Berlin Sustainable Planing - recommendations for Tel-Aviv Urban Planning-Hebrew

7/24/2019 Berlin Sustainable Planing - recommendations for Tel-Aviv Urban Planning-Hebrew

http://slidepdf.com/reader/full/berlin-sustainable-planing-recommendations-for-tel-aviv-urban-planning-hebrew 1/36

1

ימא י ק -רב ן ו נ כ ת

ן י ל ר ב

–בא רו

ר מים מסדנת עבודה

קיימא

-

בר

בנו א ימור

והת ד ות עירונית

Botschaftder Bundesrepublik DeutschlandTel Aviv



2

שמות משתתפי הסיור:

אדר' יואב דוד

אדריכל העיר תל אביב יפו

אדר' רינת מילוא

אדריכלית שימור, מחלקת שימור מבנים, עיריית ת"א-יפו

אדר' אוריאל בבצ'יק

– עיריית תל אביב יפו מנהל בניה ותכנון בר קיימא

אדר' שרון גולן-ירוןאדריכלית שימור, מחלקת שימור מבנים, עיריית ת"א-יפו

אדר' הדס גולדברשט-נבו


אדר' עדי רוז


אדר' איל רונן

אדריכל מחלקת תכנון מזרח, עיריית ת"א-יפו

גודלניק

גיא

אינג׳

מנהל פרויקטים משולבים, מנהל בת"ש, עיריית ת"א-יפו

כוכבי

תומר

'אדר

בוחן תוכניות, מחלקת רישוי, עיריית ת"א-יפו

אדר' שרון צ'רניאק

יפו

-א

"ת

עיריית

,הרישוי

מכון

אדריכל

ד״ר אורלי רונן

המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, בי"ס פורטר ללימודי הסביבה והחברה, אונ. תל אביב

אדר' רוני דניאל

ILGBC ,הקורי הינבל תילארשיה הצעומה גיצנ

אדר' ניצן ברכן

נציג עזרה וביצרון

F r i e n d l y D e s

i g n 9 7 2 - 5 2 - 4 5 0 2 6 0 3



3

תוכן העניינים

4 עמ תודות..........................................................................................................................................

הקדמה

5 עמ רינת מילוא-שטינלאוף .............................................................................................................

1 פרק

לחלום ברלין ולחיות תל אביב

לקראת עצמאות אנרגטית בערים

7 עמ אוריאל בבצ'יק............................................................................................................................

2 פרק

שימור בר קיימא

11 עמ רינת מילוא-שטינלאוף...............................................................................................................

3פרק

- פארק טכנולוגיה וחדשנות אדלרסהוף

– וחדשנות בפארק מדע אדלרסהוף שימור קיימות

17 עמ יואב דוד ......................................................................................................................................

4 פרק

בית הדירות העירוני מעץ

23 עמ רוני דניאל.....................................................................................................................................

5 פרק

קידום קיימות בשותפות אזרחית

– קיבוץ ירוק בלב ברלין UFA Fabrik

28 ........................................................................................................................... עמ ד״ר אורלי רונן

6פרק

התארגנות תושבים במרקם עירוני קיים

– התארגנות קהילתי למגורים Bremer Höhe

33 עמ ....................................................................................................................................... איל רונן



4

תודות

גש פ מ ל תו נ מ ד ז ה היה 2014 בר מ ב ו נ שד ו ח הל מ ב ן י ל ר ב ב ופ יב-י ב א-לת יית ר י ע י ג י צ נ תח ל ש מ רו ק י ב

ות. מ י י ק ו רו מ י ש ,ינ ו ר י ע ן ו נ כת תו ל א ש ב םי ק ס ו ע ה םי נ נ כ ת מ ו תו מ ו ק מ םע תו ר כ ה ו ,ר י ש ע מ י ע ו צ ק מ צה ע ו מ ה ,לש ה ן ו ג ר א י ג י צ נ ,א"תעב דסה נ ה להנ י מ מ םי נ נ כ ת מ ו םי ל כ י ר ד א תצ ו ב ק הל ל כ תח ל ש מ ה

בל רי נ י י ה ןרק י"ע הד י פ ק ב הנ ג ר ו א רש א ור י ס ה תי נ כ ת .ן ו ר צ ב ו הר ז ע 'בח וקה ו ר י הי נ ב ל תי ל אר שי ה

ים. נ ו ש ה םי ר ת א ב לו ה י נ ו עו צ י ב י ל י ב ו מ ו םי נ נ כ ת מ םע םי ש ג פ מ ו עדי יפו ל י ח ,דו מ י ל ל םו ק מ הנ ת נ

ים ב שו ת בו ל י ש ו הי ו נ ב ה תשר ו מ ה י כ ר ע לו צ י נ תו נית ו ר י ע תו ש ד ח ת ה אשו נ ב םי שג פ מ רקי ע ב ו ט ל ב

י. מ ד ק א ר ק ח מ ו , קה ו ס ע ת ,םי ר ו ג מ יר ו ז אב י מ צ ע לו הי נ ו תו נ ג ר אתהל תו י מ ו ק מ תו ל י ה ק ו

עם ות ד ד ו מ ת ה ה י א ש ו נ םג עלו ים י ת ר ב ח םי ל י ע פ ו םי נ נ כ ת מ ,םי ל כ י ר ד א םע ו נ ש ג פ נ םהב ים ר ו י ס ב

ימא. י ק -רב ן ו נ כתו םי נ ב מ רו מ י ש ,הי ו נ ב הב י ב ס ב תו ש ד ח ת ה ו וח ת י פ י ר ג ת א

ות. י נ ש ד ח ו תו י ת ר י צ י הל ו ע פ י כ ר ד ו םי ר ע ה י ת ש ל םי ר ג ת א ונ י ל י ג הלא כל ב

ר ש ק ה י שנ א לכ ל ו ,הז רו י ס ן ו מ י מ ו ן ו ג ר א לע ני מ ר ג ה חו רד ה ש מ ל ו לב רי נ י י ה ן ר ק ל תו ד ו ה ל ינ ו צר ב

. ו ר ב צ ש ברה ן ו י סנ ב ו עד י ב ו נ ת ו א ו פ ת י ש ו תח ל ש מ ה י ר ב ח םע ו שג פ נ ש ים י ע ו צ ק מ ה םי ח מ ו מ ה ו

ים נ ש ב הד ו ב ע י ר ש ק ו דו מ י ל ,עדי וף ת י ש לש מש ת מ הל מ ב ן ו ש אר דעצ זה ור ק י ב ב םי או ר ונא

ות. ב ו ר ק ה

כה, ר ב ב

דוד אב ו י

פו יב- י ב א-לת רי ע ה לכ י ר ד א



5

."Greening the White City" ו ת ר תו כ ש י ל א ר ש י -י נ מ ר ג סנכ יב ב א-לת ב ים י ק תה 2013 י א מ ב

ית. נ מ ר ג ה לב רי נ י י ה ן ר ק ו ופ יב-י ב א-לת תי י ר י ע אלמ הל ו ע פ ףו ת י ש ב ו ע צ י ב ו ו ק י פ ה ,ומז י סנ כ ה תאלה ו ע פ ה ףו ת י ש תר ט מ .בי ב א-לת לש הנ ב ל ה רי ע ה םק ר מ לש תו מ י י ק ב ו אמי י ק -רב רו מ י ש ב קסע סנ כ ה

וף ת י ש .הי נ מ ר ג ב רתו י ב חת ו פ מ ה הקו ר י ה הי י נ ב ה םו ח ת ב תי ע ו צ ק מ תו ח מ ת ה ו עדי יפו ל י ח םד ק ל התי י ה

בר מ ב ו נ ב ן י ל ר ב ב המ י י ק ת ה ש הד ו ב ע ה תנ ד ס ב קי מ ע ה ו י ש מ ה םו ח ת ב לא ר ש י ל הי נ מ ר ג ןיב לה ו ע פ ה

"Conservation, Retrotting and sustainable urban development workshop" :2014

דם ק ל ,תו חו מ ה רו ע י ס ו עד י ה י פו לי ח ,תפ ת ו ש מ ה הד ו ב ע ה תא בי ח ר ה ל ו י ש מ ה ל ויה נה ד סה תו ר טמ

ית ד ד ה הד י מ ל ל רכ ור צ י ל ו לל כ ב תי נ ו ר י ע ה תו מ י י ק ה ו אמי י ק ה -רב ו פ י שה ו רו מ י שה םו חת תא

ות. י ע ו צ ק מ ה ו עדי ה תב ח ר ה

ן, ו נ כ תה םו ח ת ל תו י טנ ו ו לר תו נ ו ש תו ק ל ח מ מ ופ יב-י ב א -לת תי י ר י ע לש םי ג י צנ קל ו ח חק ל תאז הנ ד סב ים פ ת ת שמ ה .הי מ ד ק א ה לש מו גם ים כ י א מ צ ע םי ק ו ר י םי נ ו ג ר א לש ים ג י צנ ו הקו ר י ה הי נ ב ה ו רו מ י שה

ן מ שי י ל ו רו ז ח ל ו לכ ו י ש כ ות י נ מ ר ג תו א מ ג ו ד מ םשר ת ה ל ו םי נ מ ר ג םי חמ ו מ מ דו מ ל ל תנמ על ו נ מז ו ה

י. מ ו ק מ ה י נ ב ר ו א ה בצ מ ל ו םי ל ק א ל המ א ת ה ב לא ר ש י ב

ות י ו נ ג ר א ת ה ,קו רי רו מ י שו ו פי ש :תו י ר קי ע תו ד ו ק נ שו ל ש ב ו עג נ הנ ד סב ו ל ע ו ה רשא םי נ ו שה םי א שו נ ה

ו ל ע ה הא צ ר ה וא ור י ס לכ ים. י ק י נ ברו א םק ר מ ב תו מ י י ק ו ,תו מי י ק תו מ ד ק מ ה תו י ל כ ל כ ו תו י ת ר ב ח

את הדר מש ה ב ו ש מ שי רש א ות נ ק סמ תק ס ה ו ר ש פ א ו ולא ות י ז כ רמ תו ד ו ק נ ל תו עג ו נ ה תו נ בו ת

אל. ר ש י ב םו ח ת ה תו ח ת פ ת ה

ות זאת ר ב ח .י פו ר י אה דו חי אב הי נ מרג לש ות ר ב ח ה אוה לאר שי ל הי נ מ ר ג ןיב םי י תו ה מ ה םי ל ד ב ה ה דח א

דרת ג ה תו ות מי י ק םד ק ל םו שי י ו ן ו מי מ י נ ו נ ג נ מ תעי ב ק תו ב ר ל תי נ ו ר י עו תי ת ל ש מ מ תו ב י ו ח מ תרצ י י מ

ום ח ת םו ד י ק ל עו נ מ ה וה ז אר . ה ור ד כ ל קז נ ה תתח פ ה ו המ מ ח יזג ות ט י ל פ תתח פ ה ל םי רו ר ב םי ד ע י

ות י ו פ י ד עה י רד ס שא ר ב הפו ר י א ב אצ מ נ תו מ י י ק ה םו ח ת .י ו נ ב ה י נ ו ר י עה בח ר מ ב תו מ י י ק ה ו קו רי ה ו פ י שה

לכ , מש ה ב .ו שו מ י מ ו םו ח תה חו תי פ תבו ט ל םי ק נ עו מ םי ב ח ר םי ב י צ ק תו םי י נ ו ר י עהו םי י תל שמ מ ה

ן צרי כ ל ו הי ג רנ א ז ו בז בו המ מ ח יזג תו ט י ל פ ל י רק י עה םרו ג ה אוה הי נ ב ה ףנ ע ש תי ס י ס ב ה הנ ב ה ה תמי י ק

ן א כ מ .הי נ מ ר ג תל ש מ מ הר י מ ח ה ו הבי ח ר ה ו י פו ר י אה דו חי אה בי צ ה ש םי ד עי ב דו מ על תנמ לע וב דק מ תה ל

דשה. ח הי י נ ב ינפ לע בהם ול פי טל הפד עה ו םי מי י ק ה םי נ ב מ ה רו ב צ מ ב לו פי טל הר צ ק הדר

/ חב ר מ / נה ב מ לכ .תו פ ד ר נ םי ל י מ ןה תו י נ ו ר י ע -הר ב ח -תו מי י ק -רו מי ש ,טר פ ב ן י ל ר ב ב ו לל כ ב הי נ מ ר ג ב

ים נ ב מ רו מ י ש הי נ מ ר ג הע ד י ש הי ר ו ט סי ה ה י כ ל ה מ תו ב ק ע ב .םי ל י מ ה שו ל ש מ תחא לכל סחי י ת מ םח ת מ

ים נ ב מ ה בור ית. מ ו ק מ ה תו ב ר ת ה ו הי ר ו ט סי ה ה רו מ י שמ קל ח כ ן ו י לע ער הוא י ו נ בה םק ר מ ה רו מ י שו

בין ו ר ו מ י שו םי י ק הנ ב מ ב שד ח מ שו מ י ש ל איה ות פ י ד ע ה ו רו מ י של תר ח א וא זאת כ דר ב ים נ מ ו ס מ

ו פי ש לכו ור, מ י של םי נ ב מ םה ו פי ש םי ר ב ו ע רש א יה נ מ ר ג ב םי נ ב מ ה בו ר או. ל אם ן י בו ז רכ ו מ םא

ות ב י ט ק ר י ד ה י"ע ים ל ב ו מ ה םי י נ מ ר ג ה םי ק ו ח ה ו תו נ ק ת ה ףק ו ת מ תי טג ר נ א תו ל ע י י ת ה ב בי ו ח מ הז כ ש

ים נ ב מ ו פ י שב הק ו ר י הי נ ב תו י חנ ה בו ל י שו תי טג ר נ א תו ל ע י י ת ה ,תא י. לא רק ז פו ר י אה דו ח י א ה לש

ים, נ ו ש עו צ ק מ י ל ע ב ו םי נ ל ב ק םי מ ז י ,םי ל כ י ר ד א -הי י נ בה תכ א ל מ ב םי ק סו ע ה לל כ ל ו י ל א מ ן בו מ אוה

ות ט ל ח ה ה י ל ב ק מ ו עו צ ק מ ה י ל ע ב ללכ ,ולא תו נ ו ר ק ע רו א ל .הי י נ בה תו כ י א תא ר פ ש ל ן ו צ ר ה ףק ו ת מ

ים. י ח ה חר ו א מ קל ח כ בכ ים ל ג ר ו מ ו הס י פ ת ל םי פ ת ו ש

הקדמה

וף א ל נ י ט ש–או ל י מ תנ י ר ׳רדא



6

דם ד ו ע ל י ר צ ו הר ב ח ה י ד ב ר לכל םו ק מ שי רי ע ב יכ הק ו מ ע תי ל כ ל כ ו תי ת ר ב ח הנ ב ה ו ת מו , כ ל מש ה ב

רת ש פ א מ ו תד ד ו ע מ ן י לרב ,תי נ ר צ י ו תנו ו ג מ רי ע כ הי ת ו ר טמ תא דם ק ל תנמ על יר ע ב רו ג ל י ש מ ה ל

Bremer תמג ו ד כ םי ב י ט ר פ ו א ו ק .תי נ ו ר י ע תו מי י ק םי מ ד ק מ רש ים א ב י ט ר פ ו א ו ק ו תו י ת ר ב ח תו י ו נ ג ר א ת ה

י פ ו ת י של המג ו ד תו ו ה מ ו רי ע ב תו מ י י ק ה ייח את שה ע מ ל הכ ל ה תו מ שי י מ Ufa Fabrik או Hohe

י ע צ מ א ולא תו י ו נ ג ר א ת ה ב םי א ו ר ה םי י נ ו ר י ע םי מ ר ו ג לש ור שי א ו הכ י מ ת םי ל ב ק מ ה םי י ת ר ב ח הלו ע פ

י ת ר ב ח ער מ ל ו נ ג ר א ת ה תו י ת ר ב חה תו צ ו ב ק ה .םי נ ו שה רי ע ה י רו ז אב תי ת ר ב ח ו תי נ ב ר ו א תו ש ד ח ת ה ל

ית טג ר נ א תו ל ע י י ת ה לש םי לו ק י ש וצם מתו פ י שו םר ו מ י ש ,םי מי י ק םי נ ב מ ב שד ח מ שו מ י ש י תו ל כ ל כ

והה ב ג םי י ח תו כ י א תע צ ו מ מ ה תי מ ו ק מ ה הי י ס ו ל כ ו א ל תו ר ש פ א מ ולא ות י ו נ ג ר א ת ה .הק ו ר י הי נ ב ו

בה. י ב ס ל ו הלי ה ק ל המו ר ת ו ,הר ב ח ייח חו ת י פ ,הע ק ש ה ל תי ס ח י

נם מ ו א .תו שי מ ג דו ע ו ,תו שי מ ג , ות שי מ ג היה ים ש ג פ מ ה ו תו א צ ר ה ה לכ ב לט ב ש םי נ י י פ א מה דח א

גשת ר ו מ א י נ ו ר קעה וקה את ים ל י ב ו מ ו לעמ ים ד מ ו ע רשא ים רו ר ב םי ל ל כ ו תו נ ק ת ,םי קו ח שי

נה י א ש הט ל ח ה לב ק ל ן תי נ ור צ ה תד י מ ב ו ,ו פו ג ל ן חב נ הר ק מ לכ ר ש א כ הבר ית ת ב ש ח מ תו שי מ ג

יק מ ע מ רק ח מ ו ת מש הא ר נ .הי ת ו נ ו ר ס ח לע םי ל ו ע הלש תו נ ו ר ת י ה ו הד י מ ב תי ל ל כ ה הי חנ ה ל תמ א ו ת

את וק ד ב ל ו ן ו ח ב ל םמ צ ע ל םי ר ש פ א מ הי נ מ ר ג ב תו ט ל ח ה ה י ל ב ק מ ו ן ו נ כ תה י מרו ג בר בר ט צ מ עד י ו

וע צ י ב ו םו שי י רשפ א ל ו םד ק ת ה ל די מ ת ות, א ע ט ל םי מ ע פ ל ו חי ל צ ה ל םי מ ע פ ל – ות נ ו שה תו י ו ר שפ א ה

.רה ב ח ה ו

ום ק מ ה

י כ רצ

פי ל

לל כ ב לא ר ש י ב חת פ ל בו שח ו תו א אשו נ ה ו הד ו ב ע ה תנ ד ס מתו ותר י ב הב ו ש ח ה הנ ב ו ת ה םג י הו ז

כל זאת ו, פו ג ל הר ק מ לכל ן ו ר ת פ םי א ת ה ל ו תו ט ל ח ה תל ב ק ב םי שי מ ג תו י ה ל :טר פ ב ופ יב י ב א -לת ב ו

ות נ ו ש תו ל י ה ק ו הי ב שו ת תבו ט תא ואה ר ש ,תמי י ק מ רי ע ב תו י ח ל רשפ א .םי ד ק מ רק ח מ ו עד י מתו

רה ז ע ו תו נ מ ד ז ה ן ת מו רו בי צ ףו ת י ש תו ות נ ו ש תו י ו נ ג ר א ת ה לש י ו ו לו עו י ס ב תכ מו ת ו ,רי ע ה י ב חר ב

תת ח פ ה לש ות י נ י ד מ לע תו ר טמ םד ק ל כ תו ים ו מי י ק םי נ ב מ פשר לשפ א .הצו ב ק לכ ית ל ע ו צ ק מ

ים י ח תו י ח ל ר ש פ א ו תי ת ר ב ח תו מ ז י דו ד י ע ו הכ י מ ת לש ות י מ ו ק מ תו ר טמ םג א מה מ ח יזג ות טי ל פ

ילה. ה ק ו עבט פר, ושת כ ח ת םי ל ל ו כ ה םי ר י שע םי י נ ו ר י ע

ברלין

,הלבנה

העיר



7

בערים

אנרגטית

עצמאות

לקראת

לחלום ברלין ולחיות תל אביב

אדר׳ אוריאל בבצ'יק

1

ר

לם ו ע ב

יה ג ר נ אה

כת י ר צ

.י ת ב י ב ס ה

יח ש ה

קד ו מ ב

ות נ ו ר ח א ה

ים נ שב

ומד ע

יה ג ר נ אה

ושא נ

א ים, ע ד ו י הב ר ה אלו ,םי י חה תמ ר ב הי י ל ע רו פ י ש ,ן י ס ו ל כ ו אה לו ד י ג בקע הל ד ג ו תכ ל ו ה

כת י ר צ ב הי י ל ע ה .עדי מ ן ו ס ח א ל םי ב ש ח מ י ת ר ש תו ו ח לש י ל א י צ נ נ ו פ ס ק א לו ד י ג בקע גם

ן של נ ס ו ח תא תר ע ר ע מ אלא הב י ב ס ה תו כ י א ב קר אל תע ג ו פ ,הי ג ר נ א רו צי י רו ב ע םי ב א שמ

ים. ל ק א ה י י ו נ י שמ םי ע ב ו נ ה עבט י ע ג פ לומ דד ו מ ת ה ל ,םי ר ע

,ום י ה

ן ו ח בל

נו ל

רת ש פ א מ

יה נ מ ר ג ב

חד ו י מ ב ו

,ופה ר י א ב

זה

ום ח ת ב

עשה נ ה

על

צה צ ה

אל. ר שי ב םי ר ע רו ב ע םג י ר ש פ א די ת ע

ן י ל ר ב ב י ט ג ר נ א םו ל ח

71%מהאנרגיה שלה , גרמניה, ייצרה 2014התרחש מאורע היסטורי. באותו יום ב- 23בדצמבר

ממקורות מתחדשים. אין מדובר כאן ב"יד הנעלמה" של כוחות השוק והקפיטליזם, רחוק מכ .

ממשלת גרמניה, מזה מספר שנים, מעניקה עדיפות לאספקת אנרגיה ממקורות מתחדשים וכתוצאה

מכ , עולה מספרן של תחנות כח הפועלות על דלקים פוסיליים אשר הפסיקו את פעילותן.

במקביל, יצרני חשמל גדולים בגרמניה כגון RWEו- EONהודיעו כי יקימו מעתה, רק תחנות כח

, פשוט כי הן כלכליות יותר כיום בגרמניה. הפועלות באמצעות אנרגיות מתחדשות

הבסיס בעולם. המתקדמים בין הוא בגרמניה, אנרגיה וצריכת CO2 פליטות לצמצום המאמץ

האירופית, הקהילה של בדירקטיבות מתחיל אשר לנושא, המחויבות ספק ללא הוא להצלחה תקנות וחקיקה ברמת הרשויות המקומיות. גישה מערכתית מדיניות ממשלת גרמניה ומחוזותיה ודר

זו, כוללת יעדים שאפתנים להפחתה, כלים ותמריצים כלכליים, תקנים והנחיות ותוכניות לטווחים

בינוניים וארוכים. בנוסף, כוח מניע קריטי, הוא היכולת לייצר שותפויות: במימון, בייצור ובצריכה.

חשוב לציין שכל מסמכי המדיניות כוללים מצד אחד את צמצום הצריכה ומצד שני ייצור אנרגיה

ממקורות מתחדשים, שני אספקטים אלו שזורים זה בזה.

85% היעד הגרמני לצמצום פלטות גזי חממה שאפתני יותר מהכלל אירופאי, ועומד על הפחתה של

40% .2050ברמה העירונית, ברלין הציבה לעצמה יעד של הפחתת מפליטות גזי החממה לשנת

פותחו כלים ותמריצים כ 2020 (שליש מהיעד הושג עד כה). לצור מפלטות גזי החממה עד שנתכלכליים שונים בתחום האנרגיה:

והתייעלו• 11%לשנה למטרות שיפוץ ירוק לעלות עד ניתן שכר דירה בגרמניה מפוקח, אאנרגטית של מבנה קיים.

- תקן להערכה אנרגטית ,EnEVהוא כלי מרכזי ביצירת מסד מיד• כלי הערכה לצריכת אנרגיה- התקן מחייב כל בנייה חדשה ושיפוץ ומאפשר לדיירים וקוני דירות לקבל עבור דיירים וקונים

הערכה על צריכת האנרגיה העתידית שלהם.

קיימ• מתחתיה ,near zero energy שהם למבנים לחתור אירופאית כלל הכוונה קיימת

מסגרת חוקים נרחבת שמכוונת להתייעלות אנרגטית ומעבר לאנרגיות מתחדשות. לרשויות המקומיות השפעה גדולה על תקני האנרגיה וסל הספקים.•



8

חברו• ומעודדת אחד מצד שלהם האנרגיה ספקי את לבחור לצרכנים שמאפשרת החקיקה משנה מציאות. – מהווה דוגמה מצוינת למהל לייצר אנרגיה ירוקה מצד שני

קיימת מערכת תמריצים וכלי מימון לעידוד שיפוץ ירוק של מבנים.•

תחום הבניה החדשה והשיפוצים מגובה כיום בסדרה מרשימה של תמריצים כלכליים וכלי מימון.

12-20%החזר למהלכים - Regional Development Fundמעניק – באמצעות ה האיחוד האירופי

כלכליים להפחתת פחמן והתייעלות אנרגטית של מבנים. בנוסף, הממשלה הפדרלית, באמצעות

בשיפוץ יורו 50,000 עד של להשקעה 100% עד של החזר מציע לאומי לפיתוח הבנק - KfW

1.8מיליארד אירו מה שאפשר התייעלות אנרגטית ,2014הושקעו למשל, ב אנרגטי של דירות. כ

ישיר ביחס כמובן עולה התמיכה רמת .2006 מאז ששופצו וישנות חדשות דירות מיליון ב-3.5

50%מהשיפוץ ושליש מהבנייה החדשה מקבלים לרמת היעילות האנרגטית של המבנה. נכון להיום

סבסוד של האיחוד האירופאי או הממשלה הגרמנית. הדבר, כמובן, מהווה בשורות חיוביות עבור

315,000בנייני המגורים ו- 7,100מבני הציבור בעיר ברלין.

"בינתיים בישראל" "בזמן שישנת"...או

2015ממשיכה להתנהל על פי מודלים ישנים של ייצור חשמל בתחנות לעומת זאת, ישראל של

האחרונות, בשנים קיץ בכל לשכוח). לנו אל גז, על מופעלות כשהן (גם ומזהמות גדולות כוח

מבקשת חברת החשמל לצמצם את הצריכה בצהריים כיון שקיים חשש סביר שלא תוכל לספק את

הביקוש. במקביל, למרות החלטות ממשלה בנושא, רק כ 1%מייצור החשמל בארץ מגיע ממקורות

מתחדשים. מעבר לכ , לא נראה שיש לממשלות ישראל של העשור האחרון תמריץ כלשהו לשנות

לקופת ₪ מיליארד 17 מעל הכניס הדלק על המס ב-2012 האנרגיה. בתחום קוו הסטטוס את

שקיים שווא מצג יוצרים ישראל חופי לאור האחרונות השנים של הגז מאגרי גילוי המדינה.

דחקו

,אלו

כל

."אנרגטי

אי

"ל

נחשבת

כ

שגם

,ישראל

מדינת

עבור

האנרגיה

לנושא

זמני

-על

פתרון

פיתוח (גם עקב הבלבול או ההטעיה כי גז הוא מקור אנרגיה ירוק) את הדיון על המש לשוליים

פתרונות לשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים.

,2012דן אפשטין, אשר משמש כיום כיועץ הקיימות לתכנית מנהל הקיימות של אולימפיאדת לונדון

המתאר של שדה דב נחשף למצב הדברים בארץ. הוא השווה את מצב האנרגיות המתחדשת בארץ

אל מול הנהירה לגז הטבעי כ"פתרון על" למשה העולה על ההר, בזמן שעם ישראל רוקד סביב

גם בדו"ח של פורום האנרגיה הישראלי) הינו פתרון ביניים (כ עגל הזהב. הגז הטבעי הוא אומר

האנרגיות בתחום השקעות לעידוד תמריצים קידום ימנע שלא זהירים, להיות ויש היותר לכל

המתחדשות בישראל. יש לציין, כי חברות ישראליות רבות העוסקות בתחום הקלינטק מוצאות מיזמים ומקומות ליישום

טכנולוגיות חדשניות דווקא בחו"ל ופוסחות על השוק הישראלי, לא רק כי הוא קטן באופן יחסי,

אלא גם כי הקשר הגורדי בין חברת החשמל, רשות החשמל והממשלה מצר את צעדיהן של חברות

הייצור הקטנות.

את הפער בין המדיניות הגרמנית לזו הישראלית ניתן לראות באופן מאוד ויזואלי בנסיעת רכבת אל

העיר פרייבורג בדרום גרמניה. כמות עצומה של גגות מבנים מכוסה בפאנלים הסולאריים בפרברי

העיר ורק מתגברת כאשר מגיעים למרכז העיר עצמה. אי אפשר להימנע מהשאלה, למה במדינה

(ואף מוגבר) אינו מתקיים עדיין. שטופת השמש שלנו, אותו מופע



9

התקווה...הערים בישראל יובילו לשינוי

לערים בישראל יכולת לייצר שינוי אמיתי ומהיר. כבר ב- 2008חתמו ערי פורום ה- 15על אמנה .2020ממשלת ישראל קיבלה החלטה רק ב-2010. לצמצום פלטות גזי חממה ב- 20%עד לשנתלהשגת פעולה תכניות ובניית הבנ"ל ICLEI ארגון של יישום מתודולוגית על מבוססת האמנה הנצרכת אנרגיה הינו בערים שנעשו הסקרים פי על חממה גזי לפלטות המרכזי המרכיב היעד.

.(67%החלטת פורום ה- ,15לאמץ את התקן הישראלי 60%ל-) 85%בתל אביב יפו בבניינים, ביןלבניה ירוקה, כתנאי לקבלת היתרי בניה מהווה תקדים מרשים ליוזמות עירוניות המשפיעות על ייבנו הקרובות בשנים דיור יחידות שאלפי כ על מדובר בישראל. הבניה ושוק תחום האנרגיה לפחות כ- 20%אחוז מצריכת החשמל הממוצעת בישראל. עיריית תל אביב יפו באופן שיחסואימצה החל מ- 2011דרישות בניה ירוקה בבניה חדשה. נכון להיום נבנו כבר למעלה מ- 200מבנים - בתי ספר, גני ילדים ואולמות ספורט). 60מבני ציבור (מתוכם מעל על פי תקני הבניה הירוקהכמו כן, אושרו בתכניות בניין עיר הכוללות כ- 1מיליון מ"ר של מבני תעסוקה ומגורים שייבנו על פי תקן הבניה הירוקה. הערכת החיסכון לבניה יעילה אנרגטית זו היא של כ- 40מיליון קוט"ש לשנה. (50 kw) על מנת להמחיש, החיסכון המוזכר לעיל שקול לייצור חשמל של מערכות פוטוולטאיות

28מבני ציבור על כ- 500מבני ציבור בעיר. בעיר תל אביב יפו, הותקנו מערכות פוטוולטאיות עלבלבד נכון להיום.

נגיע לשם? מפת דרכים? אם לא נדע לאן הולכים, אי

רה ס ח לא ר ש י ב .םי ר ע לש ית ט ג ר נ א תו א מ צ ע תאר ק ל דב ל ב ן ו ש אר דעצ הו ו ה מ א פה, י ו בוט הז לכ

יה ג ר נ א רו צי י ו םי צ ו פ י ש – ים ב ו ש ח םי אשו נ י נ ש ב םי צ י ר מ תו םי י ל כ ל כ םי ל כ םי ר ס ח ו תי ת ל ש מ מ תוי נ י ד מ

י נ ש ה דצב ,לי ב ק מ ב ו תי ט ג ר נ א תו ל ע י י ת ה םי ל ל ו כ ה םי נ ב מ י צ ו פ י ש ל תי ת ל ש מ מ הכ י מ ת םו י כ ןיא .י מ ו ק מ

ים ר ע ה תו ים ב ש ד ח ת מ תו ר ו ק מ מ למ ש ח רו צ י י לש הי ג ו ס ה בי ב ס י ת י מ א חיש חל טרם ה בע, ט מ ה לש

שק מ ל ןוז ח – אל ר ש י ב ן מ ח פ תו ט י ל פ ספא" , יה ג ר נ א ל י ל אר שי ה םו ר ו פ ה לש ר ק ח מ יפ אל. על ר ש י ב

אז יש ים. ש ד ח ת מ תו ר ו ק מ מ הי ג ר נ א ה מ 80% ור צי י ל לא ר ש י ב לאי צ נ ט ו פ םי י ק ,"2040 נת ש ב הי ג ר נ א ה

“Hope is a verb with its shirtsleeves , מר ו א רוא די ו י ד ש יפ את, כ חד עם ז ות. י י מ י ט פו א ל םו ק מ

יה ג ר נ א ל י ל אר שי ה םו ר ו פ ה תי ז ח ת םנ מ א ,םי ל ש פ ו מ םי ל ו ו ר ש םע ועל פ איה וה ו ק ת .rolled up.”

י ד ר שמ לש כת ש מ ת מ הכ י מ ת ו םי ר ע ל תינ ב ו מ תי נ כ ת שו ר ד י לאי צ נ ט ו פ ה שו מ י מ א וה ו ק ת תר ר ו ע מ

ות: א ב ה תו ל ו ע פ ה תא ,י אד ו ו ל בו ר ק ,לו ל כ ל ר ט צ י םי ר ע ב תי ט ג ר נ א תו א מ צ ע םו ד י ק ל הו ו ת מ .הל ש מ מ

:יפו

-אביב

-לתל

מברלין

התייעלות אנרגטית:•

בתחום הבניה החדשה יש לאמץ את התקן הישראלי לבניה ירוקה ולהחמיר את הדרישו• שסטנדרט הבניה בעתיד, כאשר באופן הדרגתי מעת לעת. יש לשאוף למצב אידיאלי לכ

השוק ומדיניות הממשלה יבשילו, יכוון למבנים מאופסי אנרגיה. - עידוד שיפוץ ירוק של מבנים אשר יתבסס על סבסוד ממשלת• (retrot) םימייק םינבמ

בהקמת תחנות כח המכיר בזיקה הכלכלית שבין שיפוץ מאסות של מבנים לבין ביטול הצור אלו בימים כבר שמייצר 38 תמ"א במסגרת אנרגטי לשיפוץ התייחסות תידרש חדשות.

1כמויות אדירות של שיפוצי מבנים בישראל

(דוגמת חברת עזר• קידום ושיפור איכות שיפוץ מבנים הנעשים באמצעות תאגידים עירוניים, רכש ירוק וכד'2. ובצרון בתל אביב יפו) כולל יצירת תשתית להנגשת שיפוץ ברמת הדירה

(מאמרו של רוני דניאל)• יידוע הציבור על רמת הצריכה של דירתו באמצעות תו אנרגטי

יפו

אביב

תל

עיריית

של

"ירוק

שיפוץ

מדיניות

"בנושא

עבודה

ראה

1

ירוקה

לבניה

הישראלית

המועצה

של

"ירוק

לשיפוץ

מדרי

"ב

שמופיע

כפי

2



10

ייצור חשמל חסכוני וממקורות מתחדשי•

מקומיו• רשויות – (hot spots & green spots) ייצור ופוטנציאל אנרגיה צריכת מיפוי האפשריים המוקדים את לזהות מנת על בתחומן האנרגיה צריכת למיפוי לפעול צריכות להקמת מיקרו-תחנות כח. מידע פתוח זה במערכות GISיאפשר ליזמי ייצור אנרגיה לזהות

לייצר את הבסיס לשוק תחרותי בתחום ייצור אנרגיה מבוזר. הזדמנויות ובכ

•| קרור מי ים| גלים) השלב הב | מי תהום | רוח (סולארי בתחום זה יהיה בעריכת תכניות פעולה עירוניות לעידוד וקידום הנושא דוגמת ה- POLISייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים

– פריז, מלמו, ויטוריה, ליסבון, ליאון ומינכן 6ערים אירופאיות research programmeבו

יצרו תכניות עירוניות ו- 19פרוייקטי חלוץ בתחום האנרגיה הסולארית.

קו גנרצי• של בטכנולוגיה הפועלות מיקרו טורבינות התקנת - גז על כח תחנות מיקרו את הוכיחו אלו טכנולוגיות וחשמל). קור חום, (הפקת וטרי גנרציה וחשמל) חום (הפקת שתקטין באופן ניכר את עלויות האנרגיה לצרכנים ותצמצם יעילותן האנרגטית הגבוהה כ את הפגיעה בסביבה. כמו כן, היא תפחית את העומס על רשתות חלוקת החשמל ותקטין (שכן הפקת האנרגיה תתבצע במתקנים שבקרבת אזורי הביקוש .3פניות בהרחבתן את הצור

ראשונות של חברות ייצור אנרגיה החלו לפנות לעיריית תל אביב בנושא והדבר ייבחן ליישום במסגרת תכניות בניין עיר לשכונות חדשות כגון שדה דב ותא/ .3700לגבי מרקמים קיימים, ניתן ללמוד מהניסיון של העיר ירושלים, אשר בין השאר תפתח תחנת כח סולארית על גג

אצטדיון טדי אשר יספק את החשמל לצרכיו ולסביבתו.

ותחזוקה יצירה על מבוססים להיות הצלחתם, לצור חייבים, מעלה תוארו אשר המהלכים כל המועצה כגון נוספים עניין ובעלי מחקר גופי הפרטי, המגזר עם פעולה שיתופי של שוטפת הישראלית לבנייה ירוקה. ניצנים ראשונים לקידום תכנון ניהול אנרגיה מרחבי ניתן לראות כיום תכלול מתארית תכנית בארץ, לראשונה דב. בשדה חדשות עיר בניין תכניות קידום במסגרת

(התייעלות וייצור). אסטרטגיית אנרגיה כוללת

יה ה י י מ ו ק מ ה הי ג ר נ א ה רו צי י אשו נ תע נ ת ה ל םי ט ו שפ ה ו םי נ ו שא ר ה םי ד ע צ ה דח יל, א ב ק מ ב ,תאז םע דח י

-Global Power ו Veolia תמג ו ד הי ג רנ א י נ ר צי תו ר ב ח ןיב ,םי י ק תה םר טש , גש פ מ ל המר ו פ ט ל פ תי י נ ב

י חלו . טקי ו ר פ בי בס הל ו ע פ י פו תי ש תרי צ י ל י נ ו ר י עה לו ע פ תה ו ן ו נ כ תה םו ח תמ תו י מו ק מ תו י ו שר י ג י צ נ ל

(ראה מאמרו של יואב זרז משמעותי לנושא יכול להיות הקמת מרכז חדשנות דוגמת אדלסרהוףדוד, אדריכל העיר תל אביב יפו בחוברת זו) אשר חלקו הגדול מתרכז בתחום האנרגיה. מרכז מסוג "מקומות עבודה ירוקים". יחד חברות מגוונות וייצרו זה, בקנה מידה מתאים, יסייע לעיר למשועם זאת, לפני שרצים קדימה יש לציין כי הרשויות המקומיות בישראל צריכות להבין כי אין מנוס וחובה לייצר תפקיד חדש של מנהל אנרגיה עירוני, בדומה לנעשה ברוב הערים באירופה. הערים

יכולות לייצר את הפלטפורמה לשינוי, אבל הפלטפורמה הזו דורשת ניהול ומיקוד משאבים.

– שיפור החוסן לסיכום, חתירה לעצמאות אנרגטית טומנת בחובה יתרונות רבים לערים ותושביהן, התושבים ובעלי עסקים, תרומה לצמצום העירוני, פוטנציאל לחסכון כלכלי עבור הרשות המקומיתיוקר המחיה ושיפור התחרותיות של תל אביב יפו כעיר גלובלית. על פי המחקר של פורם האנרגיה

הפוטנציאל בישראל קיים. אז, למרות החסמים הרבים, כל שנשאר הוא....להפשיל שרוולים!

סולריים

פאנלים

חוות

2012ובר טקו א

,חממה

גזי

ות טי לפ

לנטול

ישראל

של

החשמל

משק

סבת ה

,2040בשנת

יה ג רנ אה

למשק

ון זח

,ישראל ב

ן מחפ

יטות לפ

אפס

3



11

2

ר

שימור בר קיימא

אדר' רינת מילוא-שטינלאוף

ירוק של מבנים לשימור זה העתיד של תחום הבניה הירוקה ושל תחום השימור. שיפו

אפשר לעשות זאת ברחבי העולם בכלל ובגרמניה בפרט מקדמים את הנושא במר . אי

גם בתל-אביב-יפו?

ירוק? למה שיפו

"בנייה ירוקה": באתר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה (ILGBC)מופיעה ההגדרה שלהלן למונח

הבנייה ואנרגיה. טבע משאבי של לאוויר וצריכה מזהמים בפליטות מרכזי מהווים גורם "מבנים

הירוקה מסייעת לצמצם את השפעת המבנים על הסביבה על ידי שימוש בידע ובטכנולוגיות, וזאת

ליצירת סביבה בנויה מקיימת העונה על צורכי הדור הנוכחי בלי לסכן את יכולות הדורות הבאים לספק את צורכיהם".

,UNEP ונתוני ירוקה לבנייה האמריקנית המועצה ירוקה, לבנייה העולמית המועצה נתוני לפי

האנרגיה מצריכת ל-30%-40% העולמית, הגלם חומרי מצריכת ל40%-50% אחראיים מבנים

העולמית, לכ- 55%מייצור הפסולת העולמית ולכ- 30%מפליטות גזי החממה. המספרים מלמדים

על הנזק הסביבתי הרב שגורם עולם הבנייה, ומחזקים את ההכרה שצמצום הנזק הסביבתי יתבצע

- להתייחס למאגר המבנים הקיימים כאל משאב על ידי צמצום כמות הבנייה החדשה. הווה אומר

- לנצל מחדש את אלה הקיימים ועל ידי ולייצר מבנים חדשים מלאכותי עולמי, ובמקום להמשי

למזער את הפגיעה המתמשכת בכדור הארץ. כ

נושא הכדאיות של בנייה חדשה לעומת שימוש במבנים קיימים נבדק באופן מדעי על ידי

- הגוף שאחראי למחקר וליישום בנייה ירוקה וקיימות במבנים Preservation Green Lab -ה

- שהוא הגוף האמון על השימור National Trust for Historic Preservation -ה תרגסמב רומישל

בארצות הברית. המעבדה, בשיתוף גופי מחקר נוספים, פרסמה ב- 2011מחקר שכותרתו:

The greenest building: Quantifying the environmental value of building reuse

המחקר מציג ניתוח מקיף ועדכני באשר לפוטנציאל הפחתת הפגיעה הסביבתית הגלום בשימוש

מחדש במבנים. המחקר בוחן מחזור מבנים ושיפוצם בבנייה ירוקה, ומשווה בין היעילות האנרגטית

שלהם לבין בניית מבנים חדשים.

מסקנות המחקר היו ברורות. פעולה מקיימת וירוקה היא שמקדמת יעילות אנרגטית המתקיימת (בהיבטים של חומר, - גם אם היא נתפסת כירוקה הודות לשיפוץ מבנה קיים, ולא בנייה חדשה

עולם התמקד כה שעד מאחר דר פורצת זו מסקנה וכו'). לסביבה המתייחס תכנון טכנולוגיה,

הבנייה הירוקה בבנייה חדשה, ולא הקדיש תשומת לב רבה לתחום השיפוץ של מבנים קיימים.

למרות זאת, בניינים ממשיכים להיהרס ותחתם קמים בנינים חדשים, נוצרת פסולת בניין נוספת,

יורדת לטמיון האנרגיה הגלומה בחומר הבניין הקיים, ומשאבים רבים מתכלים.

של מבנים קיימים? ניתן לעודד ולקדם את תחום השיפו נשאלת השאלה: אי



12

למה שימור?

הביאנלה במסגרת ההולנדי הביתן אוצר היה (Koolhaas) סאהלוק רם והתיאורטיקן האדריכל

לאדריכלות של ונציה, .2010הוא בחר למקד את תשומת הלב העולמית לתופעה הולכת וגדלה

את המבקר מאמר פרסם Cronocaos שנקראה: התערוכה במסגרת השימור. – העולם ברחבי

במהירות את הפלנטה כמדומה שמשנים הענקיים, הפיתוח גלי כתב: "בתו וכ השימור, עולם

גוברת והולכת, משולבת טרנספורמציה מסוג אחר: אזור העולם, המוכרז כבלתי ניתן לשינוי על ידי (כ- 12אחוז) נמצא עכשיו מחוץ משטרי שימור שונים, גדל במידה עצומה. פלח נרחב של העולם

עליהם להשפיע יכולים שאיננו טיבם, על עמדנו שלא שאיננו מכירים, כפוף למשטרים לתחום,

כל שלו. כ דשה ח ה הי ר פמי אה םע ות שע ל הצו ר אוה ודע ממש מה י וניא רו מי שה [...]

ום חתב ןיי נע רסו חו הירו אי ת רדעי ה ,הנ של הנ שמ הלו ע רו מי שה לש תו ב י שחה םלו ס ש

בין דשה ח יוו ת יטת של קו קז םלו עה...הנכסה תא ירים בגמ הרו אכל קחו ר מה הזה

(Koolhaas, R. Cronocaos. 2010). "...חו תי פל רו מי ש

דת מ ו ע אל ום י כ רו מ י ש ה םו ח ת י ר ו ח א מ ש ו בר הוא ור מ י ש ה ידי ב רב צנ ש חו כ ה ש ן עו ט סא ה ל ו ק

ר ב ח ל ן תי נ ש איה ר זה מ א מ לש ית ז כ ר מ ה הנ ע ט ה .הע פ ו ת ה תו ב ח ר ת ה תא יק ד צ ת ש הק צ ו מ הי ר ו א ת

י ט ר ו א י ת ה דצה תא קז ח ל י ו ש ע הז רו ב י ח .קו ר י ה רו מ י ש ה תו ע צ מ א ב רו מ י ש ה םל ו ע ו תו מ י י ק ה םל ו ע ןיב

ול כ י רו ב י ח ה הש ע מ ל .לל כ ב תו מ י י ק ה םו ח ת תאו רט פ ב םי ק ו ר י םי צ ו פ י ש םד ק ל ,רו מ י ש ה םו ח ת לש

ור ז ח מ ל לי ע י ו יקו ח ןונ ג נ מ םג היא ור מ י ש ל םי נ ב מ לע זה ר כ ה ש תו ע ד ו מ תר י צ י יד י על ות ש ע י ה ל

ות נ ק תה ,םי נ ק תה לכ פ , נה. לה ב מ לש ו ת ר י מ ש בי י ח ל לו כ י ש רח י א ר ו ט ו ט ט ס ןונ ג נ מ דוע ים. אין נ ב מ

זה ר כ ה ה .הי ר פ י ר פ ב הי י נ ב ל םי ק נ ע מ ב הל כ ו 38 שה, החל בתמ"א ד ח הי י נ ב םי ד ד ו ע מ לא ר ש י ב םי ק ו ח ה ו

ית ט ג ר נ א תו ל ע י י ת ה י כ י ל ה תל ו ,שד ח מ שו מ י ש ל םי נ י מ ז םי נ ב מ לש י אל מ תר י צ י תר ש פ א מ רו מ י ש ה לע

ית ב ל רו מ י ש ה הופ בכ הם. ל ש רו מ י ש ה י כ י ל ה תב רתו י ב טו ש פ ן פ ו א ב םי ב ל ו ש מ תו י ה ל םי ל ו כ י ש

ים. מ י י ק םי נ ב מ ב שד ח מ שו מ י ש ל ו קו ר י ה ו פ י ש ה םו ח ת ל לו ד י ג

ברלין

,אדלרסהוף

,מבקרים

מרכז

לשימור

מבנה



13

למה שימור הוא בר-קיימא?

ששימור מבנים מאפשר הגדלת מלאי המבנים שיכולים לעבור שדרוג אנרגטי, המחקר מעבר לכ

קשה הייתה א השימור, בתחום שעוסק מי לכל ברורה הייתה אשר סוגיה מציף האמריקאי

– מבנים לשימור הם מבנים ברי-קיימא מעצם הווייתם. להוכחה והנמקה עד כה

תוו : סביבה, חברה וכלכלה. בחינת אופן ההתמודדות של הקיימות מתבססת על שלושה עמודי

שימור מבנים עם כל אחד מהמרכיבים מוכיחה כי לא זו בלבד ששימור מבנים עונה על שלושת

תחום מימוש לצור הקיימות של הדוקטרינות שלוש בין המחבר מרכיב מהווה גם הוא אלה,

השיפוץ הירוק של מבנים קיימים.

למה ברלין?

וחלק מהתרבות חלק הם עירוני מרקם ושימור מבנים שימור מזמן. כבר זה את הבינו בברלין

עז לשמר את מה משימור ההיסטוריה. בעקבות ההרס הרב שידעה גרמניה בהיסטוריה, נוצר צור

שנותר ולאחות את הקרעים ע"י בניה חדשה. י כ י ל התב הוו למ םילי גר םי נ במ םע ין בו רו מי של םי נ במ םע בין – ימים י ק םינבמ לש יקום ש י ל הת לכ

ונה. בנו תי תו כ י א תו ל כ י ר ד א ,Best practice architecture-ב קו סעל ןו צר וט מתו שפ תי טג רנ א תו ל עי י תה

חממה גזי פליטות הפחתת ליעדי הנוגעות האירופאי של האיחוד לדירקטיבות מחויבת גרמניה

יעד שאפתני היא אימצה בין מדינות אירופה, ולהוביל להצטיין בעקבות הרצון ולבנייה ירוקה.

.2050אחד 80-95%מפליטות גזי החממה עד יותר מהיעד הכלל אירופאי המכוון להפחתה של

הכלים המרכזיים המשמשים למטרה זאת הוא שיפוץ מבנים קיימים. תקן ה- EnEvהוא תקן מחייב

הן לבנייה חדשה והן לשיפוץ מבנים.

מתוקף היותם מבנים מיוחדים הם כמובן שמבנים לשימור נופלים בקטגוריה של מבנים לשיפוץ אנתונים לסמכות כפולה הן של הגופים הירוקים והן של הגופים המשמרים.

גמישות מחשבתית ותכנונית רבה נדרשת מכל הצדדים על מנת להגיע לתוצר הרצוי. כל מקרה

נבחן לגופו, ואישורים לחרוג מרמת השימור או מרמת ההתייעלות האנרגטית אפשריים. גמישות

היא ניתנת להבנה על רקע זאת מפתיעה ביותר נוכח האופי הקפדני המאפיין את הגרמנים, א

הניסיון בפועל המאפשר צבירת ידע ומחקר. גמישות אפשרית כאשר יש הבנה לגבי האספקטים

עליהם מוותרים לטובת אחרים אשר מרוויחים.

טרמית

הדמיה

.ברלין

,מונטסורי

ספר

בית

"WeißeStadt".ברלין

של

הלבנה

העיר



14

חם ת מ ה .תינ ו נ כת תו שי מ ג ב שו מ י ש תו וק ר י רו מ י ש ל תנ י ו צ מ אמג ו ד הו ו ה מ ן י ל ר ב לש נה ב ל ה רי ע ה

בה ח ר ה האר) .הנ ר ב די ר פ נ י ו םי ל כ י ר ד אה דר ש מ י"ע םקו ש תי מ ל ו ע תשר ו מ ר ת א כ ו"קסנ ו א י"ע ז ר כ ו ה ש

ית ט ג ר נ א תו ל ע י י ת ה לל ו כ ה רו מ י ש י ל ה ת ו ר ב ע םח ת מ ב םי נ י י נ ב ה .(ן י ל ר ב לש נה ב ל ה רי ע ה רת א על

ללא א י, ז כ ר מ ה םו מ י ח ה תכ ר ע מ תפ ל ח ה ,תו ג ג ה םו ט י א ,תו ס פ ר מ תר י ג ס ,תו ת ל ד ו תונ ו ל ח דו ד י ב –

ום ק י ש ה י ל ה ת ב ףי ע ס לכ ות. ת י ז ח ה תו י צ ר ו פ ו ר פ ב עו ג פ ל אל תנמ על ית נ ו צ י ח דו ד י ב תב כ ש תפ ס ו ת

יל היה ב ו מ ה וקה ר ש א כ .קו ר י ה ער מה ה יד א מ ו י ר ו מ י ש ה ער – מחד מה ה ים ט ר ד נ ט ס ינש י"פע ן ח ב נ ים פ ס ו נ םי נ ב מ ל תו אמ ג ו ד .הנ ב מ ה י כ ר ע ב תי ל מ י נ י מ העי ג פ תו ית ב ר מ תי ט ג ר נ א תו ל ע י י ת ה ל עי ג ה ל

של ו ר מ אמ האר) Adlersohf םח ת מ ,Siedlung Schillerpark חם ת מ ןה ים מ ו ד םי כ י ל ה ת ו ר ב ע ש

.Pankow עב ו ר ב יר ו סטנ ו מ רפ ית ס ב ו (ןנ ו ר ליא של ו ר מ א מ האר) Bremer Hohe םח ת מ ,(דו ואב ד י

י ה ו ז .ר ק ח מ ה י ל ה ת ב ר פ ס ה תיב י ד י מ ל ת בו ל י ש תו וק ר י םו ק י ש ר ב ע ש רו מ י ש ל הנ ב מ אוה ן ו ר ח אה

שר א כל י ר ד אה י"ע גם אלא ים ד י מ ל תה י"ע רק לא יה, י נ ב ה י ל ה ת ב י ר ק ח מ י ל ה ת בו ל י ש ל המג ו ד

נה. ב מ ב לו פ י ט ה מש ה ל תו נ ק ס מ לב ק ל ו םי נ ו ת נ קי פ ה ל , יפו ש ה תו א צ ו ת תא רו ק ח ל י ש מ מ

?יפו

-אביב

-בתל

קיימא

-בר

שימור

למה

בעלי או לשימור מוגדרים מבנים כ-8,400 מתוכם קיימים. מבנים כ-45,000 יש יפו בתל-אביב תמריצים לשיקום. מכאן, שפוטנציאל השימוש מחדש וההתייעלות האנרגטית של מבנים קיימים

המבנים בעיר. רוב המבנים הללו מצויים בסמכותה של מחלקת שימור מבנים עומד על כ- 20%מס

של עיריית תל-אביב-יפו.

לרשותה של מחלקת שימור מבנים של עיריית תל-אביב מנגנונים רבים ומגוונים אשר נועדו לקדם

את המימוש והיישום של תהליכי השימור בפועל: תמריצים פיזיים, מעניקים והלוואות, קרנות סיוע,

מנגנוני ביצוע וכו'. מנגנונים אלו דומים למנגנונים הקיימים בעולם, אשר נועדו לעודד בנייה ירוקה

ושיפוץ ירוק. במקרה של תל-אביב-יפו אפשר ליישם אותם גם על שיפוץ ירוק של מבנים לשימור,

המקובלים מסמכי המדיניות והתהליכים לתו סעיפי הבנייה הירוקה כמובן לאחר הטמעת זאת במחלקת השימור.

אנגלהרט

יעל

:צילום

.אדריכלים

מסר

יואב

:תכנון

.ת״א

,13מזא״ה

,״בלפור״

ספר

בית



15

סיכום

בנייה חדשה לעומת קיימים ובשדרוגם מבחינה אנרגטית מבנים הסביבתית שבשיפוץ הכדאיות

לקדמה. הכלי האידיאלי למימוש ולקידום שיפוץ מבנים היא עובדה מוכחת, ויש למצוא את הדר

דיים ומפותחים מתקדמים השימור עולם בידי הנתונים האמצעים השימור. מנגנון הוא קיימים

להתמודד עם סעיפים נוספים שיאפשרו התייעלות אנרגטית. עיריית תל-אביב-יפו יכולה להיות

השימור במנגנון שימוש ידי על בארץ, המקומיות הרשויות לשאר דוגמה ולהוות דר פורצת

התייעלות אנרגטית של מבנים. המפותח שלה ויישומו על שיעור ניכר מבנייני העיר לצור

ההכרה במחלקת השימור של עיריית תל-אביב-יפו נעשים מאמצים רבים לקדם את התחום מתו

כוונה לעמוד בהתחייבויותיה של העירייה להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת בחשיבותו, ומתו

חתימתה על אמנת פורום ה- .15מאמצים אלו כוללים תהליכים להטמעת עקרונות הבנייה הירוקה

לעומק, הנושא לבחינת פיילוט שיהוו פרויקטים קידום השימור, מחלקת של ובהנחיות בנהלים

קידום סדנת עבודה בתחום ופרסום מאמרים והרצאות בנושא בארץ ובעולם. עם זאת יש לשים

– על מנת - התחום החברתי והכלכלי דגש רב יותר ולקדם גם את שאר האספקטים של הקיימות

שמבנים לשימור אכן יהיו ברי-קיימא.

תהליכים אלו חייבים להתמודד עם הקונפליקטים בין תחום השימור לבין תחום הבנייה הירוקה

- הן מבחינת השימור הן מבחינת הבנייה כדי לאפשר מימוש שימור בפועל, גם אם מדובר בפשרות

- הן של תחום הבנייה הירוקה הן של תחום הירוקה. שיפוץ ירוק של מבנים לשימור הוא העתיד

השימור. ברחבי העולם כבר הבינו זאת ועמלים לקידום הנושא במרץ. עכשיו הגיע תורנו.

מברלין לתל-אביב-יפו:

שיפוץ מבנה קיים במקום הריסה ובנייה מחדש הוא פעולה ברת קיימא במהות שיש לעודד•

ככל הניתן.

מומלץ להשתמש בפעולת ההכרזה על מבנים לשימור בין אם בתוכנית סטטוטורית או ברשימ•

מבנים עירונית כמנגנון לקידום ולמימוש שיפוץ ירוק והתייעלות אנרגטית של מבנים קיימים.

תהליכי שימור או שיפוץ של מבנים קיימים צריכים לכלול הנחיות התייעלות אנרגטית ובניי•

ירוקה כחלק אינטגראלי מהנחיות השימור. הנחיות הבניה הירוקה צריכות לספק מגוון אפשרויות

שרמת השימור לא תיפגע. לבחירה כ

השימור של מבנים על מנת להשיג שיפו• נדרשת מידה של גמישות תכנונית וביצועית בתהלי

ירוק ובר קיימא. יש לשאוף לגיבוש שיטת הערכה שתכלול הגדרה של מערכת פרמטרים תומכת

החלטות אשר תסייע למצוא את האיזון הנכון, בכל מקרה לגופו, בין שיקולים של התייעלות אנרגטית לבין שיקולים הקשורים לערכי השימור של המבנה ותאפשר הטמעת תהליכי התייעלות

ללא פגיעה בערכי שימור.

י• סי סב הנבה תרי צי ל םי נ במ רו מי שב םי ק סו עה םי י נ ו צ י חהו םי י נ ו ר י עה עו צ ק מ ה י שנ א תרשכ ה תשר ד נ

וקה. ר י ה הי י נ ב ה תו נ ו ר ק ע לש

גר• ס מ ב ו םי י נ ו ר י עה ו פי שה י רתי ה תרג ס מ ב תי טג רנ א תו ל עי י תהו הקו ר י הי נ ב תו י חנ ה בל של ומל מ

ו). מו צ י עב אצמ נ ה י ל הת) .רי עב םי נ במ יפו ש לע ן ו מאה ינו רי ע ףו ג כ ן ו ר צי בו הרז ע לש ודתה בע

יש למצוא דרכים לתמרץ שיפוץ ושימור ירוק והתייעלות אנרגטית של מבנים קיימים. כגון, זירו•

הליכי רישוי, תמריצים, הלוואות או מענקים כגון המענקים הניתנים למבנים לשימור.



16

"WeißeStadt",ןילרב לש הנבלה ריעה

רקע כללי:

מבלוקים ומורכב שבברלין Reinickendorf עבורב ממוקם ברלין של הלבנה העיר מתחם 3-5קומות. רוב המבנים המחולקים למקבצים של מבני חומה התוחמים גינות, בגובה של 1929-1931ותוכנן משמשים למגורים עם מסחר חלקי בקומת הקרקע. המתחם נבנה בשניםרודולף אוטו ארנס, ברונו בונינג, ויליהם ואגנר, מרטין ע"י האדריכלים: הבינלאומי בסגנון

סאלויסברג ורודולוף לסר. המתחם הוכרז ע"י אונסק"ו ב- 2008כאתר מורשת עולמית.היבט תכנוני:

ות ל כ י ר ד אל אמגו ד .(םורד ןו פצ) ציר מרכזי ור אל ו תו פתו שמ תו רצח בי בס םי נ במ לש כת ר עמ יים. קפו א םי טנ מל אב שו מי שו תו י טו שי ק רדעה ,תוי לאנו י צקנו פ תו ל כ י ר ד אב תאטב תמ ה תי נ ר ד ו מיה י חמצה .םי נ במה ירי י ד לכל תו חו תפו תוי רו בי צ תו רצחה םוי ה ,רזע קשמכ ו שמש תו רצחה רבעבוכננו ת תורי דה .הנשה לכ ות י נ ו עבצו תו ק ו ר י וי הי תו נ י ג ה ש כ י מו ק מה םי ל ק אל םאתה ב הל תשנ

וד. עו ,םי מח םימ ,חצ ויר א ,יזכרמ םו מי ח םירי י דל ו ק פי סו ,הפו ק תל י נ כ פהמו הו בג הינב טרד נ טסב

היבט שימורי:

1987ע"י משרד ברנה אדריכלים בתיאום עם מחלקת השימור של המתחם שוקם במלואו בברלין. שימור כל חזיתות המבנים ומערכת חדרי המדרגות נעשה בהתאם למקור, כולל שימוש

בחומרי גמר תואמים ובגוונים המקוריים.היבט חברתי:

"אוטופיה חברתית בבלוקים ומלט", זהו פרויקט מגורים סוציאלי שנבנה במקור אחרי מלחמת 1,286 העולם הראשונה. הקרקע נרכשה ע"י מחוז ברלין, ומומן ע"י מס ייעודי. הפרויקט כולל 50מ"ר ליחידה, ופונקציות משותפות: תחנת כוח, גני ילדים, יחידות דיור בשטח ממוצע של ,GSU תרבח לש תיטרפ תולעבב הנבמה םויה .תויונחו תחקרמ יתב ,תואפרמ ,הסיבכ ירדח- שכר הדירה יכול (מדיניות השכרה בהתאם לדיור ציבורי בגרמניה והדירות הן להשכרה

.ניהול

חברת

י

"ע

מנוהל

המתחם

.(20% –מ

יותר

ולא

שנים

15 –ל

אחת

לעלות

היבט ירוק:

3קומות מגורים תחומות בין קומת מסד וקומת גג, אשר אינן משמשות למגורים מאפשרות בידוד נכון של דירות המגורים. שימור המבנה נעשה בהתאם לחומרי הגמר המקוריים; מערכת טיח וצבע על בסיס סיד שמאפשרת אידוי מהיר של רטיבות ולחות; חלונות, דלתות ותריסים אנרגטית; והתייעלות טרמי בידוד לאפשר כדי מבודדת זכוכית עם מעץ עשויים נגללים סגירת מרפסות בגוש אחורי של המבנה נעשתה בשילוב בידוד; התייעלות מערכת החימום

המרכזי הקיימת מאז הקמת המתחם.

השוואה לעיר הלבנה של תל-אביב:

הקשר הבנת לצור תל-אביב של זו לבין ברלין של הלבנה העיר בין להשוות 10מהעיר ניתן 1400דונם כלומר פי והפרופורציות. הגודל של העיר הלבנה של תל אביב הואברלין. טיפולוגית הבניה שונה מאחר ובתל אביב כל מבנה עומד כמבנן יחיד הלבנה של במגרש וזאת בכדי לאפשר אוויר ואור למרבית הדירות ואילו בעיר הלבנה של ברלין המבנים

טוריים ולהם קיר משותף.

מבחינה גאוגרפית ונדל"נית רובע רינקנדורף הוא בפאתי ברלין ואינו רובע נחשק במיוחד שהיא אביב תל של הלבנה העיר לעומת בלב ליבה של העיר. כלומר העיר הלבנה של

תל אביב.ברלין אינה נתונה ללחצי הנדל"ן להם נתונה



17

ברלין

,אדלרסהוף

לפארק

הכניסה

3

ר

ות נ ש ד ח ו הי ג ו ל ו נ כ ט קר א פ - - וף ה ס ר ל ד א

וף ה ס ר ל ד א עדמ קר א פ ב תו נ ש ד ח ו – ות מי י ק רו מ י ש

אדר׳ יואב דוד

ביקור בפארק הטכנולוגיה והמדע הגדול בגרמניה, המייצג התחדשות עירונית במתחם שמירה היסטורי בן למעלה ממאה שנה. דוגמא לתכנון מוקד מחקר ופיתוח חדשני תו

וכבוד למורשת הבנויה, ערכי הטבע, ועקרונות הקיימות.

פארק הטכנולוגיה אדלרסהוף ADLERSHOFהתפתח באזור שהיה בעבר שדה התעופה הראשון של

גרמניה אשר הווה מוקד למחקר וניסיונות מדעיים חלוציים בתחום התעופה.

במתחם שהוקמו לשימור ומבנים טבע אזורי פתוחים, שטחים כולל קמ"ר) 4.2) הגדול המרחב

בראשית המאה שעברה. המבנים ההיסטוריים מייצגים מורשת אדריכלית של התקופה המודרנית;

יסוד לאבני שהיו ובטחון אקדמיה צבא, תקשורת, מבני מדעי, ופיתוח מחקר מבני המבנים בין

בהתחדשות הפארק.

בביקור המשלחת מתל-אביב יפו בפארק אדלרסהוף נחשף בפנינו מתחם ייחודי של התחדשות

מרתקת דוגמא מהווה בברלין הפארק מגובשת. אסטרטגית בראיה ומנוהלת יזומה מתוכננת,

השנים, תו של יישום אפשרויות הפיתוח של אתרים היסטוריים שנזנחו וירדו מגדולתם במש

-הן באפיון ייחודו התפקודי של המקום והן בחידוש הפעילות במבנים הישענות על מורשת עבר

הסבת ייעודם והתאמתם לצרכי המקום. לשימור- תו

התכנית הראשית של המתחם קבעה עירוב שימושים המשלב בניה קיימת וחדשה, מוסדות מחקר,

התכנסות

רחבות

,רחובות

פיתוח

כולל

המתחם

של

הציבורי

המרחב

.ומגורים

תעסוקה

,אקדמיה

ושמירה על ערכי הטבע במקום. בדומה לגישה תכנונית זו בברלין, מקודמים בעיר תל אביב יפו

בשנים האחרונות מתחמים עירוניים, כחלק מהמרחב העירוני, המייצרים מוקדי פעילות, תעסוקה,

"התחנה" במנשיה, מתחם מגורים ובילוי בהתבסס על בניה היסטורית ומבנים לשימור, כגון מתחם

"שרונה" בדרום הקריה ואזור יריד המזרח.



18

פיתוח עקרונות על שומר בעיר אלה אזורים בפיתוח מרכזי מוטיב לברלין, בדומה אביב, בתל

שילוב טבע עירוני. מרחב ציבורי איכותי, קישוריות נוחה לכל חלקי העיר ולשכונות הסמוכות, תו

התמקדות בהקמת מוסדות לימוד ומחקר, משיכת תעסוקה בדגש על טכנולוגיה וחדשנות וכן עידוד

– הם מן האתגרים העכשוויים של תל-אביב-יפו. חברות סטארט-אפ

הפארק

התחדשות

והביטחון התעשייה גופי של פעילותם בתום ה-90, שנות בתחילת אדלרסהוף: לפארק בחזרה

שפעלו במתחם ועם התרוקנות המתחם, החל תכנון המקום כמרחב להתחדשות במטרה להקים את

פארק המדע והטכנולוגיה הגדול והמוביל בגרמניה. דגש הושם על החזרת חברות מחקר ופיתוח

( ,AEGסימנס ועוד), שילוב אקדמיה מכוני-מחקר וערוב שימושים מושכל שיאפשר ליצור גדולות

מוקד תעסוקה ומשיכה בינלאומית ליוזמות מחקר ופיתוח, חדשנות, חברות וטכנולוגיה.

שימור/בניה חדשה; תכנון מוטה קיימות ובניה ירוקה

תכנון חזון הפארק ותכנית המתאר לבינוי ולפיתוח, קבעו שילוב מבנים הסטוריים ושיקומם תו

ציבורי

מרחב

ופיתוח

החברות

של

וליווי

עזרה

על

בדגש

,ובינוניות

קטנות

לחברות

חדשים

מבנים

נגיש ומזמין.

הפיתוח את לאפשר כדי וטופלו נבדקו במקום שנותרה מזוהמת וקרקע שנזנחו תעשיה אזורי

המשלב שימור וניצול המבנים ההיסטוריים כחלק ממיתוג הפארק ושמירה על אופיו של המקום.

האזורים אשר שימשו בעבר את הצבא פונו והפכו להיות ליבה של טבע עירוני שנועד לתת מענה

ל- 15,000מועסקים וכן לספק פארק טבעי לאזורי המגורים המתפתחים סביבו.

בסטנדרטים הירוקה הבניה עקרונות פי על נעשית מ"ר 170,000 של בהיקף החדשה הבניה

גבוהים, במטרה להציג מצוינות בשימוש בטכנולוגיות בניה וחסכון באנרגיה. חלק ממבני המחקר

משמשים כמעבדה לפיתוח של טכנולוגיות בניה וחומרי גמר חדשניים שהומצאו במכוני המחקר.מבנים חדשים מתאפיינים בתכנון מעטפת ומערכות חוסכות אנרגיה: בידוד, שימוש בפילם פוטו-

וולטאי, גגות ירוקים, אלמנטים סולאריים, מערכות קירור-חימום חסכניות וכד'.

תכנון הפיתוח הכולל של אדלרסהוף התייחס לסוגיות שמירה על הסביבה, אשר הציג פתרונות

לניהול מי נגר, השהייה והחדרה של מי גשמים. כל בנין חדש חויב להציג פתרון שמירה על מי

ברלין

,אדלרסהוף

בפארק

ירוקה

חדשה

בניה



19

הקפדה על פיתוח עם מפלסים שמבטיחים משקעים בשטחו, כאשר המרחב הציבורי מבוצע תו

החזרת המים למעגל האקולוגי של המקום וחסכון בהוצאות אנרגיה.

למרות הצפי לגידול עתידי של צריכת האנרגיה הנוכחית (GWh/a 380)למתחם, עד להכפלתו לפי

"אסטרטגיית 30%בצריכת אנרגיה עפ"י תכנית – הוחלט להציב יעד לצמצום הערכות היועצים

."2020 אנרגיה לאדלרסהוף ברלין

גם במבנים לשימור נעשה איזון בין ערכי השימור לבין יעדי ההתייעלות האנרגטית. המבנה המרכזי

בית עבודה, חדרי תצוגה, חדרי הכולל מפגשים ליצירת כמוקד עוצב – לשימור מבנה שהוא

היום שימושי בין איזון נוצר זו בדר הציבורית. ברחבה תרבות ומופעי התכנסות ושטחי קפה

תרבות מפעילויות ליהנות המגיעים המתחם מבקרי לבין במקום, המועסקים של האינטנסיביים

ובילוי בשעות הפנאי.

:הפארק

של

המרכזי

והנהול

התכנון

– באמצעות תכנית מתאר לפיתוח 1991הוחלט ע"י ממשלת ברלין לקדם תכנון כולל לאזור בשנת

פארק מדע ומחקר הכולל שימושי תעסוקה, מחקר ומגורים. ן ו מ י מ ל ר ב ע מ .€ ן ו י ל י מ 500 של קף י ה ב תו י ר ו ב י צ תו ע ק ש ה ו ב צ ק ו ת ו GMBH תל ה נ מ הר ב ח התנ ו מ

חת ל צ ה ב בו ש ח בי כ ר מ ו י ה ש תו ד י ד מ לו ה י נ תו מ י ש מ ו םי ד ע י בי צ ה י ג ט ר ט ס אה ן ו נ כ ת ה ,י ת ו ע מ ש מ ה

וח ת י פ ל תו ד ו ב ע ו ל ח ה ,ןכמ ר ח א ל .הש ד ח הי נ ב ל םי ר ו ז א ו רו מ י ש ל םי נ ב מ ו ע ב ק נ , שמ ה ב .טקי ו ר פ ה

חם. ת מ ה בל בע ב ט ה י ד ק ו מ ן ו נ כתו עק ר ק ימו הי ז ב לו פ י ט תו ד ו ב ע ל לי ב ק מ ב י ר ו ב י צ ה בח ר מ ה ו תו י ת ש ת ה

הניהול העסקי של הפארק כלל לווי ויעוץ לחברות שהשתקעו במקום, וריכוז הנתונים העסקיים

בניהול היתר בין עוסקת הפארק של הניהול חברת המסחריות. לחברות אקדמיה בין והקשרים

מעקב וניטור קבוע של ההיבטים הכלכליים עסקיים של החברות וקידום עסקי של הפארק, תו

האינטרסים המשותפים של החברות ומוסדות המחקר והלימוד.

– 10השנים האחרונות עלה שיעור ההשקעות הפרטיות במתחם לכ- 70%ובהתאמה במש

.(2013 19%בשנת (ירידה של מצטמצם הסבסוד וההשקעות הציבוריות

עבודת יח"צנות וקשרי חוץ, המנוהלת ע"י החברה המנהלת, עסקה גם בפניה לחברות בינלאומית

הפארק במחקר. פעולה ושיתופי בתעסוקה חוץ חברות שילוב תו המתחם לגידול שהביאו

כמוקד ואדלרסהוף ברלין את שיחזקו בינלאומיים פעולה לשיתופי פלטפורמה יצר הטכנולוגי

חדשנות והתמודדות עם אתגרי העתיד.

ל- 20,000 המתחם אוכלוסיית להגדלת יעדים נקבעו (2020 (שנת בעתיד הפארק ניהול 3,500תושבים באזורי המגורים בחזון מועסקים, 10,000סטודנטים, גידול ל- 1,200חברות וכן תוספת של

החדשים הסמוכים לפארק הטבע המרכזי.

אדלרסהוף

בפארק

לשימור

מבנה



20

האתגרים של תל-אביב-יפו:

התכנון האורבני הכולל ותפיסת הפיתוח הייחודית של הפארק, המדגישה את שילוב המורשת

מוביל, מהווים דוגמא לגישה תכנונית- הבנויה יחד עם תפיסת הקיימות והחדשנות כער

ניהולית של מתחמים ואתרים בהם נדרשת תל אביב להתמודד עם אתגרים דומים.

אדריכלות

מורשת

בהגדרת

היו

יפו

-אביב

-לתל

ודמיון

ענין

ראינו

בהם

אשר

המרכזיים

הנושאים

אתרים של התחדשות ת"א-יפו קידמה זו לתפיסה בדומה להתחדשות. וכלי כמנוף היסטורית

שנבנתה הטמפלרית, המושבה מבני של שימור המשלב אתר – שרונה" "פארק ובהם שונים,

(מעל בסוף המאה ה- 19ע"י מתיישבים גרמניים, והפכה להיות ליבתו של אזור תעסוקה ומגורים

500,000מ"ר בניה חדשה) במרכז העיר.

"התחנה" בדרום ת"א ניצל את מבני תחנת הרכבת העותומאנית ואת מבני התעשייה גם מתחם

(וילנד) כבסיס לפיתוח אתר היסטורי פתוח לציבור. הטמפלרית

בשני אתרים אלה עדיין לא ניתן מענה מבטיח לשילוב מאוזן בין צרכים מסחריים ותפקוד כלכלי

מניב ורק עם השלמת הפיתוח החדש והבניה המקודמת בשולי המתחמים ניתן יהיה לראות את פרותיו של שילוב בין שימור לבין פיתוח חדש הנשען עליו.

שיווק ואסטרטגיות בסבסוד הגדולות וההשקעות המתחם של המיתוג העסקי, הניהול כי נראה

הינם כלים חיוניים להבטחת הצלחותיהם של המתחמים.

י ב ל ש ב םי א צ מ נ הי ו נ בה תשר ו מ ה לו צי נ ו רו מי ש תו חב ר נ חו ת י פ םי ל ל ו כ ה א"תב ים פ סו נ םי מ ח ת מ

ה- 30 ות נ שב םי י ק ת ה ובש ום ק מ – ת"א נמל ל ו מ סב ,"חר ז מ ה די רי " ור ז א םהי נ י ב .םי נ ו ש ן ו נ כ ת

י ר ש ק ב ו י הש תו ב ר תו נ י ד מ לש םי ג צי י מ םי נ ב מ ו נ בנ וב י ו מו אלנ י ב די רי ( רא י ב טי ר ב ה טד נ מ ה תפו ק ת )

ולל כ ה לו ע פ ת ו ג ו ת י מ ל ןו ז ח שב ג ת מ ו השד ח תי נ כ ת תמד ו ק מ רו ז א ב .תי טי ר ב ה הכ ל מ מ ה םע חר ס

שפ נמל ו ה לא תו ס חי י ת ה ו תי ת ר י צ י הכ א ל מ ו הי י שע ת בו לי ש ,םק ר מ ה ו םי נ ב מ ה רו מ י של תו ס חי י ת ה

ום. ק מ ל םי ד חו י מ ה עב ט ה י כ רע לע ן ו ק רי ה

ית ל כ ל כ הח ל צ ה חי ט ב ה ל מ"ע שר ד נ םי מ י א ת מ םי ל ה ק תכ י ש מ ו דו ק פ ת ל םי ד ע י תרד ג ה ו י ז כ רמ לו הי נ

י ר ו ט סי ה ה ר"עמה ור ז אמ לחה יר, ע ב םי נ ו ש י ש א ר םי ק סע ז כ רמ י רו ז א םג ום. ק מ ה לש ית נ ב ר ו א ו

ית י ר ק

ור ז א ו

יר ע ב

ים פ סו נ

קה ו ס ע ת

י רו ז א

,ן ו ר צי ב

ר

"מע

,"ים ד י ת ע

"ית רי ק

ור ז א

,ילד שטו ר

ות ר ד שב

ים ש ד ח םי ג שי ה ל עי ג ה ל רשפ א מ ה שד ח ת מ י נ ו ר י ע ו י ק סע םו ד י ק ל לאי צ נ ט ו פ םי ו ו המ המו ר ד ב הכ א ל מ ה

ית. ב טי מ הר ו צ ב י ק סע ה ו י ס י פ ה חו ת י פ ה תא םד ק ל לכ ו ת ש תי ז כ ר מ הל ה נ ה ו ןו ז ח שו ב י ג י"ע

בברלין

הפארק

ם ו ק מ ף ו ה ס ר

בפארק

אווירית

תעשייה

מבנה



21

אווירית

תעשיה

מבנה

•י טג ר נ א תו ל ע י י ת ה ,תו מי י ק

יעת ב ק – ם ח ת מ ב הי ג ר נ א ול הי נ –

ות י ג ו סב ות מ י שי ות י ג ט ר טסא ות י נ כ ת

ים ד י ד מ ים ד ע י תעי ב ק יבה, ב סה תו כ י א

ימא. י ק רב חו ת י פ ל

ות ד ו ב ע ב ו הש ד ח ה הי נ ב ב הק ו ר י הי נ ב בו י ח

וב ל י שו ,םי י ר ו ט סי ה םי נ ב מ לש ור מ י שה

עפ"י וח ת י פ ו הי ג ר נ א ב ן ו כ ס חל תו כ ר ע מ

י, פו נ וח ת י פ יה, נ ב) .תו מ י י ק ה תו נ ו ר ק ע

וד ד י ע ו י ע ו צ ק מ עו י ית, נ כ ד ע הי ג ו לו נ כ ט

יה). נ ב ב תו נ שד ח

פו: יב-י ב א -לתל ן י ל ר ב מ

דת ו ב ע ל אמג ו ד םי ו ו המ םי ב ר םי א שו נ ב קר א פ ה לו ע פ ת ו ן ו נ כ תב םי שג ד ה ו תו נ ב ו ת ה

ן: ל ה ל ו טרו פי ש יפ רה, כ ש ע ה ו דו מי ל פ"תש מש ה ל םי א שו נ ו ,ל ו ע פ ת ה ו המ ק ה ה , ן ו נ כ תה

ון,• ז ח תרד ג ה -(Adlershof System) םח ת מ ה לו הי נ ו לו ע פ ת ,ן ו נ כ תל תי ג ט ר ט ס א תי נ כ ת שו ב י ג

ית. ז כ רמ הר ק ב ו םי י ג ט ר טסא םי ו ו ק ,י ר א ת מ ן ו נ כ ת

•י ש ר ו ט סי ה ה ףצ ר ב י נ כ ד ע ירת נדב צ י - ים י ר ו ט ס י ה ה ו י כ ר עו ו ת שר ו מ ,םו ק מ ה י ס כ נ לו צי נ

קם. ר מ ב רו מ י של םי נ ב מ בו ל י שו הר י מ ש ,םו ק מ ה תו ל י ע פ

•ר ע"מ לקב ח ס מ ו םי רו ג מ י רו ז א םע דח רה י י צ י ו הק ו ס ע ת ,רק ח מ י ד קו מ בו לי ש - ים שו מ י ש בו ר ע

ומצם. צ מ י ל א י ר ו ט ק ס חו ת י פ עו נ מ ל מ"ע םי נ ו ש םי ל ה ק ל הי נ פ ל תו ב י שח .ן ז ו אמו יח וסס, ת רו ז א

•ו פי ט .י רו בי צה בח ר מ ב תו ל י ע פ ו הרי ו א רצ ו י ן ו נ כ תו הב י ש ח - Living Campus י רו בי צ בח ר מ

ב ל ש מ ה חו ת י פ ו ן ו נ כ ת .תו ב ר ת י ע ו ר י א ל ו םי ע פ ו מ ל םי ר ת א ו םי שו מ י ש בו לי ש ,םי י ר חסמ תו ב ו ח ר

י. א נ פ ו י נ ו ר י ע עב י ט רו ז א

ורמ• ג ו תו ר ב חה י פ ל כ ,ם ח ת מ ה לש תו ה ז ו גו תי מ ן ו כ ד ע . י חו ר שק ו םו ס ר פ –רו ב י צ י ס ח י ו גו תי מ

ות מ ד ק ת ה םע רק א פ ה לש ו י תו י ו כ י או ו ד ו חי י םו ס ר פ ו קו ו י ש תחט ב ה ו ,וב ים ל ע ו פ ה הק ו ס ע ת ה עם י ד י מת רש ק ע"י ים ג שי ה ה תפ י ש ח לע ור מ ש ל מ"ע ים מ ו א ל נ י ב םי ס נ כ ב תו פ ת ת שה .שו מ י מ ה

וף ת ש לע גש ד ב םו ז י טנ ר טנ י א רתא של וטף ש לו ע פ ת ו המ ק ה .םי י ל א י צ נ ט ו פ םי י ד י תע תו חו ק ל

ים. ק סע ל הי מ ד ק א ןיב הלו ע פ

פים, ,PRלוו• וד שת" ד י ע ,לו ע פ ת ,המ ק ה ל לו ה י נ תר ב ח יו נ י מ לש תי ת ו ע מ ש מ ה ו ת ו ב י שח – ול הי נ

ים. ר ז תכ י ש מ ו

•עק מ ו הר ק ב ,תו י ב י ס א מ תו י נ ו שאר תו ע ק ש ה ו חי ט ב י ש םי מ א ו ת מ םי י ק סע םי נ ו נ ג נ מ – ן ו מ י מ ו דו ס ב ס

ש ות. המ ס נ כ ה תי י ל ע םע דו ס ב ס םצ מ צ ל מ"ע םי י ט ר פ םי מ ר ו ג תו ע ק ש ה ו םי סנ נ י פ םי ע ו צ י ב רח א

קר, ח מ ו הי מ ד ק א תו ד ס ו מ ל עו י סו הפו צ ר הע ק ש ה ים י א טי ס ר ב י נ ו א -ןו נ ים נ ו כ מ ו םי טנ ד ו ט סל הר ז ע

ות). נ ר ק ללו כ ,ורו י ינו י למ תו רשע לש םי רו עי שב)



22

ADLERSHOF

פארק הטכנולוגיה והמדע הגדול בגרמניה.

4.2ק"מ, 996חברות, 15,000מועסקים, 9,500סטודנטים. שטח

(Humboldt) טלובמוה תטיסרבינוא לש יעדמ רקחמ יפגא ,רקחמ ינוכמ 16חממת תעסוקה, מדע ותקשורת ליוזמות וחדשנות.

מחשבים, וסביבה, ביוכימיה אופטיקה, ,PV מתחדשות, אנרגיות עיקריים: מחקר תחומי

/ תקשורת ועוד. AnaliticS ,Microsystemsמדיה כימיה, מתמטיקה,

מחזור עיסקי: 1.8מיליון € פעילות כלכלית גדלה; לווי פיננסי וסבסוד קטן.

היסטוריה: 100שנים של מחקר ומדע

הטיסה וחדשנות. למדע הקשורה שנה, מ- 100 למעלה של היסטוריה אדלרסהוף לאזור

German םוקמב 1912נחנ מנועי, ראשית תעשיית התעופה, בשנת הראשונה של מטוס Research Iinstitute for Aviation

(תעשיות יצור) הסרט הנע פיתוח ויצור בשנות מלחה"ע התפתחו במקום תעשיות ביטחוניות

.(BMW) תוינוכמ

(1934)מהמתקדמים בעולם 1933-36פיתוח מרכז למחקר תעופתי; הוקמו מבני מנהרות רוח

וקודם מחקר תעשיה בנושאי אמצעי נווט, אסטרונומיה, מדידה וצילום.

טילים, צבאיות, לתעשיות תעשיה מבני באתר התפתחו הסובייטית בתקופה 1945-52

.(1952)תעופה. וכן מוקדי מחקר חשובים בתחומי פיסיקה, כימיה, חומרים וחקר החלל (IKF)מרכז השידור של הטלויזיה המזרח גרמנית

5,600איש. איחוד גרמניה הביא לעזיבת אקדמיה 1989-2014עם נפילת החומה עבדו באתר

למדע ומוקד התקשורת של גרמניה המזרחית. קודם שיתוף פעולה בנושא חקר החלל וקמו

גופי מחקר לא-אוניברסיטאיים.

ברלין ממשלת ועסקים. מחקר תעסוקה, משלב כאזור המתחם את לפתח הוחלט 1991

(GMBH)וקידמה הכנת תכנית מתאר למתחם. האזור הפדראלית מינתה את הנהלת המתחם

הוכרז כשטח התחדשות אורבנית.

– 100שנות מחקר תעופתי באדלרסהוף, אשר הפכה 2012מרכז מחקר החלל הגרמני חגגלפארק המדע הטכנולוגי הגדול בגרמניה.

להכרה, במקום המדעית הפעילות הביאה האחרונות בשנים מדעיים והישגים פרסים

GREEN TECH ,הימיכל לבונ סרפ יכוז תודבעמ( – בקנה מידה בינלאומי לפרסום ולהישגים

אלמנטי ביצור עולמי שיא מתחדשת, אנרגיה חדשים, חומרים המצאת , AWARD 2014

( כאמצעי סולארי ליצור חשמל ע"ג זכוכית שקופה וכן 10Mm יבועב Film ( סיליקון דקים

פיתוח בנושא תקשורת, חומרים ואלקטרוניקה.



23

4

ר

– דירוג אנרגטי לדירות

העצמת צרכני קצה

דניאל

רוני

אדר׳

בישראל למדו כבר לקרוא דירוג אנרגטי של מזגנים ודירוג של זיהום רכב. התחלה יפה אבל לא מספיקה. הבנת הדירוג אנרגטי של דירה היא זכות יסוד לצרכן שרוצה לשכור

או לקנות קורת גג, באירופה הבינו את זה מזמן, עכשיו תורינו.

סיפור טוב מתחיל בווידוי.

Pankow של היסודי הספר בבית עצמו את מצאנו בברלין האחרון היום של האחרון בסיור

כולנו הצטופפנו למסדרונותיו הכניסה וטרם מוצלח retrot שיפוץ עבר הספר בית בברלין.

לתמונה משותפת בשעריו. היה זה ערב Halloweenצונן ודלעות שנחצבו היטב לפרצופים מילאו

הדלעות בתו וצל אור של מחזה נוצר הרוח עם ובשיתוף מהם אחת בכל דלק נר החצר. את

המרשימות. הרמתי את הדלעת היפה והגדולה מכולם למען הצילום. בקצה מבטי הבחנתי לפתע

בדירוג האנרגטי של המבנה, התכופפתי על מנת להביט בו היטב והדלעת נשמטה מידי והתנפצה

על הקרקע. כל עמיתי המכובדים בילו את הזמן במבט למצלמה ואני חמקתי ממבטי האשמה. כ

נוסף של אשמה במערכת היחסים המורכבת בין גרמניה לישראל. נוצר נדב

עם כל הכבוד לדלעות, הדירוג האנרגטי הוא הכוכב האמיתי של העלילה. הדירוג האנרגטי על א

2002של הפרלמנט האירופאי קיר בית הספר לא הופיעה שם ביד במקרה. מקורו בהחלטה משנת

מבנים האירופאי האיחוד נתוני .Council on energy efciency of buildingsע"פ ה- ושל

הבנייה חמצני. הדו הפחמן פליטות מס ו- 36% באירופה האנרגיה מצריכת ל-40% אחראים

המבנים 35%מס 4בצריכת האנרגיה פר מ"ר מהבנייה הישנה א המודרנית באירופה יעילה פי

כל מבנה. באירופה הם בני יותר מ- 50שנה. בנסיבות הללו נעשה חיוני לדעת כמה באמת צור

נושא הדירוג תקנות האיחוד מאפשרות לכל מדינה לממש אותם לפי חקיקה ארצית ומחוזית א

ונעשה נפוץ יותר ויותר בכלל מדינות האיחוד. במדינות מערב אירופה ישנה חובה האנרגטי הול

להוסיף לכל פרסום על מכירה או השכרה של דירה את הדירוג האנרגטי שלה. מפרסמים שאינם

עומדים בדרישה עשויים לקבל קנס.

.אנרגטית

יותר

היעיל

–הירוק

לקצה

נושק

.בברלין

pankow המונטסורי

הספר

בית

של

האנרגטי

הדירוג

שלט



24

של שונים סוגים עשרות ישנם אחידה, אחת למתודולוגיה התגבש טרם האנרגטי הדירוג נושא

דירוגים אנרגטיים ברחבי האיחוד האירופי ובעולם וישנן שאלות כבדות בנוגע למי הסמכות לתת

את הדירוג. אלו מאפיינים של שוק בהתהוות שלא סותרים נקודה קריטית אחת:

ות. חפ יכה עדו י אוה ו י לע רצ ו מ ה וה ז ו א י י חב הש ע י עצו מ מ םד א ש רתו י ב הר ק י ה הי י נ ק ה איה הר י ד

ידע הוא כוח והוא כאן להישארשוקולד רוכשים פלואוריד, כשאנחנו מכילה היא אם יודעים אנו שיניים משחת קונים כשאנחנו

אנחנו יודעים מהי כמות מוצקי הקקאו, כאשר אנו מתקינים מזגן או מקרר אנו יודעים מה הדירוג

האנרגטי שלו. מדוע מבנים צריכים להיות שונים?

שאנחנו יודעים הכל אם נרצה או לא נרצה, ידע שבעבר אנחנו חיים במאה ה- ,21שמאופיינת בכ

מס . כל אחד מאתנו נושא בכיסו כמות מידע גדולה יותר היה נגיש למעטים היום זמין בשפשוף

משהייתה זמינה לכל המין האנושי שלפניו. הסטטיסטיקה אומרת שב- 2דקות כיום מצולמות יותר

היא מצלמות תרמיות שבעבר עלו עשרות אלפי דולרים תמונות מבכל המאה ה- .20דוגמא לכ

היום זמינות בתור plug inעבור הסמרטפונים שלנו; וניתן לזהות באמצעותן בריחת חום, בידוד 100 לקוי, לחות, חדירת מים ועוד. אנו מסוגלים היום לראות מבעד לקיר הדירה שלנו במחיר של

את מהשורה שמנתחים אנשים של שונות קהילות יש כי יראה בגוגל מהיר בלבד. חיפוש דולר

המגורים שלהם בכלים אנרגטיים מתקדמים שבעבר היו נחלת המומחים בלבד.

דירוג אנרגטי לדירות הוא מוצר צריכה בסיסי וזוהי זכות יסוד לצרכן לדעת האם הוא רוכש דירה

בדירוג Aאו בדירוג .Dזוהי זכותו של הצרכן לדעת מה יהיו חשבונות החשמל שלו, האם הוא ייהנה

שימוש במזגן, האם האור יכנס לחדרו בשעות בין ערביים ויחסו מרוח נעימה ביום קיץ ויחסו

שימוש בתאורה, האם יחבק את אהובתו בחורף לשם הרומנטיקה או בגלל שהבידוד גרוע והבית

קפוא. את כל אלו יכול לספר לנו הדירוג האנרגטי.

מקרר

של

אנרגטי

לדירוג

דוגמא

.החברה

אתר

מתו

.Flir חברת

של

התרמית

המצלמה



25

לא רק באירופה

הדבר, כ לא קר. ובאירופה מסודרים שבגרמניה בכ הנושא את ולפטור בלשון לצקצק ניתן

דירוגים אנרגטיים רלוונטים גם במדינות בעלות אקלים ישראלי.

לציבור של המבנה להבנת הצריכה האנרגטית ניו-זילנד החליטה כי העצמת האזרחים ממשלת

פשוט ונגיש אשר מסביר על היא חיונית ועל כן הפיק משרד הבינוי והשיכון הניו-זילנדי מדרי

במבני מגורים ומפנה את הציבור להשתמש במחשבונים מיוחדים למדידת ערכי יעילות אנרגית

בידוד נדרשים והיעילות האנרגטית של המבנים שלהם.

(Energy Identity Certicate – האנרגטית" הזהות "תעודת קונספט 2009 ב הוצג בתורכיה

– יעמוד בתקנות – חדש או ישן ( ,Energy IDאשר קבע שכל מבנה בעל למעלה מ- 1000מ"ר

לתקן מחייב. מבנים אשר אינם עומדים בדרישות המצוינות בתקן אנרגיה, והחל מ- 2011הוא הפ

– אינם מקבלים רישיון בנייה. בנוסף לכ , מחייב התקן את כל המבנים במדינה להצטייד בבידוד

.2017 ולהחזיק בתעודת זהות אנרגטית עד שנת

ואצלנו בחצר האחוריתהביצועים רמת לדירוג התקן מגדיר שיטה הטכניון. חוקרי ע"י שגובש 5282 תקן קיים בישראל

האנרגטית של הבניין ומעניק לו ציון על פי המפתח הבא:

כמה אלא להיות ניתן יעילים לכמה מעבר ולחשוב ישראלית חוצפה בקצת להתחמש גם ניתן

מועילים אפשר להיות. אם נרשה לעצמנו להפליג בדמיון, לא רחוק היום שבו הדירוג האנרגטי לא

רק יספר לנו כמה הדירה צורכת וחוסכת אלא כמה אנרגיה היא מייצרת עבורנו. את השנה נסיים

יותר גבוה עם דירוג אנרגטי בית יש למי ביניהם יתחרו ילדים מכפי שצרכנו, יותר אנרגיה עם

והמפסיד יחזור הביתה דומע וידרוש מהוריו מעבר מיידי לדירה מועילה יותר אנרגטית.

:יפו

-אביב

-לתל

מברלין

ופש ח רי א שמ לבא י אפו ר י אה טנ מ ל ר פ ה לש לטה ח ה מ עבו נ י פו ר י אה דו חי אב י טג רנ אה גו ר י ד ה אשו נ

ונה. ש י ל הת שו רד י ו הנו ש י ל ארשי ה י תקי ק חה הנ ב מ ה .הטל ח ה ה שו מ י מ ל םי נ ו ר י עו תי ז ו חמ ,תי נ י ד מ המר ב

יש לבחון את הניסיון האירופאי לדירוג אנרגטי: הקשיים, ממשקי המשתמש, תגובת אנשי המקצוע,

וכלל גרמניה שברלין, מכ להינות תוכל ישראל ועוד. המסחרי השימוש בשטח, היישום אופן

אירופה נמצאים בלב התהלי . הניסיון הזה הוא יקר וחשוב והוא פתח ליישום נכון יותר.

ה ג ר ד ה ג ר ד ה

י ו נ י כ ן ו י צ

A+יהלום

5

Aפלטינה

4

Bזהב

3

Cכסף

2

Dארד

1

Eדרגת בסיס 0

Fבסיס

בדרגת

עומד

לא

1-



26

אבקסיס

ויקטור

'אדר

:צילום

.צרפת

,פריז

,וילמומבל

,2014אוגוסט

.האנרגטי

הדירוג

ציון

עם

,למכירה

משומשת

דירה

פרסום

ע"י מתן נקודות רלוונטיות, מנסה התקן לעודד שימוש באמצעים המסוגלים להביא לחיסכון בצריכת

– התקנת חלונות בעלי זיגוג כפול, שימוש בהצללות ועוד. אנרגיה ולרוב אינם נמצאים בשימוש

כיום נעשה שימוש בתקן זה במס' ערים בישראל. ערים אלו שייכות לפורום ה- 15אשר החליט

בתקן השימוש את ובכללה הירוקה הבנייה את 2014 משנת החל להטמיע ערים ראשי במעמד

) 5282בערים הנכללות בהחלטה מתגוררים קרוב ל- 3מיליון תושבים שהם כ- 40%מאוכלוסיית

ישראל). נקודת התורפה העיקרית היא שהתקן אינו נגיש לציבור וגם צרכן שהתמזל מזלו לרכוש דירה ירוקה לא ידע מהו הדירוג האנרגטי שלה. יחד עם זאת משרד האנרגיה והמים מודע לנושא

והצהיר כי אחת ממטרותיו לעתיד היא פרסום כלי דירוג אנרגטי לשימוש הציבור אשר יחייב את

כלל המבנים במשק ויהיה גלוי לצרכנים ולסקרנים.

לייפות את הבניין ולהפיל דלעות ושאר ירקות. הדירות שאנחנו אין מדובר בשלט שמטרתו רק

115מ"ר קונים צורכות יותר אנרגיה מבעבר: ב- 1980היה השטח הממוצע לדירה חדשה בישראל

155מ"ר ברוטו וכיום כ- 190מ"ר ברוטו. 2000היה השטח (כולל שטחים משותפים), בשנת ברוטו

ביותר אנרגיה על מנת ליצור נוחות תרמית לדיירים ואנחנו יש צור ככל ששטח הדירה עולה, כ

רואים זאת בחשבונות החשמל שלנו. מעבר לבנייה ירוקה והפיכת הדירוג האנרגטי לנגיש לכל צרכן צרי יעילותה האנרגטית של דירה לחלוטין. ולשנות את שוק הדיור את המגמה יכולים להפולהיות שיקול בסיס ברכישת דירה, יחד עם המרחק לבתי הספר, עלות הדירה, המעלית ותרבות לשם ואפשר ללמוד לא מעט מהחברים שלנו באירופה שעשו את הרעש של השכנים. אנחנו בדרהצעד. דירוגים אנרגטיים שמתנוססים על דפי פרסומי נדל"ן להשכרה ומכירה של דירות צריכים

לשמש לנו כהשראה.

של במעבר אחרים. וניסויים פיילוטים לבצע הזדמנות גם פה ישנה האירופאי, הניסיון עם

נפוץ, ציבורי, לכלי מקצועיים לקהלים רק קיים שכיום אנרגטי מדירוג הישראלים הכלים

בעבר. נוסו שלא יצירתיים פיתוחים על לחשיבה הזדמנות יש – הרחב לקהל ומובן שמיש לספק כלי שיחדור את הציניות של קהל הבונים, הקונים, השוכרים החדשנות הישראלית, הצור

הנקודות – יכול להוביל לרעיונות חדשים ביישום הדירוג האנרגטי באופן רחב. כ והמשכירים

יגיעו מברלין לתל אביב אבל גם מתל אביב לברלין בחזרה. לימוד הדדי אמתי שנהנה מהיתרונות

של שני הערים, המדינות והעמים.



27

Esmarch בוחרב ץעה תיב

מע י נ ו ר י ע ה תו ר י ד ה תיב - e3 ןי י נ ב

העירוני הגבוה להיות מבנה הע כיצד המרדף אחרי דיור בר השגה ואקולוגי הפ

ביותר באירופה.

2005להתאגד לקבוצת רכישה 7משפחות שהחליטו יום אחד בשנת זה מה שעליו חשבו

על שנתלו מודעות זה דר את זה משותף. המשפחות, שהכירו לבניין קרקע להם ולקנות עצים בפארק, גילו שהם חולקים חלום נוסף: בית דירות אקולוגי. הם איתרו קרקע הרוסה

ביותר הגבוה העירוני הדירות בית נוצר וכ ה-2 העולם מלחמת הפצצות מימי שנותרה

Berlin/D תרבחמ Kaden Klingbeil באירופה שעץ הוא חומר הבניין העיקרי שלו. האדריכל

נענה לאתגר וכיום המשרד שלו נמצא בקומת הקרקע של המבנה.

נאלץ כאשר דרכו בתחילת בירוקרטיים קשיים חווה הבניין ,Esmarch בוחרב ממוקם

או קונסטרוקטיבית סכנה יהווה לא הבניין כי בברלין לרשויות ולהוכיח בקשיים להיאבק

בנוי כמבנה נפרד א יהיה פגיע לדליקות. פתרון הושג ע"י גרם מדרגות מבטון שלמעשה

בטיול על מחובר לבניין המגורים בגשר לכל קומה. כל קומה נבנתה עבור דייר ספציפי וכ

גרם המדרגות ניתן לראות חזיתות שונות לכל קומה, חלקן סגורות, חלקן משאירות מרפסות

ציבוריות וכולן משתלבות זו בזו. אוגוסט ב החלה שבנייתו המבנה,

שמר 2008 במאי והסתיימה 2007

היתרון הסביבתי. החלום על

נובע מעץ הבנייה של האקולוגי

שעץ הוא מקור מתחדש וקרוב מכ

של הקונסטרוקציה לברלין. לשינוע דומה ממבנה יותר קלה המבנה

40%פחות בגודלו ולמעשה שוקלת

ממבנים דומים בברלין הבנויים מאבן

הגבוהה התרמית ההתנגדות ובטון.

של העץ המלא משחקת פה תפקיד

חשוב ויחד עם בידוד חיצוני איכותי

האנרגיה צריכת מזוגגים וחלונות

למ"ר, 27kWh היא המבנה של בברלין הממוצע מן פחות הרבה

לניצחון הפ e3 בניין הקרירה.

לדיור שזכו – הדיירים כולם: עבור

וחיסכון טובים שכנים השגה, בר

לתהילה שזכה – האדריכל אנרגטי,

עיריית מרשים, ומשרד מוצדקת

דיור אלטרנטיבת שקיבלה – ברלין

שנהנית והסביבה אטרקטיבית מקצת פחות זיהום.



28

5

ר

אזרחית

בשותפות

קיימות

קידום

ד״ר אורלי רונן

את המרחב העירוני בברלין, למרחב מקדם חיים עירוניים מקיימים? הקיימות מה הופבברלין אינה עניין תיאורטי אלא התנסויות ודוגמאות אזרחיות ועירוניות, המשתלבות

בעיר ומאפשרות להתנסות, ללמוד ולחוות את הקיימות בצורה ישירה ונעימה.

את היומיים שקדמו לסיור הרשמי בברלין ביליתי על אופניים בשוטטות ברחבי העיר, עם נציג של קהילת הקיימות המקומית, אין זה מפתיע שביקרנו בעיקר בחנויות השאלה, קואופרטיבים למזון אורגני, למוצרי צריכה ולדיור, גינות קהילתיות, מרכזים אלטרנטיביים, מרכזי מחזור, יערות עירוניים וחנויות סחר הוגן. זה לא היה מסע לנקודות נידחות בשולי העיר, אלא שיטוט מרתק במרכזי החיים יומי בברלין, מהשיטוט הדו קל ונעים לחיות העירוניים. מחאת המילקי הצליחה להראות שאכן שלי, התרשמתי שלא רק קל לחיות בברלין אלא קל ונעים לנהל חיים מקיימים בעיר. זו לא גחמה

אזוטרית של קומץ הזוי, אלא אורח חיים אפשרי ומקובל.המרחבים על שאחראית זו היא שכזה, חיים מרחב ביצירת מפתח תפקיד המקומית, לרשות הציבוריים, היא זו שמספקת תשתיות ושירותים, היא זו שמכוונת את ההתנהגות והיא זו שיכולה

לעודד ולתמרץ התנהגות מקיימת. המקומיות הרשויות קיימות, לקידום מרכזית כבמה העיר זוהתה ב- 1992, ריו, בוועידת כבר לאזן בין יכולת ההתחדשות של המשאבים הטבעיים לבין נקראו לפתח מדיניות שמכירה בצוראת ומאמצות אימצו אכן ובישראל, בעולם, ערים ויותר יותר האנושיים. והצמיחה היצירתיות עקרונות הקיימות ומתחילות לייצר מרחבי חיים מקיימים ומתחדשים. זה לא תמיד קל, זה אפילו

שיבטיח את הטוב המשותף. לא תמיד רצוי, אבל אין ספק שזה המהל הקיימות היא השקפת עולם דמוקרטית אופטימית, ששמה במרכז את כבוד האדם וחירותו מתוהבנה עמוקה שכולנו חלק ממארג החיים על פני כדור הארץ. האם יכולות ערים, המקומות בהם השקפת עולם כזו, לחבר בין התחדשות לבין אזרחות חיה רוב אוכלוסיית העולם, להתנהל מתו

ודמוקרטיה, לאפשר מעורבות אזרחים והתחשבות במשאבים הקיימים?

Ufa Fabrik במתחם

ירוקים

וגגות

סולאריים

פאנלים



29

ות נ נ ו ב תה הני א תו ח ל צ ה מ הדי מל ,תו ח ל צ ה מ הדי מל לש הקי טקרפב תו ס נ תה ל תו נ מד ז ה רצ ן י י ל רבב רו י סה

יאל צנ טו פה תא חל ל ותם ע צ מ א ב ן תי נ ש םי ע צ מ א ה תא ות הז ל הר טמ ל המש היא ולם. עב תי ל רטי י נ

וח תי נ ל תו נ ו ר ק ע רפ סמ עי צ מ (2015) ות מי י ק ל לש ז ה כ רמ לש תו י מי טפו אה חו ות. ד י בו י ח תו אצו ת רצי י ל

יר. עב םי מי י ק מ םיי ח םו ד י ק ל הדי מל ו האר שה תו ררו עמ תו אמג ו ד רפ סמ גי צהל ן תי נ םתר ז ע ב ו תו ח ל צ ה

כלל שאלת המפתח היא האם הקיימות אכן נמצאת על סדר – mainstreamingבדר מירכוז

כאלו מהלכים העירונית. הפיתוח למדיניות מתווה מהווה היא האם מכ , ויותר העירוני, מצליחים כשהמערכת העירונית מודעת ובשלה להפנמת השינוי, כשהשטח תוסס ומייצר דרישה היום מלמטה, כשזירת המדיניות הלאומית והעל לאומית מכוונות לשם ומעל לכל כשמקבלי ההחלטות

בעיר מחליטים לחולל שינוי.שהחלה ,"21 מקומית "אג'נדה מסגרת היא בברלין קיימות לקידום המרכזיים המנועים אחד המקומי. והשלטון המקומיים האזרחית החברה ארגוני בשיתוף שנוהלה עניין בעלי כשותפות "אג'נדה ברלין", היא למעשה המנגנון העירוני שמרכז ומתכלל את קידום הקיימות בברלין, מסגרתהן בהיבטים תכנוניים ואסטרטגים והן ביישום פרויקטים ופעילויות ברחבי העיר. המשרד המתכלל פועל באמצעות סדרה של מנגנונים ומסגרות, חלקם עירוניים וחלקם חוץ עירוניים, שיחד מייצרים

מארג robustלקיימות במרחב העירוני. להלן המרכיבים המרכזיים במארג הקיימות; האג'נדה הוא שולחן עגול לפיתוח מקיים בברלין וברנדנבורג. ציר מרכזי במער - שולחן עגול

קווי יוצאים ומכאן העירונית הקיימות של הליבה בסוגיות דיונים שוטף באופן מתקיימים כאן המדיניות והאסטרטגיות.

.21זוהי עמותה עירונית הארגון המקורי של אג'נדה מקומית " -" Berlin 21הוקם ב- 2004מתו

בה חברים אזרחים מן השורה לצד עסקים, ארגונים ומיזמים. העמותה עובדת בשיתוף פעולה צמוד עם מערכת האג'נדה העירונית ואף מתוקצבת על ידה. העמותה מהווה גשר בין המוסדות העירוניים לבין החברה האזרחית, ופועלת לקדם ולהטמיע את אסטרטגיית הפיתוח המקיים שאושרה על ידי

המטרות הבאות: המוסדות הנבחרים העירוניים והשולחן העגול, מתורישות מיזמים ופעולות להפיכת ברלין לעיר מקיימת

יצירת נראות ונגישות לקיימות בעירייזום ומינוף של פיתוח עירוני מקיים

מועצת העיר בשיתוף כלל מוסדות האג'נדה, מוציאה מדי כחמש שנים, סקר - הערכה ובקרה

קידום המשוב מובנה בתהלי לקידום סדר היום המקומי בברלין והערכת יישום המדיניות. תהליהקיימות העירונית ומהווה מנגנון להבטחת הרלוונטיות ולריענון התהלי .

התהלי ; "סוכנות הפרויקטים – כבר ב- 1999הוקמה הזרוע הביצועית של מסדר יום לפעולה

ומנוף לחיים יוזמות, ופרויקטים שיהוו דוגמה לברלין מקיימת", במטרה לקדם ולפתח פיילוטים,

כ-100 הוקמו 1999-2007 השנים ובין הברלינאית הלוטו מקרן הגיע למהל המימון מיזמים. רוחב פעולה שכזה הביא להכרה טובה יותר עם הרעיונות והמשמעות של תפיסת הקיימות מקיימים. כולו. ויישומה המקומי, הפרויקטים פעלו לא רק כשינוי במקום בו יושמו אלא ככדורי שלג למהליוזמות שמקדמות קבועות, פעולה מסגרות וממומנות נגזרות המדיניות מתו – פעולה מסגרות

ופרויקטים ברחבי העיר:

כלכלה מקיימ•

שימוש זמנ•

חינו•

•ירוק בעי

תחבור•

21 אג׳נדה מקומית

מכינים את ברלין לעתיד מקיים

חברה

אזרחית

ם י ע ב ו ר ה י י ר י ע תצעומ

העיר



30

להרחיק לכת כדי לראות דוגמאות לקיימות בעיר, חלקן קטנות – לא צרי נראות ומוקדי הדגמה

ומזעריות כמו עץ שהוא ספריית השאלה, ערוגה בנעליים, מקררים לאיסוף מזון או תחנת הטענה לרכבים חשמליים. חלקן פורמלי וממוסד כמו שלטי תקני האנרגיה על בניינים, פחי הפרדה ומחזור, ושבילי אופניים. כל אלו מנגישים את הקיימות לחיי היום יום של התושבים, ומנמיכים את החסמים לאימוץ אורח חיים מקיים. כמו בעמדות טעימה בסופרמרקט, אין דבר מעודד שינוי כמו התנסות

נעימה ולא מזיקה. כמובן שהתובנה הזו לא מצטמצמת למשווקי דוגמיות של מוצרים חדשים, ככל יגברו הסיכויים לחבר אנשים לדפוסי ההתנהגות שיהיו יותר דוגמאות מוחשיות לחיים מקיימים, כהחדשים. אכן בברלין יש דוגמאות רבות לאורח חיים מקיים, ויותר מכ , יש לא מעט מוקדי הדגמה המוקדים אחד עובדים. דברים כיצד בפועל לראות וגם ידע ולרכוש להתנסות גם ניתן שבהם

– UFA FABRIKבו ביקרנו. – הוא מתחם ה הראשונים, וללא ספק אחד היצירתיים– משאל העם ניהול משותף של המשאבים

ן ו נ כ תב קל קחת ח ל םי נ מז ו מ םי ב שו ת םהב םי י ר ו בי צ םי ע ו ר י א כ ללכ ים בדר ב שו ת ףו ת י ש םי רי כ מ ו נ חנ א

ות י ו ל י ע פ ה מ ו ל א כ ש םי ע ו ר י א ב בח ר נ ן ו י סי נ בי ב א לתל.הנ מ מ םי ק ל ח וא יר ע ה חו ת י פ לע בה י ש ח ו

ו ב- 2014. ל חה ש ג ו ל א י ד ל םי ל ו ג ע ה תו נ ח ל ו שה דע ור ו שע טע מ כ י נ פל תי ג ט ר ט ס א ה תי נ כ ו ת ה בי ב ס

ות, צ ע י י ת ה לש ות ר ד ג ה ב םי ל ל כ נ ן י י ד ע םה רו ב י צ ה ףו ת י ש י עו ר י א לש ים מ י שר מ ה םי פ ק י ה ה תו ר מ ל דת י מ .םי ב שו ת ה ללכ לש םלו ה גו צי י ל ג ו א ד ל וא רו ב י צ ה תעד תא לב ק ל תו ש ר ה דצ ות מ ב י י ח ת ה אלל

ות חר ז א ה םי ק ו מ ע ו ל א ש לכ ית, כ מ ו ק מ ה הי טר ק ו מ ד ה תו י ו כ י א תא ים רי ד ג מ גו צי י ה בחו ר ו הע פ שה ה

ל א ש מ םי י ק ל ן תי נ ן י לרבב .רתו י הלו ד ג תי נ ו ר י ע ה הי י שע ב םי ב שו ת ה לש ות פ ת ת שה ה ו רתו י הנ ת י א

צרי ל א ש מ ב זא ו ים ב שו ת 200,000 ות ח פ ל לש ות מ י ת ח ףו ס א ל םנ מ א צרי ור, ב י צ ה תשי ר ד ב םע

ושא נ לע םע י ל א ש מ ינש ו כ ר ע נ תו נ ו ר ח א ה םי נ שב .הי י ס ו ל כ ו א ה לל כ מ םי כ מ ו ת 25%-ל תו ח פ ל עי ג ה ל

יה. ג ר נ א ה ב א ש מ לו הי נ ל י נ שה ו רי ע ב םי מ ה ב א ש מ לו הי נ ל עגנ ן ו שאר ה .םי י נ ו ר י ע ה םי ב א שמ ה לו הי נ

משאבי הפרטת את חזרה להסב כדי עירוני עם משאל ברלין1" של המים "שולחן יזם ב-2007 המים של העיר ולהשיבם לניהול עירוני. המשאל התקיים ב- 666,235 ,2011הצביעו בעד ההצעה "הברלינאים רוצים את המים שלהם בחזרה", זה היה משאל העם הראשון שהצליח ונחשב להצלחה דמוקרטית ממדרגה ראשונה. בעקבות ההצלחה בתחום המים, קידמו התושבים יחד עם ארגונים סביבתיים ואזרחיים עוד שני משאלי עם עצומים, האחד בנושא ניהול האנרגיה העירונית והשני על

.Tempelhof לש הפועתה הדש חותיפהמטרה בקמפיין שולחן האנרגיה של ברלין, הייתה להקים חברת אנרגיה עירונית שמתבססת על 200,000 58הארגונים בקואליציית האנרגיה לאסוף את ,2011הצליחו אנרגיות מתחדשות. במהל בנובמבר, 600,000 ,2013ברלינאים החתימות הנדרשות כדי לקיים משאל עם. משאל העם נער 21,000קולות כדי להגיע לתקרת הצביעו בעד הקמת החברה העירונית, למרות זאת חסרו להם

25%והחוק לא עבר. קואליציית האנרגיה ממשיכה בפעילותה והדרישה לחברת אנרגיה מקיימת

- (http://co2-e-race.blogspot.co.il/2013/10/berlin-is-electric.html) Templehofעמדת הטענה למכונית חשמלית ברחוב בברלין (jmazlostinberlin.wordpress.com)ערוגה יצירתית ב

The Berlin Water Table - 21נדה

'אג

תהלי

במסגרת

שהוקמו

המדיניות

משולחנות

אחד

1



31

ועירונית נשארה בעינה ומחייבת מהעירייה התייחסות ושינוי מדיניות.לעומת הכישלון בנושא האנרגיה, במאי, ,2014הצליחו תושבי העיר להעביר החלטה במשאל עם, בשנים האחרונות שעוצרת את תכניות הפיתוח של שדה התעופה .Tempelhofשדה התעופה הפברלין, העיר, השטח שהיה פעם שדה התעופה המרכזי של והקיימות של לאחד ממוקדי הפנאי אומנותיות חקלאיות, סביבתיות, מגוונות, ליוזמות למנבטה והפ הברלינאי הדמיון את הצית

4700יחידות דיור, משרדים וספריה עירונית, למרות מצוקת 65%מהתושבים ותרבותיות. העירייה יזמה הקמה של הדיור, נתקלה התוכנית בהתנגדות אזרחית רחבה שבסופו של דבר הביא מעללהצביע נגדה ובעד שמירת המרחב כשטח ציבורי פתוח.

של טתה י ל ש תחת נה י א ו תי אר ק א הנ י א איה י, ת ו ע מ שמ יחר ז א ןונ ג נ מ תר צי י מ םעה אל ש מ תר ג ס מ

ות י ה ל ו עי פ ש ה ל םהל תר ש פ א מ ו רי עה י ב שו ת תו שר ל תדמ ו ע בת א כ ר ו מ םנ מ א איה ,תי מ ו ק מ ה תו שר ה

אל העם, ש מ ב ן י ל ר ב י ב שו ת םי שו ע ש םי שו מ י ש ה בו ר ש ,ן י י צל ןיי נ עמ .רי עב תו ט ל ח הה תלב ק ב םי פ תו ש

ים. ח ו ת פ םי ח ט ש ,הי ג ר נ א ,םימ :םי פ תו ש מ ה םי ב אשמ ה לו הי נ ל רקי ע ב ו ,הב י ב ס ו תומי י ק יאשו נ ל םי ר ו ש ק

התפתחותה של עיר מקיימת תלוי לא מעט בדפוסי החיים של תושביה והתנהלותם כאזרחים בעיר, במידת מעורבותם וסוג השיח שמתנהל בין הרשויות והמוסדות לבין התושבים. שותפות אזרחית

את להציג ניסיתי ההחלטות. וקבלת האחריות וחלוקת הנטל בחלוקת ביד, יד הולכות וקיימות בברלין ומצליחים לייצר מרחב חיים מקדם קיימות, עיר שבה המנגנונים הייחודיים שמתפתחים

הקיימות היא נורמה ולא גחמה של מחבקי עצים.The Berliners love living green… Berlin – City of Green Trends (http://www.visitberlin.de)

Tere García Alcarazמזון

עודפי

לאיחסון

שיתופי

מקרר

(nhabitat.coml) Lori Zimmer עץ

בתו

רחוב

ספריית

מברלין לתל-אביב-יפו:

– מנגנונים שמאפשרים השפעה על מדיניות בדרכים שונו• יצירת מנגנוני השפעה לתושביםמהתנגדויות, מנגנונים קבועים שניתן להשתמש בהם בהתאם לצרכים ולרצונות של התושבים,

דוגמת משאלי העם בברלין. התושבי• ידי על ושכונתי רובעי לניהול אזרחיים מנגנונים הקמת – ושכונתי רובעי ניהול

בתמיכת העירייה, כולל אחריות על המרחב הציבורי.

(אנרגיה, מים,• - חשיבה עירונית כוללת על ייצור מקומי של משאבים שיתוף בניהול משאביםטיפול בפסולת) באמצעות שותפויות בין העירייה לבין תושבים ועסקים בעיר.

– הקמה וקידום של יותר ויותר נקודות ומקומות בעיר בהן ניתן להתנסות ולהתרש• הדגמה

מחיים מקיימים וירוקים: הדגמות של גגות וקירות ירוקים, ייצור חשמל מפסולת, ייצור חשמל מים, לצריכת מידע נקודות חשמל, לצריכת מידע נקודות חשמליים, ברכבים שימוש משמש,

נתוני זיהום אויר, נסועה ואיכות מי הים.

•– הקמת פרויקטים משותפים, שימו קידום והנגשה לשיתופי פעולה בין התושבים לעירייה

זמני במתקנים עירוניים, הקמת קרנות עירוניות והלוואות לפעילות ויוזמות של תושבים.



32

ירוק בלב ברלין – קיבו UFA Fabrik

לא

ים ת י ע ל

אבל

,י ר ש פ א

י ת ל ב

וא ה ש

דבר

אי ש

ו נ ר מ א

,ות נ ק

ות י פ ו ו א

ים מ ד ק מ

ו נ ח נ א

"

." מש מ ת מ

הכל

אי שם בשנות העשרים של המאה הקודמת, בשיאה של תרבות הווימר הברלינאית, הוקמו

שנקרא המתחם .UFA חברת של היוצר מבית הקולנוע, לתעשיית ופיתוח עריכה אולפני ,Templehofעשרה מבנים ,UFA FABRIKשוכן בדרום העיר, באזור שדה התעופה הישן

בני קומה או שתיים בשטח כולל של כ- 16דונם, בלב חורשה ירוקה. חלוקת העיר הפרידה

בין מרכז תעשיית הקולנוע במזרח העיר לבין המתחם הטכני במערבה שנסגר ונינטש לכמעט

להיפ , מעמדה הייחודי של ברלין רבע מאה. שנות השישים הסוערות לא פסחו על ברלין,

אותה למוקד משיכה לאקטיביסטים רבים שביקשו לייצר מודלים חדשים לדמוקרטיה, הפ

זכויות אדם ודאגה לסביבה. אחת מאותן קבוצות צעירים התארגנה כקומונה שעניינה סביבה,

מרכז שם להקים במטרה UFA Fabrik-ה למתחם פלשה וב- 1972 נשים וזכויות שלום

מתקיים שמאז הסביבתי, הפסטיבל את הראשונה בפעם ארגנו ב-1978 עצמאי. תרבותי 6שבועות בקיץ. העניין הסביבתי שלהם יחד עם הרצון לשמור על עצמאות כל שנה במש

כלכלית, הניעו אותם לפתח את המתחם כבועה אקולוגית עצמאית, לייצר אנרגיה, לטפל

בפסולת ובמים ולגדל חלק גדול מהמזון. היום, המתחם משמש כמרכז תרבותי ויצרני, כולל

בית ספר וגן ילדים, מאפייה, תיאטרון, גלריה, בית קפה ועוד מתחם עסקים וסדנאות בהם

פועלים אומנים ואומנים מגוונים.

ומקומיים. פשוטים בכלים השנים, לאור בהדרגה, נעשה המבנים, של האקולוגי השיפוץ

– UFA Fabrikמשלמת שכר דירה לעירייה, כ לעיריית ברלין ואגודת ה כיום המתחם שיי

מתקיים מנגנון שיתוף בין ארגון אזרחי עצמאי לעירייה ולטובת כלל האוכלוסייה. האגודה את המתחם למרכז הדגמה ומחקר ליעד להפו אלא שמה בשיקום המבנים לא הסתפקה

להפקת בברלין הגדול למעשה המתחם מקיים. היום הם ואורח חיים ירוקות לטכנולוגיות

אנרגיה סולארית ולמחקר בנושא אנרגיית רוח. השילוב בין מחקר לבין יישום בפועל מצליח

המעבדה מתו העולם ברחבי קהילות ידי על שמאומצות יישומיות טכנולוגיות לייצר

המתקיימת בברלין.

(http://ecovillagebook.org/) Schöneberg בשכונת

UFA FABRIKמתחם

של

ומפה

אויר

תצלום

(www.ufafabrik.de)



33

6

ר

קיים

עירוני

במרקם

תושבים

התארגנות

(קואופרטיב דיירים) – התארגנות קהילתית למגורים Bremer Höhe

אדר׳ איל רונן

יריד בזכות כיום לרבים המוכר Mauerpark לפארק ובסמיכות המגורים בשכונת ברלין בלב ברלין מזרח בין גדר ההפרדה שרידי ובגין השבוע בסופי בו המתרחש שניה יד ושוק האומנים

/ בלוק אורבני המקיים קהילה שיתופית. למערבה, שוכן מבנה

המבנה הינו שיכון עירוני בין שני רחובות וחצר פנימית משותפת לכלל הדיירים. המבנה בגובה

5קומות ובו למעלה מ- 450יח"ד אשר הקמתו כפי שניתן לראותו כיום הסתיימה ב- 1913זאת

– .1849הריסת מבני לאחר שבמקום התגוררו כ- 15משפחות במבנים צמודי קרקע אשר הוקמו ב

המשפחות וציפוף מספר יחידות הדיור על הקרקע נבע מ"התקרבות" העיר אל ה'שכונה הצפונית'

עירוני נמש שיכון 'חדשה' של ובניה של הריסה זה הלי באותם ימים, לו זכתה השכונה כינוי

ובאותה בחומרי הבניה, בטכנולוגיות (עדות לכ נותרו עוד מ- 40שנים וחלק מהמבנים למעלה שפה אדריכלית). המבנה שרד את מלחמת העולם השנייה ובשל הסמיכות לטבעת ה- Sהמקיפה

את ברלין ומרחב הקרבות לשחרור העיר, ספג פגיעות מנשק קל בחזית המבנה במקומות שונים.

1949הולאם המבנה כמו מבנים רבים אחרים ונעשה בו לאחר תום מלחמת העולם ה- IIבשנת

מינימאלית זאת המבנים ראו רמת תחזוקה ירודה מאוד והשקעה שימוש לדיור ציבורי. יחד עם

במבנה עצמו, בתשתיות המשותפות והפרטיות. החצר המשותפת והמבנה כיום אינם עדות לעברו

הקשה אלא סיפור הצלחתם של דייריו.

במפגש המשלחת התל אביבית עם נציגת הארגון ומנכל"ית הקואופרטיב הגב' ברברה קנינג זכינו

ללמוד על המנגנון הייחודי היוזם והמפעיל של המבנה ושל מבנים וקהילות דומות ברחבי ברלין

Bremer Höhe מתחם



34

הינם בעלים ומחזיקים במניית זכות וגרמניה אשר מפעילים באופן עצמאי את המבנים ויתרה מכ

יחידה להתגורר במבנה.

הרשות ידי על לשימור שהוכרז ולאחר במבנה היסטורית הזנחה תקופת לאחר ברברה, לדברי

המקומית הוחלט למכור את המבנה על יושביו ליזם פרטי על מנת שיוכל להשביחו ולשקמו. דיירי

המבנה פנו לרשות הפדראלית, לרשות המקומית ולבנקים שונים בבקשה לקבל תמיכה לרכישת

אשר פנימית קבוצה ע"י הובל הדיירים התארגנות הלי לעצמאות. זכו ובכ ולשיפוצו המבנה 'רכש' לעצמו את הזכות ניסחה אמנה מחייבת הנשמרת כיום ולפיה מתנהלים הדיירים. כל דייר

להתגורר במבנה ולשלם שכירות בתעריף מופחת. הסכום הראשוני שגויס מהדיירים שימש להמשי

להלוואה הבסיסית לרכישת המבנה ולהתאמתו לסביבה ולמשתמשים והשכירות החודשית משמשת

לתחזוקתו ותפעולו השותף. כחלק מהתנאים והזכויות קיימת יחידת אירוח אשר ניתן לעשות בה

שימוש על בסיס הזמנה מראש ומקום פנוי. מלבד יחידות דיור, חצר משותפת ומגוון פעילות אותן

גן ילדים בלב השיכון אשר משמש את תושביו. חולקים התושבים ישנו במתחם הסמו

מים, לחימום ומתקדמות משותפות במערכות השקעה נעשתה המבנה שיקום שימור בתהלי

ליצירת אנרגיית שמש ,PVקומפוסטציה ליצירת דשן וגז לחימום. במסגרת שימור המבנים אשר בוצע בתיאום מח' השימור העירונית הוחלפו חלונות ישנים ומערכות זיגוג לא מבודדות באלמנטים

חדשים ואיכותיים וכן הותקנו מרפסות חדשות בעלות אופי מודרני.

– 15קואופרטיבים שונים הקמים ופועלים ביוזמת תושבים או הרחבת כיום ברחבי ברלין למעלה מ

הקואופרטיבים עצמם ובתמיכה עירונית.

/ הנהלה אשר במסגרתן מתקבלות החלטות ניהול הקואופרטיב נעשה באמצעות ישיבות חברים

תפעוליות. את הקואופרטיב מנהלת חברה אשר הוקמה ע"י התושבים וחברים בה דיירים ומספר

מצומצם של בעלי תפקיד חיצוניים.

הצלחת הקואופרטיב נעוצה ברצון משותף של בעלי העניין לחיות במשותף ללא בעלות בדירה להשפעה בודד הצבעה קול המקנה מנייה החזקת באמצעות אלא להשגתה כלכלית ומשקולת

החלטות הכלל בקואופרטיב. בנוסף למתואר לעיל מתקיימות פעילויות קהילתיות תקופתיות כגון

רכישת מוצרי צריכה משותפת, מכבסה משותפת, מסיבות גן בעונת הקיץ ועוד.

Bremer Höhe מתחם



35

מברלין לתל אביב יפו: לקחים בהתחדשות עירונית מוצלחת.

ומבנית? אורבנית תכנונית התחדשות קהילתית, התארגנות של תהלי להצלחת הכללים מהם

שבו חוברים יחדיו כל אלו או מרבית הגורמים. במרבית ככל הנראה המענה לשאלה זו הינה הלי

גם בארצנו הליכים אלו לא מבשילים לכדי מימוש ונעצרים המקרים המוכרים בעולם ובדומה לכ

במפח נפש אכזבה ונטל כלכלי עליו נפרט בהמש .

והבלתי הפורמאליות בהתארגנויות המנגנוניים, הקהילתיים, בהיבטים להתמקד יש להדגמה את להבין מנת על היא. באשר עירונית התחדשות להצלחת ותורמים תרמו אשר פורמאליות

התפתחות התארגנויות אלו, את הדומה והשונה ביניהן ראוי לעמוד על מספר הבדלים קטגוריים

המאפיינים התארגנויות אלו:

קבוצת אוכלוסייה המתגוררת במבנים ישנים או במתחם מבנים אשר הגיע זמנו להתחדש..1

קבוצת אוכלוסייה אשר מעוניינת להתאגד, להתארגן ולהתגורר במשותף באופן מקיים..2

/ פדראלית תמיכה בידי כמו כן ראוי לעמוד על הבדלים מבניים בנוגע לתמיכה ע"י רשות מקומית

פילנתרופים ו/או התארגנות ע"י התושבים עצמם.

היותם מעצם אלו מנגנונים רוב פי ועל לתוצאה אלא עצמו למנגנון רבה חשיבות אין שונות. למעשה לסיטואציות עצמם ומתאימים וסתגלנות לוורסטיליות נדרשים הם ונקודתיים מקומיים

לדוגמא המתוארת על מנת להדגים מנגנונים אלו אבחר להציג מספר דוגמאות מן העולם בהמש

מעלה מביקורנו בברלין גרמניה.

מצוי סטטוטוריות תכניות עצמם עבור לקדם לתושבים המאפשר ייחודי למנגנון דוגמא מקרה

קיים (אשר זה מנגנון המקומית. הרשות ע"י אב תכנית לאישור מקדמי באופן וכפוף בבריטניה

ורק ע"י התארגנות ציבורית של ופועל ברובע Hampsteadבלונדון לדוגמא) יכול להתקיים א

סטטוטורית. תכנית וענייני מקצועי באופן ולקדם לייצר ומסוגלים חברתית המאוגדים פעילים

אשר על פי (קטן יחסית) ע"מ לעודד התהלי זה מקצה הרשות המקומית מימון חלקי לטובת הלי

רוב מצליח בשל הגדלת המעורבות הציבורית והקטנת חסמי ההתארגנות. CDC Community Development Cooperation הקרוי מודל הינו לדוגמא ומודל אחר מקרה

והינו המודל השכיח בצפון אמריקה אשר במסגרתו התארגנויות קהילתיות יוזמות בשיתוף רשות

(מאוחרים יחסית) מזמינים יזמים מקומית קידום תכניות סטטוטוריות להתחדשות ובשלבים שונים

בשלב בו הספקולציה נמוכה יותר והוודאות גבוה. חלק מהעשייה של גוף זה להשתלב בתהלי

תושבי של הפרט בחיי ונוגעת והבניה התכנון תחום מלבד תחומים של רחב מגוון על חולשת

חוזקם ורווחה הינם בלב העשייה של גופים אלו ובכ הקהילה. עידוד יזמות מקומית, תרבות חינו

העיקרי למול הרשות המקומית.

ים מ ר ו ג ,םי ס כ נ י ל ע ב ו םי ר י י ד :םי מ ר ו ג הש ו ל ש לש רה י ב ח מ תב כ ר ו מ תינ ו ר י ע תו ש ד ח ת ה תח ל צ ה ים ר י י ד ה יי נ י עב .יב ו י ח וא יר ש י ר ש ק ב י ו צ מ ונ י א בו ר ל ןיי נ ע י ל ע ב לש זה לש ו ש מ .םי מ ז י ו םי י נ ו ר י ע

יה י ר י ע ה תמ ו ע ל .תו ח ו ד ן ת מ ו הנ ו נ ר א תי י ב ג ,לב ז ה יו נ י פ לע ים א ר ח א רש א נם אלו י ה הי י ר י ע ה י מ ר ו ג

את דש ח ל ,ינ י י נ קה םב צ מ תא ר פ ש ל ו ת ל ו כ י ב ש ימ כ גם אה ר נ םי ס כ נ ה י ל ע ב ו םי ר י י ד ה ינ י י עב םז י ה

י ל ע ב ו ת י א רח ו ס כ םז י ה רי י ט צ מ וז הנ ו מ ת םע דח נכס. י ה תא תי ת ו ע מ ש מ חי ב ש ה ל ו םי ר ג םה וב הנ ב מ ה

פי שר על וח א ק ל ונ י ה סכנ ה לע ב ו רי י ד ה .םמ צ ע ן י ב ל םנ י ב םה םי ר ח ת מ םי ת ע ל ו םי ח ק מ ת מ םי ס כ נ ה

יה. י ר י ע ה ו םז י ה ינ י י עב תינ ו ר י ע תו ש ד ח ת ה אשו נ ב עדי רס וב ח ר

ימת י ק רש ית א שי א נ י ב ה תו ב י ו ח מ ב ו י ס י ס ב ה ר ש ק ב הת ו ה מ ב הי ו ל ת תינ ו ר י ע תו ש ד ח ת ה לש הת ח ל צ ה

ות מ כ ס ה ל ,חי ש ל המ ר ו פ ט ל פ רצי י מ ו םי שנ א בר ק מ רש שר זה א נה. ק ו כ שב תו י ת ל י ה ק ה וא די ח י הנ ב מ ב

ות נ ג ר אתה תצ ו ב ק וא תיב דע גון ו כ י ס י ס ב רש של ק נון ג נ מ םי י ק בו ר ל .תו ד מ ע ו םי ר ב ד י ק ו ל י ח בו ש י י ל ו

ים. נ ו ש ה ן י י נ עה י ל ע ב ןיב תכו ו ת מ וא שת פ ח מ רש זמת א ו י



י ל ה ת ה תח ל צ ה ל תי ת מ א תו י ר ח א םע וכה ר א הפ ו ק ת ל לי ב ו מ ה םר ו ג ה לש ות ב י ו ח מ תשר ד נ ןכ מו כ

ן ו כי ש םהב םי מ י ב לא ר ש י תנ י ד מ ב רב ע ב תמי י ק התי י ה וז תו ב י ו ח מ .םי ר י י ד ה תח ל צ ה ל וב מכ ש ח י ל ו א ו

ית קטן ס ח י ר פ ס מ תו ע צ מ א ב הנ נ כו ת לא ר ש י תנ י ד מ תי ב ר מ הש ע מ ל .תי ר ו ב י צ הר ט מ ו רי היה ער ו ב י צ

ים נ ש ה םע חנ ז נ הז לד ו מ . רא י ה ב ח ר ב תו ח פ ש מ י פ ל א תו ר ש ע הנ כ י ש ו תי מ ו א ל הנ ו ו כ ה ב םי נ נ כ ת מ לש

כת ב ו ס מ ל הכ פ ה םי ר י י ד ה תפ ו ל ח ת ו ן ו כי שה לו ה י נ ,הת ח פ תו י מ ו ק מ ה תו י ו ש ר ה ו הנ י ד מ ה לש התו י ר ח או

ע"י הן ו ות ל ה נ מ ה תו ר ב ח ה י"ע הן נחה ז נ םי נ ב מ ה תקו ז ח ת םו י כ וב צב מ ל דע ית ט ר ק ו ר י ב ו תב כ ר ו מ ים או נ ב מ ה תו ג ג לע תפ ת ו ש מ תו ל ע ב ב םי ח ט ש ב הי נ ב ונ י ה תי נ ו ר י ע ה תו ש ד ח ת ה ל ףסו נ םסח .םי ר י י ד ה

ים ס כ נ ה י ל ע ב תמ כ ס ה ב ו הי נ ב ר ת י ה ב תי ש ע נ בו ר ל וז הי נ ב .ןג תו ר י ד ל ו כ פ ה ש עק ר ק ה תו מ ו ק ב תו ר י ד

או ו/ נה ב מ ה תו ש ד ח ת ה ל תו נ ג ר אתה תעב לם ו א הנ ב מ ה יר י י ד לש ום י מ ו י ה יי חב הי ע ב הו ו ה מ הנ י א ו

י ל ע ב םתי ב ר מ וב הנ ב מ ב תו נ ו ש ןיי נ ע י ל ע ב תו צ ו ב ק תו ר צ ו נ ו י ת ח ת רח מת א ק ה ו תו ס י ר ה לע תו ב ש ח מ

שר א גן) ות ר י ד ב וא גג ות ר י ד ב םי ק י ז ח מ ה) ים פ ד ו ע תו י ו כ ז י ל ע ב םמ צ ע םי ש ח םק ל ח ו םי ה ז תו י ו כ ז

נו י ה תו ש ד ח ת ה י ל ה ל ףסו נ םסח .םזי םע תו ר ש ק ת ה ל תו ר ש פ א ה ו י ל ה ה תו מ ד ק ת ה לע םד צ מ םי ש ק מ

ן. ו נ כתה ים את הלי ו ו ל מ ה םי י ל כ ל כ ה םי ב י ש ח ת ה ו ד"חי לכ רה ל ו מ תכ ן נ כ ו ת מ ה הי נ ב ה ףקי ה

בעולם אשר מטרתם המוצהרת הינה התארגנות על פי רוב ישנם מספר לא מבוטל של מודלים תושבים להתחדשות עירונית. מבין כלל מודלים אלו ניתן לאבחן שלושה:

1.(CDC – Community Development Corporation)יתליהק חותיפ ןוגרא2.(Public Partnership Administration) תירוביצ תופתוש תלהנמ3.(Neighborhood Development Forum) יתליהק ןונכת םורופ

הנושאים המרכזיים מהם ניתן ללמוד מהסוגיות המוצגות מעלה ומביקורנו בברלין:התארגנות קהילתית בתמיכה עירונית לרכישת קרקע או יחידות דיו• לעידוד יוזמות קהילתיות עצמאיו• מנגנון רגולטיבי ומשפטי המכיר בחשיבות ובצורתמיכה ועידוד ליצרית מגוון משתמשים ומגוון שימושים במתחמי המגורי••

עידוד לחדשנות לקיימות ולחיסכון אנרגט

לסיכום:

ונים. ש םי פקי ה ב תו י תל י ה ק תו י ו נ ג ר אתהל תו נ ו ש תו מז ו י תו מד ו ק מ בי בא לת ום ב י כ ן י ל רבו הי נ מרג ל המו ד ב

ים רו ג מה תפסו תל הנ ע מ ו תי נ ו ר י ע תו שד ח תה ל תו י ו נ ג ר אתה .םי רו שק םני א םק ל ח ו ינו רי ע דו ד י עב םקל ח

יל בו תו םי ב שו תה ן ו מא תא שו כ רת וז יכ תו ו ק ל שיו תי נ ו ר י ע הר ב ח תו ע צ מ א ב םי ד י ג ו רוע םו רק ל הל י ח תמ

ית. ז כ רמ וא תי מו ק מ תו שר י"ע תו מו ז י ןני א רש ות א י ו נ ג ר אתהל עק ר ק ה תא רי שכי רש א מהל

מברלין לתל אביב-יפו:

ות י ו נ ג ר א ת ה ל תו מ א ת ה תבי י ח מ םלו א תי ר ש פ א בי ב א לת לע הר י שי ה ו ת כ ל ש ה ו י א נ י ל ר ב ה לד ו מ ה דו מי לית נ ו ר י ע הכ י מ ת תשר ד נ יכ קי ס ה ל י תד ו ק נ ן פ ו א ב ן תי נ מכ רה ת י .רי ע ה י ב חר ב תו ר כ ו מ ה תו י ת ל י ה ק ה

ית. מ ו ק מ ה תו ש ר ה מ קתו נ מ ףוג תו ע צ מ א ב וני ה י ב טי מ ה לד ו מ ה ו ן כ תי י ו ולא םי פ ו ג תמ ק ה דו ד י ע ל

הל ו נ מ ה ףו מה של ג ק ה ל םי מ י א ת מ נ"החכ (י טי ל ו פ ה ו י לו הי נ ה ,י ת ל י ה ק ה ) יב ב א לת י ב מ ו ק מ ה םי ל ק א ה

אשר ית) נ ו ר י ע הר ב ח – ן ו ר צ ב ו הר ז ע תר ב ח תמג ו ד כ ) ים ק ז ח םי י נ ו ר י ע םי ר ש ק םע י א מ צ ע ן פ ו א ב

ית. מ ו ק מ ה תו ש ר ה ן י בל הלי ה ק ה ו תי מ ו ק מ ה המז ו י ה ןיב שר ד נ ה רשק ה תא רשפ א ת

של ית ת ל י ה ק המי ת ר ב ו צור נ שי יכ ים א נ י ל ר ב ה ו נ תי מע םע םי ש ג פ מ ה ו תו ח י ש ה מ קי ס ה ל ן תי נ דוע

ן ו צ ר ו תו י ר חא תחי ק ל ל םי ב שו ת ה תא לי בו מ תו נ ג ר א ת ה ה סי ס ב ו רח א מ .הז ום הלי ד י ק ל רו בי צ י ר חב נ

יר. ע ב םי נ ו ו ג מו םי ב ר םי טב י ה ב רו פ י של

Documents

Berlin Sustainable Planing - recommendations for Tel-Aviv Urban Planning-Hebrew