Carnivores: Inspection under Philosophy of Action

אביב-אוניברסיטת תל הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין

החוג לפילוסופיה

בראי פילוסופיה של הפעולה בחינהאכילת בעלי חיים:

: מפעולה אישית לפעולה משותפתעבודת רפראט בקורס

לוי יאירמרצה: ד"ר

סימגיש: יואב פרנס

חוג: פילוסופיה

שני תואר:

18/09/2016

יואב פרנסס18/09/2016

1

נתונים דומים ניתן (. Newport, 2016הברית מגדירים עצמם כצמחונים )-מאזרחי ארצות 5%-כ

עניין נורמטיבי הינה בעלי חיים שאכילתאחרות, כך ה מדינות העולםמרבית גם לראות ב

עבודה זו )וכותב הללו אנשים מרבית האוכלוסיה הבוגרת מבין היהיה בטוח להגיד כי .ושבשגרה

ביניהם( מודעים לסבלם של בעלי החיים, רואים בכך כעוולה מוסרית, אך עדיין מבצעים את

השאלה המתבקשת היא: מדוע והכיצד? .באופן חוזר ונשנהפעולת האכילה

רת פילוסופיה של הפעולה, בעבודה זו אבקש לנסות ולתת דין וחשבון פילוסופי, במסג

ה שהיא אכן פעולה אשר אני הסוכן שלה והיא פעולה מכוונת. תחילה ארא. וז כה נפוצהלפעולה

,Davidsonלד דיווידסון )ומדת בהגדרות חולשת הרצון של דונכיצד היא עאראה בהמשך

אבקש לפסול את העמדה האינטרנליסטית של . (Holton, 1999( וריצ'רד הולטון )1969/2013

אינה מספקת מענה גם היא ית של הולטון דיווידסון, ומנגד להראות כי גם העמדה האקסטרנליסט

על פי מאמרו של סטוקר היא בעצם "רציית הרע", הפעולה ואבדוק האם יתכן ואמשיך הולם.

(Stocker, 1979 ) במהלך הדיון אשוב ואראה מדוע לא מתקבל מענה הולם. על פיוואראה שגם

גם הן להיחשב ת שיכולות מעמד מיוחד, בניגוד לפעולות אחרופעולה זו היא פרדיגמטית ובעלת

כעוולות מוסריות.

יש טעם ראשית, נראה כי אכילת בעלי חיים היא אכן פעולה, שאני הוא הסוכן שלה.

, ושאנו יכולים לנתח בלהתייחס לכך, על מנת להראות שמושא הדיון הוא אכן פעולה שיש לה סוכן

Agency-ל דיווידסון לניזכר בהגדרתו שכך לצורך .אותה במסגרת פילוסופיה של הפעולה

(Davidson, 1971/2013) ,על פי דיווידסון .“Action does require that what the agent does

is intentional under some description.. 'במידה פעולה יחשב כאירוע קרי, –( 50" )שם, עמ

כזה שקיים תיאור . במקרה זה ברור כי מכוון שלולמצוא )לפחות( תיאור אחד אנו יכולים ו

או )"אכלתי את הסטייק באופן מכוון", בניגוד למקרים בהם לא בהכרח ידעתי מה אני אוכל

אולם אילו אינם מושא דיוננו כאן(. בנוסף דורש דיווידסון כי קיים תיאור –מקרים של טעות

יווידסון, היא פרימיטיבית, על פי דפעולה .(61)שם, עמ' פרימיטיביתבו הפעולה היא )לפחות אחד(

כל הפעולות שאדם יכול ופעולות אלו הן לדידו - ( 52פעולה שמערבת את תנועת הגוף )שם, עמ'

(. דיווידסון 59)שם, עמ' , כאפקט "אקורדיון"השאר הוא תוצאה של הפעולות הללו –לעשות

וע הוא האיר –( 58מבהיר זאת באמצעות מקרה של ירייה באקדח אשר הורגת אדם אחר )שם, עמ'

-כלחלופין גרמה להריגת אדם" או לחיצה על ההדק אשר "-הן כירייה באקדח, וניתן לתארו


2

.)שם(אך על אף התיאורים השונים, על פי דיווידסון מדובר באותו אירוע בדיוק – "הריגת אדם"

"חיתוך ר של פעולה זו כפעולה פרימיטיבית: במקרה של אכילת בעלי חיים, ניכר כי קיים תיאו

מסוג זה, בהחלט מספיקים לתיאור הפעולה דומים םתיאוריסטייק, הכנסתו לפה ולעיסתו", או ה

. אם כן, היות וקיים תיאור בו הפעולה היא מכוונת ותיאור נוסף בו היא תכפרימיטיבי

אירוע אכילת בעלי החיים הוא אכן פעולה שאני הוא הסוכן שלה. –פרימיטיבית

ידי -לבוש בגד אשר נתפר עלעורבת עוולה מוסרית, כגון בהן מ רותמה בדבר פעולות אח

ילדים, שימוש במוצרים אשר נוסו על בעלי חיים או קניית מוצר אלקטרוניקה אשר היו מעורבים

אנושיים? ארצה להתייחס לפעולות אלו גם כן בהקשרים שונים לאורך -בו תנאי העסקה בלתי

האם –בו עסקנו זה עתה . בהקשר לעומתןחיים העבודה, ולעמוד על ייחודה של פעולת אכילת בעל

גם כאן אכילת בעל חיים? על פי הגדרתו של דיווידסון, ניכר כי תלפעולויש שוני בין פעולות אלו

שונים כמו "לבשתי את הבגד" בקצה אחד, אל מול "ילד במדינה נחשלת םלתיאוריניתן להתייחס

תן למצוא לו תיאור כפעולה פרימיטיבית ותיאור ניאולם מדובר באותו אירוע. –סבל" מקצה שני

ועל כן, גם מקרים אלו הם פעולות –בו האירוע הוא פעולה מכוונת )לבישת הבגד היא מכוונת(

אשר אני הסוכן שלהן. נשים לב כי הן באכילת בעלי חיים והן בפעולות שתוארו לעיל קיימת דרגה

סבל באופן ישיר, אלא עובר מספר רמות של מסוימת של "ריחוק", קרי, אני כסוכן לא גורם ל

indirection . אבקש בהמשך להראות כי עדיין בהקשר זה על פי הדמיון לכאורה בין הפעולותאף ,

קיים הבדל בין פעולות אלו אל מול אכילת בעלי החיים.

שאני עתה אבקש להראות כי פעולת אכילת בעלי החיים )אחרי שהראינו שהיא פעולה

,Actions, Reasons and Causes (Davidson-. במכוונתפעולה גם ( היא שלה הוא הסוכן

לה טעמים. יכולים לספק ( טוען דיווידסון כי פעולה מכוונת היא פעולה אשר אנו 1963/2013

והאמנה שהפעולה אכן כלפי הפעולה )רציה, תשוקה, ועוד( Proattitudeבצורת טעמים אלו הם

מה שגרם לך לפעול, והם –טעמים אלו הם גם הסיבות לפעולה (.4-5תשיג את יעדה )שם, עמ'

( Intention) )שם(. יש להדגיש שבמאמר זה אין אנליזה למהי כוונה Primary Reasonsנקראים

מהם הטעמים אשר נוכל לספק לפעולת באופן מפורש, ודיווידסון לא נותן לה מעמד אונטולוגי.

, או "זה טעים לי"הברורים מאליהם הם רצון לאכול בשר כי Proattitudes-ה בעלי חיים?אכילת

רצון לאכול בשר משיקול בריאותי )אם כי העדויות המדעיות לכך סותרות(, או רצון לאכול בשר

על מנת לא להרגיש מוגבל לבחור מה לאכול, ואוכל –אשר מגיע ממקום לא פוזיטיבי דווקא

נס יותר לפסיכולוגיה הפרטנית של כל אדם, ולא לעשות זאת באופן חופשי )אולם שיקול זה נכ


3

הטעם, ברור כי מתלווה אליו גם האמנה שכאשר אוכל של Proattitude-אם נדבוק ב .אעסוק בו(

קיים טעם לפעולת ועל כן – )אני עלול לטעות, כמובן, אך אין זה פוסל( בשר גם יהיה לי טעים

גם במקרי הפעולות האחרות שציינו שהן נת., ועל כן היא מכוואכילת בשר שאני הוא הסוכן שלה

כי היה לי רצון "לבשתי את הבגד"עוולות מוסריות לכאורה, ניכר כי קל לציין טעמים עבורן:

על כן הן גם כן –כי רציתי שיהיה ברשותי "את המכשיר האלקטרוני"רכשתי להיות לבוש,

נראה כי יש הבדל ביניהן אל בין לא תחת הגדרתו של דיווידסון, מכוונות, ומבחינת מכוונותן,

פעולת אכילת בשר.

דיווידסון לא נותן הגדרה למכוונות, אולם Actions, Reasons and Causes-כאמור, ב

-מכוונות והוא מזהה שם . Intending (Davidson, 1978/2013)הוא כן עושה זאת במאמרו

Proattitudes (. ההבדל 102רצויה )שם, עמ' כשייכים לאותה "משפחה" של שיפוט שפעולה היא

desires… are expressed by prima facie judgments; intentions...are..“-בין השניים הוא ש

distinguished by their all-out...form” .)הגדרתו ל )שם-Prima facie judgements ( :נסמןPF)

למשל, באכילת בשר, –( 98, עמ' שיפוט שפעולה היא רצויה כאשר יש לה תכונה מסוימת )שםהיא

אחר יכול PFאחד יכול להיות שבשר טעים לי ועל כן ארצה לאכול אותו )ומנגד, שיפוט PFשיפוט

במאמר זה טוען דיווידסון כי להיות שאכילת בשר גורמת לעוולה ולכן אעדיף לא לאכול אותו(.

“Prima facie judgments cannot be directly associated with actions merely because it

has desirable characteristic…” שם(. שיפוטי(PF אך שיפוטים לא יכולים להביא אותי לפעול ,

הן אלו שמביאים אותי לפעול )במאמר זה קורא להם שיפוטי –שמתייחסים למכלול הסיבות כולן

all-out :נסמן(AO)( אולם במאמריו אחרים ,Davidson, 1969/2013 קורא להם שיפוטי )All-

things-considered .) ,לדידו“A judgment that such an action is desirable…in the light of

all my reasons;…it is an intention 'אך . דיווידסון מזהה מכוונות עם שיפוט(101" )שם, עמ ,

.all-out, כאן מדובר בשיפוט שהוא PFבניגוד לשיפוט

ת בעלי חיים מתיישבת עם תאוריה זו של דיווידסון? האם עדיין נוכל להגיד כיצד אכיל

לבצעשפעולת בעלי חיים היא פעולה מכוונת תחת ההגדרה שהבאנו זה עתה? מסתמן כי נוכל

PFבזכות אכילת בשר )טעים, מזין וכיוצא בזאת( וכן נוכל לבצע מספר שיפוטי PFמספר שיפוטי

תחת כל הסיבות המופיעות לסוכן, , לא בריא, ועוד(. חברתית , עוולהכנגד אכילת בשר )לא מוסרי


4

, אשר מתייחס למכלול כל הסיבות? ברור כי יהיו סוכנים אשר שלו All-out-מה יהיה שיפוט ה

שלהם, אשר מתחשב בכל מכלול הסיבות, יהיה שיש עליהם לאכול בשר )באקט AO-שיפוט ה

א מבוטל של מכוונת. אולם ברור כי קיים מספר ל קונקרטי מסוים( ועל כן פעולתם זו תהיה

לאכול בשר. חלק מן הסוכנים שאין עליהם יהיה, לאור כל הסיבות, סוכנים אשר השיפוט שלהם

ויפעלו כנגד השיפוט שלהם. לכאורה, תחת –הללו יעברו לצמחונות, אולם רבים כן יאכלו בשר

וון ולא לאכול בעלי חיים, אולם ניכר כי הם היו אמורים לפעול באופן מכהגדרה זו למכוונות, הם

. האם הדבר מתקבל על פועלים בניגוד לשיפוט שלהם )וגם כן באופן מכוון(, וכן אוכלים בעלי חיים

How is Weakness of the? לבעיה זו בדיוק מתייחס דיווידסון במאמרו תחת תאוריה זו הדעת

Will Possible? ((1969/2013 אשר קדם למאמרIntending. במאמר זה מציג דיווידסון הגדרה

וסוג PF ,All-Out –סוגים שונים של שיפוטים באופן נהיר יותר מבהיר כמו כן ו של חולשת רצון

.)שם( All-Things-Consideredנוסף:

Incontinence - “Agent...acts-מגדיר דיווידסון חולשת רצון כבדיונו על חולשת רצון,

intentionally, counter to his own best judgement" פעולה כנגד השיפוט שלך. עמדה –, קרי

שמונעת כלשהי קיימת לנו חולשה –של אריסטו Akrasiaהגדרה הקלאסית של זו דומה מאוד ל

(.Stroud, 2014אל הפועל, ואנו פועלים בניגוד אליו ) של "מה עדיף לעשות" מאיתנו להביא שיפוט

ינטרנליסטית, המקשרת בין שיפוטים השוואתיים אל בין מוטיבציה מציע עמדה א דיווידסון

אשר אנו פועלים לפיהם: מציע שני עקרונות , ולפעולה

P1 כאשר סוכן רוצה לעשות פעולה אחת יותר מאחרת, והוא חופשי לבחור באחת .

הוא יעשה את הפעולה האחת הזאת באופן מכוון )אם שתיהן הן פעולות –משתיהן

.(Davidson, 1969/2013, p.23)מכונות(

P2 . לעשות פעולה אחת מהאחרת, הוא ירצה לעשות את כי עדיףכאשר סוכן שופט

)שם(. הפעולה האחת זו מאשר האחרת

מקשר דיווידסון בין מוטיבציה לפעולה לבין ביצוע הפעולה עצמה. הפעולה P1באמצעות

P2באמצעות ר נעשה אותה בפועל.אשר אנו יותר בעלי מוטיבציה )רוצים( לבצעה, היא זו אש


5

בין שתי פעולות אל בין מוטיבציה לפעולה. דיווידסון עצמו השוואתי מקשר דיווידסון בין שיפוט

(.26מודע לכך שעמדתו זו היא אינטרנליסטית )שם, עמ'

יחד עם העקרונות הללו דיווידסון טוען כי, לפחות לכאורה, לא יתכן שסוכן יהיה בעל

שכן הגדרנו חולשת רצון כפעולה כנגד השיפוט, אולם ההגדרות הללו מראות שתמיד חולשת רצון )

אפשרות הקיום של חולשת רצון מסומנת במאמרו תחת (. 23נפעל בהתאם לשיפוט שלנו( )שם, עמ'

P3 'הוא שלפתורמנסה דיווידסון במאמרו ו. הפרדוקס לכאורה אשר מופיע (26)שם, עמ ,-P1, P2

. P3לא נוכל לקבל את P2-ו P1, וכי אם נקבל את ות שלא מתיישבות ביחדהם שלשת טענ P3-ו

P2-ו P1בו בעת עם אכן אפשרי P3-וש וטוען ששלושת העקרונות כן מתיישבים יחדיו דיווידסון

אשר מוביל למוטיבציהפעולות 2השוואתי בין על אף טבע הפעולה אשר הוא תיאר )שיפוט –

נברר עתה כיצד הדבר פועל(, כן יתכן שאדם יהיה בעל חולשת רצון.אשר מביאה לפעולה ב לפעולה

הוא אפשרי, ולאחר מכן נעמיד את פעולת אכילת בעלי החיים ופעולות נוספות במבחן מול

התאוריה אשר הוא מציע.

רצון כנפילה לתשוקותינו או לפרש חולשת ןהניסיודיווידסון את מבטלכצעד ראשון

לדידו המוסר אינו משחק תפקיד בתאוריה אותה הוא –( 30)שם, עמד רציית הרע והטבע החייתי

מביא לחולשת רצון, וכפי שניתן להביא מקרים בהם לכאורה פעלנו כנגד שיפוטנו בשל תשוקותינו,

נפעל כנגד שיפוטינו וכנגד תשוקותינו )למשל, בדוגמא בהן כך גם ניתן להביא דוגמאות נגדיות

ולא לקום לצחצח מאוחרת בשעת לילה פוט שעדיף להישאר במיטהשמביא דיווידסון, כאשר נש

. דיווידסון מבקש לטעון כי (אך בכל זאת אקום ואצחצח אותן שיניים כי צחצחתי לא מזמן,

הפעולות אותן אני כן מבצע במצב של חולשת רצון הן לא פעולות אותן אני מבצע בשל טבע

התבונה המעשית שלנו )שם, שלבגלל אי הבנה "חייתי" או יצר כזה או אחר, אלא הן מתרחשות

לא נרצה להתייחס :. הדבר מתיישב היטב גם עם הבעיה הנידונה, פעולת אכילת בעלי חיים(24עמ'

)על אף שאנו שופטים שעדיף לא לאכול( בשל יצר כזה או למקרים בהם אנו אוכלים בעלי חיים

אחר, כגון "תאוות בשר".

הוא מציע שלושה ידסון לבאר בתאוריה אותה הוא מציע. מנסה דיוו הזוההבנה -את אי

שיפוטים – (PFנסמן: ) prima facieסוגי שיפוטים אשר אדם יכול לבצע. הראשון הוא שיפוט

הם (. שיפוטים אלו 38מיידים, תחת שיקול מסוים, שפעולה אחת עדיפה על אחרת )שם, עמ'

פעולה אחת, ותחת שיקול אחר נוכל לשפוט , ותחת שיקול מסוים נוכל לשפוט שעדיפה השוואתיים

שעדיפה פעולה אחרת )שם(. כך למשל, בהקשר של אכילת בעלי חיים, נוכל להעלות שני שיפוטי


6

PF האחד יכול להיות: "לאור כך שבשר טעים לי, עדיף לי לאכול בשר מאשר להימנע –מנוגדים

עדיף לי לא לאכול בשר". שיפוטים ,ממנו", בעוד שהאחר יכול להיות: "לאור כך שחיות סובלות

בכך שאינם מערבים עוד שיפוט נוסף )אלא שלאור הנסיבות, המסקנה prima facieאלו הם

ניכר בציטוט PF. החידוש של דיווידסון בתאוריה שלו בקשר לשיפוטי (מידית)הפרטית( היא

The central idea is that a moral principle…cannot coherently be treated as a“הבא:

universally quantified conditional… The concept of the prima facie…relates

propositions )אם כן, שיפוט –" )שםPF .הוא שיפוט יחסי בין שתי טענות

לא יכול לתת לסוכן מוטיבציה לפעולה כשלעצמו, על פי התאוריה של PFשיפוט

שמקשר בין שיפוט P2משנה את הגדרתו הרצויה לעקרון יווידסון ד(. 39)שם, עמ' דיווידסון

(, All things considered) תחת כל השיקולים, אשר סוכן שופט כ, ויבקש להגיד כי ומוטיבציה

הוא ירצה לעשות את הפעולה האחת זו מאשר האחרת - אחת מהאחרת שעדיף לעשות פעולה

לדידו, מהווה ביטוי מפתח במאמרו של דיווידסון. ( ATCנסמן: ) All things considered )שם(.

יחסי, אולם השיקול הרלוונטי בו הוא PF. זהו גם כן שיפוט מדובר בסוג מעט אחר של שיפוט

השונים של הסוכן, או בעצם, כל השיקולים PF-כום כל השיקולים אשר היו בשיקולי היס

(reasonings) (38לה אחת או אחרת )שם, עמ' וקל האם לעשות פעושהוא ששהסוכן מעלה בעת .

שיפוט להגיד תחת תאוריה זו כי נראה כי נוכל להגיד כי במקרה של אכילת בעלי חיים,

ATC אותו יכול להיות מן הצורה הבא: "לאור כך שבעלי חיים סובלים, ושתיארנסוכן כפי של

ר שכן לאכול אותושבשר טעים לי, ...)שיקולים נוספים(, אעדיף שלא לאכול בשר מאש כך ולאור

. נראה כי הדבר מתיישב עם השכל הישר, וסוכן אשר אוכל בשר, כפי )באקט קונקרטי מסוים("

)כמובן שלא כפי שהצגתי לעיל ATCומגיע לשיפוט זה מסוגאותו, מנהל מערך שיקולים ושתיארנ

. שכזה( מבוטל של סוכנים אשר מנהלים מערך שיקולים-תמיד, אך ניתן לשער כי קיים מספר לא

לבישת בגד שהפקתו הייתה כרוכה בעוולה חברתית, –מה בדבר פעולות אחרות כפי שהצגנו אותן

? במקרה כזה, ניכר כי על אף אדםאו קניית מוצר אלקטרוניקה שיוצר במפעל בו הופרו זכויות

קניית המוצר בשל העוולות שהיו כרוכות -לבישת הבגד או אי-לטובת אי PFשיש לי שיקול

השערה ) המוצרלרכוש את עדיף לי ללבוש את הבגד או כןשלי יהיה ש ATC-רתו, שיקול הביצי


7

שהם אינם חשופים לעוולות אלו שכזה בגלל ATCאחת יכולה להיות שאנשים יגיעו לשיפוט

היא משימה טרחנית מספיק, או למשל שחיפוש אחר בגדים אשר יוצרו ללא הפרת זכויות אדם

נראה לכן שיש הבדל בין פעולת .ללבוש את הבגד אשר זמין להם(, ATC מדי עבורם, והם יעדיפו,

אכילת בעלי חיים לפעולות אחרות שמלווה אליהן עוולה מוסרית, בכך שבאכילת בעלי חיים יש

האכילה היא זו שעדיפה, בעוד שבפעולות האחרות שתוארו, אין -שפעולת אי ATCלסוכן שיפוט

שכזה. ATCשיפוט

שיפוט –( AOנסמן: ) All-outאשר מציג דיווידסון הוא שיפוט יפוטסוג אחרון של ש

שיפוט זה הוא שיפוט מיידי, כגון: :(Stroud, 2014) ואינו יחסי בלתי מותנהמסוג זה הוא שיפוט

P1. על פי הגדרותיו )שיקולים שונים )שם(התייחסות לשיקולים ללא – "עדיף לאכול בעלי חיים"

)הקישור שכזה גם יבצע את הפעולה באופן מכוון AOוכן אשר מבצע שיפוט ס( של דיווידסון, P2-ו

תחת הדוגמה שלנו, סוכן אשר .למוטיבציה לפעולה אל הביצוע שלה הוא ישיר( AOבין שיפוט

לעומת ATC-הייחוד בשיפוטי ה ף לאכול בעלי חיים, אכן יעשה זאת.שעדי AOיבצע שיפוט

בין שתי פעולות ”all things considered“פוט מסוג הוא שי ATCשיפוט זה, הוא ששיפוט

(Davidson, 1969/2013, p.40 בעוד ששיפוט ,)AO .אינו כזה

יכול של דיווידסון היא שסוכן Practical Reasoning-הנקודה העיקרית בתאוריית ה

שעדיף לי לא ATCאני אוכל להגיע לשיפוט –להגיע לשני שיפוטים מנוגדים לגבי אותה פעולה

שעדיף לי כן לאכול בעלי חיים AOלאכול בעלי חיים, תחת כל הנסיבות, ועדיין להיות בעל שיפוט

(.41שם, עמ' ( ), של אכילת בעלי חיים)נדמה כי זה המקרה אשר קורה בבעיה אליה אנו מתייחסים

הרצון דיווידסון מציג את עקרון ?תחת תאוריה זו מה היא אם כן טבעה של חולשת רצון

(principle of continence אשר תקף לאדם רציונלי )– “perform the action judged best on

the basis of all available relevant reasons )קרי, אדם רציונלי אשר מגיע לשיפוט –" )שם

ATC מסוים, יהיה גם בעלי שיפוטAO זהה ויבצע את הפעולה בהתאם לשיפוט ה-ATC .על שלו

שעשה ומפר את ATC-חולשת רצון, אומר דיווידסון, שאדם אשר מבצע פעולה בניגוד לשיפוט ה

)קיום עקרון הרצון הוא תנאי הכרחי לרציונליות, על פי רציונלי-לאבאופן גמתנה -עקרון הרצון

ATC-. כאשר נשאל אדם כזה, לדידו של דיווידסון, למדוע פעל כך, בניגוד לשיפוט הדיווידסון(

דיווידסון מעלה אפשרות של הסברים . (41)שם, עמ' ”he had no reason..“ו, תשובתו תהיה: של


8

אך פוסל אותם כי הם אינם מושא לחקירתו –, הטעייה עצמית, ועוד desiresפסיכולוגים כמו

.(42הפילוסופית )שם, עמ'

ו לאכול בעלי שלו שאין עלי ATCמה נוכל להגיד על אדם שאכל בעלי חיים בניגוד לשיפוט

אך הבא על פי דיווידסון, נאמר עליו שהוא פעל בחוסר רציונליות. )באקט קונקרטי מסוים(? חיים

שחלק משמעותי מבני האדם, ששופטים נקדיש לכך מעט מחשבה: האם מתקבל על הדעת להגיד

–זאת שאין זה סביר להגיד כמדומנירציונליות? -ים בחוסרפועלשאין עליהם לאכול בעלי חיים,

. נדמה כי כל אשר דיווידסון עושה ת אחרות של חולשת רצוןלא על פעולה זו, ובפרט לא על פעולו

רציונליות היא -הוא רדוקציה של שאלת "כיצד חולשת רצון היא מן האפשר?" לשאלת "כיצד אי

התאוריה האינטרנליסטית אותה הוא מציע, מן האפשר?" )שאלה אשר הוא לא נותן עליה מענה(.

תמיד עומדת לא –)על פי עקרון הרצון של אדם רציונלי( מקשרת בין שיפוט למוטיבציה לפעולה ה

הדבר אינו בו –ניתן לחשוב על מקרים רבים, בפרט מקרה אכילת בעלי החיים –במבחן המציאות

ה רציונליות )נזכור כי אדם בעל חולשת רצון עוש-ן, איוהסיבה לכך היא, על פי דיווידסו –מתקיים

. מה שחסר לו היא סיבה מספקת לעשות את הפעולה, בהינתן כל את הפעולה באופן מכוון

בזכות הפעולה האחרת(.)שיפוטים( הטיעונים

ניכר אם כן כי דיווידסון, לעניות דעתי, לא נותן פתרון הולם לבעיית אכילת בעלי חיים

האקסטרנליסטיתהתאוריה במסגרת התאוריה שלו לחוסר רצון. נפנה לבדוק פעולה זו אל מול

אם פעולת אכילת בעלי חיים היא אכן חולשת רצון הו - (1999) לחולשת רצוןשל ריצ'רד הולטון

( לבין של הסוכן פעולה כנגד השיפוט) Akrasia-מנתק בין שאלת ה הולטון .תחת התאוריה שלו

Formed an intention which they…“בו הסוכן כמצבומציג חולשת רצון –חולשת רצון

revise” '( אותה הוא קרי, לסוכן יש כוונה )למשל, להפסיק לאכול בשר בעוד יומיים – (13)שם, עמ

שהופרה כאן –כפי שהצגנו אותה האם נוכל להגיד אותו דבר על מקרה אכילת בעלי חיים מפר.

Stigma of“ הפרק למרבית המזל, הולטון מתייחס בדיוק לבעיה זו, תחת כוונה שנוצרה?

weakness of will” '(9)שם, עמ:

“I have a friend who believes that all the arguments point to the same

conclusion: he should not eat meat. But he is not moved. ‘I am’, he says disarmingly,

‘inconsistent’. Now there is something very odd about that, but, although he is akratic,

he doesn’t attract the stigma that attaches to weakness of will. Indeed, I would never


9

call this friend weak willed. Suppose, however, that he announces that he has decided

to give up meat; his intention is firm. If I then find him roasting himself a suckling pig

in a pit, I shall say that he is weak willed, and quite rightly. It is the failure to persist

in the intention that makes all the difference.” (ibid. p.9)

כי עדיף ושפט Akraticהוא הסוכןהאחד, מקרה בו –הולטון מפריד כאן בין שני מקרים

( להפסיק Intention)כוונה לסוכןמקרה בו יש –לו לא לאכול בשר והוא בכל זאת עושה. השני

המקרה בו מחליף כוונה שכבר התגבשה אצלו. ר, אולם הוא מפר אותה ומשנה אותה,לאכול בש

אנו דנים נופל תחת האפשרות הראשונה. הולטון לא יקרא למקרה זה חולשת רצון, אלא יסכם

How is“במאמרו אצל הסוכן )שם(.( inconsistency) "עקביותשמקרה זה מעיד על "חוסר בכך

Strength of Will Possible?" (2009 ):מוסיף הולטון ואומר

Imagine someone who is convinced that all the arguments point the same way:

he should give up meat. Yet suppose he does not. He is, therefore, akratic. But is he

weak-willed? That, I contend, depends on other factors. Has he repeatedly vowed to

give up, only to find himself succumbing time and again in the face of rare steaks and

slow-cooked offal? Or does he unblushingly affirm whilst conceding practical

inconsistency—that he has never had any intention of giving up, and never will? In

the first case we surely would accuse him of weakness of will; in the second I think

we would not. Although there is something very odd, indeed culpable, about his

behaviour, it is not what we ordinarily think of as weakness of will. (ibid. p.3)

המדוברת )אכילת בעלי חיים במצב של הולטון מוסיף בקטע זה ואומר שלא רק שהפעולה

יתה שלסוכן מעולם לא היאצל הסוכן", אלא גם עקביותמעידה על "חוסר ( Akrasiaסוכן עם

חוסר עקביות אלא – בעלי חיים, ושזו אינה חולשת רצוןלא לאכול –( לעשות כן intentionכוונה )

, 1999במאמרים אלו ) במושגהולטון אינו מעמיק עוד .בגיבוש הכוונה להפסיק לאכול בעלי חיים

רואה גם תחת תאוריה זו, אם כי אינה " כמושג תלוי ועומד.ומשאיר את "חוסר העקביות (2009

"חולשת רצון", לא ברור מה הוא כן מעמדה -אותה כ ושתיארנבפעולת אכילת בעלי חיים כפי

.(אצל הסוכן ""חוסר עקביות-)מעבר ל


10

לשאלה עמה וקוהרנטית הגישות העיקריות לחולשת רצון לא הביאו לנו תשובה הולמת

כיוון שאנו נמשכים אל האם יתכן כי אנו אוכלים בעלי חיים -ננסה לבחון שאלה אחרת התחלנו.

”Stocker ,“Desiring the bad: An essay in moral psychologyשל במאמרו עיון הרע?

באר לנו סוגיה זו.יכול ל( 1979)

They have depicted the psyche, especially the“: סטוקרעל קודמיו יגיד

interrelations between motivation and evaluation, as far too simple, far too unified, and

far too rational 'בכך יוצא למתקפה חזיתית כנגד עמדות אינטרנליסטיות –( 739" )שם, עמ

סטוקר מציג, דרך סקירת .המקשרות בין שיפוט למוטיבציה לפעולה )כפי שראינו אצל דיווידסון(

נפרדת משאלת השיפוט האפשרות לרציית הרע, עמדה אקסטרנליסטית בה שאלת המוטיבציה

נראה כיצד הוא עושה כן. (.739המוסרי )שם, עמ'

,Velleman )-)מקור הביטוי ב ”Guise of The Good“סטוקר יוצא במאמרו כנגד עמדת

the philosophical view is..“בקרב פילוסופים, כבשגרה שמאז ומתמיד הייתה עמדה – )(1992

overwhelmingly that the good or only the good attracts.” (Stocker, 1979, p.740).

Proattitude כל דבר שהסוכן רוצה בו )בעלהתפיסה היא ש בהקשרים של עמדות אינטרנליסטיות

)שם, עמ' לפעולה ולהניע אות טוב יכולשיפוט שדבר הוא –, ובפרט אליו(, הוא טוב Desireאו

to establish that the (believed) good need not…“היא: המשימה של סטוקר במאמרו. (739

attract, that not only the (believed) good, but also the (believed) bad, can attract, and

that the interrelations between motivation and evaluation are various and complex "

טובה מהיות הפעולהלא בהכרח פעולה יכולה להגיע קרי, להראות שמוטיבציה ל –( 741)שם, עמ'

ה )או שאנו מאמינים שהיא כזאת( ( אלא אפילו מכך שהיא רע)או מכך שאנו מאמינים שהיא טובה

סטוקר לא מבקש להיכנס במאמרו לדיון על מהו אותו ה"טוב" המדובר, וגורס שדי שאנו –

הנוספת היא לפסול את העמדה . המשימה((5)740)שם, עמ' הפעולה היא טובהמאמינים ש

.((7)742)שם, עמ' שמקשרת בין שיפוט ומוטיבציה לפעולההאינטרנליסטית

שפעולה טובה לא מחלק את טיעונו לשני שלבים: בראשון הוא מבקש להראות סטוקר

)או שאנו בהכרח היא זו שמניעה אותנו לפעולה, ובשני הוא מבקש להראות שהרוע בפעולה

(. הוא פוסל את 742הוא זה שיכול להניע אותנו לפעולה )שם, עמ' ה היא רעה( מאמינים שהפעול

רציית הטוב )כלומר, פוסל את ההסבר שאומר -כהכרחית לאי Competing goodהאפשרות של

ונעדיף יותר שאנו לא נעשה פעולה טובה מסוימת כי יש פעולה אחרת שאנו רואים בה כטובה


11

Lack of this desire“ :הוא competing good-הראוי ל רס כי, וגו(הטוב שבהבשל לעשות אותה

is commonplace. Through ...illness, through general apathy, through despair… one

may feel less and less motivated to seek what is good 'אם ננסה להתייחס (.744" )שם, עמ

בנמצא )כלומר, competing goodבלהגיד שאין נרצהו, למקרה אכילת בעלי חיים תחת תאוריה ז

שהעובדה שאנו נמשכים לעשיית הפעולה אינה בשל "טעמו הנהדר של בשר", "טוב" אחר שמושך

אלא בשל מגוון מצבים פסיכולוגים מורכבים )למשל, אדישות( אשר מונעים מאיתנו –אותנו(

. סטוקר מתייחס באופן ולא לאכול בשר (הטובה )או שאנו רואים בה כטובה לעשות את הפעולה

Another variant of the claim“מפורש לטענה שאדם שאינו נמשך אל הטוב הוא אינו רציונלי:

that the (believed) good must attract is that if people are not attracted to what they

believe good , then they are, so far at least, irrational 'ניכר כי סטוקר –( 745" )שם, עמ

ומבקש לטעון כי מקרים בהם אנו לא נמשכים אל הטוב הם מתייחס כאן באופן ישיר לדיווידסון,

ולא בשל "חוסר רציונליות" בשל מצבים פסיכולוגיים מורכבים )למשל: אדישות, אנוכיות ועוד(

אז ההשלכות –ית הרע היא אינה רציונלית עוד הוא מתייחס לדיווידסון וטוען כי אם רצי .)שם(

(.749הן רחבות יותר וחלות על מצבו של הסוכן בחברה ועל חברות עצמן )שם, עמ' הדבר של

לבישת בגד שהיה כרוך –כאשר דנו בפעולות אחרות שניכרת בהן עוולה מוסרית

כר כי אני מקיים ני –בהעסקת ילדים, או קניית מוצר אלקטרוני ממפעל שהופרו בו זכויות אדם

, שאני מעדיף כן לבצע את הפעולה הזאת, מאחר ונדמה כי אני All-things consideredשיפוט,

שאני מקבל. האם נוכל competing goodקיים –מרוויח משהו מהן )בגד, מוצר אלקטרוני(

.ים? נדמה לי שהתשובה תהיה שליליתשכזה באקט אכילת בעל חי competing goodלהצביע על

בשלב השני של טיעונו מראה סטוקר כי גם הרע עצמו יכול להניע אותנו לפעולה באופן

competingישיר. לדידו ישנן מצבים פסיכולוגיים בהם מה שנרצה הוא בדיוק הרע, ללא שום

good .מ -נובע מ האם נרצה לומר שמקרה אכילת בעלי החיים הוא כזה? אשר מסתתר מאחוריו-

desired badness of the act? לא נרצה לומר שרוב האנשים עושים פעולה זו כדי –כמדומני שלא

מקרה אכילת בעלי החיים דומה יותר למקרה הפגיעה העצמית במאמרו לגרום סבל לבעלי חיים.

אשר רוב מעשה בבירור ו(. סטוקר טוען כי אדם יכול לפגוע בעצמו )שזה748של סטוקר )שם, עמ'

והסיבה שהוא יעשה כן היא בשל מצבים פסיכולוגיים כמו שנאה ומצב רוח. רע(, הסוכנים ישפטו כ

אם נקביל מקרה כן. לעשות והוא עדיין רוצה לא אכפת לו –יודע שמדובר בדבר רע שהסוכןעל אף

לזה למקרה של אכילת בעלי חיים, האם נוכל לסמן את המצב הפסיכולוגי אשר גורם לנו,


12

ל פגיעה עצמית המצב הפסיכולוגי היה יכול להיות שנאה אם במקרה שלכאורה, לעשות כן?

בסוג מסוים מדובר שיכול להיות של אכילת בעלי חיים(, במקרה 748עצמית או אשמה )שם, עמ'

כי בכל אולם ניתוח שכזה אינו מספק, שכן ברור כי הסוכן אינו אדיש לחלוטין ) – "אדישות"של

בעלי חיים(. כמו כן אם נבחר לפנות לניתוח מצבים שיפוט שעדיף לו לא לאכול זאת, הוא קיים

פסיכולוגיים שכאלו, נחרוג מתחום הפילוסופיה של הפעולה לתחומים אחרים, דבר שחורג

.ממסגרת הניתוח המבוקש במאמר זה

לבין ביצוע פעולה All things consideredמה הוא אותו רכיב שמתקיים בין שיפוט

((. מה היא אותה p. 42 ,1969/2013) רציונליות"-וידסון "איבניגוד לשיפוט זה )לו קרא דיו

מהם אותם ( אשר מתקיימת בעת פעולת אכילת בעלי חיים?Holton, 1999, p.9" )עקביות-"חוסר

כנגד השיפוט שלי ,יכולים לגרום לי לאכול בעלי חייםמצבים פסיכולוגיים אשר לכאורה

(Stocker, 1979, p.748) ?ון פילוסופי מעמיק על מושגים שכאלו, ולא ראוי לתת דין וחשב

מענה ןשתיתעד מציאת תאוריה הולמת .בהעלאתם ללא מתן פשר ודין וחשבון לגביהםלהסתפק

מסתורין –העומד מאחורי המושגים הללו )בפרט בהקשר של פעולת אכילת בעלי חיים( למסתורין

סיבה שסוכן אוכל בעל חיים כאשר נאלץ לענות לשאלה "מהי ה -הנראה, כמדומני, כחולשת רצון

הוא שופט שעדיף לו שלא לאכול?" באופן דומה לתשובתו של דיווידסון לשאלה "כיצד חולשת

.For this, the agent has no reason” (Davidson, 1969/2013, p…“ –רצון היא מן האפשר

42)

אדם, וג הבא: מן הסאקסטרנליסטי להתייחס לניסוי מחשבה לדיון המשך הייתי מבקש

אשר נולד וגדל במקום בו אין בשר מן החי כלל, ומעולם לא טעם בשר )והנורמה בחברה בה הוא

לעוולות באופן שגרתי. הוא נחשף עובר למקום בו כן אוכלים בשר –גר היא לא לאכול בשר(

נדמה לי כי התשובה? האם הוא יבחר לאכול בעלי חיים או לא הכרוכות באכילת בעלי חיים.

הנקודה בו הוא בילה את מרבית בחייו. יש משקל לממד הנורמטיביניכר כי – תהיה שלילית

יתכן פעולה ספציפית זו, של אכילת בעלי חיים, היא כי בניסוי זה להדגיש אותה אני מבקש

נורמטיבי יש לה גם ממד ניכר כי –רחב יותר מתחום הפילוסופיה של הפעולה באופן מתפרשת ו

מנת למצוא תשובה הולמת ועל . כאשר אנו דנים בפעולה זו כחולשת רצון, יתכן(יחברתי ומוסר)

ראוי , (Holton, 1999" )עקביות-"חוסרו( Davidson, 1969/2013רציונליות" )-"אייותר מ

)או תחת תחום הפסיכולוגיה המוסרית, אם אנו עוקבים תחומים הללולהתייחס לחקירתה תחת ה


13

בניתוח פעולתו –אקסטרלניסטית יותר ייתי היא, כפי שניתן לראות, נט. אחרי עמדתו של סטוקר(

כאשר נכנסים . ובהקשרי חברה וזמן הביא בחשבון גם ממדים נורמטיבייםשל אדם עלינו ל

המוסר באכילת בעלי חיים שגודלו לחקירה תהיה ניתוח לתחומים הללו, סוגיה מעניינת נוספת

, וכיצד חולשת רצון ללא סבל( חופשיים הרשר לכאוא באופן "מוסרי" )כגון "תרנגולי חופש"

סוגיה נוספת לחקירה תהיה במקרים כאלו.ות באכילת בשר מקבלת )או לא מקבלת( פנים אחר

לשקול כיצד פעולת אכילת בשר מפסיקה )או לא מפסיקה( להיות פעולה של חולשת רצון במידה

תחום אשר נמצא בחזית המדע בשר מתורבת שגודל בתנאי מעבדה, אכילת ואנו מתייחסים ל

בימים אלו.


14

ביבליוגרפיה

Holton, R. (2003). How is strength of will possible? In Christine Tappolet & Sarah

Stroud (eds.), Weakness of Will and Practical Irrationality (pp. 39-67).

Oxford, Oxford University Press.

Holton, R. (1999). Intention and weakness of will. Journal of Philosophy 96 (5):241-

262.

Davidson, D. (2013). Agency, Essays on Actions and Events (2nd. ed.) (pp.43-61).

Oxford, Oxford University Press (Original work published 1971)

Davidson, D. (2013). Actions, Reasons and Causes, Essays on Actions and Events

(2nd. ed.) (pp.3-19). Oxford, Oxford University Press (Original work

published 1963)

Davidson, D. (2013). How is Weakness of the Will Possible? Essays on Actions and

Events (2nd. ed.) (pp.21-42). Oxford, Oxford University Press (Original work

published 1969)

Davidson, D. (2013). Intending, Essays on Actions and Events (2nd. ed.) (pp.83-102).

Oxford, Oxford University Press (Original work published 1978)

Stroud, S. (2014), Weakness of Will, The Stanford Encyclopedia of Philosophy,

Edward N. Zalta (ed.), Retrieved from:

http://plato.stanford.edu/archives/spr2014/entries/weakness-will/.

Stocker, M. (1979). Desiring the bad: An essay in moral psychology. Journal of

Philosophy 76 (12):738-753.

Velleman, J. David (1992). The Guise of the Good. Noûs 26(1): 3-26

http://plato.stanford.edu/archives/spr2014/entries/weakness-will/


15

Newport, F. (n.d.). In U.S., 5% Consider Themselves Vegetarians. Retrieved August

25, 2016, from http://www.gallup.com/poll/156215/consider-themselves-

vegetarians.aspx.

http://www.gallup.com/poll/156215/consider-themselves-vegetarians.aspx

http://www.gallup.com/poll/156215/consider-themselves-vegetarians.aspx

Education

Carnivores: Inspection under Philosophy of Action