George Grosz

Ecce Homo: Justification Page.Our impressions all come from this example

of Ausgabe C from the first edition of Ecce Homo (Berlin, 1923).

מפרסם גרוס את קובץ 1921בשנת הקריקטורות "פרצופו של המעמד

השליט".

, (הינה האיש) שיצא 'אקה הומו'בקובץ 84, כינס 1923לאור בברלין בשנת

ציורים בצבעי מים מן 18ליטוגרפיות ו. זהו פרק הזמן 1916-1922השנים

המשמעותי ביותר בחייו של גרוס כ"יצור פוליטי", שראשיתו בשיחרורו מן הצבא וסופו בנסיעתו לברית המועצות, בשנת

, שהנחילה אכזבה מרה לציפיותיו 1922מהישגי המהפכה הבולשביקית. פרק זמן

זה מהווה גם את פסגת יצירתו, לא רק בעוצמת הדימויים ובאיכות הביטוי הקולעת שלהם, אלא גם מבחינת

ההתפתחות הסיגנונית.

יצאה לאור המהדורה העברית 1983בשנת של הקובץ, עם דברי הסבר מאלפים של

חתן פרס ישראל יונה פישר, עליהם מתבססים ההסברים שבמצגת, ואנו

נותנים כאן את תודתנו לו.

Inri from Ecce Homo

התגובה המיידית למצבים של מצוקה אנושית ולמאורעות הרי-גורל מוצאת את ביטויה בקינה, במחאה ובפולמוס. הכלי

, זו הכתובה וזו המילההמובהק שלה הוא הנישאת בכיכר העיר, והוא שמור מעצם מהותו למשוררים ולסופרים, לנביאים ולמטיפים. הציור הוא מסר מסוג אחר. שפתו רבת הפנים היא שפתו של יוצרו, ופיענוח המשמעויות בה תלוי במישרין בהכרתה לצורותיה, לסמליה ולסימניה. האמן מתחיל להפיק תועלת מן המעמד של מעין סמכות מוסרית שמעניקה לו הבורגנות של המאה התשע-עשרה,

ובסופה של מאה זו הוא מוצא כבר את עצמו משתייך לקבוצות של אינטלקטואלים למיניהם.

הוא יכול לנצל את אמצעי התפוצה שמספקות לו העיתונות וטכניקת הליתוגראפיה, ובכך מתאפשר לו

להרחיב את קהלו מעבר לקהל של שוחרי אמנות לשמה.

הקריקטורה היא נשקו של האמן המגיב.

שורשיה העמוקים באמנות הקומית של

ימי הרנסאנס, בסטריאוטיפים של האיכר

והכומר, התובע והזונה, הזוג המאוהב

והבעל המרומה. כוחה ושנינותה

מתקיימים בשני מישורים הכרחיים:

בשילובו של הייחודי והאוניברסאלי,

בהדגשת העל-זמני שבאקטואלי.1920כשיר לשירות בחיל-מצב,

1921שעת אהבהבים,

1921גרמניה, סיפור חורף,

עיוות המאפיינים הפיזיים של האדם, כפי שהוא מוצג

בקריקטורה, הוא כשלעצמו מצב רגעי. החל מן המאה

השמונה-עשר מתפתחת אנר אמנותי 'הקריקטורה בז

ומרחיבה את מישור התייחסויותיה להצגת היבטים של פארסה, אירוניה או סטירה בתחומי החברה, הפוליטיקה והדת. הקריקטורה מתמקדת במציאות החברתית. דמויות

מהעולם הפוליטיקה והתיאטרון, מחיי היום יום והאופנה מועלות כדמויות המייצגות את החברה,

ולא עוד כטיפוסים העומדים בפני עצמם.

1920ד"ר הילזנבק בסוף הדרך,

84

היא תנאי הכרחי הדמוקרטיה

לקיומה של קריקטורה

פוליטית-חברתית, כמו גם

לקיומם של כתבי-עת העוסקים

בביקורת החברה. כל איום על

הדמוקרטיה טומן בחובו איום

על תחומים אלה. כך קורה

כשהקריקטורה נאסרת בצרפת

, 1835המלוכנית, בשנת

-1919ופורחת בגרמניה בשנים

, על רקע המאבקים של 1923

רפובליקת ווימר הצעירה.

ממראות מרפובליקת ויימאר

פריחת הקריקטורה הפוליטית חברתית בגרמניה בתקופה זו מתאפשרת כתוצאה של שני גורמים עיקריים. ראשית, מאז המאה התשע-עשרה נפוצה

אנר ספרותי ואמנותי. הגורם השני מתחלק לשני 'הסאטירה בגרמניה כזתחומים, האמנותי והפוליטי, ושניהם עומדים בסימן מלחמת העולם הראשונה.

הוא בגדר תופעה אנרכיסטית מובהקת. 1916יסוד קבוצת דאדא בציריך ב-דאדא ציריך מרחיקה לכת מכל תנועת אמנות מהפכנית לפניה: היא כופרת בערכיה הפלאסטיים של יצירת האמנות, תובעת את מיזוגם של האמנויות

הפלסטיות והספרותיות ביצירות וב"פעולות" משותפות ושווה-ערך, ורואה את כוחה ואת חיוניותה בפנייה אל הקהל ובדרבונו לשיתוף פעולה.

1919בעל בית

1921יום הגרמנים,

גרוס וחבריו מעבירים את פעילותם לברלין, המשמשת כר פורה לפעילות הדאדא.

זוהי ברלין של ראשית המאה: ברלין רודפת התענוגות, ברלין של הקבצנים והזונות,

, ברלין של הפרולטריון 'ברלין, כיכר אלכסנדר' כפי שמופיע בסרטו של דבלין ומצוקותיו, ברלין של הקונפליקטים החברתיים. למרות המתח המצטבר ממשיכים המעמדות, לפי שעה, לקיים יחסים של שכנות טובה, ורגישות האמנים מוצאת לה

עדיין פורקן בכלי הנשק הקונוונציונאליים, הרומאן.

ממוטטת את הקיסרות ומביאה את 1918המלחמה מביאה קץ לאופוריה. שנת הקיטוב החברתי למצב של עימות פוליטי. ברלין הופכת לזירת המאבק בין הימין

השמרני לבין השמאל המהפכני. הסוציאליסטים של הרפובליקה הווימארית 1919בראשית ימיה אינם מצליחים להתמודד עם בעיות הכלכלה והאבטלה. בשנת

איש, הנענים לקריאת "ברית ספארטקוס" הקומוניסטית 200000נערכת הפגנה של ברשות רוזה לוקסמבורג וקארל ליבקנכט, ובמהלכה יורים בהמון המפגינים קצינים

מ"גוף המתנגדים". באותה תקופה מוקמת מפלגת הפועלים הנאציונל סוציאליסטית, שאחד מחבריה הוא אדולף היטלר,

ובד בבד פוקד את גרמניה גל של רציחות מטעם מחתרת לאומנית, שראשיתו ברצח

מנהיגי "ברית ספארטקוס" ושיאו בחיסולו של שר החוץ היהודי ראתנאו, בשנת 1922.

בשורות השמאל המהפכני, הדבק בדגם המהפכה הבולשביקית, גדול מספרם של האמנים הצעירים. דאדא ברלין מאחדת

בתוכה את מרביתם, הן יוצאי דאדא ציריך והן את הברלינאים ששירתו במלחמת העולם. הם יורים את חיציהם לעבר

אלא שקר, תחפושת "ווימר אינההמשטר: ". לברבריות הטבטונית

גרוס הוא, קרוב לוודאי, הקיצוני באנשי דאדא ברלין, בזכות הנשק שהוא נוטל בידו: הקריקטורה החברתית, המיועדת לתפוצה רחבה. גרוס הוא רשם מחונן, המעמיד את מזגו, את יצרו ואת כישרונו הטבעי בשירות

"המהפכה". אכן, גרוס הוא "יציר התקופה", ובכל ישותו: הן בקשר הראשון שהוא מקיים עם "מציאות הסביבה" והן

בשל נסיבות התפתחותו כאדם וכאמן.

האינסטינקט, לא התרבות, הוא השולט בקריקטורות המוקדמות של גרוס,

אינסטינקט חריף, מפוכח ונטול מעצורים, ללא שמץ של תיחכום. הקריקטורות

מתעדות כל טיפוס וכל מצב באפיזודה אקראית. הפרט מלמד על הכלל, וחרף

איפיונו הבוטה הוא מוצג כאחד מיני-רבים במחזה הגדול שמציגה החברה האנושית.

גרוס שולל את האקספרסיוניזם כפי שמיוצג על ידי אמנים ואנשי אמנות סוציאליסטים,

שביניהם נמנים קוקושקה, אמיל נולדה ואריך מנדלסון, המתווים תוכנית "חיובית"

להבראת המצב הפוליטי-חברתי.

"אני חותר", אומר גרוס, "לראייה ריאליסטית לחלוטין של העולם. אני רוצה שכולם יבינו אותי. האדם שוב אינו פרט

מעודן אלא מושג קולקטיבי, כמעט מכאני. גורלו האישי אינו מעורר עוד עניין... לא עוד ציור אקספרסיוניסטי על בד, לא עוד מצבי רוח, רישומו של המהנדס, החמור והמדויק,

עולה על כל בלה-בלה מיסטי"1918המלוכן האבסולוטי,

אין די לגרוס בנשק הקריקטורה. הוא מצטרף למפלגה הקומוניסטית הגרמנית. כל אדם 'כתבי העת שלו ושל חבריו אף הם כלי נשק. רישומיו לכתב העת

מלווים בסיסמה "ברלין בעיני בולשביק".'והכדורגל שלו

1920עולם בורגני,

גרוס מתגלה כאמן הדיוקן: לא הדיוק הסתמי, אלא הדיוקן האינדיבידואלי,

אל אבטיפוס הנאיבי המסמל את המעמד, קלונה של החברה כולה.

לא האהבה לנדכאים ולרעבים ללחם היא המנחה את גרוס, כי אם

צרכנותו השבעה וההוללות של אספסוף מנוון, אספסוף היכול לאמץ

לעצמו את סיסמתם של אזרחי מהגוני של ברטולט ברכט: "ראשית,

למלא את הבטן / שנית, לעשות אהבה / שלישית, צריך להילחם / רביעית, צריך להשתכר / זהו חוק החיים: / עשה כרצונך, הכל מותר.

1922ערב חגיגי,

הראש מגולח, החזה המעוטר, הכרס השמנה והרגל חשופה, הלוקסוס

המחוצף והעוני המשווע: זוהי האיקונוגרפיה של גרוס, זוהי

הקריקטורה שלו. מצד אחד, הייצוג הסאטירי שברישום הגראפי, ומצד שני,

האובייקטיביות המדומה שבכותרות, כך, ברישום הנושא את

הכותרת"התעוררות האביב" אנו רואים גבר משופם וקרח, התשוש ועב הכרס, היושב לצד צעירה עירומה, או הבעל המכה את אשתו בחמת זעם מתחת לכותרת הכעין-פסטוראלית "תמונה

מחיי הנישואין".1921בטיילת,

1915תמונות מחיי הנישואין,

? הרווראט ואלדן, סוחרם הנאור של 'אקה הומו'מהן התגובות להופעת האקספרסיוניסטים וקומוניסט מובהק, מוקיע את הרישומים כ"קריקטורה של

פאול קליי".גרוס נתבע למשפט ונדון לתשלום קנס כבד, להשמדת הלוחות ששימשו להדפסת הליטוגרפיות, ולהחרמת המהדורה בחנויות הספרים.

התוצאה: הוא מוצא מקלט בפאריס. בצרפת הוא הצייר הגרמני המוכר ביותר, ולא רק מפני שהוא מתאר את "הגרמני המכוער", יש לו שם ידידים רבים. אולם

הוא לא מוצא סיפוק בפאריס ושב לגרמניה. ברלין היא לא אותה ברלין. הוא ממשיך לצייר קריקטורות, יוצר תפאורות למחזות של ברכט.

הוא עוזב את 1933 בינואר 23שבוע לפני שהנאצים תופסים את השלטון, בגרמניה.

במאי שורפים סטודנטים נאצים את ספרי טוכולסקי וברכט. תם ונשלם עידן 10בהסאטירה. את שארית ימיו יבלה גרוס בארצות הברית, וישוב לעיר הולדתו ברלין

, חודשים אחדים לפני מותו.1959רק ב

יונה פישר.

1918ערב של יופי ברחוב מוץ,

גרוס ניחן בחזון נבואי כמעט. באחד

, המתעדת את דיכויו 1919מיצירותיו משנת

האלים של מרד הספרטקיסטים, מונצחת

בצד דמות קטנה, כמעט בלתי מורגשת, של

חייל סער, כאשר צלב הקרס משורטט על

קסדתו.

לתשומת לב הצופים:

גרוס משתמש בקריקטורות שלו, בעיקר באלה שצייר בתקופת רפובליקת 'ורג'ג

ווימר, בהפרזה ובהקצנת המסרים שלו, וכדי להבליט את השחיתות ואת

ההידרדרות המוסרית בחברה אינו בוחל בציורים גסים, בנשים מופקרות ערומות

ובגברים מלאי זימה. בהמשך המצגת אנו מביאים מספר ציורים כאלה שנכללו

". Ecce Homoבקובץ "

הרגישים לנושא לא להמשיך לצפות במצגת.לצופיםעל כן אנו ממליצים

Dusk. Offset color lithograph after a watercolor for Ecce Homo, 1922.

1922דמדומים,

Ecce Homoo, 1921Ecce Homo, 1925

Ecce Homo, 1919-20

Sind Wir Nicht Völkerbundfähig? , 1919

1919בלילה

1920-21בעלי ההון,

1919בלילה,

The Power of Music. 1922.

1922כוחה של המוסיקה,

. 1915מראה פנים,

1916בריונים,

1922בטיילת

People. 1919.

1922חדר נפרד במועדון לילה-

Dedicated to Professor Freud (1922)

1922מוקדש לפרופסור פרויד,

1922התעוררות האביב,

לפני זריחת השמש, 1922

1919סקיצת שולחן לאורחי-קבע,

Passers-by(1921)

1921עוברים ושבים,

"1920"אותך, היופי, ברצוני לשבח,

1922הכוח והחן,

הו עולם מטורף, חדר מראות 1921חלום של ואלס, 1916עקומות

1922לה, 'לה ואמא'אבא

1918רחוב פרידריך,

הו, חיי הסטודנטים 1922העליזים של פעם,

1920חתך,

1920חתך,

A Man of Importance, 1921

אוטו שמאלהאוזן ההיפוכונדר, 1921

1917פרבר,

קלריטה ואפריםהנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:

www.clarita-efraim.comנשמח לתגובות

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7http://www.abcgallery.com/G/grosz/grosz.html http://

www.moma.org/collection/artist.php?artist_id=2374 http://www.paletaworld.org/artist.asp?id=85

http://pintura.aut.org/SearchAutor?Autnum=11.278http://www.spaightwoodgalleries. http://www.lib.uiowa.

http://liatoshri.wordpress.com/http://www1.amalnet.k12.il/sites/Mifgashim/Pages/

gerosz.aspxhttp://www.austinkleon.com/2007/12/09/the-

drawings-of-george-grosz/http://www.artcyclopedia.com/artists/grosz_george.html

http://www1.amalnet.k12.il/sites/Mifgashim/Museum of Modern Art, New York

http://www.tendreams.org/grosz.htm

לצפייה במצגת הראשונה:

George Grosz I