המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

משתמשים יקרים:

זו מחברת אחרונה בהחלט. נמצא בה כל החומר מהשנה פרט לפיסקה שלא למדנו שניתן למצוא בסילבוס המקוצר.

מנהלי יהיה הרבה יותר טוב. מבטיחות. מקוות שתהנו,

עדי ולי.

מבוא לדיני משפחהמשפחה מהי?

אין הגדרה חד משמעית במשפט של "משפחה". האם תנאי של נישואין הוא הכרחי למשפחה?

מהמשפחות בישראל הן משפחות קלאסיות שנישאו כדת. 50%למעשה, רק כ-

החוק מתייחס למשפחות חד הוריות, משפחות של ידועים בציבור, משפחות של בני דתות שונות...

מהמשפחות הן חד מיניות. החוק חייב לתת מענה רלוונטי לנושא. 2-2.5%לפי הערכה

יש מעורבות חזקה מאד של שני סוגי נורמות בעלות התייחסות שונה מאד. נורמה דתית ונורמה חילונית.

יש תקדימים של פס"ד שנוגעים בעניין החד מיניים.

:מספר נושאים בדיני משפחה

ירידת הנישואין

מכל הזוגות, מצהירים שלא יתחתנו אלא יהיו ידועים בציבור לאורך כל חייהם. 10%כיום כ

מהנשואים בישראל נישאו10% שנים ]בעיקר אבל לא רק בקפריסין[. כ10 מאשר לפני 10מספר הישראלים שנישאים בחו"ל עלה פי

. כל אלה חיים במודל של ידועים בציבור.50% לא מתחתנים, ובשבדיה כ 30%בחו"ל. גם בחו"ל מספר הנשואים קטן, בגרמניה כ

מזונות

, שיהיה בידי רשויות הרווחה. השאלה: האם הילדים צריכים לשלם80משפחה שגרה מרמת השרון, החליטה שעדיף שהאבא כבן

שח מזונות בחודש. 3000, נראה שכן. והבן חוייב לשלם כ1959מזונות לאב. עפ"י החוק לתיקון דיני משפחה מזונות

צו איסור מפגשיםבנ"ז חרדים מתגרשים. בהסכם הגירושין בין הצדדים הופיעו הסעיפים הבאים:

הילדים נשארים ברשות האם. א.הדירה נשארת של האם. ב.איסור על האישה להכניס חבר עתידי או בן זוג לדירה. ג.

ההסכם קבע כי סמכות השיפוט בכל הקשור להסכם הגירושים היא לביד"ר.

לאחר הגירושין התברר שהאישה לסבית, והיא הכניסה את בת- זוגה לדירה שהוציא צו נגד בת הזוג החדשה. האישה פנתה לבגץ וטעה

לחוסר מכות של ביד"ר לדון בנושא.

בג"צ קבע כי ביה"מ האיסור שנקבע בהסכם נוגע רק לגבר ולא לאישה, והצו של ביד"ר לא ניתן במסגרת הסמכות שהוענקה לביד"ר

בהסכם הגירושין, גם הטענה שהצו הוצא לטובת הילדים נדחתה ע"י בג"צ.

הסכם ממון לחברים

חוק יחסי ממון בין בני זוג מסדיר את עניני הרכוש בין בני זוג נשואים או שעומדים להינשא. בין היתר מסדיר הסכמי ממון בין בני זוג.

השאלה- האם זוג ידועים בציבור נחשבים העיני בימ"ש כזוג נשוי?

הקריטריונים לבדוק אם בני זוג הם ידועים בציבור הם יחסי מין ומשק בית משותף.

נורמה דתית ונורמה חילונית

בלבד המשתמש על האחריות !1

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

הדין הדתי שולט בישראל בנושאים מסוימים בדיני משפחה. לפיכך עלינו לברר באילו נושאים שולט הדין הדתי ומהי מידת שליטתו. כפי

שנראה, בלק מהנושאים שולט הדן הדתי שליטה מלאה, בחלקם שליטה חלקית ובחלקם- אינו שולט כלל.

הדין הדתי יחסית לדין החילוני קפוא, נשאר במקום. הדין האזרחי משתנה במהירות, כמעט במהירות השינויים בחברה.

מ הדין הדתי יחסית לדין החילוני קפוא, נשאר במקום. הדין האזרחי משתנה במהירות, כמעט במהירות השינויים בחברה.

מהו מקור השליטה של הדין הדתי במשפחה?

מקור הסמכות של הדין הדתי הוא במשפט העותומני. יש מספר דמויות אקדמיות שהשפיעו על בתי המשפט, ושינו פסקי דין. למשל

ד"ר שרשבסקי – יש לו ספר, טקסטבוק במספר תחומים.

שרשבסקי ניסה "לעשות סדר" במונח משפחה – כלל כל אותם אנשים שביניהם קרבה שיסודה בקרבת דם או בנישואין. כלומר, שאחד

הוא צאצא של השני או ששניהם צאצאים של אותו אדם.

גם בעניין הנישואין ניסה שרשבסקי "לעשות סדר" וקבע כי נישואין הם התקשרות לחיים משותפים האם ידועים בציבור קיבלו הכרה?

גולדשמיט-ההכרה המשפטית בנישואין לא זהה להכרה בידועים בציבור, וזה בגלל שאלת הסטטוס.

סמכויות והגדרות

ככלל, עלינו להבחין בין שתי שאלות: סמכות שיפוט- לאיזו ערכאה לפנות? א.הדין המהותי - עפ"י איזה דין תפסוק הערכאה? ב.

סמכויות

ישנן שלוש סוגי סמכויות:

לבימ"ש מסויים, ולו בלבד, הסמכות לטפל בסוגיה מסויימת. סמכות ייחודית-למשל :

ענייני נישואין וגירושין נידונים בבי"ד דתי בלבד ..1

לחובד"ר קובע כדלקמן: 2ס'

עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים. לבית המשפט למשפחה סמכות ייחודית לדון בשאלת אבהות. .2

-לשתי ערכאות או יותר יש סמכות מקבילה לטפל בסוגיה מסוימת-ניתן לבחור בין פניה לערכאה אחת לבין פניהסמכות מקבילה

לערכאה אחרת. כוונת המחוקק הייתה להעמיד בפני האזרח שתי אופציות, אך מרגע שבחרת לא תוכל לחזור בך. עם זאת, יהיו

מקרים בהם למרות שבחרת בערכאה אחת, תוכל בשלב מאוחר יותר לפנות לערכאה אחרת. לכל אחת מהסמכויות יש ערכאת ערעור

משלה.

-ניתנת לאחד הצדדים אופציה לבחור לאן לפנות. הדוגמא הכמעט בלעדית היא תביעת מזונות של נשים. סמכות עפ"י ברירה

לחושד"ר הוא סעיף הסכמה והוא קובע כדלקמן: 9ס'

" או בפקודת1947-1922 ל"דבר המלך במועצתו על ארץ-ישראל 51בעניני המעמד האישי של יהודים כמפורט בסעיף הירושה, אשר בהם אין לבית דין רבני שיפוט יחודי לפי חוק זה, יהא לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים

בדבר הביעו הסכמתם לכך.

לדבר51 יש סמכות שיפוט מקבילה אם הצדדים הסכימו על כך – רק עניינים הקבועים בסעיף בכל הנושאיםתוצאת האמור הינה כי

המלך במועצתו.

: לפקודת המלך במועצתו 51 ענייני המעמד האישי- ס'

47 סימן

קובע כי במקרים בהם יש סמכות שיפוט לבימ"ש אזרחי, אך הדין על-פיו ידון ביהמ"ש הוא הדין הדתי. דהיינו, קיימת אבחנה בין

הסמכות לבין הדין המהותי החל. האבחנה חשובה כי רוב הבגצים נגד בתי הדין הרבניים נובעים מאי יישום הדין הרלוונטי. דיין מפעיל

דין דתי באופן שונה לחלוטין מאשר שופט אזרחי. כלומר – הדין הולך אחרי הדיין.

בלבד המשתמש על האחריות !2

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

: - רשימת ענייני המעמד האישי 51 סימן

נעדרים. דין; נכסי קטינים; פסולי של יוחסין גירושין; מזונות; כלכלה; אפוטרופסות; כשרות נישואין; ענייני ענייני

: כפולה הרשימה משמעות

.טריטוריאלי חוק ולא הדתי הדין שהוא אישי דין עקרונית חל האישי המעמד בענייניא.

.דתי ד"בי של שיפוט עקרונית חל האישי המעמד בענייניב.

(.שיורי )האזרחי הדין חל – אישי מעמד שאינם התוצאה- בעניינים

. האישי לדין הנוגע בכל, רבים סייגים אלו לאמירות

: רשימת העניינים המשתייכים למעמד האישי הצטמצמה וכדלקמן

מהרשימה. פורמאלית נמחקו – וירושה אימוץ

- קובע כי ביד"ר יכול לקנות סמכות לדון בענייני אימוץ מכוח הסכמת הצדדים, כולל ההורה המאמץ, ואם המאומץ הואחוק האימוץ

קטין נדרשת הסכמת היועמ"ש. הדין שיחול- הדין האזרחי, דהיינו-חוק האימוץ. הפסיקה קבעה כי בי"ד דתי שדן בנושא מחוייב לכל

ההלכות, כולל הלכות שנפסקו ע"י בימ"ש עליון.

- צוואות וירושות נמחקו מן הסימן בגלל החוק האזרחי. צריך את הסכמת הנוגעים בדבר ואת הסכמת המדינה )יועמ"ש(חוק הירושה

כדי לדון בבד"ר.

ענינים שהזיקה לדין הדתי נחלשה

' נתנו התייחסות לענייני נכסי נעדרים,78' ולאחריה חוק האפוטרופסות משנת 44 – פקודת האפוטרופוס משנת ניהול נכסי נעדרים

לפיה ענייני נכסי נעדרים הינם חלק מענייני המעמד האישי. עם זאת, היות וקיים נושא המסדיר את51אך לא ביטלו את קביעת סימן

הסוגיה , בי"ד דתי הדן בעניינים אלו מחוייב להכריע בהתאם להוראות חוק זה. ואולם, במקרים של חסר בחוק, וכן לצורך פרשנות

החוק- הוא יכול להחיל את הדין הדתי. יצוין, כי היות החוק מסדיר את הנושא בצורה מפורטת מעטות הן הפניות לביד"ר בתחום זה.

- חוק הכשרות המשפטית מסדיר את התחום, למעט עניינים פעוטים שניתן למצוא להם מענה בפקודת פשיטת הרגל.פסולי דין

עקרונית, ניתן להביא עניינים אלה בפני בי"ד דתי. בפרקטיקה, קשה לראות למה.

.העליון ש"ביהמ של מצמצמת פרשנות עקב נמחק – אבהות קביעת

לא נמחק,51- חוק הכשרות המשפטית המסדיר את היחסים בין הורים לילדים ובין אחריות מבוגר וקטין. אמנם ס' אפוטרופסות

וקיימת אפשרות לפנות לבי"ד דתי, אך חשוב לזכור שביה"ד מחוייב לאמור בחוק זה.

– המזונות מענייני חלק : האישי הדין זיקת את שמחלישים חוקים חילוניים נחקקו ברשימה, אך פורמאלית עדיין קיימים חוק

(.מזונות)משפחה דיני לתיקון וחוק אפוטרופסות

. הזוג בני בין ומזונות וגירושים נישואים ענייני- האישי המעמד ענייני בגדר שנותר מה למעשה

עניינים בהם הדין האישי שולט שליטה חזקה או מוחלטת:

- עניינים אלו נמצאים בשליטה מלאה של בתי הדין הרבניים. הדתיים רצו להרחיב סמכות זו, והחילוניים רצוענייני נישואין וגירושין

שרק האקט הפורמלי יהיה בידי בתי הדין הרבניים.

הוכרע באופן מוחלט שענייני נישואין וגירושין כוללים בנוסף לאקט הנישואין והגירושין עצמו גם הצהרה על תוקף נישואין, כשרות

להינשא והצהרה על בטלות נישואין.

ענייני נישואין וגירושין במשפט העברי

עפ"י המשפט העברי נישואין כוללים קידושין וחופה. נבחן להלן ענייני הנישואין והגירושין , ונדון בשאלה לאיזו ערכאה תהיהנישואין:

הסמכות לדון בעניינים אלו.

קידושין

מודל האירוסין הקדומים במשפט העברי היווה כמעין הצהרה של בנה"ז לקשר של נישואין.

בלבד המשתמש על האחריות !3

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

המשפט העברי מדבר על דרישה לזיקת אישות בלתי שלמה. דהיינו, אי אפשר להתיר את ההתחייבות ללא גט, אך ההתחייבות אינה

שלמה כיוון שעפ"י המשפט העברי האישה עדיין לא בבעלות הגבר. תוצאת האמור הינה כי לאישה שהתקדשה אסור לקיים יחסי אישות

עם אף אחד, גם אם לא זה שהתקדשה לו, וכדי שתהיה לה אפשרות לקיים יחסי אישות עם בעלה עליהם להיות נשואים.

ע"מ שתהא לה אפשרות לקיים יחסי אישות עם בעלה, הוא צריך להיות בעלה, ובשלב הקידושין עדיין אין קשר חוזי מלא. בימי

, אוחדו11התלמוד, היו חייבים לעבור שנים-עשר חודשים עד שהייתה חופה, ואז הנישואין היו נכנסים לתוקף, באיזור המאה ה-

הקידושין והחופה, לאותו מועד, אז התפתח המושג של שידוכין, שהחליף את הקידושין, למרות שהוא לא יצר התחייבות לא שלמה כמו

הקידושין.

- מה בעצם קורה בשידוכים? משדכים נער ונערה, ללא חיוב בדין, אבל יש כוח חברתי בחברה הספיציפית, שאומר שאם היהשידוכין

שידוך, אזי הם לא יתראו עם אחרים, הם כן יהיו מיועדים זה לזה, ואם מי מהצדדים יתנהג לא בצורה המתאימה לשידוך, תוטל סנקציה

חברתית.

נשאלה השאלה האם שידוכין בהגדרה הרחבה )הבטחת נישאוין שייכים לענייני נישאוין. נקבע כי שידוכין והבטחת – בבידמ סידס

נישואין זו הבטחה חוזית )הסכמות בין בני אדם( ונגדרת מתפיסת החוזה בע"פ או בכתב. ההלכה שידוכין והבטחת נישואין הם סמכות

אזרחית בלבד ואינן בגדר ענייני נישואין.

הנפקות של הקידושין

האם הקידושין האלו, הצהרה שיש בה הבטחה לקשר ומה הנפקות המשפטית שלה? ולאן תופנה התביעה של נושא זה? ההחלטה של

הפסיקה הישראלית היא חד משמעית בנושא הזה, מכיוון שישנו חוזה ואין עדיין משפחה, אפשר לפנות לביהמ"ש.

- משום שמדובר בנושא שיכול להוביל לנישואין, יש לפנות לבי"ד הרבני.שרשבסקי

הצהרת רווקות

הצהרת רווקות ברבנות הינה בסמכות ייחודית של בי"ד רבני. נושא זה הינו חלק מכשרות הנישואין, ונושא כשרות הנישואין הוא בתוך

לבי"ד רבני. הסד"א מאפשר לערכאה שיפוטית לקבוע עמדה מסויימת שחשובה בי"ד הרבני, יחד עם זאת אין זה אומר שצריך לפנות

לדיון שלפניו גם אם ההחלטה הזו לא בסמכותו השיפוטית. קרי אפשר לפנות לביהמ"ש לדיני משפחה, לא למטרת דיון נישואין וגירושין,

אלא לעניין עסקי, הנובע מסכסוך משפטי, ובמהלך הדיון העסקי, ביהמ"ש צריך לברר שאלה אם פלוני נשוי לאלמונית? אזי לעניין זה

הוא ייקבע וזה יהא נכון לעניין זה, ואין אפשרות לעשות שימוש בהחלטה זו בבי"ד רבני.

מתנות בין בני זוג

באם אדם נותן לאשתו מתנה, ומאוחר יותר יש סכסוך הכולל בתוכו את המתנה, ואקט המתנה לא מושלם. האם נושא זה הוא תחת

חל. לא ענייני נישואין וגירושין ולכן הדין האישי לאנישואין וגיטין? הפסיקה קובעת בצורה חד-משמעית כי נושאי מתנות בין בני זוג, הם

חוק המתנות הוא חוק אזרחי וחוק החוזים הוא חוק אזרחי, וכל היחסים הם יחסים של חוזה ומתנה, ולכן חל החוקפס"ד זיסרמן -

האזרחי, ולא הדין הדתי.

המקרקעין רישום בלשכת שמו את ורשמה במתנה מהוריה שקיבלה הדירה מחצית, במתנה, בעלה, למשיב נתנה המערערת :עובדות

למתן המחוזי המשפט לבית האחרונה עתרה, המערערת נגד גירושין תביעת המשיב משהגיש(. מטומטמת )מחצית אותה של כבעלים

הנישואין חיי קטיעת לפיו, מפסיק תנאי בחובו כלל המתנה שהסכם בטענה, הדירה על הבעלות מרישום המשיב של שמו למחיקת צו

.התביעה את דחה המחוזי המשפט בית. למערערת ולהשבתה המתנה לבטלות יביאו המשיב מצד גירושין תביעת והגשת התקינים

למשנהו אחד זוג-בן שנותן מקרקעין מתנת כי, תקינים ונישואין שיתוף חיי ממהלך להסיק ניתן אם, השאלה על שנסב, הערעור מכאן

. שרטון על יעלו הנישואין חיי - וכאשר - אם לנותנה תחזור המתנה לפיו, מכללא תנאי כוללת

מטעמים. בו שאין מה את לו להוסיף מקום ואין, ההסכם שלמות בעניין ספק נותר לא, כך עקב בנכס בזכויות רישום"... :208 עמוד

. המתנות לשאלת השיתוף מחזקת ההיקש בדבר המערערת טענת את לדחות מציע אני אלה

שהן מתנות של טיבן. משיב נתנה אשר המתנה של סופיותה תחת לחתור המערערת של מניסיונה מסתייג הייתי, לכך מעבר גם. 5

היה, היחסים התערערות של מצב צופה היה המעניק אם כי, איפוא ברור. למקבל המעניק בין וחיבה קירבה שקיימות בשעה ניתנות

מיוחד אינו זה דבר. אחרת בדרך בין מפסיק תנאי ידי-על בין, זה במצב המתנה השבת מבטיח שהיה, כלשהו מנגנון להוסיף דואג

כמעט הופכת הייתה זוג-בני בין במתנה מכללא מפסיק תנאי של הסקתו. למיניהם המתנה סכמי בכל קיים אלא, זוג-בני בין ליחסים

בלבד המשתמש על האחריות !4

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

המפסיק התנאי להסקת המערערת שמציעה הנימוק. 1968-ח"תשכ, המתנה בחוק לאמור מוחלט בניגוד וזאת, להדירה מתנה כל

. אפשרית ואינה רצויה אינה, עלי מקובלת אינה זו וגישה, מתנה הסכם בכל כמעט עקרוני באופן תופס היה

משפחה דיני, שרשבסקי' צ' ב ראה )ובמהלכם הנישואין לפני זוג-בני בין הניתנות מתנות של בהדירותן עקרונית מכיר העברי הדין. 6

החל העברי הדין מן חלק שהוא, מיוחד מתנה כדין זה לדין תוקף לתת יש, המערערת לטענת(. 437( ד"תשמ, 3 מהדורה, מס ראובן)

יחסי. זו טענה מקבל אינני(. 147( ב"תשמ, מיקרושור )זוג בני בין ממון יחסי בספרו צבי-רוזן' א' פרופ מעלה זו דעה" )נישואין עניני"ב

נישואין, )רבניים דין בתי שיפוט בחוק כאמור", נישואין עניני "במסגרת נכללים אינם, זה בכלל המתנות ותוקף, זוג-בני בין הממון

בישראל המשפחה דיני בספרו שיפמן' פ' פרופ שהסביר כפי. עליהם משתרעת האישי הדין ל תחולתו ואין, 1953-ג"תשי(, וגירושין

פותחה הזוג בני בין ממון יחסי של הכוללת המסגרת: "31-32( ד"תשמ סאקר הרי ש"ע השוואתי ולמשפט חקיקה למחקרי המכון)

ששיך עליו חזקה שניהם של משותף במאמץ הזוג בני ידי-על שנרכש שרכוש העיקרון את קבעה אשר העליון המשפט בית בפסיקת

שהיא כפי הצדדים של המשוערת כוונתם היה שיסודם כיון', נישואין עניני 'המושג בגדר נתפרשו לא אלה יחסים. שווים בחלקים להם

אלה עניינים רואים היו שאילו לכך לב לשים יש. ...שכזה בתור הנישואין ממעמד הנובעות זכויות ולא המיוחד חייהם מאורח מוסקת

העקבית ההיזקקות את הנוגד דבר, הדתי הדין בית של ייחודי לשיפוטו מסירתם הייתה נמנעת הבלתי התוצאה, נישואין מענייני כחלק

"אלו לעניינים המחוזי המשפט בית של

.רבני ד"לבי זו קביעה לפי נתונה אינה - סמכות בשאלת : כפולה הקביעה חשיבות

(.הנישואין פקיעת עם מתנות להחזיר יש העברי בדין )האישי הדין מתנה לעניין חל לא - החל הדין שאלת

ענייני רכוש

השאלה- האם ביד"ר מחוייב להלכות ביהמ"ש העליון בענייני רכוש?

בעניין רכוש קיימים שני משטרים שונים :

חזקת השיתוףא.

חוק יחסי ממון.ב.

על שני משטרים אלו חל החוק האזרחי, ולכן ביהמ"ש לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת לדון. וגם אם עניינים אלו יובאו לבי"ד

אזרחי, הם לא יובאו תחת המטריה של נישואין וגירושין ומשם לבי"ד דתי, אלא תחת המטרייה של רכוש ומשם לבי"ד אזרחי.

המבחן לבחינת השאלה האם עניין מסויים נכנס תחת ענייני נישואין וגירושין

פס"ד הראשון ששאל את השאלה מה כולל המושג נישואין וגירושין. פס"ד סידס -

הרב גולדשמידט )מיעוט(- יש לבחון את השאלה האם מדובר בנישואין וגירושין עפ"י מבחן הצדדים המתדיינים? ברגע שמדובר על בני

זוג המתדיינים ביניהם מדובר בנישואין, ועל כן יש לפנות לביד"ר, משום שהנושא הוא פועל יוצא של נישואין.

למשעה, ביהמ"ש למשפחה קיבל את הצעתו של גולדשמידט, שכן חוק בימ"ש למשפחה קובע שאם הצדדים בני משפחה, והסכסוך

נובע מקרבה זו, ביהמ"ש קונה לעצמו סמכות. הדבר היחיד שצריכים כדי להכניס סכסוך לבימ"ש למשפחה, הוא להראות שהסכסוך

נובע כתוצאה מיחסי המשפחה.

- עמדתו של פרופ' רוזן- צבי

המאוחרות, הציע פרופסור רוזן-צבי מבחן משולב שייתן תשובה לשאלה האם הנושא נכנס תחת נישואין וגירושין. הוא70בשנות ה-

הציע מבחן משולב נקרא המקור והמטרה :

שאלה ראשונה- אם המקור הוא באותה זכות שבה הולכים לדון, קיימת מכוח דיני נישואין, או לחילופין האם מקורא.

הזכות קיימת אך ורק בין בעל ואישה, ולא בין זרים. אם התשובה חיובית, מקורה בענייני נישואין.

שאלה שנייה-האם המטרה של אותו דיון היא להבטיח איזה שהוא דבר שהוא בעל קשר הדוק לחיי נישואין?ב.

מבחן זה לא אומץ בשום פס"ד מפורש.

פירות נכסי מלוג

למרות שלא התקבלה דעת הרב גולדשמידט, בכל זאת ענייני נישואין וגירושין, תפסו מובן רחב. התביעה הרכושיתבג"צ סידס -

בבד"ר הייתה ממוקדת כהגדרת הרכוש כנסי מלוג )שייכים באחריות האישה אך הבעל זכאי לפרותיהם(. הטנה בבידם של הצד שרצה

להשאיר את הדיון בבד"ר היא שנכסי מלוג זהו מושג מן המשפט העברי ולכן רק לפי דין זה נית ן לפרשו. נקבע שאת ההבחנה בין נכסי

מלוג לצאן ברזל יש לעשות רק בערכאה דתית.

בלבד המשתמש על האחריות !5

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

בעניין סידס נקבע: "הוראות חוק שמעניקות לבעל עם הנישואין זכויות על נכסים של אשתו, הוראות החוק הללו שייכות לדיני נישואין,

ולכן הן חלק מדיני נישואין וגירושין". הכוונה הינה לנכסי מלוג שעפ"י המשפט העברי, מביאה האישה לנישואין והם נשארים בבעלותה.

אולם מרגע הנישואין כל הפירות של אותם נכסים שייכים באופן בלעדי לבעל. לדוג': אישה שמגיעה לנישואין עם דירה. לאחר

החתונה, שכ"ד שייך לבעל, ולכן כאשר יש תביעה ממונית שנובעת מממון כזה של נכסי מלוג, שהגיעו מסוג זה של רווחים, אומר פס"ד

סידס, זה תחת מטריית נישואין וגיטין ולכן הולכים לבד"ר. בג

ענייני נישואיןלא - הפך את הלכת סידס וקבע כי שנכסי האישה וכל זכויות הבעל מאותם נכסים, כמו נכסי מלוג, הם בג"צ גור

וגירושין.

בג"צ גור הלך עפ"י מודל חוזי, וטענתו הייתה שהכל נבע מהסכמה חוזית, ולכן פונים לבימ"ש אזרחי. בהתבסס על פס"ד גור, אפשר

לראות את עניין הנישואין והגיטין כעניין חוזי ומכאן אזרחי.

דובר על בנ"ז שהתגרשו שחל עליהם משטר חזקת השיתוף ]משטר זה חל על בני זוג שהתחתנו לפניפס"ד בבלי נ' בד"ר הגדול –

[. 01/01/1974עד ל-

הנישואין, לא משנה מי מבני הזוג קנה או על-שם מי נרשם- הרי שהוא הוא רכוש משותף,במהלךחזקה זו קובעת כי כל רכוש שנרכש

ולכן יש לחלקו באופן שווה באם בנה"ז נפרדים.

במקרה זה הבעל רשם את כל הרכוש על שמו בלבד, בני הזוג מתגרשים, ולכן מי שדן בעניין הור ביד"ר.

ביד"ר קובע כי הרכוש יחולק לפי הרישום. האישה פונה לביד"ר הגדול, במסגרת ערעור על ביד"ר והוא מאשר את פסיקת הערכאה

הראשונה.

האישה עותרת לבג"צ בטענה שבג"צ חרג מסמכותו, שכן הוא אינו יכול לפסוק בניגוד להלכת השיתוף שכן הוא כפוף לה.

הבעל טעון מצידו כי ביד"ר מחוייב אך ורק לחקיקה מפורשת ולדין הדתי, ואין הוא מחוייב להלכות אזרחיות של ביהמ"ש עליון בכל

מושב למעט בג"ץ.

אפשר להסתכל על בבלי בשתי גישות :

זוהי עמדת השופט ברק שקובע:דעת הרוב, קובעת כי יש להשתמש בגישה זו. – גישה הרחבה

על כל בתי הדין הרבניים להפעיל בסוגיות אזרחיות נלוות שאינן חלק מענייני המעמד האישי, כפי שדיבור זה מתפרש עפ"י"

". על ביה"ד הרבני, בדונו בעניינידין המדינה, הנתון לסמכותם את המשפט האזרחי הכללי כפי שפורש ע"י ביהמ"ש העליון

רכוש הנכרכים לענייני גירושין - להכריע בסכסוך באשר למהותו של הרכוש העומד לחלוקה על פי המשפט האזרחי הכללי. הלכת

שיתוף הנכסים כפי שפותחה ע"י ביהמ"ש העליון, היא חלק מהמשפט האזרחי הכללי, ועל כן על ביה"ד הרבני להכריע בסכסוך על פי

הלכות אלה

ברק סקר בהרחבה את נושא חוק שיווי זכויות האשה, הזכויות של כל אחד מבני הזוג במסגרת המשפט הכללי וההבחנה שנעשתה בין

התוצאה החלה בהתדיינות בין בני הזוג כאשר

מצד אחד, הדיון ביניהם מתקיים בבימ"ש אזרחי, ומצד שני, כאשר הדיון מתקיים בפני ביה"ד הרבני. בסיכומו של דבר קבע המשנה

לנשיא ברק כי: הלכות המשפט העברי, בדבר שיתוף )או אי שיתוף( בנכסים בין בני זוג החיים חיים משותפים, אינן מתיישבות עם חוק

שיווי זכויות האשה.

למעשה, מדובר בהיפוך הנוסחה-עד בבלי ביד"ר פועל עפ"י ביד"ר, אלא אם כן ישנם נושאים שהוסדרו בחקיקה ספיציפית, שבחקיקה

מופיעה התייחסות לבד"ר. הנוסחה אומרת אם זה כתוב שבד"ר מחוייב, אזי בד"ר מחוייב.

גישה זו אומרת שלמעשה תחולת המשפט האזרחי היא על שאלותדעת הרוב, קובעת כי אי אפשר לקרוא זאת כך.– גישה צרה

אזרחיות של זכויות רכושיות גם אם הזכויות הרכושיות הן של בני זוג נשוי. ביד"ר אינו יכול לשלול זכות קניין שמוקנית לאותו צד, לפי

עקרונות המשפט האזרחי.

הנשיא שמגר- זכויות קניין וקניין בכלל זו חקיקה ופסיקה אזרחית, ובד"ר אינו רשאי לסטות מהם. הגישה הצרה קובעת שחובה

להשתמש בהלכת בבלי, לענייני קניין, והיא מחייבת גם את בד"ר, אולם אך ורק לדיני שיתוף.

אין חשיבות למה שיאמר ברק, מהיום שנוסד בד"ר הוא מחוייב לחקיקת הכנסת. אולם עמ"נ למנוע את הסיבוך שיצר ברק, אפשר

לראות שמשום חוק שיווי זכויות האישה, הקובע את השיוויון בין גברים לנשים, ומכיוון שיש חובה לפסוק בשיוויון, אין יכול ביהמ"ש

להפוך את השוויון על פיו. כיום הדיינות בבד"ר בנושאי רכוש, מרבית הדיינים אינם פוסקים עפ"י הלכת השיתוף.

בלבד המשתמש על האחריות !6

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

ביד"ר מנסה להכניס כמעט כל דבר מתחת למטרייה של שלום בית. ביהמ"ש העליון עצמו אמר מפורשות כי שלום בית הינה מסגרת

שלא ברור לנו עד הסוף מה היא כוללת בחובה. במידה וביד"ר רואה משהו כפוגע בשלום בית, הוא רשאי להוציא צו.

(, כי צו כזה ניתן ללא סמכות- ביד"ר אינו יכול להוציא צווים שמונעים פגישות בין אנשים, ע"מפס"ד גולןבג"ץ אמר לפחות פעם )

לגרום לשלום בית.

הרב עובדיה- כתב המון פס"ד בענייני שלום-בית, ומעולם לא שינה את דעתו, כי שלום בית נמצא מתחת למטרייה של נישואין וגירושין

וכל עניין היכול לגעת לענייני שלום בית, מסור לסמכותו הרבנית הבלעדית של בד"ר.

ביד"ר הטיל עיקולים על נכסי האישה, כאשר הרציונל היה שבכך הוא תורם לשלום הבית בין בני הזוג. בג"ץ אינו מכיר-פס"ד גור

בצווים מעין אלו.

–כהן השופט. העיקול את העליון ביטל ש"ביהמ. האישה נכסי על עיקול להטיל בית שלום תביעת במסגרת הרבני ד"ביה התיימר

בית שלום של האחורית בדלת להכניסם אין ולכן האישה זכויות שיווי חוק עקב האישה נכסי נשרו נישואין ענייני שמכלל נקבע כבר"

יוצרת בעלה לרשות נכסיה את להעמיד נשואה אישה של הסכמה כל לפיה גורפת הלכה נקבעה". נישואין ענייני בגדר עצמו שהוא

משמעות לזה ניתן לא דתית לערכאה רק מלוג נכסי לקבוע סמכות ניתנה שבסידיס למרות. בלבד חוזים דיני מכוח תביעה עילת

.הרכוש בחלוקת

הרכוש של הקנייניים האספקטים על היא האישה זכויות שיווי לחוק 2' סע של ההגנה: כהן השופט על ביקורת מותח צבי רוזן' פרופ

בין היטב מבחין הוא עיקול הרבני ד"ביה מטיל כאשר. הנישואין חיי של יוצא פועל הוא השימוש אופן. בנכסים השימוש אופן על ולא

. בנכס השימוש לבין הקנייני האספקט

.נעים ד"בפ למצוא ניתן לקניין שימוש בין זו הבחנה

שהגישה, בית שלוםל תביעה במסגרת. משפט-בתי במספר ביניהם ומתדיינים לזה זה נשואים 2 והמשיבה העותר: עובדות

צו( 2: )מתגורר הוא בו לבית בנו את לקחת העותר על האוסר צו( 1: )צווים שלושה ניתנו, 1 המשיב לפני העותר נגד 2 המשיבה

2 למשיבה להפריע העותר על האוסר צו( 3; )שלקח תמונה להחזיר ומחייבו 2. המשיבה מדירת חפצים להוציא העותר על האוסר

.האמורים הצווים את לתת 1 המשיב סמכות כנגד מופנית העתירה. הזוג בני ידי-על שנבנתה, בדירה להתגורר

: 209 – 206 עמודים

בתביעה. בירושלים האזורי הרבני הדין לבית בית לשלום תביעה הגישה( האישה: להלן )השנייה המשיבה. 1: כהן' י הנשיא מ"מ

אישה עם התקשר שהבעל, ילדים 3 הזוג לבני נולדו אלה שמנישואין, 1964 משנת( הבעל -להלן )לעותר נשואה שהאישה, מסופר

נגד אותו להסית ומנסה ל"הנ פילגשו אל יאיר בנו את לוקח ושהבעל, אישה אותה של בנה עם יחד בדירתה אתה גר והוא נשואה

את ויממנו בירושלים דירה שיקנו או בה יגורו שהם, ביניהם והוסכם, ציון-במבשרת וילה בנו הזוג שבני, בתביעה נאמר עוד. אמו

עליו יאסור, האישה עם בית לשלום לשוב הבעל על יצווה הדין שבית, האישה ביקשה אלה עובדות פי-על. הווילה ממכירת הרכישה

זו תביעה. בירושלים' קוטג דירת האישה עבור לרכוש הבעל על יצווה וכן, פילגשו עם גר הבעל שבה, לדירה יאיר הבן את לקחת

,לדירה יאיר הבן את לקחת הבעל על ייאסר לפיו, הבעל בהעדר צו למתן בקשה הוגשה אתה יחד. 1980 ביולי הוגשה בית לשלום

בנוסף. המבוקש הצו את והוציא זו לבקשה נענה האזורי הדין בית. אישה אותה עם להפגישו או, האחרת האישה עם הבעל גר בה

תמונה מיד להחזיר עליו ומצווה האישה של המגורים מדירת חפץ כל להוציא עליו האוסר, הבעל נגד מניעה צו הדין בית נתן כך על

,הללו הצווים שני את להוציא מוסמך היה לא הדין שבית, הדין בית לפני טען הבעל. זו תמונה לקח הוא אם, אופק הצייר של

לא והצווים, טענותיו את קיבל לא הדין בית אך, הצווים הוצאו שלגביהם בעניינים הדין בית לפני להתדיין מסכים איננו שהוא, והודיע

לה להפריע עלול אשר, מעשה כל ולעשות פעולה כל לנקוט הבעל על יאסור הדין שבית, האישה ביקשה 24.8.80 ביום. בוטלו

להגשת סמוך. לרשותה אותה ושיעמיד הבעל יקנה שאותה', קוטג בדירת לגור תעבור שהיא עד, וזה, ציון-במבשרת בווילה לגור

לווילה ילדיה עם לגור ועברה, זמן באותו מתגוררת הייתה היא שבה, בירושלים בניות המגורים דירת את האישה עזבה בקשה אותה

הפעם, 21.9.80 ביום הווילה בעניין בבקשה דן הדין בית. הושלמה טרם הווילה בניית זמן באותו כי אם, ציון-במבשרת ל"הנ

תפריע אשר, פעולה כל לעשות הבעל על נאסר ובו, הבעל נגד צו לתת החליט, טענותיו את ששמע ואחרי, הבעל כוח-בא בנוכחות

להחזקת ותביעה הבעל נגד למזונות תביעה הילדים ובשם בשמה האישה ידי-על הוגשה 1980 באוגוסט. ל"הנ בווילה לגור לאישה

השלום משפט-לבית תביעה הבעל הגיש 1980 בספטמבר. התבררה טרם זו תביעה. בירושלים המחוזי המשפט לבית הילדים

באוקטובר. התבררה טרם זו תביעה גם. זה בבית לגור האישה על לאסור מניעה צו וביקש ציון-במבשרת הבית לחלוקת בירושלים

שהאישה, יצהיר, בית לשלום לשוב הבעל שעל, יורה הדין שבית, ביקשה היא ובה, האזורי הדין לבית תביעה האישה הגישה 1980

בלבד המשתמש על האחריות !7

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

"המשיב בהעדר "בקשה האישה הגישה, לכך בנוסף. כלשהי בדרך ממנה זאת למנוע הבעל על ויאסור, ל"הנ בווילה לגור זכאית

,וזכוכיות אלומיניום מסגרות הכין אשר, מלאכה לבעל ושיורה, הווילה בהשלמת לה להפריע הבעל על שיאסור, צו ביקשה ובה

בכתב הודיע הבעל. המבוקש הצו את ונתן האישה לבקשת הפעם גם נעתר הדין בית. לאישה אותן למסור, זה לבית המיועדות

ביטול בדבר החלטה כל ניתנה לא, טענותיו את שמע הדין שבית אחרי אך, האישה בעתירות לדון מוסמך איננו שזה, הדין לבית

האישה תביעת עם יחד 20.1.81 ביום התבררה זו ותביעה, האישה נגד גירושין תביעת הבעל הגיש 1981 בינואר. הקודמים הצווים

לגור זכאית שהאישה, פסק וכן, לגירושין הבעל תביעת את לדחות הדין בית החליט( 21.1.81 )א"תשמ שבט ז"ט ביום. בית לשלום

כל את לעשות ושעליו, דירה באותה מגורים ומהילדים מהאישה למנוע כדי פעולות כל לעשות לבעל שאסור, ציון-במבשרת בדירה

יבוטלו לא מדוע, טעם ליתן, המשיבים נגד המכוון, תנאי-על-צו ניתן הבעל בקשת פי-על. למגורים ראויה תהיה שהדירה כדי, הדרוש

.הדין בית של ל"הנ ההחלטות

שבו לאופן, היינו, הילדים החזקת לעניין מתייחס זה שצו מכיוון, תוקף מחוסר הוא יאיר הבן בעניין שהצו, היא הבעל של הטענה. 2

,הילדים להחזקת התביעה בתחומי הוא אלא, בית לשלום תביעה במסגרת לדון אין זה ובעניין, הילד לבין האב בין הפגישות ייערכו

של עניין שהוא, בווילה המגורים עניין את בית לשלום בתביעה לכלול שאין, הבעל טוען כן. המחוזי המשפט לבית הגישה שהאישה

במסגרת המחוזי המשפט בבית להתברר צריך זה עניין גם, לפיכך; מזונות מתביעת חלק הם מדור וענייני, והילדים האישה מדור

אינו כזה שצו מכיוון, סמכות ללא ניתן התמונה להחזרת שהצו, הבעל טוען לבסוף. הבעל נגד האישה שהגישה, המזונות תביעת

. בית לשלום בתביעה להיכלל יכול

-ג"תשי(, וגירושין נישואין )רבניים דין בתי שיפוט לחוק 1 סעיף לפי נמצאים אשר", נישואין עניני "בגדר היא בית לשלום תביעה. 3

[1 ]49/57 צ"בבג הדין בפסק. במדויק הוגדרו לא בית לשלום תביעה של התחומים. רבניים דין-בתי של ייחודי בשיפוט, 1953

להחזרת לדרישה הבית-שלום להקמת התביעה בין להבדיל יש לדעתנו: "חשין הנשיא מ"מ ידי-על 1196' בעמ, זה בעניין נאמר

אמנם ייתכן מסויימת מבחינה. נישואין של ענין היא אישות חיי אתו לחיות בעלה לבית לשוב המבקשת את לחייב התביעה. הילד

וכלכלה מזונות עניני, למשל, הם כך. ואשה איש שבין הנישואין מקשרי נובעות אישות בחיי הכרוכות והחובות הזכויות שכל לומר

מיוחד ומקום נישואין מעניני במפורש הוצאו אשר הנישואין מקשרי הנובעות תביעות יש אך. אשתו בירושת הבעל וזכויות לאשה

אלה אין לפיכך(. 1922, במועצה-המלך-לדבר 51 סימן ראה )אישי מעמד עניני המגדירה בפרשה המחוקק ידי-על להם הובדל

אלא, הדתיים הדין-בתי של הייחודי שיפוטם סמכות קביעת לצורך נישואין עניני של המצומצם במושג, טכנית מבחינה, נכללים

זוג-בני בין בית-שלום הקמת דבר כן שאין מה(. 1922, במועצה-המלך-לדבר 53-54 סימנים ראה )בפירוש הדבר נאמר כן-אם

והזכות, אחד מצד זה עם זה אישות חיי לחיות זוג-בני על המוטלת החובה. המחוקק י"ע לחוד נמנו שלא בזה כיוצא וענינים נשואים

קשר של ביותר האיתנים יסודותיו הן אלה שתי, שני מצד כלפיו חובה אותה של קיומה רעהו מאת לדרוש מהם אחד לכל הקנויה

ומהווה, נישואין בעניני נכלל הוא, שמנה האישי המעמד עניני שאר בין המחוקק ידי-על במיוחד נמנה לא זה וענין והואיל. הנישואין

בשיפוט שהם, נישואין בענייני נכללת אינה האב לחזקת ילד להחזרת שתביעה, נקבע דין-פסק באותו..." מהם נפרד בלתי חלק

שלום להחזרת לתביעה כטפילה הילד להחזרת התביעה את לראות היה ניתן שלוא, שם נאמר זה עם יחד. רבני דין-בית של, ייחודי

(. 1197' בעמ, שם )העיקר אחרי הולך הטפל כי, לחשוב נוטה, אולי, המשפט בית היה, בית

,הבעיה. בית לשלום תביעה במסגרת יאיר הבן לבין הבעל בין הפגישות עריכת אופן את לכלול אין שלפנינו שבעניין, לי נראה. 4

,הילדים עם האב של והפגישות הביקורים עניין גם וביניהם, לילדיו האב בין הקשרים להתקיים צריכים תנאים ובאילו נסיבות באילו

הקשר יקוים ואיך, הילדים של המשמורת נתונה תהיה מההורים מי בידי, ייקבע שבה, הילדים להחזקת בתביעה לדיון לעמוד צריכה

צריך גם שם ולפיכך, המחוזי המשפט לבית האישה ידי-על הילדים להחזקת תביעה הוגשה, כאמור. האחר ההורה לבין הילדים בין

.האישה בידי להיות צריכה הילדים שהחזקת, המשפט בית יפסוק אם, הילדים אצל האב של הביקורים עריכת אופן עניין להתברר

בית ידי-על תוכרע, הבעל גר שאתה, הנשואה האישה עם ייפגשו שהם, הילדים טובת מבחינת רצוי בלתי או רצוי זה אם, השאלה

לא יאיר הבן של הביקורים עריכת אופן עניין, כן-על. לטובתם דרוש ומה הילדים של מצבם בדבר החומר כל יובא שלפניו, המשפט

היה לא הדין שבית, הבעל טענת את לקבל ויש, זו לתביעה הטפל עניין גם בו לראות וקשה, בית לשלום תביעה בתחומי נכלל

. יאיר הבן בעניין הצו את לתת מוסמך

של עניין, אופק הצייר של התמונה תימצא מי אצל, בשאלה לראות אין. התמונה להחזרת הצו לגבי בטענתו גם הבעל צודק. 5

. נישואין בענייני הכלול, בית שלום

שהאישה לפני. בווילה המגורים בעניין הדין בית ידי-על שניתנו, הצווים לגבי הבעל טענת את לדחות יש כי, לי נראה, זאת לעומת. 6

היה זה אך, הבעל ידי-על לרשותה שהועמדה, הבעל של אחיו של בדירה זמני באופן התגוררה היא, בווילה לגור הילדים עם נכנסה

בלבד המשתמש על האחריות !8

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

,הבעל לה אמר, לווילה הילדים עם שעברה לפני ספורים שימים(, התצהיר של 7 סעיף )האישה בתצהיר נאמר. בלבד זמני הסדר

הווילה. הווילה בניית לשם אותה מכרו והם, בירושלים דירה קודם הייתה הזוג לבני. עת באותה מסתיים אחיו לבין בינו שהחוזה

ולאישה לבעל שייכת היא. למשפחה מגורים מקום לשמש מיועדת הייתה והיא, הזוג בני בין בית שלום שרר שעדיין בזמן נבנתה

בתחומי הנכלל כעניין, בווילה האישה למגורי להפריע הבעל על אסר אשר, הדין בית של הצו את לראות ניתן, אלה בנסיבות. ביחד

להפריע מהבעל למנוע רק נועד הוא אלא, והילדים האישה מדור בדבר קבוע הסדר כל נקבע לא זה בצו. בית לשלום תביעה

הדין בית של סמכותו מתחומי חריגה כזה צו במתן לראות אין. המשפחה בני למגורי שנועדה, דירה באותה לגור ולילדים לאישה

. נישואין בענייני ולהחליט לדון

החזרת ובעניין יאיר הבן בעניין הדין בית החלטות לגבי למוחלט תנאי-על-הצו את לעשות שיש, היא דעתי הללו מהטעמים. 7

בווילה המגורים בעניין הצווים לגבי העתירה את ולדחות תנאי-על-הצו את לבטל יש. יתבטלו אלה וצווים, אופק הצייר של התמונה

". ציון-במבשרת

הזוג בני י"ע שנבנה בבית להתגורר האישה זכות את לקבוע בית לשלום התביעה במסגרת מוסמך הרבני ד"ביה - כהן השופט

שכן, מדור זכות קבע אלא קניינית זכות קבע לא הרבני של המניעה צו. האישה למגורי להפריע הבעל על ולאסור למגוריהם ונועד

בשאלה לראות אין שכן, יקרה תמונה להחזיר הבעל על לצוות הרבני מסמכות להבדיל זאת. בית לשלום בסיסי תנאי הוא המדור

.רבניים ד"בי לחוק 3' סע - גירושין בענייני לכרוך לרבני ניתן קנייניות תביעות. בית משלום חלק התמונה מי של הקניינית

ומכניסה מסוימים למזונות מסכימה האישה – במזונות כלל בדרך )שיפוי על מדובר כאשר כי נקבע: לסמכות דוגמא :קוט ד"פס

שיפוט סמכות שתנתן ויתכן חוזי עניין זהו( ההפרש את לגבר תשלם האישה יותר גבוהים מזונות יפסקו במקרה אם לפיו שיפוי סעיף

. משפחה לענייני משפט לבית יכל העניין ערכאה נקבע לא אם. האזרחי הדין לפי ידון זה אך ר"לבד בהסכם

אלו או זוג בני י"ע שנרכשו בנכסים הבעלות לזכות באשר להחיל יש. "זהה להיות צריכה ר"ובד משפט בבית רכוש חלוקת:בריקר ד"פס

על מדובר שכך כיוון. לשותפות שלהם והסכמה זוג בני בין חוזים מיחסים נובעת השיתוף חזקת. החילוני המשפט עקרונות את מהם

וינבע ייחודי יהיה שהדבר צורך יש נישואין מענייני חלק יהיה שזה כדי. נשואים מהיותם נובע זה ואין חוזים דיני של אזרחי הביט

.אזרחי שזה ההוכחה וזו בציבור ידועים על גם חלה השיתוף חזקת. מהנישואין

גירושין

. במקרה זה עולה שאלה מה זה גט, כאן ביהמ"ש העליון הולך עםגיטיןכאשר מדברים על ענייני נישואין וגיטין, כוללים גם את המונח

הדין הדתי, ואומר שהגדרת תביעת גירושין, זוהי הגדרה דתית, שאפיונה יינתן ע"י בי"ד הרבני. זאת בניגוד לנישואין שם ישנו מאבק בין

בד"ר לביהמ"ש לענייני משפחה, בגיטין אין התערבות אזרחית.

בין להבחין יש. נישואין ענייני בגדר בהכרח היא הזוג בני בין ממון חלוקת כל לא(- גירושין הבטחת הפרת על תביעה )מרום ד"פ

. הנישואין בקשר שמקורן וחבויות זכויות לבין, ח"חוה יחול שעליה, הזוג בני בין רגילה חוזית התקשרות

סטטוס- כללי

כאשר מדובר על מעמד/סטאטוס, בדיני משפחה, בהבנה של המשב"ל הפרטי, המצב הוא שמדינה מסויימת מחליטה החלטה שיפוטית

מסויימת, המשב"ל הפרטי צריך לתת לנו תשובה האם החלטה שיפוטית זו שניתנה במדינה א', תופסת גם במדינה ב'.

כאשר מדברים על סטטוס בדיני משפחה, מושג זה מתקיים.

:סטטוס קיים בהתקיים שלושה בסיסים

חובה שתהא תוספת משפטית/גושפנקא.- נדרש שתהא לא נוצר רק עקב רצון הצדדים,.1

מחייבת כלפי כולי עלמא..2

- זהו הס' הקשה ביות להוכחה.יש אופי של קבע לקביעה זו.3

הינם סטטוס עפ"י המשב"ל הפרטי. -נישואין

, שכן קשה להוכיח את התנאי השלישי. אינו סטטוס בישראל-ידועים בציבור

מורדת

מסרבת לקיים חיי אישות עם בעלה.אישה ש

התוצאות המיידיות של הכרזה על אישה כמורדת הן אלה:

בלבד המשתמש על האחריות !9

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

הבעל יכול לגרש אותה..1

מאבדת את הכתובה שלה. ההכרזה נעשית ע"י בד"ר, וזה נעשה ע"י עדויות.האישה .2

:נניח את המקרה הבא

על אישה כמורדת, והאישה הגישה קודם לכן תביעה למזונות אישה, בביהמ"ש לענייני משפחה.ביד"ר הכריז

באם מורדת זהו סטטוס, מה אמור לפסוק כעת ביהמ"ש לענייני המשפחה?

ד"ר כי האישה מורדת,יעל פניו, הדיון המהותי לנושא מזונות הינו הדין הדתי העברי, ולכן באם מורדת זהו סטטוס, ברגע שקבע ב

האישה מאבדת את מזונותיה אף בביהמ"ש לענייני משפחה.

ה זוהכרזמרות שד"ר יכול להכריז כי האישה מורדת, לי העובדה שבלמרות והתוצאה הינה, כיאולם- מורדת אינה סטטוס בישראל.

ביהמ"ש לענייני משפחה.ת אתמחייבהגדרה זו אינה עדיין , תשפיע מאוד על הגירושין

. במידה והאישה מוכרזת מורדת, והדיון נערך בבד"ר, אזי הדיון ייערך עפ"י דיני המורדת- סמכות ביד"ר להכריז על מורדת

סמכות לקבוע כי אישה הינה מורדת, אולם הוא יכול לקבוע כי אישה היאיןלביהמ"ש לענייני משפחה, א- סמכות בימ"ש למשפחה

אלא רק לצורך קביעת מזונות האישה., ן משפיעה כהוא זה על דיני הגירושיאינהפסודו-מורדת. קביעה זו של ביהמ"ש

אבהות

לדון בכך. סמכות לביד"ר איןעניין של מעמד אישי, ולכן אינה אבהות

פס"ד בוארון,גם במקרה שבנה"ז מסכימים לסמכות ביד"ר לדון בשאלת האבהות- לביד"ר אין סמכות לדון בנושא. כך קבע בג"צ ב

פס"ד פרץ .

אבהות עפ"י הדין המוסלמי

התוצאה תהיהעפ"י הדין השרעי אבהות נוצרת רק לאור נישואין, ז"א שבמקרה שמדובר על בני זוג מוסלמים, שאינם נשואים,

שלצאצאים אלה, שנולדו מחוץ למסגרת הנישואין- אין אב.

בע שלמרות שיש סמכות ייחודית לבי"ד השרעי, יש מושג של אבהות אזרחית שהיא בסמכות מקבילה.וק- חשין 3077/90בג"צ

סמכות ייחדוית בנושא אבהות קיימת בבי"ד השרעי בלבד, אולם אבהות אזרחית יכולה להיקבע גם כן.

סמכות ייחודית וסמכות מקבילה של ביד"ר

מנק' המבט של בד"ר, הסמכות נשאבת מחוק שיפוט בד"ר.

סמכות מקבילה

לחוק שיפוט ביד"ר הינם תחת סמכות מקבילה, והם קובעים: 9 ו-4ס'

. שיפוט בעניני מזונות 4

הגישה אשה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות, שלא אגב גירושין, נגד אישה היהודי או נגד עזבונו, לא תישמע טענת

הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בענין.

. שיפוט על פי הסכמה 9

" או בפקודת1947-1922 ל"דבר המלך במועצתו על ארץ-ישראל 51בעניני המעמד האישי של יהודים כמפורט בסעיף

הירושה, אשר בהם אין לבית דין רבני שיפוט יחודי לפי חוק זה, יהא לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים

.בדבר הביעו הסכמתם לכך

י- קובע כי לאישה נתונה הבחירה לפנות לאיזו ערכאה שתבחר. 4ס'

- הסכמת בנה"ז. 9ס'

סמכות ייחודית

הינם תחת הגדרת סמכות ייחודית. 5 ו-3, 1ס'

ד"ר יעזור לו להמשך החיים המשותפים,יוגם עניין שלום הבית נכנס לנושא זה. ז"א אם בן זוג רוצה שב, מדבר על נישואין וגירושין- 1ס'

הוא תובע שלום בית, ולחילופין גירושין.

מדבר על תביעות הנכללות בתוך תביעת הגירושין. - 3ס'

בלבד המשתמש על האחריות !10

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

מדבר על החליצה. 5ס'

סעיפים אלו קובעים:

. שיפוט בעניני נישואין וגרושין 1

עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

. שיפוט אגב גירושין 3

הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל

ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג.

. שיפוט בעניני חליצה 5

תבעה אשה מיבמה בבית דין רבני מתן חליצה, יהא לבית הדין הרבני שיפוט יחודי בענין התביעה, לרבות מזונות לאשה עד

.יום מתן החליצה

-על אישור, בחלקו, קיבל וזה, ממון ויחסי בית לשלום הסכם ערכו והמשיב המערערת :עובדות – אהרון ד"פס

במקרה ולבנם למערערת המשיב של המזונות חובת של הסדר ושכללו אושרו שלא סעיפים כלל ההסכם. המחוזי המשפט בית ידי

או אביב-בתל המחוזי המשפט לבית הצדדים בין סכסוך של במקרה שיפוט סמכות והקניית יופר הצדדים שבין הבית ששלום

.הרבני הדין לבית גירושין תביעת המערערת הגישה הזוג בני שבין חדשים סכסוכים עקב. לעניין בהתאם, ברחובות השלום משפט-לבית

על שנסב, הערעור מכאן. התביעה את דחה המחוזי המשפט בית. למזונות תביעה המחוזי המשפט לבית האישה הגישה מכן לאחר

.בתביעה לדון המחוזי המשפט בית של סמכותו שאלת

: פסק העליון המשפט בית

(.ו 879 )אחר דין-בית של הייחודית בסמכותו שאיננו עניין בכל לדון מוסמך המחוזי המשפט בית( 1. )א

אם, יהודים בין גירושין תביעת רבני דין-לבית הוגשה אם, 1953-ג"תשי(, וגירושין נישואין )רבניים דין בתי שיפוט לחוק 3 סעיף לפי( 2)

ולילדי לאישה מזונות לרבות, הגירושין בתביעת הכרוך עניין בכל ייחודי שיפוט הרבני הדין לבית יהא, האיש ידי-על ואם האישה ידי-על

(.ז-ו 879 )הזוג

לדון סמכות נטול היה המחוזי המשפט שבית, מכאן. הרבני הדין בבית בתביעתה המזונות עניין את, דנן במקרה כרכה המערערת( 3)

בגדר היא, 1984-ד"תשמ[, משולב נוסח ]המשפט בתי לחוק 40 שבסעיף השפיטה סמכות בדבר ההוראה( 4(. )א 880-ז 879 )בעניין

(.ב 880 )הדין בעלי בין הסכם ידי-על לעוקפה ואין, קוגנטית הוראה

שהרי, מאביו מזונותיו את לתבוע הבן של מזכותו לגרוע כדי בה אין, למשיב המערערת שבין החוזי להסדר תוקף אין כי, העובדה( 1. )ב

(.ה-ד 880 )דין פי-על מובטחות היו למזונות זכויותיו הסכם בהיעדר ואף, ההורים בין להסכם קשור אינו הוא

-ט"תשי(, מזונות )המשפחה דיני לתיקון בחוק הקבועים התנאים מתקיימים כי, להוכיח צריך, לבגרות הגיעו אחרי הבן מזונות לעניין( 2)

(. ה 880 )1959

- בסן ד " בפס אינה אשתו כי, לחומרא בגט לחייב ולחילופין, בטלים טעות כנישואיי נישואיו על להכריז ר"לביד תביעה הגיש הבעל

ספק היא שכן, מספק בגט צורך ויש, הנישואין את לבטל אפשר אי: ד"ביה פסיקת. וכתובה מזונות מהבעל תבעה האישה. יהודיה

תביעת לגבי. יהודייה והיא ייתכן כי, גט לתת חייבים ולכן לחומרא הוא ספק דין עליהם נמנים שהנישואין והתר איסור בענייני. יהודיה

'גב'. הראיה עליו מחברו המוציא: 'הכלל חל ממונות בענייני. יהודייה שהיא בטוח לא שכן, לה לתיתם סרבו - ומזונות לכתובה האישה

.וכתובה מזונות תקבל לא ולפיכך, כדין נשואה היא כי בטוח לא ולכן יהודיה וודאי שהיא הוכיחה לא בסן

.ר"לחשבד 1' בסע כמשמעותם יהודים נישואיי בגדר שאינם משום, ר"ביד שיפוט בתחום אינם יהודיה ספק נישואיי : זילברג השופט

נימוקים :

.בגט לחייב מקום אין יהודיה היא אם, סמכות אין יהודיה אינה בסן' הגב אם. יהודים לגבי רק סמכות יש ר"לביד.1

- מדיניות שיקולי.2 לרעתה פועל הספק. ברבני הדיון של הקשות מהתוצאות בסן' הגב את להציל רוצה זילברג השופט

.ממון' בזכ אותה מזכים ולא בגט אותה מחייבים

הוא( ר"לחשבד 1' סע לפי ר"ביד בשיפוט אינו ולכן יהודי אינו יהודי הספק כאילו הקובע )סמכות חוסר של הפתרון אם ספק: מעוז

הייתה בסן' הגב אך, משתנות היו לא ד"פס תוצאות כשרה יהודיה הייתה בסן' והגב יהודי הספק הוא היה בסן האדון אם. רצוי פתרון

אין זילברג שקבע כפי אולם. בסן ממר לחומרא גט ידרוש ר"ביד ? תעשה מה אחר אדם עם להתחתן תרצה אם. גדולה בבעיה נמצאת

.שוב להינשא האישה תוכל לא וכך. לחומרא הגט את לקבל לסרב יכול והוא בסן מר על שיפוט סמכות ר"לביד

בלבד המשתמש על האחריות !11

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

תביעת הרבני הדין-לבית הגיש הבעל. בצרפת אזרחיים בנישואין נישאו ותושביה הארץ אזרחי יהודים, הזוג-בני: עובדות, כהנוף ד"פ

,בדיון שהתייצב, לממשלה המשפטי היועץ כוח-בא, בתביעה לדון מוסמך הרבני הדין-בית אין העותרת לטענת. העותרת נגר גירושין

.בתביעה לדון הרבני הדין-בית של הסמכות קיום: לאמור, המשיב-הבעל בעמדת תומך

- פסק לצדק הגבוה המשפט - בית

בנישואין נישאו אם ובין, לארץ-בחוץ או בארץ נישאו אם בין, אזרחיה או הארץ תושבי, בארץ יהודים זוג-בבני מדובר כאשר( 1. )א

.הרבני הדין-בית בידי אלא להיות יכולה אינה הסמכות בארץ שלהם גירושין בתביעת, אזרחיים או דתיים

הם כשהצדדים אף, לישראל מחוץ שנערכו גירושין או נישואין של ותקפותם כשרותם בעניין להכריע סמכות הרבני הדין-לבית אין( 2)

.אישיותם מבחינת עליהם חל וגירושין נישואין בענייני הרבני הדין-בית של ששיפוטו כאלה

צריכים לתביעה הצדדים שהם האנשים גם, כלומר. ליהודים והן והגירושין הנישואין לאקט הן מתייחסת" בישראל "הדרישה : ברנזון' הש

ולהתגרש להתחתן היכולים, ואזרחיה הארץ תושבי יהודים על סמכות יש ר"לביד. בארץ להתבצע צריך הנישואין אקט וגם, בארץ להיות

. כתקפים לראותם ועליו, הנישואין בתוקף לדון סמכות ר"לביד אין( י"כדמו שלא )ל"בחו נערכו נישואיהם אם אך, ר"בביד רק

": בישראל " המילה פירוש לעניין עוד

משה כדת, אביב-בתל לזה זה נישאו( הבעל - להלן )1 והמשיב( האישה - להלן )3868/95 א"בע המערערת :העובדות, ורבר ד"פס

1979 שנת בראשית אולם, האישה נגד גירושין בתביעת האזורי הרבני הדין-לבית הבעל פנה 1978 שנת בסוף. 1960 בשנת, וישראל

)ביניהם כתוב הסכם שיאשר וביקשו ביניהם השלימו כי הדין-לבית הצדדים הודיעו - להלן ההתחייבויות נקבעו בהסכם(. ההסכם

הזוג-בני עקרו 1985 בשנת. דין-פסק של תוקף וקיבל אושר הוא הצדדים ולבקשת, שיתגרשו במקרה הצדדים של ההדדיות

ובמסגרתה, המחוזי המשפט-בבית תובענה האישה הגישה 1993 בשנת. ישראל מדינת עם הדוק קשר על שמרו אך, הברית-לארצות

ומכאן, התובענה את דחה המשפט-בית. ביפו הנמצא בנכס הבעל עם שווים בחלקים שותפה היותה על הצהרתי דין-לפסק עתרה

.הערעור

האישה הגישה, בהמשך. בישראל הרבני הדין-בבית בית-לשלום תביעה הבעל הגיש, האמורה התובענה הגשת לאחר ימים כמה

נרכש ושרובו, הברית-בארצות הנמצא רכוש וחלוקת מזונות גם וביקשה, הבעל נגד גירושין תביעת הברית-בארצות המשפט-לבית

הדין-בית. בכך הכרוך כל על, לגירושין בתביעה והפעם בישראל הרבני הדין-לבית שוב פנה, מצדו, הבעל. 1979 משנת ההסכם לאחר

הליכים לנקוט האישה על נאסר ואף, נדחה - הגדול הרבני הדין-לבית האישה שהגישה ערעור. בתביעה לדון סמכות בידו יש כי קבע

.בעניינה - והגדול האזורי - הרבניים הדין-בתי החלטות כל את לבטל האישה מבקשת שבה, העתירה מכאן. הברית-בארצות משפטיים

: פסק העליון המשפט - בית

,דתי דין-בית ושל האזרחי המשפט-בית של מקבילה לסמכות המסור בעניין, בישראל אזרחי משפט-בבית משפטי הליך של קיומו( 1. )א

(.ז831 )עניין באותו במקביל מלדון להימנע הדתי הדין-בית את מחייב

]334/57 א"ע, 280/57' המ בעקבות( )2) לדון לסרב אם בשאלה, אזרחי משפט-לבית כמו, דעת-שיקול נתון דתי דין-לבית[(: 9

המשפט-שבית אפשר, מסוימים בתנאים. מוחלט אינו זה דעת-שיקול אך. לישראל מחוץ מוסמך משפט-בית בפני ועומד התלוי בעניין

התביעה המשכת כי יוכיח הנתבע כאשר, זאת. לישראל מחוץ משפט-בית בפני ועומד התלוי בעניין לדון לסרב מחויב יהיה בישראל

(.א833 -ז832 )לתובע עוול גורמת ואינה עוול לו גורמת בישראל

בפני הבעל בתביעת הדיון והפסקת, הברית-בארצות המשפט-בית בפני למזונות האישה בתביעת הדיון המשכת, דנן במקרה( 3)

בתביעת לדון מוסמך משפט-בית רק לא הוא הברית-בארצות המשפט-בית: להפך. לבעל עוול תגרום לא, בישראל הרבני הדין-בית

לאחר, בישראל המזונות בעניין להתדיין האישה כפיית. זאת בתביעה לדון המתאים המשפט-בית אף הוא אלא, למזונות האישה

.הצדקה ללא זאת וכל, הוצאות עליה ותטיל טרדה לה תגרום, הברית-בארצות זה בעניין תביעה שהגישה

זה טעם. שונות ערכאות בין ההתדיינות פיצול למנוע ברצון נעוץ רבני דין-בבית גירושין בתביעת שונים עניינים בכריכת הטעם( 1. )ב

אך. אחרת בערכאה השני הדין-בעל ידי-על עניין באותו תביעה הגשת למנוע כאמצעי רבני דין-בבית מסוים עניין הכורך דין-בעל מצדיק

והגיש הקדים האחר הדין-בעל כאשר, אחרת בערכאה מסוים בעניין דיון למנוע דין-לבעל לאפשר נועדה לא רבני דין-בבית הכריכה

של יוצא כפועל הרבני הדין-לבית שהוענקה המיוחדת בסמכות ראוי שימוש אינה המאוחרת הכריכה. ערכאה באותה עניין באותו תביעה

(.ג - א834 )נתבע הוא שבפועל דין-בעל ידי-על שהוגשה לתביעה להיזקק, הכריכה

לדון הדין-בית את להסמיך כשלעצמה זו בעובדה אין, גירושין תביעת הוגשה אפילו. גירושין בתביעת רק תיתכן נלווים עניינים כריכת( 2)

תביעת הוגשה שבו המועד ולא, הכריכה מועד. הגירושין בתביעת המזונות עניין את בפועל יכרוך הצדדים אחד כי ונדרש, המזונות בעניין

לגירושין התביעה הגשת, דנן במקרה( 3(. )ו - ה834 )הדין-בית לבין המשפט-בית בין הסמכות חלוקת לעניין הקובע הוא, הגירושין

בלבד המשתמש על האחריות !12

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

ראוי בלתי שימוש מהווה, הברית-בארצות משפט-בבית זה בעניין נתבע שהוא לאחר, הבעל ידי-על הרבני הדין-בבית נלווים ולעניינים

הברית-בארצות המשפט-בית רכש כבר, הרבני הדין-בבית הבעל ידי-על הגירושין תביעת הגשת בזמן, בנוסף. המשפטיים בהליכים

(. א835 - ז834, ה833 )ממנו להוציאה מאוחרים אירועים של בכוחם אין ושוב, סמכות

הצדדים אחד מבקש ואז, שלפניה בהליך הדיון את הערכאות אחת סיימה שבו למועד מתייחס נמשכת סמכות בדבר הכלל( 1. )ג

מקרים באותם לחריגים וכפוף, ההדדי הכיבוד חובת על מבוסס הכלל. הקודם בהליך הוכרע שכבר עניין אותו על חדשה תביעה להגיש

(.ז, ג - ב835 )המשפט-בית של השיפוט תחום את להצר מצריכה אינה זאת חובה שבהם

להרחיק כדי בכך יש. הרבני הדין-בבית 1979 משנת ההסכם אישור לאחר רב זמן פרץ הזוג-בני בין החדש הסכסוך, דנן במקרה( 2)

המחלוקת: המקום מבחינת הריחוק גם נוסף הזמן מבחינת הריחוק על. השבעים שנות סוף של מהמחלוקת עכשיו של המחלוקת את

המשפט-בבית ההתדיינות כי לחשוש אין זה במצב. בישראל נערך ההסכם כאשר צפוי היה שלא באופן, הברית-בארצות פרצה החדשה

הסתיים לגביו שהדיון בעניין הדין-לבית סמכות להקנות שיש כך כדי עד, בישראל הדין-בית של בכבודו תפגע הברית-שבארצות

בנושא לדון בישראל הדין-בית את להסמיך כדי הנמשכת הסמכות בדבר הכלל בכוח אין זה במצב, לפיכך. 1979 בשנת הדין-בבית

(.א837 - ו836 )האישה מזונות

לפרשנות תביעה על חל הוא אין אך, דין-כפסק שאושר גירושין הסכם לתיקון או לשינוי תביעה על חל הנמשכת הסמכות כלל( 3)

תביעות הן, הנמשכת הסמכות בדבר הכלל מכוח לדון הרבני הדין-בית היה עשוי שבהן היחידות התביעות, לפיכך. לאכיפתו או ההסכם

של תביעתו היא הדין-בית לפני המונחת היחידה התביעה. דנן במקרה הדין-לבית הוגשו לא כאלה תביעות. לתיקונו או ההסכם לשינוי

(.א838, ו837 )הנמשכת הסמכות בדבר הכלל ידי-על נתפסת אינה כזאת תביעה. ההסכם את ולאכוף לקיים הבעל

,אכן. לפניו ועומד התלוי ההליך לסיום עד ריבם את לברר להסמיכו אלא בכוחה אין, מסוים טריבונל בפני להתדיין הצדדים הסכמת( 4)

בכל גם לדון הסמכות בעלת תהיה ההסכם את שאישרה ערכאה אותה כי במפורש להסכים פשרה להסכם מצדדים למנוע כדי בכך אין

בשני. ההמשכיות כלל פי-על לדון מוסמכת שהייתה מזו שונה לערכאה סמכות להקנות או, בו הנזכרים בנושאים העתידיות המחלוקות

(.ו - ה, ג838 )וברורה מיוחדת הסכמה נדרשת המקרים

כדי הדין-לבית ההסכם את להגיש היה 1979 משנת בהסכם והאישה הבעל שהסכימו כל. דנן במקרה קיימת אינה כזאת הסכמה( 5)

עולם ועד מכאן לדון נמשכת סמכות הדין-לבית להקנות כדי בה אין, כשלעצמה, כזאת הסכמה. דין-פסק של תוקף לו וייתן אותו שיאשר

(.ז - ו838 )בהסכם הנזכר עניין בכל

"המילה( 1. )ד )רבניים דין בתי שיפוט לחוק 1 בסעיף" בישראל )1953-ג"תשי(, וגירושין נישואין - להלן מתייחסת(, השיפוט חוק

או הנישואין למקום ולא, הדין-לבית התביעה הגשת בעת הדין-בעלי של הימצאם למקום

של קונסטרוקטיבית בנוכחות להסתפק וניתן, בישראל הזוג-בני שני של פיזית נוכחות נדרשת המקרים בכל לא, זאת עם. הגירושין

(.ב - א844 )הנתבע או התובע

דתיים לגירושין דין-פסקי וליתן ממלכתית סמכות להפעיל מוסמך אינו, בישראל הרבני הדין-מבית חוץ, בעולם דתי דין-בית שום( 2)

סמכות להקנות כדי הנדרשים התנאים הקשחת, כאלה בנסיבות. בישראל כמו אחרות במדינות לביצוע וניתנים מוכרים שיהיו

,האחר הזוג-לבן עגינות לגרום המבקש אחד זוג-לבן פרס מתן משום בה יהיה. רצויה בלתי תהיה הרבני הדין-לבית לאומית-בין

של סמכותו הקמת לצורך( 3(. )ג - ב846 )בישראל הרבני הדין-בית היא, האפקטיבית הערכאה של משיפוטה התחמקות באמצעות

כדרישה, השיפוט לחוק 1 שבסעיף" בישראל "המילה את לפרש יש, ישראל אזרח שהוא נתבע נגד גירושין לפסוק בישראל רבני דין-בית

(.ב - א847 )בישראל לתושבות כדרישה בהכרח לא אך, ישראל לבין הנתבע בין לזיקה

ליצור כדי הנדרשת במידה זיקה לאישה הייתה, הרבני הדין-בבית הבעל של הגירושין תביעת הוגשה שבו במועד, דנן במקרה( 4)

דירה בבעלותה, התושבים במרשם רשומה, ישראלית אזרחית היא האישה: הרבני הדין-לבית סמכות ולהקנות קונסטרוקטיבית נוכחות

,בישראל נערכו נישואיה. לפעם מפעם לביקור ומגיעה בישראל חולים בקופת חברה היא, בישראל פעילים בנק וחשבונות אביב-בתל

(.ג - ב847 )בישראל המצוי מקרקעין בנכס לזכויות בנוגע, בישראל משפט-לבית תובענה הגישה והיא

בהגשת שדי גם מה, לגירושין התביעה הגשת ביום בישראל שהה הוא שכן, בבעל גם" בישראל "של התנאי מתקיים, דנן במקרה( 5)

הגירושין בתביעת לדון מוסמך הרבני הדין-שבית היא המסקנה. הקונסטרוקטיבית הנוכחות לצורך כוח-מיופה באמצעות תביעתו

(.ו - ה847 )1994 בשנת האישה נגד הגיש שהבעל

1988 בשנת בדנמרק נישאו, ישראלי יהודי(, המשיב - להלן )3 והמשיב, יהודייה לא דנית במקורה, העותרת :העובדות', ג'חג ד"פס

.ישראלית אזרחות וקיבלה וישראל משה כדת לעותר ונישאה נתגיירה העותרת, לישראל הזוג-בני הגיעו 1994-ב. אזרחיים בנישואין

עשו לא הנסיעה טרם. לישראל שבו לא יום אותו למן. בדנמרק אמה לבית הזוג-בני ילדי שלושת ועמה העותרת נסעו 1998 בשנת

בלבד המשתמש על האחריות !13

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

העותרת הגישה לדנמרק בדרכה ישראל את שעזבה לאחר כחודש. הילדים למשמורת באשר ביניהם הסכם כל והמשיב העותרת

.בדנמרק המשפט-בית לפני ועומדת עתה תלויה זו תביעה. הילדים ולהחזקת לגירושין תביעה בדנמרק משפט-לבית

העותרת נגד גירושין תביעת האזורי הרבני הדין-לבית המשיב הגיש בדנמרק תביעתה את הגישה שהעותרת לאחר חודשים כשלושה

האזורי הרבני הדין-בית. עליהם המשמורת בשאלת ויפסוק לישראל מדנמרק הילדים השבת על יצווה כי הדין-מבית ביקש ובמסגרתה

.לצו נענתה לא העותרת. הצו הוצאת מיום ימים שלושים תוך לישראל הילדים את להשיב לה והמורה לעותרת המופנה צו הוציא

הרבני הדין-לבית המשיב שהגיש הגירושין לתביעת במקביל. לערעורים הגדול הרבני הדין-בית ידי-על נדחה העותרת של ערעורה

בדנמרק הליכים יחלו כי בבקשה האג לאמנת בהתאם בדנמרק המוסמכות הרשויות אל המדינה פרקליטות פנתה, ולבקשתו, האזורי

כי - הגדול הרבני הדין-בית של דינו-בפסק הכלולה הדעת-חוות סמך על - החליט הדני המשפט-בית. ארצה הילדים את להשיב במגמה

הדין-בית של החלטתו ביטול על להורות העותרת מבקשת בעתירתה. האג אמנת לפי לישראל הילדים את להחזיר לסרב ראוי טעם אין

,וכי, כנגדה המשיב שהגיש הגירושין לתביעת להיזקק סמכות הייתה לא הרבני הדין-לבית כי הן העותרת של טענותיה. הגדול הרבני

.בדנמרק המשפט-לבית - האג אמנת פי-על - דעת-חוות ליתן סמכות הרבני הדין-לבית הייתה לא, בהתאם

: פסק העליון המשפט - בית

להלן )1953-ג"תשי(, וגירושין נישואין )רבניים דין בתי שיפוט לחוק 1 בסעיף המנויים התנאים פי-על הרבני הדין-בית של סמכותו( 1. )א

בסעיף" בישראל "התיבה כי היא הלכה( 2(. )ה - ג221 )הדין- מבעלי אחד בכל להתקיים שצריכה אישית סמכות היא( השיפוט חוק-

- בישראל יהודים, קרא" - יהודים"ל עצמה מסמיכה לחוק 1 "וכי תנאי מיתר ונבדל נפרד תנאי, הוא לעצמו תנאי" בישראל יהודים

(.ד223 )השיפוט לחוק 1 בסעיף הקבועים הסמכות

"שהתיבה ככל( 3) התביעה הגשת עצם: קרא", קונסטרוקטיבית נוכחות"ב די, הרבני הדין-בבית תובע שהוא במי עניינה" בישראל

.ישראל לבין הנתבע בין" זיקה "שתהא חייבת, לנתבע אשר". בישראל "התובע של היותו כנגד שקולה הדין-לבית

קשריו אם, ישראל אזרח הוא שהנתבע בכך די אין. ועניין עניין כל של מנסיבותיו תיגזר לישראל הדין-בעלי בין הזיקה של עוצמתה( 4)

(.ב228, ו - ה227, ד226 )רופפים למדינה

לא זאת עם. לעולמים ישראל עם קשריה את לנתק שרצונה ונראה, נכסים גם ואין בישראל משפחה אין לעותרת הנדון במקרה( 5)

הדין-לבית שהוגשה, התביעה להגשת שקדמו השנים ארבע במשך בישראל וחיה התאזרחה, התגיירה שהעותרת מכך להתעלם ניתן

הדין-בית של סמכותו להפקעת תביא מישראל העותרת של שבריחתה לכך מקום אין אלו בנסיבות. לדנמרק עזיבתה לאחר חודשיים

(.ב229 - ו228 )הרבני

משום בין, הילדים של משמורתם לסוגיית להידרש מלאה סמכות הרבני הדין-בית קנה, הפנימי הישראלי המשפט פי-על( 1. )ב

הגירושין בתביעת במפורש המשמורת עניין את כרך שהמשיב בין, שכן כל ולא, גירושין של הליך בכל מטבעה נכללת הילדים שמשמורת

(.ו, ב - א234 )הדין-לבית שהגיש

)האג אמנת לחוק 6 סעיף פי-על, אכן( 2) לענייני המשפט-לבית ייחודית סמכות מוענקת, 1991-א"תשנ(, חטופים ילדים החזרת

שממנה סיוע המבקשת למדינה החזרתו לשם אופרטיבי צו ונדרש ישראל במדינת מצוי הילד שבו במצב עניינה זו סמכות אך, משפחה

(.ג237, ה236 )הילד ניטל

.הילד מצוי שבה( דנמרק )חוץ ממדינת סיוע המבקשת המדינה אלא, הילד מצוי שבה המדינה אינה ישראל מדינת דנן במקרה( 3)

השאלה לגבי הדני המשפט-בית של לבקשתו להשיב הוא ישראל במדינת המוסמכות מהרשויות שנדרש כל, לאמנה 15 סעיף פי-על

שעשה כפי - רשאי הדני המשפט-ובית, הישראלי המשפט פי-על להיחתך צריכה זו שאלה. ישראל ממדינת כדין שלא הורחק הילד אם

.בישראל המדינה מרשויות הישראלי המשפט לגבי דעת-חוות זה בעניין לבקש - בפועל

מתברר שלפניו בדנמרק המשפט-בית כתפקיד אינו ותפקידו, אקטיבי בתפקיד הנדון בעניין פועל אינו הרבני הדין-שבית, מכאן( 4)

מוסמך זאת. והפרתן המשמורת זכויות לעניין ישראל משפט לפי הדין-בעלי זכויות על להצהיר אלא אינו תפקידו. הדין-בעלי של עניינם

(.ז237 )לעשות הדין-בית היה

ילדים החזרת )האג אמנת וחוק האג אמנת פי-על והן הפנימי הישראלי המשפט פי-על הן סמכותו בגדרי פעל הדין-שבית, מכאן( 5)

(. ז - ו238( )חטופים

בלבד המשתמש על האחריות !14

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

כריכהבחינת הזמנים לצורך הכריכה

הטענה הבסיסית ביותר של כריכה, היא שראשית יש לבדוק זמנים.

נקבע כי יש לבדוק מי פנה ראשון, ורק אחריו אפשר לבדוק באם אפשרי לעשות כריכה. ברגע שצד הגיש כבר לאחת-פס"ד גולדמן

מהערכאות בקשה, מאותה נק' אין אפשרות לעבור לבי"ד אחר.

תנאי לכריכה

שתהא תביעת גירושין.חובהכאשר מדברים על כריכה, בחוק מופיע הניסוח "עניין הכרוך בתביעת גירושין", לכן

אם אדם תובע תביעה לשלום בית, אומרת הפסיקה, אם לא תבע לחילופין גירושין, אין הוא יכול לכרוך, כי זה כל ענייןכך למשל,

הכרוך בגירושין, ולכן, גם אדם הרוצה שלום בית, מחוייב ע"מ שיוכל לכרוך, לבצע חלופה של גירושין בתביעה.

בטלות נישואין, ומתוך כך כל הדברים בטלים אוטומטית, מסכים עדיין בד"ר לבצע כריכה,להצהרה על ה אדם המגיע בקש:דוג' נוספת

משום שלמעשה הפעולה הינה אותה פעולה )דהיינו פירוק החבילה(, ולכן מאשר בד"ר לכרוך במקרה זה.

העניינים הניתנים לכריכה

יש שתי אופציות לכריכה :

טיבו וטבעו.עניין הנכרך מ.1

אחר.עניין .2

– נושאים שמעצם טיבם ומעצם הטבע שלהם, הולכים באופן אוטומטי, אחרי תביעת הגירושין. הכוונה היא, טיבו וטבעו עניין הנכרך מ

ד"ר שרוצים לכרוך אותם לתביעת הגירושין, ובגלל הטיב שלהם נתפוס אותם באופן אוטומטי. ישיש נושאים שאין צורך לשכנע את ב

זו תהא צרה מאוד. מאבק זה הסתיים, וידו שלציה, ביהמ"ש רצה שאופ ענייניםתכלול כמה שיותרפציה זו ד"ר רצה שאויבבעוד ש

ביהמ"ש על העליונה. מה שנשאר במסגרת כריכה זו :

מעצם היא זו שחלוקה שקבעו ץ"בג י"ע נפסק 60-ה משנות ד"בפס. המגורים בית בעניין דן – באופן אוטומטי ביד"ר המגורים בית

הדין היום-בית המגורים אינו .וטבעו טיבו לכריכת שייכת אינה המגורים בית חלוקת כי קבע ץ"בג, משמעית-חד כיום. וטבעו טיבו

. בפס"ד גולדמן נאמר כי דירת בני הזוג אינה נושא שמטיבעו נכרך. נאמר שצריכה להיות כריכה מפורשת בכדינכרך מטיבו וטבעו

להכניסו לתביעת גירושין.

קבע ץ"בג. וטבעו מטיבו שנכרך בגירושין כנושא, משמורת הילדים שאלת את עיניו למול תמיד שם ר"ביד – הילדים משמורת

.אוטומטית כרוך זה נושא כי זה בנושא משמעית-חד

על מסתערת הזו הסמכות אין( כריכה יעניי )גירושין לקביעת נגררת כסמכות ילדים בהחזקת לדון סמכות קנה ר"בד אם :אמיר ד"פס

הערכאות לשתי נתונה הסמכות, אולם הדתי הדין הוא וילדים אישה מזונות לעניין הרלוונטי הדין. הילדים חינוך .

". בגירושין הזוג בני סכסוך של יעיל חיסול לצורך ומחוייבת נזקקת בהם שההכרעה עניינים אותם "-עניינים אחרים

מבחינת הגדרת הנושא שנכרך חייב להיות קשור לסכסוך, אפשר לטעון מקדמית ולומר שאין דבר זה קשור לסכסוך זה. אפשר לטעון

זאת בנושאים של עסק כלכלי משותף, אפשר לטעון שפירוק השותפות העיסקית לא תקדם אותנו.

התנאים שצריכה לקיים הכריכה

:כריכה הייתה באם לבדוק מ"ע לבחון יש אשר בחינות שלוש ישנן

תביעה כנה..1

כריכה כנה..2

כריכה כדין..3

מי רשאי-נשאלת השאלה הבאה, האם לאחר שנכרכו כלל הנושאים בבד"ר, עו"ד טוען שאחת ממבחני הכריכה האחרת אינו תקי

? לאשר בדיקה של כריכה

בלבד המשתמש על האחריות !15

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

, לפנות שוב לביהמ"ש לענייני משפחה,[לבקשת הגבר ]באופן מפתיע יכולה יכולה האישה, גם אם אישר בד"ר לפרוטוקול את הכריכה

בטענה שאמנם שבד"ר החליט שזה תקין, אולם הוא לא דן בשאלה, עפ"י כל הכללים וההלכות של ביהמ"ש העליון, בטענה של דיון

חסר בביהמ"ש לענייני משפחה.

להגיע מהאישה למנוע נ"עמ תבע הבעל באם דהיינו. כנה הייתה לגירושין המקורית התביעה האם, לשאול יש ראשית – כנה תביעה

תביעת הגירושין אינה, לגירושין ולחילופין, בית לשלום תביעה מגיש שגבר שברגע שאומרת טענה יש. ר"בבד דיון לקיים כדי, ש"לביהמ

.התביעה הגשת בתקופת או ביום נמדדת התביעה כנות. כנה להיות יכולה

ממשיך אך גירושין תביעת מגיש גבר: לדוגמא. חיצונית ראיות לאור הצד מן כצופה להביט יש, אוביקטיבי במבחן מדובר :פלד ד"פס

)התביעה הגשת בעת נבחנת הכנות. נתפס או מקובל לא זה הדתי הדין מבחינת. אישתו עם אישות יחסי לקיים את לבחון וניתן

המבקש התנהגות את בוחנים לא )סמכות לעצמו קנה כבר ד"שביה לאחר נבחנת לא הכנות אולם(, הדיון בעת המבקש התנהגות

מתגבשת ד"ביה סמכות : הנימוק(. הדיון במהלך השתנתה הכנה כוונתו האם,כנה הייתה והכריכה,כנה תביעה הגיש כי שנקבע לאחר

.וסותרת מקבילה התדיינות ליצור עלול הדבר כן כמו. כ"ע ישפיע לא מכן לאחר שארע ארוע ושום,התביעה הגשת עם

המקרה נסיבות ואת המניעים את להבין אפשר. כנות של אובייקטיבי מבחן ישנו, מחפשים כנות איזה השאלה נשאלת – כנה כריכה

. הסכסוך את לסיים נ"עמ והאם, הנושא נכרך שבגינם

הדוג' הקלאסית לכריכה לא כנה היא שגבר שכרך ממשיך לדחות את הדיונים. יש לבדוק האם זה שכרך מונע מהצד השני לפנות

.בודקים את תום ליבו של הכורךלערכאות. למעשה

הדין-בית ובערכאות המשפט-בבתי הליכים במקביל ביניהם מנהלים( המשיב - להלן )3 והמשיב העותרת :העובדות, זקס ד"פס

תובענות הגיש מכן לאחר אך, מסוימים רכוש ענייני 1994 בשנת הרבני הדין-לבית שהגיש גירושין תובענת במסגרת כרך המשיב. הרבני

לדון הסמכות נתונה ערכאה לאיזו היא בעתירה לדיון העומדת השאלה. משפחה לענייני המשפט-לבית לרכוש בנוגע שונות ובקשות

.הזוג-בני של הרכושיים בעניינים

: פסק העליון המשפט - בית

מקנה - הכנות במבחן עומדות הכריכה והן התביעה שהן בהנחה( - חלקם או כולם )הרכוש ענייני של גירושין בתביעת כריכתם( 1)

(.ה54 )הגירושין בתביעת שנכרכו הרכושיות בתביעות לדון ייחודית סמכות הרבני הדין-לבית

מן כמתחייב בעצמו נוהג הגירושין תביעת בעל עוד כל רק הדין-בית בידי להתקיים מוסיפה, הכריכה מן הנובעת, זו סמכות, אולם( 2)

,מכאן. בתביעתו עצמו הוא תחם - הרבני הדין-בית של הייחודית סמכותו גדר את אף, זה של יוצא וכפועל - גבולותיה שאת, הכריכה

ידיו-על שנכרכו הרכוש מענייני באיזה המשפט-בית לפני זוגו-בן את תבע, הרבני הדין-בית לפני ועומדת תלויה תביעתו בעוד שאם

(.ו54 )וכול מכול הכריכה על שוויתר כמי לראותו הדין מן, לגירושין בתביעתו

בהליכים לנהוג חובתו עם מתיישבת אינה, כאלה בנסיבות, המשפט-לבית סמכות חוסר טענת על התובע הזוג-בן של הסתמכותו( 3)

(.ז54 )לב-ובתום מקובלת בדרך זוגו-בן לבין שבינו

הדין סדרי י"עפ הייתה הכריכה האם : היא השאלה. פרצות בו למצוא קשה שהכי המבחן זהו, מכולם הפשוט המבחן – כדין כריכה

את לכרוך ניתן האם גם השאלה ונשאלת, אחרת זה היה לחילופין או, כמתבקש ונכתב פרוצדוראלית=- האם הדבר נאמר מבחינה

.נושא אותו

.228(, 3)94 - דוד שקלים נ' אליזבט שקלים ואח' .תק-על 1231/93פס"ד שקלים: ע"א

הנשיא מ' שמגר

. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר לפיו חוייב המערער במזונותיה של בתו הקטינה, יפעת, בסכום1

. העידכון ייעשה אחד1992. סכום המזונות הוצמד למדד יוקר המחיה שבסיסו מדד מרץ 12.4.92 ש"ח לחודש, החל מיום 510של

לשלושה חודשים.

כן ניתנו הוראות בעניין תשלום החובות בקשר לחיוב במזונות ובעניין תשלום קיצבת הילדים לידי המשיבה השניה.

בחולון, כמפורט בפסק הדין. 59המערער חוייב בכיסוי הוצאות החזקת הבית עבור הדירה שברחוב אלופי צה"ל

. ניתן צו מניעה האוסר על המערער לעשות כל דיספוזיציה וכל שינוי בבעלות ובזכויות לגבי המחצית של הנכסים הבאים: קרן2

השתלמות, קופת תגמולים, כספים בבנק, פיצויים ומכונית כמפורט בפסק הדין.

. 7.2.93. לפי בקשת האם גם ניתן צו הגנה שתוקפו עד ליום 3

בלבד המשתמש על האחריות !16

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

. בית המשפט המחוזי החליט כי אין לו סמכות לדון במזונות האשה ובהחזקת הילדה, נושא שיידון בבית הדין הרבני לפניו תלויה4

ועומדת תביעת גירושין אשר בה נכרכים הנושאים הנ"ל.

, וחובות האב כלפיה למזונות, מעוגנות בתקנות חכמים ותקנות בית דין. כחובתו של האב בנסיבות1978הבת יפעת היא ילידת

העובדתיות של המקרה, עליו לזון את בתו כדי מילוי כל צרכיה החיוניים-הכרחיים. תביעתה של הבת למזונותיה איננה מושפעת מן

התביעה של האם התלויה ועומדת בבית הדין הרבני.

בית המשפט פסק את סכום המזונות בהתחשב בהכנסתם של בעלי הדין, ואין לגלות עילה להתערבותנו בכך, כי מדובר בסכום סביר.

בכל הנוגע למדור גם נשען בית המשפט על התחייבותו של המערער בפני בית משפט קמא בנושא זה.

לעיל, ציין בית משפט קמא כי אינו בא לקבוע2. בעניין הצו בדבר האיסור לערוך שינוי בבעלות ובזכויות בנכסים כפי שפורטו בסעיף 5

זכויותיהם הקנייניות של הצדדים, נושא שיידון במסגרת הליך הגירושין. כל שהוא מבקש לקבוע הוא כי יש לשמור על הזכויות שיש למי

מהם ברכוש. שמירת הזכויות אינה קובעת את הבעלות ברכוש כדי שלא ייפגעו זכויותיו של אף צד; שהרי, רק עם פקיעת הנישואין יכול

כל צד להגיש הליך מתאים בדבר הרכוש.

במלים אחרות, הצו בא לשמר רק את המצב עד להכרעה בהתדיינות הקניינית.

לטעמי, טיפולו של בית המשפט המחוזי בעניין הקפאת השינויים ברכוש לא היה במקומו, שהרי גם צווים זמניים בקשר לרכוש הם עניין

שנכרך בתביעת הגירושין והם צריכים להינתן על ידי בית המשפט הדן בנושא לגופו, ואין לפצל את הדיון במסגרת מירוץ הסמכויות בין

בתי המשפט ובתי הדין.

, ינקט במסגרת הדיון1973 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-11הווי אומר, אין כל מניעה לכך שאמצעי לשמירת זכויות לפי סעיף

, ובין הראיות1242/94בענייני רכוש שנכרך בתביעת הגירושין. אולם, בינתיים, החלטנו על קבלת ראיות נוספות כמבוקש בבש"א

של בית הדין הרבני האיזורי, החלטה מיום309כלולה החלטה של בית הדין הרבני בדבר סגירת תיק הגירושין לבקשת הבעל )תיק נב/

, היינו אחרי מתן פסק הדין בערכאה הראשונה(. אין יותר דיונים בפני בית הדין הרבני, אין סכנה של דיון מקביל באותו נושא13.6.93

שניתנה בבית משפט קמא נותרה כהליך יחידי בעניין הרכוש. על כן, אינני11בפני שתי ערכאות שונות, ועל כן ההחלטה לפי סעיף

רואה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא בנושא זה.

, ואין הצו האמור על כן עוד בעל משמעות לגבי דידנו, שהרי7.2.93. בפני בית משפט קמא גם היה דיון בצו הגנה שתוקפו עד 6

המועד הנ"ל חלף לפני זמן רב.

ש"ח. 4,000. אשר על כן הוחלט לדחות את הערעור, ולחייב את המערער בהוצאותיהן של המשיבות בסכום של 7

השופט ד. לוין – אני מסכים.

השופט ת. אור – אני מסכים.

לבית1, לא עלו יפה. בשל כך הגישה העותרת 2, הוריו של העותר 4 ושל המשיב 1 נישואיהם של העותרת :פס"ד אמיר, העובדות

בתביעה לגירושין,1 למשיב 4 ועניינה החזקת הבן ומזונותיו. כעבור כשלושה שבועות פנה המשיב 4המשפט המחוזי תביעה נגד המשיב

, כי יחנכו במוסדות2 יורה להורה המחזיק בעותר 1 ביקש, בין היתר, כי המשיב 4. המשיב 2שבה "נכרך" נושא חינוכו של העותר

יתחנך במוסדות החינוך הממלכתי-דתי.2, ביקשה כי העותר 1, שהתנגדה לסמכות השיפוט של המשיב 1החינוך של חב"ד. העותרת

החליט כי הוא מוסמך לדון בנושא חינוכו של הבן, ופסק בנושא. מכאן העתירה.1המשיב

בית המשפט הגבוה לצדק פסק:

לחוק שיפוט בתי דין רבניים1( יש שבית-דין רבני קונה סמכות ייחודית לדון בנושא פלוני, כגון בענייני נישואין וגירושין, כדבר סעיף 1א. )

, ויש שהוא קונה סמכות "מקבילה" לדון בנושא פלוני, לאמור, סמכות "מקבילה" לסמכותו של בית1953)נישואין וגירושין(, תשי"ג-

ו(.327המשפט המחוזי לדון באותו נושא עצמו )

לחוק, ועיקרה הוא שבענייני המעמד האישי אשר בהם לא קנה בית-דין רבני סמכות ייחודית9( הסמכות "המקבילה" קבועה בסעיף 2)

( בצד שתי סמכויות עיקריות אלה חיה3 ו-ז(. )327יהא לבית-דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך )

לחוק. הסמכות "הנכרכת" גם היא עניינה בסמכות "מקבילה",3ומתקיימת סמכות מיוחדת הקרויה "שיפוט אגב גירושין", והיא בסעיף

ב(.328 ז-327 לחוק - אין נדרשת הסכמתו של הצד האחר לשיפוטו של בית הדין הרבני )9אלא שזו הפעם - שלא כבהוראת סעיף

( יש הבחנה בין שני סוגים של עניינים "נכרכים": עניין אשר לפי עצם טיבו וטבעו כרוך בתביעה של גירושין; כל עניין אחר, ואפילו1ב. )

ג-ד(.328לאו דווקא עניין של המעמד האישי, אשר בפועל ממש נכרך על-ידי בן הזוג בתביעת הגירושין הקונקרטית )

בלבד המשתמש על האחריות !17

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

( הסוג האחד, זה שהוא לפי עצם טיבו וטבעו כרוך בתביעה של גירושין, אין צורך לציינו ולהזכירו בתביעת הגירושין. סוג עניינים זה2)

הגירושין. סוג העניינים האחר נצרך הוא לאיזכור יכול שיעלה לדיון ולהכרעה בבית הדין הרבני גם אם לא הוזכר מפורשות בתביעת

ד-ה(.328מפורש ומפורט בכתב התביעה, שאם לא כן לא קנה בו בית הדין הרבני סמכות שיפוט כלל )

( נושא הכריכה יצא ללמד על סמכות בית הדין הרבני: נושא הכרוך לפי עצם טיבו וטבעו בהליך הגירושין, וכמוהו נושא שנכרך3)

במפורש ובמפורט בתביעת הגירושין, משהועמדו לשיפוטו של בית הדין הרבני, קנה בית הדין בהם סמכות שיפוט ייחודית, והוא כדבר

ו-ז(.328 לחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( )3סעיף

( בית-דין רבני קונה סמכות שיפוט ייחודית בנושאים ה"כרוכים", במקום שאחד מבני הזוג לא פתח קודם לכן בהליך לפני בית-משפט4)

ה"כרוכים" ותביעת הגירושין באה לאחריו - כי אזרחי באותו נושא עצמו. במקום בו תלוי ועומד לפני בית-משפט אזרחי הליך בנושא מן

329 ז-328אז ימשיך עניינו של אותו "כרוך" להיות תלוי ועומד לפני בית המשפט האזרחי, ובית הדין הרבני יהא נעדר סמכות לדון בו )

א(.

( נושא החזקתם של ילדים לאחר גירושין הוא נושא הכרוך לפי עצם טיבו וטבעו בתביעת גירושין. טיבם של גירושין הוא, שדרכיהם1ג. )

( שלא כנושא החזקתם של ילדים,2 ב-ג(. )329של בני הזוג ייפרדו ושהילדים ילכו אחרי האב או אחרי האם, או חלק כך וחלק כך )

ב(.331נושא חינוכם של ילדים אין הוא כרוך על-פי עצם טיבו וטבעו בתביעה של גירושין. חינוך אינו בבחינת כריכה הנלמדת מעצמה )

( שלא כנושא החזקת ילדים - נושא שתו אופי של דחיפות ומיידיות טבוע בו - נושא חינוכם של ילדים הוא מן הנושאים שניתן להמתין3)

בהכרעתם. ההכרעה גם בנושא זה אסור לה שתבושש לבוא, ואולם אין היא בבחינת "עזרה ראשונה" כנושא ההחזקה. מכאן צידוקה

של ההלכה, כי נושא של חינוך יש לפרשו ולפרטו בתביעת הגירושין, ומשלא פורש ולא פורט, ממילא לא קנה בית-דין רבני סמכות לדון

ב-ד(.332בו, אלא בהסכמת הצדדים )

ה(.332( "כריכה" עניינה הוא אך ורק בבית הדין הרבני, ואין לה כל אחיזה בבית המשפט המחוזי )4)

( מערכת בתי המשפט האזרחיים - להבדילה ממערכת בתי הדין הרבניים - היא מערכת של בתי-משפט בעלי סמכויות כלליות,1ד. )

לאמור, בתי-משפט המחזיקים בכל סמכויות הרשות השופטת כולן חוץ מאשר באותן סמכויות שנלקחו מהם בחוק.

( במישור היחסים בין בית המשפט המחוזי לבין בית הדין הרבני, מחזיק בית המשפט המחוזי בכל הסמכויות כולן חוץ מאשר באותן2)

סמכויות שיוחדו לבית-דין אחר; בתי המשפט האזרחיים - ובהם בית המשפט המחוזי - הם אבריה הראשיים והעיקריים של הרשות

השופטת. המבקש לקפח את סמכותם, לשלול את סמכותם, להצר ולהגביל את סמכותם, שומה עליו לתלות עצמו בהוראת חוק

א-ב(.334מפורשת וחד-משמעית )

( מעיקרו של דין אפוא מוסמך הוא בית המשפט המחוזי לדון בנושא חינוכם של ילדים, וסמכותו עומדת לו מכוח החוק במישרין.3)

במובן זה שונה הוא בית המשפט המחוזי מבית הדין הרבני, שלעניינו של זה האחרון רק אמירה מפורשת ומפורטת בכתב התביעה של

לחוק שיפוט בתי דין9גירושין תקנה לו סמכות )אלא אם הסכימו הצדדים הנוגעים בדבר לשיפוטו של בית הדין הרבני, כלשון סעיף

ד-ו(.334רבניים )נישואין וגירושין(( )

( בתשובה לשאלה מהו הדין שיחול על סמכותו של בית המשפט המחוזי, התשובה היא, כי התביעה להחזקת הבן כוללת גם את1ה. )

נושא חינוך הבן. החזקת קטין - על דרך הסתם - כוללת, כעיקרון החזקה פיזית, וזו גוררת בעקבה את פרנסתו של הקטין: פרנסת

א(.335 ז-334הגוף ופרנסת הנפש )

בנושא חינוכו של הבן תלויה ועומדת1, הייתה תביעתה של העותרת 1 הגיש את תביעתו למשיב 4( בנסיבות דנן, בעת שהמשיב 2)

נעדר היה סמכות לדון בנושא חינוכו של הבן.1לפני בית המשפט המחוזי. מסקנה נדרשת מאליה היא, שהמשיב

( מסקנה זו ראויה היא ורצויה, שמאחדת היא ביד אחת - בידו של בית המשפט המחוזי - גם את הדיון בהחזקת הבן, גם את הדיון3)

א(.336בחינוכו. על דרך זה יימנע פיצול דיון בין החזקה לבין החינוך )

( ככל שמדובר הוא בהחזקתם של ילדי בני-זוג הנצים ביניהם, קיימת הבחנה בין משמורת פיזית )החזקה במובנה המצומצם( לבין1ו. )

משמורת רוחנית )חינוך(. בזאת נבדלת משמורת פיזית ממשמורת רוחנית, שהראשונה הולכת מאליה אחרי תביעת הגירושין בעוד

שהאחרונה אין בית-דין רבני קונה סמכות שיפוט בה, אלא אם נתבקש מפורשות לכך )בהנחה שמשמורת רוחנית הינה מן הנושאים

ו-ז(.336ה"כרוכים"( )

( במקביל לבית הדין הרבני קנה בית המשפט המחוזי סמכות לדון גם במשמורת אחת גם במשמורת אחרת. היחס בין שתי סמכויות2)

מקבילות אלה הוא זה, שמקום בו נדרש אחד משני גופי שיפוט אלה לתביעת החזקה של ילדים, נשללת סמכותו של גוף השיפוט

א(.337 ז-336האחר )

בלבד המשתמש על האחריות !18

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

.2, ותביעתה לבית המשפט המחוזי הייתה לעניין החזקתו של העותר 4 לתביעת המשיב 1( בנסיבות דנן, קדמה תביעת העותרת 3)

החזקה זו כללה מעצמה גם את נושא החינוך, ומשקנה בית המשפט המחוזי סמכות בנושא החינוך, נשללה ממילא סמכותו של המשיב

ג-ד(.337 לדון בנושא זה. מסקנה נדרשת מאליה היא שההחלטה נושא הדיון ניתנה בחוסר סמכות )1

דוגמאות:

. שאלה- מה הסיכוי של מר פלוני "לקחת" את הנושא מבימ"ש משפחה?פלונית מגישה תביעת מזונות לבימ"ש למשפחה.1

אם קיימת תביעה למזונות אישה בבימ"ש למשפחה הסיכוי של פלוני "לקחת" את הנושא משם אפסי, מכיוון שהברירה בידיה

של האישה.

. השאלה- מה יכולה לעשות אלמונית? האישה תוכלאלמוני פונה לביד"ר בתביעת גירושין וכורך הכל,כולל מזונות.2

לפנות לבימ"ש למשפחה וטעון בפניו כי הכריכה לא נעשתה כדין. במצב זה, למרות שהכריכה נעשתה בביד"ר, לבימ"ש

למשפחה יש סמכות לדון. עם זאת, אלמוני יוכל לנסות ולהקדים את האישה ולטעון כי הכריכה כדין. חשוב לשים לב, כי יהיו

מצבים בהם תוכל האישה לפנות לבג"צ כלפי פסיקת בד"ר, כך כאשר אחד מהדיינים יצא במהלך הדיון- היות ולא ניתן

לפסוק בהרכב חסר.

- מדוע הוא בוחר לעשות כן? כאשר כל הרכוש רשום ע"ש האישהפלוני מגיש לבימ"ש למשפחה תביעה לחלוקת רכוש.3

ביד"ר יפסוק כי כל הרכוש הולך לאישה. במצב כזה עלינו לבחון את עניין הזמן. היות והגבר הגיש תביעה ראשון, הרי שזכותו

לבחור את ערכאת הדיון. ברגע שגוף מסויים קונה סכות, הסמכות תישאר אצלו. האישה תדרוש גירושין בביד"ר, אך היא לא

תוכל לכרוך את נושא הרכוש. הטענה היחידה שתוכל האישה להעלות במצב כזה היא- השהיית ההליך. היות וחלוקת הרכוש

בבימ"ש למשפחה נובעת מהגירושין , כל עור אין גירושין האישה מבקשת להשהות את הדיון עד שיסתיים דיון בנושא שלום

בית וגירושין, שכן אם תהיה חלוקת רכוש, הרי שבוודאי שלא יושג שלום בית.

סמכות ביד"ר לדון בתביעת גירושין של אזרחי מד"י בחו"ל

קובע : 1ס'

. שיפוט בעניני נישואין וגרושין 1

.עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים

? נה סמכות לעניין יהודים תושבים או אזרחים של מ"י כאשר הם בחו"לוד"ר קיהאם ב

שתובע את תביעת הגירושין וכורך, מספיקה לו נוכחות קונסטרוקטיבית, או מספיק שהוא יהיה כאילו בישראל כדי שתהא לוהתובע-

זכות לתבוע בבד"ר. מספיק שעו"ד מקבל ייפוי-כח מהתובע, המוכיח את היותו אזרח מ"י ובעל זיקה למ"י, יכול עו"ד שלו לפנות

לבד"ר. הנוכחות הקונסטרוקטיבית, הינה פיקציה משפטית. אין הלכה מהי זיקה, ולכן כל הצעה שתינתן אפשר ותתקבל להיות כזיקה.

בבג"ץ פייג-פלמן, אם היה דיון מהותי בשאלת מירוץ הסמכויות השני, אזי הערכאה המקבילה צריכה לקבל זאת.

יצירת הנישואין

שידוכין והפרת הבטחת נישואין

: ישנם שני ערכים הקשורים בהבטחת נישואין

. שמירה על מוסד הנישואין.1

. שמירה על חירות הפרט.2

השאלה היא האם אנחנו רוצים לקדם ולהגן את מוסד הנישואין או האם אנו רוצים להגן על חירות הפרט? אם נחזק תביעות הבטחת

נישואין הרי שנשמור על מסגרת הנישואין ונחליש את חירות הפרט. אם נבטל את האפשרות לתבוע בגין הפרת הבטחת נישואין אנו

מחזקים את חירות הפרט ואת האפשרות שלו לבחור עם מי להתחתן.

בלבד המשתמש על האחריות !19

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

=<קיים הבדל מהותי בין ידועים בציבור ונשואים- אדם יכול להיות ידוע בציבור של אדם שהוא נשוי. דהיינו, המוסד של ידועים בציבור

יכול לדור בכפיפה אחת עם נישואין לאנשים אחרים. מדובר במוסד שהמדינה מסרבת לתת לו גושפנקה מדינית למרות שהיא נותנת

לידועים בציבור זכויות.

=< לנישואין יש משמעות סוציולוגית, וזאת בשונה מידועים בציבור. מבחינת החברה מדובר במעמד של קבע. נושא זה משליך להיבט

החוזי- גמירות דעת לחתום על חוזה. גמ"ד בחוזה נישואין היא גמ"ד שונה מדיני חוזים.

? היכן יתבעו את תביעת הפרת הבטחת הנישואין

יש לפנות לבימ"ש אזרחי. כדי שתביעה זו תלך לביד"ר נדרש שתהיה התחלת נישואין. עיקרלפיצויים כספייםאם התביעה היא

הפסיקה חושבת שהבטחת נישואין אינה התחלת נישואין.

מבחינת עילות התביעה:

– השאלה היא האם זה נכנס לתוך עוולת התרמית. תביעת נזיקיןישנה אפשרות לתבוע

זוהי התביעה הקלאסית. הפרת חוזה, מכיוון שהייתה הסתמכות. התביעה החוזית

הבטחת נישואין שניתנה ע"י גבר נשוי

יש לטעון שהייתה גמ"ד להינשא. האם הבטחת נישואין ע"י גבר נשוי היא הבטחה לא מוסרית ולכן היא בטלה מעיקרה? האם הבטחת

נישואין פוגעת בתקנת הציבור?

בימ"ש עליון קובע שלמרות שזה חסר טעם ולא תרבותי אך הבטחת נישואין של גבר נשוי אינה פוגעת בתקנתפס"ד רוזנבלד -

הציבור. מבחינת הדין העברי מדובר במעשה נורא ואיום. אם דובר באישה נשואה הא אסורה לבעלה ולבועלה והיא מחוייבת בגט

מבעלה. אם הגבר נשוי הוא פטור והאישה מסומנת כפגומה. מבחינת המשפט העברי אין אפשרות לחייב בנישואין אם אין רצון

להינשא, אבל יש מקום לפיצויים מכיוון שהייתה הסתמכות, פגיעה בכבוד, הוצאות.

גרינשטיין היה נשוי ובן שושן הייתה רווקה. במשך שנים משך גרינשטיין את בן-שושן בהבטחת נישואין,פס"ד גרינשטיין נ' בן- שושן –

שיתגרש מאשתו ויתחתן עימה. במשך השנים הוא תומך בה כלכלית ואפילו קנה עבורה דירה. בשלב מסוים היא מרגישה שנמאס לה

ומגישה תביעה. השאלה- האם ההבטחה הינה עילת תביעה שמאפשרת קבלת פיצויים ואם –כן מה גובה הפיצויים? בימ"ש קובע- לא

ניתן לגרום לצד זה או אחר להיכנס לברית נישואין. החשש הוא שאם בימ"ש יחייב נישואין הוא יתחתן ואחרי חודש יתגרש ממנה, ואז

יצא יותר בזול. החשש הוא מפני עידוד הצדדים לעשיית מעשה שלא מתוך רצון אמיתי. יתכן שבימ"ש ירצה לפסול תביעה של הבטחות

נישואין מתוך טענה של שמירה על מוסד הנישואין אם גבר היה נשוי ועפ"י כל קנה מידה הנישואין שלו היו תקינים ומאושרים, והאישה

שהבטיחו לה נישואין מודעת לכך, כדי לשמור על מוס ד הנישואין ועל חירות הפרט תידחה תביעה על הפרת הבטחת נישואין. אם

שניהם רווקים ופנויים נקבל תביעה של הפרת הבטחת נישואין . בגרינשטיין נקבע מבחן הצופה מהצד בן-שושן היא צופה מהצד

שיכולה להתרשם מנישואי גרינשטיין . משמעות המבחן- אם הנישואין הם לקראת סיום נקבל את התביעה ואם היא התרשמה

שהנישואין מאושרים לא נקבל את התביעה.

בנסיות העניין נקבע שבן-שושן לא תקבל פיצוי ותביעתה תידחה.

. זהו פס"ד של בימ"ש מחוזי, הוא אינו מנחה

הביקורת על פס"ד- בן שושן אינה צופה מהצד ולכן אינה אובייקטיבית.

הבטחת נישואין כאשר האישה נשואה

אישה נשואה מקיימת יחסים עם מישהו שהוא אינו בעלה, מכיוון שהאי מאמינה שאותו גבר יתחתן איתה לאחר גירושיה. אותו גבר אינו

חושב לקיים את הבטחתו להינשא לה אם היא תתגרש. האישה מתגרשת והגבר מפר אץ הבטחתו. מה תהיה טענת הגבר? עפ"י

המשפט העברי אשיה כזו אסור לבעלה ולבועלה ובהנחה שהצדדים יהודים ויודעים את ההלכה, הרי שלא יכולה להיות גמ"ד ומסוימות

בבסיס הבטחתו להינשא לה בעתיד.

עמדת הפסיקה בעניין הפרת הבטחת נישואין

שאינו מתגורר עם אשתו, אך עדיין לא הוסדר עניין הגט. הגבר הכיר60- מדובר בבנ"ז מבוגרים-גבר בן פס"ד שיפברג נ' אבטליון

את אבטליון שהייתה גרושה, והבטיח לשאת אותה, אף שלא העיד על כך.

בלבד המשתמש על האחריות !20

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

. חשובבדיקת הפיצויים תהיה לאור הנזק שנגרם לצד הדורש פיצוייםמבחינה חוזית, הפרת ההבטחה החוזית תוביל לפיצויים.

. דהיינו, ניתנים פיצויי הסתמכות ולא פיצויי קיום. קשה מאד לוקחים בחשבון מה היה מצבו לו קוימה ההבטחהלאלשים לב ש

לכמת נזק כללי עוגמת נפש, המצב בעתיד. יותר קל לכמת נזק ספציפי – הוצאות בגין שמלת כלה, מקדמה לאולם וכו'. יש לבחון את

האופציה של עוולת התרמית, אך ניתן לטעון שברגע ההבטחה כן הייתה כוונה להתחתן ורק לאחר מכן שונתה הדעה ולכן קשה לתבוע

בנזיקין.

₪. עולה פניה למחוקק להגדיר50,000בשיפברג הייתה הפרת הבטחה והסתמכות אך לא נגרם נזק ספציפי והנזק הכללי עמד על

את ההגדרות שזקוקים להן בנסיבות אלה. ישנה הפרת הבטחה , צריך לבחון האם הייתה הפרה מוסרית והנזק נקבע באופן מאד

כללי- לא גבוה מדי כדי לא לעודד נשים לתבוע וכדי לא לעודד גברים להינשא ולהתגרש מיד אח"כ.

המערער הבטיח למשיבה לשאתה לאישה. השניים נרשמו לנישואין במועצה הדתית, הזמינו אולם, העובדות:פס"ד ממן נ' טריקי

וכיבוד ושלחו הזמנות לצורך עריכת הנישואין. מספר ימים לפני המועד שנקבע לנישואיהם שלח המערער למשיבה הסכם יחסי ממון,

שעליו נתבקשה לחתום. המשיבה סירבה לחתום על ההסכם, והמערער הודיע לה טלפונית, כי אם לא תחתום על ההסכם לא יינשא

לה. המשיבה, שהייתה בהריון, הזדעזעה מקריאת ההסכם והפילה את עוברה בהפלה טבעית. המערער לא הגיע לאולם השמחות,

ולאחר המתנה התפזרו הקרואים לבתיהם. תביעת המשיבה בגין הפרת הבטחת נישואין נתקבלה בבית המשפט המחוזי. מכאן

הערעור, שנסב על השאלות אם סירובה של המשיבה לחתום על הסכם הממון הצדיק הפרת ההסכם לשאתה לאישה, אם היה

המערער רשאי לבטל את החוזה בטענה של טעות או הטעיה, ואם יש להפחית את הפיצויים שנפסקו לה לאור אי-מוסריותה, לכאורה,

של המשיבה.

: 659 - 658 עמודים

עיון בפסק דינה של הערכאה הראשונה ובחומר שהיה לפניה מוליך למסקנה, כי פסק דינו של בית המשפט קמא מבוסס היטב. 7

במסמכים ובראיות שבאו לפניו, ואין כל מקום להתערבותה של ערכאת הערעור במימצאים ובעובדות שנקבעו. בית המשפט קמא

קבע, כאמור, כי המערער הבטיח למשיבה לשאתה, וכי הוא הפר את הבטחתו. המערער אף לא חלק על עצם מתן ההבטחה. העילה

להפרת ההבטחה, על-פי הטענה, הייתה סירובה של המשיבה לחתום על הסכם ממון עובר לנישואין. בית המשפט קבע, כי דרישתו של

המערער, כי המשיבה תחתום על הסכם ממון, לא היוותה תנאי להבטחת הנישואין, שאי התקיימותו משחררת את המערער מחיובו

לשאת את המשיבה. המדובר בדרישה של המערער לאחר ההבטחה, כאשר ידע כי הדרישה תגרום לפגיעה במערכת יחסיו עם

המשיבה ולסיכול הנישואין.

647/89התביעה בגין הפרת הבטחת נישואין היא "תביעה חוזית, להבדיל מתביעת נזיקין בעילת תרמית או מצג שווא..." )ראה ע"א . 8

(; ראה גם דעת פרופ' ד' פרידמן ופרופ' נ' כהן, לפיה "במשפט הישראלי נחשבת הבטחת נישואין חוזה מחייב..." ד'173[, בעמ' 2]

(; משכך, הדינים שיחולו עליה הם דיני החוזים, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק368פרידמן ו-נ' כהן, חוזים )אבירם, כרך א, תשנ"א(

, בהתאמות למסכת משפטית זו. לעניין1970, וחוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(, תשל"א-1973החוזים )חלק כללי(, תשל"ג-

( לחוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(.2)3( ו-4)3אכיפה של הבטחה יחולו הסייגים שבדין האישי, וראה סעיפים

בית המשפט המחוזי התייחס לשאלת ה"צידוק" להפרה. יש להבין שנפנה בכך לשאלה, אם היה בהסכמה שבין בעלי הדין תנאי שלוב,

מפורש או מכללא, שהגדיר עילה לאי קיום ההתחייבות )ראה, למשל, פ' שיפמן, דיני משפחה בישראל )המכון למחקרי חקיקה

(. אין צריך להזכיר בהקשר זה, כי "כל מעשה או מחדל המנוגדים לחוזה הם בגדר136ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, תשמ"ד(

הפרה, בלא קשר לכוונתו הרעה או הטובה של המפר... המבחן הוא אובייקטיבי וניטרלי: מעמידים זה מול זה את החוזה ואת הקיום

(.477בפועל, וסטייה של הקיום בפועל מן החוזה מהווה הפרה" )ג' שלו, דיני חוזים )דין, תש"ן(

בית המשפט קמא הוסיף וציין, בשולי דבריו, נכונה, כי ניתן להתייחס להעלמת עובדות חשובות - שאילו ידע אותן הצד המפר, לא. 9

היה מבטיח נישואין - כאל שאלה במישור דיני החוזים במסגרת הדוקטרינות של טעות והטעיה. בדונו בשאלת אבהותו של המערער,

קבע בית המשפט המחוזי, כי השאלה, אם ההפרה הייתה מוצדקת אם לאו, נבחנת לאור העובדות שהיו ידועות בעת ההפרה.

כאן יש להבהיר, כי לו נוצר פגם בחוזה בעת כריתתו, אשר בעקבותיו התקשר המערער בחוזה, והמערער הפר את החוזה מבלי שידע

על הפגם האמור, הרי היה הפגם הסמוי, שהתגלה, בעל השלכה אחורה. משנתגלו טעות או הטעיה, יש להן השפעה ישירה על בחינת

חוקיותה של ההפרה.

לחוק החוזים )חלק כללי(15 ו- 14במלים אחרות, לו נודע למבטיח כי הבטחתו ניתנה בעקבות טעות או הטעיה, הרי שלאור סעיפים

יכול הוא לבטל הבטחתו זו במגבלות ובתנאים שנקבעו בחוק, דהיינו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, וביטול מאוחר זה

:1112שולל את האפשרות לתבוע פיצויים בשל ההפרה. כפי שאומרים פרידמן וכהן, בספרם הנ"ל )כרך ב, תשנ"ג(

בלבד המשתמש על האחריות !21

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

ביטול מחמת פגם ברצון פועל למפרע והוא שולל אפשרות של תביעת פיצויים בשל הפרת החוזה, אף אם ההפרה ארעה קודם"

לביטול. נמצא, באמצעות ביטול מחמת פגם ברצון יכול המתקשר להשתחרר מאחריות להפרת החוזה שביצע. הטעם ברור. החוזה

איננו פרי רצונו החופשי , ואם בחר לבטלו, עיקר מלכתחילה את תוקפו המחייב. הביטול הוא למפרע ולכן לא ניתן לחייבו בשל הפרת

חוזה, אף שההפרה ארעה קודם לביטול".

עיקרו של דבר, במקרה דנן התוצאה אינה משתנה, שכן בית המשפט המחוזי קבע גם לגופו של עניין, כי לא שוכנע שהריון המשיבה

היה מגבר אחר, ולכן לא קמה למערער עילת ביטול בגין טעות או הטעיה.

הטענה, לפיה ההבטחה הופרה מכיוון שהמשיבה סירבה לחתום על הסכם יחסי ממון, צריכה להיבדק כאמור במישור של פירוש. 10

תנאי החוזה; דהיינו, השאלות שיש לשאול הן, האם בהסכם שבין המערער והמשיבה היה תנאי שחייב את המשיבה לחתום על הסכם

לחוק החוזים7יחסי ממון, והאם בסירובה לחתום על הסכם זה היא הפרה את החוזה ובכך הקנתה למערער זכות לבטלו, לפי סעיף

)תרופות בשל הפרת חוזה(.

הוזכר כבר, כי בית המשפט המחוזי הסיק, כי ה"דרישה לחתום על הסכם ממון איננה כה מקובלת ושכיחה... רק אם הצדדים הסכימו

במפורש, כי יחתמו על הסכם ממון, בנוסח מסויים, לפני הנישואין ואחד הצדדים, מתחרט ברגע האחרון, ניתן לומר כי היתה זו הפרה

של תנאי מצד מי שהתחרט וסירב לחתום על ההסכם, בניגוד להסכמתו הקודמת, והפרה זו, מצדיקה את ביטול הנישואין על-ידי הצד

השני". בית המשפט המחוזי קבע מפורשות, כי המערער לא התנה את הנישואין בחתימת המשיבה על הסכם הממון. עמדה זו מקובלת

עלי - ממילא אין בסירוב הפרה של תנאי מתנאי ההסכמה לנישואין.

[ הנ"ל היא, כי יש להפחית את הפיצויים לסכום של שקל חדש אחד,1 ]473/75טענתו החלופית של המערער בהתבססו על ע"א . 11

וזאת לאור אי-מוסריותה, כביכול, של המשיבה. אין לשעות לטענה זו: קיום יחסים עם האישה והעלאת הטענה לאחר מכן כי בשל כך

יש לכנותה בלתי מוסרית, היא בגדר טענה בלתי הגונה ומפלה. המערער והמשיבה הם שווי מעמד לעניין זה. הם בחרו בקשרים

שביניהם מרצונם החופשי, ואין לגלות בעצם הקשר עניין המשליך על מעמדו המשפטי של אחד מבעלי דין או על זכויותיו. ממילא אין

לגלות, מדוע יראה בית המשפט להפחית, כהוא זה, מן הפיצויים.

עשיר מאד בגילנשוי- פס"ד ייחודי, שכן הוא מדבר על תביעה נזיקית ולא על תביעה חוזית. עבדאללה, גב פס"ד נתן נ' עבדאללה ,

. במשך תקופה ארוכה הוא מבטיח לה להינשא לו. הבחורה חיה תחת חסותו והוא מממן אותה. אם הייתה25, והאישה עניה- בת 60

תובעת תביעה חוזית הייתה מתעוררת בעיה מכיוון שניתן לומר שהגב' נתן לא הייתה צריכה להסתמך על ההבטחה, מכיוון שהגבר היה

נשוי ולא נעשו על-ידו צעדים לפרידה מאשתו. לפיכך תובעת הגב' בעילת תרמית בנזיקין. לטענתה, בשום שלב לא התכוון עבדאללה

לקיים את הבטחתו, כבר מרגע מתן ההבטחה. במקרה כזה שיעור הפיצויים יהיה גבוה יותר, שכן יש נזק כללי וספציפי. נזק כללי כולל

שנים ממה שהייתה במועד מתן ההבטחה ע"י הגבר. ראש נזק כללי10גם את הפחתת הסיכוי לנישואיה- האישה מבוגרת בכ-

נוסף-פגיעה בשם הטוב.

סיכום

- בדר"כ נפסקים פיצויים בשיעור נמוך, בין היתר בשל החשש שפסיקת פיצויים בשיעור גבוה יובילו לכפיית אקטפיצויים מכוח דיני חוזים

לא ניתנים פיצוייהנישואים. בניגוד לדיני חוזים בהיבט העסקי אנו לא מעמידים את הצד הנפגע במצב שבו כאילו התקיימה ההבטחה ]

[ , אלא אנו נדרשים לאמוד נזק כללי. קיום

- תחת עוולת התרמית ניתן יהיה להשיג פיצויים בשיעור גבוה יותר. פיצויים מכוח דיני הנזיקין

כיום, ישנה רתיעה והתנגדות בקרב האקדמיה לתביעות בהיבט החוזי שלהן, בעיקר בשל הטענה שבכך אנחנו נכנסים יותר מדי לחופש

הפרט, ולעניינים שצרכים להיות תחת מסגרת חברתית של "אהבה וחברות" ולא של משפט. יחד עם זאת, לא קיימת התנגדות לעשיית

שימוש בעוולת התרמית מכיוון שכאן לא מדובר בהפרת חוזה אלא בעוולה.

תנאים לנישואין- גיל

אנו מבחינים בין כשרות מוחלטת להינשא לבין כשרות יחסית להינשא.

- במקרה של העדר כושר מוחלט, אותו אדם אינו יכול להינשא באופן אבסולוטי- לא משנה עם מי. כשרות מוחלטת

- במקרה של העדר כושר יחסי, אותו אדם אינו יכול להינשא לסוג מסוים של אנשים, לקבוצה מסוימת. כשרות יחסית

: נבחין להלן בין הדין הדתי, הדין האזרחי ותפיסה פסיכולוגית חברתית

בלבד המשתמש על האחריות !22

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

ויום הנער הוא בוגר ולכן הוא רשאי להינשא. נערה נחשבת גדולה ויכולה להינשא החל13- מבחינת המשפט העברי בגיל הדין הדתי

וחצי.12מגיל

- לא קיימים נישואים. בנה"ז יכולים להתארס.13 והנער מתחת לגיל 12.5- כשהנערה הינה מתחת לגיל קידושין ]נישואין[ בדין העברי

האב יכול לבצע פרוצדורה של קידושין שיתפסו לאחר שהילדים יגיעו לגילך המתאים, כך שלא יהיה צורך לבצע קידושין מחדש.

הקידושין תקפים. 12.5, והנערה מעל גיל 13כשהנער מעל גיל

קיימת פסיקה של הרבנים הראשיים מהתקופה הסמוכה לקום המדינה לפיה נישואין אלו אינם מקובלים בקהילה בישראל ואם

הקידושין אמנם יתפסו, אל לא יאשרו לאב להתפלל, ינדו אותו. 12.5יתקיימו- ילוו בסנקציות. כך, אם אב יחתן את ביתו בת ה-

הקידושין יתפסו מבחינה דתית, לא תתקיים סנקציה חברתית. 13אם בקהילה מסוימת הרב הפוסק יכריע אשם מחתנים את הזוג בגיל

- בעבר רק נשים היו מוגבלות בגיל הנישואין. לאחר התיקון- החוק האזרחי, חוק גיל הנישואין- מתייחס לשניהם. הדין האזרחי

: 2חוק גיל נישואין מגדיר עבירה פלילית בקובעו בס'

עבירות ]תיקון: תשנ"ח[

מי שעשה אחד מאלה -

)א( נשא נערה או נשאה נער ;

)ב( ערך נישואין, או סייע בכל תפקיד שהוא בעריכת נישואין, או בקשר לעריכת נישואין, של נערה או של נער ;

)ג( השיא נערה או נער שהם בתו או בנו שהם נתונים לאפוטרופסותו -

.1977( לחוק העונשין, התשל"ז-3)א()61דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף

ישמש עילת גירושין.2, אך למרות זאת הם תופסים בדין הדתי. דהיינו, ס' 2 מסדיר את התרת קשר הנישואין שנערכו בניגוד לס' 3וס'

קובע: 3ס'

עילת תביעה להתרת קשר נישואין

, והם תופסים לפי החוק החל על עניני המעמד האישי של הצדדים-תשמש העובדה2)א( נערכו נישואין בניגוד לסעיף

עילת תביעה להתרתם בדרך של גט, או בדרך של פירוק קשר הנישואין, או בדרך אחרת,2שהנישואין נערכו בניגוד לסעיף

הכל לפי הוראות החוק החל על עניני המעמד האישי של הצדדים.

)ב( תביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן )א( יכולה להיות מוגשת על ידי מי שנישאה בהיותה

נערה או מי שנישא בהיותו נער, או על ידי אחד מהוריהם או מאפוטרופסיהם, או על ידי פקיד סעד.

)ג( הוגשה, שלא על ידי פקיד סעד, תביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן )א(, ובשעת הגשת

התביעה לא מלאו למי שנישאה בהיותה נערה או למי שנישא בהיותו נער שמונה עשרה שנים תמימות, ופקיד סעד סבור

שהדיון בתביעה יש בו ענין לכלל - רשאי הוא, להופיע בדיון ולהשמיע בו את טענותיו.

)ד( אין נזקקים לתביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן )א( , אלא אם -

( הוגשה התביעה על ידי מי שנישאה בהיותה נערה או מי שנישא בהיותו נער לפני שמלאו להם תשע עשרה שנים1)

תמימות ; או

( הוגשה התביעה על ידי אחד מהוריהם או מאפוטרופסיהם של מי שנישאה בהיותה נערה או מי שנישא בהיותו נער, או2)

על ידי פקיד סעד, לפני שמלאו להם שמונה עשרה שנים תמימות.

-למעשה, החוק האזרחי מחייב את הדין הדתי לקבל עילת גט שהיא מחוץ לדין הדתי. אין אף מבחינת החוק בישראל 3 הבעיה של ס'

דיין שיקבל עילת גט שאינה דתית מכיוון שגיטין ונישואין נשלטים באופן בלעדי על-ידי הדין הדתי.

אינו מחייב את ביד"ר מכיוון שהמחוקק קבע כי הדיין ישפוט בעניינים אלו עפ"י הדין3 , וס' 3למעשה, ביד"ר אינו מייחס חשיבות לס'

הדתי בלבד.

, כאשר הניחו שלא ירחק היום ויהיו יישואין אזרחיים בישראל. 50מדוע נחקק הס'? הס' נחקק בתחילת שנות ה-

עוסק בהיתר נישואין והוא קובע: 5- ס' היתר נישואין

היתר נישואי נערה או נער

בלבד המשתמש על האחריות !23

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

על אף האמור בחוק זה רשאי בית משפט לעניני משפחה לתת היתר -

( לנישואי נערה - אם היא ילדה או הרתה לאיש אשר לו ברצונה להינשא; 1)

א( לנישואי נער - אם האישה אשר ברצונו לשאת הרתה או ילדה לו;1)

( לנישואי נערה או נער - אם מלאו להם שש עשרה שנה ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן2)

היתר זה.

ניתן לקבל היתר נישואין בשני מקרים וכדלקמן:

- במצב כזה בנה"ז יכולים לקבל היתר להינשא מבימ"ש למשפחה. מכיוון שזו סנקציה פלילית אין קשר לביד"ר שממילאנערה שהרתה

היה מאשר שבנה"ז נשואים.

ניתן לקבל היתר16. החל מגיל 17 ועד 16- בשום מקום אין נוסחה ברורה לסיבות שמאפשרות נישואין מגיל נסיבות מיוחדות

להינשא בנסיבות מיוחדות, אך החוק אינו מפרט את הנסיבות.

א קובע: 5- ס' בקשה להיתר נישואין

בקשה להיתר נישואין

תוגש על ידי הנערה או הנער או על ידי אחד מהוריהם או אפוטרופסיהם או על ידי מי5בקשה להיתר נישואין לפי סעיף

שמבקש להינשא להם.

לסיכום- הסנקציה האזרחית היא סנקציה שאמורה להוביל ולכוון את התנהגות החברה למצב שבו לא יהיו נישואין בגיל מוקדם. החוק

אינו אומר דבר ואינו יכול לומר דבר לגבי תוקף הנישואין. הסנקציה הפלילית היא סנקציה נפרדת מהאחריות הדתית. האחריות הדתית

תיקבע אם בנה"ז נשואים.

( 94פס"ד אנג'ל נ' היועמ"ש) הם גרין יחד, חיים ג=כזטג בדירה שכורה. באותה עת החוק24 בהריון, והגבר בן 14- נערה בת .

לא דיבר על גיל הגבר.

- האם יש לתת היתר נישואין לבנה"ז? המחוזי קבע שאין לתת היתר נישואין. שמגר מנסה להבהיר שטובת הילד זו לא רק טובתשמגר

, אלא גם טובת הילד שעתיד להיוולד. 014הנערה בת ה-

שמגר קובע: אין להתיר נישואים בגיל מוקדם מתחת לגיל הנישואין, אך יש להסתכל על נסיבות המקרה הספציפי ולבחון גם את חרות

הפרט לקבוע לעניינו האישי את הקביעות שהוא מאמין בהן. ההריון הוא שיקול מכריע לעניין היתר הנישואין וכיוון שטובת הילד שיוולד

היא לאפשר לו תא משפחתי, נותן שמגר היתר נישואין.

אינה. הנערה 22, גרוזינית. כמקובל בעדה הגרוזינית מבקשת הנערה להינשא לגבר בן 16.5- נערה בת פס"ד היועמ"ש נ' פלונית

נשואה.

ברק מנסה להגדיר נסיבות מיוחדות בהן יינתן היתר נישואין:

הסכמת הנערה לנישואין- אינה נסיבה.

הסכמת ההורים- אינה נסיבה.

מנהגי העדה- אינם נסיבה.

הכנות לאירוע- אינן נסיבה.

נימוק כלכלי- אינו נסיבה.

עם זאת, כלל הנסיבות יחד יכול ליצור נסיבות מיוחדות. אך במקרה דנן הן אינן מתקיימות. הנערה אינה מקבלת היתר נישואין.

העולה מכלל פסה"ד-

אם הנערה בהריון יש את מרבית הסיכויים שתקבל היתר.

אם הנערה אינה בהריון- מרבית הסיכויים שלא תקבל היתר.

- החברה המערבית והישראלית המודרנית של התפתחות אנושית סבורה שצריכים להיות אנשים בוגריםתפיסה פסיכולוגית חברתית

שנה נערה בת 100בכדי להינשא. זוהי תפסה שהשתנתה לאורך הזמן. אם לפני שלא נישאה נחשבה "זקנה", כיום בחברה21

החילונית ובחברה הדתית הלא- מחמירה לא מקובל שיתחתנו בגיל כזה בשל חוסר בגרות נפשית.

בלבד המשתמש על האחריות !24

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

ריבוי נישואין והיתר נישואין

איסור ריבוי נשים

איסור ריבוי נשים נובע משמירה על התא המשפחתי. השמירה הזו כוללת בתוכה גם שמירה על הפרט. אם היינו מתירים ריבוי נשים,

התוצאה הייתה פגיעה במעמד האישה. פגיעה זו קיימת גם במצב שבו האישה מסכימה.

הנורמות המתנגשות

נורמות מתנגשות- הנורמה האזרחית והנורמה הדתית. המשפט הישראלי מסתכל על ריבוי נשים בשני2כשמדובר בריבוי נשים, קיימות

מבטים שונים.

- הנורמה החברתית הדתית מתחברת לדוגמא של הגניבה בהיבט החברתי- לא מוסרי, וזאת מכיוון שהמחוקק הישראליהנורמה הדתית

קבע שהדין הדתי הוא הדין שיקבע את מסגרת הנישואין.

- המחוקק חוקק חוק פלילי בעניין ריבוי נשים. הנורמה האזרחית

לחוק העונשין מטיל סנקציה פלילית במקרה של ריבוי נשים והוא קובע: 176ס'

ריבוי נישואין

נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם - מאסר חמש שנים.

תוצאת האמור הינה כי גם במקרה שבו הדין הדתי מאשר את הנישואין, עדיין נעברה עבירה פלילית וקיימת בגינה סנקציה פלילית.

ריבוי גברים וריבוי נשים – הדין הדתי

- הדין העברי אוסר ריבוי גברים ובריבוי נשים קיימת אבחנה חשובה. לפי דין תורה- מותר ריבוי נשים, אך חרם דרבנו גרשום קבעיהודים

רבנים ולכן יש אפשרות לנישואין של כמה נשים לגבר אחד. 100כי הדבר אסור. אלא שהדין הדתי קובע שניתן לקבל היתר

כאשר גבר נישא לאישה נוספת- נישואין אלו תקפים מבחינת הדין הדתי, למרות שיחול על כך חרם דרבנו גרשום.

אדם דתי מאמין לא ישא אישה נוספת אם לא יקבל היתר איסור.

- אין אפשרות להינשא שוב לגבר/ אישה נשואים. נוצרים

- ריבוי נשים מותר, ריבוי גברים אסור. מוסלמים

תוקף הנישואין הראשונים והשניים לצורך עבירת הביגמיה

לחוק העונשים קובע כדלקמן:178ס'

תקפן של נישואין

, אין נפקא מינה - 176לענין סעיף

( אם תקפם של הנישואין הקודמים הוא לפי דין המדינה שבה נערכו או לפי דין דתי שעל פיו נערכו; 1)

( אם הנישואין החדשים תקפים או בטלים; 2)

( אם הנישואין החדשים נערכו מחוץ לישראל, ובלבד שבשעת הנישואין היה הנושא אזרח ישראלי או תושב ישראל.3)

הנישואין הראשונים

פס"ד שטרייט -

– מדברת על הנישואין הראשונים. כשמדברים על שטרייט לא מתייחסים לתקפות הנישואין כפי שדברי החקיקה 1 הלכת שטרייט ה-

".המחוקק יצר מוסד חדש לנישואין, אוורירי שהייתי קורא לו נישואין לצורך ביגמיההאחרים מטפלים בעניין הנישואין: "

המחוקק רוצה כל-כך לסגור את הפרצות בעניין ביגמיה עד שהוא מגדיר את הנישואין בדרך חדשה. גם אם הנישואין הראשונים בטלים

)בישראל או בארץ בה נערכו(, עדיין יכול בימ"ש לתפוס את העובר על העבירה אם הנישואין היו כשרים עפ"י הדין הדתי או דין

המדינה.

לדוגמא- בבריה"מ לשעבר היו אסורים נישואין דתיים. היהודים היו נישאים בהסתר ע"י הרב המקומי ולעתים אף ללא רב. מבחינת

בריה"מ- נישואין אלו בטלים מעיקרם. אמר המחוקק- כאשר זוג כזה בא לישראל, למרות שעפ"י הדין בבריה"מ הם אינם נשואים,

בלבד המשתמש על האחריות !25

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

עליכם לסיים את הנישואין הדתיים ]בהנחה שרוצים להינשא שוב[, מכיוון שברגע נישאתם עפ"י הדין הדתי, אין זה משנה האם יש

כשרות מקומית אם לאו.

לחוהע"נ עוסק בנישואין177: גבר יהודי ואישה יהודיה נישאים בטקס מוסלמי בעיראק, ובעיראק הם נחשבים לנשואים. ס' לדוגמא

הראשונים וקובע חזקת נישואין. נראה את הגבר כנשוי, כל עוד לא הוכח אחרת. אם הנישואין בטלים מעיקרם , לא צריך להביא אישור

] למשל- נישואי עריות, בבטלים מעיקרם[.

לסיכום- נישואין אזרחיים בחו"ל אשר תקפים לפי החוק שחל בחו"ל יתפסו. אם אנחנו קוראים את הלכת שטרייט בצורה

דווקנית, אזי דם פס"ד של ביד"ר בישראל שקובע שבנה"ז אינם נשואים אינו מספיק כדי למנוע ביגמי, ויש צורך לקבל את

. השחרור מהדין האזרחי על-פיו נישאו

בפרקטיקה מתעוררת בעיה- אם שני בנה"ז הינם אזרחי מד"י ושניהם יהודים, הרי שלביד"ר סמוכת ייחודית לדון בעניין הגירושין. לכן

בפרקטיקה נראה כי אם בנה"ז ילכו לברר את הסוגיה האם הם נשואים בביד"ר, לא נראה אח"כ מישהו שיתבע את הגבר בגין עבירת

הביגמיה , משום שלמרות שהתחתן בחו"ל החוק בישראל נותן אופציה אחת לברר את תוקף הנישואין- בפני ביד"ר.

:האם גבר יהודי שיוצא עם אישה יהודיה ומקיים עימה יחסי אישות ופעול עפ"י המשפט העברי בעניין קידושי ביאה,דוגמא נוספת

עדים- האם במצב כזה נחייב את הגבר לקבל גט או2ואמור לה אחרי המין- "הרי את מקודשת ל י בקידושי ביאה" ומצליח לגייס

פס"ד שמתיר לו להינשא מביד"ר?

מבחינת המשפט העברי ישנה בעיה לאשר קידושי ביאה ]קידושי שטר וטבעת הם המקובלים[ משום שהדיו הדתי אינו רואה בקידושי

ביאה קידושין כדין, זה יהיה תלוי בדין. קשה לראות שהצדדים יחשבו כנשואים אך זו שאלה פתוחה שלא טופלה בפסיקה.

- 2 הלכת שטרייט ה-

לךחוהע"נ. 179מדברת על היתר נישואין- ס'

קובע: 179ס'

היתר נישואין לפי דין תורה

אם הנישואין החדשים נערכו176היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי סעיף

לאחר שניתן לו היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני ופסק הדין אושר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.

לחוהע"נ מאפשר לגבר לקבל היתר מהרבנים לשאת אישה שניה. 179ס'

האישור )ההיתר( אינם יכולים להינתן כשמבחינה משפטיתהלכת שטרייט אומרת שצריך לבחון את שיקול הדעת למתן ההיתר: "

". אין מכשול אובייקטיבי שהנישואיו הקודמים התפרקו

דהיינו, התרת הביגמיה אפשרית רק בנסיבות כאלה שמבחינה אובייקטיבית האישה אינה יכולה לקבל גט. אם האישה, מבחינה

אובייקטיבית, יכולה להסכים או לא להסכים, לא ניתן לתת היתר נישואין. אפשר לתת היתר נישואין רק כאשר האישה אינה יכולה

להביע עמדה ]מצב סופני[- כגון, מצב שבו האישה חולת נפש, נעדרת שבע שנים וכיוצ"ב.

למעשה, הלכת שטרייט מצמצמת את הסמכות של הדין הדתי, וזאת בדומה לגיל הנישואין.

עוסק בהיתר נישואין ללא יהודים וקובע: 180ס'

נישואין שהותרו לפי דין אחר

אם הנישואין החדשים נערכו176לא היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי סעיף

לאחר שהותרו לפי פסק דין סופי של בית הדין המוסמך על סמך אחת מאלה:

( בן זוגו מנישואיו הקודמים אינו מסוגל, מחמת מחלת נפש שלקה בה, להסכים להפקעת הנישואין או לביטולם או1)

להשתתף בהליך או בפעולה להפקעתם או לביטולם;

.( בן זוגו מנישואיו הקודמים נעדר בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים2)

, היתר ללא יהודים יינתן רק במצב שבו בנה"ז מהנישואין הראשונים אינו מסוגל להסכים להפקעת הנישואין180עפ"י האמור בס'

מחמת מחלת נפש או כאשר בהנ"ז אינו נמצא ולא ניתן למצאו.

בלבד המשתמש על האחריות !26

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

פסה"ד מבטל את הלכת שטרייט השניה וקבע כי הרבנים הראשיים רשאים לתת היתר עפ"י תפיסתם. הדבריפס"ד בורנובסק -

מסור לשיקול דעתם הבלעדי של הרבנים, שיקול דעת שהוא דתי. נפסק, כי הפיקוח של בג"צ על הרבנים הראשיים צריך להצטמצם

לבחינת בג"צ כי הרבנים פעלו עפ"י הדין הדתי הרלבנטי, ושהם עשו זאת בצמצום, מכיוון שגם הם אמורים לשמור על התא המשפחתי

ולא לעודד ביגמיה.

[.180 לעומת ס' 179בג"צ החליט שלא להתערב בהחלטת ביד"ר והשאיר את המצב של חוסר שוויון בין יהודים ללא יהודים ]ס'

שהוא180דהיינו, עפ"י הלכת בורנובסקי , היתר נישואים ליהודים יינתן עפ"י שיקול דעת הרבנים. לעומת זאת, לגבי לא יהודים יחול ס'

ס' אובייקטיבי.

לגבי זוג כזה. 180כאשר יהיה מדובר בזוג מעורב- אחד יהודי והשני אינו יהודי- היות ועפ"י הדין הדתי הנישואין בטלים הרי שיחול ס'

הנישואין השניים

ההתייחסות של המחוקק הישראלי לנישואין השניים היא אחרת.

לא משנה האם הנישואים החדשים בטלים או תקפים. שואבים את המבחן האובייקטיבי מדיני חוזים. אם אדםחוהע"נ- )ב( 178 ס'

, זאתמדובר על מבחן חיצוני שמתמקד בטקס, לא בחיים לאחר מכןחיצוני מסתכל על בנה"ז- האם הוא יאמר כי הם נשואים.

מכיוון שהפסיקה מניחה כי החיים לאחר מכן זהים לידועים בציבור ולבנ"ז נשואים. כיוון שכך, החיים לאחר מכן אינם מעניינים.

? – האם האדם האובייקטיבי צריך להיות מומחה ולדעת על קיומו של הפגםמה קורה במצב שבטקס אירע פגם שהוא פגם דתי

הדתי?

עמדת הפסיקה- אם הפגם הוא מהותי, שכל אדם עם ידע בסיסי בדין הדתי יבחין בכך, הנישואין אינם תקפים.

למשל- אם הגבר לא נשאל ע"י הרב האם הטבעת שווה פרוטה- במקרה כזה יכול ותתקיים חתונה

מכיוון שלא מבחינים בפגם.

)ג( 178 ס'

ס' זה קובע כי גם אם הנישואין נערכו מחוץ לישראל, הם עדיין יחשבו לתקפים לצורך עבירת הביגמיה. במצב כזה מסתכלים עלך

האדם הסביר במקום שבו נערכו הנישואין.

הומואים נישאים בהולנד- האם יאושמו בביגמיה? 2מה קורה במצב שבו

הנישואין הראשונים תקפים עפ"י הדין ההולנדי.

אם מדובר על הנישואין השניים- בכדי לשכנע שהנישואין השניים יתפסו, יש להצביע על כך שאדם סביר בהולנד היה רואה בהם

נשואים.

חודשים בפועל ושנה על תנאי. הטענה שהעלה- מבחינה8- גוועד הואשם בביגמיה והוטל עליו עונש של פס"ד כנען נ' אבו גוועד

דתית, עפ"י הדין המוסלמי, גירש את אשתו כפי שהוא מצווה ע"י האיסלאם.

בימ"ש – לא די בכך שפעל עפ"י הדין הדתי. כדי שלא יואשם בביגמיה עליו להציג פס"ד של בי"ד שרעי. אם לא עשה כן, חזקה עליו

שהוא נשוי, ואם נישא בשנית- יואשם בביגמיה.

לטענתו, הנישואין השניים נערכו75,000 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה 9- הוטל עליו עונש של פס"ד עיסאם סולימאן . ₪

בירדן אצל הקאדי עפ"י הדין המוסלמי, אך בנה"ז נוצרים, ולכן נישואין אלו אינם תופסים.

בימ"ש- מדבריו עולה כי הוא נשוי לאישה. למעשה, מודה בעצמו שהיה אקט של חתונה.

ילדים, נישא לאלמנת אחיו. לטענתו-6 שנות נישואין ו-35 חודשי מאסר על תנאי. לאחר 6- הוטל עליו עונש של פס"ד אברהם הלוי

רוצה להביא ילדים נוספים וכן, לעשות ייבום ]עפ"י הדין העברי היות והוא נשוי הוא אינו חייב בייבום[.

בימ"ש- גם אם עפ"י הדין הדתי הוא יכול היה להינשא בגלל הייבום, עדיין מדובר בעבירה פלילית. אם מדובר ביהודי שלא קיבל היתר

נישואין, הרי שהוא עבר בעירת ביגמיה. כל וטענה דתית אחרת לא תתפוס ברגע שלא ניתן היתר.

לסיכום:

ביקורת על עבירת הביגמיה- כשאנו אוסרים על ביגמיה אנו פוגעים באוטונומית הפרט להחליט על ענייניו- אולי אנו צריכים לאפשר

לצדדים לקיים מערכת משפחתית עפ"י הבנתם. אם מדובר על גברים ונשים שבהסכמה מלאה רוצים לקיים תא משפחתי מורכב כזה-

מדוע נמנע מהם להחליט על עניינים?

יתרה מזאת, כאשר קובעים כי במקרה כזה תחול הסנקציה בגין עבירת ביגמיה, בנ"ז כאלה יוכלו לחיות יחד כידועים בציבור ואז לא

יתפסו אותם, ולא תוטל עליהם כל סנקציה. לאור האמור, בפועל מאפשרת הפסיקה את חופש הפרט.

בלבד המשתמש על האחריות !27

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

אם החברה לא תגנה ביגמיה, הרי שגם החוק ישתנה בהתאם.

רישום נישואין- פקודת הנישואין

על- מנת שכדי שיקבע סטטוס של נישואין, נדרשת גושפנקה של המדינה שתאשר את הנישואין.

הרשות המוסמכת נקבעת על-ידי פקודת הנישואין. עפ"י הוראות הפקודה ההליך צריך להיות דתי ובסופו נדרש רישום בפנקסים

שמנוהלים ע"י הרשות המוסמכת. חשוב לשים לחב לכך שמשרד הפנים, אינו מהווה רשות מוסמכת בישראל לרישום נישואין.

פקודת רישום המנדט הבריטי קבעה שהסמכות לרישום נתונה ל"כוהני הדת של כל עדה ועדה".

למעשה הברשות המוסמכת עפ"י הדין לרשום את הנישואין היא הרב המקומי של אותו אזור.

שר הדתות הוא שמעניק את הרשיון להיות רשות רושמת ]כיום- הרבנות הראשית[.בג"צ קרן ליהדות מתקדמת נ' שר הדתות -

השר לא נתן לקרן ליהדות מתקדמת רשיון להיות רשות רושמת מוסמכת.

עפ"י תפיסת בג"צ נושא רישום הנישואים כולל בתוכו שני היבטים:

היבט הלכתי- אדם שיודע כיצד יוצרים נישואיו.

היבט מנהלי- לדוגמא- האם באזור מסוים נדרשי שיהיו רשויות רושמות נוספות?

בג"צ קבע-

כאשר מדובר בהיבט ההלכתי , בכל הקשור לעניין ההלכה על שר הדתות להתייעץ עם הרבנות הראשית בקשר לשאלה מהי מידת

עומק הידע ההלכתי שאנו דורשים עמ"נ לתת רשיון. העמדה שהביעה הרבות הראשית באותה עת הייתה כי נדרש שאדם הרושם

נישואין יהיה בעל ידע הדומה לזה של רב עיר. הרבנים סברו, כי הידע שיש לקרן, שמאגדת רבנים רפורמיים, אינו מספיק.

אלון- יש לערוך נישואין וגירושין לפי דין תורה, כפי שאלה מתפרשים ומיושמים ע"י הרבנות הראשית. למעשה, אלון מאשר את עמדת

השר, ומנע ממה שאינו בעל מעמד של רב אזורי להיות רושם נישואין.

גולדברג- לא עלינו המלאכה להכריע בין אמונות ואין זירתו של בימ"ש הזירה הראויה לבירורן של אידיאות והשקפות עולם ככל שהן

חורגות מבסיסן המשפטי. כל גישה אחרת אינה מביאה אלא למעורבותו של בימ"ש בנושאים שונים שהם מעבר לתחום דיונו ובהכרח

לחיוב הצדדים בתנאים מסוימים מעבר לטקס עצמו עמ"נ שהוא ירשום אותם כנשואים.

בג"צ זה קובע את מונפול האורטודוקסי. אם נערך טקס רפורמי זה לא ירשם כנישואין מכיוון שהתעודה לא נחזת ככשרה כי בארץ אין

מתן תוקף לנישואין רפורמים.

סיכום

כאשר דיברנו על הגדרות, דיברנו על נורמות. חשוב להבין שבדיני משפחה יש מאבק בין נורמה דתית לנורמה חברתית. כשאר מדברים

על נורמה חברתית היא יכולה להיות דתית או אזרחית.

סמכויותנורמות הגדרות

דין דתי, דין אזרחי דתית, חברתית משפחה ,נישואין

הסטוריית החוק. מאבק בין גישות סטטוס

לעניין סמכויות- חשוב להבחין בין הדין האזרחי והדין הדתי. הדין הדתי – מורכב מהדין הדתי, ומהדין האזרחי ]הלכת בבלי[. הדין

האזרחי- בימ"ש למשפחה מחוייב לדין האזרחי ובמקרים מסוימים מחויב לדין הדתי.

יצירת נישואין

רישום ביגמיה גיל נישואין הבטחת נישואין

מדובר בחקיקה אזרחית מובהקת למרות שהם מופיעים תחת הכותרת של יצירת נישואין שהוא עניין דתי.

קידושין

בלבד המשתמש על האחריות !28

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

עדים ומניין; ברכת היין; על החתן והכלה לטעום מאותה כוס; ברכת הנישואין;מסירת הטבעת מהגבר לאישה; הגבר2ההלכה מחייבת:

אומר לאישה :"הרי את מקודשת לי"; שבירת הכוס.

אקט הנישואין הוא אקט שנלווה לכך- קריאת הכתובה, החתן מוסר את הכתובה לכלה ]זאת לאחר שהבין את החיובים המוטלים עליו

ברכות. 7בכתובה[ וקוראים זאת בקול. את הכתובה קוראים בקול, והחתן מוסר לכלה

אקט הייחוד- בנה"ז מתאחדים יחד, אוכלים סעודה קלה.

קידושין בכסף

האופציה הידועה ביותר. טבעת אמורה להיות שווה לפחות פרוטה. החתן אמור למסור לכלה כסף ממש או שווה כסף- כמו הטבעת

]מכספו[. עם המסירה אומר החתן לכלה:"הרי את מקודשת לי".

המשפט העברי מחייב שבכל שלוש האופציות ]כסף, שטר , ביאה[ שתהיה כוונה וגמ"ד של הגבר שה וא עושה זאת למטרת קידושין.

קידושי שטר

השטר דומה לכל מסמך חוזי אחר. החתן מתכוון במסירת השטר לקדש את האישה הבתולה . ישנה כוונה וגמ"ד לנישואין. השטר הוא

שיוצר את הנישואין, הוא הקשר המשפטי. אין לבלבל את השטר עם כתובה ]התחייבות כספית על סמך הקידושין[. השטר יוצר את

הקשר, בדומה לכך שהטבעת יצרה את הקשר. גם כאו נדרש שינכחו עדים.

נישואין אזרחיים- חוזיים, בהסתמך על פרקטיקה אזרחית. חוזה כזה, או הרשיון בחו"ל, אינם יוצרים נישואין, אלא רק מעידים על- כך

שהיו נישואין.

קידושי ביאה

יש צורך בעדים. נדרש שבנה"ז יקיימו יחסי אישות ושהגבר יאמר לאישה:"הרי את מקודשת לי". העדים צרכים להיות לגמ"ד להינשא.

כבר בתקופת חז"ל נאסרה האופציה הזאת מחשש למעשים בלתי מוסריים, אך נישואין אלה יהיו תקפים בדיעבד. ישנה חזקה שכאשר

גבר מקיים יחסי אישות עם אישה הוא מתכוון לקדש אותה.

קידושין שאינם תופסים מלכתחילה לעומת קידושין שתופסים בדיעבד

קידושין שאינם תופסים

גם אם בנה"ז יעשו מהלך מלא של נישואין, הקידושין לא יתפסו.

- כשגבר מקדש את אמו/אחותו/ביתו- נישואין אלו אינם תופסים. קידושי עריות

- נישואין אלו אינם תופסים. מדאורייתא אין צורך בגט, מדרבנן- יש חשש שאולי יתפסו אותם כנשואים ולכן ברבקידושי אישה נשואה

המקרים יש דרישה לגט.

- קידושין שבהם אין הסכמה של שני הצדדים. כך, כשגבר אונס אישה בכדי לקדשה. קידושי אונס

- קידושן שבהם לא היה ידוע על מומים ובטעות קידשו למרות המום.קידושי טעות

קידושין שתופסים בדיעבד

נישואין אסורים, אך יתפסו בדיעבד.

דוגמאות:

אדם שמקדש את גרושתו שבזמן שהייתה גרושתו הספיקה להיות עם גבר אחר- אישה כזו אסורה לבעלה .2

ולבועלה , כך גם במקרה שבו התגרשה, התחתנה עם אחר, התגרה ממנו ומבקשת לחזור לבעלה הראשון.

כוהן וגרושה- לכהן אסור להינשא לגרושה, כולל שלו. .3

מדוע נדרשת נוכחות של רב בקידושין ?

כפי שציינו, ניתן ליצור נישואין בטקס פרטי ולא נדרשת נוכחות של רב. מדוע אם כן אנשים מזמינים רב?

בכנס הארצי שנעירך לאחר קום המדינה קבעו תקנות שאסור לקדש ללא רב בישראל.

באותן תקנות מופיע גם האיסור על גיל נישואין. תקנות אלה קבעו חרם חמור על מי שעובר עליהן.

דרכים אלטרנטיביות לנישואין בישראל

מדוע אנשים מחפשים דרכים אלטרנטיביות לנישואין בישראל?

ישנן שתי סיבות עיקריות:

התנגדות לנושאי משרה, למערכת הדתית. .1

בלבד המשתמש על האחריות !29

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

הרצון שלנו לקדש את זכויות הפרט. .2

קידושין פרטיים

עמדת הפסיקה

פסיקה חדשה של ערכאות נמוכות

' קיבל ביהמ"ש להיות פקיד מרשם האוכלוסין בכל הקשור למשפחה. אם צריך לרשום במשרד הפנים משהו שקשור95בשנת

למשפחה , ישנו סעיף שמפנה את פקיד המרשם לבימ"ש לענייני משפחה, גם ביוזמתו הוא, ולא רק לבקשת הצדדים.

הבהרה זו נדרשה מכיוון שאם יגיע לפקיד זוג ]כהן וגרושה[ שקיימו קידושין פרטיים הוא יאמר לפקיד שירשום אותו, ואם תתעורר בעיה-

יש לפנות לבימ"ש למשפחה.

- ההלכה הינה כי אם ביד"ר קבע שבנה"ז מחויבים בגט או נמנע מלעשות כן- די בכך. הפסיקה החדשה

בימ"ש לענייני משפחה קוראה את ההלכה בצורה רחבה או צרה-

]מונע פניה לביד"ר[- בימ"ש אומר- אתם תהיו מחויבים בגט, ולכן אתן לכם את המבוקש. רחבה

]דורש פניה לביד"ר[- בימ"ש אומר- לכו לביד"ר , ואפילו אם הוא יימנע מלדון זה יספק אותנו. לפיח גישה זו בימ"ש ישאל עצמוצרה

תחילה האם בנה"ז פנו לביד"ר. אם פנו, מתקיים התנאי הראשון. התנאי השני הינו שבנה"ז ראויים לקבל סעד- בנה"ז מנועים

מלהינשא בדרך אחרת. תנאי שלישי- הנישואין והקידושין תופסים בדיעבד. אם שלושת התנאים מתקיימים- יש לרשום את בנה"ז

כנשואים.

בנה"ז ערכו קידושין פרטיים דתיים וניגשים למשרד הפנים שירשום אותם כנשואים. המדובר בזוג שין מניעה שיינשא. פס"ד שגב -

משרד הפנים אינו רוצה לרשמם כנשואים. בנה"ז עותרים לבג"צ כנגד דר הפנים.

ביהמ"ש העליון- מבקש שבנה"ז יראו לו שהייתה להם מניעה להינשא עפ"י החוק בישראל. בימ"ש אומר לבנה"ז- אתם מנסים לעקוף

סדר שלטון בישראל, ליצור מערכת פרטית של נישואין שאין עליה פיקוח "עריכת נישואין פרטיים פוגעת בסדר הציבורי ופותחת פתח

לתקלות חמורות בחיי המשפחה". בימ"ש קובע כי כל עוד לא התמלא התנאי השני, אין ממניעה ללכת בדרך החוקית, ולכן אין לאפשר

רישום הנישואין.

מדובר בפס"ד אזרחי-תביעה שנובעת מתביעת מזונות. המחוזי קבע שלמרות שבנה"ז התחתנו בקידושין פרטייםפס"ד צונן נ' שטל -

והם לא כהן וגרושה – הנישואין אינן אסורים, ולפיכך נקבע כי האישה זכאית למזונות.

במקרה זה הגבר לא הצליח להוכיח רווקות לפני החתונה מכיוון שהיה נשוי בעבר בארה"ב ודרשו ממנו שיוכיח כי נישואיו פקעו. הגבר

לא הצליח להביא אישור על כך. במעמד החופה אמר הרב כי הוא אינו יכול לחתן מכיוון שאין אישור רווקות מהרבנות. בשלב זה פנה

צונן לקהל ואמר- מישהו בקהל אמור לחתן אותנו? בקהל היה רב רפורמי שחיתן את בנה"ז עפ"י כל הפרוצדורה ההלכתית. כעבור

שנים התגרשו בנה"ז ועולה שאלה של מזונות.

המחוזי פסק שאמנם בנה"ז לא היו נשואים, שכן הקידושין הפרטיים אינם תקפים לאור הלכת שגב שכן לא הייתה מניעה שיינשאו עפ"י

הדין, אך למרות זאת פסק המחוזי מזונות לאישה. בימ"ש קבע כי היה חיוב חוזי, הצדדים הסכימו להינשא בצורה מסויימת, אמנם

המדינה לא תכיר בנישואין אלה, אך הייתה כוונת התקשרות. לפיכך, בימ"ש קורא לתוך החוזה הנ"ל את החיוב הדתי של מזונות.

העניין מגיע לעליון:

- אין המדובר בנישואין עפ"י החוק ואין הדובר בהתקשרות חוזית מכיוון שאין גמ"ד באקט הקידושין. לפיכך, אין נישואין ואיןשמגר

לפסוק מזונות.

- אין נישואין מכיוון שלא ייתכן שנאשר נישואין שלא עברו דרך הרבנות. כמו-כן אין פה חיוב במזונות שכן לא קיים חוזה בדבראלון

מזונות. לאור תקנת הציבור ישנה מערכת ברורה שמסדירה מזונות והיא נישואין דתיים.

- מקבל אתה ערעור. ד' לוין

- מקבל את הערעור רק כדי לפסוק שבנה"ז חייבים לפנות לביד"ר בכדי לקבוע האם הם מחוייבים בגט. הוא אומר- קודםש' לוין

תבררו את שאלת הנישואין ורק אח"כ תבואו אלי.

- אין נישואין מכיוון שהדבר פוגע בתקנת הציבור. אינו דן בשאלה האם קיים חוזה מכוחו יש לפסוק לאישה מזונות. בייסקי

הראשונים נישואיו אלו אם נשאל הגבר. כולו התהליך את שעשו אחרי ברבנות לנישואין נרשמו הזוג בני:העובדות, שטל' נ צונן ד"פס

יום שד קבע הפקיד. מסמכים לו היו לא אך שהתגרש הפקיד בפני הצהיר הוא. שם התגרש הוא. ב"בארה נשוי היה הוא כי, שלא וענה

המסמכים כי נענה כשהרב. המסמכים הגיעו לא הנישואין ביום. גרוש הוא כי ב"בארה המשפט מבית אישור להביא הגבר על הנישואין

בלבד המשתמש על האחריות !30

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

היא הבעיה. צ"מבג סעד של בקריטריונים עומד לא הזוג. וישראל משה כדת מלא קידושים טקס ערך בחתונה אורח. עזב הוא אינם

את עצמם על לקחו החופה תחת עמדו הם כי טוענת האישה נישואים אינם הם כי טען והגבר סכסוך הגיעו שנים מספר אחרי. פרקטית

לאחר הגבר ערעור את קיבל העליון המשפט בית. בנישואין הדת חיובי הם שחיוביו מחייב חוזה עשו הם הטקס בעצם. הנישואים חיובי

.חוזה אין, כן וכמו( הרבני הדין )בתנאים עמידה שאין כיון דתי מבחינה לנישואין תוקף שאין קבע שמגר. מחייב חוזה יש כי קבע שהמחוזי

– פתוח משאיר הרציונאל דרך הנישואין לנושא רק דעת גמירות יש. דעת גמירות אין כי חוזה אין לטעמו. חוזה שהיה אפשר האם

המחוקק לקביעת בניגוד נישואין חוזה ליצור. הציבור תקנת בגלל חוזי תוקף גם אין, דתי תוקף אין כי קבע אילון השופט. הרבנות

מבחנה הנישואין תוקף בעניין לפסוק רצה לא, לוין' ש. מסכים לוין' ד. הציבור בתקנת פגיעה זו תקפים לנישואים יחידה כאפשרות

בישראל נישואין חוזה אין למעשה. החוזה בשאלת דן ולא דתי תוקף שאין קובע ביסקי. זה עניין לקביעת ר"לבד הזוג את והפנה דתית

יש תוקף שיש יתכן הדתי בדין כי קבע במיעוט לוין' ש. הנישואים לתוקף הדתי הדין בשיקול להתערב מוכן לא ש"ביהמ. חוזים דיני דרך

.לקבוע ר"לבד לתת

:765 עמוד

בדרך זה סכום הצמדת תוך לחודש שקלים 1,50 של בסכום המשיבה של במזונותיה כן-על המערער את חייב המחוזי המשפט בית"

כי, היתר בין, הטוענת, המשיבה של שכנגד הערעור גם מופנה המזונות שיעור נגד. לכאן עניין אינם ושפרטיה הדין בפסק שנקבעה

.מדיי נמוך זה סכום

הפרטי לטקס מחייב תוקף כל אין כי, וטוען שב שהמערער בזמן בו. הנישואין עניין סביב סובבים הצדדים שני של הערעור טעמי. 3

משה כדת ונישואין קידושין טכס נערך הצדדים בין כי, לקבוע קמא משפט-בית על היה כי, שכנגד בערעור המשיבה טוענת, שנערך

.וישראל

דין פי-על תוקף היה אם, והיא אחת בנקודה הוא להכרעתנו המפתח אך, מעטות לא טענות הצדדים שני ידי-על הועלו זה בערעור. 4

או ישראל דיני פי-על תקף נישואין טקס, עתה, אותו לכנות מבקשים הצדדים אם, מינה נפקא אין זה ולעניין, הפרטי הנישואין לטקס

הדין לפי מנישואין במנותק חוזה לפי בנישואין מכיר אינו בישראל המשפט. להינשא חוזית התחייבות של וקיבול הצעה המבטא, טקס

שבתיק הראיות לאור, דבר של עיקרו אך(. 10' בעמ[, 2 ]373/72 א"וע 138' בעמ[, 1 ]450/70 א"ע: ראה )בישראל החל האישי

ידי-על נישואין יחסי ליצור היה ניתן לו גם היינו. וישראל משה דת לפי דתי טקס לערוך אלא חוזיים יחסים ליצור הצדדים התכוונו לא

הצעה לכך קדמו אם אלא, חוזי חיוב לכדי מתגבשים חוזיים יחסים שאין, בעליל ברור הרי, בישראל החלים החוזים דיני לפי חוזה כריתת

לטקס אלא חוזית להתקשרות כוונה אין אם. ההצעה לפי בחוזה המציע עם להתקשר הניצע של דעתו גמירת על המעידים, וקיבול

כלפי גבר מתחייב בו, חוזה על מדובר היה אף לו, ועוד זאת. בלעדיו-שאין-תנאי, כמבואר, שהיא, הדעת גמירת נעדרת ממילא הרי, דתי

.זו כגון בהתחייבות כלשהו מפורש ביטוי למצוא המזונות עניין היה צריך הרי, מוגדרים כספיים תנאים במילוי עמו החיה בציבור הידועה

,כסותה, מזונותיה לאישה לתת החובה את המפרטת, כלשהי הוראה כרוכה בה, התחייבות שנוצרה. לכך וסימן אות אין דנן במקרה אך

של התחייבויותיו מה, השאלה תעלה בו ואשר, אחד צד ידי-על ההתחייבות תופר בו, האפשרי השלב לגבי תניות שכללה או, ועונתה

.הנפגע הצד כלפי המפר הצד

".השני הצד את לזון חובה נטילת כללו ההתחייבות לפי הנישואין כי, הטענה שואבת מניין, להבין אין ממילא, כאמור חוזי הסדר אין אם

בנה"ז שהם כהן וגרושה נישאו בחו"ל נישואין אזרחיים ודתיים. פס"ד פורר נ' פורר -

נשאלת השאלה- האם בנה"ז מחויבים במזונות לאור הדין הדתי? החוק שמסדיר את החיוב במזונות בישראל הוא דתי ואזרחי. החוק

האזרחי הוא החוק לתיקון דיני משפחה )מזונות( ובו נקבע:

. מזונות לבן הזוג2

.)א( אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה

למעשה, החוק האזרחי מפנה אותנו לדין הדתי. הדין האישי במקרה שלפנינו הוא הדין העברי.

ולענייננו- בנה"ז פורר מגיעים ארצה, מבקשים להתגרש ופונים לביד"ר. בביד"ר אומרים להם כי נישואין אלה תופסים בדיעבד גט

לחומרא.

כאשר יש גט לחומרא אנו שואלים מי מעכב את הגט. אם הגבר מעכב אצת הגט- הוא מחוייב במזונות. אם הגבר נותן גט והאישה

מעכבת- פטור ממזונות.

כשאר מדובר בכהן וגרושה המחוייבים בגט השאלה הנשאלת הינה מי מעכב את הגט.

התשובה במקרה הספציפי- האישה עיכבה את הגט, ולכן אמרו לה שמסיבה זו לא תקבל מזונות.

בלבד המשתמש על האחריות !31

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

קידושין פרטיים והסכם ממון

הסכם חוזי שנובע מחוק יחסי ממון שעוסק בחלוקת רכוש של בנ"ז נשואים במקרה שמתגרשים. הפרק שדן בהסכמי ממון קובע כי

בנ"ז שרוצים להסדיר את העניינים הממוניים למקרה שיתגרשו יכולים לעשות זאת עפ"י פרוצדורה מסוימת בחוק.

במצב שבו בנ"ז קיימו קידושין פרטיים ובמהלך חייהם המשותפים מחליטים לחתום על הסכם ממון מכיוון שחושבים שיתגרשו בעתיד.

בנה"ז באים בפני בימ"ש ואומרים- אשר את ההסכם עפ"י החוק.

המחוזי ]קודם להקמת בימ"ש למשפחה[- אינכם נשואים ולכן איני יכול לעשות כן.

האם לבנ"ז שערכו קידושין פרטיים יכולים לבצע את הפרוצדורה הנוגעת להסכמי ממון? פס"ד חנן כהון נ' היועמ"ש -

פסה"ד קובע שניתן לעשות זאת גם לקידושין פרטיים שתופסים בדיעבד-

- הסכם ממון הינו פרוצדורה טכנית, ולכן בימ"ש אמור לקיים את הפרוצדורה לכל בנ"ז, אף אם לא נישאו, וגם אםגולדברג)מיעוט(

הם אינם רואים עצמם נישאים בזמן הקרוב מכיוון שישנו היבט חוזי של הסכם. למעשה מבחינתו כל אישה ואיש החותמים הסכם ממון

גם ללא כוונה להינשא רשאים לגושפנקא – יש כאן רמז לידועים הציבור וזו דעת מיעוט מבחינת הנמקה.

- בנה"ז אינם יכולים לקבל אישור על הסכם ממון מכיוון שהם אינם רשומים כנשואים. מחייבת את בנה"ז ללכת לביד"ר, לקבלבן-פורת

פס"ד לגט, לרשום עצמם ורק אז להגיע לבימ"ש.

- לעומת בן-פרות, הסתפק ברק ברעיון. בני זוג ע"פ הגדרת החוק כיוון שאנו יודעים שכהן וגרושה שעושים קידושים פרטים הםברק

נישואים בדיעבד והוא אינו דורש אישור מבד"ר.

סיכום

קידושין פרטיים של כהן וגרושה או של פסולי חיתון אחרים יתפסו בדיעבד:

יכולים להירשם במשרד הפנים כנשואים. א.

יכולים לאשר הסכם ממיון בפני בימ"ש. ב.

ספק אם יכולים לקבל מזונות. ג.

נישואין אזרחיים

צריך להבחין בין:

נישואין אזרחיים שנערכו בעת שבנה"ז לא היו אזרחי ישראל.א.

נישואין אזרחיים שנערכו בעת שבנה"ז היו אזרחי ישראל. ב.

נישואין אזרחיים שנערכו בעת שבנה"ז לא היו אזרחי ישראל

בנ"ז, יהודים אזרחי פולין שנישאים נישואין אזרחיים בפולין, הם עולים ארצה. בעת הדיון בעניינם עדיין לא קיים חוקפס"ד סקורניק -

שיפוט בתי דין רבניים, לפיכך בימ"ש נדרש לפנות לדבר המלך. עפ"י דבר המלחך הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין נתונה לביד"ר.

גב' סקורניק טוענת שהם היו נשואים גם נישואין דתיים ולא רק אזרחיים.ף טענה זו אינה מתקבלת.

ביהמ"ש המחוזי צריך לדון בשאלה האם מגיעים לאישה מזונות. לצורך כך הוא נדרש לבדוק האם בנה"ז היו נשואים. השאלה- עפ"י

איזה חוק נבדוק האם בנה"ז היו נשואים, את שאלת תקפות הנישואין?

לדבר המלך ודרכו מחפש תשובה לשאלה איזה אזרחות רלבנטית- זו הייתה במועד עריכת הטקס או בעת64- פונה לסימן אגרנט

האזרחות במועד ויחד הם קובעים כי במצב של בעיית אזרחות יש לקבוע את 46 מפנה לסימן 64סימן הגשת התביעה?

. עריכת הטקס

- מדובר בבנ"ז פולנים שנישאו בפולין ]מגיע לתוצאהדין מקום עריכת הטקסיש להחיל את - פונה למשפט המקובל. לשיטתו, ויתקון

זהה לזו של אגרנט[.

נבדוק לפי מקוםהכשרותאך למרות שאת - השאלה בדבר כשרות הנישואין צריכה להיבחן עפ"י דין המקום שבו הם גרים. אולשן

. המגורים הנוכחי, את תוקף הנישואין נבחן לפי מקום עריכת הטקס

כשרות- האם כשיר להינשא מבחינת גיל, דת וכו'.

בלבד המשתמש על האחריות !32

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

עניין סקורניק דן במזונות. השאלה הראשונה שנשאלה היא האם בנה"ז נשואים ונקבע שכן. בשלב זה יש לשאול האם האישה זכאית

למזונות.

במרבית המקרים אנחנו לא זקוקים לתוקף הנישואין, ודי בכך שבימ"ש אומר שמבחינה נקודתית בנה"ז נשואים. אם בימ"ש קובע

שבנה"ז נשואים לצורך עניין המזונות, הוא אינו זקוק להכרעה כללית שתתפוס תמיד.

מצב דומה לסקורניק, אך כאן בנה"ז מבקשים שירשמו אותם כנשואים. חשוב לשים לב שבפס"ד פונק-בג"צ פונק- שלזינגר -

שלךזינגר נאמר כי ההלכה של סקורניק היא עמדתו של אולשן לפיה יש להבחין בין הכשרות להינשא לבין שאלת תוקף הנישואין, אך

זוהי אמרת אגב.

: יישום העמדות

. מצב שבו זוג נישא בקפריסין, ובנה"ז אזרחי ישראל.1

לפי אגרנט- לא יהיו נשואים, בוחנים לפי האזרחות בעת עריכת הטקס- במקרה זה האזרחות ישראלית והדין בישראל אינו

מכיר בנישואין אזרחיים.

לפי ויתקון- נשואים, היות ובחנים את דין מקום עריכת הטקס- שכן בקפריסין מותרים נישואין אזרחיים.

יהודי ונוצריה אזרחי מד"י ותושביה נישאים בקפריסין ובאים לפני פקיד הרישום במשרד הפנים. לפי פונק שליזנגר.2

יש תעודת נישואין ולכן יש חובת רישום, אך אין זה אומר שהם נשואים. ביהמ"ש צריך לדון בשאלה האם בנ"ז

. נשואים מכיוון שהאישה הגישה תביעת מזונות. בישראל, על הנוצריה חל הדין האישי שלה

לפי אגרנט- חוק האזרחות של בנה"ז אינו של ביד"ר אלא של בי"ד נוצרי. אגרנט לא ישאל שום שאלה פרט לשאלה מהו דין

האזרחות שלהם. כיוון שבעת הטקס הייתה ישראלית, הם לא נשואים מכיוון שהדין שחל עליהם הוא הדין הדתי ולכן הם אינם

יכולים להינשא בשום מקום בעולם.

לפי ויתקון- בנה"ז נשואים, הטקס נערך בקפריסין, יחול דין מקום עריכת הטקס.

לפי אולשן- בנה"ז אינם נשואים מכיוון שהכשרות להינשא נקבעת לפי דין התושבות. מכיוון שבנה"ז תושבי ישראל הכשרות

שלהם תיקבע לפי הדין הדתי שאוסר על יהודי להינשא לגויה. מכיוון שכך התוקף של הנישואין אינו משנה.

אגרנט ואולשן מגיעים לאותה תוצאה.

זוג עובדים ש זרים שהם אזרחי תאילנד נפגשים בישראל, תושבי ישראל אך אזרחי תאילנד. שניהם נוצרים ונמנים.3

. על עדה מוכרת בישראל. זוג זה נישא בכנסיה בניגוד לדין התאילנדי

לפי אגרנט- האזרחות תאילנדית, היות ומחילים את דין האזרחות בעת עריכת הטקס, בנה"ז אינם נשואים.

לפי ויתקון- יש לבחון את דין מקום עריכת הטקס. הדין הנוצרי מאשר, נשואיו.

לפי אולשן- הכשרות להינשא נבחנת עפ"י דין מקום התושבות. בנה"ז נוצרים ולכן כשרים להינשא. לגבי תוקף הנישואין יש

לבחון את דין מקום עריכת הטקס, נשואים.

[ – דובר בהינדי ויהודיה ונשאלה השאלה האם הגיור של הגבר הושלם. בעת שנישאו היוחובת קריאה ]פס"ד שמואל נ' שמואל

אזרחי הודו. שאלת תוקף הנישואין נבחנת עפ"י פס"ד סקורניק. עפ"י כל הגישות בנה"ז נשואים.

בפס"ד נעשה פיצול בין שאלת תוקף הנישואין לשאלת המזונות ונקבע דב', שעל פניו הוא אינו הגיוני. אחרי שנקבע שבנה"ז נשואים

קובע ברק- אם בנה"ז נשואים ייתכן מצב שמזונות יינתנו מהגבר לאישה למרות שהדיו הדתי היה אומר שהם אינם נשואים. האישה

יהודיה ואם הנישואין תופסים, מגיעים לאישה מזונות, לא משנה מיהו הבעל. מבחינת ברק אין פה סתירה למרות שהנישואין אינם

קיימים ]נישואי תערובת[.

בעניין פורר הנ"ל, דובר על כהן וגרושה- דורנר קבעה כי בנה"ז נישאו בחו"ל, והם באים לדון בשאלת המזונות בישראל. לאישה

מגיעים מזונות אך היא לא תקבלם מכיוון שהיא מעוכבת מחמתה ]היא זו שעיכבה את הגט[ .

בעניין שמואל הנ"ל, דבור על זוג שאינו נשוי ומאפשרים להם מזונות. זוהי התחלת דרך של מזונות אזרחיים.

עלינו להבחין בין מקרים שלאישה יהיה כדאי לפנות לערכאה אזרחית לבין מקרים שיהיה לאישה כדאי לפנות לביד"ר- כשביד"ר יכיר

הדעות בסקורניק לא יכירו בבנה"ז3 מתוך 2בכך שבנה"ז נשואים עפ"י הדין הדתי, לאישה יהיה עדיף לבקש מביד"ר מזונות במידה ו-

כנשואים. לדוגמא- זוג שנישא שגווטאמלה ששם אסור להינשא בנישואים דתיים. במקרה כזה בדר"כ יכירו בנישואין, אך וויתקון ואולשן

יהיו סבורים כי בנה"ז אינם נשואים, ולכן האישה תעדיף לפנות לביד"ר.

בלבד המשתמש על האחריות !33

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

לסיכום: אין הלכה מפס"ד סקורניק. ברגע ששניים משלות השופטים בסקורניק מגיעים לאותה תוצאה, היינו אומרים שזוהי התוצאה

שהיא דעת הרב, אלא שסקורניק אינה ההלכה.

נישואין אזרחיים של אזרחי מדינת ישראל

השאלה: האם ניתן להינשא בישראל נישואין אזרחיים?

בישראל לא ניתן להינשא נישואין אזרחיים, שכן הדבר נוגד את החוק ]פקודת הנישואין[.

בישראל נישואין מנוהלים ע"י הרבנות בלבד.

נישואי קפריסין ונישואי פרגוואי הן האופציות של נישואין אזרחיים בישראל.

ניתן לבחון עפ"י הגישות של השופטים בפס"ד סקורניק מכירות בנישואין אלה כתקפים, אך דבר זה לא נעשה מכיוון שבכל פעם

שהנושא עלה לדיון השופטים נתנו את הסעד שנדרש מהם והתעלמו משאלה זו.

כל פס"ד בעניין מזונות אישה שנישאה בנישואי פרגוואי או קפריסין עושים אותו מהלך הדיוק.

ביד"ר קצת יותר בעייתי בעניינים אלו, אך במקרים אלו הוא פוסק גט לחומרה.

האם מחוק שיפוט בתי דין רבניים הקובע שענייני נישואין וגירושין של יהודים יערכו בישראל אנו למדים שנישואין שלא נערכו בישראל

? צריכים להיות עפ"י דין תורה

מס' זה עולה כי יהודים שהם אינם אזרחי ישראל, אם הם רוצים להינשא בישראל, החוק מחייב אותם להינשא עפ"י דין תורה. במקרה

של נישואין של יהודים אזרחי המדינה שנישאו בחו"ל- החוק אינו קובע דבר.

הוא כהן, והעותרת היתה2 הם יהודים, אזרחי המדינה ותושביה, המתגוררים בישראל. המשיב 2 העותרת והמשיב פס"ד כהן,העובדות:

אשה גרושה, כאשר נערכו ביניהם "נישואי מקסיקו". לימים חל קרע בין בני הזוג, והבעל פנה לבית הדין הרבני בתביעת גירושין נגד

אשתו, ולחלופין עתר להכריז, כי נישואיו לעותרת בטלים. העותרת טענה, כי אין לבית הדין סמכות להיזקק לתביעת הבעל. משנדחתה

טענתה, עתרה לבית המשפט הגבוה לצדק.

:11-14עמודים

של1לדעתי יש לדחות את טיעון הפרקליטים המלומדים על שלשת רכיביו הנ"ל. אשר לרכיב הראשון, כי "ענין נישואין וגירושין" בסעיף

החוק אינו כולל נישואין אזרחיים, הדעה המקובלת בפסיקה ובספרות המשפטית היא, שאת המונח הזה יש לפרש ככולל גם עניינים

( אומר השופט ויתקון:565(, בעמ' 1 )323/73שאינם נובעים מנישואין וקידושין כדמו"י דווקא. למשל, בעניין גולדברג )בג"צ

"השאלה היא, אם בית-הדין הרבני מוסמך להיזקק לתביעות האשה...התביעה למזונות והתביעה בדבר תוקף הנישואין עומדות בעינן.

לחוק שיפוט בתי-דין רבניים...אומר וזו לשונו...אין ספק כי תביעת האשה להצהרה שלא היו נישואין1נפתח בזו האחרונה. סעיף

מעולם ושהיא מותרת לכל אדם, ענין של נישואין הוא...".

1922 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 51" בסימן MATTERS... OF MARRIAGE OR DIVORCEבדומה לזה ביחס למונח "

לחוק משנת תשי"ג(, הסביר השופט מ' זילברג בספרו המעמד האישי בישראל )מפעל השכפול,9 יש עדיין זכר בסעיף 51)והרי לסימן

:10תשכ"ה(

"עניני נישואין, כיצד ? ברור הדבר, כי שאלות הנוגעות לכשרותו של האקט, או לתקפו של קשר הנישואין, הן ענין של נישואין".

שלהם(:33כותבים הפרקליטים המלומדים ברוב חריפותם )בפסקה

"תהיה זו טעות מחשבתית וסמאנטית לומר, כי ביה"ד מאיין נישואין אזרחיים שגם פעולה של איון מצריכה ישות משפטית כלשהי שעליה

קונה הטריבונל סמכות ולאחר שקנה הסמכות הוא יכול לפסוק על איונה ועל היותה בטלה מעיקרא. אין ביה"ד קונה לדעתנו סמכות

על דבר שהוא מלכתחילה לא קיים".

על זה יש להקשות: וכאשר, למשל, בעל דין במשפט אזרחי מבקש להכריז על בטלותו של חוזה משום אי-חוקיות שבו, ובית המשפט

נעתר לו, האם משום כך משולל בית המשפט למפרע סמכות לדון בתביעה ? ואם נמשיך בדרך הפלפול שבו מבקשים הפרקליטים

מאתנו ללכת ונדייק, האם כל אימת שבית-משפט דוחה תביעה מפני שאין לה בסיס בדין, חותר בית המשפט במו ידיו תחת יסודות

סמכותו?

( אין לבית הדין הרבני, לפיA PRIORIאולם - ובזה הגעתי לרכיב השני בטיעון מטעם העותרת - אין ממש בטענה שמעיקרו של דבר )

השקפתו שלו המבוססת על ההלכה העברית, במה לדון, כלל ועיקר, כאשר מובא לפניו עניין של נישואין אזרחיים, חוץ מהכרזה על

שבית-דין רבני יחליט במקרה כזה על גט מחומרה אפסות הנישואין. הפרקליטים המלומדים עצמם אינם מתעלמים מן האפשרות,

משום ספק קידושין, על-פי החזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ואף יש מי שאומר שרישום הנישואין האזרחיים כמוהו כספק

(. אומרים הפרקליטים89, תשכ"ז( 2קידושי שטר )ראה: ב' שרשבסקי הדוחה סברה זו בספרו דיני משפחה )ראובן מס, מהדורה

בלבד המשתמש על האחריות !34

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

המלומדים, שהגט משום ספק, שעליו עשוי בית-דין רבני להורות, אינו נוגע ליחסי האישות אלא לתוצאות הממוניות, הנלוות אל היחסים

בין גבר לאשה, הנוצרים עקב נישואין אזרחיים. אין אני רואה עצמי חייב להיכנס לעבי הקורה הזאת ולברר אם אמנם כן הוא בכל

מקרה לפי הדין העברי ולפי פסיקתם של בתי הדין הרבניים. די לי לומר, שגם גט מחומרה גט הוא ומשום כך הוא עניין של גירושין,

של החוק, ואין נפקא מינה מה הבסיס הרעיוני על-פי ההלכה לפסיקת בית-דין רבני על מתן גט מחומרה במקרים כאלה.1בגדר סעיף

ועתה ביחס לרכיב השלישי של הטיעון, שאין לבית הדין הרבני סמכות, המבוסס בעיקרו של דבר על שני פסקי-דין של בית משפט זה:

השופטת בן-פורת, בעניין ז"ק )בג"צ [( וחוות-דעתה של חברתי הנכבדה,2 ]3/73דעת הרוב )מפי השופט ברנזון( בעניין כהנוף )בג"צ

של החוק כמתייחסת, בעניין של1[( פירש השופט ברנזון את התיבה "בישראל" בסעיף 2 ]3/73[(. בעניין כהנוף )בג"צ 3 ]573/77

נישואין, אל כל המלים הקודמות לה באותו סעיף, לאמור כדי שבית הדין הרבני יקנה סמכות לפי הסעיף, צריך ששני בעלי הדין יהיו

]573/73בישראל וגם שהנישואין ייערכו בישראל. בעניין ז"ק )בג"צ סובל, ולו רק1[( סברה חברתי הנכבדה, כי הכתוב בסעיף 3

(, ושמלה זו באה כדי287בדוחק, פירוש, שלפיו יש לייחס את המלה "בישראל" למלים "ענייני נישואין וגירושין" )שם, בראש עמ'

"לשמור )בצד הדין האישי( גם על תחולת העקרונות של המשפט הבינלאומי הפרטי בכל הנוגע לנישואין ולגירושין שנערכו מחוץ

ד(. על אמרות אלה, שהיו בבחינת אמרות-אגב, בונים פרקליטי העותרת את בניין טענתם, כי מכיוון287לישראל...")שם, בעמ'

של החוק;1שהנישואין של בעלי הדין שלפנינו נערכו, באמצעות שליחים, במקסיקו, הרי שאין הם "ענין של נישואין", במובן סעיף

לגירושין אופי אקסטרא- גם דנן משווה ומכיוון שגירושין אינם אלא סיום של קשר הנישואין, הרי שה"מקסיקניות" של הנישואין

כי הרי גם עניין הגירושין ייחתך על-פי תקפות הנישואין ההם או טריטוריאלי, המוציא גם אותם מסמכותו של בית הדין הרבני בישראל,

חוסר תקפותם, ואת ההכרעה על כך אין להפקיד בידי בית הדין הרבני, בשל גישתו האוניברסלית, שאינה מכירה בכללי המשפט

הבינלאומי הפרטי.

1גם את הטיעון הזה יש לדחות. אין בדעתי לפרוש את יריעת הטענות בעד ונגד הפרשנות הטריטוריאלית של המונח "נישואין" שבסעיף

לחוק, שבה דגל השופט ברנזון, וחברתי הנכבדה גרסה גרסה דומה. אין אני נוטה לקבל את גרסתם, אך על כל פנים, אין גרסה זו

סובלת את ההרחבה, שפרקליטי העותרת מבקשים להלביש עליה - שכוחו של אותו פירוש יפה גם כאשר המדובר, כמו כאן, בעניין של

(: "אני מוכן לאמר,452[,בעמ' 2 ]3/73גירושין, המתנהל לכל הדעות בישראל. השופט ברנזון הדגיש זאת במפורש, באומרו )בבג"צ

שהמילה 'בישראל' מתייחסת לכל מה שקדם לה, הן לעניני נישואין וגירושין והן ליהודים. אבל ענין של נישואין שנערכו בחוץ-לארץ

ולחוד וענין של גירושין המבוקשים בארץ לחוד. כאשר מדובר בבני-זוג יהודים בארץ, תושבי הארץ או אזרחיה, בין אם נישאו בארץ או

בחוץ-לארץ, ובין אם נישאו בנישואין דתיים או אזרחיים, בתביעת גירושין שלהם בארץ הסמכות אינה יכולה להיות אלא בידי בית-הדין

הרבני. סמכות זו משתרעת על סוג מסויים של מתדיינים, כפי שהם מוגדרים בחוק - יהודים, אזרחי המדינה או תושביה, הנמצאים

בישראל - ואינה מושפעת ממה שבני-הזוג עשו או לא עשו לפני כן מחוצה לה".

אם זוהי דעתו של אבי הגרסה הטריטוריאלית, מצדי אינני מוכן לקבל את הצעת הפרקליטים מטעם העותרת, שיש עוד להרחיק לכת

מעבר לזה, בניגוד לדעתו המפורשת של השופט ברנזון. כזאת היתה גם דעת חברתי הנכבדה, כי הרי בדבריה שהבאתים לעיל היא

מדברת על נישואין וגירושין "שנערכו מחוץ לישראל", ולא על גירושין הנערכים בישראל.

משום כך אמרתי בפתח דברי, ששאלת תוקפם של נישואי מקסיקו אינה טעונה הפעם הכרעה. בית-משפט זה דן בנישואי מקסיקו

[(. אבל זה היה מקרה של זוג מעורב )יהודי ונוצרייה(, שעניין התרת נישואיהם הובא לפני בית המשפט4 ]778/77בעניין פרקש )ע"א

.1969המחוזי על-פי קביעתו של נשיא בית המשפט העליון, על יסוד חוק שיפוט בעניני התרת נישואין )מקרים מיוחדים(, תשכ"ט-

ד( על טענה, שהכרעה בנישואי מקסיקו נוגדת את האינטרס הציבורי של מדינת ישראל, באומרו:475השופט שמגר משיב )שם, בעמ'

"המדובר כאן בנישואין, מחוץ לישראל, של תושבי ישראל בני דתות שונות, היינו לא רק שלא מדובר על נסיבות בהן לא חל כלל חוק

, אלא גם אין בחוק הישראלי הוראה אחרת המסדירה נישואין כגון אלה".1953שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, תשי"ג-

נוכל, אפוא, להניח לסוגיה זו בנסיבות כגון אלה הקיימות כאן, עד שימציא מאן דהוא המצאה חדשה של גירושי מקסיקו, הנערכים

לחוק חייב להיות פירוש מצמצם אם לאו, אינה מתעוררת1למעשה במשרד עורך-דין בתל-אביב. גם השאלה, אם הפירוש של סעיף

לפנינו. לכל הדעות חייב הפירוש להיות פירוש נכון בהתאם לכוונת המחוקק, ובין אם נרצה ובין אם נמאן, כוונת המחוקק משתקפת

של החוק, ומאמציהם של הפרקליטים המלומדים להוציא כתוב מידי פשוטו חייבים להידחות.1ברורות ממה שאמר בסעיף

31אסיים בהערה "אישית" על ציטוט דברים, שהפרקליטים מטעם העותרת מביאים מדברים שאמרתי בפסקי-דין קודמים. בפסקה

(. המובאה מסתיימת אצלם במלים:667[, בעמ' 5 ]73/66שלהם הם מביאים מובאה ארוכה ממה שכתבתי בענין זמולון )בג"צ

"הכנסת השליטה את דין התורה על עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, ולא על נישואין וגירושין שנערכו בחוץ-לארץ".

אך חסר המשך הדברים, שם:

בלבד המשתמש על האחריות !35

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

"...כששאלה על כך מתעוררת בפני רשות אזרחית כמו מירשם התושבים )מירשם האוכלוסין, כשמו החדש(".

(, שם דיברתי713[, בעמ' 6 ]379/69, המ' 51/69 לעתירה מצטט פרקליט העותרת מחוות-דעתי בעניין רודניצקי, )בג"צ 19בפסקה

על מצוקתם המיוחדת של כהן וגרושה, היכולים להנשא "בנשואי קפריסין" ובכל מיני נישואין אחרים בנכר ולזכות אחר-כך לרישום

כנשואים בארץ על-פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי. אך מן הציטוט עצמו ברור שהדברים מוסבים על הרישום במירשם, ואין בהם

משום הבעת דעה, שעניין תקפותם של נישואי קפריסין או נישואי מקסיקו אינם יכולים להידון בבית הדין הרבני, בגדר סמכותו לפי סעיף

של החוק.1

השופט א' ברק:; השופט ד' בכור: אני מסכים; השופט מ' אלון: אני מסכים; השופט י' כהן: אני מסכים; מ"מ הנשיא ח' כהן: אני מסכים

אני מסכים.

השופטת מ' בן-פורת: גם לדעתי דין העתירה להידחות.

לחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(1כפי שאמר הנשיא הנכבד, עניין הגירושין הוא כל כולו בישראל, ומכאן שלפי סעיף

)להלן "החוק"(, אין מנוס מן המסקנה, שהסמכות הייחודית בישראל בכגון דא היא לבית הדין הרבני. לא זו בלבד שנוסח הכתוב בסעיף

לחוק מחייב בהכרח את המסקנה, שעניין הגירושין בישראל הוא בשיפוטו של בית הדין הרבני, אלא שניסיון לפרש את הכתוב, ולו גם1

פירוש מלאכותי, בדרך אחרת יגרור תוצאה, שאין הדעת סובלתה: בני-זוג יהודים, שנישאו מחוץ לישראל, לא יוכלו לפנות לשום רשות

לחוק(.9שיפוטית בגבולות ישראל כדי להתיר את נישואיהם )אלא בהסכמה לפי סעיף

, שבו נידחה ערעורה של העותרת על פסק-דינו של המשיב2העתירה נסבה על פסק-דינו של המשיב פס"ד שמאול נ' בד"ר, עובדות:

בנישואין אזרחיים. אותה עת היה3. העותרת היא יהודייה ונישאה בהודו למשיבה 3, לפיו עליה לקבל גט פיטורין לחומרה מהמשיב 1

בן הדת ההינדית, אך הוא התגייר, לאחר שהמישפחה עלתה ארצה. בני הזוג לא נישאו מחדש לאחר הגיור. לטענת העותרת,3המיב

לא קוימו הדרישות הקבועות בפקודת העדה הדתית )המרה(,

, אין3. לטענת המשיב 1953 לחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, תשי"ג-1 אינו "יהודי" במובן סעיף 3ומכיוון שכך, המשיב

( שבה, שכן שני בני הזוג הפכו לחברים בעדה דתית מוכרת.2)4להחיל את האמור בפקודת העדה הדתית )המרה(, לרבות סעיף

בית-המשפט הגבוה לצדק פסק:

( אין הוראות פקודת העדות הדתיות )המרה( חלות, במקום שאדם ממיר את דתו אך אינו עוזב "עדה דתית" או אינו מצטרף1א. )

ל"עדה דתית".

( הביטוי 'עדה דתית' אינו מוגדר בפקודת העדות הדתיות )המרה(, אך המשמעות שיש ליתן לו היא זו הקבועה בתוספת השנייה2)

, כלומר עדה דתית "מוכרת".1939לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל )תיקון(,

( מטרתה של פקודת העדה הדתית )המרה( הייתה להסדיר, בין השאר, עיות של סמכות בעניינים של מעמד אישי, ולכן הקובע3)

מבחינתה הוא קיומו של בית-דין מוכר, אשר שאלת שיפוטו היא עיקר הבעיה.

( כאשר אדם עוזב עדה שאינה "מוכרת", אין מתעוררת כל בעיה של סמכות שיפוט, שכן אין לאותה עדה בית-דין מוכר, אשר שאלת4)

שיפוטו צריכה להיקבע; מאחר שאין קיים בארץ בית-דין הינדי מוכר, פקודת העדה הדתית ]המרה[ אינה חלה, ואין תחולה בעניין דנן

של הפקודה.4 ו-2להוראות סעיפים

( אין לראות בפקודת העדה הדתית )המרה( מסגרת בלעדית להמרת דת. גישה כזו הייתה שוללת את זכותו של היחיד בישראל1ב. )

להמיר דת, במקום שהעדה הישנה או החדשה אינה מוכרת, ותוצאה זו אין הדעת סובלתה.

( אם הדת החדשה מכירה בפלוני, ואילו הדת הישנה איננה אוחזת בו, אין כל קושי שלא להכיר בהמרת הדת, שבוצעה מחוץ2)

לפקודת העדות הדתיות )המרה(.

( שאלות קשות מתעוררות, במקום ששתי התות אוחזות באדם, ואלה נפתרות על-ידי פקודת העדות הדתיות )המרה(, במקום שהיא3)

חלה. אך כאשר הפקודה אינה חלה - אין מנוס מפתרון פסיקתי.

לדת היהודית מהבחינה היהודית הדתית ובהעדר טענה שהדת הינדית "אוחזת" בו, יש3( בנסיבות דנן, משהוכרה המרתו של המשיב 4)

לראותו כ"יהודי" לעניין חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(.

( יהא מקום עריכתם של הנישואין אשר יהיה, בית הדין הרבני מוסמך לדון בשאלת הגירושין. 1ג. )

( לעניין זה אין נפקא מינה, שהנישואין היו נישואין אזרחיים. 2)

פס"ד כהנא

הנשיא:

בלבד המשתמש על האחריות !36

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

. ערעור וערעור שכנגד המתייחסים לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה,אשר לפיו חוייב המשיב )המערער שכנגד( בתשלום1

. העידכון15.11.90 ש"ח לחודש. דמי המזונות הוצמדו למדד שבסיסו המדד שפורסם ביום 1,600מזונותיה של המערערת בסכום של

בחיפה, כאשר מפורט שחיוב זה כולל15ייעשה אחד לשלושה חודשים.כן חוייב המשיב בנשיאה בדמי החזקת הדירה בשדרות וודג'ווד

תשלומי מים, חשמל, מסים, גז, טלפון ושכר דירה. כן חוייב המשיב בכיסוי הוצאות הביטוח הרפואי של המערערת במסגרת אחת

מקופות החולים.

1963. בית המשפט המחוזי דן גם בבקשה להצהיר על זכויותיה של המערערת ברכוש שבידי המשיב. מאחר ובני הזוג נישאו בשנת 2

בחן את השאלה על יסוד חזקת השיתוף. לגבי חלק מנכסים אלו יש רישום משותף של הבעלות, ואלו הם:

המוחזקת על ידי בעלי הדין בשכירות מוגנת, על כל תכולתה.15"א. דירת מגורים בשדרות וודג'ווד

שגם היא בבעלות משותפת של בעלי הדין, רשומה על שם שניהם בלשכת רישום המקרקעין, והידועה גם33ב. דירה ברחוב אינשטיין

. 10783 בגוש 30/6כחלקה

שהוא על שם שני בעלי הדין.74918ג. כספים וניירות ערך בבנק הבינלאומי הראשון, חשבון מספר

,21-29473, 01-29473, 86-509658ד. כספים וניירות ערך בבל"ל סניף הכרמל חיפה, בחשבונות על שם שני בעלי הדין כדלקמן:

31-3248 ,31-9658 ."

אשר למערכת היחסים בין בני הזוג ככל שהדבר נוגע לרכושם, הוסיף וציין בית המשפט כי - לשני בעלי הדין נכסים משלהם שבהם אין

חלק או אין חלק שווה לבן הזוג או לבת הזוג.כדברי הערכאה הראשונה, יש להביא בחשבון שהמדובר בבני זוג שנישאו לאחר נישואין

קודמים כאשר כל אחד מהם היו לו נכסים עוד לפני הנישואין. על כן הסיק בית משפט קמא שכוונת הצדדים היתה שכל נכס הרשום על

שם שניהם, כוונתם שהוא יהיה שייך לשניהם, ואילו נכס הרשום אך ורק או בחלקים שונים על שם מי מבני הזוג, כוונת הצדדים היתה

שהוא שייך רק למי שהנכס רשום או מצויין על שמו. לפיכך, הוצהר שהנכסים המשותפים לבני הזוג, או במילים אחרות, הנכסים של

המערערת הם אותם נכסים אשר יש רישום עליהם שהם נכסיה.

בבית משפט קמא( וטוענת כי בית משפט קמא צריך היה15. המערערת מפנה בטענותיה להסכם שנערך בינה לבין המשיב )מוצג ת/3

זו מצטלבת עם טענת המשיב בערעור הנגדי לפיה הוא פטור כליל ולא רק מקצתם, כפי שעשה.טענה לאמץ תניותיו במלואם

ממזונותיה של אשתו, כי בית הדין הרבני פסק על גט לחומרא מאחר והמשיב הוא כהן והמערערת היתה גרושה ולכן נישואיהם )בשנת

בקפריסין( היו נישואי איסור. בית המשפט המחוזי לא היה נכון לקבל את הטענה של המשיב לפיה חובת הבעל לזון את אשתו1963

נפסקת עם מתן פסק דין המחייב את הצדדים להתגרש אף אם האשה טרם קיבלה את גיטה.בעניין זה אומר בית המשפט המחוזי:

"מקובלת עלי בכל הכבוד השקפתה של כב' השופטת נתניהו שהתוצאה המשפטית שלאחר נישואין של איסור, שהבעל נשא את האשה

, שם, עמ'592/83בידיעת האיסור ובניגוד לו,שתהה יוצאת האשה המחוייבת בגירושין ללא זכות למזונות היא בלתי נסבלת )ע"א

(. לכן, אם גזירת הדין היא שתצא האשה וידיה על ראשה ללא מזונות, בנסיבות כאלה, בוודאי שנקבלנה. ברם, אם ניתן לבסס את571

זכותה של האשה למזונות לאו דווקא מכוח הנישואין אלא מכוח התחייבותו של הבעל )בנדוננו הנתבע(, מחייב הצדק שלא תישלל

זכותה של האשה למזונות גם לאחר שניתן פסק הדין המחייב בגירושין )לפחות כל זמן שאין גירושין למעשה ושבני הזוג חיים יחד

בכפיפה אחת(.בכך יש משום נחמה פורתא מן התוצאה המשפטית הנותנת, לכאורה, 'שכר' לכהן שנשא גרושה כנגד דין תורה, אך

מבקש להישען על דין תורה כדי לשלול מן הגרושה את מזונותיה. בהקשר זה יש לציין שהנתבע לא חלק על כך שהוא מקיים חיים

(.33, עמ' 22.1.92אינטימיים עם אשה אחרת )אריקה דוהן(, ללא נישואין, וגם גב' דוהן זו הודתה בכך )ישיבה מיום

הצדק איננו סובל שיהא התובע נפטר ממזונות אשתו החוקית בטענה שהוא כהן והתורה אוסרת עליו לקיים חיי אישות עם גרושה, תוך

שהוא בו זמנית מקיים יחסים אינטימיים עם אשה אחרת כנגד דין תורה )שהוא כל כך דבק בו בבואו לפטור את עצמו ממזונות אשתו

החוקית(.בנסיבות כאלה, אין לי הגדרה אחרתלהתנהגותו של הנתבע אלא שהוא בבחינת 'טובל ושרץ בידו' )רש"י, איכה ג', מ"א - על

פי תלמוד בבלי, תענית:ט"ז, א'(".

. לדידי, אין להסיק במקרה דנן כי נושא המזונות של האשה היה כרוך בכלל בתביעת הגירושין. יתרה מזאת, במקרה דנן גם נעדרה4

וחיו כבני זוג במשך עשרות שנים; כשלושים שנה לאחר1963לטעמי כל כנות מתביעת הגירושין. המשיב והמערערת נישאו בשנת

הנישואין נזכר המשיב כי היו אלו נישואי איסור ופנה לבית הדין בבקשת גט. פניה זו לערכאות היא על פניה נטולת תום לב וכנות, ואין

ללמוד ממנה אלא שכאשר המשיב החליט להיפרד מאשתו, מצא לעצמו תירוץ בנימוק שלא החשיבו כל השנים ואשר לא הפריע לו

מעיקרו להינשא עימה בקפריסין, ביודעו שרב יסרב להשיאו לפי הדין האישי החל עליו.אין אדם יכול לפטור עצמו בדרך כמתואר

מחובותיו הממוניות כלפי בן הזוג.

בלבד המשתמש על האחריות !37

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

אין גם לגלות בפסקי הדין של בית הדין הרבני האיזורי או הגדול התייחסות כלשהי לעניין המזונות. לאור עקרונות ההלכה לא היתה בידי

בית הדין ככל הנראה ברירה אלא להכריז על פירוד בין בני הזוג אך הנישואים תפסו )ומכאן הצורך בגט(. אין לדעת מה היה בית הדין

מחליט בעניין המזונות לו עלתה השאלה בפניו בנסיבות מקרה זה, בו נתגלו כמתואר סממנים בולטים של ניצול בלתי ראוי של עיקרי

הדין האישי.סוף דבר, המשיב אינו פטור מן החובה לזון את המערערת.

15,000. בעניין גובה המזונות, קמץ בית משפט קמא במידת מה את ידו: לפי ממצאו של בית המשפט המחוזי משתכר המשיב כ-5

ש"ח תשלום ראוי למזונותיה של המערערת, אף שהוא1,600ש"ח לחודש וגם אם עליו לשאת בהוצאות הבית - אין לראות בסכום של

(, כי בהסדר החוזי האמור דובר15בא להשלמת מעשי ידיה. בעניין זה אין מקום לישען על סכום שננקב כביכול בהסכם בין בני הזוג )ת/

על הוצאות מסוג אחר,

ש"ח )ראה סעיף 1,600שיסתכמו בסכום של להסכם(. על כן, הייתי מעמיד את סכום המזונות על 3 ש"ח לחודש.לעניין4,000

ההוצאות עבור החזקת הבית, הרי לדעתי יש לכלול בכך את הוצאות התחזוקה כגון תיקוני המיכשור )מכונת כביסה, מקרר או כיריים(

ש"ח לחודש.1,500ותיקוני תחזוקה בדירה הדרושים לצורך מגורים בה, ובלבד שסך הכל ההוצאה על החזקת הבית לא תעלה על

. נותר עניין השיתוף ברכוש על יסוד חזקת השיתוף.בית המשפט המחוזי קבע כמובא לעיל, כי בסוגיה זו ילכו לפי הרישום: מקום בו6

רשומה המערערת כשותפה לנכס פלוני, יראו בכך את חלקה ומקום בו אין רישום ממילא משתמע מכך שאין להפעיל לגבי נכס כאמור

את חזקת השיתוף.כאשר מדובר על בני זוג שהיו נשואים כשלושים שנה, ראוי היה שהדיון יהיה פרטני יותר, היינו שלגבי כל פריט ינותחו

העובדות הקשורות למועד רכישתו, מקור ההשקעה הכספית ונתונים כיוצא באלה, וכי יוחלט לגבי כל פריט על יסוד ניתוח העובדות

כאמור.

. אשר על כן הייתי מקבל את הערעור וקובע כי -7

ש"ח לחודש. בסיס ההצמדה ומועדי העידכון כאמור בפסק דינה של4,000)א( שיעור המזונות יהיו מיום מתן פסק דין זה בסכום של

ש"ח לחודש.)ג(1,500הערכאה הראשונה. )ב( החיוב בהוצאות הבית יכלול נושאי התחזוקה כמפורט לעיל; תיקרת ההוצאות תהיה

התיק יוחזר לבית משפט קמא כדי שיקויים שם דיון פרטני לגבי כל פריט של רכוש שאינו רשום כולו או מקצתו על שם המערערת.)ד(

הבקשה להגשת ראיות נוספות נחית.

הערעור שכנגד - נדחה.

נישואי תערובת

נישואין של שתי דתות שונות.

האם בישראל מותר לשני בני עדות שונות להינשא?

לצורך מתן תשובה לשאלה זו עלינו לפנות לדין הדתי ף וזאת בהתאם לדין המנדטורי שעדיין קיים.

נישואי תערובת כאשר אחד מבנה"ז יהודי

האם יחול חוק שיפוט ביד"ר?

לחוק קובעים: 2 ו-1ס'

. שיפוט בעניני נישואין וגרושין 1

עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

. עריכת נישואין וגירושין 2

נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.

השאלה הפרשנית שעולה- האם כאשר מופיע בחוק מונח ברבים ]"יהודים"[ הדבר מחייב רבים בלבד או שמא המונח שמופיע ברבים

כולל גם יחיד.

- ישנן שתי אפשרויות לפרש את הסעיפים הנ"ל

. עפ"י חוק הפרשנות כל מונח ברבים כולל גם יחידא.

אם חוק הפרשנות חל גם על חוק שיפוט ביד"ר , המשמעיות הינה כי החוק חל על כל יהודי, כולל אם הוא יחיד בנישואין.

קובע כי נישואין וגירושין של יהודים יערכו בישראל לפי דין תורה, הרי שנישואי תערובת אינם אפשריים, מכיוון2עם זאת, היות וס'

שהדין העברי אינו מאפשר נישואי תערובת.

. חוק הפרשנות אינו חל חוק המיועד להגדרה זוגיתב.

בלבד המשתמש על האחריות !38

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

במקרים אלו אין מקום לקרוא משמעות של יחיד כאשר החוק מדבר על זוג. תוצאת האמור הינה שנישואי תערובת אינם נכנסים

בגדרם של סעיפים אלה, וחוק שיפוט ביד"ר אינו חל עליהם.

שתי הגישות הפרשניות שהוצגו לעיל מקובלות בישראל.

? פקודת הנישואין והגירושין כפופה לדין הדתי ולפיכך לא ניתן לרשום זוגות כאלה כנשואים.האם זוגות אלה יכולים להירשם כנשואים

הצעד הבא- פניה לקפריסין לצורך עריכת נישואין.

בהתאם לגישות שהובעו בסקורניק. עם זאת, סקורניק אינו מהווה הלכה. : נישואי תערובת שנערכו בחו"ל

חוק שיפוט התרת נישואין הוא הדין החל בסוגיה זו. : התרת נישואין של נישואי תערובת

מסדיר את סמכותו של נשיא בימ"ש עליון: 1ס'

. סמכות נשיא בית המשפט העליון ]תיקון: תשנ"ה[1

)א( עניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לעניני משפחה או של בית

דין דתי, הכל כפי שיקבע נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע הנשיא.

)ב( חוק זה לא יחול אם שני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין

.דתי

העיקרון הקבוע בחוק זה הינו פשוט: אם קיים זוג שלא ברור מעמד הנישואין שלו, כאשר כל אחד מבנה"ז מחזיק בדת אחרת, יש

לפנות לנשיא ביהמ"ש העליון שיפנה את בנה"ז לערכאה הרלבנטית. החוק מחייב את נשיא ביהמ"ש לקבל חוו"ד מומחה במקרים

שאחד מבנה"ז אינו יהודי, מוסלמי, דרוזי או נוצרי שהעדה שלו מקיימת מסדר דתי בישראל.

?מה קורה במצב שבו הסמכות לדון בשאלה מועברת לבימ"ש למשפחה

אם הנשיא מפנה לבימ"ש למשפחה המשמעות הינה כי פרשנות חוק שיפוט ביד"ר חייבת להיות זוגית, שכן אם היה מקבל גישה

פרשנית זאת הוא היה מפנה את בנה"ז לביד"ר.

- הדין שיחול בבימ"ש למשפחה בעניין התרת נישואין

את המדרג של הדין אליו יפנה בימ"ש למשפחה לצורך התרת הנישואין: 5לעניין זה קובע ס'

. ברירת הדין בבית המשפט לעניני משפחה ]תיקון: תשנ"ה[ 5

)א( בית המשפט לעניני משפחה ששיפוטו נקבע לפי חוק זה ידון בענין לפי סדר ההעדפה הבא:

( הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג; 1)

( הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג; 2)

( הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג; 3)

( הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין - 4)

ובלבד שבית המשפט לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על פיו דינים שונים על שני בני הזוג.

)ב( באין דין שיחול לפי סעיף קטן )א(, רשאי בית המשפט לדון לפי הדין הפנימי של מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי

שייראה לו צודק בנסיבות הענין.

.)ג( הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין

לעתים תתעורר בעיה בעניין המדרג. כך למשל לעניין הקביעה כי יחול דין מקום המושב. כאשר מדובר בנישואי תערובת- דין מקום

המושב הוא הדין הדתי, ואם הדין הדתי חל על בנה"ז בצורה שונה מתעוררת בעיה, ולפיכך יש להמשיך הלאה במדרג.

חקיקת חו"י כבה"א ונישואי תערובת

ניתן לטעון, כי העובדה שלא מתירים לאדם כזה להינשא, ולאחר נישואיו מבקשים פרוצדורה מאד מורכבת להתרת הנישואין יש בכך

משום פגיעה בכבה"א.

בלבד המשתמש על האחריות !39

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

________הרשם אוקון[- ניתן לפני כארבע שנים. אוקון קבע כי העובדה שנדרשת אגרה מזוג שפונה לבימ"ש לצורך התרתפס"ד[-

נישואין פוגעת בכבה"א, מכיוון שבנה"ז נאלצים לשלם עבור דבר שניתן בחינם לכלל האזרחים. פסה"ד גרם לביטול האגרה.

- פסה"ד עושה חיבור נכון בין כבה"א ונישואי תערובת. גולדשמיט

נישואין קונסולריים

דבר החקיקה הרלבנטי הינו "תקנות בדבר סמכות הקונסולים בישראל".

לדבר המלך שהסמיך את המנדט להתקין תקנות ולקבוע סמכות הקונסולים. 67תקנות אלו הותקנו מכוח סימן

קובעת כדלקמן: 4תקנה

יכול כל קונסול במדינה נוכריה:

.....א(

שלפחות אחד מהצדדים הוא מנתיני הקונסול. ב(

האם בעניין זה הדרישה הינה ששני בנה"ז יהיו נתיני הקונסול?

גם בעניין זה יש שתי גישות פרשניות:

אם הפרשנות הינה ש"אזרחים" כולל יחיד, הקונסול יכול לחתן אם רק אחד מבנה"ז הינו נתין מנתיני הקונסול. .1

אם הפרשנות היא זוגית, התקנות אינן חלות על זוגות מעורבים. .2

יהודי רצה להינשא לנוצריה, הם אזרחי ברזיל. בנה,ז הלכו לקונסול ישראל בברזיל במטרה להינשא. הקונסול חיתןבג"צ גולדשטיין -

אותם. לא דנו בשאלת הפרשנות, מכיוון שמבחינת רישום בנה"ז כנשואים, חייבים לרושמם כנשואים מכיוון שיש תעודת נישואין.

חשוב לציין שהיועמ"ש נתן הנחיה לקונסולים שלא לחתן במקרה שבו שני הצדדים אינם אזרחים של הקונסול.

מבחינה משפטית- הקונסולים אינם יכולים לבצע פעולה שהיא נכונה לאור החוק שלהם בבית, אך מנוגדת למדינה שמארחת אותם.

בלבד המשתמש על האחריות !40

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

ידועים בציבור

ידועים בציבור

המושג המשפטי של ידועים בציבור הוא מושג שנבנה לאור תפיסות החברה . למרות שמדובר במושג משפטי, לא נמצא בחוק הגדרה

לכך.

המוקדמים כאשר ביהמ"ש ראו לנגד עיניהם מקרים של בנ"ז שלא נשיאו מסיבות שונות, אך בנה"ז60מושג זה נכנס במהלך שנות ה-

ראו עצמם והצהירו על עצמם שהם בנ"ז, וביהמ"ש נדרש לתת את הדעת לזכויות שנובעות מהקשר הזוגי הזה.

שנה. הגבר עובד והאישה הינה עקרת בית ומגדלת את ילדיהם.אין ספק כי20לדוגמה- בנ"ז שלא נישאים אך חיים כבעל ואישה משך

שנה מבקש הגבר לעזוב. 20בנה"ז פועלים בהרמוניה. לאחר

- הגדרת ידועים בציבור

ישנם שני תנאים בסיסיים:

חיי אישות כבעל ואישה. א.

מגורים משותפים- מקיימים משק בית משותף. ב.

יצוין, כי קיים פס"ד של בימ"ש עליון שוויתר על התנאי של משק בית משותף והגדיר ידועים בציבור בהתברר על חיי אישות.

מדוע צמח המוסד של ידועים בציבור?

בעיה בנישואין דתיים; בעיה עם נישואין דתיים; חשש לחיובי הדת; הטבות כלכליות המוענקות למי שאינם נשואים; חשש מביגמיה; עליית

קרנן של זכויות הפרט.

התייחסות המחוקק למוסד הידועים בציבור

הסיבה העיקרית שהביאה למוסד הידועים בציבור היא עליית קרנן של זכויות הפרט. למעשה החברה נמסה לומר- אנו מנסים ליצור

משהו שמתאים לנו, יש לנו אוטונומיה להחליט על חיינו ואנו נחליט על הכיוון שמתאים לנו.

בשלב הזה המחוקק חייב להתייחס לכך.

בהתחלה אין הגדות משפטיות לידועים בציבור.

בהמשך המשפט היה חייב לבחור הגדרה שניתן לבודקה מבחינה אובייקטיבית.

בחלק מדברי החקיקה מופיע המושג "ידועים בציבור" שנשען על הגדרת הפסיקה, ובמקרים אחרים מוצאים הגדרה נקודתית של

"ידועים בציבור" לצורך אותו החוק.

: 55כך למשל, חוק הירושה קובע ב'

מעין צוואה

איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא

היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין

אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

החוק אינו מגדיר מפורשות מיהן ידועים בציבור אך מציג הגדרה נקודתית.

הסיבה לכך שהחוק אינו מגדיר ידועים בציבור הינה כי הגדרה זו הינה הגדרה חברתית משתנה.

ההגדרה הקבועה בחוק הירושה מכילה אפיון מיוחד –"אף אחד מהם אינו נשוי לאחר". אפיון זה אינו קיים בפסיקה, שכן הפסיקה

מתירה שיהיו נשואים לאחרים.

שנה חיו בבית משותף וקיימו יחסי אישות.11 בנ"ז שחיו יחד כידועים בציבור, סיפרו לכולם שהם אינם נשואים. במשך -פס"ד שטסלג

בפרקטיקה קיימו את התנאים הנדרשים, אך רצו שהציבור יחשוב דברים אחרים. אחד מבנה"ז טען כי הם לא היו בנ"ז ולא ידועים

בציבור.

בלבד המשתמש על האחריות !41

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

ביהמ"ש- קובע באופן חד משמעי שלא משנה מה עמדת הציבור. יש להביא ראיות התומכות בכך שניהלו משק בית משותף וקיימו יחסי

אישות.

פסה"ד פתר את השאלה שהתעוררה – האם מדובר בשם "ידועים בציבור" או האם נדרש לקיים את התנאי שיכירו אותם בתור בנ"ז.

כיוון שרק הפסיקה והחקיקה מעניקות זכויות לידועים בציבור, ככל שהם נותנים זכויות, כך נוצר המושג המשפטי.

עם חלוף הזמן, מוענקות לידועים בציבור זכויות נוספות כשל נשואים, ולכן אולי ניתן לראות בכך "נישואין חילוניים".

זכויות ממוניות- חזקת השיתוף

חזקת השיתוף היא יציר הפסיקה לפיה יש לראות בבנה"ז נשואים כשותפים לכל דבר. לפיכך, אם במהלך הנישואין בנ"ז נשואים

רוכשים מכונית ורושמים אותה על שם האישה, עפ"י חזקת השיתוף מחילים את חזקת השיתוף לפיה המכונית שייכת לבנה"ז באופן

'. האם על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף? 74שווה. חזקה זו מתייחסת לזוגות שנישאו עד שנת

הערעור נסב על השאלה, אם חזקת שיתוף הנכסים חלה על המשיב ועל:העובדותן, פס"ד שחר נ' פרידמ

אמו המנוחה של המערער, שחיו ביחד כידועים בציבור במשך כארבעים שנה, לגבי זכות חכירה בבית ששימש למגורים המשותפים.

הזכות נרכשה על ידי המשיב זמן קצר לאחר תחילת חיי השיתוף ונרשמה על שמו.

בית המשפט העליון פסק:

( הקונסטרוקציה המשפטית, העומדת ביסוד הלכת שיתוף הנכסים, היא הסכם משתמע בין הצדדים, לפיו הם שותפים שווים1א. )

בזכויות ברכוש מסויים .

( בית המשפט מסיק מנסיבות החיים המשותפים שבין בני הזוג גמירת דעת, לפיה יהיו שותפים בזכויות מסוימות.2)

( השאלות, אם במקרה קונקרטי קיים הסכם על שיתוף נכסים ומה היקפו של השיתוף, הן שאלות שבעובדה, מוכרעות על פי כל3)

נסיבות העניין.

( נטל השכנוע מוטל על התובע, הטוען לשיתוף בנכסים. במסגרתו של נטל זה עשוי התובע להרים את נטל הבאת הראיות בכך4)

שיוכיח, כי מנסיבות המקרה קמה חזקה בדבר שיתוף נכסים, ואז מועבר נטל הבאת הראיות על שכם הנתבע להפריך חזקה זו.

( ראיות, המצביעות על אורח חיים תקין ועל מאמץ משותף של בני הזוג, יש בהן כדי ליצור חזקה בדבר כוונת שיתוף. חזקה זו ניתנת5)

לסתירה באמצעות נסיבות, המראות כי אין לצדדים גמירת דעת לשיתוף בנכסים, כך, אפילו חיים בני הזוג בשלום והרכוש נרכש

במאמץ משותף, עדיין תיתכן כוונה להפרדה ברכוש. כוונה שכזו ניתן ללמוד, לעתים, מעצם העובדה, שכל אחד מבני הזוג מנהל את

רכושו שלו, תוך הפרדה מרכוש בן הזוג האחר.

( מעצם העובדה, שהוכחה על קיום הפרדה בנכסי בני הזוג שוללת את השיתוף, אין להסיק, כי דרושה הוכחה על העדר הפרדה כדי6)

להקים את השיתוף.

( יש שנכס נרכש על ידי אחד מבני הזוג בנסיבות, מהן עולה בבירור, כי בעת הרכישה הזכויות בנכס הן לבן הזוג בלבד. וכך הוא הדין,7)

אם הנכס נרשם על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, וכך הוא הדין, אם הנכס ניתן במתנה או נפל בירושה לאחד מבני הזוג לאחר

הנישואין. הלכת שיתוף הנכסים תחול על נכסים אלה, אם קיים הסכם מפורש או משתמע בין הצדדים, לפיו נכס, שבעבר היה בבעלותו

של אחד מהם יעבור לבעלותם המשותפת.

( הלכת שיתוף הנכסים חלה גם על בני-זוג, שלא נישאו והחיים כידועים בציבור.1ב. )

( עצם העובדה, כי החיים המשותפים אינם מעוגנים באקט פורמאלי של נישואין, עשויה להיות בעלת משמעות. יש בה להצביע,2)

בנסיבות מתאימות, על ארעיות הקשר שבין בני הזוג ועל העדר גמירת דעת באשר לשיתוף בזכויות. אין לקבוע בעניין זה כל מסמרות,

והכול תלוי בנסיבות העניין.

( לא הרי בני-זוג, החיים כידועים בציבור חרף רצונם להינשא, והדבר נמנע מהם בשל הדין האישי, כהרי בני-זוג, שחיים כידועים3)

בציבור, מכיוון לשהם רוצים "לנסות" זה את זה אם יוכלו להתמיד בקשר אמיץ ביניהם.

( )אליבא דשופט ג' בך(: ההבדל בין זוג לא נשוי לבין זוג הידוע בציבור כנשוי, לצורך הנושא הנדון, הוא רק בכך, שרובץ נטל הוכחה4)

כבד יותר על מי שמנסה להוכיח את כוונת השיתוף בנכסים של הזוג הידוע בציבור.

( ייתכנו מצבים, שבהם עם תחילת החיים המשותפים כידועים בציבור לא יחול שיתוף נכסים בין בני הזוג, אך עם עבור זמן מסוים1ג. )

ועם התייצבות הקשר האיש בין בני הזוג, יחל גם שיתוף נכסים ביניהם, והוא ישתרע, על פי גמירת דעתם, לא רק על נכסים חדשים

שיירכשו אלא גם על אותם נכסים שנרכשו בעבר, בטרם התייצבותו של אותו קשר.

בלבד המשתמש על האחריות !42

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

( במקרה דנן ניתן ללמוד, מנסיבות העניין, על הסכם מכללא של שיתוף נכסים, שיחול גם על הבית, שנרכש על ידי המשיב לעצמו2)

בתקופה שבה לא חל שיתוף בינו לבין המנוחה.

( אין להרחיב את חזקת שיתוף הנכסים על הידועים בציבור.1ד. )דעת מיעוט - השופט א' שינבוים(: )

( לקביעת שותפות של ידועים בציבור לא די להוכיח שיתוף בחייהם, כי אם יש צורך להוכיח הסכם מפורש או כללא ביניהם.2)

( העיקרון של שיתוף הנכסים מבוסס על כך, שכוונת הצדדים בעת רכישת הנכס הייתה לרכישתו במשותף. אם אין כוונה של הצדדים3)

לשיתוף בנכס בעת רכישתו, אין הנכס הופך למשותף באיזה זמן שהוא תוך חייהם ההרמוניים של הצדדים.

( התנהגותו של צד, אשר משלים ללא אומר ודברים במשך כל חייו עד למותו עם מצב הרישום של הנכסים ואינו מראה כל כוונה4)

לממש את שותפותו בהם, יכולה להראותו כמוותר על אותה זכות.

( במקרה דנן אין להחיל את חזקת השיתוף. בנסיבות המקרה סביר להניח, שהמשיב והמנוחה לא התכוונו, שהבית יהיה גם5)

בבעלותה.

ידועים בציבור פועלים תחת חזק"ש. רואים אלת כל הנכסים כמשותפים. עם זאת, זוהי חזקה הניתנת לסתירה- כל עוד לאסיכום:

מוכיחים אחרת תחול חזק"ש. לפיכך, הצד שאינו מעוניין בכך שתחול חזק"ש יוכל לפעול כדלקמן:

יוכיח כי בנה"ז אינם ידועים בציבור. .1

ימציא ראיות לכך שבנה"ז לא רצו להחיל את חזק"ש. .2

מזונות

הזכות למזונות היא מהדין הדתי, כאשר מדובר בידועים בציבור, האישה אינה זכאית למזונות. ענייני מזונות של ידועים בציבור יהיו

בסמכותו של בימ"ש למשפחה.

בימ"ש קובע כי קיים חוזה כתוב בין הצדדים בו כתוב מפורשות שאם האישה תעזוב, היא לא תקבל שום תשלום עיתי ]מזונות[ . אם

הגבר הוא זה שיעזוב הוא ישלם לאישה במשך שנה עד שהיא תעמוד בפני עצמה.

האם מותר לצדדים לחתום על כזה הסכם?

ייתכן שחוזה כזה פוגע בתקנת הציבור. יכול להיות שנטען שאם נתיר הסכמים מעין אלה אנו פוגעים במעמד האישה.

:המערערת חייתה יחד עם המשיב במשך כשנתיים וחצי חיים משותפים כבעל ואישה במשק בית משותף ללאפס"ד ורסנו, העבודות

נישואין. משגורשה המערערת שלא באשמתה מהדירה, בה היו יחד, תבעה מהמשיב מזונות ומדור. תביעתה נדחתה בבית המשפט

המחוזי. מכאן הערעור, שנסב על שאלת זכותה של אישה, החיה עם איש ללא נישואין, למזונות לאחר פירוד ביניהם.

בית המשפט העליון פסק:

( לצורך קביעת זכויותיה של אישה, החיה עם גבר חיים משותפים כבעל ואישה במשק בית משותף ללא נישואין, אין כל חשיבות1א. )

לשאלה, אם בני הציבור היו מודעים לכך כי השניים נשואים כדת וכדין, אם לאו.

( החובה לשלם מזונות במקרה כזה מקורה בהסכם שבין הצדדים, ולעניינו של הסכם זה קובע אומדן דעתם של צדדים להסכם.2)

( התרשמותם של צדדים שלישיים רלוואנטית, אך ורק אם קיימת סתירה בין אומדן דעתם של הצדדים להסכם, והשאלה שיש3)

להכריע בה אז היא, כיצד מתפרשת התנהגותם של הצדדים בעיניו של צד שלישי סביר.

( הדיון בשאלת חיוניות הדרישה של "בציבור" עשוי להתעורר רק באותם מקרים, שבהם ישנה הוראה סטטוטורית מפורשת,4)

המעמידה דרישה זו.

ב. העדר הוראות בדבר תשלום מזונות בין בני-זוג שאינם נשואים אינו מקרי, ואין הוא מהווה לאקונה, המחייבת שימוש בהיקש.

( הסכם מפורש לתשלום מזונות בין בני-זוג הידועים בציבור אינו בטל בשל תקנת הציבור.1ג. )

( כיום, לאחר החקיקה הענפה, המעניקה זכויות מסוימות לידועה בציבור כלפי צד שלישי, שוב אין מקום לטעון, כי מה שהמחוקק2)

ראה תואם את טובת הציבור ביחסים עם צד שלישי, יהא נוגד את טובת הציבור ביחסים שבין בני הזוג בינם לבין עצמם.

ד. יש להשאיר בצריך עיון את השאלה, אם ניתן לבסס את זכותה של ידועה בציבור למזונות לאחר הפירוד גם על הסכם מכללא, וכן

אם אין מקום להעניק לידועה בציבור, שסולקה מהבית המשותף באופן פתאומי, פיצויים על הנזקים, שנגרמו לה כתוצאה מהפרת

תנייה חוזית משתמעת, לפיה יש ליתן תקופת זמן סבירה להליכי הפירוד שבין הצדדים.

גב' ורסנו חיה עם מר כהן כידועים בציבור והיא תובעת מזונות.

ברק- חוזה מפורש אינו פוגע בתקנת הציבור ומוכן לקבל שיש מזונות מעצם החיים המשותפים. ברק מכתיר פסיקה זו כאמרת אגב ,

אך לפני מס' שבועות נפסקה הלכה שמחילה את האמור בפס"ד ורסנו. גם במקרה של ידועים בציבור, יהיו מזונות.

בלבד המשתמש על האחריות !43

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

מזונות הוא מושג דתי ואם בנ"ז מתגרשים והאישה תובעת מזונות בבימ"ש למשפחה, אזי בימ"ש מחוייב לדין הדתי. בעניין מזונות הדין

הדתי קובע מקרים בהם האישה לא תקבל מזונות, כך למשל בגין פריצות.

בימ"ש אזרחי לא יוכל לעשות דבר.

אם בנה"ז ידועים בציבור אפשר לקבוע מזונות אזרחיים שנובעים מדיני חוזים, אזי מתקבל דבר שאינו קיים אצל בנ"ז נשואים.

לסיכום:

מזונות דתיים אינם קיימים לידועים בציבור.

מזונות אזרחיים קיימים לידועים בציבור- יש לנו בעיה עם עובדה זו שכן בעוד שאצל נשואים הזכות למזונות מסתיימת בגט, אצל ידועים

בציבור אם הזכות מסתיימת ברגע הפירוד, אזי אין משמעות לכך.

פס"ד שניתן לאחרונה קבע כי בדין הדתי אין מזונות שהאישה נותנת לבעל אך מזונות אזרחיים אינם נשענים על הדין הדתי ולכן יהיה

שוויון.

מערכת הדתית וידועים בציבור

לחוק הירושה עוסק במזונות מן העזבון, וקבע כי גם לידועים בציבור יש זכות למזונות. 57ס'

למערכת הדתית ישנה סמכות לדון בירושה. הסמכות היא מקבילה- לביד"ר או לבימ"ש למשפחה.

דיון בעניין ירושה יגיע לביד"ר בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר. חשוב לזכור שבמקרים אלה ביד"ר יהיה מחוייב לדון עפ"י הדין

האזרחי.

. גדרי הזכות למזונות 57

...

)ג( איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד

. מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה

קמה מישהי ואומרתדיון המועד ב. יחד לבד"רמזונות מהעזבון פונה אדם נפטר וכל מי שרוצה לקבל נניח את הסיטואציה הבאה:

לחוק הירושה. 57ס' מהעזבון לאור חלקהמגיע ל, ולפיכך בציבור של הנפטהידועה שהיא

בשל חריגה מסמכות.צ "לרוץ " לבג"ישה תיאלץ , ואז הארבמקרה הנדון לא מעניין את המערכת הדתית מושג הידועה בציבו

לנסח פס"ד משולם נ' בד"ר -

את השאלה אם פלוני ידוע בציבור של פלוני אפשר להפנות רק לבהמ"שבימ"ש קבע כי אין מניעה שביד"ר ידון בשאלת הירושה, אך

שאין סעד לידועה בציבור הוא יכיר בה ולמעשה ההכרזה הפשוטה ברור הנושא רק בבהמ"ש האזרחי . למרות שזה לא. מכיוון האזרחי

הם לא דנים הכך ., אפשרות לדון בנושא הירושהביד"ר כתוב בשום מקום וע"פ חוק יש ל

שינוי שם

משפחה כפול אבל שם פרטישם ימום של ס החוק מחייב מק. מחייב שלכל אדם יהיה שם פרטי ושם משפחה1956חוק השמות

אפשר כמה שרוצים .

קובע : 16ס'

. פסילת בחירה או שינוי 16

אם סבור הוא שהשם החדש עלול להטעות10,13 ושינוי שם לפי סעיפים 9,8השר רשאי לפסול בחירת שם לפי הסעיפים

.או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו ואולם לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור

פסה"ד ניתן לפני תיקון החוק ובעקבותיו שונה הסעיף[. המרשם על הממונה ' נ אפרת מיכל ד " פס[ -

בניה"ז לא רצו קשר ע ם המערכת הדתית במ"י, ולכן הם חיו, דהיינו.מיכל אפרת הייתה ידועה בציבור משך שנים רבות בכוונה תחילה

. שם משפחתה לשם בן זוגה )אורנן(לאחר שלבנה"ז נולדו ילדים מיכל ביקשה לשנות את כידועים בציבור.

מדובר בשינוי שנובע מקשר של, שכאשר הוא נתן הוראה חד משמעיתו [אריה דרעי]שר הפנים באותם ימים היה ממפלגה דתית

. את השינוי לבצע יןידועים בציבור א

מקנה לשר הפנים סמכות לשלול שינוי שם ידועים בציבור. 16 הייתה פסיקה חד משמעית שקבעה שס' 80 וה-70בשנות ה-

בלבד המשתמש על האחריות !44

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

גם אם אני אתן זכיות שונות לידועים בציבור אני, למעמדהשם זה לא אינדיקציה -ברק עושה הבחנה חשובהבמקרה זה, השופט

שלבני]לברק היה קל לעשות זאת מכיוון זוהי זכות של אדם לקבוע את שמו קובע כי ברק .לא קובע בכך שידועים בציבור זה מעמד

. טטוססאבל הדגש הוא שלמעשה מתן השם לא משנה את מעמד הידועים בציבור, ברור ששינוי השם לא קבע [.הזוג היו ילדים

זה. למעשה, הזכות לשנות את שם משפחתו לאדם שהוא חי היא איתו-זכות שלא היתה להם קודםלמעשה, ברק נתן לידועים בציבור

נותן לו מעיין גושפנקה בחברה הסובבת אותו .

לאחר פס"ד מיכל אפרתי מותר לשנות את השם של הידועה בציבור , זה לא אומרגם אם בני הזוג נשואיםע"פ הפסיקה הזאת

. כלום למעמד ולכן אין תפיסה של פגיעה במוסד הנישואין

. "ואולם לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור"והוספה הסיפא: 16 תוקן ס' 96בשנת

פס"ד נזרי נ' הממונה

שנים. במהלך החיים המשותפים נולדו4העותרת חיה ללא נישואין עם יהודה סלוק במעמד של ידועה בציבור זה יותר מ-.1

שנים פנתה נזרי אל משרד הפנים וביקשה לשנות את שם3להם שני ילדים הנושאים את שם המשפחה סלוק. לפני קרוב ל-

משפחתה לסלוק ומשרד הפנים סירב לבקשה. זאת משום שסלוק נשוי עדיין לאשה אחרת. אמנם הוא חי בנפרד מאשתו זה

שנים ומבקש להתגרש ממנה, אך ההליכים בביה"ד הרבני מתמשכים. משרד הפנים פנה לאשתו של סלוק בשאלה7יותר מ-

אם היא מסכימה לשינוי שמה של נזרי לסלוק ומשהשיבה בשלילה סירב משרדהפנים לשנות את שמה של נזרי לסלוק.

העתירה נתקבלה.

אין החלטת משרד הפנים יכולה להשען על הטעם של תקנת הציבור ולא על הנימוק של הגנה על מוסד הנישואין. השאלה.2

האמיתית שהתעוררה במקרה זה הינה ההגנה על האינטרס של אשתו של סלוק. בעימות בין האשה הנשואה והידועה בציבור

זכותה של הידועה בציבור בנוגע לשינוי השם גוברת על האינטרס של האשה הנשואה. חוק השמות מעניק לכל אדם זכות

לשינוי השם וכנגד הזכות של הידועה בציבור לשינוי השם לא ניצבת כל זכות של האשה הנשואה.

. והשר יכול למנוע רישום. בעת הדיון תוקן החוקמיכל אפרתבפס"ד לאור השינוי 96שנת "ד ניתן בהפס

השאלה שעולה בבג"צ: האם השר יכול למנוע רישום של ידועים בציבור נשואים מהטעם שהדבר פוגע ברגשות אשתו החוקית של

הגבר?

. בגלל מעמד האישהשינוי שם בגלל היותם ידועים בציבור, אך הוא מונע שינוי השם נכון שאסור למנוע אומר שאמנם בג"צ

לשאלה קשר בלי לשנות ומותר בסיסית זכות זו אדם של השם השמות. חוק דרך יעשה לא הנישואין מוסד על השמירה בג"צ קובע כי

.נפגע הנישואין מוסד אם

.מפורשות זה את אומר ונזרי וחסין קל יותר הוא בציבור יודעים אצל שם ששינוי לטעון לסיכום: אפשר

במקרים שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור מותר לשנות את השם ולשר הפנים אין יכולת לסרב.

של ידועים בציבור המשמעות האובייקטיבית

ל"ז' אוסטרליץ' נ נהור-בר 7021/93 א"ע

כי במקרה של מותאשר על-פיו נקבעבזמן הקשר ביניהם, הם כתבו הסכם, . אסתר בר-נהור הייתה ידועתו בציבור של מר אוסטרליץ'

אחד מהצדדים, הדירה בה הם גרים תימכר תוך שנה מיום הפטירה כאשר התמורה תחולק בין הצדדים.

"למרות שהצדדים חיים יחד חיים משותפים, ודרים תחת קורת גג אחת, אין כוונתם ליצור מצב של ידועים בציבור" )ציטוטעוד נקבע:

מההסכם(.

כידועים בציבור, אולם אין הם רוצים להיקרא ידועיםויחשבמקיימים את התנאים הנדרשים ששהם בנה"ז , מודים הנ"לעפ"י הציטוט

בציבור.

לאחר שנפטר מר אוסטרליץ' נאמר לגב' בר-נהור כי אם לא היה הסכם, עפ"י חוק הירושה הם ידועים בציבור, ולכן היא הייתה אמורה

. בירושהיותרחלק גדול לקבל

בר-נהור ניגשת לביהמ"ש, מיוצגת ע"י ב"כ שנל"ר ומודיעה לביהמ"ש שיש משמעות אובייקטיבית לידועים בציבור, ולכן אין חשיבות למה

אם בעיני הצופה מהצד ביהמ"ש יכיר בהם כידועים בציבור, הרי שעפ"י החוק מגיע לאישהשנכתב, אלא למה שחושב הצופה מן הצד.

מחצית מהרכוש ולכן רק המחצית הנותרת תחולק בין יורשיו.

בלבד המשתמש על האחריות !45

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

את חוקאי אפשר לעקוף. ביהמ"ש קבע כי ביהמ"ש קבע כי לא ניתן להתנות על המבחן האובייקטיבי של ידועים בציבור

אם בנה"ז רצו לחלק אם הרכוש באופן שונה היה ל עליהם לעשות זאת באמצעות צוואה הירושה ע"י התנה על מושג אובייקטיבי.

הדדית ומפורשת.

עו"ד שנל"ר פנה אל ביהמ"ש ואמר כי אמנם בזמן החתימה אפשר ולא היו ידועים בציבור, ולכן מרגע שהם ידועים בציבור אין מקום

שהחוזה תקף.

פס"ד זה מהווה חיזוק למוסד הידועים בציבור.

סיכום מורחב ידועים בציבור-

סטטוס

את התנאים הבאים: כניסה ויציאה מהקשר, זוהי למעשה הכותרת של סטאטוס. ברגע שקובעים מעמד, אנו מחייבים,

. גושפנקא של המדינהא.

. המעמד הזה יתפוס כלפי כולי עלמא ב.

לא ניתן לצאת מסטאטוס מסוים סתם מרצון אחד הצדדים. - משמעות של קבע ג.

, אך בשנים האחרונות ישנו שינוי לעניין שני הבסיסים הראשונים. סטאטוס במ"יאינם - ידועים בציבור

כ"כ הרבה זכויות, עד כדי שאפשר לומר, שאםלידועים בציבור ניתנות , מאידך. מחד, ניתן לומר כי אין גושפנקאלעניין הבסיס הראשון-

מסויים, כנראה שהוא קיים. ענייןיש זכויות ל

זה הוצא מהמערכת הדתית, וכל החברה מסתכלת על מושג זה כמקובל חברתי, אפשר לטעון שזהמוסד ברגע שהבסיס השני- לעניין

אכן כלפי כולי דעלמא.

הבעיה היא לעניין היציאה מהסטטוס. ההנחה היא שתגיע הגדרה מיוחדת גם ליציאה מהקשר.

ביגמיה

על פניו נושא הביגמיה הוא דבר פשוט, הוא מצוי בחוק העונשין, והוא מדבר על נישואין בלבד. חוק זה הינו חוק דיכוטומי.

תופסת, אולם יש שתי הערות שצריך להזכיר:אינהבידועים בציבור, ביגמיה - ידועים בציבור

האם גבר המחלק את זמנו בין שתי נשים, יכול לקיים משק בית עם שתיהן במשותף?א.

אולי,המוסד של ידועים בציבור מקבל יותר גושפנקה. עם זאת, היות ורה עונשית במקרה של מס' ידועות בציבוריאין עבב.

שמי שיש לו מס, כך כל כך חזק זה אנלוגי לנישואין בחו"למוסד הידועים בציבור בארץ וון שיכשממבחינה תיאורטית ניתן לומר

ביגמיה, בציבור הרלוונטי לו .מי שעובר עבירת של ידועות בציבור אולי ניתן לראות בו כ

שינוי שם

היא מופיעהוון שיבציבור הזכות מאד חזקה מכמי שיאמר שאצל ידועים אבל יש , נשואים וידועים בציבור, הדין דומה עבור מבחינה זאת

לחוק השמות .16 בס'עלי ספר החוקים-

מזונות

.דתיהדין האישה נקבעים עפ"י מזונות

אצל ידועים בציבור עד לפני כחודש הייתה אפשרות לחתום על הסכם בנוגע למזונות, כך שאם הקשר יתנתק יינתנו לאישה מזונות.

. עד לפני חודש לא היה לידועים בציבור מזונות בפסיקה מחוץ להסכם כתובדהיינו,

הצדדים, כך שמזונות יהיה ניתן לקבל גם ללא הסכם כתוב. ביהמ"ש יכולים לאור התנהגות י יש סיכוי שבהמ"ש יקבע מזונות חוזכיום

לקבוע מזונות חוזיים עפ"י התנהגות ואכן הוא עשה זאת בפס"ד תקדימי לפני כחודש.

שיתוף ברכוש

חים שהםל אנו מנ. חזקה משפטית שניתנת לסתירה מעצם היותם ידועים בציבור,אצל ידועים בציבור חל משטר של חזקת השיתוף

ואז נכנס חוק יחסי74התכוונו לשיתוף ברכוש , הרכוש שנצבר שבתקופה שהם היו ידועים בציבור אצל נישואים המצב היה זהה עד

ממון אצל נישואין היה צריך להביא יותר ראיות והיה ניתן לטעון כי חזקת נישואין יותר חזקה , האפשרות השנייה חוק יחסי ממון בן בני

זוג משטר יחסים שונה .

הסכמי ממון

היועמ"ש נ' וינקוביץ 6854/00 רע"א

בלבד המשתמש על האחריות !46

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

שייפרדו. בנה"ז פונים לבימ"ש חלוקת הרכוש במקרה את שמסדיר פעלו עפ"י חוק יחסי ממון וחתמו על הסכם ממון בציבור ידועים זוג

יכול לא הוא אינו להנשא, ולכן עומדים ואינם נשואים אינם לכך. בימה"ש קובע כי בנה"ז אישור ומבקשים למשפחה עם ההסכם

כחוזה. זה את דבר. עם זאת, הוא מציע לבנה"ז לקחת לעשות

מחוזה רגיל, כאשר בהמ"ש אומררביש כוח שקיבל אישור של בימ"ש הסכם ממון שכן להסכם ממון הוא אינו הסכם סתם, היות ו

.הוא מונע שימוש בחזקת השיתוף-הוא עושה דבר מאד משמעותי רוך חוזה, הרי שלמעשה לעבנה"ז ל

הגושפנקה שלעם זאת, .המ"שיה מבזולקבל גושפנקה להסכם ממון הסכם על ידועים בציבור יכולים לחתום -המ"ש העליוןיב

. העניין נשאר בצריך עיון. תבוא מחוק יחסי ממוןלאהפרוצדורה

אבל דרך חוק בתי, תקבלו את מה שאתם רוצים-העליוןביהמ"ש עים בציבור אומר וכדי להימנע מלקבוע שהחוק חל גם על יד

ה. המשפט לענייני משפח

מהמקרים ביהמ"ש אישר50% ל-20%- בין חוזים שלא קיבלו אישור כהסכם ממוןבין הסכם ממון לחוזה סתם הוא משמעותי- ההבדל

כאלו ניתנו לחזרה אימקרים 5 אולי פחות מ-הסכם ממון קשה מאד לחזור ממנומהסכם ממון זה בטון , לעומת זאת, חזרה מהם.

פעם.

היועמ"ש מטריח עצמו לערער על פס,ד המחוזי שנתן לצדדים הכרה בהסכם חוזי, זאת כדי שבימ"ש קיבע שבנה"ז אינם יכולים לקבל

גושפנקה של בימ"ש לחוזה שביניהם מכיוון שזוהי זכות שעד לאותו מועד ניתנה לנשואים בלבד.

ברק- משאיר בצ"ע את השאלה האם ניתן לבצע את הפרוצדורה דרך חוק יחסי ממון ומביע הסכמה עקרונית לעניין.

בפסה"ד נקבע: "הוראה בדבר חקיקה לעניין בן זוג , עשויה לחול אם הדבר נדרש עפ"י תכלית החקיקה גם לידועים בציבור וזאת אף

בלא שהדבר נקבע במפורש באותו דבר חקיקה".

ירושה

ההבדל הוא ירושה ניתנת למעשה בשתי אופציות:

– צריך לעבור על ס' ולראות שיש ס' שנותנים עדיפות לנשואים ויש ס' שמגדירים בצורה מסוימות את ע"פ דין ירושה .1

. מוסד הידועים בציבור והכול כתוב ע"פ חוק הירושה

– צוואה חזקה יותר מכל דבר אחר , רצון האדם שכתוב את הצוואה . ע"פ צוואה .2

ורכוש ממון יחסי

חזקת השיתוף

בסיסי חזקת השיתוף

עקרונות צדק חלוקתי

.כל חברי הקבוצהין בסיס של שוויון – נחלק הרכוש שווה ושווה בא.

. נזקקות – צרכים- לפי מי שזקוק להם בסיס של ב.

יקבל-מי שתרם הרבה:כל אדם בקבוצה יקבל יחסית למה שהוא תרםהינו כי מגיעות – תמורה/תרומה - העיקרון בסיס של ג.

דיני חוזים[. העולם הקפיטליסטי עובד ע"פ עקרון זה ] עקרון המגיעות. זהו למעשה יקבל מעט- ומי שתרם מעט,חלק גדול

ברגע שבחוזה פלוני יקבל א ואלמוני יקבל ב אזי יש מבנה של מגיעות למה מגיע לו ? זה לאור ההחלטה שלי , יכול

שבני זוג החליטו כי כל רכושם יהיה מחולק . שבמגיעות תהיה תוצאה של שוויון אין בעיה עם כך

. צרכים ומגיעות, נשענים על שוויוןהדברים חלק מ,וון שמדובר בחקיקה ופסיקהי מכ-הדבר מאד חשוב בדיני משפחה

. הגדרה מפורשת ללא אבל שני העקרונות האחרים יהיו ,שוויוןשל ציון מפורש נמצא ברוב המקרים

הבסיסים- שוויון או מגיעות. הרב טענו רב השנים כי מדובר במגיעות. 3 מתוך 2חזקת השיתוף יכולה להיות בהתבסס על

שוויון- כי שניהם מקבלים חצי מהרכוש.

מגיעות- שני הצדדים תרמו באופן שווה למערכת המשפחתית ובימ"ש סבור כי הסכימו ביניהם באופן חוזי כי הרכוש ביניהם יחולק באופן

שווה.

ן בני זוג בהמ"ש שואל ע"פ מה אנחנו נחלק, כי אם אנחנו מאמינים במגיעות נפעל ע"פ כך ואחד מבנייבמשא ומתן בהסיבה הינה כי

הזוג יוכל לטעון לכך שלא מגיע חלק שווה לשני כמו שלו .

לגבר היה המון רכוש ולאישה לא היה דבר. פס"ד ליברמן -

בלבד המשתמש על האחריות !47

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

ד' לוין- אם הנישואין נובעים משוויון מגיע לאישה חצי.

"ניתן לומר, כי עשיית האישה בבית ופעילות הבעל בעסקיו הן כשתי זרועות הפועלות יחדיו, החובקות את גזעו האיתן של קן המשפחה

על כל מרכיביו ומשתלבות זו בזו. אשר על-כן, אם יוכח, כי בני הזוג חיו יחדיו לאורך זמן באורח חיים הרמוני, כשבת הזוג משתתפת

במאמץ המשותף בביתה פנימה, בעוד הבעל דואג לצורכי הבית בעסקי יום יום, ייאמר עליהם, כי חזקה שהתכוונו לכך, כי רכושם, יהיה

מקורו אשר יהיה, יעמוד לקניינם המשותף".

אלון-

בין בני הזוג בדברהסכם מכללא"דין שיתוף נכסים בין בני הזוג, כפי שנוצר ופותח בפסיקתו של בית - משפט זה, יסודו בהנחה של

שיתוף נכסים ביניהם. אמנם כן, מרכיב חשוב ומהותי ביצירת החזקה בדבר שיתוף נכסים בין בני הזוג הוא המאמץ המשותף, זה של

האישה בתוככי הבית, שבא לידי ביטוי בגידול הילדים ובניהול משק הבית, וזה של הבעל מחוץ לבית המשתכר בעבודה או מניהול עסק,

כאשר מאמץ משותף זה יוצר ומפעיל את התא המשפחתי על כל היבטיו. יש הסוברים, שעצם חיי הנישואין בשלום ובהרמוניה יש בהם

כדי ליצור הנחה זו של הסכם מכללא בדבר שיתוף נכסים; אחרים סוברים, שלצורך הנחה זו דרושה גם ראיה כל שהיא, ולו קלושה

ואילך(. אך לית מאן דפליג, ואלו ואלו מודים, שהלכות שיתוף נכסים, כפי שהתפתחו15 הנ"ל, בעמ' 2/77ורומזת בלבד )ראה ע"א

אצלנו, יסודן בהנחתנו, שאכן לכך התכוונו הצדדים, אך "אינן מכוונות להתיר לקיחת רכושו של אחד מבני-הזוג ולתתו לשני, כי אם

(. בית המשפט, בהפעילו את הלכת שיתוף818, בעמ' 446/69לקבוע בצורה מציאותית למי הם שייכים" )מדברי השופט ברנזון בע"א

נכסים, אינו רשאי ואינו מוסמך לפעול על-פי מה שנראה לו - לבית המשפט - לנכון ולרצוי בדבר חלוקת הרכוש בין בני הזוג, בנסיבות

העניין המסוים שלפניו, אלא על-פי מה שהוא מניח ומסיק, שלכך התכוונו הצדדים".

לסיכום:

חזקה זו יכולה להיות ע"פ עיקרון של שיוון ועל בסיס של באופן שווה. חזקת השיתוף נסמכת חזקה על בני זוג שהחליטו שהם בני זוג

. מגיעות , הרוב טענו שאכן מגיעה ע"פ מגיעות

אם נשען על הסכמה. להסכים על איזה חלוקה שהם רוציםיםלויכבנה"ז אזי ,וון שההנחה היא שהחזקה נובעת מהסכמה חוזיתימכ

. הבסיס של כל חוזהו זה, מה מגיע לכל אחד שבחוזה קובעיםווןיכמ -הבסיס לכך הינו מגיעות חוזית

אנו מניחים שהם החליטו חצי חצי הבסיס הוא שהם החליטו , החזקה היא שאנחנו מחלקיםליברמן חזקת מעתה חזקה זו נקראת

ע"פ החלטת הצדדים וכך תהיה החלוקה בניהם .

התנאים לתחולת של חזקת השיתוף

חזקת השיתוף הינה יציר פסיקה , כדי שחזקה זו תפעל צריך שני בסיסים :

, משק בית משותף. חיים משותפים,מאמץ משותף.1

נעלמו הניסוחים הללו, הבסיס התרחק קצת. עם הזמן יחסי אהבה וחיבהל הינההכוונהבתחילה נטען כי הרמוניה – .2

. הבסיס של הרמוניה התרחק מאהבה, חיבה. אך בודקים האם הצדדים , כתוצאה מההרמוניה, התייחסו אחדמהגדרות הללו

לשני.

68 , אשר בגינה מתעורר מאוחר יותר הוויכוח. בשנת דירהשת נרכ 63 . בשנת53– זוג שנישא ב לוי נ' לוי 819/94פס"ד ע"א

. הוא נישא בשנית73שנת הגבר עוזב את הבית ועובר להתגורר עם אישה אחרת, וב

. המ"ש קובע כי כמעט מתחילת הנישואין הגבר תקף את איישתו והכה אותהיב

הנכס עליו דבור היה הבית שנרשם על שם האישה, ועל הזוג חלה חזקת השיתוף.

כיום עדין מדובר על שני? ]האם יש כאן את הבסיסים שמקימים את חזקת השיתוף הרמוניה וכיו , האם נשארנו בבסיס אחד-השאלה

[. הבסיסים בפס"ד זה דיברו רק על בסיס אחד

, אלא שלא הייתה הרמוניה. משק בית משותף הצדדים ניהלו כיבפסה"ד נקבע

, די בכך כדי שנחילחיו יחד וגידלו ילדים- העובדה שבנה"ז משק הבית המשותף, ביהמ"ש מחיל את חזקת השיתוף על בסיסלמרות זאת

, חזקה משפטית הניתנת לסתירה. חזקת שיתוף את

בלבד המשתמש על האחריות !48

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

כיום יש דרישה מינמלית של משק בית משותף מספיק מעט, יתרה מכך. אנו למדים כי חזקת השיתוף מאד חזקה וקשה לקעקע אותה

גרו יחד והם התנהלו כמשפחה .. כדי לענות על תנאי זה יש להצביע על כך שבנה"ז מאד לומר כי זה קיים

למעשה, אחרי פסה"ד היינו צריכים לומר כי נדרש רק בסיס אחד לצורך החזקה, אך לא תמיד נסתפק בכך.

היקף התחולה של חזקת השיתוף- ממתי ועד מתי

מה קורה כאשר בנה"ז היו ידועים בציבור? . עם זאת, מיום הנישואיןלכאורה, – ממתי?

זו תקופה שיש לבחון גם במשקפי הנישואין ומשקפי הידועים בציבור .

, אבל הוא רוצה שחזקת רוצה לעזוב את הבית- נניח שהגברפרקטיקהמה שקורה ב . – עד היום בו הגבר עוזב את הבית ? עד מתי ו

.לבוא לישון מידי פעם בבית כדי לשמר את התנאי המקדמי של חיים משותפיםהשיתוף תחול עד מועד מתן הגט. במצב כזה על הגבר

. דרישה חלקיתיהיו מקרים שבהם תהיה אבל ,צריך לשמור על שני הבסיסיםבאופן תיאורטי,

מה עומד מאחרי חזקת השיתוף?

. מה העיקרון שעומד מאחורי החזקה הזולבדוק כים יצר, עדיין אנחנו חזקת השיתוף חלהשכאשר אנו אומרים

, הרי שכאשר שהאישה הייתה עקרת בית כל חייה והגבר עבד קשה מאד מחוץ לבית והסיטואציה הינה אם מדובר בעקרון של שוויון

. עיקרון שוויון חיצוני, מכיוון שזהו של כל אחד מהם לביבנוגע לתרומה שוויון לטעון דבר מדובר על עיקרון של שיוויון אין צורך

כי העבודה שהאישה עשתה הייתה קשה ממסיבות, אזי עלינו להוכיח עבדה קשה בבית והאישה מדובר בעקרון של מגיעות אם

. תנו לה לפחות אותו דבר-יותראישה ואם לא מגיע ל.הגברבהן השתתף הקוקטיל

הפסיקה מרמזת על כך שחזקת השיתוף נובעת ממגיעות.

קיום. דהיינו, של מינימלית יכולת ללא ההגבר או האישה יישארו אחרת, יחולק זה שאם להראות - צריךאם מדובר בעיקרון של צרכים

.הצדדים אחד של הקיום ביכולת תיערך חלוקה שלא תפגע

וון שהאישהי מכ- חזקת השיתוף מחלקת חצי חצי אך המונחים היו של מגיעות. מגיעות שנה דיברו בהמ"ש במונחי 30במשך

הגבר תרם בחוץ מזה אנו למדים כי ההתנהגות שלהם היא שיתופית וזה דיני חוזים ולכן החלוקה היא שוויונית .ותרמה בבית

ויקטוריה נפיסי נ' סימנטוב נפיסי .1558/94פס"ד דנ"א -

"נמצאנו למדים, איפוא, כי הילכת-השיתוף בין בני-זוג אינה תומכת עצמה-לאמיתם של דברים - במשפט החוזים וההסכמים. מזינה היא

עצמה ביסודות של צדק, שוויון והגינות, ומשפט החוזים לא נועד לשמש, בעיקרו, אלא מסגרת ותבנית משפטית האמורה ליתן ביטוי

. לאותם יסודות יוצרי-זכויות"

.אין צורך להביא עדיות על תרומה של הצדדים אחד לשניו עיקרון של שוויוןחזקת השיתוף הינה ההלכה חשובה-

העיקרון השולט בחזקת השיתוף הוא השוויון. לאורו גם רכוש מלפני הנישואין יחולק חציחצי. אין בדיקה של מי תרם מה. חזקה

משפטית זו נופלת רק עם יש עדיותיות מפורשות לרצון לחוסר שוויון. לדוגמא – חשבון בנק נפרד וחלוקה בשיתוף כלכלי.

ביקר המשיב בארץ, ובמהלך1979 בפרס, שם היה מקום מושבם. בשנת 1944 העותרת והמשיב באו בברית הנישואין בשנת עובדות:

עלו בני הזוג עם חמשת ילדיהם ארצה. סמוך לאחר עלייתם ארצה פתח1983ביקורו רכש חנות בתל-אביב, שנרשמה על שמו. בשנת

דולר,320,000המשיב על שמו שני חשבונות בנק, והפקיד בהם כספים המסתכמים ב-

נתגלע קרע בחיי הנישואין של בני הזוג, שבעקבותיו עתרה העותרת לסעד המצהיר כי החנות1987שהביא עמו מפרס. בשנת

והכספים המופקדים בבנק הינם בבעלותם המשותפת. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. בית המשפט העליון קיבל את ערעור

המשיב. מכאן הדיון הנוסף.

בית המשפט העליון פסק:

( יהא הדין של ברירת הדין באשר ליחסי הממון בין בני-זוג שנישאו מחוץ לישראל לפני חקיקתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג,1א. )

, אשר יהא, זהו דין דיספוזיטיבי. הוא חל בהיעדר הסכם בין הצדדים. הצדדים רשאים להחליט בעניין זה ביניהם על הסדר1973תשל"ג-

.שונה, והמשפט הישראלי ייתן תוקף להסדר זה - הכול בכפוף לתקנת הציבור הישראלית ולדין ישראלי ספציפי אחר

( ההסכם בין הצדדים יכול שיהיה בעל תוכן קונפליקטואלי, כלומר שיתייחס לשיטת משפט השונה מזו שאליה מפנים כללי המשפט2)

ה(.603הבינלאומי הפרטי )

ז(.603( כל שהצדדים יכולים להסכים עליו במפורש, הם יכולים להסכים עליו במשתמע )3)

בלבד המשתמש על האחריות !49

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

( דרישת הכתב ודרישת אישור בית המשפט בחוק יחסי ממון בין בני זוג הן לעניין "הסכם ממון" כמשמעותו בחוק יחסי ממון בין בני זוג4)

לחוק משמעותו היא כמובנו בדרך כלל, ואינו צריך להיות בכתב15[( המושג "הסכם" בסעיף 1 ]2/77( )בעקבות ע"א 5 א(. )604)

לעניין הסכם ממון, אלא כל הסכם שהוא - בין בכתב ובין בעל-פה, בין במפורש ובין מכללא - יכול שעל פיו ייקבעו1כנדרש בסעיף

ג-ד(.604יחסי הממון בין בני הזוג, ובלבד שההסכם הוא בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם )

( הילכת שיתוף הנכסים המקובלת בישראל הינה דין שיתוף המבוסס על רעיון ההסכם בין הצדדים. אין הוא דין סטטוטורי המוטל על6)

מההסכם. בעבר נתבססה תפיסה זו על הצדדים בלא קשר לרצונם. התפיסה ההסכמית הינה הסבר ממשי לדין הילכתי היונק כוחו

(1973 לחוק החוזים )חלק כללי(, תשל"ג-39תורת התנאי מכללא. כיום ניתן לבסס תפיסה זו על עקרון תום הלב )הקבוע בסעיף

א-ד(.605המשלים חסר בהסכם שבין הצדדים )

( על-פי עיקרון זה אפשר לתת ביטוי, בראש ובראשונה, להנחות היסוד הסובייקטיביות שבני הזוג הניחו כתשתית ליחסים שביניהם,7)

בלי שיש להזדקק לפיקציה בדבר כוונתם הריאלית של בני הזוג. במקום שהנחות היסוד של הצדדים אינן מועילות, ניתן להשלים -

באמצעות אמות מידה אובייקטיביות - מכוחו של עקרון תום הלב, את שהחסירו הצדדים. אמות מידה אלה ניזונות, בין השאר,

מעקרונות היסוד של המשפט הישראלי. אחד מעקרונות אלה הוא עקרון השוויון. בדרך זו מוגשמת מטרה חברתית, הגוררת אחריה

ה-ו(.605צדק חברתי )

( בעתיד ניתן יהיה לעיין מחדש בעניין ביסוס הילכת שיתוף הנכסים על בסיס חוזי ולבחון אם אין מקום לבסס את הילכת שיתוף8)

.הנכסים על כוחו הכללי של השופט לפתח את המשפט בצד הדין החקוק, בלא כל קשר לקונסטרוקציה ההסכמית

( עם בואם לישראל של בני-זוג אשר נישאו מחוץ לישראל לפני כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג ומשמתקיימים בהם9)

בישראל התנאים לשיתוף בנכסים, רואים אותם כמסכימים לקיים ביניהם בישראל משטר של שיתוף נכסים. הסכמה זו דוחה תחולתם

של דיני ברירת הדין, והיא הקובעת את המשטר לחלוקת הרכוש ביניהם. משטר זה חל הן על רכוש שנרכש לאחר נישואיהם אך לפני

ה-ז(.606בואם לישראל והן על רכוש שנרכש לאחר נישואיהם בישראל )

לחוק יחסי ממון בין בני זוג על בני-זוג שנישאו15( אין מניעה להחיל את הוראת סעיף 1ב. )אליבא דשופטים א' גולדברג ו-ד' דורנר(: )

ה(.584לפני חקיקתו, ובלבד שלא תיפגענה עקב כך זכויות מוקנות שנרכשו על-ידיהם )

( כלל ברירת הדין הוא בגדר הוראה דיונית, ואופיו זה מאפשר החלתו גם על דיון המתנהל לאחר חקיקתו, אף אם האירוע עצמו2)

ה-ו(.584התרחש קודם לכן, ובלבד שלא תיפגענה עקב כך זכויות מוקנות )

רישה לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי ככלל יחלוש על יחסיהם הממוניים של בני-זוג דין מושבם בשעת עריכת טקס15( סעיף 3)

584הנישואין. הדין הזר נתפס כעובדה המצריכה ראיות להוכחתה, ואי-הרמת נטל ההוכחה עומד לרועץ למי שלפתחו רובץ נטל זה )

א(.585ז-

( אם מצביע בעל הדין המבקש לסמוך על הדין הזר על קיומו של בסיס איתן בחומר הראיות בדבר זהות בין הדינים, כגון שהוראות4)

הדין הזר והדין המקומי יונקות את חיותן מאותה מערכת דינים, אזי ניתן להפעיל את חזקת שוויון הדינים. אולם יש שגם אם אין בידי

המבקש לסמוך על הדין הזר, להעמיד בסיס איתן בדבר זהות בין הדין הזר לדין המקומי, עדיין יש שתעמוד לבעל הדין חזקת שוויון

הדינים, ובלבד שיוכיח כי מושגי הצדק האלמנטרי לגבי העניין הנדון הם אחידים ומקובלים בכל העולם. בנטל הוכחת הנחה מקדמית זו

585שעליה מיוסדת חזקת השוויון, היינו כי מדובר בעיקרון משפטי כללי, נושא בעל הדין המבקש לסמוך על הוראותיו של הדין הזר )

ד-ז(.

( ספק אם לגישה הדוגלת בהפעלה כוללת של חזקת שוויון הדינים כל אימת שלא מוכח תוכנו של הדין הזר יש אחיזה בעקרונות5)

המשפט הבינלאומי הפרטי, שאינם מצדדים בהעדפת הדין המקומי, כשם שאין לה אחיזה בדיני הראיות. כי אם ההנחה בדבר זהות

א-ב(.586הדינים אינה מסתברת יותר, שאלה היא מהי ההצדקה העיונית להיפוך נטל ההוכחה )

, אינו מציב מכשול בפני המבקש להיבנות מחזקת שוויון הדינים במובן הנדון. לא זו בלבד1980( חוק יסודות המשפט, תש"ם-6)

, כדי לפגוע במשפט שנקלט בארץ1922 לדבר המלך במעוצה על ארץ-ישראל, 46)ב( לחוק מורה כי אין בביטולו של סימן 2שסעיף

לפני חוק זה, אלא גם - וזה העיקר - החוק ביקש אמנם להתיר את החבל שכפת את שיטת המשפט הישראלי למשפט המקובל, אך

לחוק יחסי ממון בין בני זוג15( הוראת סעיף 7 ב-ג(. )586לא לאסור על אימוץ הסדרים ראויים הנהוגים בשיטת המשפט המקובל )

ד(.586אינה מציבה מכשול בפני הפעלת חזקת שוויון הדינים )

( הוראות דין הקובעות את אופי המשטר הרכושי בין בני-זוג הינן בבואה לתפיסות החברתיות בדבר צדק חלוקתי ולתפיסות8)

א(.587 ז-586התרבותיות בדבר שוויון בין המינים, ועל-כן אין יסוד להניח כי אלה הן בבחינת עיקרון משפטי כללי )

בלבד המשתמש על האחריות !50

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

( לא ניתן להחיל את החזקה כאשר כלל הברירה מפנה לדיניה של מדינה שאינה נמנית עם מדינות המערב. משנשלל היסוד להניח9)

כי האקלים החברתי והתרבותי במדינה זו זהה לזה שבמדינות מערביות, אין להנחה בדבר זהות הדין הפרסי לדין הישראלי בתחום יחסי

ג-ד(.587הממון - על מה שתסמוך )

( משנשמטה הקרקע מתחת הנחת הידמות דיני פרס לדיני מדינת ישראל בתחום יחסי הממון, אין הצדקה לסטות מן הכלל שלפיו10)

ד-ה(.587הנטל להוכחת תוכנו של הדין הזר מוטל על שכם המבקש לסמוך עליו )

רישה15( כאשר בני הזוג היו תושבי ארץ זרה בשעת נישואיהם, הרי שלאור סעיף 1ג. )אליבא דשופטים א' גולדברג ו-ד' דורנר(: )

לחוק יחסי ממון בין בני זוג חל דין מקום מושבם בשעת עריכת טקס הנישואין ולא המשטר השיתופי הישראלי. כמו כן, אין ההסכם

סיפה לחוק, שכן הרשות15 לחוק, מהווה הסכם כמשמעו בסעיף 3הסטטוטורי בדבר תחולת הסדר איזון משאבים, כאמור בסעיף

א-ב(.593 לחוק, אינה מתיישבת עם מהותו של הסכם סטטוטורי )15לערוך הסכם, הנתונה לבני הזוג בסעיף

( הסדר איזון משאבים אינו חל על בני-זוג שבעת נישואיהם היו תושבי ארץ זרה. לפיכך, כאשר נערך הסכם בין בני-זוג שהיו תושבי2)

ארץ זרה בעת עריכת טקס הנישואין, והיו לתושבי הארץ בעת עריכת ההסכם, משנה ההסכם עורו,

ד-ה(.593והופך ממכשיר הממלט בני-זוג ממשטר של שיתוף בזכויות בדרך איזונן, למכשיר היוצר משטר זה )

( התכלית שלשמה הוגבלו חופש הצורה וחירות ההתקשרות אינה מצדיקה פריסתן של מגבלות אלה על הסכם בין בני-זוג שנישאו3)

בעת שהיו תושבי ארץ זרה, כדי ליצור שיתוף בזכויות בדרך איזונן. המדיניות הראויה תומכת אפוא בצמצום היקף תחולתן של הוראות

ו-ז(.593הפרק הראשון לחוק יחסי ממון בין בני זוג, כך שאלה לא תחולנה על בני-זוג כאמור )

( הפסיקה לא הציבה מחסום בפני אימוץ הגישה הגורסת כי בני-זוג שהיו תושבי ארץ זרה בעת עריכת טקס הנישואין אינם חייבים4)

לחוק, זאת אם ערכו את ההסכם לאחר חקיקת החוק, ומכל שכן אם ערכוהו1לערוך הסכם המסדיר את יחסי הממון כמשמעו בסעיף

ה-ו(.594בטרם הוחק החוק )

( על בני-זוג שנישאו בישראל בטרם הוחק חוק יחסי ממון בין בני זוג חלה חזקת השיתוף, ולפיה בני-זוג הרוכשים נכס במאמץ5)

משותף ומתוך קופה משותפת מתכוונים שהבעלות בו תהא משותפת. הזכות לשוויון שהקימה את חזקת השיתוף היא שעמדה ביסוד

( השוני בין המשטר הרכושי לפי חזקת השיתוף לבין המשטר הרכושי שקובע6 ה(. )595 ז, 594הסדר איזון המשאבים לפי החוק )

החוק, המתבטא בעיתוי השיתוף ובאופיו, אינו מבטא פיחות במעמדו של עקרון השוויון, והוא מבטא את הצורך לאזן בין עקרון השוויון

ה-ו(.595לבין עקרון ודאות הקניין )

( שורשיותה של הזכות לשוויון בחברה הישראלית, שממנה נגזר הזכות לשיתוף, היא הנותנת כי בני-זוג העולים ארצה, חזקה עליהם7)

כי הם מבקשים להתערות בחברה הישראלית ולא להתבדל ממנה, ולפיכך מאמצים אף הם את עקרון השוויון בין המינים ואת נגזרתו,

ו-ז(.595שהיא שיתוף בנכסים שנצברו במהלך הנישואין, וכל זאת בהיעדר ראיה הסותרת את החזקה )

( אם המסקנה בדבר קיומו של הסכם מכללא ניזונה מן החזקה כי בעת שעולים בני-זוג ארצה הם מבקשים לאמץ את דרך החיים8)

בה, כי אז ניתן גם להניח, בהיעדר ראיה לסתור, כי קיימת גם התאמה בין תוכנו של ההסכם לבין אופי המשטר הרכושי החל על בני-זוג

א(.596 ז-595מקומיים בעלי נתונים דומים )

( כיוון שבמקרה דנא מדובר בהסכם מכללא שנעשה על-ידי בני-זוג שנישאו לפני חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג קמה הנחה כי הם9)

א(.596- בדומה לבני-זוג מקומיים שנישאו לפני חקיקת החוק - ביקשו ליצור שיתוף קנייני ומיידי )

( בנסיבות המקרה, כיוון שחשבונות הבנק נפתחו לאחר עליית בני הזוג ארצה, ניתן לומר כי זכויות הצדדים בכסף התגבשו בעת10)

ב-ג(.596פתיחת החשבון, כשכבר חלה עליהם חזקת השיתוף. לא כן לגבי החנות שנרכשה טרם שעלו בני הזוג ארצה )

( כאשר הזכויות בנכס מוקנות במלואן לאחד מבני הזוג, נדרשת ראיה לוויתורו על זכויותיו. כדי להסיק ויתור מהתנהגותו של אדם,11)

( כוחה של ההנחה, לפיה בני-זוג המבקשים12 ד-ה(. )596חייבת התנהגות זו להיות ברורה, החלטית ושאינה משתמעת לשתי פנים )

להתערות בחברה המקומית מאמצים משטר רכושי שיתופי, יפה כאשר מדובר בחלוקתן הראשונית של זכויות בנכס שנרכש, אולם

ה-ו(.596הנחה זו מתערערת כשנדרשת ראיה לוויתור על זכויות בנכס שכבר הוקנו במלואן לאחד מבני הזוג )

( בחקיקה, הכוללת הוראות מיוחדות מתחום המשפט הבינלאומי הפרטי, מסתמנת1ד. )אליבא דשופטים א' גולדברג ו-ד' דורנר(: )

הנטייה להעניק לעקרון המושב מעמד בכורה בענייני המעמד האישי. גמישותו של עקרון המושב נותנת ביטוי לציפיותיו של הפרט,

ב(.600 ז, 599המגולמות בבחירה להתנתק ממשטר חברתי מסוים ולאמץ תחתיו משטר חברתי אחר )

( את התשובה לשאלה אם יש להתחשב בכוונתם של בני הזוג להשתקע בעתיד בארץ אחרת, יש לגזור, בין היתר, מהמשקל שמייחס2)

החיקוק לציפיות בני הזוג ולרצונותיהם. אם החיקוק מכבד את אלה, אין סיבה שיעצום עיניו למראה כוונתם הממשית לנטוש משטר

ג-ד(.601חברתי מסוים ולאמץ תחתיו משטר חברתי אחר )

בלבד המשתמש על האחריות !51

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

( גישת היסוד בענייני המעמד האישי מייחסת משקל לרצונותיהם ולציפיותיהם של בני הזוג, ושיקול זה עמד ביסוד העדפתו של עקרון3)

המושב. מגמה זו מן הראוי שתתחזק כשמדובר בהסכם המסדיר את יחסי הממון בין בני-זוג. על-כן, בקביעת הגדרתו של "מקום

מושבם" של בני הזוג יש לתת משקל לכוונתם לקשור את גורלם בארץ אחרת ולאמץ את אורח חייה ויסודותיה החברתיים, ובלבד

ו-ז(.601שכוונה זו תהיה רצינית וברורה )

( רצינות הכוונה והחלטיותה יכולות, בין היתר, לבוא לידי ביטוי בפרק הזמן שחלף עד שהעתיקו בני הזוג את מקום מגוריהם לארץ4)

ניתן לראות לענייננו את ישראל היעד. כך נקל לומר כי בתקופה של ערב עלייתם של בני-זוג ארצה, וכשהם מכינים עצמם לעלייה,

א(.602 ז-601כמקום מושבם, אף-על-פי שפיזית אינם גרים בה עדיין )

( על יסוד כוונה ממשית של בני הזוג לעלות ארצה לפני רכישת נכס המקרקעין, אין מניעה לראות את ישראל כמקום מושבם בשעת5)

רכישת הנכס, ועל-כן ההוראות המכירות בכשרות בני הזוג להתנות על יחסי ממון חולשות על תוקפו של הסכם מכללא לשיתוף זכויות

ה(.602בנכס )

( הסדר איזון המשאבים המותווה בחוק יחסי ממון בין בני זוג לא יתפוס אלא החל ביום תחילתו של1ה. )אליבא דשופט מ' חשין(: )

החוק. בני-זוג בישראל נחלקים אפוא לשתי קבוצות: אלה שנישאו לפני החוק ועליהם תחול הילכת השיתוף ששררה קודם החוק, ואלה

ה-ז(.608לעניינם של תושבי הארץ ) שנישאו לאחר החוק ועליהם תחולנה הוראות החוק. כל כך -

ב-ג(.609( בני-זוג אשר נישאו בחו"ל והם אינם תושבי ישראל, החוק - מעיקרו - לא נתכוון כלל לחול עליהם )2)

( אשר לבני-זוג שמושבם בשעת נישואיהם היה מחוץ לישראל והפכו לאחר מכן להיות תושבי ישראל, בין אלה תימצאנה שתי3)

קבוצות: הקבוצה האחת כוללת את אלה שהפכו תושבי ישראל לפני היות החוק; על אלה חל, כעיקרון, דין ישראל שהיה לפני החוק,

לרבות עקרון שמירתן של זכויות מוקנות. הקבוצה השנייה כוללת בני-זוג שמושבם בשעת נישואיהם היה מחוץ לישראל והפכו תושבי

בו שעניינו משפט בינלאומי פרטי )15ישראל לאחר החוק. לעניינם של אלה יש להידרש להוראות החוק, ובראשית להוראות סעיף

ב(.610 ו-609

לחוק מקורם וטיבם המשפטי שונים הם:15( ההסדרים החלופיים שקבע סעיף 4)

בעוד אשר החלופה הראשונה היא חלופה הכפויה על בני הזוג מן החוק, החלופה השנייה הינה חלופה מעורבת משני מקורות:

בעיקרה מיוסדת חלופה זו על הסכמת הצדדים, אך הסכמה זו חייבת שתהיה תקפה לפי חוק מושבם של הצדדים בשעת עשיית הסכם.

ההעדפה המשפטית היא דווקא לחלופה השנייה - לחלופת ההסכם - ואילו החלופה הראשונה, חלופת הדין, לא תתפוס אלא בכפוף

א-ג(.611לחלופה השנייה )

לחוק לשיטת המשפט הזרה היא הפניה לשיטת המשפט בכללותה - לרבות כללי המשפט הבינלאומי הפרטי15( ההפניה בסעיף 5)

בה - ובשבתו לדין ידמה בית המשפט בישראל עצמו כמו ישב לדין באותה מדינה אשר אל שיטת משפטה פונים, ובאותו עניין הנדון עתה

ד-ו(.612לפניו )

( הילכת השיתוף בין בני-זוג אינה תומכת עצמה - לאמיתם של דברים - במשפט החוזים וההסכמים. מזינה היא עצמה ביסודות של6)

צדק, שוויון והגינות, ומשפט החוזים לא נועד לשמש בעיקרו אלא מסגרת ותבנית משפטית האמורות ליתן ביטוי לאותם יסודות יוצרי

ו-ז(.620זכויות )

לחוק יחסי ממון בין בני זוג להסכם של אמת - ולו הסכם מכללא הוא - ולא15( המחוקק מכוון דבריו במונח "הסכם" שבסעיף 7)

א-ב(.622להסכם-פיקציה מעין זה ששימש ביצירתה של הילכת השיתוף )

( חזקת השיתוף ביחסי ממון בין בני-זוג נגזרת מעקרון העל של שוויון בין בני-זוג, ושני אבות יוצרים היו לה: האחד, השקפות החברה8)

בישראל באשר לנורמו ת הראויות לחול - והחלות - על יחסי ממון בין בני-זוג; והאחר, בתי המשפט, כמי שאמורים לבטא את השקפות

ו-ז(.626החברה )

( בהיות העיקרון בן הארץ - עיקרון שצמח ועלה מהוויי החברה בישראל - הרי מעיקרו לא נועד הוא לחול אלא על מי שהם תושבי9)

( חזקת השיתוף בין בני-זוג הינה עקרון-על במשפט הארץ - בתחולתה על תושבי הארץ - אך אל תקנת10 א(. )627 ז-626הארץ )

א(. )628ציבור )חיצונית( אין היא באה. עקרון-על זה הוא מעין תקנת ציבור פנימית, הואיל ועקרון העל חל על תושבי ישראל בלבד )

( בנסיבות דנן, חזקת השיתוף חלה על העותרת ועל המשיב שלאחר שעלו ארצה הפכו להיות תושבי הארץ.11

, לאמור,LEX FORI( יחסי ממון בין בני-זוג ניתן לסווגם למשפחת הזכויות ה"צפות". על זכויות אלה יש להחיל בשלב ראשון את ה-12)

את דין ישראל ואת עקרון שיתוף בני-זוג בנכסיהם, שזה הצדק המקובל בישראל. והיה, אם יטען אחד מבני הזוג כי עקרון השיתוף אינו

חל עליו מכוח חוק מושב בשעת עריכת הנישואין, יחול עליו הנטל להוכיח אותו דין. ואם יסתבר כי אותו דין אינו מכיר כלל בעקרון

בלבד המשתמש על האחריות !52

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

629 ז-628השיתוף - בהפלותו בנות-זוג לרעה - ידחהו בית המשפט כדין הנוגד עקרון-על החל בישראל על מי שהם תושבי ישראל )

ב(.

ו-ז(.630( מקום שהכרה ב"זכויות מוקנות" תפגע בעקרון-על החל על תושבי ישראל, לא יכיר בית המשפט בקיומן )13)

ו. )דעת מיעוט - השופט א' מצא(: בהיעדר טענה - לא כל שכן ראיה - להסכם בין הצדדים, לקביעתם או לשינוים של יחסי הממון

רישה לחוק יחסי ממון בין בני זוג.15שביניהם, חל עליהם חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, כמצוותו של סעיף

( חזקת השיתוף עומדת כיום על רגליה מכוח הצדק והשוויון בין בני-זוג, ואולם אין חזקת השיתוף1ז. )דעת מיעוט - השופט צ' א' טל(: )

ב(.634חזקה מוחלטת. יש להוכיח שנוצרו הנסיבות להחלתה, וניתן גם לסתור אותה )

ב-ג(.634( לא די בעצם עלייתו של זוג לארץ כדי לראות בכך הסכם מכללא לשיתוף בנכסים )2)

האם חזקת השיתוף חלה על חובות?

. לטוב ולרע-שווים, צריך לראות בבנה"ז חזקת השיתוף נובעת משוויוןעל חובות כמו על זכויות-שכן מכיוון שחזקת השיתוף חלה

הרי שמדובר בחזקה שוויון, של עיקרון על מדובר אם גם בפסיקה נאמר כי .שוויון של נשענת בנפיסי נאמר שחזקת השיתוף חזקת

כמו מגיעות או אחרות כוונות שיש להראות ניתן אחר-אזי רצון היה כי ראיות יביאו אם לסתירה. דהיינו, ניתנת היא ולכן משפטית

יש כיוון ברור בפסיקה אך הוא עדין רק כיוון:. חוזה כמו כתוב, משהו הטובה ביותר לסתור את חזקת השיתוף היא הראיה צרכים.

חובות כמו זכויות חצי חצי. השאלה היא מה מקור החוב. האם הוא נובע מהשותפות הזוגי מהתא המשפחתי או לא. יש כיון שאם החוב

ספציפי לעסק הבעל והאדם חב אותו חיוב אישי האישה אינה חייבת ולהפך. אם החוב נובע באופן ישיר ממקצוע ההבעל האישה איננה

חייבת.

היקף התחולה של חזקת השיתוף

נבחן להלן את היקף התחולה של חזקת השיתוף- על אילו נכסים חלה חזקת השיתוף?

נכסים שנכנסים אוטומטית לחזקת השיתוף. .קיימים כ"שבד דברים , רכב , בית : קלאסיים נכסים

מגדר אותם להוציא יותר קל אבל לחזקת השיתוף, נכנסים . נכסים עסקיים חזקת השיתוף לא תחול באופן אוטומטי: עסקיים נכסים

החזקה, עי"כ שמביאים ראיות לכך שנכסים אלו לא נכנסו מערך השיתוף.

ברגע שיש. המשותפיםכספים העסק נבנה לאור - למשל.דברים שמערבים בן הנכסים הקלאסיים לעסקיים-שותפות עסקית

נכסים עסקיים מגדר חזקת השיתוף. השתלבות כלשהי יהיה קשה להוציא

2280/91 פס"ד אבולוף

שיתוף נכסים בין בני זוג, בנכס עסקי, כאשר הנכס נרכש ע"י הבעל סמוך לפני הנישואין.

ארע קרע בין בני הזוג. ביהמ"ש1987 שנים. בשנת 44 וחיו חיים משותפים במשך 1943- בני הזוג אבולוף נישאו בדצמבר העובדות

המחוזי סבר שיש להחיל את "הילכת השיתוף" על כלל נכסי בני הזוג שחיו בהרמוניה או למצער בשלום, והתקיים לגביהם מבחן

"המאמץ המשותף". ערעור זה עניינו נכס אחד בלבד - הזכות לדיירות מוגנת בחנות. הזכות נרכשה ע"י המערער מכספו זמן קצר לפני

הנישואין, בזמן שבני הזוג היו מאורסים. מאידך, דמי השכירות שולמו מהכנסות בני הזוג, היינו מפרי המאמץ המשותף. ביהמ"ש סבר כי

אין בעובדה שהנכס נרכש מלפני הנישואין ע"י הבעל, כדי להפכו לנכס בבעלותו הייחודית, שכן הנכס נרכש "כשפני בני הזוג היו

לנישואין". בנוסף לכך, החזקה המשותפת לאורך שנים כה רבות בנכס, תוך שבני הזוג משקיעים בו מכספיהם המשותפים, מעידה על

תחולת הילכת השיתוף בנכס זה. זכות הדיירות עצמה נמכרה בינתיים ותמורתה היא נשוא הערעור. הערעור נדחה.

טענות המערער הן כי מדובר בחנות, דהיינו בנכס עיסקי, אשר על מנת להחיל עליו את חזקת השיתוף נדרשת ראיה חזקה וממשית שזו

היתה כוונת הצדדים וראייה כזו אינה בנמצא; מדובר בזכות שנרכשה ע"י המערער ומכספו בתקופה שלפני הנישואין וביחס לתקופה זו

לא חלה חזקת השיתוף. המערער סבור כי גם אם משקלו של כל אחד מהנימוקים כשלעצמו אינו מכריע, הרי שצירוף שני המרכיבים

יחד יש בו כדי להכריע. טענות אלה של המערער יש לדחות.

ביהמ"ש קבע:

א. נטיית הפסיקה של ביהמ"ש העליון היתה בתחילה, להבחין בין נכסי משפחה רגילים ומקובלים, כגון דירת המגורים, אשר חזקת

השיתוף לגביהם כמעט מתבקשת, לבין נכסים עסקיים. ברם, פסיקה זו הלכה והשתנתה במשך השנים. הדעה הרווחת היום הינה כי

. כל נכס אשר נרכש או ממשיך להתנהל במאמץ משותף של בני הזוג, כאשראין עוד מקום לאבחנה בין נכס עסקי לבין נכס אחר

בלבד המשתמש על האחריות !53

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

בני הזוג חיים בהרמוניה, וניתן להסיק כי קיימת אצלם, כללית, קופה משותפת, הינו נכס משותף, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, ואין

זה משנה מה ייעודו של נכס זה.

ב. באשר לנכס שנרכש לפני הנישואין - הגישה של ביהמ"ש היתה כי נכסים שנרכשו ע"י כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין, אינם

בבעלות המשותפת ואין להחיל עליהם את חזקת השיתוף. ההתפתחות שחלה בעת האחרונה בגישת ביהמ"ש לכל הנושא של "הילכת

השיתוף" מחייבת בחינה מחדש של האבחנה הנוקשה בין נכסים שנרכשו לפני הנישואין ובין אלה שהושגו ע"י המאמץ המשותף במהלך

הנישואין. באותם מקרים בהם משתכנע ביהמ"ש שחלה על בני הזוג חזקת השיתוף לגבי הנכסים שנרכשו במהלך נישואיהם, ומסתבר

כי השניים התכוונו ליצור שיתוף מלא ברכושם, אזי יש להניח, כי כוונה זו אינה מוגבלת לרכוש שנצבר אחרי הנישואין. ההבדל הוא רק

בקלות ובקושי היחסיים בהרמת נטל ההוכחה, אם בן זוג מנסה לסתור את החזקה. כאשר תא משפחתי מתפרק לאחר קיום חיי

נישואין הרמוניים, קיימת הנחה שהרכוש המצוי בידי שני בני הזוג הינו בבעלותם המשותפת, ונטל הראיה הוא על הצד המנסה להכחיש

זאת. אלא שנטל זה יהיה ככלל קל יותר להרמה ביחס לרכוש שנרכש לפני הנישואין.

כוונת הצדדים ביחס לנכס נשוא הערעור, ואף יש בהן כדי להוכיח פוזיטיבית שהעובדות אינן סותרות את חזקת השיתוףג. בענייננו,

. מסקנה זו עולה מאורח חיי בני גם אם תשלל קיומה של החזקה לגבי נכס שלפני הנישואין,היתה לשותפות אף באותו נכס

הזוג במשך תקופה כה ארוכה; הנכס נשוא הדיון נרכש זמן קצר לפני הנישואין כאשר בני הזוג כבר החליטו להינשא; דמי השכירות

העובדה שמצטברים כאן שני התנאים השוקליםעבור החנות שולמו מהמשאבים המשותפים; האשה עבדה בחנות בלי לקבל שכר.

. איןנגד המסקנה האמורה - היינו, שמדובר בנכס עסקי ושבנוסף לכך נרכש לפני הנישואין אין בה כדי לשנות את התוצאה

גם לקבל את הטענה כי מדובר בזכות לדיירות מוגנת שהיא זכות אישית ושלו ניתן להעבירה לאחר. המערער אמנם לא יכול היה

להעביר לאשתו את הבעלות במחצית הזכות מכח הילכת השיתוף, כפי שאין הוא יכול להעבירה לכל צד אחר. אך יחד עם זאת,

משהוחלה חזקת השיתוף נוצר ביחסים שבין הבעל והאשה שיתוף אף לעניין נכס זה.

חזקת השיתוף חלה על נכסים מיותרת. עסקיים היא לנכסים משפחה נכסי בן שנעשתה הינה כי האבחנה לסיכום: עמדת בך

. עסקיים כמו על נכסים משפחתיים רגילים

45פס"ד שחר נגד פרידמן – יש את הזבל הזה בעמוד

בטקס נישואין אזרחי בקפריסין. במהלך נישואיהם נולדו להם שלושה26.9.73 המבקשת והמשיב נישאו ביום פס"ד אורון, העובדות:

. שני בני הזוג עבדו מחוץ לבית משך רוב שנות נישואיהם. הם החזיקו חשבונות1986בנים. נישואיהם נמשכו עד לקרע שאירע בשנת

בנק נפרדים, אך שניהם שילמו עבור הוצאות משק הבית המשותף מתוך חשבונות אלה. לאחר נישואיהם, גרו בני הזוג בדירה שנרכשה

עברה המשפחה לגור בדירה שרכש המשיב ושמומנה ממכירת זכויותיו של המשיב1977על-ידי המבקשת עוד לפני הנישואין. בשנת

עברו לדירה שנרכשה1985 עברה המשפחה לירושלים. תחילה התגוררו בשכירות וב-1980בדירה שירש מאמו המנוחה. בשנת

מהמקורות הכספיים הבאים: התמורה שנתקבלה ממכירת דירת המגורים שרכש המשיב כאמור; כספי הפנסיה הצבאית המהוונת של

המשיב ומענק שחרור משירות קבע של המשיב. הדירה שופצה באופן משמעותי מכספי הלוואה שנטל המשיב. הדירה נרשמה על שם

המשיב בלבד. המשיב תבע בבית-משפט השלום סילוק ידה של המבקשת מן הדירה. המבקשת הגישה תביעה שכנגד, ובה ביקשה

הצהרה כי זכות הבעלות במחצית הדירה שייכת לה. תביעתו המקורית של המשיב נמחקה על-פי בקשתו. בית המשפט דן בתביעת

המבקשת, לאחר שתוקנה באופן שנתבקש בה גם צו לפירוק השיתוף בדירה. בית-משפט השלום קבע כי לא נתקיימה לגבי הדירה

הלכת השיתוף, ודחה את תביעת המבקשת. ערעור שהוגש על-ידיה לבית המשפט המחוזי נדחה. מכאן הערעור, לאחר קבלת רשות,

שנסב על השאלה אם יש לראות את הדירה הנדונה כרכוש משותף של בני הזוג.

בית המשפט העליון פסק:

( לצורך קיום חזקת השיתוף אין כיום דרישה של הוכחת חיים הרמוניים במיוחד. די כי יוכח שבני הזוג ניהלו חיים משותפים ביחידת1א. )

( חזקת שיתוף אינה חלוטה, וניתן לסותרה2 ו(. )762מגורים משפחתית, תחת קורת גג אחת, כדי ללמוד על קיום חזקת השיתוף )

א(.763בראיות. נטל השכנוע מוטל על כתפי הטוען להיעדר שיתוף בנכסים, ובפרט בכל הנוגע לדירת המגורים )

( אין לומר כי משקמה חזקת השיתוף, לא ייזקק עוד בית המשפט כלל ועיקר לשאר נסיבות העניין, ובכללם מקורות מימון רכישתו3)

ה(.763של הנכס נושא הדיון ותוכן רישום הבעלות עליו )

( מימצאים בעניין מקורות המימון ורישום הנכס על שם אחד מבני הזוג אין בהם, כל אחד מהם כשלעצמו, כדי לסתור את חזקת4)

השיתוף, אולם בהצטרפם לעובדות נוספות, אשר יש בהן לשפוך אור על כוונה מפורשת לשמירה על הפרדה בבעלות ברכוש בכלל או

א(.764בנכס מסוים בפרט, אין כל מניעה מלהיזקק למימצאים אלה )

בלבד המשתמש על האחריות !54

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

( רישום הדירה על שם בן זוג אחד אינו נטול ערך ראייתי כלשהו, אך אין בו כשלעצמו כדי לסתור את חזקת השיתוף בדירה, ובמיוחד5)

.במאמץ משפחתי משותף כאשר המדובר, כמו במקרה דנן, בחיים משותפים במשך שנים רבות תוך נשיאה מתמשכת

( אין בקיומם של חשבונות בנקים נפרדים כדי ללמד על כוונת הפרדה רכושית ביחס לנכסי בני הזוג בכלל, וביחס לדירת המגורים6)

ו(.765המשותפת בפרט )

( לגבי נכס שנתקבל בירושה, כמו נכס שנרכש לפני הנישואין, לא חלה חזקת השיתוף, באשר לא נרכש כתוצאה מן המאמץ7)

ג(.767המשותף )

( זכויות סוציאליות הנובעות מעבודת הבעל במשך חיי הנישואין, יהיו אלה פיצויי פיטורין, זכויות פנסיה או הפרשות לקופות גמל, הן8)

ב(.767חלק מן הרכוש המשותף )

שנה, תוך ניהול משק בית13( במקרה דנן אמנם החזיקו בני הזוג חשבונות נפרדים, אולם אורח חיי הנישואין התקין, אשר נמשך 9)

משותף וכיסוי ההוצאות הכרוכות בכך ביחד ותוך גידול וחינוך משותף של ילדיהם, מלמד על שיתוף בנכסים ובמשאבים שהושגו כפרי

אותו מאמץ משותף. בנסיבות אלה יש לראות גם בפיצויי הפיטורין עקב סיום שירות הקבע בצה"ל, ובפנסיה המהוונת על אותן שש

שנות שירות קבע במהלך חיי הנישואין )להבדיל מזכויות הפנסיה בגין שירות הקבע הראשון, טרם הנישואין(, כחלק מהשתכרות המשיב

א(.768בשנות נישואיו. לפיכך, אף זכויות אלה בכלל "פירות המאמץ המשותף" הן )

( במקרה דנן, מקורות המימון של הדירה היו בעיקרם רכוש משותף, ועל כן יש לראות את הדירה כרכוש משותף, על אף העובדה10)

ד(.769שהייתה רשומה על שם המשיב בלבד )

. לבני הזוג ילדה קטינה. שני בני10.12.75( נישאו ביום 1 )המערערת והמשיב 1915/91 בני הזוג בע"א פס"ד יעקובי, העובדות:

הזוג עבדו במהלך הנישואין. לבעל שני ילדים מנישואין קודמים. נישואיהם של בני הזוג עלו על שרטון. לבני הזוג רכוש, הכולל, בנוסף

על דירת המגורים של בני הזוג הרשומה על שם שניהם בחלקים שווים והמיטלטלין המצויים בה, גם שתי דירות נוספות, כלי רכב,

חשבונות בנק, מזומנים וציוד עסקי.

המערערת פנתה בתביעה לבית המשפט המחוזי וביקשה כי יצהיר על כל הרכוש כרכוש משותף של בני הזוג, יצווה על רישומו בתאם

מצדו עתר לפירוק השיתוף בזכויות1ויפרק את הרכוש המשותף על-ידי מכירתם של המקרקעין כפנויים, למעט דירת המגורים. המשיב

אך התנגד ליתר תביעותיה של המערערת. בית המשפט המחוזי הצדדים בדירתם של בני הזוג בלבד וזאת על דרך מכירתה כפנויה,

דחה את תביעת המערערת מחוסר עילה ומחוסר סמכות, מאחר שבני הזוג נישאו לאחר כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג,

,1 שבו חלוקת הרכוש תיעשה רק לאחר פקיעת הנישואין. בית המשפט דחה גם את תביעתו של המשיב 5, ועל-פי סעיף 1973תשל"ג-

לאור תפיסתו שמדובר בתביעה שהוגשה שלא בתום-לב. מכאן הערעורים של שני בני הזוג.

לאחר שחיו יחד כידועים בציבור במשך כשלוש שנים. לבני הזוג שלושה ילדים קטינים.18.4.78 נישאו ביום 3208/91בני הזוג בע"א

רכושם העיקרי הוא בית המגורים של המשפחה. הבית רשום על שם המערער בלבד. נישואיהם של בני הזוג עלו על שרטון, והמשיבה

פנתה לבית המשפט המחוזי בתביעה לפסק-דין הצהרתי על היותה זכאית למחצית נכסי בני הזוג בכלל, ובפרט לדירת המגורים של בני

הזוג. כן עתרה המשיבה לפירוק השיתוף בנכסים האמורים. בית המשפט קבע כי במשך כעשר שנים שימשה משכורתה של המשיבה

כמקור העיקרי לפרנסת המשפחה הדירה נבנתה על מגרש שבו זכה המערער במכרז של מינהל מקרקעי ישראל בעת תקופת

המגורים המשותפת של בני הזוג בטרם הנישואין. הבנייה התבצעה לאחר הנישואין. רכישת הדירה וחלק הארי של עלויות הבנייה מומנו

על-ידי הוריו של המערער, והיתר ממשכורות בני הזוג. המערער, עורך-דין במקצועו, פעל לרישום הדירה על שמו, הגם שסיפר

למשיבה כי הדירה נרשמה על שם שניהם בחלקים שווים, וזו האמינה לו. מאחר שבעת הדיון טרם התגרשו, קבע בית המשפט המחוזי

כי אין בסמכותו להעניק למשיבה סעד מכוח החוק. אולם בית המשפט קבע שבמקרה שלפניו התבצעה בין בני הזוג עיסקת מתנה,

שאפשרות עריכתה אינה נשללת על-ידי החוק. לאור מסקנה זו, הוציא בית המשפט צו הצהרתי בדבר בעלותה במחצית הדירה וכן

הדיון בערעורים אוחד לאור השאלות המשפטיות המשותפות בדבר בעלותה במחצית המיטלטלין שבדירת המגורים. מכאן הערעור.

לחוק באופן5שהם מעוררים, דהיינו האם חלה חזקת השיתוף על בני-זוג שנישאו לאחר תחילתו של החוק והאם ניתן לפרש את סעיף

שיוקדם מועד חלוקת הרכוש בין בני-זוג על-פי הסדר איזון המשאבים למועד המוקדם לגירושין. כמו כן נדונה שאלת סמכותו של בית

המשפט לדחות תביעה של בן-זוג לפירוק שיתוף בדירת המגורים של בני הזוג בנימוק שמדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום-לב.

בית המשפט העליון פסק:

( ההסדרים בדבר יחסי ממון בין בני-זוג שני פנים להם - האחד, יחסי ממון במהלך הנישואים, והשני יחסי ממון עם פקיעת1א. )

ב-ג(.548הנישואין )

בלבד המשתמש על האחריות !55

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

( משמעות שיטת שיתוף בנכסים המתגבש במהלך הנישואין היא הפיכת חלק מסוים מרכושו של כל אחד מבני הזוג למשותף2)

ד(.548לשניהם. על שיטה זו בנויה חזקת השיתוף )

( שיטת ההפרדה יוצרת לכל אורך הנישואין הפרדה כמעט מוחלטת של רכושם והתחייבויותיהם של בני הזוג בעת מהלך הנישואין.3)

המשאבים" או השיתוף הדחוי הרכוש יחולק בין בני הזוג, שהם בחיים, רק עם הגירושין. זהו ההסדר המוכר בשם "איזון

( הסדר איזון המשאבים יכול להופיע בשתי צורות - שיתוף קנייני דחוי, ובמסגרתו נעשית חלוקה בעין ממש בין בני הזוג; החלופה4)

ה(.548השנייה היא שיתוף אובליגטורי דחוי, ועל פיו תביעת איזון המשאבים, כשהיא מתגבשת, היא תביעה כספית )

( בשתי השיטות העיקריות, זו של איזון המשאבים וזו של חזקת השיתוף, נוצר השיתוף עקב הנישואין, ושתי השיטות אינן דורשות5)

פעולת רישום או העברה לשם יצירת השיתוף. שתי השיטות אינן שמות דגש, לעצם יצרת השיתוף, על מידת התרומה היחסית של כל

ו(.548אחד מבני הזוג או על התנהגותו כתנאי מוקדם ליצירת השיתוף )

( המשותף לשתי השיטות הוא ההיזקקות לעילות מיוחדות לשם פירוק השיתוף. אף בשיטת השיתוף בנכסים, זכות השיתוף בין בני6)

הזוג היא כללית ובלתי מסוימת, והיא קמה רק עם קום מצב שיש בו אופי של פירוק, המתגבש על-פי עילות מוכרות בדין או מן הבחינה

( דיני הקניין הרגילים אינם חלים על יחסי ממון שבין בני-זוג כפשוטם, כאילו היו שותפות רגילה.7 ז(. )548העובדתית - לפי העניין )

מצבי הפירוק העיקריים המוכרים על-ידי שתי השיטות הם שניים - סיום פורמאלי של סטטוס הנישואין בשל פרידה או בשל מותו של

אחד מבני הזוג )בשיטת איזון המשאבים(, וסיום "מוקדם", היינו סיום הקשר הכלכלי בין בני הזוג בעוד סטטוס הנישואין נמשך )בשיטת

חזקת השיתוף(. הסיום המוקדם נסמך על עילות שונות, שעיקרן הגנה על האינטרס של בן הזוג שעלול להיפגע מהתנהגות בן-זוגו ומתן

א(.549 ז-548סעד לבן-זוג נגד התנהגותו של בן-זוגו האחר )

( בחוק יחסי ממון בין בני זוג בחר המחוקק בשיטת השיתוף הדחוי, שמשמעותה הפרדה מוחלטת של נכסי בני הזוג במהלך הנישואין,8)

. חלוקת הרכוש נעשית על-פי שוויים של נכסי בני הזוג, רק עם פקיעת הנישואין או1951ברוח הוראות חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-

עם פטירת אחד מבני הזוג. האיזון נעשה על דרך שומת נכסיו של כל אחד מבני הזוג ותשלום ההפרש. הסדר שיתוף זה יחול על בני

ד-ו(.549הזוג כל עוד לא קבעו אחרת בהסכם ממון )

( מועד הפעלת האיזון - עם פקיעת הנישואין, כאשר הפקיעה היא רק בהתאם לדיני הגירושין - מכביד1ב. )אליבא דנשיא מ' שמגר(: )

לחוק יחסי ממון בין בני זוג לקשה יותר משהוא4על הפעלת ההסדר, ולמעשה מעמיק את חוסר השוויון, והופך את הסדרו של סעיף

נחזה להיות מלכתחילה - וזאת בשל היתרונות "הטאקטיים" הגלומים לצד שאינו מעוניין לאפשר לבן-זוגו ליהנות מהסדר איזון

המשאבים. כל שעליו לעשות הוא למתוח ולהשהות את פקיעת הנישואין. הסדר איזון המותנה בבחינת מועדו במועד הגירושין הפך לכלי

( הקושי אינו טמון באף אחת מן ההוראות הספציפיות של החוק כשלעצמן, אלא בצירופם2 ד-ו(. )551של לחץ וכפייה על האישה )

.של שלושת הנדבכים, תוך שלילה מוחלטת של סמכות בית המשפט להקדים את מועד האיזון

( הסדרו של החוק אינו רצוי. על-כן, על הפרשן לפרש בהרחבה את הוראות החוק על-מנת לצמצם את מידת החומרה שבו והרכיב,3)

( המטרה הניצבת4 א-ב(. )553באמצעות פרשנות, הוראות חוק שונות על החוק, במטרה להגביל את התוצאות הקשות ולהמתיקן )

מול עיניו של הפרשן של הוראות החוק היא מימוש מטרתו של המחוקק ליצור איזון בין בני-זוג מתגרשים ולצמצם את חוסר השוויון

ב-ג(.553הגלום ביחסי ממון בין בני-זוג מסיבות שהן ברובן חיצוניות ליחסים בין בני הזוג הספציפיים )

( ההסדר הרצוי הוא הסדר המאפשר לבן-זוג החפץ בהפרדת זכויותיו ברכוש המשותף עוד בטרם ניתן פסק הגירושין, על-מנת5)

להחליש את כוח המיקוח והסחיטה של בן הזוג האחר, ועל-מנת להבטיח כי שני בני הזוג מקבלים את שהם זכאים לו כתוצאה מקשר

ג-ד(. 553הנישואין - להשיג את מבוקשו )

( )אליבא דנשיא מ' שמגר(: על הפרשן לעשות כל מאמץ לפרש את החוק כך שלא ירוקן מתוכן. עליו לעשות מאמץ להביא1ג. )

לפירוש שמידת פגיעתו בפרטים הכפופים להסדר תהיה קטנה ככל האפשר. עליו להימנע מפירוש שהוא אבסורדי. מילות החוק אינן

חזות הכול, והן משמשות אך נקודת מוצא לפירוש החוק. אולם מלאכת הפרשנות, המבקשת לברור בין פירושים שונים את הפירוש

המתיישב בצורה הטובה ביותר לא רק עם לשון החוק, אלא גם עם הרקע החקיקתי, התכלית החקיקתית ועקרונות יסוד של השיטה,

נסמכת כולה על הנחת מוצא בסיסית: שהביטוי המועמד לפרשנות אכן נתון למספר פרשנויות מן הבחינה הלשונית. אולם כאשר הלשון

ו-ז(.555חד-משמעית, אין להתעלם ממנה )

( )אליבא דשופטת א' שטרסברג-כהן(: קיימים מקרים, אף כי נדירים ויוצאי דופן, שבהם מותר לבית המשפט לחרוג מלשונו של חוק.2)

אם השלכותיו של ההסדר החקיקתי דנן הן שהוא משולל משמעות אמיתית, רשאי הפרשן לחרוג ממילותיו על-פי פשוטן כדי להפיח

בהסדר את רוח החיים הנשללת ממנו וכדי ליתן לו משמעות שיש בכוחה להגשים הלכה למעשה את המטרה של חלוקה שוויונית של

א(.627 ג-626הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים במאמץ המשותף )

בלבד המשתמש על האחריות !56

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

לחוק יחסי ממון בין בני5( )אליבא דנשיא מ' שמגר והשופטים א' מצא וד' דורנר(: התיבה "פקיעת הנישואין עקב גירושין" בסעיף 1ד. )

זוג אינה סובלת פירוש אחר לעניין מועד הפעלת הסדר איזון המשאבים. גירושין משמע פסק גירושין בהתאם לדין האישי שחל על בני

הזוג המתדיינים, והנישואין אצל יהודים אינם פוקעים אלא עם מתן הגט, והם אינם פוקעים גם אם ציווה בית הדין על מתן גט, אך

א(.556 ז-555הבעל סירב ועקב אי הציות ננקטו צעדים לכפיית הציות )

( )אליבא דשופטת ד' דורנר(: הצעה לפרש את הסעיף בהרחבה, כך שהוא יחול גם במקרים שבהם ניתן פסק-דין סופי המחייב את2)

הצדדים להתגרש, לא זו בלבד שמתקשה היא להתיישב עם לשון החוק, אלא שהתועלת בה קלושה, וזאת לנוכח מיעוט המקרים

( )אליבא דשופט צ' א' טל(: כל עוד לא תוקן החוק, אפשר לקבוע,3 ו-ז(. )611שבהם נותנים בתי הדין הרבניים פסקי-דין כאלה )

בדרך של פרשנות, את מועד הקדמת חלוקת הנכסים גם לפני פקיעת הנישואין, ובלבד שעל בני הזוג להתגרש על-פי דינם האישי )

ו-ז(.592

( )אליבא דשופטת ט' שטרסברג-כהן(: ניתן לנקוט פרשנות לגיטימית, הגורסת כי תכלית הנורמה החקיקתית בחיקוק מסוים מתירה4)

לתת למונח שבאותו חיקוק מובן שונה מהמובן ההילכתי המקובל. בהיות החוק דנן חוק חילוני הקובע הוראות אזרחיות, אין תחולתו

של הדין האישי משתרעת על הוראותיו. נוכח החיץ הברור בין עניינים הנתונים למרותו של הדין האישי לבין עניינים הנתונים למרותו של

הדין האזרחי ונוכח אי-כפיפותו של תחום היחסים הרכושיים בין בני-זוג לדין האישי, אין מניעה לאמץ לעניין תחום זה פרשנות שונה מזו

המקובלת במסגרת הדין האישי למונח "פקיעת נישואין עקב גירושין", השואבת את השראתה מן ההקשר שבו נתון מונח זה. נוכח

תכליתו של החוק להסדיר את ההיבטים הרכושיים-כלכליים של סיום הקשר בין בני-זוג נשואים, יהיה זה נכון וראוי לראות גם את סיום

ב-ה(.624 ו-ז, 623הקשר הכלכלי בין בני-זוג, קרי את סיום הנישואין דה-פקטו, כמאורע המגבש את הזכות לאיזון משאבים )

( )אליבא דשופטת ט' שטרסברג-כהן(: אם לא ניתן לפרש את התיבה "פקיעת נישואין עקב גירושין" פירוש רחב כאמור, יש מקום5)

לחוק הסדר הלוקה בחסר )לאקונה( - הוא אינו חל על כל המצבים האמורים להסתופף בצל קורתו. חסר זה5לראות בהסדר בסעיף

יש למלא תוך התחקות אחר התכלית החקיקתית שביסוד ההסדר במטרה להגשימה. משמעות הדברים היא, כי יהיו מצבים נוספים

. 5שיביאו להפעלת הסדר איזון המשאבים אף כי אין הם נכללים בתחום התפרסותו הלשונית של סעיף

לחוק בתי76 לחוק היא באמצעות סעיף 5( )אליבא דשופטת ט' שטרסברג-כהן(: דרך לגיטימית נוספת להרחבה נוספת של סעיף 6)

. מכוחו מסורה לבית המשפט האזרחי סמכות נגררת לדון בטענות שמקורן בדין הדתי גם כאשר1984המשפט ]נוסח משולב[, תשמ"ד-

העניין הנגרר מצוי כשלעצמו בסמכותו הייחודית של בית הדין הדתי. בית המשפט האזרחי מוסמך - לצורך הנושא הרכושי בלבד - ליישם

את הדן האישי למטרת הקדמת מועד האיזון הדחוי למועד שבו, לדעתו, הקרע בחיי הנישואין בלתי ניתן לאיחוי, והנישואין הגיעו לסיומם

ג-ד(.623דה-פקטו )

( הסכם ממון, הנערך על-פי פרק א' לחוק יחסי ממון בין בני זוג, הוא חוזה ככל החוזים, וחלות עליו1ה. )אליבא דנשיא מ' שמגר(: )

ד(.557הוראותיהם של חוקי החוזים )

)א( רישה לחוק חל עליהם, לאלו של3( אין להשוות את גמירות הדעת ואת ההבנה של מהות הדברים, שיש לצדדים אשר סעיף 2)

צדדים רגילים לחוזה ממש, וודאי שאין להשוותם לאלו של בני-זוג הבוחרים לסטות מהסדר איזון המשאבים ולערוך חוזה מסוג "הסכם

ב-ג(.558ממון", הדורש - בנוסף לדרישות החוזיות הרגילות - אף דרישת כתב מהותית )

.( מן הראוי להשאיר בצריך עיון את שאלת כפיפותו של הסדר איזון המשאבים האוטומטי - ללא הסכם ממון - לדיני החוזים3)

לחוק יחסי ממון בין בני זוג בא להסדיר את יחסי הממון בין בני-זוג במשך הנישואין. בתקופה זו4( סעיף 1ו. )אליבא דנשיא מ' שמגר(: )

ב(.559קובע ההסדר הפרדה מלאה )

לחוק היא כי במהלך הנישואין, הדין החל והמסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג הוא דיני החוזים4( משמעות משטרו של סעיף 2)

א-ב, ה(.560והקניין הרגילים, כפי שהם מותאמים לחול בדיני משפחה )

לחוק קובע רק מהו המשטר החל על קניינו של כל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין; הוא אינו קובע אילו נכסים שייכים4( סעיף 3)

ד-ה(.560לכל אחד מבני הזוג ומה דרכי זיהוים של אלה. הגדרה זו תימצא במסגרת דיני החוזים והקניין הרגילים )

ג-ד(.561( בין בני-זוג נוצרים יחסים קנייניים דינמיים במהלך חיי הנישואין, והחוק אינו מפריע ליחסים אלה להתפתח )4)

( נכסים הנרכשים במהלך הנישואין על-ידי אחד מבני הזוג לשימוש שוטף של המשפחה שייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים במהלך5)

.הנישואין, ועל-כן אין צורך לעבור דרך שעריו של בית המשפט כדי לזכות בהכרה בזכויות בנכסים אלה וכדי לחלקם

)א( לחוק יחסי ממון בין בני זוג, נכסים שהביא עמו אחד מבני הזוג למסגרת הנישואין או נכסים שהתקבלו בירושה או5( על-פי סעיף 6)

במתנה במהלך הנישואין, אינם כפופים להסדר האיזון. אולם במקרים רבים ניתן ללמוד מהתנהגות הצדדים על הכנסתם של נכסים

ה-ו(.561אלה למסגרת המאסה של הנכסים המשותפים של בני הזוג בעת הנישואין )

בלבד המשתמש על האחריות !57

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

( חזקת השיתוף בדיני הקניין של בני-זוג היא יציר המשפט המקובל הישראלי. עיקרה - חזקה החלה לגבי בני-זוג המנהלים אורח7)

המשותפת. השותפות נלמדת חיים תקין ושהתנהגותם מגלה מאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מצוי בבעלותם

מנסיבות החיים המשותפים ומגמירות הדעת המיוחסת לצדדים. החזקה נשענת על קונסטרוקציה חוזית שעניינה הסכם משתמע בין

ג-ו(.562הצדדים, שלפיו הם שותפים שווים בזכויות )

( חזקת השיתוף מכוונת להשגת מטרה חברתית, והיא מבוססת על תפיסת השוויון בין המינים: בני הזוג שווים בתרומתם לרווחת8)

ג-ה(.563המשפחה, ועל-כן הם זכאים לחלקים שווים מן הרכוש שנצבר כתוצאה מהמאמץ המשפחתי )

( חזקת השיתוף אינה נלמדת מכריתת הנישואין או מקיומם כשלעצמם. היא נלמדת אך ורק מכוונת הצדדים. חזקת השיתוף היא9)

מציאות קניינית המתגבשת במהלך חיי הנישואין. בכך היא נבדלת מהותית מחוק יחסי ממון בין בני-זוג שלא בא לשנות מן הזכויות

ג-ה(.564הקנייניות ומצהיר על כך במפורש )

( החזקה היא שמיטלטלין הנרכשים במהלך החיים המשותפים על-ידי אחד מבני הזוג ומוכנסים למסגרת השימוש המשותף10)

והשוטף, שייכים, בחלקים שווים, לשני בני הזוג. לעניין זה, בהיעדר ראיות סותרות, אין חשיבות לשאלה מי מבני הזוג רכש את הנכס

( זכויותיו של בן הזוג בדירת המגורים אינן נלמדות אך ורק מטיב היחסים בין בני11 א-ב(. )573פיזית, ומכיסו של מי יצאה ההוצאה )

הזוג בעת רכישתה. חזקת השיתוף נלמדת מאורח חיי בני הזוג )נשואים או ידועים בציבור( לאורך זמן. בחלוף פרק זמן מסוים, ניתן

"למתוח אחורה" את ההסכמה המונחת בבסיס חזקת השיתוף. חזקת השיתוף אינה מתחילה לפעול מרגע שבני-זוג מתחילים לחיות

יחדיו, אולם משהיא קמה ומוכחת, ניתן לתפוס בגדרה גם נכסים שנרכשו במהלך אותה תקופה, ובנסיבות מסוימות, גם נכסים שנרכשו

ג-ד(.573לפני כן )

( כמות הראיות הנדרשת להוכחת חזקת השיתוף בנוגע לנכסים משפחתיים, ובעיקר בנוגע לדירת המגורים שהיא הנכס העיקרי של12)

ו-ז(.573המשפחה יחסית, איננה רבה )

לחוק יחסי ממון בין בני זוג סובלת פירוש של החלה סימולטנית,4( לשונו של סעיף 1ז. )אליבא דנשיא מ' שמגר והשופטת ד' דורנר(: )

ואף מחזקת את התפיסה של אי-התערבות במהלכים קנייניים ובהתפתחויות קנייניות במהלך הנישואין, שאין להם קשר עם הסכם

ו-ז(.564הממון או עם פקיעת הנישואין )

( הרקע החקיקתי אינו מונע את הפרשנות בדבר קיום בו-זמני של שני המשטרים הקנייניים - זה של החוק וזה של חזקת השיתוף )2)

ג(.565

( המחוקק יצר הסדר שנועד להנהיג משטר של ארגון נושאי הרכוש שתחילתו בעת הנישואין. אולם החוק לא דן בהסדרים הקנייניים3)

ב-ג(.566 לחוק )4שנוצרים במהלך הנישואין והסתפק בהכרזה על ניטראליות בסוגיה זו, כביטויו של דבר בסעיף

( אם וכאשר בני הזוג מגיעים להחלטה בדבר פקיעת הנישואין, נבחנים נושאי הרכוש לפי זכויות הקניין העדכניות, ואלו נוצרות על4)

יסוד כללים משפטיים נפרדים ועצמאיים, שאינם כפופים להסדרי הממון החלים אוטומטית בהיעדר הסכם מפורש ומפורט שנכרת

בתחילת הנישואין או במהלכם. ההסדר הנפרד והעצמאי האמור הוא חזקת השיתוף, ולפיה נקבעות הזכויות הקנייניות באותה תקופה

ג-ד(.566שבה המחוקק בחר שלא להתערב )

( גם אם התכוון המחוקק בתחילתו ליצור הסדר רכושי כולל, הרי שנסוג מכך משבחר שלא לעצב הסדר המתפתח על ציר הזמן של5)

ד-ה(. 566הנישואין ולוקח בחשבון את כל השיקולים שראויים היו להילקח בחשבון בעת עיצוב ההסדר )

( חוק אינו נבחן במנותק מכלל מערכת החוקים וההלכות הפסוקות הקיימים בשיטה. חוק אינו תוצר1ח. )אליבא דנשיא מ' שמגר(: )

בודד של מחוקק. החוק נועד להשתלב בשיטה המשפטית הנוהגת, במערך החקיקה והפסיקה הקיימים. על-כן, חזקה על דברי

ו-ז(.566החקיקה השונים שהם אינם סותרים זה את זה, וכי כל דבר חקיקה דש נועד להשתלב במערך הדינים הקיים )

( אין חזקה נגד שינוי הדין הקודם, והנחה היא שכל דבר חקיקה מכניס שינוי בדין הקיים. אם תכלית החקיקה היא להביא שינוי בדין2)

כאשר מדובר בשינוי מהותי של דין הקיים, יש להגשים תכלית זו, גם אם לשון החוק בעניין זה אינה מפורשת אלא משתמעת. עם זאת,

קיים שיצר תורה משפטית לשמה, אף אם נולד בפסיקה ולא בחקיקה, יש לצפות מן המחוקק כי ייתן ביטוי מפורש לכוונתו לשנות את

א(.567 ז-566החוק )

( המקרה דנן נופל לקטיגוריה אחרונה זו. המחוקק ביקש להסדיר תחום יסודי בדיני משפחה. להסדר בתחום זה השלכות על זכויות3)

יסוד - הזכות לשוויון, הזכות לקניין, ואף לכבוד האדם. פירוש ההסדר באופן השולל את תחולתה של חזקת השיתוף מביא לתוצאות

היוצרות חלל משפטי בעל תוצאות שליליות. הפרשנות הנכונה אינה חייבת לייחס למחוקק כוונה כאמור, והשיטה המשפטית יכולה

א-ב(.567להיערך מול תוצאה הפוגעת בערכי יסוד של השיטה )

בלבד המשתמש על האחריות !58

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

( המצב5( משלא התייחס המחוקק באופן מפורש לשאלה הנדונה, מותר ללמוד מכך שלא התכוון להכניס שינוי מהותי מכללא )4)

היה שונה אילו העמיד ההסדר דרכים נוספות לפתרון הבעיות הקמות ועולות בעקבותיו. במצב כאמור ניתן היה לומר כי מאחר שחוק

יחסי ממון בין בני זוג מגשים את מטרת החקיקה, והוא עולה בקנה אחד עם ערכי היסוד של השיטה, הרי שניתן לקבל את החזקה

ג-ד(.567שהמחוקק הכניס שינוי מהותי מכללא )

( אין ללמוד מן ההסדר שבחוק על שינויו המשתמע של הדין הקודם. המחוקק מייחס לזוגות שלא ערכו הסכם ממון כוונה לאמץ את6)

הסדר איזון המשאבים. כוונה זו עולה בקנה אחד עם הכוונה המשוערת שמייחס בית המשפט לזוגות כאשר הוא מחיל עליהם את

חזקת השיתוף. הסדר איזון המשאבים חל עם פקיעת קשר הנישואין, בעוד שחזקת השיתוף חלה על שלב חיי הנישואין, היינו השלב

ו-ז(.567הקודם לפקיעת הנישואין )

4( ייחוס הכוונה לבני-זוג בדבר הסכמה לחזקת השיתוף עולה בקנה אחד גם עם הנדבך האחר של החוק - הוראת סעיף 7)

, שינוי בהגדרת הבעלות. אולם אין בכך4המתייחסת לשלב חיי הנישואין. שינוי הסטטוס הפורמאלי, כשלעצמו, אינו יוצר, על-פי סעיף

כדי לשלול התהוות שיתוף על יסוד מערכת עובדתית, להבדיל מן הביסוס על האירוע הפורמאלי בעומדו בגפו.

( הכוונה לאמץ את שני ההסדרים גם יחד מתיישבת עם מטרות החוק, מחד גיסא, ועם הצורך החברתי בשוויון ובהגינות היחס כלפי8)

ה(.568כל צד לנישואין, מאידך גיסא. היא גם מתיישבת עם תחושת המציאות והשכל הישר )

( הדרך הסימולטנית אינה מחייבת הפיכתו של הסדר איזון המשאבים להסדר שיורי בלבד. הסדר איזון המשאבים חל לפי הוראות9)

החוק רק עם פקיעת הנישואין, ואילו ההסדר החל במשך חיי הנישואין אינו מוציא תחולתם של הסדרים מקבילים אחרים. בפועל,

ייתכנו אמנם מצבים שבהם הנכסים שהם המאסה המיועדת לחלוקה בהסדר האיזון יהיו מעטים יותר, אולם ההסדר עצמו יופעל תמיד.

במקרים שבהם חזקת השיתוף אינה חלה - אם בשל אי-התקיימות יסודותיה ואם בשל הנכסים שבהם מדובר - יהיו הנכסים כפופים אך

ו-568ורק לתחולתו של הסדר איזון המשאבים. על-כן, מבחינה פורמאלית, לא יימצא הסדר איזון המשאבים בגדר הסדר שיורי בלבד )

א(.569

( בייחוס הכוונה לצדדים לאמץ את הסדר איזון המשאבים אין לראות הסכמה חוזית מלאה. אין לייחס לצדדים הבנה מלאה של10)

עיקרי ההסדר בחוק ומשמעותו. על-כן, יש היגיון בדבר לייחס לבני-זוג שאינם עורכים הסכם ממון כוונה להחיל על יחסי הממון שלהם,

, גם את חזקת השיתוף. אין מקום לייחס כוונה כזו לבני-זוג שעורכים הסכם ממון מפורש, הקובע הפרדה רכושית4בנוסף לסעיף

ו-ז(.569ושולל בכך את חזקת השיתוף )

( המחוקק בחר בהסדר שיתוף דחוי כדי להבטיח ודאות ויציבות. אולם מטרה נוספת, חשובה לא פחות, המונחת בבסיס החוק היא11)

ליצור איזון ושוויון בין בני הזוג. יש לאזן בין שני שיקולי מדיניות - הביטחון הקנייני, מול הבטחת הצד החלש. השיקול השני גובר על

הראשון. רמה מספקת של ביטחון קנייני ניתן להשיג גם במצב שבו יחולו שני ההסדרים במקביל. לעומת זאת, את מצבו של בן הזוג

החלש והנתון לסחטנות בשל רצונו בפקיעת הנישואין לא ניתן לשפר, כל עוד לא יאמר המחוקק את דברו באחד מדברי החקיקה

ד-ז(.570החולשים על התחום )

ט. )אליבא דנשיא מ' שמגר(: עקרון תום הלב יכול לשמש ככלי המונע מבן-זוג לעשות שימוש בהסדרים משפטיים לצורך השגת יתרונות

ד-ה(. 575כלכליים )

( המשפחה היא יחידה כלכלית המקיימת מערכת דינמית של הוצאות והכנסות. רכוש שנצבר במהלך1י. )אליבא דשופטת ד' דורנר(: )

הנישואין הינו בדרך כלל פרי של מאמץ משותף. המאמץ המשותף עשוי להתבטא גם בחלוקת תפקידים כזו המאפשרת לאחד מבני

הזוג להשיג את הנכס או לרוכשו. מאמץ משותף זה מקים חזקה בדבר כוונת שיתוף בכל הנכסים הנכנסים למשפחה, ללא עמידה על

שאלת הרישום או על כל קריטריון פורמאלי אחר. חזקה זו ומדת גם מקום שבו קיים הסדר של רישום

, מעיסקה1969)ב( לחוק המקרקעין, תשכ"ט-7( הקניה ריאלית של מקרקעין שלא נרשמה בספרי המקרקעין הופכת מכוח סעיף 2)

א-ב(.608 לחוק מסמך בכתב )8קניינית לחיוב חוזי, הטעון על-פי סעיף

לחוק המקרקעין והן מכוח סעיף8( על התחייבות להקנות מקרקעין בדרך של מתנה חלה דרישת כתב כפולה: הן מכוח סעיף 3)

. יוצא מכלל עיקרון זה הוא ביחסים הפנימיים בין בני-זוג שהילכת שיתוף נכסים חלה עליהם, שאז1968)א( לחוק המתנה, תשכ"ח-5

זכותה של האישה למחצית הזכויות במקרקעין - בין שרשומים הם על שם הבעל ובין שלבעל זכויות אובליגטוריות בהם - אינה טעונה

ב-ג(.608מסמך בכתב )

( חזקת השיתוף אינה תלויה עוד בשאלה העובדתית מה הייתה הכוונה המשוערת של בני הזוג, אלא1יא.)אליבא דשופט צ' א' טל(: )

א(.580היא תוצאה ערכית אידיאולוגית מהפכנית של מושגי השוויון והצדק )

ג-ד(.580( אם בתחילת דרכה הייתה חזקת השיתוף שייכת לתחומי החוזים, הרי שכיום היא דין מדיני המשפחה )2)

בלבד המשתמש על האחריות !59

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

( חזקת השיתוף בנכס מקרקעין יוצרת שותף קנייני סמוי בלתי רשום בנכס, בניגוד לחוק המקרקעין. שותפות כזו עלולה להישאר3)

סמויה שנים רבות, תוך הטעיית צדדים שלישיים, שיסמכו על הרישום בלשכת המקרקעין. כדי להתגבר על מוקש סמוי כזה היה צורך

"הנאמדת" של בני הזוג לעניין שיתוף הנכסים מן ההכרח בחקיקה שיפוטית נוספת, בבחינת טלאי על גבי טלאי, לאמור, שלכוונה

להוסיף למסגרת החוזה גם תנאי משתמע כי התחייבות לעשות עיסקה שהתחייב בן הזוג הרשום כלפי צד שלישי תם-לב הינה גם על

א-ב(.582דעת בן הזוג האחר )

.( האישה שותפה לא רק לנכסים שנרכשו, אלא גם לחובות, אבל לא לחובות שהוצאו על רכוש פרטי נפרד או על בזבוז אישי4)

ו(.582( באפשרות הקלה להשיג שיתוף ברכוש ופירוקו יש כדי לעודד פירוק קל-דעת ונמהר של המשפחה )5)

( ההיסטוריה החקיקתית של חוק יחסי ממון בין בני זוג מלמדת על1יב.)אליבא דשופטים צ' א' טל, ט' שטרסברג-כהן ו-א' מצא(: )

( המחוקק, אשר היה מודע2 ד-ה(. )585כוונה לאמץ הסדר אובליגטורי דחוי ולדחות במפורש את הפתרון של שיתוף בנכסים )

לחוק את כוונתו שלא להחיל אותה אלא לראות את בני הזוג כאנשים עצמאיים, אשר קניינו של4להילכת השיתוף, הביע בסעיף

ד(.587האחד אינו נפגע על-ידי בן-זוגו )

אינה מותירה מקום לספק - החוק אימץ הסדר הנוגד את הילכת השיתוף. החוק קבע שכל עוד לא הוסכם4( לשון החוק בסעיף 3)

היסטורית, נבנה ההסדר הכולל של אחרת בין בני הזוג, תחול שותפות אובליגטורית דחויה. גם הכוונה המשוערת של בני הזוג, שעליה,

חזקת השיתוף, עומדת בסתירה חזיתית לכוונה המיוחסת לבני הזוג בחוק. הכוונות הן סותרות, שכן לפי חזקת השיתוף השיתוף הוא

קנייני והוא חל מיד, וכל אחד מבני הזוג נעשה שותף לנכסי חברו כבר במהלך הנישואין, עם תוצאות רכושיות במהלך הנישואין. ואילו

הסדר איזון המשאבים שומר על קניינו הנפרד של כל אחד מבני הזוג בנכסים במהלך הנישואין

( החוק בא למלא חלל וליצור הסדר ממצה של שמירה קפדנית על זכויות הקניין הנפרדות כדי למנוע את ערעור בטיחות הקניינים4)

וכדי למנוע את הסיכונים הכרוכים בזכויות נסחרות בנכסים. התפיסה הגורסת שהילכת השיתוף מוסיפה לחול, סותרת את מגמת החוק

ב-ג(.589וההסדר שנקבע בו, עד שכמעט אין לו על מה שיחול )

( אם על-פי הדין האישי על הצדדים להתגרש, קרי שעל הבעל לתת גט ועל האישה לקבלו, ממילא גם1יג.)אליבא דשופט צ' א' טל(: )

מתחייב שעם מילוי חובת הגירושין יש לחלק את הנכסים על דרך האיזון, ומי שמעכב - נוהג שלא בתום-לב, ובהתנהגותו לא יוכל לעכב

ז(.594את החלוקה המתחייבת )

( לא רק בית-דין רבני, אלא גם בית-משפט מוסמך - המצווה בסיטואציה כזו להחיל דין אישי - יוכל לפסוק פיצויים, על-פי המנהג2)

ו-ז(.598שהפך להיות חלק מן הדין האישי, ככל שבני הזוג חויבו או הומלצו להתגרש )

( )אליבא דשופטת ד' דורנר(: ספק אם לסעד הפיצויים יש יסוד בדין. על כל פנים אין בו כדי להעניק לבן הזוג החלש הגנה מספקת3)

א(. 612וודאית, שכן הוא כפוף לשיקול-דעת, ויש מקרים רבים שבהם יתעוררו קשיים לאוכפו )

( )אליבא דשופט צ' א' טל(: כאשר נכס רשום מלכתחילה על שם שני בני הזוג, חלים בדרך כלל דיני הקניין ופירוק השיתוף1יד. )

הקנייני הרגילים. אולם כאשר מדובר בדירת בני הזוג - אשר ברוב המקרים רשומה על שם שני בני הזוג - אין להחיל את פירוק השיתוף

הרגיל הנוהג בין זרים. מן הראוי לקבוע שעל דירת בני הזוג לא יחולו הוראות פירוק השיתוף הרגילים, ופירוק כזה יאופשר רק בהתאם

ג-ד(.599להוראות הערכאה שדנה בענייני המשפחה )

( )אליבא דשופטת ט' שטרסברג-כהן(: זכויותיו של בן הזוג בדירת המגורים שהיא לעתים הנכס המשמעותי ביותר במסגרת2)

המשפחתית אינן זוכות להגנה נאותה במסגרת אף אחד מהמשטרים הנדונים. הוא הדין גם כאשר דירת המגורים רשומה על שם שני

בני הזוג בחלקים שווים. כאשר דירת המגורים רשומה על שם אחד מבני הזוג וחל החוק ולא הילכת השיתוף, יוכל הבעלים הרשום

להביא לפינויו מהדירה של בן הזוג האחר שאין לו זכות קניינית בה. זאת, בכפוף לזכויות העומדות לבן הזוג האחר מכוח דיני המעמד

האישי, דוגמת זכות המדור )לאישה(. זכות המדור אינה מגבילה את זכות הקניין בדירה אלא מחייבת את הבעל להבטיח לאשתו מדור

חלופי. מצבו של בן הזוג אינו שפיר גם במשטר של חזקת השיתוף. לבן הזוג, שהדירה אינה רשומה על שמו, זכות קניינית או

מעין-קניינית בה, המאפשרת שימוש מיידי בדירה וקבלת מחצית תמורתה במקרה של פירוק, אלא שזכות זו כפופה לכוחו של בן הזוג

האחר לתבוע את פירוק השיתוף בדירה במהלך הנישואין, גם כאן בכפוף לזכות מדור לאישה. גם בן-זוג שהזכויות בדירת המגורים

רשומות על שמו ועל שם בן-זוגו עומד בפני מצב דומה. אף כאן יכול כל אחד מהצדדים להביא לפירוק השיתוף בכל עת מכוח סעיף

לחוק המקרקעין, בלא שיובא בחשבון אופייה המיוחד של מערכת היחסים בין בני-זוג. גם כאן כפוף הפירוק לזכות המדור של37

ב(.618 ו-617האישה. הפירוק בכל אותם מקרים פועל לרעת מי שאינו מעוניין בו )

לחוק יחסי ממון בין בני זוג כשלעצמו אינו מותיר חלל כלשהו. ברור מתוך סעיף זה,4טו.)אליבא דשופטת ט' שטרסברג-כהן(: סעיף

שהדין החל על בני הזוג במהלך חיי הנישואין באשר לזכויותיהם ברכוש הוא הדין הכללי. על-מנת לקבוע את זכויות כל אחד מבני הזוג

בלבד המשתמש על האחריות !60

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

ברכוש במהלך חיי הנישואין, ניתן לפנות לדיני החוזים, לדיני הקניין, לדיני הנאמנות, לדיני השליחות, לדיני עשיית עושר ולא במשפט,

לעקרון תום הלב ולכל אותם כלים הקיימים כדי לקבוע בעלות אמיתית ולא פורמאלית ברכוש. כל זה ייעשה תוך התייחסות למערכת

היחסים המיוחדת של השותפות הנובעת מחיי הנישואין, כשם שבמישורי משפט אחרים מגמשת את עצמה הפרשנות המשפטית

א-ד(.621לסיטואציות המיוחדות שבהן מיושם הדין הרלוואנטי )

( הילכת השיתוף לא הייתה דין רגיל מדיני החוזים או מדיני הקניין, אלא דין קנייני חדש ומיוחד,1טז.)דעת מיעוט - השופט א' מצא(: )

הקובע זכויות רכושיות בין בני-זוג )והמנותק מן הדין האישי שלהם(, אשר הורתו ולידתו בצורך לתקן מעוות חברתי עתיק יומין של קיפוח

ג-ד(.629והיעדר שוויון ביחסי הקניין שבין איש לאשתו )

( הילכת השיתוף, שלימים העמידה את חזקת השיתוף, שוב אינה נזקקת לדוקטרינה החוזית של הסכם משתמע. משהייתה לנורמה2)

משפטית עצמאית, די לה ורב לה בכוחה שלה. בכוח זה מצמיחה היא זכויות קנייניות לבן-זוג בנכסי בן-זוגו, ובלבד שהשניים חיים

בצוותא במשך תקופה משמעותית ומקיימים אורח חיים תקין ומשק בית משותף; והכופר בדין השיתוף במקרה פלוני, עליו הראיה

ה-ז(.629לסתור )

( חוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר נועד לפתח את הגשמת השוויון הרכושי בין בני-זוג, הפך כלי ריק, ובפועל מסכל החוק את תכליתו3)

( החוק שולל אפשרות סבירה ליישם את הוראותיו בדבר הסדר איזון המשאבים בין בני-זוג. שלילתה של יכולת זו מותירה4 ב-ג(. )633)

א-ב(.636בחוק חלל ריק. זהו עיוות חמור המסכל את תכליתו של החוק והגורם אי-צדק. מעוות זה טעון תיקון )

( בסוגיה שבה קיים הסדר חקיקתי הטעון תיקון - כדוגמת זו שבענייננו - מוטב לו לתיקון שייעשה בידי המחוקק. אם המחוקק אינו5)

להימשך. אך יכולתו של בית המשפט לתקן עושה את המוטל עליו, אין בית המשפט יכול להתייצב מנגד ולהניח למצב הבלתי נסבל

פגם בהסדר חקיקתי ולמלא בו חסר, על דרך של פרשנות, אינה בלתי מוגבלת. למצער, חייבת פרשנות כזאת לעגן את עצמה

בתפיסתו העקרונית הכוללת של החוק. השלמת חסר בחוק יכולה להיעשות רק מן המקורות הנורמאטיביים שהינם רלוואנטיים לחסר.

ב-ד(.636ומכל מקום, אין ההשלמה יכולה להיעשות על-ידי החלתה של נורמה שלגביה קובע החוק הסדר שלילי )

( בנסיבות דנן, הנתונים העובדתיים, שעליהם ביסס בית המשפט קמא את קביעתו בדבר הענקת מתנה, אינם מעידים כל עיקר על6)

ליתן מחצית מזכות הבעלות על הדירה במתנה למשיבה, אלא אך על ניסיונו ליצור מצג3208/91גמירות דעתו של המערער בע"א

ד-ה(.638שווא כלפיה, כאילו הדירה נרשמה גם על שמה )

יות סוציאליות ו זכ

, אך קל למסגרת השיתוףנכנסותיות אלו וכיום זכהחילו עליה את חזקת השיתוף. לכן לא ו ,תחילה נאמר כי הזכות זאת צמודה לאדםב

ן. להוציאיותר

על הצבא לעשות את-פנסיה שמשולמת ע"י הצבאכאשר מדובר בכי ניתן פס"ד של השופט שוחט שקבע חודשים מספר לפני

.ן בני הזוגיהחלוקה ב

מעברים את החישוב למומחה חיצוני-ו לא מתקבלותלטענות אהפסיקה הראשונה שדנה בנושא זה טענה כי ישנה בעיה של היוון. כיום

ומחלקים .

, פוטנציאל השתכרות נכסי מוניטין

בדו ע, בעוד שהגברמרוויחה יפה האישה בזמן ההתמחות.מתמחה, והאישה לומד להיות רופאהגבר -בני זוג צעירים רוצים להתגרש

. מה קורה לגבי הנכסים של השתכרות עתידית, מוניטין? באבטחה

שלורות י המוניטין נרכש בזמן הקשר והפ, אין בכך לומר שהנכס אינו משותף לבנה"ז. לו ממשותן למרות שאי,הנכסש שיטענו יהיו מי

. כים להיות משותפיםיצר

. בין בנה"ז יחולק-בכסףהינה כי מוניטין שניתן לכמתו הגישה בשנים האחרונות

בנה"ז שנים בודדות . כעבור תקפות ההכשרה הוא פותח קליניקהיאחריחזד ובתקופה זו לומד הגבר רפואת שיניים. חיים לדוג': בנ"ז

מתגרשים.

השווי הפוטנציאלילחלק את ניים ויבהיש לעשות הערכה לתקופת ולכן נרכש בתקופת הנישואין שיש פה עסק מתהווה המחוזי-בהמ"ש

של הקליניקה.

האם חזקת השיתוף תושפע מכך שהפירוד נגרם באשמת אחד הצדדים?

? היא רלוונטית לעניין חזקת השיתוף האם העובדה שהפרוד נובע מבגידה של אחד הצדדים ומרצון של צד אחד להתגרשהשאלה-

בלבד המשתמש על האחריות !61

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

, לא משנה מה עשו הצדדים. וון שבהמ"ש העליון קבע כי חזקת השיתוף היא עיקרון של שוויוןיכמ .התשובה – היא חד משמעית

-ואחד הצדדים בגד באחר, ביד"ר יקבל בצורה מאד סלקטיבית את חזקת השיתוף.נעשה בבד"רבחלוקת הרכוש אם הדיון אולם,

חשוב לזכור שכאשר ביד"ר חלק לפי חזקת השיתוף הוא מחלק לפי שני עקרונות המשפט העברי: מגיעות וצרכים ]היבט קטן מאד של

צרכים[.

ממון יחסי חוק

ההבדל בין חוק יחסי ממון וחזקת השיתוף

. שונה מהותית ממשטר חזקת השיתוף

: יש שתי שיטות של שיתוף בן בני זוג ככלל,

כלומר בני הזוג שותפים כל הזמן . קיים שיתוף, שיתוף שקיים- כל זמן הקשרא.

.בפקיעת הנישואין מגיע רק השיתוף , שיתוף דחוי- בני הזוג שותפים רק בזמן החלוקה כלומרב.

בקובעו כי השיתוף יבוא בסוף הגירושין. חוק יחסי ממון הוא משטר דחוי

החוק מוסיף כי למרות שהאישה. בעל הרכוש, אזי פלוני הואפלונינכס מסוים רשום על-שם אם -חוק יחסי ממון נותן כבוד לרישום

.ןתגרשו יש לעשות איזובנה"ז י אם -יכולה למכור את הנכס

: מועד שבו נעשת החלוקה -ה ההבדל הנוסף

אך- חלוקת הרכוש חוק יחסי ממון ברגע שמישהו מהם יגיש תביעה אין מועד מסוים זה לעניין השיתוף . -נעשית אונליין,חזקת השיתוף

. אין איזון משאבים, כל עוד אין אחד מאלו. במוות או בגירושין:ורק בזמן פקיעת הנישואין

ההסדר הקבוע בחוק

-פרק ב'. מסכימים להסדר בחוקכמי ש ת תו יראו א,ז שלא עשו הסכם ממון"בנקובע כי החוק

העדר תוצאות במשך הנישואין . 4

אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני

או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין ]תיקון: תש"ן[ . 5

א( עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג )להלן - פקיעת הנישואין( זכאי כל אחד מבני הזוג)

למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט -

נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; ( 1)

גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי( 2)

חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות.

נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם. ( 3)

ב( בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.)

)א( 5 נכסים שאינם מאוזנים- ס'

(- נכסים שהיו ערב הנישואין, או שקיבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין- אינם מאוזנים. 1)

חריג זה הינו, באופן קלאסי עיקרון של מגיעות.

( גמלה- למשל, אם מדובר בנכה או מי שמקבל השלמת הכנסה למשל, זה אומר שהדבר נדרש למינימום של צרכיו ולכן משתייך2)

לעיקרון של צרכים.

( נכסים שבנה"ז הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן. 3)

תכלית החוק

בלבד המשתמש על האחריות !62

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

למשל בני זוג נישואין לוקחים משכנתא אבל רק הגבר קונה.החוק בא למנוע בעיות של העברת נכסים שרשומים על אחד הצדדים

אפשר, ולכן האישה תטען כי חצי הדירה שלה.ני הזוג לא משלמים את המשכנתא, הבנק בא ומגיש תביעהה. בתוממשכן אודירה

. לקחת רק חצי דירה

. נכון שיבוא יום ויעשו איזון אבל הוא יכול למכור את הדירה. מה שהוא רוצה בוהחוק קובע שמי שרשום כבעל הנכס יכול לעשות

חזקת השיתוף לא מאפשרת את זה לא משנה מי בעל הנכס אם הרכוש נקנה ביחד והנכס נרשם על הבעל זה לא משנה הבית שייך

לשניהם.

שאלת מועד האיזון

. החוק שונה מהחזקה ואומר כי מועד האיזון יהיה בזמן פקיעת הנישואין.הדבר המשמעותי השאלה של מועד האיזון

שמגיע להוטוענת אומר הגבר האישה רוצה להתגרש ו שנים והוא רשום כבעל כל הנכסים10 בא גבר שהתחתן אם אישתו לפני ':דוגל

. רות של הגבר יישארו שלויוון שכל זמן שאתם נשואים כל הפיכמ - העצה הכי נכונה לומר שאם היא רוצה גט שתשלם מהרכוש. חצי

.פקיעת הנישואין נשלטת בעיקר על ידי מי שרוצה להתגרש

י תופעות :תהחוק גרם לש

לפריחת התחום של עו"ד משפחה א.

גרם לנזק עצום במקרה שיש ילדים מכוון שהחוק גרם ליותר מלחמות התשה ויותר התעסקות קודם לחוק , שווה בד"כב.

לאחד הצדדים להשעות .

חזקת השיתוף וחוק יחסי ממון

"הוא מורכב משני מקרים – קנובלר יעקובי ד פס .

השאלות הכלליות :

ביל לחוק יחסי ממון ?קהאם חזקת השיתוף חלה במא.

האם ניתן להקדים מועד איזון ?ב.

כי היות באומרו האישה של התביעה את דוחה משותף. המחוזי שלהם הרכוש שכל כך על מהמחוזי שיכריז מבקשת - האישהיעקובי

חוק יחסי ממון ולא ניתן לעשות דבר כל עוד לא התגרשו. כל מי שרכוש רשום על שמו- ולא התגרשו-חל 74 אחרי ובנה"ז התחתנו

הרכוש שלו.

בית רשום רק על הגבר והבעל הוא עו"ד שאמר לאשתו שהוא רשם את הדירה על שם. השונה- האישה דורשת בדיוק אותו- קנובלר

כון שאמרת לאשתך שאתה רושם על שנכם בזה נתנת לה מתנה לכן חציואומר לבעל: נ המחוזי עשה "קונסטורקציית מתנה " .הם ישנ

לאישה חצי לבעל .

יחסי ממון. לחוק 4-5כדי לענות על שאלות אלו יש לפרש את ס'

– האם ניתן לומר כי ס' זה מחיל את חזקת השיתוף, כך שחזקת השיתוף חלה במקביל? 4 ס'

כך שניתן להקדים את מועד האיזון? 5– האם ניתן לפרש את ס' 5ס'

כך שחזקת השיתוף חלה במקביל. 4- לא ניתן להקדים את מועד האיזון אך ניתן לפרש את ס' שמגר

חזקת השיתוף חלה במקביל לחוק יחסי ממון.

אם ערכאה- אבל ניתן לראות בפרשנות מרחיקה את הקדמת מועד האיזון.שני המשטרים שונים עקרונית והם לא יכולים לחול יחד -טל

זה מועד הפקיעה., הרי שכל שהיא תקבע שבי הזוג מחויבים להתגרש

. מצטרפת לשמגר –דורנר

. ולכן היא מצטרפת לטל.– לא מוכנה לקבל את חזקת השיתוף במקביל שטרסברג כהן

תןי אזי נו-נפרדבנה"ז תערערו המספיק שהיחסים עם זאת, היא מביעה עמדה אחרת לעניין המקרים בהם ניתן להקדים איזון-

להקדים מאד איזון .

ל ובצורה מסוימת מאד הוא מצטרף להקדמת מועד האיזון ..-לא מוכן להחיל את חזקת השיתוף במקבי מצא

. הלכת קנובלר יעקובי אינה ברורה

:אופציות מס לראות ניתן הזה ד"שמפס מכוון חשוב מאד זה ד"פס

בלבד המשתמש על האחריות !63

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

"בכל זאת ראינו כי בהמ"ש העליון מקבל את חזקת השיתוף במקביל לחוק יחסי ממון " אין ספק שזה לא קיים .-אופציה ראשונה

. פס"ד של בד"ר מקדים מועד איזון, שטל קבע ולכן ההלכה לפחות כמותו-אופציה שנייה

שטרסברג –כהן – מספיק שהתערערו היחסים ניתן להקדים את מועד האיזון .אופציה שלשית

הנטייה הולכת לכוון ששמגר צדק אבל לדעת חנן זה לא הגיוני אין רוב ואין הלכה אחת מפס"ד .

המשך דיון ב פס"ד קנובלר יעקובי -

פס"ד חשוב יעקובי קנובלר דן בשאלת מועד האיזון.

אופציות:2

שניתן להקדים את מועד האיזון. , אואו שחזקת השיתוף חלה במקביל

ההלכה לא ברורה מפסה"ד.

הקדמת מועד איזון:

היתה אופציה של השופט טל שברגע שיש קביעה לגירושין כלומר פס"ד שמחייב גירושין לא צריך לחכות עד הגט, וזה יכולא.

להיות פער של שנה שנתיים.טל נותן כבוד לערכאה הדתית אבל לא רוצה שהצדדים ישתמשו באפשרות דחיית הגט כדי

למנוע איזון.

שטרסברג כהן הלכה לאותו כיוון אבל יותר ליברלית – אם יש פירוד אז זה מועד האיזון. זה בעייתי כי הם יכולים לחזור זהב.

לזה.

החוק הוא בעייתי כי הוא מאפשר לבן הזוג שהרכוש על שמו לדחות את מועד הגירושין כדי לסחוט.

יש פיתרונות בחוק יחסי ממון:

.11, ו8יש שני ס' שיכולים לעזור –

. סמכויות מיוחדות 8

ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג שהוגשה לאחר פקיעת

הנישואין - אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין גירושין - לעשות אחת או יותר מאלה:

ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג; 5( לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 1)

( לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע; 2)

( לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים בשעת פקיעת הנישואין, אלא לפי שוויים במועד3)

מוקדם יותר שיקבע;

( לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג בזמן פקיעת הנישואין אלא לנכסים שהיו להם במועד4)

מוקדם יותר שיקבע.

מאפשר לצאת מעקרון השוויון לעקרונות אחרים. למשל מגיעות.8כלומר ס'

הנ"ל, שיכול לשמש כלי לאיזה צדק חלוקתי שרואה השופט עדיין יש בעיה.8למרות ס'

הבעייה היא שזה רק אחרי פקיעת הנישואין.

דוגמה: הרכוש ע"ש הבעל, והוא מרוקן הכל. מגיעים לביה"מ והשופט רוצה לחלק יותר לאישה.

אמור לפתור את הבעיה. 11ס'

. אמצעים לשמירת זכויות 11

עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר

איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן

הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה:

( לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה; 1)

( לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג; 2)

בלבד המשתמש על האחריות !64

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

.( לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג3)

בעיה – אם זה נכס שלא טעון רישום.

מתנות

. למסגרת של בני הזוגשניתנה מחוץ מחוץ א.

. אחד לשנישניתנה מבנ"ז מתנה ב.

כאשר חזקת השיתוף חלה על בנה"ז

השאלה- האם מתנה שניתנה היא משותפת?

-בחזקת השיתוף התשובה פשוטה

. המתנה את נתן שאול את מי שיש ל- אם מדובר במתנה חיצונית מתנה חיצונית

סביר להניח שזו מתנה משותפת.אם ישנם מתנות שלא ניתן לדעת למי ניתן למשל סיר זה משותף ,

אם מדבור על שעון יש שניתן למישהו מבנה"ז, סביר להניח שזו מתנה אישית.

. אם הגבר נתן לאשתו יהלום אחרי שבע שנים- למלשל: מתנה שנתן אחד מבנה"ז לשני

. יש לשאול האם יש הוצאה משיתוף ובתוך המערכת הפנימית יש נתון על אי חלוקה של הנכס

ניתן? ולמי שייך זה למי השאלה גבוה בשווי מקורים ציורים של מתנות למשל , הוכחה של בעיה ישנה השיתוף בחזקת

הםי האישה אומרת בצורה טבעית כי הדירה של שנ.בני הזוג נישאים האישה מקבלת מתנה מהוריה דירה- פס"ד זיסרמן נ' זיסרמן

אבל,חלה חזקת השיתוףהייתה שממילא ה של האישה ת טענ. שנה הם מתגרשים22אחרי . לבעלות משותפת אותה היא מעבירה ו

, ולפיכך לא חלה חזקת שיתוף. ללא הפסקהה בגד ב הבעל שמיום הנישואיןעהולא יד- שאנו חיים באושר ,אני הנחתי שאנו שיתופים

חלה חזקתהיו חיים משותפים ויחסים הרמוניים ו . היות חזקת השיתוף מתבססת על שוויון והוא אינו קשור להתנהגות הצדדים-המ"שיב

השיתוף.

. בזיסרמן גם אם היא לא היתה מעבירה לבעלות משותפת היה מחולק חצי חצי מכוון שדירה מראש נועדה לשיתוף

כאשר חוק יחסי ממון חל על בנה"ז

שהאישה הטענה היא .ותן לאישה כלוםלא נד"ר הגדול יהב- דובר בדירה שהבעל רשם מחצית ממנה על שם האישה. פס"ד בעהם

.בגדה בבעלה ויש עדויות לכך

. האישה היתה אמורה לקבל חצי מהדירה לאור הרישום ולאור חוק יחסי ממון-בני הזוג חל חוק יחסי ממוןעל

הגבר טוען טענה פשוטה שמתקבלת בבד"ר " אני נתתי חצי בעלות כמתנה כוון שאנו בני זוג שחיים טוב בשיתוף ואם הייתי יודע שהיא

". בוגדת בי לא הייתי נותן

הבעל, מחצית שבמקור הדירה שלהבעל יכול לקחת את מחצית הדירה חזרה מכיווןוון שמדובר בחוק יחסי ממון אומר בד"ר שיכ

הדירה הייתה מתנה על תנאי , ויש לראות בבגידה כהתנהגות הרלבנטית לביטול המתנה.

התפיסה היא דתית- אם בגדת , לא מגיע לך דבר. נעשה כאן יישום של החוק המתנה.

ביד"ר הגדול מאשר את פסיקת ביד"ר.

. פס"ד חריג שלא חזר על עצמו יש פה תפיסה שהולכת ע"פ צדק מגיעותוזה

ד"ר לא חילק חצי חצי את הרכוש כוון שלא הופעליב . פס"ד בבלי קבע שחזקת השיתוף חייבת להיות מופעלת גם בבד"רכזכור,

. העליון קבע שב"דר מחוייב בחזקת השיתוףובימ"ש חזקת השיתוף אלא המשפט העברי ,

.יה פסיקת בעהם היא אמרת אגב שלא ניתן להסתמך עלבעניין בבלי אומר ברק כי

עסקים איש הוא הבעל.הגבר עם הולכת ממון יחסי חוק ומבחינת הבעל, שם שהגיעה לנישואין על דירה על -מדוברפרי' נ פרי ד"פס

בה לחזור תוכל לא שהאישה ככה חוזר בלתי כוח ממנה ייפוי ולוקח איישתו שם על רושם את הדירה ממס הוא חושש שהוא ומכוון

היא מבקשת כל דבר חצי חציו שלהתגרהאישה החליטה בשלב זה והופך לנתמך. ד"בת קשה נפצע פרי מר בדירה. הבעלות לגביי

מבנה"ז. פרט למה שרשום על שם מישהו

. אנתתי לאישה כמתנה על תנאי או כמתנה שנועדה לצורכי מס בלבד- הגברטענת

בלבד המשתמש על האחריות !65

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

: אם מדובר על חוק יחסי ממון:המ"שיב

למישהו בנה"ז ספציפית- היא אינה מחולקת. בהנישואיןמתנה שניתנה מחוץ למסגרת

וון שמתנה אישיתימכאינה מחולקת, ואין נפקות לשאלה איזה רכוש ניתן במתנה. - כולל דירה שניתנת אישית,ן בני זוגימתנה שניתנה ב

.)למרות שיש להוכיח שזו מתנה אישית( לא משנה המקור זה רק שאלה של מטרה

שמגר לא סטה מההלכה אבל כוון שיש ייפוי כוח בלתי חוזר ניתן להחזיר את המצב למצב הקודם , והוא אומר לעו"ד לעשות העברת

בעלות .

ממון. יחסי וחוק שיתוף חזקת בן להפריד צריך לסיכום: במתנות

. אם המתנה אינה אישית-החוק עצמו קובע שאין לאזן, ואם כן- הרי ש צריך לבדוק האם המתנה היא למטרה אישית-בחוק יחסי ממון

משותף.הרכוש

תנה.ם לב אם נסתרה חזקת השיתוף ולברר מטרת המי צריך לש- אם מדובר בחזקת השיתוף

חזקת השיתוף טבעי להניח כי ברגע שניתן מתנה אחד לשני הוא מעיד שהוא הוציא את הנכס מתוך חזקת השיתוף. כאשר חלה

מחייב הוא , הנחות מניחים זה חוק פי על פועל לא אתה אם לכך מיוחדת פרוצדורה ישנה תנאי על מתנות לתת מאפשר המתנה חוק

. המתנה חוק פי על פעלו לא ולכן דתית היתה הפרשנות בבהעם תנאי. לפיכך- בפס"ד על במתנה כתב

הסכמי ממון

הסכמי ממון לפי חוק הסכם ממון .בבסיסו של חוק יחסי ממון הינה כי אנשים יעדיפו לערוך ההנחה המקדמית

.הסכם ממון הוא חוזה מיוחד, השליטה בדיני חוזים הוא יחסית חלשה בתחום של דיני המשפחההסכם ממון אינו שייך לדיני חוזים.

. הסכם ממון הוא לא הכתובה שבטקס הנישואין )סממן דתי(חשוב לשים לב-

אם בני זוג חותמים הסכם ממון. הסכם ממון מסדיר יחסי ממון בן בני זוג וההסכם הזה צופה שתי אופציות , גירושין או מוות בלבד

וכותבים בפרק א למקרה מוות ופרק ב מה קרוה אם יש גירושים החלוקה הזו לא תקינה מכוון שהחלק שעוסק במוות הוא צוואה

ואם זה לא עומד בחוק הירושה הצוואה תיפסל ., חוק יחסי ממוןעפ"י שחייבת להיות ע"פ חוק הירושה ולא

צריך שהסכם ממון יטפל בפקיעת הנישואיןה.הסכם ממון חל במקרה של פקיעת נישואין לא משנה מה סיבת הפקיע

. אם רוצים להכניס להסכם ממון ס' שמכיל את עניין הצוואה יש לפעול ע"פ חוק הירושה. במקרה כללי

לחוק יחסי ממון 1 פרק

לחוק יחסי ממון- דרישת הכתב 1 ס'

. הסכם ממון 1

הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם )להלן - הסכם ממון(, ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.

הסכם ממון חייב להיות בכתב. דרישת הכתב היא מהותית, ולא ניתן להשלימה בדרכים אחרות.

שינוי הסכםאין לערוך הקבלה בין הוויתור על דרישת הכתב במקרקעין במקרים מסוימים לבין דרישת הכתב בדיני משפחה. גם

. ממון חייב להיעשות באותה פרוצדורה

– דרישת אישור ואימות 2 ס'

. אישור ואימות 2

)א( הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה )להלן - בית המשפט( או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין

וגירושין של בני הזוג )להלן - בית הדין(, וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.

בהסכמה חפשית ובהבינם)ב( האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי

. את משמעותו ואת תוצאותיו

)ג( בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.

, ובלבד שהנוטריון נוכח2 1976( הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1)ג

שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

.)ד( הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין גירושין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה

הסכמה חופשית וגמירות דעת, וכיהחוק דורש כי הסכם ממון יקבל אישור של בימ"ש, לפיו בדק בימ"ש את ההסכם ומצא כי הייתה

. לעניין גמירות הדעת- לא מספיקה גמירות הדעת מדיני חוזים. ביהמ"ש צריך להיות בטוחהצדדים הבינו היטב את המשמעות

בלבד המשתמש על האחריות !66

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

שבנה"ז הבינו את התוצאות העתידיות של ההסכם. מכיוון שמדובר על אוטונומיית הצדדים להחליט בימ"ש לא יציע להם חלופות או

ניסוחים חדשים.

- ניתן לאשרו לא רק בפני בימ"ש, וניתן לאשרו בפני נוטריון. הסכם ממון שבני זוג כורתים לפני הנישואין

- לא ניתן לאשר בפני נוטריון. הסכם כזה יכול שייחתם בעת מתן פס"ד של גירושין. הסכם ממון שנכרת אחרי הנישואין

חייב לעבור פרוצדורה דומה. שינוי הסכם ממון:

ביהמ"ש אינו בודק את תוכן ההסכם- האם הוא הוגן אם לאו, או האם הוא חוקי. אולם, אם ההסכם אינו הוגן-בדיקת תוכן ההסכם:

בימ"ש יבהיר זאת לצדדים.

. ממון למעשה מנטרלת כמעט לגמרי טענות של עושק וכפיהםמיוחדת של הסכהפרוצדורה ה

עמדת הפסיקה

. ישנה הלכה שטוענת שאין להיכנס לתוכן ההסכם. פס"ד שונים עסקו בשאלה האם צריכה להיות בדיקה של תוכן ההסכם

עם זאת, למרות ההלכה האמורה, הביקורת הולידה את הטענה שעל בימ"ש להיכנס לתוכן ההסכם מכיוון שמדבור בצדדים שאינם

. שלעיתים נלקח לרעה ע"י אחד הצדדים,החקיקה בישראל זו גרמה למצב של חוסר שוויוןשווים במעמדם. הטענה הינה כי

לעשות יכול , שכל מי שהנכס כתוב על שמוג ש"נותן כבוד" לרישום וקובען בני זויחוסר השוויון הבסיסי נובע מהגדרת חוק יחסי ממון ב

מגיע הסכם לפני בהמ"ש שאמור להיחתם עם פס"ד לגירושיןלדוג': . שזמן הגט יעשו איזון, ורק עד הגט בנכסים אלה ככל שירצה,

מבינים שהאישה לא תקבל את הצדדים האם הם שואלבימ"ש . שם כתוב כי שהגבר יקבל את כל הרכוש והאישה לא תקבל דבר

אם, והוא מבחינתו "אינו ממהר". התוצאה תהיה שהיא רוצה להיפרד ,? הטם זה מה שאתם רוצים? האישה תענה בחיוב, שכן כלום

. זה ימשך שנים, לא תחתום על ההסכםישההא

. שוויון בן בני זוג שנובע מהחוקהחוסר זהו - מכוון שהיא רוצה גטהאישה חומת על ההסכם

קל למשוך את הזמן.לו לא היה - לפעול בנכסיםבעלאם החוק לא היה מאפשר ל

התנאים לקיומו של הסכם ממון

כדי שנגדיר הסכם כהסכם ממון הוא צריך לקיים שני תנאים :

. שצופה פקיעת נישואין- צריך להיות הסכםפקיעת נישואיןבהוא צריך לטפל א.

הפרוצדורה של כתב ואישור בימ"ש את ההסכם. הוא צריך להיות תחת ב.

? שהם הממון עיני ובכל שהוא הרכוש בכל שדן כולל הסכם להיות חייב ממון הסכם האם

העובדות: בהסכם, שנערך בין המערערת למשיב בהיותם נשואים, הסכים המשיב,שי' נ שי ד"פס

להעביר למערערת את מחצית זכויותיו בבית שבבעלותו. כמו כן הסדירו הצדדים באותו הסכם את אופן מכירתו של הבית במקרה של

גירושין ואת הזכות בו במקרה של מוות של אחד מהם. תוך כדי ביצוע התחייבותו להעברת הזכוות בבית חזר בו המשיב מכוונתו זו.

תביעת המערערת לביצוע ההסכם נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, בהתייחסו להסכם כהסכם ממון שאיננו תקף עקב העדר אישור

בית-משפט. מכאן הערעור, שנסב על שאלת המבחן שלפיו קובעים, אם הסכם שנכרת בין בני זוג הוא "הסכם ממון" או הסכם רגיל.

בית המשפט העליון פסק:

( אין לראות ב"הסכם ממון" את חזות הכול מבחינת יחסי הממון בין בני-זוג, ויש להבדיל בין "הסכם ממון" - או בהיעדרו, המלא1א. )

או החלקי, בין הפרק השני של החוק המהווה אז את "הסכם הממון" - לבין הסכם רגיל, או הענקת מתנה, או עיסקה אחרת בין בני

הזוג במהלך חיי הנישואין לפי הדין הכללי.

( "הסכם ממון" חייב להיות דווקא בכתב ולקבל כתנאי-בלעדיו- אין, את אישורו של בית המשפט, כמפורט בחוק יחסי ממון בין בני2)

, ובתקנות שהותקנו על פיו, מה שאין כן בהכרח בהסכם אחר.1973זוג, תשל"ג-

( בני-זוג יכולים להתקשר ביחסי מסחר מובהקים ולעביר זה לזו רכוש, בתמורה או ללא תמורה.3)

( המבחן, אם הסכם פלוני בין בני-זוג הוא "הסכם ממון" אם לאו, טמון במטרתו. אם זו צופה פני איזון משאבים בענייני ממון לעת4)

מוות או גירושין, הרי מדובר ב"הסכם ממון", יהיו ממדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה

בין בני-אדם - לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא, למשל, של דיני חוזים או קניין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת

גירושין או מוות - הרי מדובר בהסכם רגיל, שדינים אלה )לפי הנושא( חלים עליו.

ב. שינוי ל"הסכם ממון" טעון גם הוא אישורו של בית המשפט.

בלבד המשתמש על האחריות !67

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

והממון, ויכול לעסוק רק בחלק מהרכוש. הנכסים כל את שורת המחץ: הסכם ממון אינו חייב לכלול

הם כי תיפול השיתוף שחזקת קבעו הם ממון הסכם חתמו שהם בזה - האם 74 וחתמו על הסכם ממון לאחר 74 בנ"ז שנישאו לפני

? אחר הסכם קבוע

: 1.1.74 חלים על בני זוג שנישאו לפני ינם א2 ופרק 3ס'– הקובע כי 14הפסיקה נתנה תשובה חד משמעית –בס'

. הוראות מעבר 14

ושאר הוראות הפרק השני לא יחולו על בני זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת חוק זה.3סעיף

העוסק באיזון משאבים ולמעט פרק ב' לחוק- כל יתר סעיפי החוק יחולו. 3מעט ס' ל אנו למדים ש14מס'

מה קורה כאשר בנ"ז חתמו על הסכם ממון אך לא אישרו אותו?

. מצב היפותטי שבו בני זוג עשו הסכם )היום( ממון אבל לא עשה פרוצדורה כפי שנדרש בחוק דוג':

השאלה היא מתי התחתנו-

, אך מאידך זוהי ראיהשהוא לא הסכם ממוןלכך ראיה - אך לא אישרו אותו, יש אם התחתנו בתקופה שחלה עליהם חזקת השיתוף

.לכך שבני הזוג ויתרו על חזקת השיתוף

. מבט של החוקה מנקודת – אנו רוצים להסתכל עליהםאם חל עליהם חוק יחסי ממון

ולכן אינו שווה דבר. הסכם שלא אושר כדין-ה בן פורת- פס"ד שי נ' שי

בעיקר לאור,על ההסכם כראיה שיש לה איזה כוחהפסיקה של בן פורת אינה נקיה מספקות- יש טענה שאומרת שצריך להסתכל

. משמעותהזה יש להסכם להיות ש לכן יכול .מנסה לפתור גם הסכסוך למען הצדקשמ"ש למשפחה י בהקמת

ההלכה של בן פורת עדיין עומדת אבל היא משתנה בערכאות נמוכות .

קבע בית המשפט שחוק יחסי ממון חל על ידועים בציבור אך הותיר זאת בצריך עיון כיממילא יש להם זכותפס"ד זמר נ' היועמ"ש:

לאשר את הסכם הממון בניהם דרך בית המשפט לענייני משפחה.

לסיכום:

. כל הסכם בדיני משפחה הוא חוזה מיוחד חלים עליו דיני חוזים אבל אחרת

. שהש' צריך להיכנס לתוכן ההסכם ולא להבין רק את רצון הצדדים כמו בדיני חוזיםהיא משפטנים ההביקורת של

. היא לא הלכה אבל חזקה וחשובה הזו הביקורת

ממון יחסי מול השיתוף חזקת סיכום

– חזקת השיתוף היא זכות קניינית וחוק יחסי ממון הוא זכות חוזית. מול זכות חוזית מדובר בזכות קניינית )קניין( א.

. קיום רק בפקיעת הנישואיןובחוק יחסי ממון מועד המימושמועד המימוש קיים כל הזמן בחזקת שיתוף ב.

. חוסר אוטונומיה של הפרט מול אוטונומיה של הפרט לאור חוק יחסי ממון ג.

שוויון מוחלט למול שוויון אם אפשריות של סטייה לאור מגיעות או צרכים. ד.

בחזקת השיתוף אנו מדברים על הכנסה שלמעשה כל הנכסים השונים לחזקת השיתוף הכול למול הגדרה יותר נקודתית ה.

. בחוק יחסי ממון מפריד בן ביטוח לאומי לאור נכות ורכוש לפני הנישואין שלא נכנס

משמורת ילדים

חזקת הגיל הרך

כמעט ואין סטייה מחזקה, זו חזקה שיש לה כוח עצום. טובת הילדים אצל האם6מתחת לגיל שמ"ש מניח לפיה ביזו חזקה משפטית

. זו למרות שהיא ניתנת לסתירה

. אזי החזקה נשללה אחרת- אם בני הזוג הסכימו

. אם האישה רוצה את הילדים והיא חתמה ויתור אז כנראה יש בעיה כל שהיא

שעות2-3כיום בפסיקה מנסים מאד ללכת ולתת "כבוד הורי " לשני ההורים המחשבה שבהמ"ש הורה יקבל את הילד בסך הכל

בשבוע מבחינת מדיניות משפטית הסיכוי קלוש בד"כ בהמ"ש נותן כבוד הורי ונותן להורה שאין לו משמורת יותר זמן עם הילדים .

ואחיות. אחים מפרידים לא לפי חזקה זו : חזקת האחים והאחיות

החשוב היא ששאלת ההפרדה נמדדת בכלים פסיכולוגים והסיכוי שילד אחד ילך לכאן והשני לכאן הוא קלוש אבל זה קיים , עדין

. ההנחה היא כי לא מפרידים

בלבד המשתמש על האחריות !68

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

הסיכוי האימא אצל 6 לגיל שמתחת ילד למשל שהיו- היכן להיות ימשיכו כי היא חזקה היא כי טובת הילדים : חזקת ההמשכיות

.הילדים את שואלים 6 גיל מעל . 6 גיל את שיעברו לאחר מאד קשה להעבירם

אישה מזונות

מזונות האישה- הדין הדתי

לחוק לתיקון דיני מזונות קובע: 2ס'

. מזונות לבן-זוג 2

)א( אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

)ב( אדם שאינו יהודי או מושלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או

.שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן-זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה

בישראל. יהודים לגביי אישה מזונות על חל העברי המשפט

חוק המזונות הוא חוק אזרחי והוא אינו חל על יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים או חברי העדות המפורטות בפקודה.

. כסותה, עונתהחיוביים: ]באוכל[ אלא, מוטלים עליו הרבה במזונות רק לא מחויב בדין העברי הבעל

:משבי ובפדיון ברפואה , מחויב הבעל כי לב לשם יש העברי במשפט מדובר כמו-כן כאשר

חדשות, הבעל מחוייב בריפויה ועליו לשלם לה בגין כך. שניים רוצה האישה הסכסוך ביום ד שקבע כי אם "פס - ישריפויא.

את לעלות שם. הבעל חייב נשארת והאישה ממנה לבוא שקשה ממדינה עולים הזוג שבני נדירות לעתים -קורהמשבי פדיוןב.

.משבי כפדיון נתפס זה האישה כי

נכסי צאן ברזל ונכסי מלוג

נסכי צאן ברזל ונכסי מלוג- נכסים שהאישה באה איתם לנישואין.

שהם למרות הבעל של הם והפירות השליטה, ברזל וצאן מלוג בנכסי הדתית, אם מדובר בנכסי צאן ברזל וגם אם מדובר התפיסה עפ"י

אישה. נכסי

אם מדובר בנכסי צאן ברזל שנשארים בשליטת הבעל- והם איבדו מערכם-הבעל חייב לשפות את האישה.

אם מדובר בנכסי מלוג- הפירות הם של הבעל. אך אם הם מאבדים מערכם, האישה סופגת את ההפסדים. ככל שמדבור בפירות נכסי

מלוג- המשפט העברי רואה בהם כניתנים לקיזוז מהמזונות.

שכ"ט בתביעת מזונות

ממזונות כחלק הדיון והוצאות טרחה שכר של מלאה בעלות מחויב הגבר העברי המשפט פ"ע אישה במזונות דנים הזוג בני כאשר

האישה.

הדין- "עולה עימו ואינה יורדת"

מובטל, גבר על מדובר אם גובה המזונות, אך רק לעניין גובה המזונות כלפי מעלה. דהיינו, לקביעת רלוונטית הגבר של ההכנסה

כלומר- אם הגבר יטען כי אין לו כסף לשלם אישתו. מזונות את לשלם כדי כעבד עצמו למכור הבעל על חובה עפ"י המשפט העברי

ביד"ר ידחה את טענתו. מזונות,

יורדת. ואינו איתו עולה"הכלל-

.טענת הגבר כי אינו משלם מהווה עילה למתן גט ע"י ביד"ר

סייגים לחובת המזונות

במקרים הבאים יהיה הבעל פטור מחובת המזונות:

ביד"ר פסק כי חייבים להתגרש והאישה מסרבת. .1

האישה עשתה מעשה כיעור- זנתה אחרי בעלה- היות והדבר הוביל לגירושין האישה אינה יכולה ליהנות מכך. .2

תחולת הזכות למזונות- כאשר האישה "עימו"

בלבד המשתמש על האחריות !69

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

יחד. לחיות ממשיכים הזוג שבני הנחה מנקודת יוצא גם במזונות, וא בעל מחייב העברי המשפט כאשר

כאשר האישה עוזבת

עומדים? החיוביים הידידה- האם אצל לגור הולכת האישה יחד חיים לא הזוג השאלה- מה קורה כאשר בני

במרצונה היא – לא מגיע לה כלום. אם האישה עזבה – מחמתה עזבה

מטריד- חלה חובת מזונות. מכה אן האישה עזבה בגין התנהגות הבעל- בעל- מחמתו עזבה

כאשר הגבר עוזב

.אישתו למזונות יחויב עדיין דבר-הוא אותו זה העברי המשפט מבחינת מקום, לכל סיבה מכל עזב שהגבר במקרה

. חודש לפני ברק של ד"לפס פרט , הדתי מהדין נובע תמיד יהודים אצל אישה מזונות

האזרחי במשפט שמופעל הדתי הדין של מבט נקודת

מהם אחד שכל התפיסה לאור את הגבר פוטר ש"בהמ מזונות לה מגיע האם דן ש"ובהמ מעט והגבר כסף המון מרוויחה האישה אם

כסף. מרוויח

הגבר. של הכול מרוויח, מי משנה לא הדתית בתפיסה

עסקאות בדמי מזונות

אחר- כסף עם התערבב והכסף, הגברת של לחשבון ונכנסו, שולמו המזונות דמי מזונות. אם בדמי עסקאות לעשות בחקיקה איסור חל

אין לעשות בכסף עסקאות.

דמי בגובה בדיוק הכספים את ומחזירה, מהבנק הלוואה לוקחת שהאישה לקבוע דהיינו, מזונות בדמי כספים לשעבד לדוג': אסור

שהיא כמות שימוש בו תעשה האישה, מגיע עצמו הכסף אם. עתידיות בעסקאות הזכות את לשעבד אסור מקבלת. שהיא המזונות

.14' ס לפי, המזונות חוק על עבירה זוהי, עתידית עסקה עושים אם אבל, רוצה

מדור

גג? קורת מספיקה או לדירה לה לדאוג מוטל הבעל על האם

עצמה היא האם, שינוי פה יש, מאידך, יורדת ואינה עימו עולה, מחד, האלו בסטנדרטים לעמוד צריך עצמו האם שאל העליון ש"ביהמ

". חדרים "לאותם זקוקה

:זאת עושה אכן הוא המקרים וברוב, יכול ש"ביהמ. בדיוק הדירה אותה את מחייב אינו ש"ביהמ אזרחית מבחינה

ראשית מספיק שווה-ערך..1

.הנסיבות ושינוי חדרים מספר להוריד אפשר לכן, אחת על אלא שניים על מדובר לא כבר שהרי, במציאות להתחשב צריך.2

.אקונומית-סוציו מבחינה היא הקביעה עדיין

,מכך יתרה. מדורה את לה לממן מ"ע השאר בין, נוספות שעות לעבוד הבעל את ולחייב, צו להוציא יכול, משפחה לענייני ש"ביהמ

. מדורה את לממן מ"ע הנכסים את למכור לחייבו יכולים אנו, נכסים יש לגבר אם, נוסף צעד עושה ש"ביהמ

לרמת התרגלה כיצד חשיבות אין כי, לה יאמרו ר"בבד. בכוונה התפטרה היא אם אפילו, מעבודתה מתפטרת האישה מדוע חשיבות אין

.בנוסף כספה משום לכך התרגלה האם, דהיינו, התרגלה כיצד יבדקו ש"בביהמ, זאת לעומת, החיים

ש " לביהמ ר " בד בין נוספים הבדלים

הסיבה לעזיבת הבית

שעזבה הגבר אשמת זוהי כי תראה שהאישה, ראייה בדל מספיק כי נקבע ש"בביהמ, מחמתה או מחמתו עזבה אם בודק ר"שבד בעוד

.אליה קר פשוט שהוא משום ואף, יפה לא מתנהג שהוא משום בבית להיות לה נעים לא אם' לדוג, הבית את

מורדת

ז"בכ אפשרות לחזור בה. אם לה ולתת, באישה להתריע צריך והוא, זה לעניין מיוחדים דינים לו יש, שהאישה מורדת קובע ר"בד כאשר

. למזונות זכותה את שמאבדת קביעה היא זו קביעה, מורדת קובע ר"בד כאשר, בה חזרה לא היא

בלבד המשתמש על האחריות !70

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

משום, פרוצדוראלית קלה יותר היא אולם, ש"בביהמ יותר נדירה היא זה קביעה, אחרת פרוצדורה ישנה, מורדת קובע ש"ביהמ אם

הסיבה. מורדת" "מעין נקראת וקביעתו, מורדת לקבוע יכול אינו ש"ביהמ. מורדת דיני של ההגדרה תחת לפעול יכול לא ש"שביהמ

הוא, במזונות לדון יכול שהוא מכיוון אולם. ר"בד של הייחודית סמכותוב הינו זה דבר כי העובדה היא, מורדת לקבוע יכול אינו שהוא

.מורדת במעין גם דן הוא ולכן, העברי הדין לפי לדון חייב

זה הוא שהגבר מהסיבה, אישה מזונות מגיעים בעלה עם גרה שלא לאישה האם בשאלה דן העליון ש"ביהמ– ביקל' נ ביקל ד"בפס

בגובה, המזונות גובה בקביעת שיתחשב קבע ש"ביהמ. במזונותיה חייב, עזב באם, בסיבות מתעניין אל האזרחי ש"ביהמ. שעזב

.האישה של המשכורת

בעל לפטור יכולים כיעור מעשי כי מסכים ש"ביהמ. כיעור מעשי המושג משמעות את מצמצם העליון ש"ביהמ– א"ע גל' נ גל ד"פס

.דראסטיים דברים הם כיעור מעשי, האזרחית בתפיסה, קרי. הכיעור מעשי את מאוד מצמצם למעשה ש"ביהמ אולם, ממזונות

קבע ר"בבד בתיק. ר"בבד התיק התנהל ובמקביל, האזרחי ש"בביהמ התנהל אישה במזונות הדיון אמנם– טביב' נ טביב ד"בפס

,דהיינו". פלוגתא "השתק זהו כי קובע העליון ש"ביהמ. בזה לעשות המחוזי ש"ביהמ צריך מה השאלה נשאלת, כיעור מעשה ר"בד

יש, עליה לערער רוצים ואם, קיימת זו שקביעה מכיוון, עוררין זה על אין ועכשיו, ויכוח היה שהרי, לכך ראיות לקבל יכול לא ש"ביהמ

איבוד לעניין, מזונותיה את איבדה היא כי אומר זה אין אולם", פלוגתא "השתק יש שאמנם קבע, העליון ש"ביהמ אולם, ר"בבד לערער

.המזונות לאבדן יובילו כיעור מעשי כי חובה אין, המזונות

גם נכון זה ולכן, הדתי לדין מחוץ אישה מזונות היו אלו. אזרחיים מזונות נקבעו זה ד"בפס - פלוני' נ פלונית 8256/99 א"בע

מתפרשים אזרחיים ומזונות שמכיוון הוא, זה ד"בפס החשוב הדבר. הסכמה מזונות דהיינו, חוזיים מזונות שאלו משום, בציבור לידועים

שצריך מה זה שכתוב ומה, שהוא כפי לקיימו יש דהיינו, מפורש חוזה על מדובר אם. להתפרש אמורים הם ככה, מחוזה או מהתנהגות

השאלה נשאלת, למשל כי, משפחה לדיני נכנסים אזי, מהתנהגות הנלמד חוזה זהו אם אולם, חוזים דיני י"עפ החוזה ולפרש, לעשות

יכולה לא בציבור ידועה של מזונות תביעת לכן. הפרידה עד הייתה התשובה זה ד"בפס מזונות. לשלם אמורים בציבור ידועים מתי עד

.האישה של והן הגבר של הן, חדש קשר על שמעידה התנהגות עם יחד להיות

ילדים מזונות

חוק לתיקון דיני מזונות קובע:

. מזונות לילדים קטינים 3

)א( אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות

חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

)ב( אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגי לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או

שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

הדין העברי

. העברי במשפט כן גם מקורו ילדים מזונות

העברי: המשפט י"עפ

. תורה מדין מזונות אותם לזון האב חובת, 6 גיל עד ילדים

דין. 18 עד 6 מגיל קובעים אשר, דיינים יש, אבסולוטית חובה לא, צדקה מדין ילדיו את לזון האב של חובה יש 15 גיל עד 6 מגיל

.הילד של ובצורכו ההורה של בהכנסה התלויה חובה וזוהי, מהתורה שלא דהיינו, אחר ממקור חיוב משמעותו, צדקה

:נוספים דברים שני מכניסים זו לסוגייה

.אם/אב? נמצאים הילדים איפה.1

.הורגלו הילדים אליה ממוצעת הכנסה רמת.2

? 18 גיל מעל לילדים קורה מה

שהם ברגע כי הקובעת משפטית חזקה הוריהם. יש של המשפחה בהכנסת תלויים הם באם, עליהם מסתכלים, 18 גיל מעל ילדים

ילדים לסתירה ניתנת חזקה. מזונות להם ישלמו ולכן, אזרחית חובה זוהי, מזונות להם לשלם חייבים ההורים דהיינו, תלויים הם, בצבא

תביעת להגיש ניתן הצבא לאחר גם. 18 גיל עד להם שנקבעו מהמזונות שליש בגובה, מזונות להם ישולמו, הצבא תום עד 18 מגיל

בלבד המשתמש על האחריות !71

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

חשיבות אין(. מזונות )משפחה דיני לתיקון מחוק נובעת הזו התפיסה כל, עצמם לפרנס מסוגלים הילדים שאין מכיוון, ההורים' נ מזונות

,הדתי הדין לאור זכאים לא שהם, תלויים למזונות העיקרי המקור הוא זה חוק. אזרחי חוק שזהו משום, משלהם דתי דין יש לילדים אם

. הורים-והורי הורים' לדוג

חוק לתיקון דיני מזונות- כללי

יותר מאוחר וברק, סלומון' נ בסלומון שמגר של ד"פס. וחירותו האדם כבוד של מתפיסה שנובעים מזונות לקביעת בסיס מהווה זה חוק

קרי, עצמו את לכלכל אפשרות שתלוי אדם לאותו ואין, פרנסה מבחינת בשני תלוי שאחד, ז"בני על מדובר שכאשר, כן גם זאת אמר

קרוב על הזו החובה את ומטילים, מינימאליים לקיום הזכות את, השופטים שני גוזרים, מינימאליים לחיים כספים בעמו להרוויח

לעבוד מסוגל ואינו, ד"בת נפצע הגבר אשר, נשואים ז"בני(. מזונות )משפחה דיני לתיקון חוק עקרונות י"עפ ביותר הקרוב המשפחה

.כספים מרוויחה האישה, יותר

.אליו קרובה הכי שהיא מכיוון, לאשתו תבוא זו דרישה. האדם כבוד יסוד חוק של התפיסה לאור, מאישה מזונות לקבל הגבר של זכותו

מזונות ילדים – דרישה רטרואקטיבית

תביעת לפסול רשאי לא ש"שביהמ אומר זה אין. אקטיבית-רטרו לדרוש ניתן, אישה למזונות בניגוד, ילדים מזונות על מדברים כאשר

.אחורה משנה יותר ארוכה תקופה על מדובר מדוע מיוחדות סיבות מבקש ש"ביהמ כ"בד. משנה יותר שהיא, ילדים מזונות

שגב-' נ שגב 93/85 א"ע

,לה שהורגלו החיים רמת על, המערערות של החיוניים הצרכים על המלמדות לעובדות אחד מצד הדעת את לתת נפסק כי על השופט

.האם של ההשתכרות ומידת האב של ההשתכרות ליכולת שני ומצד

,לצרכים מעבר. ילד לכל ₪ 3,000-ל, הילדים של הצרכים כי נקבע. שמריהו בכפר גרים. 8-ו 6 בני, מתגרשים שהוריהם ילדים שני

נטו ₪ 50,000 רק מרוויח הזה האב. ילד לכל ₪ 15,000 לשלם האב על כי, סופי מזונות פסק נקבע. ילד לכל ₪ 5,000 עוד נקבע

,במשרה להוריד החליט הוא, מבוגר שהוא כיוון. ל"כמנכ מועסק הוא בה בחברה עיקרית מניות בעלת עם, מתחתן הוא כעת. לחודש

מצב בכל לשינוי שניתנת פסיקה זאת ילדים מזונות ₪. 5,000 ירוויח הוא, בחודש ₪ 50,000 במקום, השליח מעכשיו יהא הוא

.שלו המשכורת שירדה משום, המזונות סכום להורדת, הדין פסק של שינוי לבקש רשאי הבעל לכן, נסיבות שינוי לאור

.הסכום את להוריד אין, ולילדים לאשתו, לו שמספיק, פנוי כסף לו ויש, כסף המון מרוויחה שאשתו שמכיוון יענה ש"ביהמ

החוק למניעת אלימות במשפחה

,שלו היתרון זאת עם יחד, הרחקה צווי להוציא ש"ביהמ יכול בלעדיו שגם משום, כלי עוד ורק אף הוא במשפחה אלימות למניעת החוק

זוהי, זוג ובן משפחה בן מגדיר החוק. הגנה/הגבלה צו הנקרא צו להוציא רשאי ש"ביהמ. במהירות להפעילו אפשר כי העובדה הוא

.קטין על אחראיים, בחוק שמוגדר כפי או, אפוטרופוסים לעניין גם הגדרה ישנה, 1' בס, החוק בתוך. קשיחה הגדרה

.מסוימות פעולות לעשות איסור אף ובנוסף, הנפגע מהאדם, הפוגע האדם של הרחקה מאדם למנוע למעשה מאפשר, ההגנה צו

.הפרוצדורה י"עפ, תפקידו מטעם לו מותר אם אף, נשק להחזיק מאדם למנוע(, משפחה לענייני )ש"לביהמ מאפשר זה חוק.1

.הגנה צו יוצא ובגינם, יתקיים מתוכם אחד שתנאי מספיק, ההכרחיים התנאים את מגדיר 3' ס.2

.הגנה צו ולקבל לבקש אפשר, אירוע אותו אחרי מייד, כלשהי אלימות הייתה אםא.

.אלימות שתהא משער, אדם אותו של ההתנהגות לאור, ש"ביהמב.

.ההתעללות פירוט את להביא יש, ד"עו בתצהיר. נפשית התעללותג.

.השני הצד את לשמוע חובה, אחד צד במעמד ניתן זה אם אולם, אחד צד במעמד הגנה צו לתת אפשר.3

ההגנה צו את להאריך אף רשאי ש"ביהמ. חודשים שלושה לעוד להאריכו נ"בד וניתן, חודשים לשלושה הוא זה צו של תוקפו.4

.מיוחדים בנימוקים מחויב ש"ביהמ, ומעלה שנה מחצי אולם, שנה עד

.אחרים חוקים י"עפ אפשר אולם, זה חוק י"עפ יותר לפעול אפשר אי אמנם, שנה וחלפה במידה.5

.הצו בהוצאת דן ש"ביהמ איזה משנה לא.6

. בציבור בידועים גם עוסק זה חוק.7

בלבד המשתמש על האחריות !72

המדבר מלכת ופרסילה אלביס ע"י נערך

בלבד המשתמש על האחריות !73