ג. ואולי אינה שייכת לקבוצה זו

חרבה במסעו של חזאל מלך ) צאפי- תל א(העיר הפלשתית בגת שבתל צפית . ו"שביהושע טס היא " לפנה8-בשלהי המאה ה). 18ב "י', ב, מלכים(ס " לפנה9-בשלהי המאה ה, ארם

שנתגלו במקום , "למלך"ג כפי שמעידות טביעות חותם מסו, ידי ממלכת יהודה-יושבה עלכפי שמעידות , אך בהיקף מוגבל, האתר המשיך להתקיים גם לאחר מכן). 3שכבה זמנית (

גת אינה נזכרת ). 2081-2080, 2008, מאיר(שנתגלו במקום , )רוזטה(שתי טביעות ורדה כנראה , הבולה המזכירה את שמה של גת. במקורות ההיסטוריים משלהי ממלכת יהודה

היא העדות ההיסטורית הכתובה היחידה המעידה על שלטונה של , ס" לפנה7- במאה ה . ממלכת יהודה בגת באותה עת

עיר זו מופיעה במקרא כעיר במחוז הנגב . 18' מופיע בבולה מסְּבֻתלשמה של העיר השם מופיע . באזור שהיה בנחלת שבט שמעון, ביחד עם באר שבע ומולדה, המחוז הראשון

ו מופיע שם העיר בין "ברשימת ערי יהודה ביהושע ט. ין אלתולד וחרמה ב4ט "ביהושע יברשימת בני שמעון היא מופיעה , 30' ד' בספר דברי הימים א. אלתולד וחרמה בגירסה ְּכִסיל

במקום בתואל שבנוסח , גורס כאן בתול70- תרגום ה. ליד העיר חרמה בגירסה בתואלשבנוסח המסורה ביהושע , ת אל במקום כסילמצויה הגרסה בי, B 70-בתרגום ה. המסורה

, מבהיר את אי ההתאמות של כתיבת השם במקרא, דומה שכתיב השם בבולה שלנו. ו"ט


אל הם שיבושים שמקורם -בתואל ובית, כסיל, שאר הגרסאות. ושמה של העיר היה בתול שהייתה, הופעת השם בתול בבולה הפיסקאלית פותרת את המחלוקת. בטעויות מעתיקים

שמה של . אודות צורתו המקורית של שם העיר, )161-149, 1924אולברייט (בין החוקרים שדוד שלח אליהן משלל המלחמה בעמלק , גם בין ערי הנגב, אל-בתול מופיע בגירסה בית

). 96-95, 1962וראה אהרוני (וגם שם יש לתקן את השם לבתול , )27', ל', שמואל א( .וי מתאימהלמקומה של בתול אין הצעת זיה

כעיר במחוז , בצורה אפקה, 52ו "השם נזכר ביהושע ט. 21' נזכרת בבולה מספקההעיר נראה . אפקה נזכרת ביחד עם בית תפוח. או מחוז חברון, המחוז השישי, ההר של יהודה

כמו אחירם , ף"ללא הפרפיקס של האות אל, שבתקופת הברזל נכתב השם כפי שבוטא, פקה שבהר חברון לא זוהתה בוודאות/העיר אפקה. בבולהוכך גם נכתב, שבוטא חירםשיש בהם , ט אלט ופליקס אבל הציעו לזהותה בכמה אתריםכאלבר, אולברייט. פ.למרות שו

מעניין שבאחת ). 503, 1955', אנציקלופדיה מקראית א, אפקה. ע(ממצאים מתקופת הברזל .φαχοναף התחילית "האל מופיעה גירסת השם ביהושע ללא 70- הגרסאות של תרגום ה

. 57ו "עיר בשם זה נזכרת בחבל ההר ביהושע ט. 22' נזכר בבולה מסגבעהשם העיר ביחד עם שמות בני כלב שהתיישבו באזור הרי יהודה הדרומיים , היא נזכרת בגרסה גבעא

שבירתו , ו היא נזכרת במסגרת ערי המחוז השביעי"ביהושע ט). 43', ד' דברי הימים א(מזרח - מצפון, ירבת אל ַעִדיָסה'הוצע לזהות את מקומה של גבעה בח. נראה בזיףהייתה כמעלה את , עם שמה של העיר גבעון שבבנימין, גילויה של הבולה המתפרסמת כאן. לחברון

. היא גבעת שאול, מכוון לגבעה שבנחלת בנימין, 22' שבבולה מס, האפשרות שהשם גבעה .ר חברון נראית סבירה יותראך האפשרות של זיהויה עם גבעה שבה

ביהושע , זהה לזה שבבולה, עדלם נזכרת בכתיב חסר. 24' נזכרת בבולה מסעדלםהעיר מיל 10אוזביוס מזכיר כפר גדול בשם זה במרחק . ביחד עם ירמות שוכה ועזקה, 35ו "ט

' שייח-ירבת א'הזיהוי המקובל של עדולם הוא בח). בית גוברין(מצפון לאלאותרופוליס - ירבת עיד' ח-שבה נשתמר השם הקדום, שלרגליו חורבה מתקופה מאוחרת יותר, דּכורמהאתר שולט על מערכת הדרכים של עמק ). חג המים או חג המאה(ִמָיה -אל-מא או עיד-אל

בסיפורי יהודה ותמר בספר , פעמים11ך "עדולם מופיעה בתנ). 94-93, 1971קלאי (האלה , ב"יהושע י(ידי יהושע נזכר המלך הכנעני של עדולם -בכיבוש הארץ על, )ח"ל(בראשית

', דברי הימים ב(היא בוצרה בידי רחבעם ). ג"כ- ב"כ', שמואל א(ובסיפורי דוד ושאול ) 15 8- במאה ה, )15', א(העיר נזכרת גם בקינתו של הנביא מיכה על חורבן ערי השפלה ). 7', יא

- כתיב השם בגרסת תרגום ה). 30', מיה יאנח(אזכורה האחרון הוא בימי שיבת ציון . ס"לפנההתרגום הסורי לספר מיכה . Ajdolamואילו אצל אוזביוס הגרסה היא Odolam! הוא 70

מחליף את 70- תרגום ה', בכל מקום שבו נזכרת עגלון ביהושע י. עולם-גורס את השם עד .שמה בשם עדולם

, 37ו "צנן ביהושע טשמה של העיר נזכר בגרסה . 25' נזכר בבולה מסצאננםהשם השם . היא נזכרת ביחד עם חדשה ומגדל גד. במחוז השלישי של יהודה במערב השפלה

מעניין שבבולה השם מופיע בלשון רבים לעומת לשון . בגרסה צאנן11' מופיע במיכה א A 70-ובתרגום ה, התרגום הסורי ליהושע גורס צען. יחיד המובאת במקורות המקראיים

ובתרגום של דברי מיכה גורס תרגום השבעים , B Σεννα- ובΣεννανהגרסה היא Σεννααρ)למרות שהיו בתולדות המחקר בעבר . ובתרגום הסורי כתוב צען) כנראה שנער


ידי -לעלאחרונה הוצע . זיהויה עדיין לא נודע, הצעות שונות לזהות את מקומה של צאנןשם היה , לה בקרבת עמק התלםכיפה במרכז השפ, בל צלאח'יהודה דגן לזהות את צאנן בג

).140, 1996, דגן(ממצא ארכיאולוגי מתאים ספר . בין יתיר ובין דנה, 48, ו"העיר נזכרת ביהושע ט. 26' נזכרת בבולה מסשוכההעיר

המה הקינים הבאים ", "ׂשּוָכִתים"מזכיר בעיר זו משפחת סופרים , 55', ב' דברי הימים א', ד', דברי הימים א(ב ברשימות היחס נזכר חבר אבי שוכו בין בני כל; "מחמת אבי בית רכב

, )צפון(ירבת שוויכה 'והיא מזוהה בח, עיר זו הייתה בדרום הרי יהודה מדרום לחברון). 18ומזוהה בתל של , שהייתה בעמק האלה, ידועה עיר נוספת באותו שם. מדרום לאשתמוע

, ו"ת ברשימת ערי יהודה ביהושע טאף שוכה זו נזכר. ה"ליד קיבוץ נתיב הל, ירבת עבד'ח', דברי הימים ב(ידי הפלשתים -שוכה זו נלכדה על. שם היא נזכרת יחד עם עדולם ועזקה, 35שוכה היא אחת מארבע הערים המופיעות . ובימי חזקיהו חזרה לידי יהודה, )17, ח"כ

ות כתיב השם המופיע במקרא זהה לזה המופיע בטביע". למלך"בטביעות החותם מסוג .ו כאם קריאה תוכית"תמיד עם וי, החותם המלכותיות ובבולה הפיסקאלית

עם איזו משתי הערים ששמן שוכה עלינו לזהות את העיר הנזכרת , נשאלת השאלהבתול , אלתולד, לפי הופעתן של ערים אחדות בדרום יהודה בבולות הפיסקאליות. בבולהישנן בין הערים , מאידך. דרום הר חברוןניתן היה לזהותה עם שוכה שב, יגור וגבעה, מעון

. עדולם וצאנן, נציב, קעילה, לכיש–שבבולות הפיסקאליות גם כמה ערים מן השפלה אך זה בגדר , למרות שאני נוטה לכוון שוכה שבהר, ההכרעה בין שתי האפשרויות היא קשה

.של תחושה בלבדו "ביהושע ט. נזכרת במקראעיר בשם זה ביהודה אינה . 28' נזכרת בבולה מסצרחהעיר

לבדו נזכרות למעשה שתי 25בפסוק . 25- ו23 בפסוקים –נזכרות שתי ערים בשם חצור ברור לחלוטין כי חל כאן שיבוש ". חצור חדתה וקריות חצרון היא חצור: "ערים באותו שם

הוא המחוז הראשון של ערי , שתי הערים ששמן חצור נמצאות במחוז הנגב. מעתיקיםירבת חזור בין בית חנינה לנבי סמואל 'אולי ח, חצור נוספת הייתה בנחלת בנימין.יהודה

לפי הבנתי חל בנוסח ). 33, א"נחמיה י(אך זו נזכרת רק בתקופה הפרסית , מצפון לירושליםנכתבה בשיכול , )חצֹר(ואחת הערים המכונות חצור , המסורה ליהושע שיבוש מעתיקים

הבנה זו . וזו העיר ששמה מופיע בבולה הפיסקאלית, חוצריך היה להיכתב צר, אותיותאם כי הוצעו בעבר גם הצעות אחרות , פותרת את עניין כפילות השם חצור במחוז הנגב

.לא זוהה) חצור(=מקומה של העיר צרח . לתיקון הנוסחאדורים אינה מופיעה . נזכרות גם אדורים וזיף, שטרם פורסמו, בשתי בולות פיסקאליות

, 9, א"י' אך היא נזכרת ביחד עם לכיש בדברי הימים א, ו"ערי יהודה שביהושע טברשימת זיף מופיעה ברשימת ערי . אדורים מזוהה בכפר דורא. בין הערים שבוצרו על ידי רחבעם

, אולי זיפה שבסביבות דימונה, )24פסוק ( מחוז הנגב - ו במחוז הראשון"יהודה שביהושע טפסוק (ליד כרמל ויוטה , במחוז השביעי בהר יהודה הדרומיועיר נוספת באותו שם מופיעה

55 .( ההכרעה בשאלת שייכותה של הבולה הפיסקאלית לזיף הדרומית או הצפונית היא

, "מלך"אך לאור העובדה שזיף היא אחת מערי המפתח במנהל המשתקף בטביעות ל. קשה . עד ימינושם השתמר השם, שמקומה בתל זיף, ניתן לשער שזוהי זיף הצפונית


עשר - ראינו לפיכך כי בבולות הפיסקאליות קיים ייצוג של ערים בשבעה מתוך שניםהנושא . ח"ובנימין בפרק י, ו"יהודה בפרק ט, המובאים בספר יהושע, המחוזות של יהודה

שנשתמרה , ובזמנה של רשימת ערי יהודה, קשור כמובן בשאלת זמנה של החלוקה למחוזות . 'שהיא שייכת לימי ממלכת יהודה בתקופת הברזל ב, רשימה עולהמתוכן ה. בספר יהושע

אחרים , )אהרוני, קרוס רייט(ס " לפנה9- אך יש חוקרים המקדימים את זמנה למאה הואחרים הנוטים ליחסה לימי , )גליל, קלאי(ס " לפנה8- המשייכים אותה לימי חזקיהו במאה ה

עשר - דומה שאין הרשימה של שנים). יןפינקלשטי, נאמן, אלט(ס " לפנה7-במאה ה, יאשיהושכן בימיו הונהגה החלוקה של יהודה לארבעה , מחוזות יכולה להיות מימיו של חזקיהו

לפי כמה מן ". למלך"כפי שמתבטא הדבר בארבע הערים הנזכרות בטביעות , מחוזות בלבדשכן , יהיה מוקדם מדי, בימי יהושפט, ס" לפנה9 -תיארוך במאה ה, האתרים שברשימה

לפיכך יהיה זה סביר לתארך את . ס" לפנה8- יישובם של אותם אתרים התחיל במאה ב ).וראה להלן(ס " לפנה7-למאה ה, הרשימה או לפחות את עריכתה

ממלכת בכל רחבי כוללות ערים, הבולות הפיסקאליות שבהן מופיעים שמות מקומותמן השפלה ועד דרום , בדרוםשבע -זור הנגב בבקעת בארמארץ בנימין בצפון ועד א, יהודה

ירחיבו את התחום הגיאוגרפי , שיתגלו בעתיד, יש לשער שבולות נוספות. מזרח הר חברוןהבולות הפיסקאליות , כפי שצוין לעיל. ידי תופעת הבולות הפיסקאליות-המכוסה על

ששמותיהן בנוסח , מאפשרות לנו לשחזר בנאמנות ולזהות את שמן המקורי של כמה עריםשל הערים הנזכרות התחום הגיאוגרפי ). וראה לעיל(ה ואף בתרגומים הם משובשים המסור

8- מן המאה ה" למלך"תואם את אזורי התפוצה העיקריים של טביעות החותם , בולותב-167, 1999וראה וון (הן בזמנן והן בתפקודן , ויש להניח שיש קשר בין התופעות, ס"לפנהיות מהוות תוספת חשובה למקורות המקראיים אודות הטביעות של הבולות הפיסקאל). 165

והן מהוות תעודות אותנטיות בנות . 'הגיאוגרפיה ההיסטורית של יהודה בתקופת הברזל בומכאן , העתקה ושיבושי מעתיקים כמו נוסח המקרא, שלא עברו תהליכי עריכה, הזמן

.חשיבותן . ות והופעתן במקראבטבלה המצורפת מפורטות הערים הנזכרות בבולות הפיסקאלי

שם העיר

בבולות' מס

הבולותאזכור במחוז ו"ביהושע ט הכתיב במקרא

מקראי נוסף

יהושוע 1 32 תולד/אלתולד 1 אלתלד; 4, ט"י

דברי הימים 29, ג, א

3 39 לכיש 23/7/3/2 לכש

4 42 נציב 4 נצב

6 30 ארב 6/5 ארב


4 44 קעלה/קעילה 20/19/9 קעלה

', ישעיהו י - - הגבים 12/11/10 גבם31

7 55 מעון 13 מען

1 21 יגור 16 יגר

- - גת 17 גת

, כסיל, בתול 18 בתל אל-בית, בתואל

)ראה דיון( 1 30

6 53 אפקה 21 פקה

', י א"דבה ?7 57 גבעא/גבעה 22 גבעה 43' ד

2 35 עדלם 24 עדלם

11', מיכה א 3 37 צאנן/צנן 25 צאננם

?5/ ?2 45/35 שוכה 26 שוכה

, ח"יהושע י 11 - גבעון 27 גבען25

1 25/22 חצור 28 צרח

', י ב"דבה - - אדורים 29 אדרים 9א "י

?7 23/56 זיף 30 זף

זמנן של הבולות הפיסקאליות

הם נועדו לשימוש במשך , החותמות ששימשו להחתמת הבולות הפיסקאליות הם קצרי זמןעצם קיום . ם האריכו את תוקפם לשנה עד שלוש שנים נוספותולעתי, שנה אחת בלבד

הנחתנו היא שכולן . הוא המפתח לקביעת זמנן, התאריכים לפי שנות מלכות בבולות הללו, 26שנה המלכות הגבוהה ביותר שבבולות היא . שייכות לזמנו של אותו מלך ממלכי יהודה

. שנים26ת לפיכך עלינו לקבוע את זמנן בימיו של מלך שמלך לפחו, קבעו את זמנן של הבולות לימיו של יאשיהו, ובעקבותיו רוברט דויטש, נחמן אביגד

, ף"כשטען שהאות כ, אביגד נעזר גם בנימוק פלאוגרפי). ס" לפנה609-639( שנה 31שמלך דויטש (ס " לפנה6- עד ראשית ה7-צורתה מתאימה להופעותיה של אותה אות במאות ה

ותיארך את הבולות , מאוחר יותר דויטש חזר בו). 265-264, 1990 אביגד; 66,1999והלצר ).בדפוס, דויטש) (ס" לפנה698-727( שנים 29שמלך , לימיו של חזקיהו


יאשיהו ,חזקיהו. למעשה באים בחשבון לתיארוך הבולות שלושה ממלכי יהודהדברי אם נקבל כפשוטם את ). ס" לפנה642-698( שנה 55שמלך ביניהם במשך , ומנשה

' מלכים ב( של חזקיהו 14-שאירע בשנתו ה, המקרא על מסעו של סנחריב מלך אשור ליהודה, 23- ו7' הנזכרות בבולות מס, 21- וה19-הרי שבשנות מלכותו ה, )1ו "ישעיהו ל = 13' יח

אך מן התבליט , עדיין נתקיימה פעילות של גביית מסים מאותה עיר, השייכות לעיר לכיש, שהעיר חרבה לחלוטין ולא ייתכן שהעלתה מס, ולאור החפירות ידוע לנוהאשורי מנינוה

הנזכרת בכרונולוגיה 14-אם אכן השנה ה. ס" לפנה701שהיה בשנת , לאחר מסע סנחריבזמנו של חזקיהו מלך יהודה לא יהיה מתאים , המקראית תואמת את המציאות ההיסטורית

רונולוגיות הקשורות בימיו של חזקיהו על הבעיות הכ(לתיארוך של הבולות הפיסקאליות ).279-277, 1962 ראה תדמור 14- ובשנתו ה

למחציתה , בנו של חזקיהו, לדעתי יש לתארך את הבולות הפיסקאליות לימיו של מנשה : זאת מן הנימוקים הבאים. ס" לפנה7- הראשונה של המאה ה

, שה והגלה אותו לבבלהצבא האשורי אסר את מנ, )11, ג"ל(' לפי ספר דברי הימים ב.א, ניתן להניח שהמשבר במלכותו של מנשה. ולאחר מכן הוא חזר לכס מלכותו בירושלים

ולכן אין בידינו כל בולות המתוארכות לשנים הארוכות , 26-אירעו סביב שנתו ה, והגלייתו .הנוספות של מלכותו

רך העמידה לצו, ונזקק למערכת של גביית מס יעילה, מנשה העלה מס כבד לאשור. בהעלאת המס של מנשה נזכרת הן בכתובות של אסרחרון והן באלה של . בדרישות האשוריםס הובס הצבא האשורי " לפנה674בשנת ). 194 - 191, 1950ארד 'פריצ(יורשו אשורבניפל

בימי . של מנשה26-ושנתיים לאחר מכן חלה שנתו ה, של אסרחרון בשערי מצרים .ורי והתלות של יהודה באשור כבר נתרופפואשורבניפל כנראה שהלחץ האש

, שעברו כנראה בתחום יהודה, מנשה נאלץ לסייע למלכי אשור בעת מסעותיהם נגד מצרים.גהשלטון והלחץ . מה שהיה כרוך בהוצאות ניכרות והצריך גביית מסים מערי יהודה

של אשור וכוחה, )ס" לפנה656אחרי (האשוריים נתרופפו לאחר נסיגת האשורים ממצרים ועל כן אין בידינו . לפי עדות התעודות בכתב היתדות מגזר, ס" לפנה649ירד רק לאחר

.בולות פיסקאליות משנות מלכותו המאוחרות של מנשה הראינו לעיל כי קיים קשר הדוק בין השיטה של גביית המס הבאה לביטוי בטביעות .ד

הם מימי אביו של " למלך"קנקני . תלבין הבולות הפיסקאליו" למלך"בידיות הקנקנים מסוג וכל מערכת המיסוי הקשורה , ולפי העדות הארכיאולוגית הם יצאו מכלל שימוש, מנשהדומה שהשיטה של גביית המס של ). 2011אוסישקין (ס " לפנה701- חדלה לפעול ב, בהם

. הבולות הללו ירשה ישירות את זו של חזקיהושביניהן ישנן טביעות חותם של אחז , לול של בולות הבולות הפיסקאליות נתגלו בתוך מכ.ה

הממצא , לעומת זאת .)45-13, 2003דויטש (ס " לפנה8- משלהי המאה ה, וחזקיהו ופקידיהם, מימי מלכי יהודה האחרונים, אינו כולל כל בולות שיש בהן עוגן כרונולוגי מאוחר יותר

, ת המשתרעות על טווח זמן רחבכללו תעודו, ארכיונים מעצם טיבם. מימי יאשיהו או אחריו 7- וממחציתה הראשונה של המאה ה8-הארכיון שממנו באו הבולות הוא משלהי המאה ה

.אך לא משלהי ימיה של יהודה, ס"לפנה


לעומת זאת בכתובות ; בבולות הפיסקאליות בולט הכתיב החסר ללא אמות קריאה תוכיות.ויש הופעה , כתף הינום שמאותה תקופהשמסוף ימי ממלכת יהודה ובלוחיות הכסף מ, ערד

.מרובה יותר של אמות הקריאה בכתיבה העבריתמציגים , המערך של שמות הפקידים הממלכתיים והופעת העיטורים בבולות הפיסקאליות. ז

כמו אלה , תמונה שונה לחלוטין מזו שבאוספי בולות משלהי התקופה של ממלכת יהודה )2000שוהם (דוד - עירומ) 22-19', א1975אהרוני (מלכיש

. שנות מלכותו של מנשה מתאימות לשנות המלוכה המופיעות בבולות הפיסקאליות.ח, הימנעותם של חוקרים מייחוס תופעות שונות לימיו של מנשה נובעת מיחס המקרא אליו

. שכמעט אינו מציין אירועים של זמנו, מן אביגד עומדת התפיסה מאחורי התיארוך של הבולות לימי יאשיהו בתפיסתו של נח.ט

7- לשלהי המאה ה, שייכות לימי ירמיהו, )1986, אביגד(ידו -שפורסמו על, שכל הבולותשלא זוהתה על ידו , למרות שבאותו ארכיון נכללה גם בולה של חזקיהו מלך יהודה, ס"לפנה

).171-170, 1997דויטש (. לממלכת יהודה בימי מנשה התמונה הגאוגרפית העולה מן הבולות הפיסקאליות מתאימה.י

הסקרים . שאינה באה לביטוי בבולות, בימי יאשיהו הייתה התרחבות טריטוריאלית, ידי אבי עופר-ובאזור ההר על, ידי יהודה דגן- שנערכו על, הארכיאולוגיים באזור השפלה

ומספר מצומצם הרבה , ס לפני מסע סנחריב" לפנה8- הראו מספר רב של יישובים במאה ה .תמונה זו מתאימה היטב לימי מנשה. ס" לפנה7-במהלך המאה היותר התאריך המוקדם ביותר בבולות הוא מן השנה . שנים12 מנשה עלה למלוכה בהיותו בן .יא

הוא , עם התבססותו של הנער על כסא המלוכה, ייתכן שרק לאחר כשלוש שנים, השלישית ההסבר להיעדרן של שנות מלכותו וזה אולי, החל לארגן את המערכת של גביית המסים שלו

.הראשונות". ראשונה"שהיא גם , 14- מציינות את שנת המלכות ה3-2' הבולות הפיסקאליות מס.יב

מנשה הנער שימש . חוקרים שונים הציעו בעבר קיומה של קורגנציה בימי מלכותו של מנשהין שנות נחשבה גם לשנה הראשונה למני14- והשנה ה, שנה13כנראה כעוצר במשך

, 1951תילה (שהיו עשר שנים של עוצרות במלכותו של מנשה , ִתיֵלה הניח. ר.א. מלכותו שנים יש כאן 10אך במקום , יש כיום גם נתון אפיגרפי מסייע, דומה שלהנחתו זו). 157-153הרי , אם נכונים הדברים. שלטון משותף עם אביו חזקיהו, שנים של קורגנציה13-עדות ל

.ס" לפנה684ו של מנשה לכס המלוכה כשליט עצמאי הייתה בשנת ששנת עלייתוישם שרי חיל בכל הערים הבצורות : "... נכתב על מנשה14, לג' בדברי הימים ב.יג

שהופקדה בעריה השונות של , יש כאן אינדיקאציה לפקידות של מנשה, כלומר". ביהודהלעומת זאת אין במקרא כל . ליותואולי יש השתקפות של עניין זה בבולות הפיסקא, הממלכה

.מידע על המינהל בערי יהודה בימיו של יאשיהוכמה . הבולות הפיסקאליות תוארכו עם ראשית הופעתן לימיו של המלך יאשיהו, כאמור

מייתרים את הדיון על תיארוכן לימי , שהובאו לעיל, מן הנימוקים לתיארוכן לימיו של מנשהאך , נושא זה הוא מתעתע במידה רבה. קול הפלאוגרפיאחד הנימוקים היה השי. יאשיהו

7- או ראשית המאה ה8-נראה לי כי צורת האותיות מעידה יותר על תיארוך בשלהי המאה הבימיו של יאשיהו נתרופף . ס" לפנה6- וראשית המאה ה7-מאשר בשלהי המאה ה, ס"לפנה

ורבנה בידי הבבלים בשנת והאימפריה האשורית אף נפלה עם ח, הקשר בין יהודה לבין אשור


, שהייתה קיימת לפניו, יאשיהו לא נזקק עוד למערכת המיסוי הכבדה, לפיכך. ס" לפנה612 .ואף אין לנו עדות כלשהי במקרא למנגנון מנהלי מימיו לגביית מסים כזו

לשיוך של הבולות הפיסקאליות לימיו של מנשה יש השלכה על מועד שיקומה של והן שייכות , מופיע שמה של לכיש23- ו7, 3, 2' בבולות מס. II שכבהלכיש וייסודה של

שכן בשנים אלה , שנים אלה אינן יכולות להיות במלכותו של חזקיהו. 21-14-לשנים האם אכן , ניתן להציע, לפיכך. בעקבות מסע סנחריב, הרוסהIIIהייתה העיר של שכבה

נבנתה לפי IIהעיר של שכבה. שהעיר לכיש שוקמה בימיו, הבולות שייכות לימי מנשה, אך אין לכך כל נתון מתארך מן החפירות, בימי יאשיהו) 91, 2004(הנחתו של אוסישקין

, מימי החורבן של נבוכדנאצר מלך בבל, שכן כל הממצאים שייכים לסוף ימיה של השכבה של 14-שלכיש נבנתה מחדש בשנתו ה, ניתן לפיכך לשער. ס" לפנה586-588מן השנים

לאור החפירות בלכיש ברור . ס" לפנה684כלומר סביב שנת , מנשה או מעט לפני כן: IIוהיא נעדרת לחלוטין בשכבה , ס" לפנה701הגיעה לקיצה בשנת " למלך"שתופעת קנקני

החליפה את , שבכמה מהן מופיע שמה של לכיש, שיטת המיסוי של הבולות הפיסקאליותלמאה " למלך"יונות לתארך חלק מטביעות החותם מסוג אין כל סימוכין לניס". למלך"קנקני

העיר לכיש עמדה ). 2011, ותגובתו של אוסישקין; 2010ליפשיץ ואחרים (ס " לפנה7-הס " לפנה684- ל701בין , שנה16-בחורבנה לאחר מסע סנחריב תקופה קצרה בלבד של כ

ס עד " לפנה7- השל המאה" השלום האשורי" המשיכה להתקיים במשך ימי IIלכיש . לערך .ס" לפנה6-לחורבנה ברבע הראשון של המאה ה

וזמנו מצוי בין האופק של חורבן , מכיוון שאין ביהודה שכבות חורבן מימי מנשה, )או חותמות שלהן(אין בידינו גם בולות פיסקאליות , סנחריב לזה של חורבן נבוכדנאצר

).1994פינקלשטיין : ראהעל הארכיאולוגיה של ימי מנשה (מאתרי החפירות השונים

סיכום ומסקנות–הבולות הפיסקאליות הוא הראשון של בולה מסוג זה , "למלך/גבעֹן"גילוי הבולה הפיסקאלית עם הכתובת

. מקורן בשוק העתיקות, כל הבולות האחרות שנדונו כאן. בעבודה ארכיאולוגית מבוקרת, יר את התופעה בכללותה ובמלואהולהא, גילוי זה מאפשר דיון כולל בכל הבולות מסוג זה

.דבר שלא נעשה עד עתהאין בידינו עדיין מידע כיצד הן , אשר לשימושן המדויק של הבולות הפיסקאליות

גבי -נטבעו על, הבולות הפיסקאליות שנידונו כאן54 מתוך 18. ולמה הן חוברו, תפקדוכך , לים בצדם האחוריכלומר הם מחודדים או מעוג, terracotta docket - חפצים מסוג ה

היו מחוברות , מהן17, מאידך חלקן. ז"שהם שימשו כמעין קבלות או אישורים למוכוארבע מהן ; לפי טביעות של סיבי הפפירוס והפתילים בצדן האחורי, לתעודות פפירוסבכמה מן המקרים לא פורסם . או אריזות עשויות אריגים, קופסאות עץ, חוברו לחבילותלפיכך חלק מן הבולות הפיסקאליות חוברו במקור . ום של גב הבולותתיאור או תצל .וחלקן חוברו למשלוחים של סחורות שונות, לתעודות כתובות

, לבד מהתוספת של שם העיר גבעון לרשימת הערים המופיעות בבולות הפיסקאליותהן בשמות , כלל הדיון שלעיל גם תיקון של מספר פרטים של הקריאות כפי שפורסמו

ואף , יגור–שלא זוהתה קודם לכן , זאת לבד מתוספת עיר חדשה. המקומות והן בתאריכים .הצעה לזהות את שם העיר צרח עם חצור המקראית


לאור אופיין של . עד עתה לא נתגלה כל חותם שבו נחתמו הבולות הפיסקאליותו לתאריך ולעתים הוסיפ, ברור שהחותמות שימשו במשך שנה אחת בלבד, הכתובות בבולותלאור עובדת הזמן הקצר שבו . שהאריכו את תוקפם לעוד שנה או שנתיים, מספר קווקווים

ניתן להציע שהחותמות נעשו , ולאור התבוננות באופי חריתת הכתובות, שימשו החותמות .מעצם או משנהב ומתכת, שנעשו מאבנים שונות, שלא כמו החותמות המוכרים לנו, מעץ

מה שלא נתברר עדיין די , תלוי בדרך שימושן, ולות הפיסקאליותתפקידן המדויק של הב. אך מסתבר שללא כל ספק בולות אלה שימשו במערכת המיסוי של ממלכת יהודה, צרכו

שנכפו על התושבים , כלומר לעבודות כפייה, "מס עובד"במקרא מכוון תמיד ל" מס"המונח כלומר בתוצרת , ומן הכפרים בעיןהשדה נראה שהמס העיקרי נגבה מערי . ידי המלכות-על

שמאנשי הערים , ייתכן. המטעים והצאן, הכרם, קמח ומיבולי השדה, יין, שמן–חקלאית ). 35ג "כ' מלכים ב: השוה(שנשקלו במאזנים , ששולם בבצעי כסף, המסים נגבו בכסף

נראה . משאת או מס אחר, מכס, האם זהו מעשר, בבולות לא צוין שם המס ששולםהשלטון , שנועדו עבור כובש זר, ו של המיסוי נועד לתשלומי המסים הכבדיםשעיקרבמקרא אין כל תיאור ישיר של שיטת המיסוי . שממלכת יהודה התקיימה בחסותו, האשורי

והמידע שברשותנו על מערכת המיסוי הוא כולו ממקורות , שנהגה ביהודה ובישראלועתה גם הבולות , "למלך"סוג טביעות החותם מ, חרסי שומרון–ארכיאולוגיים , שמדינה אינה יכולה להתקיים ללא מערכת מיסוי מוסדרת, ברור מאליו. הפיסקאליות

וזרעיכם ): "17-11(' ח' שבשמואל א, ורמזים על מערך המיסוי כלולים במשפט המלך על המיסוי אנו למדים גם מכמה מן האוסטרקונים[...]". צאנכם יעשֹר [...] וכרמיכם יעשֹר

נאמר שמקורו (בעיקר חשוב לעניין זה אוסטרקון ממקור בלתי ידוע . 'של תקופת הברזל בשם נזכרות כמויות כסף ). 163-151 2003(ידי אסתר אשל -שפורסם על, )במערב הר חברון

מונח זה שימש ; "ערכך"וכמו כן נזכרים תפקידו של הסופר בגביית הכסף והמונח , ששולמו, גם במערך המיסוי, אבל שימש כנראה, )23, 17, 12 ז"ויקרא כ (בעיקר לתשלומי הקודשיםה מלך מצרים לצורך העלאת המס לפרעה נכ" הארץהעריך את"שכן מסופר על יהויקים ש

כמו , וזאת בספרות היראטיות, 16-באותו אוסטרקון נזכרת גם השנה ה). 35, כד' מלכים ב( .בבולות הפיסקאליות

-31, כז; 24ו "כ' דברי הימים א(או כנראה בשם אוצרות מקומות ריכוז המס בעין נקר, הגיעה למקום שבו נחשפה, הבולה של גבעון ). ועוד18' לו; 29-27, לב' דברי הימים ב; 25

.הבית-שהיו אולי בסביבות הר, כנראה מאחד מבנייני האוצרותוהשנה נזכרת בראש הכתובת שבבולות , גביית המס הייתה לפי מכסה שנתית

ציון שנים דומה מובא . מופיעות בבולות26-ציון השנים מן השלישית עד ה. אליותהפיסקבהם , IIלצורך ציון שנת הבציר של היין גם בכמה כתובות בדיו על קנקני יין מלכיש שכבה

השנים הנזכרות שם הן התשיעית והרביעית . הכוונה כנראה לשנות מלכותו של צדקיהוגם שם ציון השנים עד השנה העשירית מובא ). 2124-2123, 2113-2112, 2004למייר (

. שבו השנה נכתבה בספרות היראטיות, "ערכך" שבאוסטרקון 16-לעומת השנה ה, במלים .כך הוא הנוהג של ציון השנים גם בבולות הפיסקאליות

, גבים, קעילה, ארב, נציב, לכיש, אלתולד: הערים הנזכרות בבולות הפיסקאליות הןהרשימה . זיף וגבעון, אדורים, צריח, שוכה, צאננים, גבעה, פקה, בתול, תג, יגור, מעון

האזורים . השפלה והנגב, הר יהודה, אזורי בנימין: כוללת את כל אזוריה של יהודה הגרעינית


למפת התפוצה של טביעות , דומים באופן כללי, הערים שנזכרות בבולות הפיסקאליותשל שייכת לקבוצת הבולות , אם אכן הבולה של גת). 166, 1999וון " (למלך"החותם

, הדבר מעיד על שליטתה של יהודה גם בעיר זו, ס" לפנה7 - הפיסקאליות מראשית המאה הרוב הערים הנזכרות מופיעות גם ברשימת ערי יהודה . שהייתה קודם לכן בשלטון פלישתי

ידורה של רשימת סונראה שיש לבולות גם השלכה אפשרית על זמן , ו"אשר ביהושוע טאולי לצורכי , של הרשימה) לאו דווקא חיבורה הראשוני(או על זמן עריכתה , ערים זו

.המיסוי המתבטא בבולות הפיסקאליותלפיכך השנים . ייחסנו את הבולות לימי מלכותו של מנשה בן חזקיהו מלך יהודה

החורבן האשורי ימי מלכותו הארוכים של מנשה חלו בין . ס" לפנה672-695שבבולות הן ך אין ידיעות רבות "בתנ. ס" לפנה586ס ובין החורבן הבבלי של " לפנה701ביהודה בשנת

אם אכן זה זמנן של . בשל היחס השלילי כלפיו מצד מחבריו, על תקופת מלכותו של מנשהוזו , ס" לפנה7-זהו עוגן כרונולוגי ראשון למחציתה הראשונה של המאה ה, הבולות הללומסתבר לפיכך . ע חשובה לתקופה נעלמה בתולדותיה של ממלכת יהודהתוספת מיד

ערים וכפרים רבים 46שהחריב , זמן קצר לאחר מסע סנחריב, שבראשית מלכותו של מנשהכולל את העיר השנייה , הוא שיקם את יהודה ובנה מחדש כמה מן הערים, נוספים ביהודה

המינהל החדש . המינהל הממלכתיהוא שיקם גם את מערכת. לכיש–בחשיבותה בממלכה לעומת , ו"כמו ברשימת ערי יהודה אשר ביהושוע ט, מחוזות12היה אולי מבוסס על

החלוקה לארבעה מחוזות , בימי חזקיהו. החלוקה לארבעה מחוזות משלהי ימי אביו חזקיהו, חברון–שבהן מופיעות ארבע ערים כמוקדי המיסוי , "למלך"בלבד באה לביטוי בטביעות

שונה , מנשה הקים מערך מינהל ומיסוי חדש, נראה שלאחר מסע סנחריב. זיף וממשת, שוכהובא , מינהל זה היה גם שונה מזה שהוקם בסוף ימיה של ממלכת יהודה. מזה של קודמו

.שזמנן הוא בסמוך לחורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, )הרוזטה(לביטוי בטביעות הוורדה מספקות , הבית-חת מהן נחשפה במפעל של סינון העפר מהרשא, הבולות הפיסקאליות

, האונומסטיקון, האפיגרפיה, לנו מידע על שפע של נושאים מתחומי המינהל הקדום .ס" לפנה7-הגיאוגרפיה ההיסטורית וההיסטוריה של יהודה במאה ה


)זאב ראדובן: צילום" (ֺלמלך/בעןֺ ]גֺ [" תצלום של הבולה : 1איור

)מיכאל סמילנסקי: ציור" (ֺלמלך/בעןֺ ]גֺ "[ ציור של הבולה : 2איור


".למלך/גבען/השנ? ב " שחזור מלא של הבולה עם הכיתוב : 3איור

ביבליוגרפיה

1990 אביגדN. Avigad, Two Hebrew “Fiscal” Bullae, IEJ 40 (1990), 262-266.

1997אביגד וזאס .קורפוס:ראה

1962אהרוני ירושלים , מוסד ביאליק, גיאוגרפיה היסטורית, ארץ ישראל בתקופת המקרא, אהרוני. י

1962. 1975אהרוני

.1975ירושלים , י ועתיקותיה"מוסד ביאליק והחברה לחקירת א, כתובות ערד, אהרוני. י 'א1975אהרוני

Y. Aharoni, Investigations at Lachish (Lachish 5), Tel Aviv University, Tel Aviv 1975.

2011אוסישקין D. Ussishkin, The Dating of the LMLK Storage Jars and its Implications:

Rejoinder to Lipschits, Sergi and Koch, Tel Aviv 38 (2011), 220-240.


1924אולברייט W. F. Albright, The Assyrian March on Jerusalem, Isa. X, 28-32,. AASOR 4

(1924), 134-140. 2005אחיטוב

- ישראל וממלכות עבר הירדן מימי בית-אסופות כתובות מארץ, הכתב והמכתב, אחיטוב. ש .2005ירושלים , מוסד ביאליק, ראשון

1955 'א, אנציקלופדיה מקראית .503טורים , 1955 'אנציקלופדיה מקראית א, אפקה. ע .519טורים , 1955 'אנציקלופדיה מקראית א, ארב. ע

1971' ו, אנציקלופדיה מקראית .649טורים , 1971 'אנציקלופדיה מקראית ו, צנן, צאנן. ע

2009אפעל ונוה I. Eph'al and J. Naveh, The Jar of the Gate, in: J. Naveh, Studies in West Semitic Epigraphy, Magness Press, Jerusalem 2009, 439-449.

2003אשל E. Eshel, A Late Iron Age Ostracon Featuring the Term לערכך, IEJ 53 (2003), 151-163.

2000ברנדל B. Brandl, Bullae with Figurative Decoration, in: D. T. Ariel (ed.), Excavations at the City of David, 1978-1985, Vol. VI, Inscriptioins, Qedem 41 (2000), 58-74.

2005ברקאי G. Barkay, Iron II Seal Impression, in: Dothan I, Remains from the Tell,

(1953-1964), Eisenbrauns, Winona Lake 2005, 171-172. 2009ברקאי

חותמות מימי הבית הראשון , )ו, שיר השירים ח" ( ליבך- ותם עלשימני כח", ברקאי. גדברי , מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, )עורך(מירון . א: בתוך, שנחשפו בירושלים

.123 -97, )2009 (הכנס העשירי 2006ברקאי וצוויג

גרינהוט .צ, ברוך. א: בתוך, ח ראשוני" דו–הבית -פרויקט סינון העפר מהר, צויג.ברקאי וי.ג, )2006 -ו"תשס(, הקובץ האחד עשר, חידושים בחקר ירושלים, )עורכים(פאוסט .וא

213- 237 ' א2006ברקאי וצוויג

אור חדש על , הבית- ממצאים חדשים שהועלו בפרוייקט סינון העפר מהר, צויג.ברקאי וי.ג .46 -7) 2006 (175 אריאל, הבית- הר

2007ברקאי וצויג מירון . א: בתוך, ח מוקדם שני"דו, הבית- ידושים במפעל סינון העפר מהרח, צויג.ברקאי וי.ג

.66 -27, )2007 (דברי הכנס השמיני, מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, )עורך(


1985גרינפלד J. Greenfield, A Group of Phoenician City Seals, IEJ 35 (1985), 129-134.

1996דגן ספר (ה " כארץ ישראל, ו"יהושוע ט' החלוקה למחוזות על פי סערי שפלת יהודה ו, דגן.י

.146 -136, )1996) (אבירם.י 1997דויטש

אוסף שלמה , בולות עבריות מימי ישעיהו ועד חורבן בית ראשון, מסרים מן העבר, דויטש.ר .1997, יפו העתיקה, הוצאת מכרז ארכיאולוגי, מוסאיוף וקורפוס מעודכן

2003דויטש R. Deutsch, Biblical Period Hebrew Bullae, The Josef Chaim Kaufman

Collection, Archaeological Center Publication, Jaffa 2003. 'א2003דויטש

R. Deutsch, A Hoard of Fifty Hebrew Clay Bullae from the Time of Hezekiah, in R. Deutsch (ed.), Shlomo, Studies in Epigraphy, Iconography, History and Archaeology in Honor of Shlomo Moussaieff, Archaeological Center Publication, Tel Aviv-Jaffa 2003, 45-98.

2011דויטש R. Deutsch, Biblical Period Epigraphy, the Josef Chaim Kaufman Collection,

Seals, Bullae, Handles, Vol. II, Archaeological Center Publications, Jaffa 2011.

דויטש בדפוסR. Deutsch, Six Hebrew Fiscal Bullae from the Time of Hezekiah, (in print).

1999דויטש והלצר R. Deutsch and M. Heltzer, West Semitic Epigraphic News of the 1st

Millenium BCE, Archaeological Center Publication, Tel Aviv 1999. 2003היידה

M. Heide, “One Sack for a Beqa' of Jerusalem”, A Puzzling Ostracon from the Shlomo Moussaieff Collection, in: R. Deutsch (ed.), Shlomo, Studies in Epigraphy, Iconography, History and Archaeology in Honor of Shlomo Moussaieff, Archaeological Center Publication, Tel Aviv-Jaffa 2003, 105-131.

1962הרן .965 -964טורים , )1962 ('ד אנציקלופדיה מקראית, מכס.ע, הרן.מ

1999וון A. G. Vaughn, Theology, History and Archaeology in the Chronicler’s

Account of Hezekiah, Scholars Press, Atlanta 1999. 1985ויינפלד

.181, 1985רמת גן , במדבר, ך"אנציקלופדיה עולם התנ, מכס, ויינפלד. מ


1985כהן רמת -ירושלים, ת רביביםהוצא, )הופמן.עורך י(ירמיהו , ך"אנציקלופדיה עולם התנ, כהן.ח

.146-145, 1983, גן 1954לוונשטאם

.401 – 400טורים , 1954' ית באנציקלופדיה מקרא, גבים. ע, לוונשטאם. א.ש 2010ליפשיץ ואחרים

O. Lipschits, O. Sergi and I. Koch, Royal Judahite Handles: Reconsidering the Chronology of the lmlk stamp Impressions, Tel Aviv 37 (2010), 3-32.

2004למייר A. Lemaire, Hebrew Inscriptions, in: D. Ussishkin (ed.), The Renewed

Archaeological Excavations at Lachish (1973-1994), Tel Aviv 2004, (Vol. IV), 2099-2132.

2008מאיר A. M. Maeir, Zafit, Tel, The New Encyclopedia of Archaeological

Excavations in the Holy Land (E. Stern, ed.), Vol 5 (Supplementary Volume), 2008, 2079-2081.

1950מזר .419טורים , 1950 'אנציקלופדיה מקראית א, אלתולד. ע, )1950(מזר . ב

1994פינקלשטיין I. Finkelstein, The Archaeology of the Days of Manasseh, in: M. D. Coogan,

L. C. Exum, L. E. Stager (eds.), Scripture and Other Artifacts, Westminster John Knox Press, Louisville, Kentucky 1994, 169-187.

1950ארד 'פריצJ. B. Pritchard (ed.), Ancient Near Eastern Texts, Relating to the Old

Testament, Princeton University Press, Princeton 1950. 1997קורפוס

N. Avigad (Revised and completed by B. Sass), Corpus of West Semitic Stamp Seals, Israel Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem 1997.

1971קלאי .94 - 93 טורים, )1971 ('אנציקלופדיה מקראית ו, עדולם.ע, קלאי .ז

1998קלטר R. Kletter, Economic Keystones, The Weight System of the Kingdom of

Judah, Sheffield Academic Press, Sheffield 1998. 2000שוהם

Y. Shoham, Hebrew Bullae, in: D. T. Ariel (ed.), Excavations of the City of David 1978-1985, Vol. VI, Inscriptions, Qedem 41 (2000), 29-57.

1962תדמור .310 - 245ים טור, )1962(' דאנציקלופדיה מקראית. כרונולוגיה.ע, תדמור.ח


1951תילה E. R. Thile, The Mysterious Numbers of the Hebrew Kings, Chicago 1951.

A Fiscal Bulla from the Slopes of the Temple Mount – Evidence for the Taxation System of the

Judean Kingdom

Gabriel Barkay A small fragment of a clay bulla was discovered in the wet sifting carried out at Tzurim Valley National Park, the site of the Temple Mount Sifting Project. The bulla carries an Ancient Hebrew inscription: "[g]b'n/lmlk", i.e. "Gibeon, for the King". The bulla originates from the eastern slope of the Temple Mount, descending into the Kidron Valley. The bulla belongs to a group of bullae which were called by N. Avigad "Fiscal Bullae". Presently we know more than 50 bullae of this type. They comprise two groups, one with names of cities in the kingdom of Judah, and the other with names of royal officials. All the fiscal bullae known until now come from the antiquities market, and our bulla is the first one to come from a controlled archaeological project. This bulla enables us to fully illuminate and discuss the entire phenomenon of the fiscal bullae. The article includes a full list of the previously published fiscal bullae, with a thorough discussion and correction of some of the initial readings. The bullae include names of 19 different cities of Judah, and dates of the reign of one of the Judean kings, usually in hieratic numerals, as well as the particle "lmlk", "for the king".

The components of the inscriptions are discussed, as well as the geographical history of the bullae, and its comparison to the list of Judean cities in Joshua 15: 20-63. The fiscal bullae represent a taxation system from the different Judean cities, based on yearly taxes, which probably replaced the previous one, reflected in the royal Judean jars and their seal impressions, from the time of King Hezekiah. The discussion includes the characteristic details of the taxation systems of the Samaria Ostraca and the "lmlk" jars, in comparison to the fiscal bullae. A detailed discussion of 13 different arguments is brought to suggest the dating of the fiscal bullae to the time of King Manasseh, Hezekiah's son (698-642 BCE). The mentioning of Lachish in some of the bullae is directly connected to the question of the date of the reconstruction of that city's level II. The city is mentioned to pay its taxes in the 19th and 21st regnal years, which could not be in the reign of Hezekiah as the city was destroyed by Sennacherib in 701 BCE, which was Hezekiah's 14th regnal year. According to our suggestion, Lachish was restored after being in ruins for about 16 years, by King Manasseh, rather than Josiah, as previously suggested.

The discovery of the fiscal bulla with the name of Gibeon from the slope of the Temple Mount, authenticates all the other fiscal bullae, and enables us to study a variety of subjects connected to the history of Judah in the 7th century BCE.

Documents

Fiscal Bulla