127

minlyde dlerd

`. minlyd ipt lr dlerd zyecw oexzi

a. cqge d`eap

b. zeyixtdyecwe

c. cbpk dlerdwgvi ,minlyd cbpk awri

d. zepaxw lymiieb

e. lik` zminlyd: ewndpnfe dn

f. zncwd dlerdinlyl m

g. mekiq

`. minlyd ipt lr dlerd zyecw oexzi במאמר הקודם עסקנו בייחודיותה של העולה ביחס לשאר הקרבנות והעלנו כי העולה

ואין , כשלמים, על אף שהיא נחשבת קרבן נדבה, כחטאת וכאשם, באה לשם כפרה .החוטא מחוייב בהבאתה אם אינו חפץ בכפרה

על , בין ההשפעות הרוחניות השונות של העולה ושל השלמיםבמאמר זה נבקש להשוות .בעליהם

נקודת הדמיון היחידה הקיימת בין שני הקרבנות הללו מסתכמת בהיותם קרבנות המתבטאים בעיקר בדרגת , קיימים הבדלים מהותיים ביניהם, למעט עובדה זו. 1נדבה

.2'דשים קליםק '–והשלמים ', קדשי קדשים'העולה מוגדרת כ: קדושתם השונהנראה לכאורה כי העולה היא הקדושה והעליונה , על פי הגדרות אלו של רמת הקדושה

.וכי השלמים נחשבים לפחות קדושים מביניהם, מבין כל הקרבנות

:נבאר את דברנו, החטאת, למרות שגם המנחה' קדשי קדשים' כ)'ד, זבחים ה(רק העולה מוגדרת במשנה : תמהה על כך)'ב, זבחים נג(הגמרא . ם בהגדרה זאתהאשם ושלמי הציבור כלולי

äìåò – îàîòè éà éðú äéì 'éùã÷ íéùã÷' ]ùø"é :éàî àìã éðú éáâ úåàèç úåîùàå

ååäã éîð 'éùã÷ íéùã÷'[? :והיא משיבהíåùî àìã áéúë =)äøåúá( äá =) äìåòá(" :÷éùã íéùã÷ àéä".

שחייבים, ושלמי חגיגה ושמחה' עולת ראייה'כגון , יש עולות ושלמים המוגדרים קרבנות חובה .1

). 'א, ם חגיגה א"ראה רמב(להביאם ברגל .79' עמ, 8 ובהערה 2, על השוני ביניהם ראה במאמר הקודם פרק ג .2

dpa` okyn iaala 128

רק מקרבן ' קדשי קדשים'ואר השמיטה התורה את הת, מבין כל הקרבנות, כלומר, באה המשנה ועיטרה בתואר זה את העולה בלבד, וכדי להשלים את התמונה, העולה

.'קדשי קדשים'לומר לך כי אף היא נחשבת , מקרבן העולה' קדשי קדשים'לכאורה ניתן היה להסיק מהשמטת התורה את התואר

י "הבין רש, ו של דבראולם לאמית. באופן מובהק' קדשי קדשים'שאין היא נחשבת , לא ראתה התורה צורך לציין זאת, דווקא מחמת הפשיטות שבעובדה זו: באופן הפוך

על פי זה . פתן על גבי המזבח שר–הוא ' קדשי קדשים'שכן הסימן המובהק המאפיין 'קדשי קדשים'אין לך : "כי" כולה לגבוה" ביחס לעולה ש")ומשני"ה "שם ד(י "הסיק רש

צריכים אזכור מיוחד – דוגמת חטאת ואשם –" כליל"קרבנות שאינם בשאר ה; !"כזה .3'קדשי קדשים' שיחשבו מנתבתורה על

אלא היא אף מתוארת , לא זו בלבד שאין העולה זקוקה לאזכור רמת קדושתה בתורהויקרא (שבפרשת צו ' תורת הקרבנות'כבר ב, ואכן. 4"עליונה מכל הקרבנות"ל כ"י חז"ע

' תורת העולה, '5 המונה את הקרבנות בסדר יורד על פי רמת קדושתם)ח"ל, ז-' א, ו . מפאת קדושתה העליונה)'ו-'ב, ויקרא ו(נמצאת בראש הרשימה

בתור , )א ואילך"י, ויקרא ז( בסוף רשימת הקרבנות זבח השלמיםנמצא , בניגוד לעולה .'קדשים קלים'הקרבן היחיד המוגדר כ

מציב אותו כנחות ' קדשים קלים'בן השלמים כנראה כי הגדרת קר, במבט ראשון: לתארים אלה יש השלכות הלכתיות. 'קדשי קדשים'המוגדר , בהשוואה לקרבן העולה

אך השלמים ; אינם נאכלים מפאת קדושתם אלא בעזרה ולזכרי כהונה' קדשי קדשים'דבר המורה לכאורה על , נאכלים בכל העיר ולכל אדם–' קדשים קלים' המוגדרים – –גם זמן אכילת השלמים שהוא שני ימים והלילה שביניהם . 6חיתות ברמת קדושתםפ

.שאינם נאכלים אלא ליום ולילה' קדשי קדשים'מורה על קדושה קלה ביחס ל

על יסוד השוואה זו ניווכח . נערוך השוואה בין השפעות העולה והשלמים, בפרק הבאל לגבי מעלת "אך לא נסיק מהנ, כי כל אחד מהקרבנות הינו בעל תפקיד ייחודי משלו

ההופכת את היוצרות , נעסוק בגישה מפתיעה, בהמשך המאמר. האחד על פני חבירו .בכך שמעמידה את השלמים במעלה גבוהה יותר ממעלת העולה

.6, פרק ח' עולת הנדבה'רעיון זה נתבאר במאמר .3גם עניין זה ". שהיא עליונה מכל הקרבנות?מה נקרא שמה עולהל" :'פרשת צו א, 'תנחומא'מדרש .4

. שם' עולת הנדבה'נתבאר ביסודיות במאמר ואחרי כן יבאר דין ... כי המשפט אחד להם'קדשי קדשים'רצה לבאר דיני : "... ח"י, ן ויקרא ו"רמב .5

.פרק ד' עולת הנדבה'ראה . "' וכו'קדשים קלים'מ מהשוואת השלמים לחטאת ולאשם "ל על המזבח ואיננה נאכלת כלל ומהעולה כמובן קרבה כלי .6

.ניתן ללמוד לכאורה על מעלת העולה ביחס לשלמים, ונאכלים' קדשי קדשים'המוגדרים כ

minlyde dlerd 129

a. cqge d`eap העולה והשלמים – כל אחד משני הקרבנות )קכד' א עמ"ח' עולת ראיה'( קוק ה"איהרלדעת

:ולתו במישור שונה פועל את פע–úéîéðôä äùåã÷á ùé... úåòôùä éðéî éðù:

éîéðô åìåë àåäù ïåéìòä ùã÷ä úòôùä, îù åìåëééîé, äàåáðä ãåñéì äìåò, äùåã÷ä, eàìôðääâøãäå òáè ìëî äìòîìù ú ; åäæÈìåòä ãåñé ä äìåëù

'ìéìë',äåáâì äìåò . éîéðô ãåñé ãåò ùéå ] åãâðëå– íéîìùä[ , úàø÷ì êìåäîä÷ãöäå øñå , úàø÷ì

èåä éëøãì íéàúîä ìëùäå äáùçîä øä 'ëá øùàåíãàä çåëå '. íéîìùìå äìåòì íéëéøö åððä äìà éðù ãâðå ;

äìåòä– úéîéðôä äòôùää ãâð äðåéìòä äðåùàøä, íéîìùäå– äéðùä ãâð.

הפרישות –והוא לשניהם רעיון משותף .7הנבואה עם העולה כרך את קוק ה"איהרהקרבת העולה מבטאת בקשה להתעלות הנשמה . 'עולם הזה והדבקות בהמענייני ה

אשר מעצם טבעה מצריכה פרישה , 8'והנבואה היא עצם הדבקות בה, 'לשם דבקות בה .ברוחניות ועיסוק 9מענייני העולם הזה

כגון בבניית , הארצייםבהופעת הקדושה בחיים דווקא השלמים קשורים ,לעומת זאת . 10 ביחסים שבין אדם לחבירוקתמוסרית וצודמערכת

. חילק באופן דומה בין העולה לבין השלמים)ב"י, שמות יח' העמק דבר'(ין 'ב מוואלוז"הנציהסברו מושתת על יסוד דברי התוכחה של הנביא הושע אודות הבאת הקרבנות

מפרשת ברכותיו של בלעם ניתן ללמוד כי הקרבת העולה מסייעת בהשגת נבואה בפרשה זו מצווה .7

ויקר אלהים אל ... לקראתי ודבר מה יראני'אולי יקרה ה, ה ואלכעלתךהתיצב על : "בלעם את בלק וישם דבר אל בלעם'ויקר ה... עלתךהתיצב כה על : "בהמשך הפרשה). 'ד-'ג, במדבר כג ("' וגובלעם שומע אמרי אל אשר מחזה שדי נאם: "ובסופה מגיע בלעם לדרגת נבואה). ז"ט-ו"שם ט" (בפיועשה כן לקרבה אל ): "62' לעיל עמ(ן "וראה דברי הרמב). 'ד, כדשם " ( וגלוי עיניםנפל, יחזה

".האלוקים כדי שיחול עליו הדיבורשכדרך : הטעם לכך הוא). 'א, חגיגה ב( מוזכר הסומא באחת מעיניו 'עולת ראייה'מבין הפטורים מ .8

על דרך הדרש ). 99' עמ, 62הערה " ולת הנדבהע"ראה מאמר (כך בא ליראות , 'שבא ליראות לפני הולשם כך עליו לראות , ואחדותו'צריך מבט מקיף על גדלות ה, ניתן לומר כי כדי להשיג דרגת נבואה

.כביטוי למבט רחב ומקיף של האלוקות, בשתי עיניו; "ופורש מדרכי העם ההולכים במחשכי הזמן): "'ב-'א, יסודי התורה פרק ז(ם "אה רמבר .9

כשמתנבאים אבריהן מזדעזעין וכח הגוף כשל ועשתנותיהם מתטרפות ותישאר הדעת פנויה להבין " ). 'א, שבת פז(אפילו משה רבינו פרש מאשתו כדי להיות מוכן בכל עת לקבלת הנבואה ". מה שתראה

חיים שתהא "על בקשת )קכב' ב עמ"ח' ה"עולת ראי'(כתב בפירושו לברכת החודש קוקה "הראי .10כי יש אנשים שיש בהם . שתהיה יראת החטא מעורבת עם החיים ":" יראת שמים ויראת חטאבהם

בהיותם מתרחקים מהמון החיים ושאונם יהיו יראי , ועל כן.אבל אינה חזקה אצלם, יראת חטאבמפעלים ובעסקים תסור מהם יראת החטא מפני שאינה , בחברת החייםאוווכיון שיב, חטא

בתוך החיים עצמם יראת שיש בהם , ועל כן מבקש על חלק טוב זה של חיים. מוגבלת יחד עם חייהם ."'זה מקום שווקים '–' בארצות החיים' אתהלך לפני ה') 'א, יומא עא(ל " וכעניין שאחז,חטא

dpa` okyn iaala 130

אדם בין –והעולה , אדם לחבירוולדבריו השלמים נועדו להשכין שלום בין , למקדש :למקום

íéîìùå äìåò ,äáãðá ïéàáù áâ ìò óà ,åëå ïéöøî íä íå÷î ìëî' . ìò íðîàïéöøî ïä äî ? àéáðä òùåä øàá)å ,å'(" :é Äk ã Æñ Æç é Äz Àö Çô Èç ìÀåÉà ç ÇáÈæ, ú Çò ÇãÀå íé ÄäìÁà

– ÅîòÉúÉåì." øàåáî ,ã íé÷åìà úòã âéùäì äìåò úéìëúåçë éôì , øôëì àá éëä íåùîå

ìò'äùò 'Çî Èùì íãà ïéáùíÄé ,ä éðô úøúñä íøåâù'åðîî , åðîî òðîð äæ íåùîååëå íé÷åìà úòã'.

íéîìùå ,úåéøáä ïéáå åðéá íåìùä úãéî øãòä ìò úåöøì àá , àèç ìò àáùãñçä úãéîá11 ...íåìùä úãéî âéùäì íéîìù ïéàéáî äæ ìòå . àéáðä øîàå ,úé åðåöø ø÷éòã 'åëå ïáø÷ä ìù úéìëú àìà ïáø÷ä åðéà',

ïéù÷áîåá÷äî " äðåîù úòùá ïéùåò åðàù åîë åù÷åáî úà äáø÷ä úòùá ääòåá÷ äìéôúå äøùò ,ïáø÷ íå÷îá éà÷ã.

בלא שיהיה יתרון , הרואה בשני הקרבנות הללו ביטוי לשתי מגמות שונות, תפישה זו – עלתיך ועשית: "יהושע לפסוק' מוצאת את ביטויה בדרשת ר, לאחד על פני חבירו

והבשר ,אלהיך' ה מזבח על ישפך זבחיך ודם ;אלהיך' ה מזבח על – והדם הבשר מעכבים זה את –יהושע כי בשר הקרבן ודמו ' מפסוק זה לומד ר. )ז"כ, דברים יב(" תאכל

הן לעולה והן לשלמים , הייתה צריכה התורה להתייחס, ולשם הוראת דין זה. זה ":צריכאו"

äìåòá àðîçø áúë éàã ,àøéîçã àéä äìåò àðéîà àååä , ïëù'ìéìë'..., íéîìù àðîçø áúë éàå , äáøãà àðéîà àååä–åëå úåìéëà éúù äéá úéàã '

)æò íéçñô ,á'(. מעל " דעת אלוקים"ביטוי להשגת , 'בעולה הוא בהיותו קרב כולו לה' חמור'הצד ה

לא רק למזבח אלא גם –' נאכל' הוא בהיותו בשלמים' חמור'הצד ה. לגדרי העולםאכילת : בנוסף לאכילה הכפולה. ביטוי להשלמת עולם המעשה, לאנשים בשר ודם

אכילת –ניתן להוסיף את שתי האכילות במין האדם עצמו , מזבח ואכילת האדםב "לשון הנצי(" שלום בינו ובין הבריות"ביטוי ייחודי להשגת , הכהנים ואכילת הבעלים

.)יללע

ם שאין "מחודשת ומנוגדת לפסק הרמב, ם בא לשם כפרה על חטאשגם קרבן השלמי, תפישה זו .11ב סמך על כמה "הנצי). ו"ט, מעשה הקרבנות ג(מתוודים על שלמים אלא אומרים עליו דברי שבח

– ושלמיםחייבי עולות : "'ו, פשט המשנה בערכין ה: מקורות שמהם משמע שגם השלמים מכפריםכל הקדשים "מבואר ש' ב, בראש השנה ה;"ד שיתרצה לו עמתכפרממשכנין אותן אף על פי שאין כי היכי דתהוי ליה : "'א, פשט הגמרא בקדושין נ ;)ב"לשון הנצי" (בני הרצאה נינהו זולת בכור

שמרכיב הכפרה מתייחס רק לקרבן העולה , ב"יש מקום לפרש במקורות שהביא הנצי, ברם". כפרה', ב, י ראש השנה ה"וכדפרש" (הרצאה"בר במדו, ואפילו אם הכוונה גם לשלמים. ולא לשלמים

וראה תוספות . ושוב אין ראיה ששלמים באים לכפרה על חטא") לדורוןאם לכפרה אם : "שייעודה: טו' פרשת תצוה סי, 'תנחומא'וראה . ל"ואכמ, דמכפר על הנדר שנדר" יקריב"ה "ד' א, זבחים מח

,כן – והאשם ,החטא על באה יתהה החטאת ?כיצד ,ישראל של לצרכיהן כולן הקרבנות שכל" אבל .עשה מצות על באין שהן לכפרה אלא באין אינן השלמים ,הלב הרהור על באה העולה .ע"וצ, "' וכוהשמחה על אלא האשם על ולא עון על ולא החטא על לא באה אינה רתוהקט

minlyde dlerd 131

בקביעת , בין בית שמאי לבית הלל) 'א, חגיגה ו(נראה כי זהו שורש המחלוקת בתלמוד שלמי 'ו, מן הצד האחד–' עולת הראיה': של קרבנות הרגל12הערך הכספי הנמוך ביותר

: מן הצד השני–' החגיגהíéøîåà éàîù úéá :

äééàøä–óñë éúù , äâéâçäå–óñë äòî ;åáâì äìåë äìåò äééàøäùä , äîåëå äâéâçá ïë ïéàù'. íéøîåà ììä úéáå:

äééàøä–óñë äòî , äâéâçå–åëå óñë éúù '. éàîù úéáë éøîà àì àîòè éàî ììä úéáå ?

äåáâì äìåë äìåòã àôéãò äééàø úøîà à÷ã ,äáøãà : úéàã àôéãò äâéâçúåìéëà éúù äá !]ùø"é :íãàå çáæî[.

שורשה במידת , יהיה כפול משווי החגיגהדרישתם של בית שמאי כי שוויה של העולהבלא , מידה שעניינה התבטלות לאמת האלוקית המוחלטת, הדין האופיינית לפסיקתם

מבקשים להדגיש את תיקונו של העולם הזה עם כל , לעומתם, בית הלל. פשרותולכן על החגיגה להיות , רעיון התואם את מידת החסד האופיינית להם, מורכבותו

.13מהעולהיקרה יותר

...התורה מן שיעור להן אין 'חגיגה'וה 'ראייה'ה): "'ב, א חגיגה( ם"רמבראה . קביעה זו היא מדרבנן .12 פחות חגיגה שלמי ולא ,כסף מעה משוה פחות 'ראייה עולת' קרבן יהא שלא סופרים מדברי אבל ."' וכוכסף שתי משוה

תחלה נבראו שמים: אומרים שמאי בית: "אפשר שזהו שורש מחלוקתם בסדר בריאת שמים וארץ .13. 'הארץ ואת השמים את יםהאל ברא ראשיתב' ):'א, א בראשית( שנאמר ,הארץ נבראת כך ואחר' ה עשות ביום'): 'ד, ב בראשית( שנאמר ,שמים כך ואחר תחלה נבראת ארץ: אומרים הלל וביתדלבית שמאי מלאכים עדיפי : " שם'בן יהוידע'ה וכתב .)'ב, חגיגה יב ("'ושמים ארץ יםהאל

ל "דלכך ס, ה יוצא יותר מבעלי החומר"בכי קילוסו של הק, ולבית הלל צדיקים עדיפי, מצדיקים, מ לבית שמאי צריך שיעסוק האדם בתורה שהיא תיקון הנפש"ל דנפ"ועוד נ. ארץ נבראת תחילה

ישא אשה ואחר כך ילמוד , ה צריך להיפך"ולסברת ב, ואחר כך ישא אשה שהוא תיקון הגופנייורק אחר כך לרדת ' שמים'בלדעת בית שמאי על האדם להתרומם תחילה לדבקות , כלומר". תורה

. 'שמים'ולבית הלל ראוי להשקיע מראש בתיקון המסגרות הארציות ומתוך כך להתעלות ל', ארץ'ל: נב-נא' עמ'דרך החיים', ל"מהר: ראה במקורות הבאים, בביאור השיטות של בית הלל ובית שמאי

כי בין , בוודאי הם טוביםובזה משלים שמאי במוסר שלו מוסר הלל עד כי כאשר שניהם יחד "כי מידת שמאי , וידוע. 'אבל במילי דשמיא יהיה לו קפידה וכו, האדם לחבירו לא יהיה לאדם קפידה

פרק (ז מלאדי " לרשאגרת הקדש, ספר התניא. "'וכל אחד מוסר שלו כפי מידתו וכו.... שהיה מקפידין להחמיר תמיד בכל איסורי העליון ולכן היו דנשמאל ששורש נשמתם בבחינת שמאיבית ): "יג

ש שיהיו " העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בימין שהיו מבחינת הללובית , התורה) 'שיר השירים'סוף (מ שניאורסון "לרמ' לקוטי תורה'; "מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה

היינו ' כלה'": י החסידותעל פ" ?כיצד מרקדין לפני הכלה"בביאור מחלוקת בית הלל ובית שמאי ת שיש בלב כל אחד ואחד מבני ישראל עד מסירות נפש ממש על "היא האהבה להשי. כלות הנפש

מסירות נפש זו ישנו גם בעוברי עבירה אלא שאצלם זה מוסתר ונעלם בתוך . קדושת שמו יתברך) 'א, שבת עג(' דהמרק'מרקדין כמו [?' כיצד מרקדין': שואלת המשנה. תוכם ואינה מורגשת בגלוי

ששורשם בית שמאי? כיצד מביאין אהבה זו לידי גילוי–] בירור הפסולת והתגלות המובחר: ועניינואחרי זה יכולה ', סור מרע ועשה טוב'היינו מקודם צריך להיות ' כלה כמות שהיא': אומריםדין

י "אפשר גם ע' הכלה נא'בכדי להגיע ל: סובריםחסד ששורשם ובית הלל. ל"להתגלות האהבה הנואפילו , אז הרע יסתלק מעצמו, להמשיך חסד עליון מלמעלה למטה שיהיה גילוי אלוקות', וחסודה'א פרק א "שבת ח(ה קוק " לראיה"עין אי; "'אומרים לה כלה נאה וחסודה, היתה חיגרת או סומא'

dpa` okyn iaala 132

ין אמירה כלשהי בדבר 'ב מוואלוז"ה קוק ושל הנצי"אין בדבריהם של הראי, כאמור .מעלה בקרבן אחד ביחס למשנהו אלא רק להשפעותיהם השונות על בעליהם

קרבן בעל תוכן פנימי גבוה , הרואה דווקא בשלמים, בפרק הבא נעסוק בגישה מפתיעה .מזה של העולה

b. tzeyixdyecwe ' משך חכמה'חידש ה, לחשיבה הראשונית בדבר מעלת העולה על פני השלמיםבניגוד

על אף שאינם אלא לשלמיםדווקאמעלה כי קיימת בחינה שבה מתגלית )ח"י, שמות כ( .'קדשים קלים'

בעוד שהעולות אינן פועלות על ' קידוש החומר'פעולת השלמים היא במישור של על פי זה ביאר . האדם לעיסוק במושכלותמציאות העולם הזה אלא רק מרוממות את

בניגוד : 14מדוע רק בכוחם של השלמים לקדש את הלחם הבא עמהם' משך חכמה'ה, המסמלים מהלך נפשי של פרישה מענייני העולם הזה ומחומריותו, לעולה ולחטאת

דבר הבא לידי ביטוי , השלמים מסמלים את החדרת הקדושה אל תוך עולם המעשה .מכאן ברור היאך יש בכוחם לקדש את הלחם. שרבמעשי חסד ויו

:'משך חכמה'וכך כתב ה äìåò éë– ]úðúéð[äì ', úàèçå –øôëî ,]ìáà[ íçì ùã÷î àì]àìà[ ÷ø

íéîìù , íéîìù åàø÷ð ïëìù–ù ]íéàéáî[íìåòì íåìù . éëúåìëùåîä íããåáúäá íééúéîàä øîåçä úà íéùã÷î íðéà ,]àìà[ ÷ø

äâäðää íéùòîá éðòáåíééøîåçä íéðéäøåúä éô ìò ,øîåçä íéùã÷îä íä íìåòä úåâäðúä ìëå åéúåçåëå !åëå íçìä úà ùã÷ì íçåëá íéîìù ÷ø ïëìå' .

òùåä øîàù äæå)å ,å'(" :é Äk ã Æñ Æç é Äz Àö Çô Èç ìÀåÉà ç ÇáÈæ, ú Çò ÇãÀå íé ÄäìÁà – ò ÅîÉúÉåì " åìåëù'ìéìë'15 .

:שכתב )'א, ויקרא ג(ן "רמז הרמבאפשר שלזה á íòèä äìåòøëæ äéäéù ,áåíéîìù åéäéù –øëæ íà ,äá÷ð íà... – øåøá øáã

äîùë äìåòä éë àåä , íéîìùäå–ïåùìî " :íéìùé é Äöô Æç ìëå ")ãî äéòùé ,ë"ç( ,"úåîìù íéðáà "åëå'.

ראה בעינו גם את הנפש האנושית, ראה את החיים כולם בצדם הטוב, הלל איש החסד): "'פ' סי

אשר , לאיש ישר אוהב חסד וצדקהובאמת . ביותר בצידה הטוב ובתכונותיה היפות, הטהורהוכן תרומם נפשו לעשות משפט ... לא תזיק השמחה המתרחבת, פנייתו הפנימית היא לטוב וליושר

כ את הצדדים הרעים שיש בנפשות"שהכיר יפה ג שמאי. ' הטובה וכו'וצדקה ולבחור בדרך ה . "'וכו

". עד שישחט הזבח... שאין הלחם קדוש קדושת הגוף: "ג"י, י ויקרא ז"ורש' ב, ראה מנחות מו .14' ג, דברים ח(ומשמש בתורה כשם מושאל לכל המאכלים , פעמים שהלחם מסמל את עולם החומר

).'ו, י בראשית לט"רש(ואף ליחסי אישות , )ז"י, י ויקרא כא"ורשוכן בין , פעולות גופניות של מעשים טובים–" חסד"ובין ) זבח(=ים הנביא רואה הקבלה בין שלמ .15

14על פי הערה ( התיאוריה המופשטת ללא יישום בעולם המעשה –" דעת אלוקים"עולות ובין ).'משך חכמה'במהדורת הרב קופרמן ל

minlyde dlerd 133

' למטה'אך אין היא פונה , 'כביטוי של קרבה לה' למעלה' עולה אמנם –העולה , כלומרהשלמים , לעומת זאת. עולם הזה במישור החומרי והחברתילתיקון המציאות של ה

י "רש(" מטילים שלום בעולם"בכך ; ומהווים ביטוי לתיקון כל המציאות' למטה'פונים

שכן רק שילוב בין שני , מכאן מובן מדוע רק השלמים באים מזכר ומנקבה. )'א, ויקרא ג .המינים השונים מבטא שלמות אחת

ה והשלמים מבטאים שתי פניות רוחניות שונות של בעליהם ניתן לומר שקרבנות העול, בניגוד לשלמים, מענייני העולם' פרישות'העולה מהווה ביטוי ל. 'קדושה'ו' פרישות '–

ביאר את )פרק כו' מסילת ישרים'(ל "הרמח .המהווים ביטוי לקידוש המציאות החומרית :מהותה של מידת הקדושה באופן הבא

úùåã÷á ùã÷úîä ùéàäåàøåá , éðééðò úåéäì íéøæåç íééîùâä åéùòî åìéôàùîî äùåã÷ ,êðîéñå :íéùã÷ úìéëà ,äùò úååöî äîöò àéäù .æ åøîàå" ì

)é àøôéñ ,é"æ(:" íéøôëúî íéìòáå íéìëåà íéðäë"16.

קדשים 'שאינם אלא , דווקא השלמים, כי מצד המהות הפנימית, נמצאנו למדים. משום שבכוחם לקדש את החומר, ו של העולההנם בעלי דרגה גבוהה מז', קלים

העולה המרוממת את בעליה לפסגות רוחניות אשר מעבר לגדרי העולם , לעומת זאת, ביטוי קיצוני להעדפת הקדושה על פני הפרישות. אין בכוחה לקדש את המציאות, הזה

הגמרא . ין המתייחסת לחנוכת בית המקדש הראשון'ב מוואלוז"מצוי בהערת הנצישחל במהלך , מספרת כי באותה שנה אכלו בני ישראל ביום הכיפורים)'א, עד קטן טמו(

: יצתה בת קול ואמרה להם: "למרות זאת. שבעת ימי המשתה של חנוכת בית המקדש –מדוע לא הסתפקו ישראל : ושואלת הגמרא!". 'כולכם מזומנין לחיי העולם הבא'

בלא צורך לחלל , "צורך גבוה" בהקרבת קרבנות הנחשבים –במעמד חנוכת המקדש ? "צורך הדיוט"הנחשבות כ, תחת זאת עסקו באכילה ובשתייה; את יום הכיפורים

:על כך משיבה הגמראäéúùå äìéëà àìá äçîù ïéà!

וותה עילה צודקת לביטול התענית ל כי שמחת המשתה בחנוכת הבית ה"עומק דברי חזאהרן ובניו "ה "ד' ו, ויקרא ט, ק" מכיהוספות(ב "מבואר בהערת הנצי, ביום הכיפורים

:")יקטירו íåùî íéøåôéëä íåéá äðòúä àì ùã÷îä úëåðç ú Åò Àa Àù äîìùì íøâ äæå

íùä úáäàì àéáî äåáâ ïçìåùî íéùã÷ úìéëàù.

הוא הקדושה המוזכר בתלמודין ): "7-9' עמ, אות ד(, צדוק' לר', ישראל קדושים': וראה עוד .16) הרחקה(=כ הגדרה "שאין צריך כ' ן דכל מעשיו לשם שמים וכו"הר' החסידות דירושלמי שפי

שלא היה מתענג בתאוות ... 'חסיד'דקרי לנפשיה ... דוד המלך. 'מערווה לעניין שימוש באשה וכוכל י סיגוף היצר והשתדלותו ב"והיינו דע... רק כל מעשיו לשם שמים, כשאר מלכי מזרח ומערב

י השתדלותו הוא שזוכה לכך ולא "וע, על ידי זה השם יתברך עוזרו אחר כך דאין שולט בו עוד, כוחודלא על זה היתה בריאת האדם , שהשם יתברך מעצמו מסלק בחירתו ממנו ועושהו כמלאכי השרת

עונהלא הרגיש הנאה גופנית בכל ענייני עולם הזה ולא כיון אלא למצות ואחר שזכה לזה הרי . 'וכואות , וראה שם". ואינו כתלמיד חכם דעלמא שהיה בזה יציאה מקדושה, וככל מצוות השם יתברך

שיוכל להשתמש בכל הנאותיו ועיקר הקדושה הגמורה הוא כשהגיע למדרגה זו הגדולה : "'ה ."' וכובקדושה בלא כוונה לגרמיה והנאת גופו

dpa` okyn iaala 134

הבאה , 'י אהבת ה"באותו מעמד ניתן היה להגיע לדרגה הרוחנית הגבוהה ע, כלומראמנם . 17י הפרישות של יום הכיפורים"שר עיותר מא, מתוך השמחה באכילה ובשתייה

י תענית בכדי "בכל שנה ושנה יש להדגיש ביום הכיפורים את השחרור מכבלי הגוף עאולם באותה שנה שבה ירדה השכינה לעיני בני ישראל , ולזכות לסליחה'להידבק בה

ותר שוב לא היה צורך בעינוי הגוף וניתן היה להתעלות י, וכבר זכו כולם לדבקות זו .י שמחת האכילה של שלמים באותו היום"דווקא ע

c. dlerd –cbpk wgvi ,minlyd – cbpk awri הרואים בעולה ובשלמים סמלים למפעל חייהם , בספרי החסידותי מצודומהחילוק

.בהתאמה, יצחק ויעקב–של האבות

:)'ב, בראשית כב( 'י ה"בפרשת העקידה נצטווה אברהם עç Ç÷ àÈð ú Æà... Äé÷ Èç Àö... eä ÅìÂò ÇäÀå í ÈL ò ÀìÉä Èì åâå'.

לקח אברהם איל תמורתו והעלהו , ולאחר שנאסר על אברהם לשלוח ידו אל הנער .)ג"י, שם(" בנו תחת" לעולה

מדוע אם כן ראתה התורה לציין ; די היה בתיאור העלאת האיל לעולה, לכאורה ?"בנו תחת: "י אברהם"שהאיל נלקח ע

י השמחה "פשרות להגיע למעלות רוחניות גבוהות עהתייחס אף הוא לא) 'נ, ב' כוזרי'(יהודה הלוי ' ר .17

לא התעניתבכניעתך בימי : "י הפרישות בימי התענית"יותר מאשר ע, בשבתות ובימים הטוביםאם שמחתך זו באה מתוך מחשבה , בשבתות וימים טוביםוה יותר מאשר בשמחתך ל-אתקרב אל ה

ואם תעלה עליזותך במצוות אל מדרגת . 'וכאילו באת לביתו כקרוא אל שולחנו ומנעמיו וכ... וכוונה ". על ידם תדבק בעניין האלוקיואף , יהיו לך גם אלה עבודת האלוקים, הזמר והריקוד

– בלא שימת גבולות 'ב ניגוד חריף בין הבקשה לאהבת ה"יש לציין כי במקורות אחרים יוצר הנצי מצוות המעשיות ובגמילות לבין ההקפדה על הדקדוק ב, נטייה המתאימה יותר לקרבן העולה

עיין בפירושו . הבאה לידי ביטוי בקרבן השלמים שפעולתו בתיקון הופעת הקדושה בעולם, חסדים גורם 'הזהירה תורה שלא יהא הדביקות ואהבת ה): "'ה, פרק ו(' רינה של תורה '–לשיר השירים

בהכשר אהבה ודעת 'ת הכדי לשמור את מצוו, ו להוסיף או לגרוע על הלכות שבעל פה במצוה זו"חומחמת זה מעביר , מכל שכן מי שמסיר עצמו להתבודד ולהיות עמוס בחקירה של אהבה. אלוקים

מ אף "מ". אוי לו ואוי לנפשו, ל" במצוה מעשית בעתו המכוון על פי דברי חז'עיניו מעת בוא דבר ה, 'עלות לדבקות בהדברים אלו עולים בקנה אחד עם המעלה של תיקון העולם המעשי על פני ההת

... ודביקותו נדחית מכל מצוה מעשית בעיתה'מצוות אהבת ה): "שם(וכך מובא בהמשך דבריו גדולה הכנסת אורחים יותר ': 'מפנין'ואפילו מצוות גמילות חסדים דוחה מצוה זו כדאיתא פרק

ה "מהקבשביקש אברהם אבינו : פירוש, ''אל נא תעבור מעל עבדך': מהקבלת פני שכינה שנאמרמ כשראה שלושה "מ, בעת שנראה אליו והיה באותה שעה שקוע ברוח הקודש ודביקות היותר נפלא

וביקש , הפסיק מדביקותו והקבלת פני שכינה כדי להכניס את האורחים, אנשים עוברי אורחולמדו . וכשיהא נפנה מהם ימצא אותו גילוי שכינה כמו שהיה תחילה, ה שלא יעבור מעליו"מהקב

". מדעשה אברהם אבינו כך' דמצוה מעשית של הכנסת אורחים גדולה ממצוה של אהבת הל"חז

minlyde dlerd 135

כי אברהם דימה בכל שלב בתהליך הקרבת האיל כאילו , פירש על דרך הדרש)שם( י"רש : יצחק, מקריב את בנו

... äùòù äãåáò ìë ìòåðîî =)ìéàäî( ,éää ]íäøáà[ øîåàå ììôúî :" ïåöø éäéàë åæ àäúùééðáá äéåùò àéä åì ;èåçù éðá åìéàë , åìéàëåîã÷åøæ , éðá åìéàë

èùôåî ,øè÷ð àåä åìéàëïùã äùòðå ".

לומר שהאיל אכן היווה –" בנו תחת "–כי כוונת הכתוב , אולם ניתן לבאר בפשיטות האיל –גם אם בפועל , יצחק אכן הועלה לעולה, במילים אחרות. תחליף ממשי ליצחק

יותר ממה שחווה אברהם את אותה התחושה של התמסרות , לפי זה. 18נשחט ולא הוא רק דימה בנפשו – בהקרבת האיל –אברהם . חווה זאת יצחק–בהקרבת העולה , 'לה

בעלותו על גבי המזבח , בה בשעה שיצחק מסר את נפשו ממש, את העלאת בנו לעולה .'כדי למלא אחר רצון ה, 19בלב שלםביטול מוחלט של : שעניינו, ביטא יצחק את התוכן הפנימי של קרבן העולה, במעשה זו

. וקיובעל הקרבן בעומדו לפני אל

פעל יצחק להעביר את , הסביר כי במסירות הנפש שלו)ג"ויקרא תרמ(' אמת שפת'ה :תוכנה הרוחני של העולה לבעליה

éë àåä ïéðòääì åùôð øåñîì ïåöøä úåéäì êéøö'. ïúåð êøáúé íùä ÷ø íãàä úøåîú äîäáä úåéäì. ã÷òðù äîá åðéáà ÷çöé ìòô äæå,á÷äå " ä

åôåìç äù ìáé÷ ,÷éò àöîðíãàä ïî àåä ïáø÷ä ø20.

' הוא מבטל את רצונו בפני רצון ה: יצחק מסמל את רעיון העולה בכל מהלך חייוואין הוא לוקח , אין הוא בוחר את רבקה לאשתו; בפשיטת צווארו על גבי המזבח

.21בטרם נפקדה, אישה נוספת במשך שנות עקרותה הארוכות

וישב אברהם אל "–בלא יצחק , בתיאורו של אברהם השב, ואפשר שרעיון זה רמוז בסיום הפרשה .18

ואין היא שייכת ', בכך ביקשה התורה לרמוז כי יצחק הקריב את נפשו לה). ט"י, בראשית כב" (נעריו .גם אם בגופו שב עם אברהם אביו, לם הזהעוד לעו

אולם יש שדייקו כי יצחק שיתף פעולה באופן מלא עם , אמנם במקרא אין הדברים מבוארים דיים .19ראה בתרגום יונתן בן עוזיאל ; "השה לעולה"אברהם אביו גם לאחר שנתחוור לו כי הוא עצמו

):שם(י "בדומה לדבריו כתב רש". ים כחדאבלב של): "'ח, בראשית כב" (וילכו שניהם יחדו"לפסוק באופן תמציתי ". שוה בלב – ויחד שניהם וילכו, לישחט הולך שהוא יצחק שהבין פי על ואף"

הקריב עצמו שהרי ,יצחק זכה במידת העבודה): "כט' עמ' דרך החיים'(ל "מבוארים הדברים במהרבביאור הביטוי , 114' עמ, 93והערה 2, פרק י' עולת הנדבה'וראה לעיל במאמר ". על גבי מזבח

".אפרו של יצחק" בדיוקו של 3, פרק ד' טעמי הקרבנות'ראה במאמר , בהקשר לתחושת ההקרבה של בעל הקרבן עצמו .20

לומדת את דין שחיטת הקרבן בסכין דווקא ) 'ב, זבחים צז(הגמרא ". מכםאדם כי יקריב : "הפסוקויצחק , "המאכלתוישלח אברהם את ידו ויקח את ): "'י, בראשית כב(מעקידת יצחק שבה נאמר

". תחת בנולעלהויעלהו ): "ג"י, שם(וכלשון הכתוב , כאמור נחשב כעולה לא –ושפחה , עליהידע שהיא עקרה והתפלל , כיון שלא נתעברה): "ו"כ, בראשית כה(י "ראה רש .21

". תמימהעולהלפי שנתקדש בהר המוריה להיות , רצה לישא

dpa` okyn iaala 136

ארץ ישראל בימי הרעב שהיו לא הורשה לצאת מ– בניגוד לאברהם אביו –יצחק , גם עובדה זו קשורה באופן מהותי למהלך חייו של יצחק. )'א, בראשית כו(בתקופתו :'עולה תמימה'המשול ל

áòøä éîéá åéáà ãøéù åîë íéøöîì úãøì åúòã äéäù . åì øîà]á÷ä"ä[" :ì Çà ã Åø Åz ä ÈîÀé Èø Àö Äî", äúàù'äîéîú äìåò ' õøàì äöåç ïéàå

êì éàãë)ùø"åë úéùàøá é ,á'(.

אבינו סימל יעקב', עולה תמימה' אשר ביטא במהלך חייו את רעיון היצחקבשונה מ .'קידוש החומר '– השלמיםאת הרעיון של קרבן

קשר בין מידת הקדושה של יעקב )יג' עמ', ויקרא אות ח' פרי צדיק'( רבי צדוק הכהן מלובלין :לבין קרבן השלמים

ëàð íéîìùäù äî åðééäåäùåã÷á äìéëà àåäå íéìòáì ïéì, ïëå òà á÷òé" ääùåã÷ä úãéî ãéøåäù ïåùàøä äéä... òà á÷òéã" ä– Äöîäùåã÷ä äúéä åã,

óåâä úàðäî ììë òãé àìù... äéäéù åìù ÷ñòä ìëå'Äîäîéìù åúè'22. åøëù äæå:äãéîá àìù íìåòä úà ùøé ..., úååö÷ä ìëá äùåã÷ä èùôúúù

åëå'. ä óàù äøåî íéîìùåäùåã÷á äìéëàäå ùåã÷ óåâ,öé ïéàù òøä ø àìà èìåù

îúäìéëà êå... äùåã÷á àåäù äìéëàäå,öé ïéà òøä øò èìåù åãé ì, åäæåòà á÷òé úùåã÷"ùåã÷ óåâäù äàèçä íãå÷ ïåùàøä íãà åîë 23.

úáù úùåã÷ åäæå,äùåã÷á àéä äìéëàäù , åøëùå – éìá äìçð åì íéðúåðùíéøöî.. .ã÷ä èùôúúù åðééäååëøé éàöåé ìëá äùå,ù 'Äîäîéìù åúè'.

ביושבו , 'ובכך סימל את דבקותו בה, שלא יצא מארץ ישראל כלל, בניגוד ליצחקניתן לראות זאת כייעוד שהוטל עליו . יעקב עזב את הארץ פעמיים, 24'בנחלת ה

בכך . אל חשכת ארצות העמים'להמשיך את האור האלוקי ממקור התנוצצותו בארץ ה : אף כשיגלו מארצם'ת הדרך לבניו להמשיך להיות קשורים בהסלל יעקב א

ד " שהרי אני בן פ–' הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה'): "א"כ, בראשית כט(י "ראה רש .22

, והלא קל שבקלים אינו אומר כן'; ואבואה אליה': וזהו שאמר? ב שבטים"שנה ואימתי אעמיד יכחי וראשית ': "לברכת יעקב לראובן) 'ג, שם מט(י "וראה את פרש". אמר כךאלא להוליד תולדות

יעקב ): "73' עמ, ו"נ, ו(' ישראל קדושים'ראה ". שלא ראה קרי מימיו, היא טיפה ראשונה שלו: 'אוניכי לא נתכוין , מה שקל שבקלים אינו אומר ולא הרגיש גנות וחרפה בזה' הבה אשתי': ה אמר"אע

אם כן , ולא היתה לו שום כוונה אחרת ושום הרהור של תאווה גופנית כלל, דותאלא להעמיד תול ".הכל בקדושה

בראשית (עובדיה ספורנו ' ר, )'ז, וספר ויקרא יב, א"כ, שם כט(בחיי ' ר, )'ט, בראשית ב(ן "ראה רמב .23 ).ה"כ, ב

ן "ורמב, "אם בארץ הזאתאין עם הסגולה יכול להדבק בענין האלוקי כי : "... ב"י, ב' כוזרי'ראה .24אבל ארץ ישראל אמצעות ... ונתן על כל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל: "ה"כ, ויקרא יחבהנחילו אותה , שוטר ומושל, לא נתן עליה מן המלאכים קצין, מיוחדת לשמו'היא נחלת ה, הישוב

."'לעמו המייחד שמו וכו

minlyde dlerd 137

áéàãååúåìâä ìò äöòå äðëä åæ äàéöé äúéä ,åçá íâ åðéîöò ï÷úì ìëåðù "ì . á÷òéåòà"ää ãåáë íìòðå øúñðù íå÷îá ïåöøá åîöò ñéðëä ', íâ êéùîäì

åîù ãåáë äîù )'úîà úôù 'ìøú àöéå"á ã"ä" àöéå"(25.

ההבדל שבין מידתו של יצחק לבין מידתו של יעקב בעולה ביטוי נוסף להשתקפות לאלהי זבחים] יעקב [ויזבח: ")'א, בראשית מו(ן על הפסוק "רמוז בדברי הרמב, ובשלמים

בעל מידת –יעקב , לעומתו. 26הדיןיצחק העלה עולות הרומזות למידת ". יצחק אביומשום שראה כי גזירת , זביחת שלמיםי"ע' להמתיק את הדינים' ביקש – הרחמים

:הגלות עומדת להתחיל בוãåñ åá ùé äæä ÷åñôä... úåìâä éë äàø íéøöî úãøì á÷òé àá øùàë éë

åòøæáå åá ìéçúé ,÷çöé åéáà ãçôì íéáø íéçáæ çáæå åðîî ãçôå , àäú àìùåëå åãâðë äçåúî ïéãä úãéî' .

á÷òé ,ä ãçô éðôî'íéîìù áéø÷ä ,éìà íéìùäìúåãéîä ìë å ,åùøãù åîë :" íéîìù–íìåòá íåìù ïéìéèîù "åëå' .

äðäå , úãéîá äìéìä úåàøîá åéáà ÷çöé é÷åìà åéìà äàøð úåðáø÷ä úåëæáäôø ïéãä...åðéãá äëæé éë íéøöîá àøéé àìù åçéèáäå ;éåðéòä øçà ìàâéé . åäæå

íòè" :ð ÈàÀåÉé Äë Èê Àì Çò Çà íÇâ ì ÈòÉä ")åî úéùàøá ,ã'(.

מצד – מידתו של יצחק – להסביר את השייכות של קרבן העולה למידת הדין ניתןעלה במחשבה "בבחינת , ללא צורך בפשרות עם המציאות'הדבקות המוחלטת בה

. )'א, י בראשית א"רש(" דת הדיןיאתו במלבר, הרצון האלוקי עם חסרונות העולם הזה' השלמת'השלמים מבטאים את , לעומת זאת

:רוף מידת הדין למידת הרחמיםהמשתקפת בציøíéé÷úî íìåòä ïéàù äà ,î íéã÷äéùå íéîçø úãéîì äôúéïéãä úã )ùø" é

íù(.

מתוך ההתמודדויות שלו עם 'שעליו מוטל לגלות את אור ה, זוהי הבחינה של יעקב .סיבוכי המציאות של העולם הזה

,מראות הלילהים לישראל בהאל ויאמר' ":)'ב, מובראשית( 'חכמה משך'דברים דומים כתב ה .25

היינו מפני ',ויצא' כאן וב; רק ביעקב,אברהם ויצחק לא מצאנו זה אצל – ''יעקב יעקב' :ויאמרשאף בלילה לכן בא אליו התגלות אלוקית בלילה להראות ,לגור לארץשהיה מוכן לצאת לחוצה

.")'א, מגילה כט(' שכינה עמהם–בל לב גלו 'כמו שאמרו בישראלשורה שכינה בחשכת הגלותבהביאו ציטוט ) 'א, בראשית מו(ן "עמד הרמב, על הקשר בין מידתו של יצחק לבין קרבן העולה .26

וישבע יעקב בפחד אביו '": "מדרשו של רבי נחוניא בן הקנה"הנקרא בלשונו " ספר הבהיר"מ ."'העולה ותאכל את'ותפול אש ה': הוא דכתיב ביה? ומאי ניהו... 'יצחק

dpa` okyn iaala 138

d. zepaxw lymiieb כי השלמים מסמלים את מידת הקדושה ,הכהן מלובלין בפרק הקודם צדוק ' רלדברי

אף –היה היחיד שעליו מסופר אבינויעקב ניתן להוסיף ראיה מהעובדה כי ,של יעקב :הקריב שלמים כי –קודם מתן תורה

ò Çq ÄiÇå ì Åà Èø ÀNÄé... ç Ça Àæ ÄiÇå íé Äç Èá Àæ ìà ÅìÉé Åä åé Äá Èà ÷ Èç ÀöÄé )åî úéùàøá ,à'( 27.

עולות העלו –אברהם ויצחק , נח, הבל,םאד –ו ליעקב אשר קדמ, כל מקריבי הקרבנות מידת התגלתהיעקב אצל רק . מחוץ לגדרי העולם הזה'הדבקות ב: תכליתןש, 28בלבד

.במסגרות עולם הטבעקות ו לגלות את האלכישרון ה;הקדושה

ולא , לא נשתנה' בני נח'נצטוו בני ישראל על השלמים אולם דינם של , לאחר מתן תורה :להם לנדב שלמים למקדש כי אם עולות בלבדהותר

äåëò"í,ãáìá úåìåò àìà ïäî ïéìá÷î ïéà ... ìáàïéà íéîìù ïäî ïéìá÷î )áîø"í, úåðáø÷ä äùòî â ,á'(.

הטעם להבדל זה בין ישראל לעמים , )73' ו עמ"נ, ו' ישראל קדושים'(צדוק ' אליבא דרהתעוררות אצלו תכן תי .של הגוינעוץ במגבלות בכישוריו הרוחניים , בהקרבת שלמים

גלות את הקדושה אולם אין בכוחו ל, מתוך פרישה מענייני העולם'להתקרב לה :האלוקית מתוך עיסוק בחיי עולם

ùíééåâä ,íìöà äøåú éøáãì úåëééù íäì ïéàù ,äøåîâ äôøç ùåùéîä ùåç ,éðååéä óåñåìéôä øîà øùàë ,äøåîâä úåùéøôá àìà åðéà äùåã÷äå . éëàì

íéðééðòá äùåã÷ âéùäì íéìåëéíééðôåâä éðôî äîéæå àîäåæ íìöà íéàìîääæá íùøåùá íúòé÷ù. òà á÷òé ïë ïéàù äî" ä]ù[ øîà)èë úéùàøá ,ë"à(" :ä Èá Èä ]ú Æà[ é Äz ÀL Äà... ]ä ÈàÉåá ÈàÀå

Èäé Æì Åà[" ,øîåà åðéà íéì÷áù ì÷ù äî ,äæá äôøçå úåðâ ùéâøä àìå , àì éë ãéîòäì àìà ïéåëúðúåãìåú , ìù øåäøä íåùå úøçà äðååë íåù åì äúéä àìå

ììë úéðôåâ äååàú ,äùåã÷á ìëä ïë íà.

עולות –כי אברהם , להודיע שלא היו עולות כאבותיו', זבחים'ואמר הכתוב : "ן שם"ראה רמב .27

ויעל עולות ': ובנח כתוב מפורש. 'עולות הקריבו; לא הקריבו בני נח שלמים': ורבותינו אמרו. הקריב –' שלמים' שדרשו כמו, להשלים אליו כל המדות–הקריב שלמים , 'מפני פחד ה, אבל יעקב. 'במזבח

. "'שמטילין שלום בעולםוהכל ' הכל כשרין להקריב וכו' עד שלא הוקם המשכן וכו): "'ב, זבחים קטו(כך מובא בברייתא .28

מאן דאמר ; מובאת מחלוקת אם בני נח הקריבו גם שלמים) 'א, קטז(בהמשך , ברם". עולותקרבו איזהו דבר שחלבו "–" חלביהןורות צאנו וממבכ"הביא ראיה מקרבנו של הבל אשר הביא ' הקריבו'

, איסורי מזבח ז(ם "אך מהרמב". הוי אומר זה שלמים? קרב לגבי מזבח ואין כולו קרב לגבי מזבח' תורה תמימה'ראה דיוקו הנפלא של בעל ה(משמע שהכריע כמאן דאמר שלא הקריבו שלמים ) א"י

אפשר שהיה זה לאחר מתן , )ב"י, ת יחשמו" (עולה וזבחים"ומה שיתרו הקריב ). 'ד, בראשית ד ).זבחים שם(תורה

minlyde dlerd 139

ד זבחים "חידושי אגדות ח(ל "ניתן להבין את עומק דברי המהר, צדוק' לאור חילוקו של ר

בחוסר יכולתו להחדיר את הקדושה , התולה את סוג הקרבן הראוי לגוי)'א, קטז ":שיתוף עם השם יתברך"ב: ובלשונו. האלוקית לתוככי העולם

çð éðáêøáúé íùä ìà äìåò àéáäì íéìåëé ,ììë ìëàð øùáä äéä àìù , éë êøáúé íùä íò óåúéù íåù íäì ïéà]äæä íìåòá[ , íéîìù ìáà– ìëàð øùáä

êøáúé íùä íò óåúéù äæá ùéå íéìòáì]äæä íìåòá[ , íéîìù åàø÷ð êë ìéáùáå ïàë ùéù–äåáâì íåìù ,ìùçáæîì íå ,íéìòáì íåìù ,äæ øáã çð éðáì ïéàå ;

óåúéù íäì ïéàù , ÷ø åàéáä àì êëéôìå]äìåò ,àéäù[' íéùã÷ éùã÷ ' àìå]íéîìù ,íäù[' íéì÷ íéùã÷'29.

בביאור חוסר השייכות של השלמים , שעסק בצד האחד של המטבע, ל"בניגוד למהר את צידה השני של –המיוחד בסגנונו – )'א, בראשית מו(ר הירש "האיר הרש, לגוייםבעל הכישרון , את שייכותו המיוחדת של קרבן השלמים דווקא לעם ישראל: המטבע

:המיוחד של החדרת הקדושה לבית היהודיäìåòäì äøåîâä úåøñîúää úà äòéáî ', åìéàå çáæ ÷ø øáã ìù åúéîàì àåä

íéìòáì úìëàðä úéúçôùî äãåòñ ; äçôùîä äååð úà úùã÷î àéä– úà äðçìåù úàå äçôùîä úéá–çáæîìå ùã÷îì íúåà úëôåäå .

íéçáæ–ììë êøãá íééåø÷ä :'íéîìù'30 – øúåé äìòðä ïåéòøä úà íéòéáî äù'åðéìà àá .äøëää úçîù êåúî íúåà íéáéø÷î" :é Äk íé ÄäìÁà ø Éåã Àa ÷é Äc Çö"

)íéìäú éã ,ä'( .äì äðîàð äçôùîù íå÷îá'ò äàåùð àéäù úòãåé àéäå " éä', äøåù äðéëù íù .ä çáæ êë íåùîíéîìù –' íåìùä ïáø÷ ' äçôùîä ìù

äëåøáäàì-ì , àåä÷äáåî éãåäé ïáø÷. äì úåøñîúääå úåìèáúää ïåéòø'úåãäéä íåçúì õåçî íâ áìá õðöð . ãâðë

äæ ,íééúøâùä íééçì äùåã÷ä úøãçä ; úà úåæçìå úåúùìå ìåëàì úåøùôàäíé÷åìàä ;çôùî éøãç ìëù ïåéòøäíéùã÷î íä åðú , åðéúåðçìåùå–úåçáæî ,

úåðäëå íéðäë íä åðéúåðáå åðéðáù ; íééèøôä íééçä ìù åæ úéðçåø äøãçä íééúøâùä–úåãäéä ìù úãçåéî äîåøú àéä .

–כי כל הקרבנות ' י וכו"השלמים מיוחדים רק לבנ): "ד"תרנ, פרשת צו(' שפת אמת'וראה .29

. "'יש שורש למעלה אבל השלום הוא כלי מחזיק ברכה וכו] קרבן[כי לכל , התקרבות בדבר פרטי בעולם 'עם ישראל תופס את התגלות ה: ישראל לעמיםזוהי זווית שונה של אותו רעיון המבדיל בין

. בעוד שהגויים מסוגלים לקלוט את ההופעה האלוקית רק באופן חלקי, " אחד'ה "–באופן הרמוני דוגמת האדם שנברא , לסמל את כלליותו"'זאת התורה לעולה וכו"ש שהשלמים מוזכרים בסוף "עי

גדול שלום שכל הברכות וטובות ): "'ט, שה טויקרא רבה פר(מקור דבריו במדרש . ביום הששיזאת התורה לעולה ולמנחה ? ' מניןקרבנותב. 'ה מביאן על ישראל חותמין בשלום וכו"ונחמות שהקב

... זאת תורת העולה? 'בפרט מנין, אין לי אלא בכלל. 'השלמיםלחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח בקרבנות ; ואין לי אלא בקרבנות יחיד.'השלמיםזאת תורת זבח ', 'האשם... החטאת... המנחה

בני נח עולה קרבין ולא "): "והא כתיב"ה "ד' א,זבחים קטז(א "וראה מהרש. "'וכו? צבור מנין אבל השלמים באים לשום שלום בין ישראל לאביהם ,שלמים לפי שעולה כולה כליל ובאה על חטא

בני נח ולא שיאכלו משלחנו ה חפץ בשלומם של"שבשמים ושהם אוכלין משלחן גבוה ואין הקב ".ל"וק

.בנוגע לכלל זה, 144' עמ, 45ראה לקמן הערה .30

dpa` okyn iaala 140

–ם המגביל את הגוי מלצרף לעולתו "ביטוי נוסף של רעיון זה מובא בפסק הרמבואשר יחד עמה , קטרת על המזבחהמו, שמן עם חטים סולתאותה בלילה של '; נסכים'

: המתנסך על גביוייןמובא åëòä úåìåò"í , øîàðù íéëñð ïäîò ïéàéáî ïéà)øáãîá åè ,é"â(" :ì Èk ç Èø Àæ Æà Èä

ä ÆNÂòÇé ä Èë Èk ") úåðáø÷ä äùòîâ ,ä'(.

בחילוקו ")הכלל"ה "פרשת ויקרא ד(' קדושת הלוי'ניתן לבאר דין זה על פי הסברו של בעל לבין , שאינו מותנה במעשי אדם, המורה על שפע אלוקי, החי הבא מן בין קרבן

:המורה על השפע המותנה בזכויותיו של האדם, הצומחהנסכים הבאים מן ììëä , ïáø÷ éë]éçä ïî[á÷äù òôùä úåîãá " ìåãâä åãñç úîçî òéôùî ä

íéðåúçúä äùòî àìá ;éç àåä ïáø÷ä äæì ,á÷äî àåä éç éë"ä . íéëñðäå]éàáäçîåöä ïî í[íéîöîåöî íä ,ò àåäå"íéðåúçúä äùòî é , íãàù

òåøæì åà òåèðì äìåòô äæéà åá úåùòì êéøö. á àøåáäî òôùðä òôùä ìò íéøåî íéëñðäå"íéðåúçúä äùòî úîçî ä ,

ùíäéùòî úîçî íééåàø ìàøùéá àøåáäù íéáåèä " íäéìò òéôùé äúåáåè31 .

רונו להתנשא לדרגה רוחנית גבוהה של קרבן המעיד על כש, הגוי אמנם מביא עולה עולה זו באה בלא נסכים משום שהתעלות זו מלווה בפרישה –אך כאמור , 'קרבת ה

הלכך אין הוא יכול לצרף לעולת . בלא שיתלווה לכך תיקון מעשי, מעסקי העולם הזה . המסמלים את השפע הבא כתוצאה ממעשה אנוש, נסכים מן הצומח, הבהמה

:)ב פרק כאלק ח(א שכתב "ה מצאנו בתורת העולה לרמסיכום לרעיון ז ...íéîìù ïåâë úåðáø÷ä øàù,íãàä úåîìù ìò íéøåîä ...– éåàø ïéà]éåâì[

åáéø÷äì,íìù åðéà àåä éë øùàá . íéëñð ïåòè éåâä ïáø÷ ïéà äáéñä úàæìå , ìò äøåîù íéëñð ïéðò øàáúð øùàë

åëå íäéúåáàå úéìàøùéä äîåàä úåîìù'. מתוך תיקון ' אם כן ביטוי נוסף של הרעיון דלעיל כי אין הגוי מסוגל לפנות אל הזהו

.32המסגרות העולמיות אלא רק מתוך התנתקות מהן

–בין השפע שקבלו במדבר בהנהגה ניסית בהופעת המן והבאר , ש שמחלק על פי יסוד זה"ועי .31

זו . מתוך העמל של ישראל', מלמטה' של ארץ ישראל הצומח בדרך הטבע לבין השפע', מלמעלה'כי תבואו אל ארץ ): "'ג-'ב, במדבר טו(ככתוב , הסיבה שנצטוו על הנסכים רק בכניסתם לארץ

' עמ, 86 הערה 2, פרק ח' מנחות הנדבה'ראה מאמר , להרחבה בנושא הנסכים. "'מושבותיכם וכו183.

הקרבן שאותו רשאי הגוי לנדב –שאף על קרבן העולה ) 4, פרק ט(' עולת הנדבה'וראה מאמר .32 . אך לא לדבקות בו'משום שלכל היותר יכול להגיע לידי קרבה לה, אין הוא סומך–למקדש

minlyde dlerd 141

e. lik` zminlyd: ewndpnfe dn íéîìù ,íéì÷ íéùã÷... ïéìëàðå øéòä ìëá ,íãà ìëì...ì äìéìå íéîé éðù

ãçà)ä ÷øô íéçáæ ,æ'(.

ורק ביום זביחתם , לזכרי כהונה, 33שאינם נאכלים אלא בעזרה', קדשי קדשים'בניגוד ל –' קדשים קלים' אשר מוגדרים –השלמים , 34ובלילה שלאחריו עד עלות השחרהיום , ולמשך יום הזביחה, לכל טהור בישראל, נאכלים בכל ירושלים המקודשת

.שלמחרת והלילה שביניהםהשלמים אף מחוץ לגבולות נראה היה לומר שההיתר לאכול את בשר , לכאורה

. 'קדשי הקדשים'המקדש מורה על פחיתות ברמת הקדושה של השלמים ביחס למצד התוכן הפנימי ניתן לבאר . 'טכני'אולם הסתכלות זו נכונה רק במישור ההלכתי ה

המסמלת את , אותה דרגה העליונה של השלמים: את יחודיות השלמים באופן הפוךואת חדירתה אל תוך המציאות החומרית לשם , העולםהתפשטות הקדושה על מרחבי

ההלכתי לאכול את בשר השלמים אף מחוץ היתרבאה לידי ביטוי דווקא ב, זיכוכה .לגבולות העזרה

ל הקושרת " לדרשת חז)עב' עמ, ד"חדושי אגדות ח(ל "רמז לרעיון זה מופיע בביאור המהרכלומר אף ', בכל הרואה '– יוסףשבנחלת , בשילה' קדשים קלים'בין ההיתר לאכול

בעקבות כיבוש יצרו לנוכח . לבין ניסיונו של יוסף עם אשת פוטיפר, מחוץ לקלעים: י יעקב אביו"זכה יוסף לדרגת קדושה עילאית ונתברך ע, פיתוייה ועמידתו בניסיון

, זבחים קיח( ל"על פסוק זה דרשו חז. )ב"כ, בראשית מט(" עין עלי פרת בן ,יוסף פרת בן"

דהיינו , "תזכה ותאכל כמלא עין שלה, עין שלא רצתה ליהנות ממי שאינו שלה" :)'א :ל"ואלו דברי המהר. ללא צורך להתכנס אל תוך מחיצות המשכן

úìãáð äâøãî åì ùéù óñåé úâéøãî...éîùâä ïî , åæîøù äæå)úéùàøá æì ,á'( :"ä Æl Åà zÉúÉåã Àì ÷ÂòÇéÉá – ó Åñ Éåé" ,ã äéäùåéáà á÷òé ìà óñåé äîå , ùåã÷ äéä á÷òéå

åëå úåáàä ìëî øúåéá ìãáðå'. óñåéá äéäù äùéøôä ìãåâ éôì êëéôìå , íéùã÷ íéìëàð äìéùá åéä" ìëá

äàåøä" ,úìãáð äâøãî ìò äøåî äæ øáã éë , ìù åúùåã÷ èùôúî äéäéùäàåøä ìëá ïëùî35.

. כלל אלא נשרף כלילשאיננו נאכל, למעט כמובן את קרבן העולה .33" כדי להרחיק את האדם מן העבירה"אך מדרבנן אסורה האכילה לאחר חצות , זהו דין תורה .34

).'ח, מעשה הקרבנות י, ם"רמב(-נד' חלק א עמ(ל חידושי אגדות "ראה מהר, על הקשר בין מידת הקדושה לבין התפשטות התחומים .35

נחלה בלא מצריםכל המענג את השבת נותנין לו : "יוסי' יוחנן משום ר' בהתייחסו לדברי ר) נהמידת יעקב הוא " ):'א, שבת קיח ("'' אביך וגונחלת יעקבוהאכלתיך ' וגו'אז תתענג על ה': שנאמר' וכווהקדושה הוא מידת יעקב, כי הקדושה שהיא בעולם הוא יום השבת שקידש אותו... השבת

–וכנגד יעקב ', שלוש ברכות וכו–וכנגד האבות . 'והקדישו את קדוש יעקב'): ישעיה כט(כדכתיב ולפיכך ', כי הגשם הוא שיש לו קצה וכו. והקדוש הנבדל אין לו גבול, כי הוא הקדוש' אתה קדוש'

יעקב שהוא בפרט הקדוש אין לו גבול לנחלתו כי במה שיעקב היה קדוש ונבדל מן החומר ביותר אין ).פרק כ' ארת ישראלתפ'ל "ראה גם מהר ("'לדבר זה גבול וכו

dpa` okyn iaala 142

' קדשים קלים'ול בשר מובאת מחלוקת בשאלה אם רשאים לאכ)'ב-'א, ס(בזבחים בדין בכור שנשחט , ישמעאל' הביא ראיה מדעת ר, אביי האוסר: לאחר שנפגם המזבח

ישמעאל ' לדעת ר, חרב בית המקדש–וקודם שנאכל בשרו , ונזרק דמו על גבי המזבחמכאן מסיק אביי שקיומו של המזבח הוא תנאי להיתר . אסור לאכול עוד מן הבשר

, ירמיה' שעלה רבין לארץ ישראל וסיפר את דברי אביי לרכ. 'קדשים קלים'אכילת :ירמיה בביקורת על הבבלים' הגיב ר

éàùôè éàìáá ! àëåùç àòøàá éáúéã ìåèîà36 ,àëùçîã àúòîù éøîà37. נאכל במדבר אף אחר סילוק המשכן ' קדשים קלים'והביא ראיה מברייתא שבשר ה

.38והמזבח

שכוחם של השלמים , להביע הוא–' ישראליארץ' ה–ירמיה ' אפשר שהרעיון שביקש רנובע מצד היכולת , בארץ ישראל–' בכל העיר'וכן , להיאכל במחנה ישראל במדבר

קדושה זו כה גדולה עד שבכוחה לשמור על דרגתה . לקדש אף את המציאות החומרית. ואף לאחר חורבן הבית ופגימת המזבח בארץ ישראל, אף לאחר פירוק המשכן במדבר

' מחנה ישראל'קשה לתפוס מציאות זו של הופעת קדושה ב, כאביי' בבלי' ליהודי אולםעוד יותר קשה להם לתפוס מושג כקדושת הארץ כיוון . בלא שכינה, כיוון שחי בגלות

ולכן סבר אביי שאין אפשרות לאכול , 39מבחינה רוחנית' ארץ חשוכה'שבבל היא .40כשמקום הקדושה נפגם' קדשים קלים'

:הסותרת לכאורה את דברינו, מופיעה הלכה)'ה, מעשה הקרבנות ה(ם "בברמ, ברם ìëéää úåúìã åçúôééù íãå÷ ïèçùù íéîìù–ïéìåñô ,øîàðù]" :Éåè Èç ÀLe[

ç Çú Æt àÉì Æä ã ÅòÉåî ")â àø÷éå ,á'( –çåúôù ïîæá . úåôâåî åéúåúìã åéä åìéôà41 –ìåòðë äæ éøä .

עד שבשרם נאכל גם , ת החומרית כה גדולאם כוחם של השלמים לקדש את המציאו, אף לאחר חורבן בית המקדש–ירמיה ' ולדעת ר, לאחר פירוקו של המשכן במדבר

?מדוע אם כן קיים צורך בפתיחת דלתות ההיכל לשם הכשרת השלמים

–) 'ו, איכה ג(' הושיבני כמתי עולםבמחשכים': "ירמיה לפסוק' את דרשת ר) 'א, כד(ראה סנהדרין .36 ".תלמודה של בבלזה

".אומרים שמועה שמחשיכה, משום שיושבים בארץ חשוכה! בבלים טיפשים: "תרגום .37'; ונסע אהל מועד': אמר קרא... ראלקדשים קלים נאכלים בכל מחנה יש: "'ב, וראה זבחים קטז .38

שאפילו בשעת סילוק מסעות אין נפסלים אלא מוליכן : "י"ופרש". הוא' אהל מועד '–פ שנסע "אע כיון שרי דאף שעת הליכתםונראה : "כתבו" אימא"ה "ובתוד". במחנהובמקום חנייתן אוכליןעמו

.''הוא' אהל מועד '–פ שנסע "אע': 'א, דאמרינן לעיל דף סא', והל-אבארץ ה'אולם מה שאמרת , כבר נתברר לי' והל-אעם ה'מה שאמרת : "'ט, ב' כוזרי'ראה .39

בין קדושת ארץ ישראל לבין קדושת חוץ –ה קוק עסק בהבדל רוחני זה "הראי". קשה לי לקבל זאתוהשכינה . הקדושה שבטבע היא קדושת ארץ ישראל): "כח' סי' אורות התחיה'(וכתב , לארץהקדושה הלוחמת נגד אבל . קדושה בניגוד לטבע עם ישראל הוא הכישרון להעמיד בגלות שירדה

דווקא בתחתיות 'הקדושה השלימה היא זו המגלה את מציאות ה". הטבע אינה קדושה שלימה .אפשרות זו קיימת דווקא בארץ ישראל בעלת הקדושה העצמית. ארץ ולא רק בגבהי מרומים

).ה"ב והלכה כ"כ, פסולי המוקדשין ג(י ם כאבי"להלכה פסק הרמב .40 ".מוגף"ה "ד' ב, י זבחים נה"ראה רש. סגורות: כלומר .41

minlyde dlerd 143

דווקא כיוון הפנייה של השלמים מהמשכן ; היא הנותנת, ניתן ליישב ולומר כי אדרבה –היא המחייבת התחברות לשכינה , את המציאות החומריתבמגמה לקדש, החוצה

השלמים ' יניקת'הביטוי ההלכתי של . בקשר אמיץ–בתחילת הקרבתם של השלמים .42מקדושת המקדש הוא בשחיטת השלמים רק לאחר פתיחתן של דלתות ההיכל

נאכלים ליום 'קדשים קדשי' – האכילהזמן את היסוד של גם אפשר לבאר ל פי זהע .ילה בלבד ואילו השלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחדול

. )'ה ,א בראשית( "בקר ויהי ערב ויהי "–בכל המצוות היום נגרר אחרי הלילה נעוץ בתפישה של בריאת העולם כתהליך של , הרעיון העומד ביסודו של סדר זה

ביטוי לעירוב בין , מלשון עירוב–" ערב. "והחשכת אורוקות ו האלבגילוי' צמצום' ייעודו של ישראל. שנוצר בעקבות הסתתרות הבורא בבריאה, מושגי האמת והשקר

השגת .קיום המצוותי " ע לאורולהוציאה, בעולם' נעלמת'הקות ו האללגלות את .43המקנה יכולת לבקר בין טוב לרע" בקר"מטרה זו הנה בבחינת

שכינה אור ה: המגמה הפוכה – )'א, רא דבבא בת(' אורו של עולם '–ית המקדש באולם ב , בבית המקדשלפיכך. 44השרויה בעולםרוחנית ה בוקע מהמקדש ומאיר את החשיכה

.מגמת המקדש להאיר את חשכת העולם להורות על ,אחר היוםנגרר הלילה

על פי זה ניתן לומר שאכילת בשר החטאת והאשם עד סוף הלילה מסמלת את זיכוך נותר בגמר האכילה , בעוד שהגוף הנהנה מבשר הקדשים, לבדההנפש הרוחנית

אלא אף ביום , לא רק בלילה שלאחר השחיטה, השלמים הנאכלים. 'חשכתו'בהבא לידי ביטוי ביציאה מחשכת , מורים על התקדשות חשכת הגוף וזיכוכו, שלאחריה

.הלילה אל אורו של היום

שהוכיח לאחת הגירסאות שדין שחיטה אחר ") ושני מקומות"ה "ד' א, זבחים סא(י "ועיין ברש .42

י"תירצו אליבא דרש") מר אמר"ה "ד' א, מנחות צה(ובתוספות . פתיחת ההיכל אינו אלא בשלמיםעד שיישמע קול שער , שוחט–] את עולת הבקר[לא היה השוחט ): "'ב, תמיד ל(ל את הגמרא "הנ

ה "ד' א, זבחים סא(ועיין בתוספות . אך בשלמים זהו לעיכובא" למצוה בעלמא"דזהו , "גדול שנפתח .שמתלבטים אי ילפינן שאר קרבנות משלמים") קודם"

, הצורות בו שיתערבו בעבור 'ערב' הלילה תחילת יקרא): "'ה ,א בראשית(על התורה ן"רמבראה .43 ."אברהם רבי פירש כך ,בינותם אדם שיבקר 'בקר' היום ותחלת

. ובפרט פרק ג, ד-פרקים א' אורו של עולם–בית המקדש 'ראה לקמן מאמר .44

dpa` okyn iaala 144

f. zncwd dlerdinlyl m הן בסדר , 45"זבח או עלה"הן במטבע הלשון ; לשלמיםהעולה קודמת, בכל התורה

.47והן בסדרם עבור החייבים בעולה ובשלמים, 46הקרבתם במדבר ובכניסה לארץ

שכן אין כל , מובן מדוע מופיע קרבן השלמים לאחר קרבן העולה,לאור דברינו לעילאל בלא להתקשר תחילה , י השלמים"אפשרות להשפיע קדושה במציאות העולם ע

נייני י ניתוק מע"עלמקור האלוקי תחילה יש להתחבר . י העולה"שורש נשמתנו ע 48לא רק לגלות את האלוקות בעולם ובכך לקדשו ניתן יהיהמתוך כך ו, העולם הזה

.אלא אף להביא להורדת שפע אלוקי עליו)ז"ט, פירושו לשיר השירים ד(ין 'ב מוואלוז"פירש הנצי, בדומה לכך

י צפון עור: "את הפסוק :כרמז לשילוב העולה עם השלמים אצל המבקש להתברך בעולם הזה" ובואי תימן

ã"ïåôö "ïåôöá èçùðù äìåòì ìùî àåä ,å"ïîéú "–åëå íéîìùì ìùî '; êëù äñðøô åà íåìù úàáä úéìëúì íéîìù ïáø÷ éàéáî ìù íëøã äéä , äéä

ìëúì íéîìùä åìáå÷éå ïåöø ÷éôî àäéù éãë ïë íâ äìåò àéáîåúé49.

המופיעים הקרבנותם של סדר התייחס ל)ח"י- ו' פסוקים ב,ויקרא ח( ספורנורבי עובדיה בסיכום . )ב"כ' פס( ושלמים בסוף )ח"י' פס(עולה , )ד"י' פס( חטאת –בשבעת ימי המילואים

:דבריו כתבíéã÷ä úàèçä øô... ãò éë àèçä øôåëéù øçà– äìåòì ììë íå÷î ïéàåëå '50.

ìåòä íéã÷äåíéàåìéîì ä,åøîåàë äøôë åæéà äéäú äìåòá íâ éë )à àø÷éå ,ã'(: "ä Èö Àø Äð Àå Éåì ø Åt Çë Àì åé Èì Èò."

äøôëä úåîéìù øçàå,äãåáòì äîéìùäì íãé úà àìîì íééåàø åùòð .

). ' ג,במדבר טו(בפרשת נסכים , )ז"ל, שם כג(בפרשת המועדות , )'ח, ויקרא יז(בדין העלאת חוץ .45

ע "אמנם יש להעיר כי הראב. 'שלמים'היינו ' זבח'ו. 'כ, ושמות כ, ז"כ-א ו"י' ופס' ו, וראה דברים יבלא מצא "חלק בתקיפות על מי שטען כנגד חכמי המשנה כי ) פירוש הארוך', כ, ע שמות כ"הראב(

כלל ל' זבחים'ולפיכך טעו כשעשו שימוש במטבע הלשון , "בכל התורה זביחה כי אם שלמים זבחתו' :כתוב כי ,נכונה דבר לא כי" :ע"טען הראב, כנגדו. "'זבחים'איזהו מקומן של : "הקרבנות

הבאים הדורות מכל נכבדים אנשים על שטען, חטאתו על הודה אז. 'שלמיך ואת עלתיך את עליוהמשותף לעולה " וזבחת"שכן יש לחלק בין הפועל , ע"ע על ראייתו של הראב"צ, ברם". אחריהם .המיוחד לשלמים" זבחים"לבין שם העצם , ולשלמים

, )'ה, שמות כד(בברית בהר סיני , )י שם"ב ורש"י, שמות יח(בקרבן שהקריב יתרו בפגישתו עם משה .46בקרבנות , )ח"י-ז"ט, ויקרא ט(בחנוכת המשכן ביום השמיני , )שם פרק כט(בשבעת ימי המילואים

, יהושע ח(ובמעמד הברית עצמו ) 'ז-'ה, דברים כז(ברית בשכם בציווי על ה, )במדבר פרק ז(הנשיאים ).א"ל

).ז"י-ז"ט, במדבר ו(וביום מלאות ימי נזרו של הנזיר , )ט"י-ח"י, ויקרא כג(בחג השבועות .47על כוחה של העולה לגלות את , 2, י' סע' עולת הנדבה'ה קוק במאמר "זה מתיישב עם דברי הראי .48

הלוא העולה מסמלת את הניתוק מחשכת , ע"ולכאורה צ. ך חושך לאורהטוב הצפון ובכך להפו .י שלמים"י ההתעלות ניתן אחר כך לרדת לתוך העולם ולקדשו ע"אלא שע? העולם הזה

מי שמקריב שלמים לתכלית בקשת שלום או פרנסה וכדי ":ח"י ,ב לויקרא כב" הסברו של הנציראה .49. " מביא עולה להיות שולחן רבו מלא דשןרי זה ה,שיהא מפיק רצון ויקובל השלמים לתכליתו

. העולה רק משמשת אותו;הקרבן העיקרי הוא השלמיםמדבריו משתמע כי .86' ראה לעיל עמ .50

minlyde dlerd 145

הקודמת ' פרקליט'בבחינת כפרתו של ה, כפי שהחטאת קודמת לעולה, הנה כי כןראיית 'הבא לשם ' דורון'בבחינת , ה לשלמיםכך קודמת העול', דורון'לריצוי המלך ב

שלאחריו מוכן יהיה המלך להיעתר , 51י ריצויו"וחידוש הקשר עמו ע' פני המלך .של נתינו להתארח בביתו ולקדש את נווהו' הזמנה'ל

g. mekiq

מתקבל לכאורה הרושם כי השלמים נחותים , בהשוואת קרבן השלמים לעולהקדשי '. 'קדשים קלים' – שלמיםוה, 'קדשי קדשים' מוגדרת עולהה: ביחס לעולה

; ורק לזכרי כהנים, אלא בעזרה– מפאת קדושתם –אינם נאכלים ' קדשיםזמן אכילת . נאכלים בכל העיר ולכל אדם–' קדשים קלים' בהיותם –השלמים

אך השלמים נאכלים לשני ימים וללילה , מוגבל ליום ולילה' קדשי קדשים'קדשי 'מכל מקום בהיותה , מה אמנם נשרפת כליל על המזבחהעולה עצ. שביניהם .)פרק א( נראה שאף היא יונקת מקדושה עליונה מזו של השלמים –' קדשים

מוצדק' קדשי הקדשים'במבט עמוק מתברר כי אין הרושם אודות עליונותם של .כך שלא נכון , בכל אחד מן הקרבנות ניתן להצביע על השפעות במישורים שונים

' להביא לידי דבקות נשמתית בהעולהתכלית ה. העריך את האחד כחשוב מחברול להשתית את ענייני העולם הזה על שלמיםבעוד שתכלית ה, נבואהעד לדרגת

בין אדם מכפרת על קלקולים ביחסים שעולהה. )ה קוק"הראי( האלוקי מוסרה .)פרק ב( – )ב"הנצי( לחבירו בין אדם ביחסים ש– שלמיםוה, למקום

כוחם של . יש הרואים דווקא בשלמים קרבן בדרגה גבוהה יותר משל העולהאשר אין בהקרבתה משום , השלמים לקדש את עולם החומר עדיפים על פני העולה

שתי מגמות אלו . 'פרישה ממנו לשם דבקות בה, תיקון עולם החומר אלא אדרבה והחדרתה אל 'קדושההמידת 'ול, מענייני העולם הזה'הפרישותמידת 'מקבילות ל

.)פרק ג(בהתאמה , תוך עולם המעשה

לעולה – יצחק ויעקב –ביטוי לשתי המגמות הללו ניתן למצוא בקשר של אבותינו שניהם משקפים מידות שונות ואף הפוכות בכל הנוגע להתמודדות עם . ולשלמים

עד כדי מסירות נפש 'יצחק התבטל במהלך חייו לרצון ה. סיבוכי המציאות באה לידי ביטוי גם בכך שלא 'דבקותו של יצחק בה. בפשיטת צווארו על גבי המזבח

יעקב . 'לה' כליל'הנשרף , רעיון זה בא לידי ביטוי בקרבן העולה. יצא מארץ ישראלולכוון לאמת האלוקית בכל סיבוכי המציאות , זכה לקדש את תאוותיו הגופניות

רעיון זה של קידוש העולם . בעולם הזה 'ובכך סייע להופעת אור ה, שהיו מנת חלקו .)פרק ד(בא לידי ביטוי בקרבן השלמים שבשרו נאכל לבעלים , החומרי

.ראה שם פרק ח .51

dpa` okyn iaala 146

גנוזה בחינה פנימית של קדושה עליונה' קדשים קלים'דווקא בהגדרת השלמים כ ,על פי זה מובן מדוע התירה התורה . שבכוחה להתפשט לתוככי המציאות החומרית

שכן לגוי יש יכולת להגיע להתעלות . אך לא שלמים, רבן עולהלגוי להביא למקדש קפרק (אולם אין בכוחו לקדש גם את חייו החומריים , רוחנית ולכן רשאי להביא עולה

.)ה

במעלת השלמים ביחס לעולה ' פחיתות'אותן הלכות שיצרו רושם ראשוני של– ות לפרשנות ניתנ, ולזמן אכילתם, הנוגעות למקום האכילה של בשר השלמים

מבטא את עוצמת הקדושה של " בכל העיר"היתר אכילת שלמים : הפוכה לחלוטיןלשם הארת המקומות , שבכוחה להתפשט אל מחוץ לגבולות העזרה, השלמים

גם זמן אכילתם של השלמים לשני ימים וללילה . 'באור ה, הקדושים פחותמציאות ולכן סוף עשוי ללמד על כוחם של השלמים להאיר את חשכת ה, שביניהם

פרק (בשונה משאר הקרבנות שסוף זמן אכילתם בלילה , ביום דווקא–זמן אכילתם

.)ו

במקום שבו –מובן מדוע , אחר שהתבררו המגמות השונות של העולה ושל השלמים תחילה יש . הקדימה התורה את העולה לשלמים–קיים צורך להקריב את שניהם מתוך , רק אחר כך; פרישה ממגבלות הגוףי "להתקשר אל המקור האלוקי ע

ניתן למשוך את הקדושה האלוקית אל תוך העולם הזה ובכך להאיר , התעלות זו .)פרק ז( 'באור ה, את החיים