13שיעור

Joseph M. Grieco, "Anarchy and the Limits of Cooperation", in: Art and Jervis (eds.,), International Politics, pp. 70-74.

גרייקו – ניאו ריאליזם / ניאו ליברליזם – שת"פ בינ"ל אנרכיה של ורציונאליים, ובקיומה מרכזים כשחקנים במדינות מכירות הגישות שתי

שת"פ. ביצירת הקשיים על ובראשונה בראש שמשפיע כגורם

מרמאות כפחד ליברליזם ניאו – הגישות שתי אצל מפתיע כגורם רמאות מפני הפחד

שת"פ. מפני כרתיעה יחסי רווח ניאו-ריאליזם ואילו משת"פ הרתיעה על המשפיע

המדינות הן שחקנים אגואיסטיים שרוצים למקסם את הרווח האבסולוטי– ניאו ליברליזם ואדישות לרווחים של מדינות אחרות. אפשר לפתור את הפחד מפני רמאות כרתיעה משת"פ

בעזרת מוסדות בינ"ל, אשר מפקחים על קיום הסכמים והם גורם מרתיע מפני עריקה המדינות חוששות מרווח– ניאו ריאליזםמהתחייבויות.

יחסי, קרי שהצד השני ירוויח יותר מהן מהשת"פ. הפחד נובע מכך שהמדינות נמצאות כחלק מהאנרכיה במלחמה אחת עם השנייה על הישרדותן כשחקנים עצמאיים. מדינה המפחדת

מפני התעצמות שכנתה יכולה לסרב לשת"פ ללא קשר לפחד מפני רמאות. במקרים רבים מדינות סירבו לשת"פ גם– טענת הניאו-ליברליזם לא משקפת את המציאות

בריטניה וצרפת לא הסכימו לשת"פ כדי להוריד את גרמניה לאחר–כאשר יכלו להרוויח מכך למרות שירידת גרמניה הייתה עוזרת לבריטים. בריטניה פחדה שצרפת תתחזקIמלחמה"ע ה-

יחסי ישראל איראן טרם המהפכה, ולאחר מכן–ולכן סייעה לגרמניה. ניאו ריאליזם אין יחסים ושת"פ פורה כמו בעבר, כי איראן היא אויבת.

Kenneth Oye, "The Conditions for Cooperation in World Politics," in: Art and Jervis (eds.,), International Politics, pp.83-96.

1.Kenneth Oyeמציג ליחסים אופייניים משחקים סוגי שלושה יחב"לי למצב דוגמא והביאו משחק כל בקצרה הבינלאומיים. הציגו

הללו מהמשחקים משחק. איזה אותו של ההיגיון ביטוי לידי בא בו אשר( 13 הבינלאומיים? מדוע? )שיעור היחסים להבנת יותר רלוונטי לדעתך

9 :ציון את מציג , הואומשמעותה ל"הבינ במערכת האנרכיה את מזכיר Oye בהקדמה

של המרושעת החברה למצב, הובס של טבעה מצב בין נעות מדינות אם השאלה; גם שמתפקדות נסיבות שלוש מציע הוא? פ"שת, לפעמים, ישנו זאת בכל למה, לוק

.ארחיב לא אני , עליהןפ"שת לקידום טווח-ארוכות כמטרות וגם לשת"פ םכהסברי שונים מצבים המאפיינים המשחקים מתורת משחקים סוגי שלושהOye במאמרו, מציג

הבינ"ל. במערכת מדינות ביןהואהאסיר" "דילמת נקרא הראשון המשחק נמצאים אסירים שני בו משחק

ביצוע בעוון נחקרים האסירים זה. שני עם זה במגע באים ולא נפרדים חדרים בשני ולא השני האסיר עם פעולה אופציות: האחת, לשתף אסיר, שתי חמור; לכל פשע

לערוקC (Cooperation)= עליו להלשין השניים, בין הפעולה משיתוף . השנייה, יואשמו שניהם ידברו לא האסירים שני . אםD (Defection)= השני האסיר על להלשין

והשני לחופשי יצא ישתוק, אחד והשני ידבר אחד (. אםCC) קלה בעבירה מקרה בכל בינונית בעבירה יורשעו ידברו, שניהם שניהם (. אםCD( ולהיפך)DC) חמור עונש יקבל

(DDמשחק .) מאשר התוצאות חומרת את להקטין יכול הפעולה שיתוף כי מראה זה מלא. עם באופן יפסיד מלא, והשני באופן ירוויח הצדדים אחד בו צדדי חד במשחק

את למקסם שרוצים רציונאליים שחקנים כולם אנרכית במערכת כי לזכור זאת, חשובפעולה. ישתף השני ושהשחקן לערוק גדול פיתוי יש האחר, לכן חשבון על הרווחים משיתוף לערוק היא שחקן כל עבור ביותר הכדאית זה, הפעולה משחק פי על

השני האסיר גם בו במצב אך(.DC) הפעולה בשיתוף ימשיך שהשני ולקוות הפעולה (.DD) יפסידו הפעולה, שניהם משיתוף יערקו השחקנים ושני הדבר אותו את חושב< DC > CC זה: במשחק התגמולים מבנה DD > CD2 של במצב רק פועל , והוא

פעמי. חד משחק של במצב ורק שחקנים האסיר; דילמת את שמגלם יחב"לי למצב טובה דוגמא מהווההביטחון" "דילמת מצב ואז, נוצר פעולה משתף ולא במערכת תהאישי טובתו למען פועל צד כל לפיה

לערוק בוחרים האסיר, השחקנים דילמת של המקרים ברוב .(DD) חימוש מרוץ לשלחופשי. האחר( ולצאת בשחקן )לבגוד

כולם אםצבי. לצוד ציידים, רוצה חבורת בוהצבאים" "צייד נקרא השני המשחק צייד עבור הכדאית הבאה (. הפעולהCC) הצבי בשר את יאכלו פעולה, כולם ישתפו

מנת על יפרוש הציידים אחד אםארנבת; ולצוד הציידים יתר עם מהשת"פ לערוק היא לא שהשאר בעוד(DC) מספקת בצורה יאכל הארנבות יברח, צייד ארנב, הצבי לצוד ארנבת צד אחד וכל עורקים כולם הציידים בו התרחיש הוא פחות כדאי(.CD) כלל יאכלו

((DD ;קלה. מערכת למה יזכה אחד שכל סיכוי ארנבות, קיים לצוד יתפנו כולם אם בתנאיCC>DC>DD>CD בצורה תתקיים הציידים של ההעדפות מאמין אחד שכל

ארנבת. על צבי לצוד שעדיף במערכת המדינות השורדים" שהן "חבורת מדמים יחב"לי, הציידים למצב בהשלכה

זקוקות. המדינות נקייה, לה סביבה כלשהי, כמו קולקטיבית סחורה הוא והצבי הבינ"ל חייבות לכולם, המדינות הרצויה הסחורה את להשיג מנת על כי להסיק ניתן מפה

פעולה. לשתףאו"פחדן" נקרא השלישי המשחק “Chicken”בו מכוניות2 זו מול זו נוסעות

ימשיך והשני יפנה והאחד "ישתפן" ראשון? במידה ראשון, מי יסטה מי היא והשאלה פעולה זה, לשתף כגיבור. במשחק יוכרז שהמשיך זה בעוד כפחדן יוגדר ישר, הפונה

על ולהתחרות במסלול להישאר זה פעולה לשתף ( ולאC) לסטות זה השחקן עם פעולה ישתף השני שהצד הוא צד לכל משתלם זה, הכי (. במשחקD"הגיבור" ) תואר השני אך בחיים ישארו הצדדים (. כך, שניDC) במסלול ישאר והוא מהמסלול ויסטה

נזק ליוקרתם, ואף ימינימאל נזק ישאו , שניהם(CC) יסטו הנהגים שני "שפן". אם יצא ישר, ימשיכו מהמסלול, שניהם וסוטה פעולה משתף לא אחד ואף ו למכונית. במידה

את מאזנת צדדי הדו לנזק בתוצאותיה. המודעות ישאו ( ושניהםDD) התנגשות תהיההפעולה. לשיתוף העדפה נוצרת וכך ליוקרה השאיפהוכל משחק את מדמה בקובה הטילים יחב"לי; משבר למצב בהשלכה ה"פחדן",

של האחורית בחצב גרעיניים טילים שהציב הגרעיני; ח'ורצ'וב הנשק בעניין הקשור הוא כי כיום סוברים שהרבה תיהרג". למרות או "הרוג עיקרון לפי לנהוג ניסה ארה"ב בין גרעיני חימוש למירוץ הוביל הזה קנדי, המשחק לעומת שפן ויצא ראשון מיצמץ

המדינות. שתי גם כמו כיום הבינ"ל בזירה המתרחש את נאמנה הכי מגלםהצבאים" "ציידלדעתי,

רק ולא שחקנים כמה של משחק מאפשר הוא העבר. ראשית, כי מן התרחשויות זה המשחקים בודדים שחקנים בשני מדובר תמיד הבינ"ל, לא בפוליטיקה והריי שניים

הגישות ה"פחדן" ליחב"ל; מרבית משחק השלכת של בעייתיות זה. שנית, ישנה מול משחקים משחקות אינן ולכן רציונאליות שחקניות הן מדינות כי מניחות ביחב"ל

עצמו את יעמיד לא רציונאלי בסכנה. שחקן וקיומן ריבונותן העמדת כדי עד מסוכניםכמוכן יכול הוא בו במצב האסיר" על "דילמת שלכתבה בעייתיות ישנה להיהרג.

לתקשר ותיכול אינטראקציה, מדינות שום ביניהן שאין האסירים לשני ; בניגודהיחב"ל בעוד נוצר החימוש שמרוץ לפני להסכם ולהגיע הבעיה את לפתור ואולי וז עם וז

תקשורת. ביניהם ואין נפרדים לחדרים האסיר" מובלים "דילמת במשחק שהאסירים

אינטרס מסויימת; קרי למטרה נועד הפעולה שיתוף הצבאים" בו "צייד לפיכך, משחקהמשחקים2 )מאשר יותר רבה במידה מדינות, משקף בין משותף האחרים( מצב פעולה. שיתוף של ורציונאלי הגיוני יחב"לי

15שיעור

Robert Keohane, "The Demand for International Regimes," in Stephen Krasner, ed ,.

International Regimes (MIT Press, 1983), pp. 141-171.

Robert O. Keohane / Cooperation and International Regimes

הבינלאומי והמשטר פעולה שיתוף

להרמוניה: פעולה שיתוף בין להבחין חשוב

האינטרסים עפ"י )המעוצבת השחקנים מדיניות שבה לסיטואציה מתייחסת הרמוניה

באופן אחרים(, מעוצבת של באלו להתחשב מבלי שלהם והייחודיים הברורים

אחרים. שחקנים אחרות, או מדינות של יעדים של התקיימותם שמאפשר

)או בעולם בכלל החופשית והכלכלה החופשי השוק היא להרמוניה קלאסית דוגמא

ברובו(. לפחות

הכרחי. או נחוץ ואינו כמעט פעולה בשיתוף שולטת, הצורך ההרמוניה שבו במקום

הרמונית, ראוי שאינה במערכת כאינדיבידואלים השחקנים של שהפעילות גורס שת"פ

משא של בתהליכים השני כלפי אחד השחקנים של קונפורמיות של לדרגה שיתעלה

ומתן.

המגדירה נורמה שהיא לאיזו התנהגותם את מתאמים השחקנים כאשר מתקיים שת"פ

לכך(. שנכונים אלו לפחות )או הפעולה משתפי קבוצת או השני השחקן את גם

ריאליסטיים, כלומר, במונחים בינלאומיים ומשטרים שת"פ של בנושאים לחשוב נהוג

קשר תלויה פעולה לשיתוף הנכונות ועימותים, כאשר אנארכיה של יסוד הנחת להניח

הרווח מול אל העלות עקרון לומר, שאם שחקן. רוצה לאותו יחסיים ברווחים הדוק

לא שהוא סביר אזי – הפעולה שיתוף בעקבות למדינה רווחים לטובת הכף את יטה לא

כלל. יתקיים

הניאו ע"י מיוצגת זו השגה, גישה בר הוא שת"פ לפי בתפיסה נעוץ זו גישה של היפוכה

ליברלים.

האידיאליסטית. או האידיאלית הגישה מכונה זו גישה

משלימים השונות המדינות של האינטרסים כאשר מדינות חברת - קיימת זו גישה עפ"י

יש לדברים – הפוליטי לממד חשיבות אין הזה מהסוג אידילית אלו. בסיטואציה את אלו

חדש. עולמי סדר כך ידי וליצור במשוואה מעצמם, להתמקם להסתדר נטייה

האינטרסים בהן חיכוך נקודות יש שת"פ. אמנם שיש מניח הבינלאומי המשטר

עתיד הכל לא – לריאליזם בניגוד הריאליסטיות(, אך היסוד הנחות )לפי מתנגשים

בעימות. להסתיים

הבסיס ומכאן – החיכוך נקודות על במספרן עולות הפעולה שיתוף לכך, נקודות פרט

ליברלית. הניאו להנחה

כמסדיר – בינלאומי משטר המונח את1983 בשנת הגדיר קרסנר בשם חוקר

של סט הבינל' הנו המשטר וא-מוסרי. לפיו ומוסרי ורע ואסור, טוב מותר של נורמות

נורמות, משתמעים, המגדירים או עקיפים, כתובים אם בין ישירים אם עקרונות, בין

השחקנים של ציפיותיהם מתלכדות שסביבן החלטות קבלת של ופרוצדורות כללים

היחבל"ית. המערכת בתחום הבינלאומיים

עליו שחתומות הסכם שקיים נניח – קלאסי שת"פ הנו בינלאומי אלו, משטר בהקשרים

X מדינה התנהגות את לצפות או לבאר וקל ברורות הנורמות אזי – מס' מדינות

תחום. באותו

חריגות פעולות להתרחש עתידות לא לכוונות, ובנוסף ביחס הערפול מצטמצם כך

מחלוקת. לחיכוך שיגרמו

המבקרים יש – אכיפה אלמנט שאין בכך ככל ממשטרים שונה בינלאומי משטר

הבינל'. המשטר של בעוונותיו הוא זה מנגנון של שהיעדרו וטוענים

מסוימות נורמות שלו הבינל' וכנגזרת במשטר שנקבע טוענים: שמיום ליברלים הניאו

אחד בקנה עולה אינה הרלוונטית הסוגייה אם גם מחייבות הן ללגיטימיות- אזי הפכו

רוחה. למורת "לציית" גם מדינה על מסוימת, כלומר מדינה של אינטרסים עם

בינלאומיים: למשטרים דוגמאות

הסחר בינל' בתחום משטר – WTO (World Trade Organization)שלימים

.Gatt הסכם שמכונה במה הוחלף

הטריטוריאליים. המים עיקרון – הימים אמנת

ככלל:

בעצם באנארכיה, הן זאת בכל לשרוד שמצליחות הפעולה שיתוף נקודות

איזונים ויצירת הסדר על לשמירה כללים שיוצר הבינלאומי למשטר הבסיס

ויעדיהן. המדינות הטרוגניות אף על במע' הבינלאומית ויציבות

להביאה יכול מסוימת במדינה השלטון על הציבור של לחץ רבים במקרים

כלשהו. להסכם עצמה לכבול לחילופין שהיא, או כל לאמנה להצטרף

וחינוך שלימוד מאמינים יתרה באופטימיות ליברלים, אולי כן, הניאו אם

הזמן, מסוימים, תוביל, עם אחדים בתחומים פעולה שיתוף שלח להתנהגות

אחרים. בתחומים זה עיקרון ליישום

של נכונות מעט הזמן, ועם ייצור, במשך ליברלים הניאו של זה, לדידם נראטיב

חדש. עולמי סדר – השחקנים

16 שיעור Donald J. Puchala, "The Integration Theorists and the Study of International

Relations," in Williams et al., Classic Readings, pp. 315-330 .

The Integration Theorists and the Study of IR

Puchala

' תרמו ללימוד העכשווי של היחב"ל.60' וה-50תיאוריות של אינטגרציה שהתפתחו בשנות ה-ישנן שתי תיאוריות מרכזיות: טרנס-אקציונאליזם וניאו-פונקציונליזם.

טרנס-אקציונליזם:שהחוקרים משום כך, נקראת הגישה בינ"ל. אינטגרציה ללימוד דוייטש של גישתו זוהי הטרנס-אקציונליסטים בחנו תופעות של יצירת קהילה בין אנשים ע"י בחינה של תדירויות של

טרנס אקציות בין היחידות. קהילות בינ"ל יכולות להיות ממוזגות או פלורליסטיות. אם הן ממוזגות, הן יראו דומות מאוד לפדרציה או מדינת לאום, עם מוסדות של ממשל מרכזי המסדירים את היחסים הפנימיים

והחיצוניים של הקהילה. קהילה בינ"ל פלורליסטית, היא קהילה הממוזגת לפחות ברמה שלקהילת ביטחון, אך קטועה לשתיים או יותר, יחידות פוליטיות ריבוניות נפרדות.

יש לציין כי מנקודת המבט של הטרנס-אקציונליסטים, גם אינטגרציה וגם מיזוג הן תפישות כמותיות. הבעיה היא שגם אינטגרציה וגם מיזוג כמעט ואינם ניתנים לכימות. אולם, אין בכך

כדי לרמוז, כי הבעיות המתודולוגיות צריכות להפחית מערך התיאוריה. המחקר נותן השוואה יפה בין סוגים שונים של קהילות:

) מערכת מדינות (ללא אינטגרציה וללא מיזוג). 1() אימפריות (ללא אינטגרציה, אך ממוזגות). 2() קהילת ביטחון פלורליסטית (יש אינטגרציה, אך אין מיזוג). 3() קהילות ביטחון ממוזגות (יש אינטגרציה ויש מיזוג).4(

התהליך של מיזוג פוליטי, הוא תהליך דומה ליצירת מדינת לאום. ראשית, נוצרים קשרים פונקציונאליים בין יחידות נפרדות. נוצר תהליך של תלות-גומלין מתמשכת, והאינטראקציות הללו יוצרות תהליכים פסיכולוגים-חברתיים, שמובילים לתחושת זהות ושייכות בין האנשים, שמובילה להיטמעות האנשים, לאינטגרציה וליצירת קהילות גדולות יותר. ברגע שקהילות אלה נוצרות, השאיפה של האנשים היא לשמר ולמסד את הקהילה, ולהסדיר את הטרנסאקציות

דרך הקמת מוסדות ממשל.

לא מצוינים התנאים בהם האנשים בקהילות המשולבות, ייזמו דחפיםביקורות על המודל:כן, דוייטש אינו מתייחס ניתן לחזות מתי יתרחש מיזוג פוליטי. כמו למיזוג פוליטי. כך לא לדינאמיקות הפוליטיות (תהליכי קבה"ח, התנהגות ארגונים והתנהגות קואליציונית) בתהליך.

גם זה פוגע ביכולת ההסבר והחיזוי. – מוסדות...)We Feelings"(טרנסאקציות – "

ניאו-פונקציונליזם: בעוד שדוייטש הקדיש תשומת לב מעטה לתפקיד המוסדות הבינ"ל בתהליך המיזוג הפוליטי, האס מרבה לעסוק בהם. עבודתו של האס נקראת "ניאו-פונקציונליזם", משום שהיא יוצאת

מהרעיונות של מיטראני של שת"פ של פוליטיקה נמוכה. האס הוסיף את הממד הפוליטי, של איך מגיעים משת"פ פונקציונאלי לקהילה (ממד החסר אצל מיטראני). הוא גילה שיש "הגיון התרחבות" באינטגרציה סקטוריאלית הפועלת על מנתברגע לכן, על-לאומית. הפעילויות שלה, תחת סמכות טווח את באופן מתמשך להרחיב שמתחיל תהליך המיזוג הבינ"ל, הוא יכול, תחת תנאים מתאימים, לגלוש להרחבה והעמקהשל הממשלות ע"י המבוצעות הפעילויות רוב שלבסוף עד ומעבר, המדיניות תחום של

היחידות הנפרדות, יעברו לסמכויות העל-לאומית. הגלישה הזו נוצרת מכמה סיבות. בגלל שחברות מתועשות מודרניות, בהכרח קשורות זו בזו, לא ניתן להעביר את הסמכות על תפקוד של סקטור אחד לסמכות על-לאומית, מבלי להשפיע על סקטורים אחרים. (למשל, העברת הסמכות על ייצור הפלדה לסמכות על-לאומית, ישפיעייווצר לחץ על גם על ארגוני העובדים). בגלל ההשפעה על הסקטורים האחרים, בהכרח ויעלו שאלות בדבר העברת סמכויות נוספות לסוכנויות העל-לאומיות. הממשלה הלאומית, חלק מהגלישות הללו נוצרות בעקבות הכישלון להעריך את ההשלכות של העברת הסמכויות לסוכנויות העל-לאומיות. זאת אומרת, יש צמתים קריטיים, שבהם מקבלי ההחלטות צריכיםומעורבים להחליט אם להמשיך את השת"פ או לסגת. אולם בגלל שהם כבר בעלי עניין בתהליך, העלות של לסגת היא גבוהה לעומת התועלת של המשך השת"פ. הם מפעילים לחץ פנימי במדינות, וכתוצאה מכך יש המשך של השת"פ. בגלל המוסדות הממסדים את השת"פ

הפונקציונאלי, בסופו של דבר תתפתח קהילה.(מוסדות – קהילה).

הוא אינו מסביר את היוזמות המתחילות את תהליכי המיזוג. בנוסף, הואביקורות על המודל:עוסק רק במיזוג בינ"ל המתחיל בצורה של סקטורים.

עם האטה בתהליכי האינטגרציה באירופה, והתרסקותם של ארגונים כאלה באסיה, אפריקהודרום אמריקה, חלה גם האטה גדולה של מחקרי האינטגרציה.

לימודי אינטגרציה והדיסציפלינה של היחב"ל: תיאוריות האינטגרציה הדגימו שהתיאוריות ביחב"ל שהיו נהוגות עד לאותו זמן, היו מופשטותהציגו אינטגרציה, למרות הבעיות הרבות שלהם, לימודי מידי בשביל המציאות שבשטח. ומגוונת מאשר יותר רחבה תפישה שהמשמעות התיאורטית הלגיטימית של היחב"ל, היא הפרדיגמה שנלקחה בחשבון עד אז, הפרדיגמה הריאליסטית. מחקרים של אינטגרציה באותה

תקופה, הצליחו לסתור מספר הנחות מרכזיות של הריאליזם: המדינות אינן בהכרח השחקנים היחידים והעיקריים ביחב"ל. חלק מהתוצאות ביחב"ל.1

ניתן להבין רק כאשר בוחנים את המניעים והפעולות של שחקנים לא-מדינתיים. היחב"ל נוצרים ממד"ח של מדינות השואפות להגברת הרווחה הלאומית, המוגדרת.2

במונחים של תל"ג, תעסוקה וכו'. החשיבות של מטרות אלה, היא מה שהופכת אתהמד"ח של מדינה לחיפוש אחר עוצמה.

זאת אומרת, שת"פ הוא המצב.3 היחב"ל הם בבסיסם משחקים של סכום מעורב. השולט ביחב"ל.

השפעה ביחב"ל, נובעת בעיקר מהפעלת קשרים של תלות גומלין בין שחקנים. זאת.4אומרת, האמצעי להשפעה ביחב"ל הוא שכנוע (ולא כפייה, כמו בריאליזם).

אפשר להגיד שהתרומה הגדולה ביותר של לימודי האינטגרציה, היא ההצבה של תיאוריותמנוגדות לתיאוריה האורתודוכסית ששלטה באותה תקופה בחקר היחב"ל.

:הריאליזם וממצאי האינטגרציוניסטים

השפעות התורה על יחב"ל60 ו- 50מחקרים בשנות ריאליזם יחב"ליהשחקנים הן ומ"ל מדינות היחידים במערכת, וכל השאר הם רק כלים בידיהן, ולכן ישומניעי התנהגות את לחקור

המדינות בלבד

השחקנים אינן ומ"ל מדינות היחידים במערכת, ויש הרבה

,NGO’s, IGO’sמקרים שגם על משפיעים וכו' תאגידים

פעולות יחב"ליות

תיאורטיים ממצאים הבסיס הם ואמפיריים

לתיאוריות טרנס - לאומיות

נובעות יחב"ליות תוצאות מעוצמה שמורכבת ממד"ח

גבוהה, ולא נמוכה

הפכה הנמוכה הפוליטיקה לפוליטיקה גבוהה עם השנים

יחב"לית פוליטית כלכלה הפכה לדאגה מרכזית

תמידי, מצב הוא קונפליקט ZERO-SUMמשמע

התמידי, המצב הוא שת"פ משמע סכום חיובי

לתיאורית חשיבות יש המיקוח

של הוא במערכת הדגם משתמשת מדינה כי אילוץ

בעוצמה קשה

התמידי, המצב הוא שכנוע ובין השחקנים קיימת ת"ג

תיאורטיים ממצאים הבסיס הם ואמפיריים

לתיאוריות של ת"ג

תיאוריות אינטגרציה נחשבות בתור "פוסט – ריאליזם".

\ הגישה כנגד אזורית אינטגרציה של התופעה מציבה אשר האתגרים מהם.2

הריאליסטים יכולים דעתך לפי (? האםPuchala )על-פי הריאליסטית(15 הללו? כיצד? )שיעור לטיעונים הולמת תשובה לתת

10ציון: "…The Integration Theorists and the Study" במאמרו ( מציגPuchala) ד' פוצ'לה

ה- בשנות הבינלאומיים ביחסים בולטת לסוגיה הפכה אשר האינטגרציה תופעת את

פוצ'לה1באירופה. שהתרחשו תהליכים לאור הקודמת, בעיקר המאה של60 וה-50 האינטגרציה לתופעת הסיבות את להסביר מנסות אשר גישות שתי במאמר מציג

גישתו עור קורמת האחרונה בה והדרך ראשית, (Deutsch) דויטש של וגידים. יצירת את האינטגרציה תהליך במרכז ומעמידה מדינות בין תבטרנסאקציו המתמקדת

ולאחר הקהילה תחושת המכונהHaas) האאס של גישתו את מכן והשותפות, ) המבליטה בבסיס שעומד כזה הפוליטי התהליך את מנגד "ניאו-פונקציונליזם",

התהליך. האינטגרציה תהליך של הסופית התוצאה את דווקא להבין זאת, לענייננו, יש עם

להעביר הסכמה זמן, תוך לאורך מדינות, המתקיים בין פעולה ומהותו, קרי, שיתוף זו, העומדת על-מדינתי. טענה גוף או למוסד שבידיהן הוהאוטונומי הסמכויות מן חלק

מהווה העוסקות הגישות בבסיס לפרדיגמה ובסיסי מהותי אתגר באינטגרציה, זמני, נועד הינו שחקנים בין פעולה הריאליסטים, שיתוף פי הריאליסטית. כך, על

כן, אינטגרציה, המהווה המקרים. על במרבית יפסק השגתה ועם ברורה למטרה ואינה בריבונותן, כמעט לפגוע מדינות של הסכמה זמן, תוך לאורך פעולה שיתוף

ינצל פועלות מדינות בה האנרכית שבסביבה החשש בשל הריאליזם פי על אפשרית2לטובתו. הצדדים אחד זאת

האינטגרציה תופעת מאתגרת באמצעותן בולטות סוגיות מספר על להצביע ניתן הבלעדי השחקן את במדינות רואים הריאליסטית. ראשית, הריאליסטים הגישה את

אך במערכת המכרעת חשיבותם על מעידה האינטגרציה תופעת הבינלאומית, בהתנהלות בינלאומיים ארגונים וכן ממשלתיים לא םלאומיי טרנס גופים של והשפעתם

של העל מטרות את והישרדות בביטחון רואים הריאליסטים המערכת. שנית, בעודכמו במטרות ואילו מדינות מעידה משניות כלכלי, מטרות שגשוג אחרות, בלבד, ויתור כדי לכת, עד מרחקי צעדים לעשות מוכנות מדינות כי האינטגרציה תופעת על המדינה של הלאומי בביטחון לפגוע שעלול ריבונות, דבר של היבטים על לעיתים

ורווחה. כלכלי בשגשוג לזכות מנת הריאליסטים, על פי מדינות מספר בהם הריאליסטים, מצבים פי נוספת, על סוגיה להוסיף יש לכך לעיתים יתרחשו אשר מצבים מפסידה, הם מדינה אף תתקיים ולא במקביל ירוויחו

אפס" סכום "משחק מתקיים כי גורסת הריאליסטית בכלל. הגישה בלבד, אם רחוקות פחות, כלומר, אם וחלק יותר ירוויחו מרוויחים, חלק השחקנים כל אם שגם שמשמעו הצדדים שני כי מעיד אינטגרציה זאת, קיום הפסדת. לעומת למעשה פחות הרווחת

השחקנים. מכאן לכל מכך תועלת דומה, וקיימת במידה להרוויח ביכולתם כי רואים יתקיים אם גם כך על ויתרה בולט באופן יתקיים בהכרח אפס" לא סכום ש"משחק

השפעה תהליך, תהיה של בסופו מרוויחים הצדדים ששני אחרת, לעובדה או זו במידההאינטגרציה. גישות פי על יותר גדולה

כקונפליקט הבינלאומית המערכת מצב את הריאליזם של התפיסה היא מכך נגזרת פוטנציאל דווקא המערכת במצב יראו האינטגרציה בתיאורית התומכים ואילו תמידי

שונה: במערכת התנהלותן בעת מדינות המשמש הכלי שגם פעולה. מכאן לשיתוף המרכזי המנגנון את קשה עוצמה על המתבססת בכפייה רואים שהריאליסטים בעוד

את דווקא האינטגרציה בתיאורית התומכים אלו מדינה, יבליטו של אינטרסים שיקדם הישגים שיניבו מדינות בין בשיח המרכזיים כמנגנונים הגומלין תלות יצירת ואת השכנוע

שתי ביותר, שתביא מהותית בסוגיה מדובר כי להדגיש למדינה. חשוב משמעותיים מדיניות לעיל, לנהל שהוצגה המחלוקת של קוטב מהן אחת כל שתאמצנה מדינות

לחלוטין. שונה חוץ

מאיחוד ונולד אירופי כלכלי איחוד יצר אשר1957 רומא" בשנת "הסכם היה ביותר הבולט התהליך 1 פעולה לשתף יכולות הן כי מדם, העיד העקוב עברן אף על וגרמניה, אשר צרפת בין והפלדה הפחם עובד, )תל-אביב: עם אירופה על המאבקויליאם, ראה: היצ'קוק נוספים ויציב. לפרטים רציף באופן2006 ,)173-164 .

Mearsheimer John, The Tragedy of Greatזו, בסוגיה הריאליסטית העולם לתפיסת דוגמא ראה 2Power Politics (New York: Norton, 2001), 32-33.

וקוראת במאמרו, מערערת פוצ'לה שהדגים הבסיסיים רעיונותיה האינטגרציה, על םריאליסטי הסברים מספר עדיין מאידך, ישנם מחד, אך הריאליסטית הגישה על תיגרבנוגע ומשמעותה. היווצרותה את להסביר ניתן יהיה פיהם על גם אשר ראשית,

האינטגרציה באמצעות ופועלות שלהן העדיפויות סדר את משנות מדינות כי לטענה כלכלית עוצמה כי הריאליזם ביטחון, יטען סוגיות חשבון על גם כלכלי לשגשוג להביא

את ותפתח תשפר רק חזקה צבאית. כך, כלכלה עוצמה המאפשר נדבך רק היא נשמר, כאשר אלא משתנה אינו למעשה העדיפויות סדר ולכן הצבאית העוצמה תחום. כלומר, המטרה לאותו נוספים משאבים הזרמת ידי על גדלה הצבאית העוצמה נוסף אמצעי רק היא והכלכלה צבאית ועוצמה לאומי ביטחון להיות ממשיכה הסופיתהביטחון. להשגת

המביא משותף איום של תוצאה מדינות בין באינטגרציה רואה שנית, הריאליזם ארצות לכדי הצפונית באמריקה המושבות של מיזוגן למולו. כך, את להתאחד מדינותניתן1776 בשנת הברית ושגשוגן עצמאותן על הבריטי האיום רקע על להסביר

מדינות בין פעולה ושיתוף אינטגרציה להיווצרות נוסף הסבר3המושבות. של הכלכלי מנת על האזור על משקלו כובד את המטיל הגמון המצאות הוא הריאליסטים פי על

היציבות החשש את מקטין ובכך היציבות על לשמור לדוגמא, מ"עריקה". חיילים אלף מאה של תוצר היא האחרונים העשורים של האירופית והאינטגרציה

ומאפשרים קבע דרך השנייה העולם מלחמת מאז ביבשת המוצבים אמריקאים המצב את תנצל מהן שאחת חשש ללא זו עם זו פעולה לשתף אירופה למדינות

אכן באירופה המצב היה זו אמריקאית נוכחות ללא האם יתהו לרעה. ריאליסטים 4ימנו? של לזה דומה

תשובה מספקים האינטגרציה לתופעת הריאליסטים ההסברים כי לסיכום, נראה רבה ובמידה התהליך של ראשיתו את טוב באופן מסבירים אמנם בלבד. הם חלקית

והעמקתו. ארצות התמשכותו את להסביר מתקשים הם להיווצרותו, אך הסיבות אתאלא1812ב- הבריטי האיום הסרת עם התפרקה לא אמריקה של הברית רק

ואילו של הסכמתן את מסבירה אינה באירופה האמריקאית הנוכחות התרחבה, על מסוימים תחומים על לוותר היבשת מדינות בעיקר שמדובר אף בריבונותן,

כה. עד כלכליים בתחומיםכפי עם יש את רואה שאני זאת, של התיאוריות מן אחת באפשרות הדברים,

הריאליזם הפרדיגמה לתרום הריאליסטית, תהליכי להבנת הניאו-קלאסי, אם האזורית, בין קר" במערכת "שלום ייוצב שלא עד זו גישה פי האינטגרציה. על

"שלום לעבר להתקדם ניתן יהיה אחר, לא הסבר או משותף הגמון, איום באמצעות למשל, התיכון אינטגרציה. כך, המזרח של יותר בולטים אלמנטים בתוכו חם" המכיל

קיום חדש"( ללא תיכון "מזרח כמו )תוכניות אינטגרציה לעבר להתקדם יוכל לאקר". ביטחון, קרי, "שלום על תחילה, הנשענת אזורית יציבות

17 שיעור

Robert Gilpin, War and Change in World Politics (NY: Cambridge University Press, 1981), Chapter 5: “Hegemonic War and International Change”.חובה

)תל-אביב: משרד 1861 עד אמריקנית היסטוריה – אזרחים למלחמת ממושבותארנון, גוטפלד 3.34-26(, 1986הביטחון,

4 Mearsheimer, The Tragedy of Great Power Politics, 1-2.

": א.Hegemonic War and international change" גילפין, במאמרו פי על.3 הנמצאת גדולה מעצמה לנקוט יכולה בן האפשריות האסטרטגיות מהן

3 ומהם הגמונית מלחמה של המרכזיים המאפיינים בירידה? ב. מהם מלחמה בעינייך, מתפתחת שכזו? האם למלחמה המקדימים התנאים(16 ביטוי?)שיעור לידי באה ארה"ב? למה? כיצד כלפי הגמונית

9.5ציון: Hegemonic War and international" (, במאמרוRobert Gilpin) מניח גילפין רוברט

changeבמערכת. לדבריו, חוסר לשינוי יגרום הבינלאומית במערכת איזון ", שחוסר את ומשנה ההגמונית המעצמה חשבון על מתחזקות למדינות הזדמנויות יוצר איזון

של העלויות את מגדילה העוצמה של חדשה במערכת. חלוקה העוצמה חלוקת המעצמה של העלויות את מקטינה בזמן במערכת, ובו לשלוט הדומיננטית המעצמה

במערכת. הקיים המצב את העולה, לשנות האיזון את לשמר במטרה מדיניותה את לשנות תנסה הדומיננטית המעצמה

הגמונית מעמדה, המעצמה את לשמר מנת ההגמוני. על מעמדה במערכת, ואתהאסטרטגיה אסטרטגיות שתי בין לבחור יכולה ירידה במגמת הנמצאת פעולה. במערכת. לעומתה, ומעמדה מחויבותה המשאבים, חיזוק הגדלת הינה הראשונה

כך המחויבות את לצמצם הינה השנייה האסטרטגיה מעמדה יפגע שלא שלה, הבינלאומי.

כלומר, הינה הדומיננטית המעצמה מבחינת העדיפה האסטרטגיה הראשונה. וחידושים ארגון, טכנולוגיה הקיימים, באמצעות המשאבים בניצול היעילות הגדלת

האסטרטגיה הכלכלה של הצערה גם מערבת הזאת נוספים. והמוסדות הצבא, שיורדת שחברה משום תיכשל לרוב הזאת גילפין, האסטרטגיה של הפוליטיים. לדעתו

הניסיון את שבולמת רעה ובאווירה פעולה שיתוף בחוסר מאופיינת מגדולהגילפין הוא לאסטרטגיה כדוגמה ברומא משתמש להתחדשות. טוען זאת.

מערכת את וחידשה החקלאות יעילות את הגדילה רומא, היא של שבהצטמצמותה עם להתמודד הצליחה לא הרומית שהחברה מכיוון כשלה האסטרטגיה המיסוי. אך

שחלו. השינויים ידי על חדש משקל לשיווי המערכת את להביא הינה השנייה לעומתה, האסטרטגיה

הפחתה הפחתת הדרך בשלוש להשגה ניתנת זאת העלויות. הראשונה, דרכים. כנגד מנע במלחמת לפתוח הדומיננטית, הינה המעצמה מבחינת ביותר והמפתה

לכך. דוגמה היא הפלופונזים להחלישה. מלחמת או להכחידה העולה, ובכך המעצמה את אתונה, שאתגרה של עלייתה את למנוע הספרטנים גילפין, ניסו זו, טוען במלחמהספרטה.

כלומר, המשך באמצעות עלויות הורדת הינה נוספת פעולה דרך התפשטות. עלויות הורדת ידי על הארוך לטווח העלויות את להוריד מקווה היורדת המעצמה

להבטיח גילפין, קיוו לכך. הרומים, טוען דוגמה מספקת הרומית ההגנה. ההתפשטותאפשריים. אויבים והשמדת התפשטות באמצעות הישרדותם אתדרך במדיניות ההתחייבות את לצמצם הינה השלישית הדרך ניתן זאת החוץ.

למשל אחרות. כך במדינות ממעורבת לסגת אמצעים. ראשית, ניתן בשלושה להשיג המערביות הפרובינציות על להגן שהעלות הביזנטית, כשהבינה האימפריה נקטהניתן גדולה לחילופין, פחות מעצמות עם בריתות לכרות מידי. מאיימות. אחרות, לפי הבריתות מדיניות מספקת לכך דוגמה הראשונה, העולם מלחמת הבריטית, במדיניות ההתחייבות את לצמצם כדי השלישי גרמניה. האמצעי התעצמות את כשראו בשנת מינכן ועידת מאז רע לשם זכתה הפייסנות בפייסנות. אומנם לנקוט הוא החוץ

אבל1938 העולם מלחמת לפני הברית ארצות – בריטניה יחסי של הדוגמא , משתלמת. להיות יכולה הפייסנות כי הראשונה, מוכיחה

במהלך הייתה המלחמה, המעצמות פתרו באמצעותו מרכזי כלי ההיסטוריה, שגורמיה בכך מאופיינת הגמונית הבינלאומית. מלחמה במערכת איזון חוסר של בעיותועל פחות ומטרותיה מיידיים פחות רבה. ומעורבות נרחב היקף ידי מפורשים,

מקונפליקטים אותה שמבדילים תנאים שלושה ידי על מאופיינת הגמונית המלחמהמוגבלים.

המעצמה לבין הדומיננטית המעצמה בין ישיר עימות יש הגמונית ראשית, במלחמההקונפליקט במערכת. המדינות רוב בהשתתפות ויאופיין לטוטאלי יהפוך העולה.

הבינלאומית המערכת של הלגיטימיות על תיגר תקרא ההגמונית שנית, המלחמה בשינוי תסתיים ההגמונית המלחמה אידיאולוגית.לרוב או פוליטית, כלכלית מבחינה

פוליטי המאפיין החברה של חברתי או דתי, המלחמה של השלישי המפסידה. הלחימה. המלחמה של רחב טווח ידי ועל מוגבלים לא אמצעים הינו ההגמוניתהזמן. ומשך הטווח מבחינת אינטנסיבית הינה ההגמונית

להתקיים. צריכים מקדימים תנאים שלושה ישנם תתרחש הגמונית שמלחמה כדי מתיישנת, הטווחים המדינות. המערכת בין החיכוכים התגברות הוא הראשון התנאי

נוצר מצטמצמת. כך והצמיחה נגמרים עימותים, המשאבים יותר מצטמצמים, נוצרים השני אחרת. התנאי מדינה של הפסד היא אחת מדינה של אפס, שעלייה סכום משחק

חודרת זאת מתרחש. תפיסה היסטורי ששינוי תפיסה נוצרת פסיכולוגי, כלומר הוא הדומיננטית. התנאי מהמעצמה בחשש ומכרסמת הגדולות המעצמות של לתודעההעימות, שהחל מכלל העימות יציאת הוא השלישי עלות של מחישובים שליטה.

אנושית. שליטה מכלל ותועלת, יוצאכדי ארצות כלפי הגמונית מלחמה האחרונות בשנים מתפתחת לדעתי הברית.

הגמונית למלחמה המקדימים התנאים שלושת כי להראות אנסה דעתי את לחזקהתנאי ראשית, המערכת הראשון מתקיימים. מערכת היא הבינלאומית מתקיים.

. הטווחים1991 בשנת ברוסיה הקומוניזם התמוטטות מאז עברו שנים ישנה, כעשרים חברות של קיומן עם מצטמצמים בריתה ובנות הברית ארצות לבין האסלאם בין

רבים במוקדים מתרחשים בריתה ובנות הברית ארצות בין גדולות. העימותים מהגרים האמריקנית הקפיטליסטית באפריקה. לבסוף, הכלכלה רבים ובחלקים אסיה בכל

וחצי. שנה כמעט כבר חמור במשבר נמצאתנוצרה2001 בספטמבר11 הוא. לאחר אף מתקיים השני התנאי בעם תפיסה

מפני עצמה על להגן הברית ארצות על וכי היסטורי שינוי שמתרחש האמריקני הברית: איראן, סוריה ארצות כנגד הציר את שמובילות במדינות גם התוקפנות. כך

בנשק מחזיקה קוריאה כשצפון התרחש, אבל לא עדיין השלישי קוריאה. התנאי וצפוןוכשאיראן העימות נשק להשיג מנסות וסוריה גרעיני, משליטה לצאת יכול כזה,

אנושית. השלישי מתקיימים, והתנאי הגמונית למלחמה המקדימים התנאים משלושת שניים

על תיגר ארגונים, קוראות בחסות או ישיר מלהתממש. מדינות, באופן רחוק לאארצות הסדר את לשנות במטרה האמריקנית ההגמוניות בחרה הברית העולמי.

שלה. בהגמוניות הפגיעה את למגר כדי ובעיראק מנע, באפגניסטן במלחמת להגיבהברית. ארצות כנגד מתפתחת אכן הגמונית מצביעים, לדעתי, שמלחמה אלו כל

Jack S. Levy, “The Diversionary War Theory”, in: Midlarski (ed.,), Handbook of War Studies

מלחמת ההסטה של ג'ק לוי תיאוריית השעיר לעזאזל/תיאוריית ההסטה היא אחד הגורמים המובילים ליצירת משבר

העלול להוביל במלחמה. אליטות פוליטיות יפעילו מד"ח הרפתקני או ייצאו למלחמה בכדי להסיט את דעת הציבור מבעיות כלכליות, פוליטיות או חברתיות בתוך המדינה. האליטות

יפעילו מדיניות זו גם כאשר ירצו לבסס/לחזק את מעמדם הפוליטי במדינה. הסטת דעת הקהל מבעיות פנים-מדינתיות לבעיות חוץ-מדינתיות, תאפשר לאליטה

להפחית את מימדי המשבר הפנימי. הפנייה לקונפליקט חיצוני תגביר את הלכידות בתוך המדינה כנ' האויב החדש שעלה לסדר היום. לא כל פעולות ההסחה מובילות למלחמה,

תיאוריה זו מסבירה התנהגות של מדינה במד"ח שלה ולא תיאוריית מלחמה. כדי שתהא

תיאוריית מלחמה עליה להיות משולבת עם תיאוריות הנוגעות לאינטראקציה אסטרטגית – המלחמה הקרה –ומדיניות בינ"ל. ניתן לבחון עפ"י התיאוריה של מלחמה הגמונית

מלחמה של קומוניזם מול ליברליזם (מלחמת אידיאולוגיה). דוגמת אריק שרון וההתנתקות אל מול פרשת האי היווני,–(תיאוריית השעיר לעזאזל

פרשת סיריל קרן).

18 שיעורKenneth N. Waltz, “More May Be Better, ” in Scott D. Sagan and Kenneth N. Waltz, The Spread of Nuclear Weapons: A Debate Renewed (New York: W. W. Norton, 2003), PP. 3-45.

גרעיני נשק – וולץ קנת

הגנה על הכוח– שינוי אמצעי השיגור ממפציצים לטילים –שינוי מפצצת אטום לפצצת מימן חשיבות ריבוי אמצעי השיגור ולא כמות– המעבר לצוללות גרעיניות –הגרעיני הלאומי

הפצצות. וולץ שולל את ההסברים: – סכנות בתפוצה גרעינית

קוטבית דו למערכת המערכת הפיכת על חיובית השפעה הייתה גרעיני נשק לפיתוח

לרב-קוטביות, משום המערכת את יחזיר לא . נש"גII ה- מלחמה"ע לאחר יציבה

מיידיים משאבים בעלת להיות אלא צבאית עוצמה רק להשיג נדרשת לא שמעצמה

הנדרשים. העוצמה לסוגי מהיר באופן להמרה הניתנים

וולץ – יציב לא משטר בעלות קטנות מדינות כמו בלתי-יציבים גורמים בידי נש"ג השגת

למלחמות. תהליך הסיכוי ויופחת חימוש מירוצי תאט נש"ג אחזקת – זאת דוחה

רבים. ומשאבים זמן פחות, ידרוש ומפותחות חלשות במדינות ההתגרענות

סביר ההיסטוריה, לא לפי – איזור מדינות של התגרענות בעקבות איזורית יציבות הפרת

הנחשבים שמנהיגים מראה גם נ' זו. ההיסטוריה זו בנש"ג ישתמשו שכנות שמדינות

את לסכן עלולה שלהם פעולה כאשר ובריסון במתינות נוהגים דווקא לבלתי-צפויים

פנים מדיניות מבחינת מהפכניות שמדינות ההנחה כי מראה שלטונם. ההיסטוריה

מרתיע חריפות בינ"ל מסנקציות מוטעית. החשש היא חוץ במדיניות בקיצוניות ינהגואותן.

אחרת במדינה גרעיני פיתוח לחסל כדי מנע תקיפת או לסחיטה בנש"ג שימוש –

אפקטיבית תמיד לא מנע לסחיטה. תקיפת צפוי לא באופן תגיב הבינ"ל המערכת

נ' איראן). (ישראל בוודאות

לקוח משאלות מנחות של שנה שעברה

את להקטין דווקא יכולה גרעיני נשק של רחבה שתפוצה טוען קנת' וולץ.4מהן הסבירות מהם בתפוצה הכרוכות הסכנות למלחמה. גרעינית?

השתכנעתם? )שיעור אלו? האם מסכנות אחת כל לגבי וולץ של טיעוניו17)

9ציון: גרעיני נשק של והדרגתית רחבה תפוצה כי להראות קנת' וולץ מנסה במאמרו

הכרוכות הסכנות את אציג זו למלחמה. בעבודה הסבירות את להקטין יכולה אותן. להפריך וניסיונותיו אלו לסכנות וולץ של גרעינית, התייחסותו בתפוצה

וולץ. של טיעוניו עם מסכימה אינני מדוע אפרט לבסוף

)נשק נש"ג לפיתוח הייתה אשר החיובית בהשפעה עוסקת הראשונה הסכנה לדו קוטבית מרב השנייה העולם מלחמת לאחר הבינ"ל המערכת הפיכת גרעיני( על

את תחזיר לא נש"ג תפוצת האם השאלה יציבה. עולה מערכת יצירת ובכך קוטבית נדרשת מעצמה להיות מנת שעל שלא, משום טוען קוטבית? וולץ רב למערכת העולם

משאבים מלאי בעלת ולהיות צבאיים רק שונים, לא מסוגים עוצמה לגבש המדינה לספק יכול אינו הנדרשים. נש"ג העוצמה לסוגי מהיר באופן להמרה הניתנים מיידיים קוטבית הדו המערכת מבנה על יאיים לא ולכן אלו מסוגים עוצמה .

מדינות כגון יציבים בלתי גורמים בידי נש"ג השגת של מאיום נובעת שנייה סכנה נש"ג ראשית, אחזקת כי באומרו זו בסכנה מטפל יציב. וולץ לא משטר בעלות קטנות

למלחמות. הסיכוי יופחת וכך קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים חימוש מרוצי תאט ערעורו. שנית, תהליך ולא המדינות של הביטחון להגברת תביא ההתחמשות לכן

רבים. ככל ומשאבים רב זמן פחות, ידרוש ומפותחות חלשות במדינות ההתגרענות רבים ומכשולים בקשיים ההתגרענות תהליך ייתקל כך יציב פחות במדינה שהשלטון

הגרעין. במדינות לפיתוח יתפנה הוא המשטר התייצבות עם רק כי להניח יותר. סביר בענייני לתמוך יידרש הוא שכן הגרעין פיתוח את עצמו על ייקח לא הצבא גם כאלו בנש"ג שימוש שסכנת הוא אחרון ארוך. טיעון בטווח לתכנון ולא מיידיים פנים

מצד וריסון מיידית התערבות בעקבות תפחת הצדדים אחד ע"י אזרחים במלחמת והמעצמות בינ"ל גורמים .

מדינות של התגרענות בעקבות אזורית יציבות הפרת היא שלישית סכנה שמביאות המחלוקות בין גבוה מתאם אין כי מראה ההיסטוריה כי טוען האזור. וולץ

שמדינות סביר לא ולכן גבוה סיכון בעלות פעולות לבצע הנכונות ובין סכסוכים לפרוץ הגרעין הימצאות סכנת את גם וולץ מעלה זה זו. בנושא נגד זו בנש"ג ישתמשו שכנות כאשר או חברתית מבחינה מפולגות במדינות מנהיגים כדוגמת אחראיות לא בידיים

סכנה להוות עלולה כזו רציונלית. מדינה ולא דתית היא במדינה העליונה הסמכות הנחשבים שמנהיגים מראה ההיסטוריה כי וולץ עונה כך האזורית. על היציבות להפרת את לסכן עלולה שלהם פעולה כאשר ובריסון במתינות נוהגים דווקא צפויים לבלתי

גרעינית בתגובה מדינתם את ולסכן בגרעין להשתמש ימהרו לא הם ולכן שלטונם שמדינות ההנחה כי וולץ מוסיף נלווית. עוד מעצמה של או שנייה מכה של להתקפה מוטעית היא חוץ במדיניות בקיצוניות ינהגו פנים מדיניות מבחינת מהפכניות

על הבינ"ל מדינות. התחרות כך נהגו מעטות פעמים רק כי מראה וההיסטוריה רדיקלית בצורה מלנהוג מדינות ירתיעו חריפות בינ"ל סנקציות של והסכנה משאבים

הבינ"ל במערכת .לחסל מנת על מנע תקיפת או סחיטה לאמצעי בנש"ג רביעית, שימוש סכנה היא הגרעינית שהסחיטה פי על אף כי וולץ עונה כך אחרת. על במדינה גרעיני פיתוח לסחיטה הבינ"ל המערכת קונבנציונליים, תגובת באמצעים מסחיטה יותר וזולה קלה מנע, תקיפה תקיפת של המהלך. במקרה את להכשיל ועלולה צפויה בלתי הנה

תקיפה ובוצעה התוקפת. במידה של חשיפה ותיתכן ודאית ולא קשה הנה אנונימית שנשארו או במלואו הגרעיני הארסנל חוסל אכן האם בוודאות לדעת יהיה ניתן לא

המותקפת המדינה של גרעינית בתגובה המדינה מסתכנת וכך חבויות פצצות .להשתלטות לטרוריסטים דלת תפתח נש"ג של רחבה חמישית, תפוצה סכנה

מסוגלים הטרוריסטים כי ההנחה טמונה זו בסכנה כי וולץ טוען נש"ג. ראשית על כי טוען הוא נכונה. שנית בהכרח איננה זו והנחה אלו בפצצות ולהשתמש להחביא

המעצמות את גם להרתיע ביכולתם האם ולכן הרתעתית תהיה הפצצה מטרת נמוכה היא זאת לעשות שיצליחו הסבירות כי וולץ עונה כך הגדולות? על .

אכן פורסם. וולץ הוא בה לתקופה יחסית חדשני, בוודאי הנו וולץ של מאמרו לא דעתי לעניות אך נש"ג בתפוצת הכרוכות הסכנות בדבר נכונות נקודות מעלה הטיעון לעשות. לדוגמא, לדעתי מנסה שהוא בטיעוניו, כפי הללו הסכנות את מבטל

הוא שכן חלש אחראיות" הוא "לא מכנה שהוא בידיים הנש"ג להימצאות באשר שלו האויב כי מניח במראה"- הוא "הסתכלות של הנחות המאמר כל לאורך ומניח שב

מנהיגים שכן הדברים על שגויה הסתכלות זוהי רציונלית. לדעתי כמוהו, בצורה חושב לא בדרכים פועלים רציונליות, אך מטרות להשגת טרור, חותרים ארגוני ובייחוד רבים

והצגת המוני הרג לשם מתאבדים מחבלים הפעלת השגתן, כגון למען רציונליות לפעול "יחששו" הארגונים באמת האם כאלו כללים ומכובד. תחת מקודש כיעד המוות וולץ אשר לאוכלוסייתם? הסנקציות חשש מתוך או בינ"ל לחץ בשל קיצונית בצורה

צפון של יעילות, לדוגמא, במקרה קיצוניות, אינן בצורה מלפעול מדינות ירסנו כי טען אמפיריים. היסטוריים טיעונים על רבות פעמים וולץ מסתמך כן קוריאה. כמו

נתון "צעיר" אשר נושא הוא המאמר כתיבת בתקופת שהגרעין בכך בהתחשב להסיק מנת על היסטורית סקירה על להסתמך שנכון חושבת אינני בהתפתחות

בשנות קיים שהיה קוטבי הדו המצב כי מניח זה. לבסוף, וולץ בנושא מסקנות רבים בעתיד. חוקרים גם הבינ"ל במערכת וישלוט ימשיך אשר יציב מצב הוא השמונים

מתקיפותן, מאבדות וולץ של מטענותיו רבות ולכן כיום המצב כלל זה אין כי טוענים שונה היא כיום הבינ"ל במערכת הדינמיקה שכן .

ולהמשיך להכירם שיש פי על וולץ, אף של טיעוניו כי חושבת אני אלו מטעמים את מבטלים ואינם מספיק חזקים אמפירי, אינם במחקר אמיתותם את ולבדוק ידי על פיתוחו ובמיוחד גרעיני נשק של רחבה בתפוצה לדעתי הטמונה הרבה הסכנה מולן ביותר הקשות הבעיות אחת זה, לדעתי, הוא צפויים. עניין בלתי רדיקליים גורמים

כיום העולם ניצב .

19 שיעור

Kalevi J. Holsti, The State, War, and the State of War (Cambridge: Cambridge University Press, 1996), Chapters 2,6, 7, pp. 19-40; 99-149.

20 שיעור

Arie M. Kacowicz and Yaacov Bar-Siman-Tov, “Stable Peace: A Conceptual Framework” in: Kacowicz, Bar-Siman-Tov, Elgström and Jerneck (eds.,) Stable

Peace Among Nations (Rowman & Littlefield, 2000), pp.11-35.

קודמת... שנה של מנחות שאלות מתוך לקוח

התנאים יציב? ב. מהם שלום קצוביץ' ובר-סימן-טוב: א. מהו פי על.5 התנאים )לאור הם עליו? מה ושמירה שלום לייצוב והתומכים ההכרחיים

הסיכויים נמקו. ישראל בין יציב שלום להשיג הללו( לפלסטינים? (19 )שיעור

9.5ציון:

Stable" במאמרם peace: Conceptual framework"בוחנים ( Kacowicz)קצוביץ' התנאים את יציב" ובודקים "שלום המושג ( אתBar Siman Tov) טוב סימן ובר

העדר של כתהליך יציב" מוגדר "שלום המאמר, המושג פי להתרחשותו. על

והתלכדות. שלום סכסוכים לפיתרון השאיפה או כוחות ממאזן כתוצאה מלחמה יותר או מדינות שתי בין המתרחש סטטי מצב ולא דינאמי תהליך למעשה הוא יציב

איננה היא ביניהם שמלחמה מבינים הצדדים כל שבו תפיסתי ממימד ומורכב יחסי נשמרים תקופה איזו לאורך הבוחן הזמן וממימד קונפליקט בפתרון אופציה

השלום. השלב על , מדובר הייצוב שלבשלבים. שני כולל יציב לשלום ההגעה תהליך

זמן תקופת למשך בעיקרו ביטחוני שת"פ הכולל הסכסוך פיתרון לאחר הראשוני תפיסות משתנות ובו השלום שבמצב הרווחים על למידה של תהליך מתקיים שבה

קיומו הינם זה שלב של להתקיימותו המאמר פי על ההכרחיים ומדיניות. התנאים בסיום שהושג מההסדר רצון הצדדים, שביעות כלל אצל יציב משטר של

היכולת קוו והסטאטוס הקונפליקט וצורת התנהגות לצפות החדש, ומערכת ישיר תקשורת ערוץ של וקיומו עתידיים סכסוכים לפתרון המכניזם

עתידים אשר נוספים תנאים שני הצדדים. מנהיגי בין הדדי וכבוד אמון של גדולה( מעצמה )לרוב שלישי צד מעורבות הינם הייצוב שלב לביסוס לעזור

מתן הישראלי- ירדני( לצורך השלום בהסכם הברית ארצות )כמו הסכסוך בפיתרון שמפיקים נוספים ורווחים הראשונים בשלביו ההסכם על ביטחון והשריית חסות

את ולמנהיגים לציבור מראים אשר הכלכלי בתחום זה, בעיקר בשלב כבר הצדדים כי הינה הייצוב שלב של בהקשר שמועלה חשובה השלום. הערה שבקיום הרווחים

החדש. השלב הסדר לגבי הצדדים של התפיסות עיצוב שעיקרו בשלב מדובר סוקר . המאמר השמירה שלב יציב" הינו "שלום להשגת בתהליך המוצע השני

מציעים הדיון של זה. לסיכומו שלב של לקיומו תנאים שהציבו מאמרים מספר והתנאים הצדדים נכנסים אליה הרוטינה את מדגיש זה שלב כי המאמר כותבי

התנהלותו זמן לאורך רצון שביעות הינם לקיומו ההכרחיים מהשלום, הצדדים בין נורמטיבית עבודה מסגרת של וקיומה מציב שהוא קוו והסטטוס

פי על כי לציין . חשוב וזהות תרבות של פיתוח ידי על מואצת לעיתים אשר לא אך יציב שלום ליישום נוחה קרקע ליצור אכן יכול דמוקרטי משטר זה עיקרון

ההיגיון לפי וכי הדמוקרטי השלום מתיאוריית שמשתקף כפי זה משטר סוג רקהשלום. על ושמירה לביסוס תביא הצדדים בין הנוצרת כלכלית תלות גם הליברלי

לפי במאמרם, אין טוב סימן ובר קצוביץ מציבים אותם התנאים פי על והרשות ישראל בין יציב שלום לביסוס סיכוי לעין הנראה בטווח דעתי

בסיסי, לא באופן כך מתקיימים. אינם לכך הבסיס שתנאיי מכיוון הפלסטינית בעזה הצבאית ההפיכה ולראייה הפלסטיני הצד אצל יציב משטר מתקיים

זמנית כממשלה המכהנת המערבית חירום" בגדה "ממשלת הוכרזה שבעקבותיה אף בישראל סיים ' לא92 שנת מאז כי העובדה ומאידך אחד מצד שנים שלוש מזה לא מההסדר הרצון כן, שביעות שנים. כמו ארבע של שלמה כהונה ממשלה ראש

) בקמפ- דיוויד נדחה זה מאין שהסדר ומכיוון קבע הסדר ייחתם שלא עד תתקייםCamp Davidהשנייה האינתיפאדה פרצה הכושל הניסיון ובעקבות2000 ( בשנת

הצדדים שני של יכולתם באי מוסכם הסדר של קיומו אי את לתלות לדעתי אפשר שטחים על ויתור של הדוגמא פי על לראות ניתן זה לעניין אליו. חיזוק להגיע

נבחרה אשר הליכוד מפלגת על זה בשלב מקובל אינו אשר ירושלים במזרח כמו. 5 לבחירות המפלגה מצע פי על לפחות הנוכחית, כך הממשלה את להרכיב

ההנהגה בין האמון נשבר שבסופו מכונן אירוע היה 2000 דייויד קמפ כן של הישיר הערוץ את למעשה סגר אשר הפלסטינאית ההנהגה לבין הישראלית

לא ובנוסף עראפת יאסר של למותו עד שנים מספר למשך המנהיגים בין תקשורת את להרכיב נבחר אשר החמא"ס ארגון בין תקשורת של תהליך כלל מתקיים

בשנת הפלסטינית ברשות שנערכו האחרונות הדמוקרטיות בבחירות הממשלהושולט2006 בעזה. הנמצאת הפלסטינית המהאוכלוסיי חצי כמעט על כרגע

http://www.knesset.gov.il/elections/knesset15/likud_m.htmlתאריך, הליכוד", ללא הליכוד, "מצע 5(accessed: 15.4.09).

המצב על מצביע כיום הפלסטינית לרשות ישראל מדינת בין לסיכום, כן יציב" ועל "שלום של ביסוס של לתחילתו התנאים של הסף על סתירה

להטות שעשוי העיקרי האלמנט הקרוב. באופק נראה זה אין כי לקבוע ניתן כפייתו קר" הוא כ"שלום במאמר שמוגדר למה לפחות ולהביא זה בנושא הכף את על הערביות האומות מצד לחצים מערכת שתופעל בתנאי וזאת שלישי צד ידי על

והאירופאים. לאחר האמריקאים מטעם ישראל ממשלת ועל הפלסטינית הרשות להשגת הבסיסיים התנאים השגת של תהליך להתחיל יוכל אולי זה מצב של כפייתו

היציב". ה"שלום

21 שיעור Robert Gilpin, The Political Economy of International Relations (Princeton NJ: Princeton University Press, 1987), pp.25-64.

The political economy of internationalשם המאמר:relations

Gilpinשם המחבר:

21לשיעור מספר:שאבו דקלהמסכם:

שלוש הגישות של הכלכלה הפוליטית

שלוש הגישות – מרקנתליזם )פרוטקציוניזם או לאומיות(, ליברליזם כלכלי ומרקסיזם הן שעיצבו את

האנושות. הקונפליקט בין שלוש הגישות נסוב סביב התפקיד והחשיבות של השוק באירגוני החברה.

זו הוא, כי כל הפעילויותהמרקנתליזם – הגישה הראשונה שהתפתחה, הרעיון המרכזי של גישה

הכלכליות אמורות להיות כפופות למטרת בניין המדינה ולאינטרסים שלה. ההתמקדות הינה במדינת

הלאום, ובתוך כך בביטחון הלאומי.

בשל מספר סיבות ניתן לראות את התיעוש כמטרה בולטת בקרב המרקנתליזם: הראשונה – האמונה

כי התעשייה הינה בעלת השפעה על הכלכלה אשר מובילה להתפתחות הכלכלה כולה. השנייה –

החיבור שהמרקנתליזם רואה בין התעשייה, יצירת כמות מספקת של סחורות ואוטונומיה פוליטית.

השלישית – הכלכלה מוערכת בשל העובדה כי היא הבסיס לעוצמה צבאית, והיא מרכזית לביטחון

יותר מרווח יחסי כחשוב )כגישה ריאליסטית(, רואה ברווח לאומי בעולם המודרני. המרקנתליזם

משותף והדדי. בשל כך, יהיה ניסיון לשנות את החוקים או את המשטר השולט ביחסי הכלכלה הבינ"ל

על מנת לצבור את הרווחים הגדולים ביותר. ההתייחסות הינה לעובדה כי קיימים יחסי קונפליקט בין

המדינות, כאשר התשוקה לכוח, עוצמה ועצמאות, הינה ה"דאגה" המרכזית. לשם כך, על המדינה

להיסגר פנימה ולנהל משק אוטרקי )דוגמא לכך, ישראל נקטה במדיניות זו בתקופות מסוימות ע"מ

להגן על תעשיות צעירות, ולכן נאלצה לסגור עצמה לסחורות מבחוץ(.

- גישה שהתפתחה מתוך המרקנתליזם כתגובת נגד. ההנחה היא כי יש להפרידהליברליזם הכלכלי

בין הכלכלה לבין הפוליטיקה, שכן כל אחת מהן הינה עולם בפני עצמו בעל היגיון וחוקים משלו.

הליברליזם הכלכלי, גישתו של אדם סמית, מחויבת לשוק חופשי ולהתערבות מינימאלית של המדינה.

הליברליזם הכלכלי מניח שהשוק הוקם על מנת לספק את צורכי האדם. האנשים הינם מטבעם חיות

כלכליות, ולכן באופו טבעי השוק התפתח ללא כיוון מוגדר. דישה זו רואה את ההיגיון שבמערכת

שווקים, בכך שהדבר מגדיל את ההשפעה הכלכלית, ממקסם את התפתחות הכלכלה, ועל ידי כך

משרת את רווחת האדם. הצידוק שהם מוצאים לתיאורית השוק החופשי הוא, שהדבר מעלה את

שיעור הטובין והשירותים הזמינים לצרכן. הם טוענים כי "אין ארוחות בחינם" – ועל מנת להשיג דבר

מה, עליך לוותר על דבר אחר.

. ניתן להצביע19 - גישה המזוהה עם קארל מארקס ופרדריך אנגלס, מאמצע המאה ה-מרקסיזם

על ארבעה אלמנטים אשר מרכיבים את המרקסיזם: הראשון – הגישה הדיאלקטית, אשר מאפיינת

את המציאות כדינאמית וקונפליקטואלית, השני – הגישה החומרנית כלפי ההיסטוריה – התפתחותם

של אמצעי הייצור כתוצאה מהמאבק על חלוקת משאבי הייצור, השלישי – ההשקפה הכללית אודות

ההתפתחות הקפיטליסטית – היעד אשר נקבע ע"י "חוקים כלכלים של תנועת החברה המודרנית",

הרביעי – המחויבות הנורמטיבית לסוציאליזם, כל המרקסיסטים מאמינים כי חברה סוציאליסטית

למרות כי היא על הקפטילזם המרקסיזם של העיקרית הביקורת כאחד. ונחשקת רצויה הינה

שהאינדיבידואל הקפיטליסט הינו רציונאלי והמערכת הקפיטלסטית עצמה איננה כזו. השוק התחרותי

מצריך שהאינדיבידואל הקפיטליסט ישמור, ישקיע ויצבור.

סיכום ביניים

תוצרתהמרקנתליזם של אגרסיבי ולשיווק חיצוניות מחד, לסחורות בסגירת המדינה דוגל אשר

פנימית מאידך, רואה במדינת הלאום את השחקן המרכזי. המטרה הינה למקסם את העוצמה על ידי

משק אוטרקי, הישענות עצמית ותיעוש )גישה ריאליסטית(. המרקנתליסטים רואים את יחסי הכוחות

לדעתם, יחסי(. )רווח אפס סכום משחק – ופוליטיים מדיניים קונפליקט כיחסי המדינות בין

הפוליטיקה שולטת בכלכלה. האמצעים להשגת המטרות הינם, על ידי העלאת מכסים וחוסמים, וכן

לעומתו,הכלכלי הליברליזםהעדפת התיעוש על פני החקלאות, יש לווסת את הכלכלה ואת המטבע.

התערבות תהיה כי לוודא יש חופשי. שוק של וכינונו הפרוטקציונרים הגבולות בפריצת דוגל

מינימאלית של המדינה )לאפשר ליד הנעלמה לפעול לשם צורכי הכלל(. המטרה הינה מקסום

הרווחה הגלובלית, ובתוך כך הפיכת יתרון יחסי לרווח גלובלי. בעת שכל מדינה תפעל למקסום הרווח

שלה, תהיה רווחה עולמית. הדרך להשגת המטרה היא על ידי כינונו של שוק חופשי, הורדת מכסים

והקפדה על התערבות מינימאלית של המדינה. הליברלים טוענים כי ישנם יחסי שת"פ ותלות גומלין

כלכלית. בשל השאיפה לרווח מוחלט, ישנה חלוקת עבודה ברורה בזירה הבינ"ל. הם רואים את

אשר יוצאהמרקסיזםהכלכלה והפוליטיקה כשני עולמות נפרדים – קווים מקבילים חסרי כל קשר.

כנגד שוק חופשי פראי ובלתי מרוסן, שם במרכז את הצדק החברתי והשוויון. השחקן המרכזי הינו

המעמדות. הן בתוך המדינה והן מחוצה לה. הטענה היא כי במבנה העל מרוכזים הדת, המוסר

האידיאולוגיה והפוליטיקה, ודרך הפוליטיקה מוסווה הניצול של מבנה הבסיס – הכלכלה. המטרה

שהמרקסיזם רואה לעצמו –שוויון חלוקה צודקת של משאבים וזאת על ידי מהפיכה, אשר בסופה

תתפתח החברה הסוציאליסטית. המרקסיזם טוען כי אופי היחסים בין המדינות מושתת על ניצול

כפופה הפוליטיקה כי לזכור יש )כאשר הבינ"ל. לזירה המדינה תוככי בין מעמדי וקונפליקט

לכלכלה(.

ביקורות על הגישות השונות )יתרונות וחסרונות(

מרקנתליזם – חסרונות

לא ניתן להתייחס למדינה אך כשחקן אוניטרי - יש בה קבוצות נוספות.1

התפיסה האומרת כי כל מדינה לעצמה, אינה שוויונית והוגנת, אלא יוצרת מצב של מדינות.2

חזקות אל מול חלשות )ביקורת נורמטיבית אמפירית(

סגירת המשק האוטרקי מורידה את ערך המדינה והתחרות )חוסר יעילות של הגישה(.3

ניהול ע"י המדינה, תו"כ הלאמה מפחית את רצונם של התושבים לתרום למערכת..4

היסגרות פנימה של מדינות יכול להביא לעידוד קונפליקטים.5

מדינה שתשקיע את כל העוצמה בפיתוחה של תעשיית מלחמה, לא תפתח עוצמה כלכלית..6

העדפת התיעוש על פני החקלאות, איננו מתכון להצלחה )המדינות החזקות עדיין חקלאיות .7

– קנדה, ארה"ב(

לא ניתן להצביע בבירור על העובדה כי הפוליטיקה מכתיבה את הכלכלה, ישנה התעלמות.8

משחקנים אחרים כגון חברות רב-לאומיות.

מרקנתליזם – יתרונות

השיטה מצביעה על יעילות כלכלית – מדגישה את השיקולים הפוליטים ואת שיקולי הביטחון.1

הלאומי.

הפרוטקציוניזם הינה דרך טובה להתמודד עם אנארכיה: שכן כל מדינה מתכנסת בתוך.2

עצמה.

ההתייחסות למדינת הלאום כאל שחקן מרכזי, וכן למשמעות הביטחון הלאומי, הכרחית..3

בלעדיהם לא ניתן לחקור דבר.

ישנם מקרים בהם שת"פ הינו אפשרי, אין בהכרח רווח יחסי )התייחסות אמפירית(.4

יתרונות...(מצויניםליברליזם כלכלי חסרונות )לא

פועלים.1 רציונאליים כי שחקנים העובדה בדבר היסוד הנחת אודות העיקרית: הביקורת

למקסום רווח – שחקנים לא תמיד רציונאליים, משפיעים עליהם אף גורמים נוספים, ולכן

איזון האינטרסים לא יקרה מעצמו, יש צורך בהתערבות המדינה.

ההפרדה בין הפוליטיקה לכלכלה איננה אפשרית, היא מלאכותית..2

הגישה הינה דרוויניסטית מידי – תמיכה בשוק חופשי פראי, שבר שיוביל לחוסר שוויון ולחוסר.3

צדק.

מרקסיזם – חסרונות

הפוליטיקה איננה היחידה שמשפיעה על הכלכלה..1

הוכח כי מדינות שנאבקו על קולניות בסוף נלחמו זו לצד זו, ולכן האימפריאליזם לא בהכרח.2

מוביל למלחמה )התייחסות אמפירית(

קפיטליזם לא בהכרח יוביל למלחמה )התייחסות ליברלית(..3

מרקסיזם – יתרונות

הגישה מקדמת ומתייחסת לסוגיית השוויון והצדק..1

כשלי השוק שהמרקסיזם ציין אכן מתרחשים.2

זוהי גישה דינאמית שיכולה להסביר שינויים..3

22 שיעור

Robert O. Keohane, “Hegemony in the World Political Economy”, in: Art and Jervis (eds.,), International Politics, pp.295-306.

Robert o. keohaneשם המחבר:הגמוניה בעולם הכלכלה הפוליטיתשם המאמר:22לשיעור מספר:הילהמסכם:

הפוליטית הכלכלה בעולם הגמוניה

אחרי , ארה"ב19ה- במאה בעולם: בריטניה פוליטית כלכלית להגמוניה דוגמאות

מהII-ה- מלה"ע יחסי. בריטניה ובטחון שלום של בינלאומית מערכת שהבטיח

כלכלי. בינלאומי ליברלי סדר של החוקים את וכפו יצרו וארה"ב

עולמית בפוליטיקה . סדר1ההגמונית: היציבות תאוריית של המרכזיים הטיעונים

של אלמנטים יסדו שמשטרים אחת, משום דומיננטית מעצמה ע"י נוצר טיפוסי באופן

בהגמון. תלוי הגיונית מבחינה בינלאומיים משטרים שיצירת מרמז זה בינלאומי סדר

מתמשכת. הגמוניה דורש סדר של . קיום2

היציבות תאוריית של הנחרצת שהגרסה טוען . כה1התיאוריה: על כהן של הביקורת

ועוצמה, היא אינטרסים של תהריאליסטיו התפיסות על רק ההגמונית, שנשענת

בתיאוריה הראשונה הטענה של יותר מתונה בגרסה תוקף איזשהו נכונה. יש אינה

אין פעולה- אך שיתוף של מסוים לסוג לעזור יכולה הגמונית- שהגמוניה יציבות של

שיתוף. יחסי של לצמיחה מספיק תנאי או נחוץ או הוא שהגמון להאמין סיבות הרבה

את מצריך בהכרח לא פעולה מוטעית: שיתוף היא התיאוריה של השנייה . הטענה2

נוסדו. בינלאומיים שמשטרים לאחר הגמוני מנהיג של הקיום

להגמון היציבות תאוריית של התפתחותה עליונות להיות צריכה ההגמונית:

ברמה סחורות בייצור הון, שווקים, יתרון גלם, מקורות חומריים- חומרי במשאבים

תלויה לא הגמוניה – ביקורתואימפריאליזם. להתפשטות הצדקה שיצר גבוהה. מה

כמו המעצמה של בפוליטיקה אלא עליהם מצביעה שהתיאוריה החומריים בגורמים

מבנה פוליטיקה הטענה קבלת ותהליכי הפוליטיקה פנימית, בנוסף, החלטות.

ה- המאה בניסיון גדולה תמיכה לה לשת"פ- אין מספיק תנאי והיא חיונית שהגמוניה

סחר משטר בשמירת יעילה לא יחסית הייתה שבריטניה לכך הסיבות . אחת20

במסחר. ההדדיות בעקרון מוגברת בצורה השתמשה לא מעולם שהיא זה חופשי

אחד מקרה ע"י רק נתמכת ההגמונית היציבות שתאוריית נוספת, העובדה ביקורת

האימפריות בכלליות, העובדות תקפותה לגבי ספיקות יוצרת הרבה הכי שתיים או

לצמיחת הכרחי תנאי להיות צריכה לא ההגמוניה ןההיגיו חלשות. לפי הן לתקפותה

מוחלטת. לא ואופן פנים בשום אך מרמזת היא הגמונית יציבות של שת"פ. התיאוריה

שיתוף שבו יציב בינלאומי כלכלי סדר ליצור כדי מספיק לא לבדו המרוכז הכוח

תיאורטית חלשה היא פעולה לשיתוף חיונית שהגמוניה שהטענה פורח, מכאן פעולה

ואימפרית.

לניתוח ופשוטה יעילה התחלה נקודת ייסדה הגמונית יציבות של הגסה התיאוריה

תיאוריה וחוסר בינלאומי פעולה ושיתוף שינויים על לחשוב שעוזרת הרמוניה,

של במושגים תוצאות להסביר שעוזרת כתפיסה אחרות- פחות בדרכים הגמוניה

מדינה ע"י מופעלת מנהיגות שבה בינלאומית מערכת לתאר כדרך מאשר עוצמה

מספיק תנאי או חיונית מדעית- שעוצמה מהכללה מורכבת להיות אחת. במקום

להוביל ויכולת נכונות של במושגים מוגדרת הגמוניה של פעולה- התפיסה לשיתוף

הפוטנציאלי. ההגמון בפני שעומדים המאמצים על לחשוב לנו שעוזר דבר

דומיננטיות מעצמות של החלטות לנתח רק לא צריכה הגמוניה של - תיאוריהביקורת

דוחות אחרות מדינות למה לחקור גם חוקים, אך ובכפיית ביצירת מעורבות להיות

המדינות מנהיגות את משטרים של בלגיטימציה להתחשב צריכות ההגמוניה.

הגמוניה. עם פעולה שיתוף של קיום ובדו הגמונים

הפוליטית הכלכלה בעולם והגמוניה צבאי כוח

הכלכלה על להגן שתוכל כדי מספיק צבאי בכוח להחזיק חייבת הגמונית מדינה

יפן תקיפת עוינים, לדוגמא יריבים של פלישה ע"י שנשלטת הבינלאומית הפוליטית

העולם. בכל צבאית לשלוט צריכה לא הגמונית . המעצמה1941ב- ארה"ב את

תניסיונו לדחות או להרתיע מספקת צבאית עוצמה כוללים הגמוניה של המשאבים

הפוליטי. הכלכלה עולם של חשובים אזורים ולסגור לתפוס

הגמוניה לגבי המרקסיסטים הרעיונות

הם בעולם הפוליטית הכלכלה על שמשפיעים הבסיסיים הכוחות םהמרקסיסטי עבור

כל בלתי והתפתחות מעמדות מאבקי של אלו של מרקסיסטית תיאוריה שווה.

כל עם ניתוחה את מתחילה עולמית פוליטיקה יהיה הגמוני משבר הקפיטליזם.

קפיטליזם. של קיצוני- משבר זמן- ויותר באותו בהכרח

שניהם די והמרקסיסטים הריאליסטים של הניתוח תפקיד את מדגישים דומה:

ואתIIה- העולם מלחמת לאחר סדר ביצירת האמריקאית ההגמוניה ההשפעות

מעמדות מניתוח נוסף, המעבר האמריקאית. דמיון המעצמה עליית של המדאיגות

מדינות. לניתוח

נתמכים הקפיטליסטיות המדינות של המשותפים האינטרסים ע"י המובילות,

פעולה שיתוף ליצור מספיק חזקים קיימים, הם בינלאומיים משטרים של ההשפעה

חלק לשמירת חזקים אינטרסים נמנע. לקפיטליזם בלתי לא ואפשרי, אך ממושך

שומר מדינית מערכת של במובן שווה בלתי התחרות. פיתוח בתווך הפעולה משיתוף

שמאבק מרמז לא זה ושביר, אך שלם בלתי יהיה פעולה ששיתוף ומבטיח תחרות על

אפשריים. בלתי הם מהם מרוויחים הצדדים שכל שפשרות או אלים להיות חייב

ההגמוניה. ההסתכלות בבחינת המרקסיסטיות לקטגוריות מתנגד כהן – ביקורת

ריאליסטיות תפיסות מלצרף בחלקה שוללת בינלאומית הגמוניה על המרקסיסטית

של הקפיטליזם. הערך של הסתירות לגבי טיעונים עם יחד כשליטה הגמוניה של

לדחות ההגמון שותפי של הנכונות את להבין לנו עוזרת הגמוניה של זו תפיסה

הגמונית. מנהיגות

הגמונית יציבות של התיאוריה של הכללית התקפות לגבי טענות ומסקנות סיכום

בעולם לסדר תורמת אולי אחת גדולה מעצמה של מוגזמות. הדומיננטיות בד"כ

להאמין סיבות הרבה ואין מספיק תנאי לא היא מסוימים, אך הפוליטי, במצבים

כמה יוצרות שתיהן הגמוניה לגבי ומרקסיסטיות ריאליסטיות טענות נחוצה. אך שהיא

כמו ולארגונים פעולה לשיתוף מורכבות בדרכים קשורה חשובות. הגמוניה אבחנות

של מסוימת בצורה תלויה בעצמה מוצלחת הגמונית בינלאומיים, מנהיגות משטרים

מנהיגות לשותפיו חשוב, מספק תפקיד משחק א-סימטרי. ההגמון פעולה שיתוף

ליצור יכול לא אימפריאלית, הוא מעצמה כמו לא כבוד, אך של ליחס ותמורה

אחרות. שליטה ריבוניות ממדינות הסכמה של מסוימת רמה בלי חוקים ולכפות

להגמון יהיה אפקטיבית. אכן, אולי מנהיגות ולא יציבות מבטיחה אינה לבד חומרית

את ינחו המועדפים שחוקיו להבטיח במטרה במוסדות המושקעים משאבים

וידרוש הפעולה שיתוף את יאמץ אולי האחרות. ההגמון המדינות של ההתנהגות

הגמוניה ולכפות ליצור כדי פעולה שיתוף אלטרנטיבות, לא הן ושת"פ חוקים.

בין יחסים השנייה. ניתוח עם אחת שיתופיים ביחסים נמצאות לעיתים ההיפך, הן

אפשרית תמיד שכפייה העובדה את בחשבון לקחת מחייב לשת"פ הגמוניה

כשיש אפילו נעלמים לא פעם אף אינטרסים של ושקונפליקטים עולמית בפוליטיקה

שיתוף חשובים אינטרסים של כחוסר לא מוגדר להיות צריך פעולה משותפים.

הדדית. הסתגלות להמריץ כדי במחלוקת בשימוש שכרוך כתהליך קונפליקט, אלא

23 שיעור

Robert Gilpin, “Dependence and Economic Development”, in Williams et al., Classic Readings, pp.530-554.

2004שנהמבוא ליחב"לקורסב'סמסטראריה קצוביץ'מרצה

Robert Gilpinשם המחבר:Dependence and economic developmentשם המאמר:23לשיעור מספר:איתיאלמסכם:

Dependence and Economic Development- Robert Gilpin - 23 מספר ר מאמר לשיעו

530-544 עמודים-

חשובות. יש אבל קשות שאלות על מושתת דרום צפון של העניין על הישן הויכוח הצפון "המרושעת" של הכלכלית מההתנהגות נובע בדרום שהעוני שחושבים כאלה

בסיבות נעוצות הדרום של שהבעיות שחושבים כאלה יש שני , מצדיסט הקפיטאליעצמן. העניות במדינות שגויות ומדיניות תאובייקטיביו כלכליות

הטובה התשובה היא העולמית מהמערכת התנתקות או האינטגרציה השאלה: האםלמצב. גרם של, מה באמונה כלכלי, תלויה לפיתוח ביותר

קלאסי כלכלי, מרקסיזם ליברליזם הן זה בפיתוח שעוסקות הבולטות התיאוריות ההתפתחות על מסתכלים מרקסיזם וגם ליברליזם התפתחות. גם חוסר של והעמדה

מתקדמות לכלכלות כמחולק העולם את רואים דומה- שניהם תמזווי הכלכלי העולם של מעבר בעולם, ע"י הכלכלות בהתפשטות נבלעות הנחלשות והכלכלות ונחשלות

והשקעות. טכנולוגיות, מסחר בכך רואים שהמרקסיסטים והרמוני, בעוד טוב תהליך בזה רואים םהליברליסטי

ונפיץ. יקונפליקטואל תהליך כלכלית התפתחות על הליברלית התפיסה

, חיובי קשר הוא עולמית כלכלה לבין כלכלית ההתפתחות בין הקשר הליברלים לפי והשקעות חוץ מסחר, סיוע מפותחות. דרך הפחות המדינות לטובת פועל אשר

לייצוא ההון, שווקים את לעצמה יוצרת מפותחת הפחות הכלכלה חיצוניות בעולם שכלכלות למרות כלכלית. אולם להתפתח בשביל לה הדרושים וטכנולוגיות

כלכלית התפתחות בשביל ביותר החשוב הדבר מדינה של להתפתחות לסייע יכולות שעולם טוען הפנימית. ליברליזם הכלכלה של יציבים פנימיים וארגונים מוסדות היא סחורות של והתמחות, מעבר חופשי מסחר על גומלין, המבוססת תלות כלכלת בעל המדינות את מפתח ובכך בעולם השווקים של יותר גבוהה יעילות יוצר– וטכנולוגיה הון

הנחשלות. ושווקים בזול גלם חומרי מקבלות המפותחות הצדדים, המדינות לכל שטוב קשר זהו

לייצוא. חדשים המדינות של כלכלית בהתפתחות לכישלון הסיבות את מוצאים םליברליסטי כלכלנים מיושנת, נטייה תאגרארי טכנולוגי, כלכלה בחינוך עצמן.חוסר במדינות הנכשלות

תהיה להתפתחות הדרך ההלו הבעיות שיסולקו שמרגע מאמינים לחסוך- הם נמוכהפתוחה. של ביכולת היא כלכלית להתפתחות שהמפתח מאמינים הליברלים החוקרים מרבית

שהסיבה מאמינים בהתאם.והם עצמה את ולשנות לשינויים להגיב המקומית הכלכלה ובחברה בפוליטיקה נעוצה זה את לעשות מסוגלות לא נחשלות מדינות שהרבה

דבר, של בסופו לעזור יכול מפותחות מדינות של חוץ שסיוע למרות שלהם.ולפיכךעצמה. המדינה כתפי על היא הכלכלה של האחריות

מתפתחת בערך, שמדינה שמוגדרים שלבים יש האם לוויכוח, הוא שנתון נוסף דבר משלה. ייחודית בדרך ההתפתחות את עוברת מדינה כל שאולי או בהם לעבור חייבת לא צמיחה מדגישים מהעוני, אחרים ליציאה המפתח בתור בגדילה אישון ידגישו חלק

התפתחות של ,בתהליך הגינות לעומת יעילות של במקרה נחלקים גם מאוזנת. הםהשני. את האחד להשיג המדינה של ובתפקיד כלכלית

על הליברלים הכלכלנים בין מאוחדת, הוויכוח ליברלית תיאוריה לסיכום, בהיעדר להתפתחות אלטרנטיביות ודרכים אסטרטגיות בהחלטות כלכלית, מתמקד התפתחות

התיאוריות כלכלית.אולם שוק ליעילות להגיע הכלכלות של הנחישות כלכלית- ז"א קשור שהוא למרות המדינה, וזאת של הפוליטי מהמבנה להתעלם נוטות הליברליות

המדינית במערכת ועוצמה כוח של כלכלית. הקונפיגורציה להתפתחות הדוק באופן בהתפתחות מאוד משפיעים גורמים אינטרס- הם קבוצות של , והאינטרסים והבינ"ל

מלאה. ללא פשוט לטעות הליברלים של התיאוריה את הופך לא כלכלית. זה כשלון או להצלחה הסבר לתת יכולים לא גרידה כלכליים בקיצור, גורמים

הפוליטי. למימד גם ייחוס לתת כלכלית, חייבים בהתפתחות כלכלית התפתחות לגבי הקלאסי המרקסיזם של התפיסה

העולם. הוא בכל מתפשט אשר דינאמי כלכלי כתהליך הקפיטליזם את ראה מרקס האמין אימפריאליסטיים. מרקס באמצעים העולם לכל יגיע שהקפיטליזם האמין

את ימצא הוא וכאשר העולם בכל תפוקה העלאת של תפקיד יחש שלקפיטליזםבסוציאליזם/קומוניזם. יוחלף הוא עצמו

אז, נפוץ היה שהקולוניאליזם לאירופה, בגלל מחוץ אל להסתבך נאלץ אשר מרקס קונפליקט להם היה שלו, לא השלבים לפי התקדמו לא אשר חברות ראה הוא

היסטורית מבחינה תקועים בהם ראה חברתית, הוא להתקדמות נטייה או מעמדות החברות את לקדם הוא המערב של החשוב התפקיד להתקדם. ולכן יכולת ללא חיובי דבר באימפריליאזם ראו ואנגלס מרקס האימפריאליזם. כלומר בכוח הללו של . התפקיד אלימים באמצעים זה אם גם העולמית הכלכלה את לקדם נועד אשר

המודרניזציה. את המונעות הישנות הייצור שיטות את לנתץ הוא האימפריאליזם תהליך הוא שהקולוניאליזם קדימה- טען מרקס של ההתיאורי את המשיך אשר לנין הון של היציאה לנין והתפתחותית. לטענת טכנולוגית מבחינה העולם את שיקדם רצוי

המדינות את יחליש הקולוניות על שלהם הכלכלה וביסוס מהמדינה וטכנולוגיותבעוצמה. לעלות הנחשלות למדינות הזדמנות ייתן המפותחות עצמו- וכך של לסוף יגרום דבר של בסופו שהקפיטליזם טען, זה שלנין לפיכך, כפי

הגדולות. האימפריות יתמוטטו את מפתח שהקפיטליזם ללנין, האמין , ממרקסיאורתודוקס לסיכום, מרקסיזם

גבול. ללא מתמשכת, או שווה בצורה זאת עושה לא אולם העולם ההתפתחות חוסר של העמדה הקולוניות, זכו כאשר שגם העובדה עקב נוצרה ההתפתחות חוסר של התיאוריה

קפיטליסטיות בכלכלות תלויות שנותרו כלכלה, או פיתחו לא הן לשעבר, בעצמאות בגלל הוא הזה למצב שהאחריות מניחות ההתפתחות חוסר המפותחות. תיאוריות

עצמן. במדינות החיצוני, ולא העולם של הכלכלה לחוקרים, בעיקר מיוחסות בדרום ההתפתחות חוסר בהסברת הראשונים תהניסיונו בריוויזה הוא למצב שהפתרון האמינו סינגר- הם והאנס מיירדל נורקס, גונאר ראגנר

שעד מה לייצר שיוכלו כדי מפותחות הלא המדינות של ותיעוש העולמית הכלכלה שללייבא. נאלצו הן היום

מבניות הכלכלות בין פערים ליצור נוטת ליברלית עולמית שכלכלה טוענת המבניות תיאורית

המפותחות לא וחקלאות אוכלוסין פיצוץ של הקומבינציה את כוללים הללו לנחשלות. התנאים

סחורות ביצוא ייתר לחסוך, תלות נטייה לחוסר גורמת בציפיות לקיום, עליה מספקת המדינות את מחזיק הזה . המבנהתפיאודליו אליטות של פוליטית יציב, ושליטה לא

חיצונית. עזרה ללא להתפתח מהן ומונע מפותחות הלא המבניים החוקרים אולם כלכלית התפתחות מעודד שמסחר מאמינים הליברלים בין שוויון חוסר רשייווצ לכך גורמים הבינ"ל בשוק פגמים בהפך.לדעתם מאמינים שהעולם הוא המבניים החוקרים של מפותחות.הטיעון לפחות המפותחות המדינות לא מדינות של רחבה ופריפריה מתועות מדינות של קטן מגרעין מורכב הכלכלי

הכוח היא כלכלית והתפתחות מוגבר לייצור שמובילה טכנית מפותחות. התקדמות מדינות על שונה בצורה משפיעה הטכנית ההתקדמות הזו, אולם המערכת של המניע הפחות הכלכלות של המבניים המאפיינים בגלל הפריפריה מדינות לעומת הגרעין

העבודה. כוח של לאומית הבין ולחלוקה מפותחות הלא שהמדינות לכך הטכנית, כורם ההתפתחות של שהטבע הוא הטיעון של הלב

המחירים לחומת שלהם היסוד למוצרי ויותר יותר נמוכים מחירים מקבלות מפותחותצריכה. מוצרי של יבוא תמורת משלמים שהם

הכלכלי, השוק ממבנה תספונטאני נוצרים טכנולוגיים שיפורים המפותחות במדינות מוגבלת והיא מבחוץ מגיעה טכנולוגית התקדמות מפותחות הלא במדינות אולם ייצור וגורמי גמיש לא הגרעין. מבנה למדינות מיוצאים אשר בסיס מוצרי של לייצור

אפשרית. לבלתי חדשים למחירים ההסתגלות את הופכים ניידים לא הצריכה את מחקות אשר אליטות לחיסכון נמוכה הייסוד, נטייה במוצרי מוגבר ייצור

גדולה. אבטלה יוצרים אשר גורמים אלה הגרעין- כל במדינות לפריפריה הגרעין המדינות בין הסחר את רואים המבניים שהחוקרים העובדה בגלל

כדי גלם מוצרי ויותר יותר לייצא נאלצות בפריפריה לפריפריה, המדינות כמזיקות

לעצירה מאוד כקשה הזאת התנועה את רואים גם שנכנס, הם היבוא את לחסותוהיפוך. בינ"ל מנגנון ליצור הוא הבעיה. הראשון לפתרון הצעות כמה הציעו מבניים חוקרים

מוצרי של הייצוא את במיוחד השלישי העולם מדינות של האינטרסים את לקדם כדי של הסיבובית התנועה את לשבור לנסות המפותחות, ובכך למדינות ייצור

לשמירה תוכנית ותקנות, כמו מדיניות של קביעה ע"י היא השנייה ההתדרדרות. הדרךמפוחחות. לא מדינות של מייצוא הרווחים על לשמור ובכך מוצרים של יציבות על

מפוחחות הלא המדינות של מהיר תיעוש הוא לעשות שצריך ביותר החשוב הדברבמדינות. העבודה כוח עודפי את שיקבל

מדינות לפריפריה, כמו מהגרעין צריכה מוצרי של זרימה אין לראות אפשר כן כמו ולכן המקומית התעשייה של גידול יש2ה- ומלחמה"ע המשבר בזמן אמריקה דרום הכירו שכלכלות לציין כלכלית. יש הללו, מבחינה המדינות של עצמאות לעודד צריך שלה המסחר תנאי את גדולה, לשפר היא עם מדינה, במיוחד של באפשרות מזמן

.יאופטימאל תעריף מסחר, או של בתעריפים שימוש ע"י מדינית ורווחה יכול מונופוליסטי מוצר של ניצול או שונים תעריף, למוצרים זמני של תמניפולציו

יוצאות באמת עניות שמדינות שלה. בהנחה המסחר תנאי את לשפר למדינה לעזור ולא עצמן המדינות של בכלכלה נמצאת העיקרית האשמה ממסחר,אזי מופסדות

ייצור עודפי להוציא מצליחה שלא מדינה כנגד יורעו המסחר שתנאי בחוץ. כמובן לייצא הצליחו אשר המזרח שמדינות לדוגמא לראות אפשר אחרים. כך למקומות

שלא אמריקה בדרום אחרות, כמו מדינות ואילו כלכלית להתקדם החלו החוצה הצליחו לא אחרת- הם בעיה יש אפריקה במקום. למדינות תקועות נשארו הצליחוסחורות. של מייבוא להימנע בשוק בשינויים ולא הדומסטית בצורה להימצא חייב השלישי העולם למדינות הפתרון

הנחשלות. למדינות לעזור המפותחות המדינות שעל העולמי. למרותלהינתן: יכולות המבנית השיטה על מסקנות כמה

קובע למדידה, ולא מבלבל, קשה רעיון המסחר" הוא של "התנאים של .הרעיון1הארוך. בתווך

אחרים לשיקולים משניים להיות יכולים לפריפריה הגרעין מדינות בין המסחר .תנאי2 שמקבלים טכנולוגי פיתוח של היתרונות מה או המסחר היקף כל סך כמו, מהו

מסחר. בעזרת הסיבה אזי השלישי העולם מדינות נגד הוא שהמסחר לקבוע אפשר עם שלישית, גם

עצמן. הללו המדינות בתוך בעיקרה נעוצה לכךThe dependency position- תלות של העמדה

התנועה של המרכזי הסופר אולם גדולה מאוד להיות הפכה בתלות שעוסקת ספרות התלות תיאוריות של הרבים סאנטוס. המשתנים דוס תיאוניוס הברזילאי הוא הזאת

של המודל את לוקחים לאומית. הם וכלכלה קלאסי מרקסיזם של אלמנטים משלבת של מהתיאוריה , מהמרקסיזםםהקפיטליזם, אימפריאליז של זה הקפיטליזם, במיוחד

והדאגה מדינה למבנה שלהם הפוליטית התוכנית את לוקחים הם לאומית כלכלה לראות הקלאסי, אפשר למרקסיזם בעולם. וכך, בניגוד העושר לחלוקת העמוקה

שמחכים פרולטריון של תנאים העולמי, אין לפתרון שניתנת לב תשומת מעט שישהשלטון. את להפוך

לא אשר מדינות עצמן מוצאות בו אשר כמצב התפתחות חוסר מגדירים הליברלים בו אשר תהליך בזה רואות תלות של המוביל, תיאוריות הרץ של בקצב לעמוד הצליחו ללא המפותחות המדינות בין הטבועים הקשרים בגלל העניות המדינות נתפסות

למעטים עושר שמעניקה מערכת יוצרים התפתחות והחוסר מפותחות. התפתחות המפותח כלכליים, זה עולמות שני כאילו שיש מאמינים שהליברלים לרוב. בעוד ועוני כלכלית, מבחינה להתקדם ואפשר העולמות שני בין מעבר מפותח, ושיש הלא וזה

את יש בו שלם, כלכלי, אשר אחד עולם שיש קובעים התלות של התיאורטיקנים

הזה במצב יישאר אשר מפותחות לא מדינות של ורוב מפותחות מדינות של הגרעיןהמפותחות. המדינות של הניצול בגלל

השיטות של היכולת חוסר בגלל חלקית60ה- בשנות התפתחו התלות תיאוריות טוענות תלות של . תיאוריות3ה- בעולם למצב מתאים הסבר לתת המבניות

מסורות בגלל הללו במדינות עבד לא לייבוא כתחליף תיעוש של שהאסטרטגיה מתקופת האליטות מפותחות. ובאמת הלא במדינות שנשארו וכלכליות חברתיות

טובה לא חלוקה הייתה הזו. התוצאה האסטרטגיה בגלל התחזקו רק הקולוניאליזם לתלות ונפילה תיעוש של בתהליך להמשיך מכדי חלשה המשכורות, חברה גובה של

איבדו מפותחות לא הזו. מדינות האסטרטגיה את ניצלו אשר הבינ"ל בתאגידיםהמערבי. בקפיטליזם ויותר יותר תלויות והפכו שלהן הכלכלות על שליטה

בתוך הפערים לצמצום תגרום אשר סוציאליסטית מהפכה להיות חייב הפתרון ולכןאוטונומיות. ומדינות החברה

התלות: תפישות שלושת קשור מנוצל, תת-הפיתוח שהוא כיוון עני השלישי שהעולם טוענת הניצול תיאוריית להידרדרותה. ואף התפתחות לעיקום גורמת התלות הגרעין. לפיכך לפיתוח

הקפיטליזם- שכוחות היא המתפתחות המדינות בעיית– האימפריאלית'' ה''הזנחה הפרדה יצרה האימפריאליזם אותן. התרחבות עוקפים בכוונה אימפריאליזם

הקפיטליסטית הכלכלה כלומר מוזנחים לשטחים משומשים שטחים בין עולמית מסוימים אזורים לטפח והשקעה הסחר דפוסי משום לתת-פיתוח האחראית היא המאוחרת התפיסה – תלוי [פיתוחהפריפריה. לאזורי אלו בין הפרדה יוצר וזה

לגידול להוביל יכולה דוווקא מסויימיים תנאים תחת תלות שיחסי טוענת ביותר פיתוח אינו הוא זה גידול קוריאה, טיוואן( אך ברזיל, דרום מהיר. )לדוגמא כלכלי פוליטית. תלות לחוסר מוביל שאינו כיוון אמיתי מספר כוללת שהיא כיוון כלכלי לפיתוח מגביל תנאי היא מתמשכת כלכלית תלות

מזיקות. השלכות במחירים גלם חומרי של רב מיצוא הנובעת פנימית כלכלית יציבות אי לדוגמא

מסכימות התלות גישות שונות(. כל השלכות תשע מונה הוא שונים, ועוד.)במאמר העולמי הקפיטליזם מערכת של כוחות משום ובראשונה בראש הוא תת-פיתוח כי

עצמן. המתפתחות במדינות המדיניות משום ולא תלויה. כלכלה של מעין-מרקסיסטי ניתוח הוא התלות תיאורית של מרכיב עוד

גבולות. חוצת מעמדית חלוקה ידי על עולמית לכלכלה צמודה היא תלויה מדינה אחד מצד הקפיטליזם מרכזי בין משותף אינטרס של בריתות מעין נוצרות

שני. )הקליינטים( מצד התלויה הכלכלה בעלות והמדינות במדינות שהובילו בורגניות אליטות משום היא בתיאוריה שנוצרה )בעיה

המעמד של אינטרסים אחר במרדף אותם המאשימה והתיאוריה המתפתחות שהם נמצאים( . הפתרון בה החברה של האמיתי האינטרס אחר במקום שלהן

הניצחון ידי על הפנימית והכלכלה לאומי בין קפיטליזם בין הקשר מציעים: הריסת ה'קליינטית' האליטה את שתחליף המהפכנית הלאומית ההנהגה של הפוליטי החלפה וכו'. דרך כלכלית עצמאי: תיעוש, איכות לפיתוח השואפת אחרת באליטה

וצודקת. חזקה מדינה תיווצר וסוציאליזם קפיטליזם בין זו לכלכלית, כיוון בנוסף וחברתית פוליטית היא פיתוח-תת-פיתוח לגבי גישתם

יש כך ולשם ומתועשת עצמאית, שווה מדינה ליצור היא מבחינתם שהמטרה מתפתחות, מדינות כי מאמינה זו החברתית-פוליטית. גישה המערכת את לשנות

למדינות להפוך עצמית, יכולות והתפתחות עצמאות של אסטרטגיות ידי עלעצמאיות.

התלות גישת על הביקורתסיסטמטית מתפקד הקפיטליסטי העולמי שהשוק היא התלות גישת של הקושי

מסוימות שמדינות .לכן, הוכחה השלישי העולם התפתות את לסכל מנת על בעל גם מקרים בתיאוריה. בנוסף, במספר לתמוך מספיקה לא היא נוצלו קפיטליזם בין להפריד ניתן לא ולכן 'לתרום' לתת-פיתוח יכול ברית

ותת-פיתוח.היא ולא-מפותחות נחותות, מנוצלות נשארו המתפתחות שהמדינות הטענה

שונות(. ברמות דוגמאות לזהות אפשר העשרים שבמאה )למרות נכונה פועלת לאומית הבין שהכלכלה בכך תומכות ראיות מאד כלומר, מעט

המתפתחות. למדינות להרע סיסטמטיתהשלישי בעולם שונות מדינות ולעקוף להתעלם נוטה העולמי השוק כי הטענה

הוא שם שחסר מה זו, אלא בהזנחה תלוי לא השלישי העולם נכונה, אבל של גם כשלון גלובלי. וזה כלכלי פיתוח היא שמטרתו ראוי לאומי בין משטר בנפט העשירות והמדינות הסוציאליסטי הגוש של גם אך הקפיטליסטי העולם

למשל. נורמטיבית. מאד טענה היא אמיתית לא היא המדינות ההתפתחות כי הטענהבבית. סדר כלכלית להתפתחות קודם דרוש הליברלים( כי )כמו לטעון ניתן כלכלי, וזה פיתוח מבטיחים עולמית מכלכלה בידוד ולא אינטגרציה לא הראיות לפיעצמה. במדינה מאד תלוי

חדש לאומי בין כלכלי לסדר הדרישה ליצירת הביאוOPEC של והצלחה האלטרנטיביות האסטרטגיות של הכישלון

פחות המדינות77 קב' של של פגישה יצרו האו"ם של74 בשנת חדשה אסטרטגיה סדרNIEO ליצירת התוכנית את אימצו . הםOPEC מס' חברי ע''י שהונהגה מפותחות

חדש: עולמי כלכלייצרניות. כחברות לתפקד המתפתחות המדינות של זכות.1מפותחות. מדינות של היצוא למחירי היצוא מחירי בין קשר.2משאביהן. על לריבונות המתפתחות המדינות של הזכות.3לאומיות. בין חברות לוויסות חוקים יצירת.4

שמטרות האמין המדיניות ברוח הוא , אבלNIEO את בחריפות ביקר הקפיטליזם ''להרוס'' את הכרחי ושלא העולמית הכלכלה פעילות בתוך יושגו כלכלי ופיתוח תיעוש

ומוסדיות. פוליטיות רפורמות הוא שדרוש הקפיטליסטית. מה המערכת אל שליטה כמו המתפתחות המדינות שהציגו לשינוי הדרישות את מפרט המחבר

נקודות(.8 )מפורטות וכדומה המסחר את שיעלו הסכמים משאביהן, ליצור וצורכיהן. לשם המתפתחות במדינות להתחשב צריכה עולמית כלכלה המהות: תפעול

שיתנו לאומיים בין בארגונים לאומי, ושינויים בין מסחר על בשליטה שינויים נעשו כך ומשטריה. נוצרו העולמית הכלכלה בניהול השפעה המתפתחות למדינות

נכשל:NIEO ולבסוף רבים קונפליקטיםמשמעותיים. בשינויים לנקוט מוכנות היו לא מדינות.1 שלישי עולם מדינות לשרות וכוחן עושרן את לתת מוכנות היו לאOPEC מדינות.2

אחרות. מדינות )לא שלישי עולם מדינות על הרסנית השפעה הייתה המחירים לשינוי.3

הנפט(. מפוחתות, שבשם פחות מדינות של יסודית דילמה מדגימה NIEO של ההיסטוריה עמדתן. הדילמה את ולשפר העולמי הכלכלי השוק תפעול את לשנות ניסו הלאומיות

עם אחד פעולה לשיתוף המאמצים את מסתירה לעיתים לאומית רוח שאותה היא – NIEOשה המפותחות. למרות המדינות מול אל כלכליות ברית בעלות ולהיות השני כעולם המדינות של הייחודיות על גבר הלאומי האינטרס משותפת לפעילות בסיס היה

שלישי.

לא היום במצב עדיין אך צפון-דרום ביחסי לשנוי רצון יש עדיין נכשלNIEOש- למרותבעולם. מפותחות הפחות המדינות של עמדתן את שישנו רפורמות על לחשוב הגיוני

24 שיעור

Jan Aart Scholte, “The Globalization of World Politics”, in:Baylis and Smith (eds.,) The Globalization of World Politics – An Introduction to International Rrelations, Capter 1. חובה

Margaret E. Keck and Kathryn Sikkink, “Transnational Activist Networks”, in Art and Jervis (eds.,) International Politics (5th edition, 200), pp.547-553. חובה

תנאים טרנסלאומיות?באילו פעילים רשתות , מהןSikkinkו- Keck פי על.6 רשתות מנסות בן הדרכים ארבע להתפתח? מהן כאלו רשתות צפויות

על אלו רשתות מאיימות וכיצד דוגמאות. האם להשפיע? הבא/י אלו(23 ביטוי? )שיעור ליד בא המדינה? למה? כיצד של והאחריות התפקיד

8.5ציון: ) קק מרגרט המחברות " סוקרותTransnational Activist Networks" במאמרן

Keckסיקינק ( וקתרין (Sikinkאת ) הטרנס-לאומיות. בחיבור הפעילים רשתות נושא צפויות הן בהן התנאים את טרנס-לאומיות, אפרט פעילים רשתות מהן את אסביר זה

פועלות, הן ובמסגרתן להתפתח מנסות הן בהן הדרכים ארבע את להתפתח, אציג תפקידה על טרנס-לאומיות רשתות שמציבות האיום רמת לסוגיית אתייחס ולסיום

ביטוי. לידי בא זה איום מדינה, וכיצד של ואחריותה טרנס-לאומיות. המחברות פעילים רשתות המושג פירוש על לעמוד ראשית, יש

בשלושת מתעצמות אך חדשות שאינן התארגנות בצורות מדובר לפיו הסבר מציגות והתנדבותיות. השתיים הדדיות כמו משותפים מאפיינים בעלות האחרונים העשורים

יחד, נמנים, כולם לא אם אלו, גם בהתארגנויות המרכזיים השחקנים בין סבורות, כי חברתיות, ממשלתיים, תנועות שאינם פנים-מדינתיים או בינלאומיים למשל, שחקנים שאינם צרכנים. לטענתן, ארגונים וארגוני סחר התקשורת, תאגידי קרנות, אמצעי פעילים ברשתות מרכזי תפקיד מקומיים, ממלאים או בינלאומיים אם ממשלתיים, בין

עשיית או לחץ והפעלת מידע חדשים, אספקת רעיונות פעילויות, הצגת יזום בתחומי הנוספים מסוימת. המאפיינים בעמדה שיצדדו אחרים, על-מנת שחקנים בקרב נפשות

בהן, זרימת החברים שחולקים דומים ערכים הינם טרנס-לאומיות פעילים רשתות שללאלו. אלו אדם וכוח שירותים ואספקת הפעילים בין המהירה המידע

תנאים. שלושה התרחשות עם תתפתחנה טרנס-לאומיות פעילים רשתות או חסומים לממשלות פנים-מדינתיות קבוצות בין השיח ערוצי בו מצב הראשון, הינו

במצב לקונפליקטים פתרונות לייצר כדי מספיק יעילים לא עתיד כזה בינהם. רשויות את לא-ממשלתיים ארגונים עוקפים ה"בומרנג", במסגרתו אפקט להתרחש

על חיצוני לחץ ליצור כדי בינלאומיים ברית בעלי פועלים, ומחפשים הם בה המדינההשני שפעולה "יזמי או פעילים של מהבנה נוצר ממשלתם. במסגרת מדיניות",

רחבה נגישות להעניק באפשרותה מטרותיהם, שכן עם תטיב טרנס-לאומיות רשתות השלישי אחרים. התנאי עם במידע לחלוק אמצעי היותה ולמוסדות, כמו-גם לקהל

לב תשומת משיכת רשתות, ולשם וחיזוק להקמת כזירות וכינוסים ועידות של קיומן הואפנים-מדינתיות. לסוגיות בינלאומית

שונות דרכים ארבע עומדות הטרנס-לאומיות הפעילים רשתות של לרשותן "מדיניות היא פועלות. הראשונה הם שבשמן המטרות את ולממש להשפיע בכדי

( עצמאי מקור להוות הרשתות של יכולתן (, שעיקרהInformation Politicsהמידע" אותו ראשון, ולשנע ממקור ועדויות עובדות על המושתת ושימושי אמין למידע וחלופיהמידע הכי בצורה להשפיע עשוי הוא בו למקום אנשים לשכנע נועד ניכרת.

כטוב חדה בצורה מוצג קרובות לעתים מסוימת, ולכן מטרה בשם לפעול ולהמריצם ורשתות היעד קהל של המשותפים לעקרונות ומתוזמנת דרמטית פניה רע, תוך או

דוגמא לנושא לב תשומת משכה טרנס-לאומית פעילים רשת בה לדרך הפעילים. בקמפיין שונה, מגולמת באופן הצגתו (, כלומרReframing) מחדש מסגורו באמצעות

והמזרח באפריקה, אסיה מסוימות בארצות הנשיים המין באברי פגיעה נגד שנערך מחדש טכני-רפואי, הוגדרו נשים", מונח "מילת תחילה אלו, שכונו התיכון. מעשים

הבינלאומית הקהל דעת את לגייס נשים, וסייעו נגד אלימות מום" המהווה כ"הטלתבנושא.

) "מדיניות היא השניה Symbolicהסמלים" Politicsבמסגרתה מספקות (, באשר מודעות הקהל דעת בקרב ליצור לסמלים, על-מנת משלהן פרשנות הרשתות

ארגון העניק1992 בהן. למשל, בשנת לתמוך ולשכנעו סביבו פועלת שהרשת לנושא שנת את תרבות( ה"מאיה", והגדיר )בן לפעיל לשלום נובל פרס האומות-המאוחדות

כשנתם1993 ביבשת כמותם אחרים של למצבם המודעות את שהעלו ילידים של הנושא. את מחדש להבנות כדי סמליים אירועים בצמד שימוש אמריקה. בכך, נעשה

) מנופי "מדיניות היא השלישית Leverageההשפעה" Politicsשתכליתה ,) של המדיניות על להשפיע יותר, כדי גדולים לארגונים שיש וכלים בהשפעה שימוש

כך, לרשתות כלכליים ארגונים או ממשלות דוגמת מרכזיים שחקנים בינלאומיים. ארגוני הצלחת חומריים, כמו מנופים באמצעות האחרונות מדיניות את לשנות יכולת למדינות וכלכלי צבאי סיוע מתן להתנות האמריקאי הממשל את לשכנע אדם זכויות

כאשר אפקטיביים מוסריים, הנחשבים מנופים אדם. בנוסף, ישנם זכויות על בשמירתןאחרות. מדיניות בעיני כשלילית שתצטייר מחשש התנהלותה את לשנות עשויה מדינה

) נטילת "מדיניות היא והאחרונה הרביעית הדרך Politicsהאחריות" Accountabilityאחרים( לשנות )ושחקנים ממשלות לשכנע הרשתות פועלות (, לפיה

שניתן אחריות, כך עליהן ולקחת מסוימים לנושאים באשר הפומביות עמדותיהן אתדוגמא ביחס הצהרותיהן את למדוד יהיה שהפעילו בלחץ טמונה לכך למעשיהן.

את לשנות אירופה מזרח מדינות וממשלות המועצות ברית על אדם זכויות ארגוני משנת הלסינקי באמנת האדם זכויות סעיפי אזכור זה, באמצעות בתחום מדיניותן

המועצות בברית אדם לזכויות התנועה של פעילותן את להחיות סייעה . האמנה1975חדשים. ארגונים ולהקמת

לצד כגון פעילים רשתות של בפעילותן היתרונות לסיכום, טרנס-לאומיות, רשתות לנושאים הקבל דעת מודעות הגברת הטרנס-לאומיות הפעילים מגוונים,

משום בה פעולתן בעצם יש מדינה, שכן של ואחריותה תפקידה מאיימות, לדעתי, עלולו גבולות" ללא "רופאים ארגון של חלקית, בריבונותה. למשל, פעילותו פגיעה,

של ידה אוזלת על במדינה נוכחותו מעצם כלשהי, מעידה שלישי עולם במדינת הפועל במידת-מה. בנוסף, ריבונותה על מערערת תושביה, ובכך לבריאות לדאוג האחרונה תושביה, שכן לבריאות לדאוג מדינה של אחריותה את להסיר עלולה הארגון מעורבות

ידיה את למשוך לה אחר, שמאפשר גורם כבר נכנס כשלונה בעקבות שנוצר לחללאזרחיה. לרווחת ודאגה מטיפול

25 שיעור

Paul Wapner, “Politics Beyond the State: Environmental Activism and World

Civic Politics”, in Ken Conca and Geoffrey Dabelko (eds.,) Green Planet Blues-

Environmental Politics from Stockholm to Kyoto, chapter 12

על פי וופנר, מהן הדרכים באמצעותן מנסות קבוצות טרנסלאומיות של פעילים להשפיע? כיצד מדגימה פעילותן את המושג של "פוליטיקה אזרחית סביביתיים

"? עולמיתNGO’s ,חולפים, כמו גרינפיסEND(פירוק נשק גרעיני אירופי) ואמנסטי משפיעים על מדינות

).118(עמ' הפצת הרגישות לסביבה

, כאשר ארגון גרינפיס נהפך לתנועה אקטיביסטית סביבתית חולפת, הוא פועל1972מאז שנת באמצעות פעולות המשפיעות על דעת הקהל בעולם. פעולות כדוגמת לעלות על ספינת

). באמצעות119שעוסקות בצייד לוויתנים ועוד. בנוסף, יש לה אמצעי תקשורת משל עצמה ( התקשורת התנועה מנסה להראות לציבור תופעות אנטי-סביבתיות ובכך להשפיע עליו לשנות

את ההתנהגות שלו כלפי הסביבה.פעולה ישירה מבוססת על שתי אסטרטגיות:

מינים של בסביבה; הכחדה פגיעה של סמויות לפעולות מודע יהיה שהציבור לכך לגרום

מבודדים. במקומות גרעיני נשק של לוויתנים, ניסוי חיות, צייד של מסוימים

בסביבה פגיעה כמה להמחיש כדי ומסוכנות דרמטיות בפעולות עוסקות אלו תנועות

והרסנית. מסוכנת היא

ביחד, שתי האסטרטגיות נועדו שמספר רב של אנשים ישנו את הדרך בה הם רואים את העולם. העלאת המודעות באמצעות פעלולים תקשורתיים אינה נועדה בעיקר כדי שממשלות

ישנו את המדיניות שלהן, אולם לעתים זה עוזר. רוברט האנטר, ממקימי גרינפיס, רואה בחזונו פעולות ישירות נוספות; שכנוע כל השחקנים (ממשלות, תאגידים, ארגונים פרטיים ואזרחים רגילים) לקבל החלטות ולפעול תוך מודעות

). 120סביבתית. ( חוקרים של היחסים הבינלאומיים מתרכזים במדיניות המדינה אשר יכולה לתרום לפעילות של

NGO’s-מבט כזה, מחמיץ את השינוים שמובילים ה .NGO’sיותר מהשפעה על התנהגות , .)Fluid Approachהמדינה. יש לבחון זאת באוריינטציה סוציולוגית, אשר נקראת גישת הנוזל (

בגישה זו משתמשים כדי לחקור תנועות חברתיות מקומיות. גישה זו מאפשרת לראות כיצד רגישות לסביבה חודרת להחלטות בקרב הפרט, ארגונים, תאגידים, ממשלות, ברמה בין-מדינות

). 121עד לעיצוב החיים הקולקטיביים בעולם (עמ' תומכים בשמירה על הסביבה גם במחיר של האטה74%, סקרים הראו ש-1990בשנת

כלכלית. נתונים מראים כי במהלך שני העשורים האחרוינם יש יותר מודעות וחשש מפגיעה).122בסביבה (

העובדה כי ממשלות לא מגיבות לפעולות של התנועות הללו, אינם מעידות לחלוטין כי הפעולות היו לשווא. להיפך, הן משפיעות על ההבנה של מהי פעילות ראויה בקרב החברות של המדינות, ומסייעת לקבוע גבולות של התנהגות רצויה. כאשר אנשים משנים את הרגלי הקנייה

שלהם, ממחזרים אשפה, מחרימים מוצרים מסוימים ופועלים לשימור מיני חיות ספציפיים, הם עושים זאת לא בגלל לחץ ממשלתי כי אם במתוך אמונה שהבעיות הסביבתיות הן חמורות

). 123והם רוצים להקל בפתרון הבעיות הללו (פוליטיקה משותפת רב-לאומית

לתנועות אקטיביסטיות סביבתיות יש השפעה על שכנוע תאגידים לשנות חלק מן המנהגים שלה. כל מקרה בו תאגיד גדול משנה חלק מפעולותיו לטובת הסביבה, עולים לדיון נושאים

). ישנן דוגמות רבות לכך, מקדנולדס שהחלו להשתמש123שנוים במחלוקת לגבי הסביבה. ( באריזות נייר במקום בפלסטיק, סטארקיסט שהפסיקו לקנות דגי טונה שנתפסו ע"י רשתות

).123לדולפינים או מכמורות שונות. (

במקרים אלו, התנועות לא כיוונו את מאמציהם כלפי הממשלות אלא כלפי התאגידים. חבריהתנועות הבינו כי ניתן להשפיע בתחום הכלכלי, ולא רק בתחום הפוליטי (חקיקה ירוקה וכו').

נתכנסה קבוצה של אנשים, זוהי1989הניסיון לפיקוח סביבתי על תאגידים- בספטמבר ) וניסחו קוד סביבתי להתנהגות של תאגידים.CERESהקואליציה לכלכה חסכונית סביבתית (

קוד זה קרא לחברות לצמצמם את פליטית המזהמים, לשמר משאבים שניתן לעשות בהם). 125שימוש בחדש וכן לשקול התחייבות סביבתית כגורם למינוי חברים ליו"ר המנהלים. (

באמצעות העקרונות הללו ואמצעי לחץ אחרים, התנועות מצליחות להשפיע על ההתנהגות של תאגידים. לתאגידים הפוליטים הרב-לאומיים ולתנועות החולפות יש השפעה על כיצד תעשיות פועלות. אפשר לפרש את הלחץ של התנועות כסוג של פוליטיקה עולמית, לאור

המידה בה מעורבים התאגידים בנושאים השייכים לכלל הציבור וחוצים את גבולות המדינות (126.(

חיזוק הקהילות במשך עשורים, התנועות הללו פעלו לשמר את הטבע בעולם המתפתח. עניין זה דרש אנשים

מהעולם הראשון לשמור על הסביבה בעולם השלישי. אנשי התנועות מהעולם הראשון האמינו כי אנשי העולם השלישי אינם יכולים להעריך את הערך של הטבע או שהם פשוט טרודים יתר

על המידה בבעיות כלכליות מאשר לשמר את הטבע. לפיכך, ארגוני סביבה יצרו, מימנו והפעילו תוכניות בשטח עם שיתוף פעולה נמוך מצד האוכלוסיה המקומית. תוכניות אלו הגיעו

להישגים נקודתיים, אולם באופן כללי התקשו בהשגת מטרותיהן. התנועות התמקדו בהצלת צמחים או חיות ולא בבני אדם, כאשר באיזורים של עולם שלישי, האנשים מנצלים את

המשאבים שברשותם כדי לשרוד. שמירה על האקולוגיה באיזורים אלה, חייבת לכלול שיפור ). באיזורים אלה, הקבוצות מנסות להאיץ את126באיכות החיים באיזורים הכפריים העניים (

היכולת המקומית לקיים פרוייקטים שיובילו להתפתחותם. ההיגיון שעומד מאחורי כך, הוא). 127שיש לגייס את האנשים המקומיים בשמירה על הסביבה שלהם (

הרס הסביבה לרוב אינו נובע ברמה המקומית או ברמה הארצית. לרוב, אנשים עניים הורסים את הסביבה בגלל לחצים חיצוניים. כאשר מחזקים את הקהילות, הן יכולות להגיב ללחצים

, כמעט כל מדינות העולם הראשון מאמצות1989). עפ"י דוח בשנת 128יותר בהצלחה ( מקומי יש NGO- לאומיים. להגדלת הסיוע לNGO’sמערכת של השקעות בפרוייקטים של ה-

השפעה ברורה על היכולת המקומית. היא מאיצה את היכולת של קהילות לקחת תפקיד יעיל וכן גם המימון NGO’sופעיל יותר בגורל הכלכלי והסביבתי שלהן. רבות מן הפעולות של ה-

משפיעות על המדיניות של מדינות. המממשלות חוששות ממי ששולט על משאבים זרים יכולה לצמצם את השליטה של הממשלה על NGOשנכנסים לתוך המדינות. התמיכה של ה-

הטריטוריה שלה. התנועות הללו מהוות איום לריבונות של המדינה. בעוד שהתנועות רואות עצמן כפועלות מבחוץ למען הקהילה האזרחית, יש לפעולותיהן השלכות רחבות והן משפיעות

על הפוליטיקה של המדינה. עם זאת, יהיה זה מטעה לחשוב על התנועות הללו כאל קבוצות אינטרסים מסורתיות. התנועות

). 129מנסות לעבוד באופן עצמאי, ללא פעולות ממשלתיות, בתוך הקהילות עצמן. (פוליטיקה אזרחית עולמית

עםNGO’sהתנועות האקטיביסטיות הסביבתיות אינן קבוצות אינטרס, אלא הן סוג של השפעה פוליטית. הן פועלות לעצב את הצורה שבה אנשים רבים מתנהגים כלפי הסביבה וזאת

באמצעות אמצעי השליטה שהם חלק מהחברה האזרחית הגלובלית. התנועות הללו לא מוגבלות לממשלות או פועלות בתחום שליטתן. הן לוחצות על תאגידים רב-לאומיים אשר

פועלים בשיתוף עם מדינות. התנועות מעצימות את כוחן של קהילות מקומיות, ומנסות לשפוראת חיי היומיום של אנשים בדרכים אקולוגיות.

הפעולות של התנועות הן סוג של "פוליטיקה אזרחית עולמית"- הן פועלות בתחומי התרבות, החברה והכלכלה ובכך הן מגייסות אמצעי שליטה אזרחיים בניגוד לאמצעי שליטה מדינתיים

). 130או רשמיים (

26 שיעור

Rhoda E. Howard and Jack Donnelly, "Human Rights in World Politics", in: Art and Jervis (eds.,) International Politics, pp.30-48 .

27 שיעור Francis Fukuyama, “The End of Hstory?” The National Interest 16 (1989)[ .

חסרSamuel P. Huntington, "The Clash of Civilizations?" in Williams et al., Classic Readings, pp.633-652.

התנגשות הציביליזציות – סמואל הנטינגטון , כדי לקרוא תיגר על תחזיות קץ ההיסטוריה של1993הנטינגטון פרסם את מאמרו בשנת

פוקויאמה ועל הציפיות שרווחו במערב לתחילתו של עידן חדש שיאופיין בהגמוניהכלל-עולמית של הערכים הדמוקרטיים-ליברליים, נוכח קריסת בריה"מ.

יפציע עידן חדש לאחר המלחמה הקרה אך יאופיין בהתנגשויות בין התרבויות השונות בעולם, ולא בשלום לפי תרבות המערב. יש לסווג מדינות עפ"י התרבות והציביליזציה שלהן, ולא עפ"י

השיטה המדינה ו/או הכלכלית שלהן. ישנן מס' ציביליזציות: מערבית, קונפוציאנית, יפנית,אסלאמית, הינדית, סלאבית-אורתודוכסית, לטינו-אמריקאית ואפריקאית.

ההתנגשות בין הציביליזציות מכמה גורמים:הציביליזציות. בין ודתיים היסטוריים, לשוניים, תרבותיים הבדליםביניהן. ההבדלים להבלטת וגדל, ומביא הולך ביניהן החיכוךהדת את ומחזקים ממולדתם פרטים עוקרים חברתי ושינוי כלכלית מודרניזציה תהליכי

הלאום. מדינת חשבון על להזדהות כמקור

אינם הם פוליטיים, שכן או כלכליים ממאפיינים קשיחים יותר הם תרבותיים מאפיינים

ביניהם. לפשרה או להמרה ניתנים

זהו סמל ההתנגשות בין המערב לאסלאם הקיצוני. לאחר המלחמה הקרה,– 11/09לאור שהייתה התנגשות אידיאולוגית בין הקומוניזם לקפיטליזם הליברלי, נראה כי פסק עידן

המלחמות הגדולות, אולם מתקפת הטרור על ארה"ב הראתה כי הטרור אינו מצוי רק בסכסוכים איזוריים אלא מהווה איום גלובלי. זוהי מלחמה תרבותית המונחית ע"י ארגונים

אסלאמיים קיצוניים, אשר נועדה לערער על ההגמוניה המערבית, בראשות ארה"ב. ארה"ב יצאה למתקפה באפגניסטן כדי למגר את ארגון אלקעאדה, וניסתה לכפות עליה תהליכי

דמוקרטיזציה. ארה"ב לא הסתפקה בכך ולאור האיום הגרעיני מצד עיראק על העולם הערביוקשרים עם אלקעאדה יצאה למלחמה בעראק כדי להקים שם משטר דמוקרטי.

הסכסוך בין פקיסטן–ניתן לבקר התיזה עקב סכסוכים איזורים שאינם בין ציביליזציות שונות לאפגניסטן, הסכסוך הפנימי באיראן.